tag:blogger.com,1999:blog-48474274275612104082012-02-12T14:39:58.975+02:00מבט מפוכח על קשרי עסקים-קהילה והשפעתם על התרבות שלנו.עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.comBlogger1021100tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-55662440405798091992012-02-12T14:39:00.000+02:002012-02-12T14:39:58.983+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="line-height: 115%;">ארגונים חברתיים רבים שואלים את עצמם ואותי: &nbsp;איזו מערכת לניהול תרומות מתאימה עבורנו? <br /></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span lang="HE"><span style="line-height: 115%;">החלטתי לפנות הפעם למומחים בחברת </span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%;"><b>NPTech</b></span><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" style="line-height: 115%;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span dir="RTL"></span>. הצוות מאיר פנים. נפגשתי עם <b><span style="color: #38761d;">עודד שגב</span></b>, מנתח מערכות מצוות הארגון, שהקדיש לי זמן איכות ונתן מענה לשאלה: <b><span style="color: #38761d;">כיצד בוחרים מערכת מתאימה לניהול תורמים ותרומות בארגון?&nbsp;</span></b></span> <br /></span><a href="http://www.blogger.com/goog_1196608534"><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">NPTech </span><span dir="RTL"></span></a><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><a href="http://nptech.org.il/"><span dir="RTL"></span>&nbsp;</a>הינו מיזם לפיתוח טכנולוגיות במגזר השלישי, שהוקם על ידי יד הנדיב וג'וינט ישראל, &nbsp;מתוך ההבנה כי לארגוני המגזר השלישי חסרים הידע ואנשי המקצוע בתחומי הטכנולוגיה. מדובר בחברה לתועלת הציבור אשר מציעה מגוון שירותים לארגונים חברתיים:<br /><br />1. <b>מאגר מידע של עמותות</b> – <a href="http://www.guidestar.org.il/">גיידסטאר ישראל</a>.מאגר מידע עם פוטנציאל אדיר. מי שעוד לא השתמש או ארגון שלא הכניס מידע על עצמו- – מוזמן בהחלט. האתר עומד לקבל מתיחת פנים בקרוב. <br />2. <b>שרות להנגשת תוכנות</b>- <a href="http://www.hakolbo.org.il/" target="_blank">הכלבו </a>- דרכו ניתן להזמין ולקבל תכנות בחינם או בהנחה –השרות הזה בשיתוף פעולה עם מייקרוסופט, סיילספורס, ריווחית. <br />3. <b>ייעוץ טכנולוגי לעמותות</b>.שרות שניתן בתשלום,לצורך כיסוי הוצאות החל"צ.<br /><br />&nbsp;הארגון גם מפעיל<a href="http://nptech.org.il/blog/" target="_blank"> בלוג.</a> <br /><!--[if !supportLineBreakNewLine]--><br /><!--[endif]--><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">בתחום <b><u>הייעוץ הטכנולוגי לעמותות</u></b> </span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">NPTech </span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;<span lang="HE">מציע כיום שירותים בשלוש גישות:<br />1. <b>קורסים קצרים.</b>&nbsp;למשל,&nbsp;<a href="http://nptech.org.il/NPTech/registrationForm.php?Id=701C0000000p1gEIAQ" target="_blank">קורס Salesforce למתחילים</a>, &nbsp;יפתח בתחילת מרץ. שימו לב.<br />2. <b>הדרכות.</b> &nbsp;ליווי של איש מתוך הארגון שלכם הלוקח על עצמו את הטמעת התכנה. מס' מצומצם של שעות. <br />3. <b>תהליך יעוץ , הדרכה, ליווי והטמעת תוכנות בארגון.&nbsp;</b><o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br />השלב הראשון של הקשר עם </span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">NPTech </span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;הוא תהליך <b>אפיון&nbsp;צרכים בתחום הטכנולוגיה</b>.&nbsp;השאלות שנשאלות בתהליך זה:<br />- האם הארגון מעוניין ולהוט להטמיע תכנה חדשה?<br />- האם יש איש צוות מהעמותה שמתחייב לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט ואת ההטמעה? נקודה קריטית.<br />- מה הצרכים הארגוניים בנוסף לניהול תורמים ותרומות?<br /><br /><b>בארגון קטן</b>, או בכזה בו יהיו עד עשרה משתמשים במערכת לניהול תרומות, &nbsp;תהליך האפיון קצר יחסית. העמותה מונחית בדרך כלל לפנות בבקשה לקבל <b>&nbsp;תוכנת </b></span><b><span dir="LTR"></span></b><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><b><span dir="LTR"></span>&nbsp;, &nbsp;Saleforce</b> </span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">שהיא מערכת </span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">CRM &nbsp;</span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">&nbsp;&nbsp;מובילה בעולם, מבוססת ענן. העמותה מקבלת עשרה רישיונות חינם. סיילספורס &nbsp;פיתחה מערכת ייעודית לארגונים חברתיים והיא מוגשת בעברית ומאפשרת: <br />א. <u>ניהול אנשי קשר</u> – מתנדבים, תורמים, ארגונים וספקים.<br />ב. <u>ניהול הכנסות - תרומות</u>. <br />למשל תדעו מה הסטטוס של התרומה מתי הוגשה בקשה, האם התקבלה או נדחתה. לכל איש קשר יש כרטיס בו מידע על היסטוריה של התרומות שלו, &nbsp;מאיזה ארגון נמצא התורם ורשימת הקשרים שלו. בנוסף תדעו לזהות לאיזה יעוד נתרם הכסף. המערכת תספק גם מערך לניהול קמפיין גיוס תרומות ספציפי . <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">אפליקציה חינמית נוספת שניתן להשתמש בה היא מערכת לניוזלטר (ניתן לשלוח דרכה 10,000 &nbsp;מיילים בחינם כל חודש). עוד ועוד.<br /><br /><b>עמותות גדולות יותר</b>, או כאלה עם צרכים מורכבים יחסית, עוברות תהליך &nbsp;כזה:<br />א. תהליך איפיון שאורך כחודש. בסופו העמותה מקבלת מסמך הכולל המלצות לפעולה.<br />ב. בהתאם לצרכים העמותה מופנית לקבל הצעות מחיר מחברות כגון: תרמת, טנדם וויז, מייקרוסופט, סיילספורס ועוד, שנותנות פתרונות טכנולוגיים ייעודיים.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><b><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br />בעמותות גדולות מאוד</span></b><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"> מאתר צוות </span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">NPTech </span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><span dir="RTL"></span>&nbsp;<span lang="HE">לעיתים, צורך <b>בתכנית אב למחשוב הארגון.</b> לבד מניהול תרומות יש לעיתים צורך במערכת ניהול כוח אדם, ניהול&nbsp; </span></span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">IT</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><span dir="RTL"></span>, בדיקת תשתיות שרתי מחשב, הנהלת חשבונות.. צוות אנפיטק מאפיין הצרכים ומלווה בתהליך הבחירה וההטמעה של התכנות. </span><span dir="LTR" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br /><span style="color: #38761d;"><b>אם כן, זו המסקנה שלי מהשיחה עם עודד שגב: לפני שבוחרים תוכנה לניהול תורמים עבור הארגון שלכם, כדאי להתייעץ עם מומחים!</b></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br /></span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;">קישורים רלוונטיים:<br /><a href="http://nptech.org.il/" target="_blank">NPTech</a><br /><span style="line-height: 115%;">טל פרנקפורט מספק ייעוץ וליווי בעניין סיילספורס. &nbsp;&nbsp;</span><a href="http://cloud4good.com/" style="line-height: 115%;" target="_blank">&nbsp;Cloud for Good</a>&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_07.html" target="_blank">מה לעשות לפני שבוחרים תוכנה לניהול ארגון ותרומות?</a>&nbsp; מיכל בן הגיא מנתחת שלבי התהליך בבלוג שלי.<br /><!--[if !supportLineBreakNewLine]--><br /><!--[endif]--><span style="font-size: small;"><o:p></o:p></span></span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-5566244040579809199?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-43843615531048751492012-02-05T22:58:00.002+02:002012-02-08T09:06:49.761+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-gB1QOIkAguU/Ty7RCX9bC0I/AAAAAAAAAlk/LY3ILWM4Ews/s1600/%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%A7%D7%9C.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="272" src="http://2.bp.blogspot.com/-gB1QOIkAguU/Ty7RCX9bC0I/AAAAAAAAAlk/LY3ILWM4Ews/s400/%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%A7%D7%9C.JPG" width="400" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לכבוד ט"ו בשבט&nbsp;קרן קיימת לישראל יצאה ב<a href="http://kklforest.org.il/About.aspx">קמפיין</a> בו היא מזמינה אותנו לטעת באופן וירטואלי יער של ממש.<br />השם היומרני,&nbsp;<b>היער החברתי הראשון בעולם</b>, הוא למעשה שם לקמפיין לגיוס תרומות. <br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />מדובר בקמפיין <b>התרמה ברשת</b>. אנחנו מוזמנים לתרום, סכום של &nbsp;36 ש"ח לעץ, באמצעות קישור לאתר הנטיעות האינטרנטי של קק"ל, &nbsp;במתחם קק"ל בפייסבוק. קרן קיימת לישראל מתחייבת לטעת בפועל את העצים. מסתבר שהיום כבר לא מצפים מאיתנו לצאת מהבית, "רון בלב ואת ביד"... אפשר לטעת הישר מהמחשב. מה חברתי בזה?</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אם אתם רוצים לקבל תעודה על הנטיעה תצטרכו להוסיף עוד סכום קטן. דווקא זה נחמד:&nbsp;פעם, לכבוד כל תינוק שנולד, נטעו עץ בחורשת קק"ל. הרך הנולד ומשפחתו קיבלו תעודה על כך שהיה חלק מבניין הארץ. לפני מספר שנים תרמתי גם אני מספר עצים לרגל חתונה של חברה. היא ובן זוגה קבלו תעודה חגיגית ושמחו מאוד על המחווה הסימלית.<br /><br />על המודעה של קק"ל באינטרנט חתומה חברת הפרסום <a href="http://www.mccann.co.il/">מקאן אריקסון</a>(3.0). למען האמת,&nbsp;</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מדובר בקמפיין התרמה שנראה די בסיסי: עמוד בפייסבוק, קישור לאתר האינטרנט ונוכחות במדיה. הוא לא שונה בהרבה מאפשרויות ההתרמה הרגילות של קק"ל שראינו, לאחר השריפה בכרמל, למשל. רק האריזה חדשה. גימיק נחמד.<br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b><br /></b></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>וזה עובד?</b> אתם תחליטו.<br />עד היום ניטעו 1404 עצים שזה כ- &nbsp;50,000 ש"ח.<br /><br />לקריאה על קמפיינים נוספים של גיוס תורמים, תומכים וכספים באינטרנט, עליהם כתבתי בעבר, לחצו <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2012/01/blog-post.html">כאן</a><br /><br />&nbsp;ט"ו בשבט שמח!</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div></div><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/L2t4Awgl4dA" width="420"></iframe><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-4384361553104875149?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-28543308593047160742012-01-24T22:38:00.000+02:002012-01-24T22:38:42.369+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%; text-align: justify;">אם אתם מתחזקים זוגיות – אתם יודעים שחייבים לדבר, נכון? זו כמעט קלישאה. אבל אם אתם עסק קטן, או עמותה? &nbsp;גם במקרה הזה, הפרטנרים שלכם חשובים מאוד. לא מספיק לדבר, חד כיוונית, &nbsp;אל "קהל היעד", חשוב לפתח שיחה. כיוון שאנו בעידן הדיאלוג, כדאי </span><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%; text-align: justify;">לחפש דרכים להקשיב כדי שנוכל להגיב<span style="color: #7030a0;">.</span></span><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"><br /><b><span style="color: #7030a0;">לחפש דרכים להקשיב<o:p></o:p></span></b></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">נדמה שכולם מדברים היום בפייסבוק. הפלטפורמה של הרשתות החברתיות מקלה עלינו ביצירת שיחה עם מחזיקי העניין של הארגון שלנו.&nbsp; אבל לעמותות, זו בהחלט אינה הדרך היחידה, גם לא בהכרח הראשונה או המועדפת. (לדעתי, ממש לא מומלץ&nbsp; לעמותות להיכנס לפייסבוק , או לטוויטר ללא תכנון&nbsp; והערכות רציניים).<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><b><span lang="HE" style="color: #7030a0; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"><br />הזמנה לשיחה. פנים אל פנים<o:p></o:p></span></b></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">שלל הטכנולוגיה, השימוש בדואר אלקטרוני, בעלונים מקוונים יכול לגרום לנו לשכוח כי מידע חשוב עשוי להגיע אלינו מתורמים, תומכים ולקוחות, פשוט באמצעות שיחה פנים אל פנים. עמותות שאני עובדת איתן ועשו שימוש בטכניקה הזו (בצורה מובנית) מדווחות על תוצאות טובות ביותר. ארחיב על דרכים לעשות זאת, בפעם אחרת.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><br /><b><span lang="HE" style="color: #7030a0; font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">לאפשר למקבלי השרות להביע דעה</span></b></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">כעת, ראו דוגמא של ארגון המשתמש ב<b>פלטפורמות מגוונות &nbsp;לשיחה</b> עם לקוחות וחברים. <br />&nbsp;</span><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/-oHZiUmsigEE/Tx8JG_wahFI/AAAAAAAAAlE/_L5o1591SMs/s1600/moma2012.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; display: inline !important; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/-oHZiUmsigEE/Tx8JG_wahFI/AAAAAAAAAlE/_L5o1591SMs/s320/moma2012.jpg" width="320" /></a><br /><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">זהו קיר במבואה של ה-&nbsp;<a href="http://www.blogger.com/goog_921100501"> </a></span><span dir="LTR" style="font-size: 12pt; line-height: 115%;"><a href="http://www.moma.org/">MoMA</a> </span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"><span dir="RTL"></span>, מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.&nbsp; על הקיר מוקרנים בזה אחר זה פתקים של מבקרים. איך זה עובד? בסיום הביקור במוזיאון, המבקרים מוזמנים לקחת פתק כזה: <o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">על הפתק כתוב: "ביקרתי במומה ו.... " <br />ואת/ה מוזמן/נת להשלים בכתב או בציור... ואז- מכניסים את הפתק לפתח של סורק.&nbsp; הפתק שלך נסרק . ובשלב מסויים מוקרן בתורו עם פתקים אחרים על הקיר. הפתקים הללו, למרות שהם בסיסיים&nbsp; מאוד מאפשרים למבקרים לתת תהודה לחוויה שחוו במוזיאון. המסר הפשוט שנכתב בעיפרון, מהווה מעיין <b>תיעוד של חוויה והמשך של יצירת האמנות</b>.&nbsp;</span><br /><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"><br /></span><br /><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">אין אלה פתקי ביקורת טכניים כמו שאנו רגילים לראות כשאנו מתבקשים להעיר ו"לשלשל את דף ההערות לתיבה". צוות המוזיאון עובר על הפתקים הללו ויכול להתרשם מהדברים שהשפיעו על המבקרים, גם אם לא נכתבו על סקאלה של 1-9.<br />בכל מקרה, בעידן השקיפות- כל המבקרים יכולים גם הם לראות את התגובה. כמובן שיש גרסת המשך לטכניקה הפשוטה. ה- MoMa הקימו <a href="http://www.moma.org/iwent/?page_id=287">אתר ייעודי</a> בתוך אתר האינטרנט של המוזיאון ובו הם מציגים את הפתקים של המבקרים. זו ממש חגיגה.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-ANvg_h7GR8E/Tx8LCnRvO-I/AAAAAAAAAlM/t3_6qsCvwmw/s1600/moma+notes.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="191" src="http://1.bp.blogspot.com/-ANvg_h7GR8E/Tx8LCnRvO-I/AAAAAAAAAlM/t3_6qsCvwmw/s400/moma+notes.JPG" width="400" /></a></div><br /></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><div class="" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 18px; text-align: justify;">ויש גם, כמובן,&nbsp;</span><a href="https://secure3.surveynetwork.com/44035063/main.php?PHPSESSID=44035063-0a0100f5-4d7f29bf-004f1f0c81-0005ee1de4-000000043c&amp;cacheBust=1327434882" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 18px; text-align: justify;">שאלון סקר</a><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; line-height: 18px; text-align: justify;">&nbsp;"מסורתי" באתר המוזיאון</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-lXIntmMWKcs/Tx8OP1WmgrI/AAAAAAAAAlU/f8hM3bIAt6U/s1600/%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2594.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="171" src="http://3.bp.blogspot.com/-lXIntmMWKcs/Tx8OP1WmgrI/AAAAAAAAAlU/f8hM3bIAt6U/s320/%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%25A8+%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2594.JPG" width="320" /></a></div><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"><br /><br /><span style="color: #7030a0; font-weight: bold;">שיחה עם תומכים ומקבלי שרות – מה היא מאפשרת לעמותות?</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">בואו נבדיל בין שיחה לבין דיווח. דיווח על הפעילות שלנו לתומכים ולתורמים זה טוב מאוד. וכיום - ממש מתבקש. <br />אבל זה בהחלט לא מספיק. דיווח הוא בדרך כלל&nbsp; חד כיווני. כאשר אנו פותחים הזדמנויות לשיחה ולדיאלוג, &nbsp;אנו מאפשרים גם למקבלי השירותים שלנו, לתומכים &nbsp;ולתורמים שלנו לדבר איתנו. <br /><br /><b><span style="color: #351c75;">במה זה עשוי לעזור לנו?</span></b><o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%; text-align: right;">1. </span><b style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%; text-align: right;">שיפור</b><span style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%; text-align: right;">. אנחנו מבינים טוב יותר מה המשתתפים בתכניות שלנו רוצים. מה מעניין אותם? מה מפריע להם?. ככה נוכל <u>להתאים את השרותים</u> שאנו נותנים, להשתפר.&nbsp;</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;"> 2. <b>שימור</b>. אנחנו נותנים לתורמים ולמקבלי השרות הזדמנות להביע דעתם. לאוורר רגשות. <u>להרגיש שהם שייכים ומשמעותיים.<o:p></o:p></u></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 12pt; line-height: 115%;">3. <b>שקיפות ואמון</b>. אם השיחה גלויה, אם המסר שמועבר לעמותה נקלט היטב <u>וגם מטופל</u>- אנו מעבירים למחזיקי העניין שלנו מסר&nbsp; של אחריות ורצינות. התומכים שלנו, התורמים ומקבלי השרות יאמינו לנו .<br />ובתקווה - יעמיקו את הקשר.<br /><br />&nbsp;האם אתם מתקשרים עם התומכים שלכם? עם מקבלי השירותים, או אפילו המתנדבים? כיצד? ספרו לי על הדרכים שלכם לשוחח עם מחזיקי העניין שלכם.<br /><br /><o:p></o:p></span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2854330859304716074?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-55287593493533663932012-01-15T09:30:00.002+02:002012-01-15T09:30:02.130+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; text-align: justify;">עמותה הפועלת לשינוי חברתי אמורה להעביר מסר מורכב לציבור רחב. &nbsp;זהו אתגר גדול. לא פשוט להתמודד עם שלל הגירויים שמסביבנו ובד בבד לגרום לציבור להתעניין בנושא כבד, לעיתים מאיים ומורכב.</span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>אז איך מעבירים מסר &nbsp;של תקווה, אופטימיות ואפשרות לשינוי חברתי בצורה ברורה וקליטה?</b></span></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מאוד אהבתי את סדרת המודעות החדשה שיצאה לאור על ידי <a href="http://www.adamteva.org.il/">אדם טבע ודין.</a> המודעות נוצרו תוך דיאלוג עם חברת הפרסום <a href="http://www.facebook.com/bbr.saatchi.and.saatchi?sk=app_168683246524331">באומן, בר ריבנאי</a>.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Sbl9P62R54Y/TwXLaqblXcI/AAAAAAAAAks/EhI5pjsgsMk/s1600/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="226" src="http://1.bp.blogspot.com/-Sbl9P62R54Y/TwXLaqblXcI/AAAAAAAAAks/EhI5pjsgsMk/s320/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">1.&nbsp;<b>גרפיקה מקסימה</b>. משהו מפתיע בדימוי. רואים את כל העולם. שקיפות. שום דבר לא נסתר. גם מתחת לאדמה. השקיפות היא אחד הערכים שהעמותה מעודדת. זה תופס גם לגבי הציפייה מהעמותה עצמה.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">2. <b>קריאה מתגמלת לפעולה</b>. אם תעשו משהו פשוט (שלחו מייל על מפגע ) תקבלו &nbsp;סביבה בריאה. יש תמורה &nbsp;ואת/ה זה שתרמת לכולם! העמותה תפעל עבורך. זה נותן תקוה (מוחשית) ותחושה עוצמתית - שניתן להשפיע.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">3. <b>פשוט פשוט פשוט</b>... מסר ויזואלי מסקרן שמעביר ללא מילים את העניין. ואיתו - הצגה נקייה של מייל ודרכי התקשרות.&nbsp;לוגו העמותה והכיתוב מתחתיו מעביר מסר ברור והחלטי- זה מה שאנו עושים: איכות הסביבה, בריאות הציבור וצדק סביבתי.</span></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-QtuH6yEuGsA/TwXLcHjEetI/AAAAAAAAAk0/Wn8gzeyUt2s/s1600/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F3.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="232" src="http://4.bp.blogspot.com/-QtuH6yEuGsA/TwXLcHjEetI/AAAAAAAAAk0/Wn8gzeyUt2s/s320/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F3.jpg" width="320" /></a></div><a href="http://4.bp.blogspot.com/-qibkGZWPbbg/TwXLYvbeDZI/AAAAAAAAAkk/hM6GhrOiihM/s1600/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="226" src="http://4.bp.blogspot.com/-qibkGZWPbbg/TwXLYvbeDZI/AAAAAAAAAkk/hM6GhrOiihM/s320/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2+%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2595%25D7%259E%25D7%259F+2.jpg" width="320" /></a><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני נחשפתי לפוסטרים המרהיבים הללו בפייסבוק. אבל הם הופיעו במקומון &nbsp;תל אביבי ובעוד מספר הזדמנויות בעיתונות. העמותה מתכוונת להשתמש בהם גם בקמפיין גיוס התרומות אליו היא נערכת ויתחיל בחודש מרץ.</span></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> <div style="text-align: justify;"><span style="line-height: 14px;"><br /></span></div><b style="line-height: 14px;"><div style="text-align: justify;"><b>קצת על מאחורי הקלעים<br /></b></div></b><span style="line-height: 14px;"><div style="text-align: justify;">שאלתי את <b>חנה גרטנברג,</b> מנהלת קשרי עסקים ופתוח משאבים של העמותה: &nbsp;איך הגעתם לזה?</div></span> <div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 14px;">צריך לפנות. לחנה יש תעוזה ומעוף. היא יזמה פניה ליוסי לובטון מחברת באומן בר ריבנאי. הציגה את העמותה ואת פועלה. בסופו של דבר, חברת הפרסום נרתמה, בהתנדבות.&nbsp;שני הארגונים התחילו תהליך של הגדרת הצרכים והעלאת רעיונות . התהליך היה דיאלוג פורה, שאחד התוצרים שלו הן המודעות הללו. &nbsp;בסופו של דבר יוסי כתב בפייסבוק שלו: "&nbsp;</span><b style="line-height: 14px;">כשכשרון פוגש מטרה טובה".&nbsp;</b></div></span><br /><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 14px;">כולנו מחפשים את החיבור הזה. זה שילוב מנצח, אין ספק. לא רק העמותות נהנות מכך. אני מאמינה כי חברת הפרסום שמחה לתת לאנשיה הזדמנות ליצור משהו משמעותי, למען מטרות ממש טובות.&nbsp;</span></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><div style="text-align: justify;"><span style="line-height: 14px;"><br /></span></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><b>אז מהו המוקד הירוק?</b></div><div style="line-height: 14px; text-align: justify;"><a href="http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=505&amp;ArticleID=486&amp;sng=1">מוקד פניות ציבור </a>&nbsp;המספק מענה אישי ומקצועי לפניות של אזרחים מודאגים מכל הארץ המוטרדים ממפגעים סביבתיים ובריאותיים. ניתן לפנות במייל ואנשי אדם טבע ודין - נכנסים לפעולה.</div><b><div style="text-align: justify;"><span style="line-height: 14px;"><br /></span></div></b></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="line-height: 14px;"><b><br /></b></span></span></div><div style="text-align: justify;"><b style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; line-height: 14px; text-align: right;">ולסיום, מה שמגיע - מגיע: קרדיטים</b></div><span style="font-size: x-small;"><span style="background-color: white; line-height: 14px;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">השותפים ליצירה ממשרד באומן, בר ריבנאי :&nbsp;</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">משנה למנכ"ל: יורם לוי ,&nbsp;</span></span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: white; line-height: 14px;">מנהל קר</span><span class="text_exposed_show" style="background-color: white; display: inline; line-height: 14px;">יאייטיב: ערן ניר ,</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">ארטדיירקטור:&nbsp;</span></span></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;"><span style="background-color: white; line-height: 14px;">נאור יצחק,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">קופירייטר: שחר אילון,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">מעצב: יניב שחר,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">מנהל קבוצת לקוחות: ניר פדרבוש,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">סופרוויזרית: נטלי זיו,&nbsp;</span></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;"><span style="background-color: white; line-height: 14px;">תקציבאית: ענת שדה, אופיר בלומשטיין,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">סמנכ"ל אסטרטגיה: גילי ששון,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">סופרווייזר פלנינג: ניר אברהם,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">פלנר: ניר&nbsp;</span></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;"><span style="background-color: white; line-height: 14px;">לבלוביץ,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">מדיה: אורי הלוי,&nbsp;</span><span style="background-color: white; line-height: 14px;">מנהל מסחרי: יורם (רוזי) רוזנבלום. &nbsp;(נלקח מעמוד הפייסבוק בו התפרסמו הפוסטרים)</span></span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-5528759349353366393?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-86490257483629986762012-01-09T01:23:00.000+02:002012-01-09T01:23:47.021+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בשבוע הבא יתקיים בתל אביב יום עיון מסקרן בנושא ייצוא חברתי. מיזמים ישראליים במציאות גלובלית: יצוא פרויקטים חברתיים לחו"ל.</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-XCLuTOUIizw/TwogB3N1OoI/AAAAAAAAAk8/yOW5Ni3h8l8/s1600/%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2592.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-XCLuTOUIizw/TwogB3N1OoI/AAAAAAAAAk8/yOW5Ni3h8l8/s1600/%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2592.jpg" /></a></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />לקראת הכנס, הציג היזם החברתי <b>ניר שריג </b><span style="font-size: x-small;">(בתמונה שצולמה מהנייד שלי...)</span><b>&nbsp;</b>הערב בHubTLV , את <b><a href="http://www.israelimodel.co.il/site/index.asp?depart_id=188062">עמותת המודל החברתי ישראלי</a> </b>שהקים ואת המשימה החברתית שלה.&nbsp;מדובר ביוזמה שמטרתה &nbsp;לסייע לעמותות לשכפל את המודלים החברתיים שלהן בארץ ובעולם. ניר מאמין כי מדינת ישראל יכולה להיות מדינת סטארטאפ חברתי, מדינה שתייצא מודלים מוצלחים של עשייה חברתית.<br />אנחנו רגילים לראות מודלים חברתיים מיובאים מחו"ל - מתנ"סים, הם מודל של מרכזי JCC , &nbsp;אפילו ה- HUB הבית ליזמים בתל אביב נבנה על פי מודל מוכר בחו"ל. ניר מאמין כי מדינת ישראל והעמותות עצמן יכולים להרוויח ולהתפתח מייצוא של המודל שלהן לארצות אחרות.<br /><br />לדוגמא- פרוייקט <a href="http://www.perach.org.il/Perach/index.asp">פר"ח</a> מפעילה את מודל החונכות הישראלי בארצות שונות בעולם. &nbsp;עמותת תפוח מייצאת את המודל שלה לחו"ל (ונקראת עכשיו <a href="http://www.appleseeds.org.il/?page_id=2">Apple seeds</a>). </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לאחר תהליך ארוך של גיבוש ההמשגה, עמותת המודל הישראלי חברתי חתמה הסכמי ייצוג עם מספר עמותות שחושבות על האפשרות של ייצוא הפעילות שלהן לחו"ל: פעמונים, שעור אחר, מפעלות חינוך, אופנים ועוד.<br /><br />המודל שהוצג היום נמצא בפיתוח, בתהליך. בשלב זה ניר שריג מפתח את המודל ועוסק בשכפול מודלים בתוך ישראל. למשל עם עמותת למרחב. <br /><b><br /><span style="color: #38761d;">למי מתאים מהלך של שיכפוליות? לעמותות יציבות ומנוסות</span></b><br />למעשה מועמדים לשיכפוליות הם כל תכנית או שרות המופעלים בהצלחה לאורך זמן, המשיג מטרות חברתיות. מובחן ומאופיין היטב, בעל מודל עבודה שלם, בעל פרוטוקול הפעלה כזה המשוכפל מעבר לאב טיפוס.<br />בקיצור. צריך נסיון והוכחות להצלחה. (אה... איך מודדים הצלחה? נושא מורכב... )<br /><br />+++<br /><br />אם אתם רוצים לדעת עוד על המודל, לשמוע מארגונים שעשו את המהלך ומייצאים את המודלים החברתיים שלהם לחו"ל, כדאי לכם להרשם ל<b><a href="http://www.amutot.co.il/conf/exporting.html">יום העיון</a> </b>שיתקיים בבית התפוצות בתל אביב, ב- 18 לינואר.&nbsp;<a href="http://www.amutot.co.il/conf/export-registration.html">לטופס הרשמה</a> באתר "עמותות"<br /><br />על <b>Hub Tel Aviv</b> בתל אביב חלל עבודה משותף, &nbsp;מרחב ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית, שארח הערב את המפגש, אולי אכתוב בפעם אחרת. בינתיים, תעשו לעצמכם טובה ו<a href="http://www.the-hub.co.il/">כנסו לקישור</a>. ממש כדאי.</span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8649025748362998676?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-47121186752460248482012-01-03T11:15:00.084+02:002012-01-03T11:54:02.660+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אין כמו להתחיל את השנה באחת השיטות המרעננות ביותר לגיוס כספים, תומכים ותורמים. שיטה שעדיין לא נעשה בה שימוש מספיק בארץ. &nbsp;הפוסט הזה מיועד לעמותות המעוניינות להדק את הקשר שלהן עם מסה של תומכים, להניע אותם לפעולה ולגייס מהם תרומות.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">גיוס כספים באינטרנט הוא לא חדש בעולם. למלוא עוצמתו נתודענו כמובן בקמפיין המבריק של ברק אובמה שגייס מליוני דולרים, השיג תהודה ציבורית בשלל פלטפורמות ברשת וכמובן, נבחר לנשיאות ארצות הברית. נכון, גם בארץ ראינו כבר קמפיינים של התרמה במיוחד של תרומות לרכישת מזון, &nbsp;לפני החגים. יש ממה וממי ללמוד.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> </span><br /><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">היום אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם ל<b>שני קמפיינים ישראליים של גיוס תומכים ותורמים</b>&nbsp;שעניינו אותי במיוחד.<br />הראשון -<br /><a href="http://www.shelly.org.il/donation">הקמפיין של שלי יחימוביץ</a>'. חברת הכנסת, העומדת בראש מפלגת העבודה, פעילה כבר זמן רב ברשת החברתית ומתקשרת עם התומכים והתומכים הפוטנציאלים שלה במגוון פלטפורמות. אתר אינטרנט, אינטראקטיבי כמובן, שהוא רק הבסיס לערוץ ביו טיוב, מתחם פייסבוק ועוד. כעת שימו לב לקמפיין התרמה המקסים שלה.<br /><br /></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-mAViwIKIqfA/TwLBDWpz68I/AAAAAAAAAjA/CsUy0xfD6J0/s1600/%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2599+%25D7%2599%25D7%2597%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A51.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="275" src="http://4.bp.blogspot.com/-mAViwIKIqfA/TwLBDWpz68I/AAAAAAAAAjA/CsUy0xfD6J0/s400/%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2599+%25D7%2599%25D7%2597%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A51.JPG" width="400" /></a></span></span></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /><b> שלי יחימוביץ'</b> קוראת לתומכים בה לבחור את התחום שמעניין אותם וחשוב להם. &nbsp;זה נותן לתומכים תחושה שמקשיבים להם, שהנציגה שלהם במפלגה ובכנסת תשמש שופר של התחומים שמעסיקים ואתם. ומבחינת המנהיגה &nbsp;- הקמפיין &nbsp;יכול לסייע לה להבין מה מעניין את אותם התומכים. ומי שתורם, גם תרומה קטנה וחד פעמית, יש לו הזכות להשפיע. התורם או התורמת יכולים להחליט אם להציג את עצמם בשמם המלא (וזה יופיע בפסיפס) או להשאר באנונימיות. כל נושא מיוצג בריבוע צבעוני והצירוף של הריבועים יותר פסיפס מרהיב ומעורר תקווה. <br />מה עושה את זה "נכון"?&nbsp;<b><span style="color: #38761d;"><br />קלות, פשטות ומערכת משלימה, מפיגת חששות&nbsp;</span></b><br />1. סרטון המסביר איך עושים את זה ומפיג חששות.<br />2. אדם להזדהות איתו - במקרה הזה - השחקן תומר שרון שמעודד את ההשתתפות ועושה אותה עממית ו"מגניבה". (אם מותר עוד להשתמש במילה הזו)<br />3. מהלך פשוט וקל לביצוע.<br /><br />הקמפיין השני-<br />של <b>עמותת לקט ישראל</b></span> <span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />לקט ישראל &nbsp;תקיים במוצאי שבת אירוע התרמה - דינר חגיגי, בו היא מתעדת לגייס סכומים נכבדים. (שיהיה בהצלחה!) במקביל, היא מפעילה ולא בפעם הראשונה <a href="http://yearend2011.leket.org/?lng=he&amp;HeWebsite">קמפיין התרמה</a> ברשת.&nbsp;</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כאן, הקמפיין כולל סרטון המסביר את הצורך, העזרה בה התורמים יכולים לעזור, קישור לפיסבוק, מונה הסופר כמה משתתפים תרמו ואף אפשרות לתת תרומה רב פעמית.&nbsp;</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-_7OsdcJ5pWo/TwLMBpzwTVI/AAAAAAAAAj8/K0MEzV6jyns/s1600/%25D7%259C%25D7%25A7%25D7%2598+%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C+%25D7%25A7%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259F+%25D7%2592%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1+%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%25A0%25D7%2598.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="247" src="http://1.bp.blogspot.com/-_7OsdcJ5pWo/TwLMBpzwTVI/AAAAAAAAAj8/K0MEzV6jyns/s400/%25D7%259C%25D7%25A7%25D7%2598+%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C+%25D7%25A7%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259F+%25D7%2592%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A1+%25D7%2591%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%25A0%25D7%2598.JPG" width="400" /></a></span></div><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="font-size: x-small;"><br />תודה לחנה גרטנברג על הפנית תשומת ליבי לקמפיין של שלי יחימוביץ'.</span></span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-4712118675246024848?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-88124749882758547092011-12-31T23:30:00.000+02:002012-01-01T00:21:19.226+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">באמצעות התבוננות מסכמת על 40 הפוסטים שכתבתי השנה, אני מצביעה כאן על הנושאים שעסקתי בהם השנה משום שעניינו אותי במיוחד. בתקווה שגם אתכם.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>השנה התמקדתי בחמישה נושאים:</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">1. קשרי עסקים וקהילה</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">2. פתוח משאבים. (וטכנולוגיות חדשות) </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">3. חברה אזרחית ומחאה חברתית</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">4. עסקים חברתיים</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">5. אפקטיביות בעשייה חברתית</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><b style="background-color: white; color: #351c75; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="font-size: large;">קשרי עסקים וקהילה</span></b><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הסערה החברתית שחווינו השנה מחייבת אותנו ל<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011_10_01_archive.html">הגדיר מחדש</a> את המונח הזה. הציבור לא מקבל עוד את קשרי הקהילה כמשימה חד כיוונית של התאגידים. נדרשת מהם הערכות רב ממדית. השנה היו תאגידים שחיפשו, בצדק, דרך לנהל <b>דיאלוג אמיתי עם מחזיקי העניין</b> שלהם. שטראוס עשו זאת בכנס מושקע. למרות זאת, ספגו בקיץ את מחאת הציבור. בשטראוס פרסמו <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/06/blog-post_17.html">דו"ח אחריות תאגידית </a>וארגנו שולחנות עגולים ל<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/06/blog-post_19.html">דיאלוג</a> עם ארגוני המגזר השלישי במגוון נושאים, אבל דלגו על שולחן שעסק במוצרים ובהמחרה. </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />אין ספק כי המגזר העסקי וגם המגזר ההתנדבותי נמצאים בעיצומו של תהליך ומגששים אחר הדרך הנכונה. <b>שני הצדדים מחפשים מודלים חדשים לקשר, לשינוי חברתי ולהשפעה. </b><br /><br />תאגיד בקליפורניה משקיע ב<b>עסקים קטנים</b> בסביבתו. <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011_01_01_archive.html">קישור</a><br />ובישראל, פועלים&nbsp;<b>פורומים של עסקים המחוללים שינוי חברתי</b>. <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">קישור</a> . </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בהם: עסקים הפועלים בתחום מעורבות חברתית, אחריות תאגידית, <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/03/blog-post_08.html">קידום נגישות</a> לאנשים עם מוגבלויות וכאלה המקדמים העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות. עסקים הופכים להיות שותפים בפתרון של סוגיות חברתיות.<br />חברות ממשיכות לתרום <b>תרומות כספיות</b> ובעיקר&nbsp;<b>תרומת בשווה כסף</b>: כך למשל, טבע העמידה <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post.html">פרס כספי </a>למצוינות בעשייה חינוכית ויוניון מוטורס <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/09/20.html">חילקה מכוניות</a> ל 20 עמותות נבחרות. </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />שימו לב לפוסט שעניין רבים רבים מכם.&nbsp;<b>חקר מקרה ישראלי המטיל ספק ביעילות של מספר דפוסים של קשרי עסקים</b> ו<b>קהילה</b>. המחקר קורא לעמותות לבחון היטב מהו המודל היעיל ביותר עבורן. <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/11/blog-post_27.html">בדקו אותו שוב</a>.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="color: #351c75; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: large;"><b style="background-color: white;">פתוח משאבים לארגונים חברתיים</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">השנה נתתי לנושא הזה דגש מיוחד, גם בשל העובדה שאני מייעצת לעמותות בתחום הזה. </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חשיבה על <b>מינוחים</b> בפתוח משאבים. בשני פוסטים.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>רגולציה</b> והמגזר השלישי. סיקור כנס בנושא לרגל <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/03/blog-post_19.html">הוצאת ספר</a>ו של ד"ר ניסן לימור</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הכרות עם <b>ה</b></span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-weight: bold;">קדש ציבו</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>רי</b><br /><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/05/blog-post.html">כנס ראשון</a> של <b>ארגון מפתחי משאבים בישראל</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חשיבות ה<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/11/blog-post.html">אמון</a> <b>בגיוס תרומות</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ארגון אירועי התרמה</b> (<span style="background-color: #ffe599;"><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/12/blog-post_08.html">הפוסט</a> המוביל במספר כניסות של קוראים מתוך הפוסטים שכתבתי בשנת 2011) </span></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מבט על <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/09/blog-post_21.html">קמפיין שיווק עם מטרה</a> חברתית והתרמה מיוחדת בקופות חברה קמעונאית.</span><br /><b style="background-color: white; color: #351c75; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">טכנולוגיות חדשות בשרות פתוח משאבים:</b><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/05/blog-post_30.html">אתר אינטרנט</a> מכוון התרמה</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/06/blog-post.html">רשתות חברתיות</a> בשרות ארגונים חברתיים</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_21.html">משחקים ותורמים</a> ברשת החברתית</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="color: #351c75; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: large;"><b style="background-color: white;">חברה אזרחית ומחאה חברתית</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">עיתון דמרקר הוביל בינואר את הדיון הציבורי, דרך דיון בשבעה נושאים חברתיים.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בקיץ ובסתיו כתבתי על <b><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_27.html">הון חברתי</a> </b>כחלק מהמחאה החברתית ועל השפה החדשה של הישראלים החדשים, כפי שהתבטאה בשיח הציבורי ו<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/09/blog-post.html">בכנס דמרקר</a> בספטמבר.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שני נושאים אחרים לגמרי שהעסיקו אותי: <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/04/blog-post_28.html">עבודה בשבת</a> ו<b>מיזמים עירוניים חדשניים</b> בהם הולכי רגל בקליפורניה מחזירים לעצמם את הזכויות על הרחוב.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /><span style="color: #351c75; font-size: large;"><b style="background-color: white;">עסקים חברתיים</b></span></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">עברתי השנה מהפך בחשיבה שלי לגבי נושא הזה. בתחילה הייתי ספקנית, אבל גם סקרנית. למדתי הרבה. אני הקדשתי לנושא לא מעט תשומת לב. גם אתם. </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מ<b>מיזם </b><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/02/blog-post_13.html">סיפור חוזר</a>&nbsp;ומדולב גוטליב למדתי מקרוב איך הדברים עובדים בעסק חברתי.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">על המרפסת העליתי <b>מיזם מניב הכנסה</b> של <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/02/blog-post.html">עמותת אלול</a></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כתבתי על&nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>שוק הון ועל </b><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_18.html">בנק למימון חברתי</a></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כסף חדש שהוא <b>כסף איטי</b>.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>אתר חדש</b> ל<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/12/blog-post.html">מרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים</a> ועל <b>הכנס ראשון</b> של המרכז. </span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span><br /><span style="color: #351c75; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: large;"><b style="background-color: white;">אפקטיביות בהשקעות חברתיות </b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אם אתם עמותה רצינית – זה נושא שלא תוכלו להתעלם ממנו. כדאי להתחיל כעת.</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ארגונים במרחב החברתי העוסקים במדידה והערכת <b>אפקטיביות של עמותות</b>&nbsp;העלו את הנושא על המפה ב<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/02/blog-post_16.html">כנס משותף</a> (מידות, קמרון, ישראל תורמת ומתן).&nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">גם <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/02/blog-post_20.html">תורמים צריכים למדוד את עצמם</a> ואת האפקטיביות שלהם. דעתו של אבנר סטפק על <b>מדידת תורמים</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כיצד <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_07.html">לבחור נכון</a> <b>תוכנה לניהול ארגון ותרומות</b></span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ועוד על <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/12/2011.html">אפקטיביות של עמותות</a> בכנס מידות.</span><br /><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">רוצים לראות גם את ה<a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2010/12/2010.html">אינדקס המבואר של הבלוג בשנת 2010</a>?&nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br />תודה לכם קוראי הבלוג הצועדים איתי בדרך הסקרנות, הלמידה והמחקר. &nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">להתראות בשנה הבאה.</span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8812474988275854709?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-70394614821916024932011-12-15T22:57:00.025+02:002011-12-21T15:22:15.577+02:00<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">איך היה נראה העולם לו הארגון בו אתם פועלים לא היה קיים?</span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; "> זו השאלה שיו"ר מידות <b>יעקב בורק</b> הציג בפתח <b>כנס מידות 2011</b> שהתקיים השבוע . תחשבו על זה. </span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">רוב רובם של התורמים עושים זאת ממניע אלטרואיסטי, ריגשי או דתי ולאו דווקא מניע רציונאלי. אבל במודל הפילנתרופיה החדשה התורם, הוא למעשה משקיע חברתי, המצפה לראות החזר על ההשקעה שלו. הוא מעוניין להשקיע בתבונה. זאת אומרת, לדעת בצורה ברורה ומוכחת באם ההשקעה החברתית שלו יעילה ואכן פותרת בעיות חברתיות. </span><b style="line-height: 115%; ">הטענה של מידות היא כי על המשקיעים החברתיים, כמו גם הארגונים החברתיים עצמם, להיות מחויבים לאפקט</b></span><b style="line-height: 115%; ">יביות</b><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">.</span></span></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; color: rgb(112, 48, 160); ">איך נדע אם הארגון שלנו הוא אפקטיבי?</span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; "> (יעיל ומועיל). כיצד נדע אם הארגון שלנו מצליח להשיג את המטרות והיעדים שלו? לממש את ייעודו? ארגון מידות מציע לנו לענות על כך דרך סדרה של חמש שאלות.<br /><br />בפאנל מנכ"לי </span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">עמותות ניסו גם כן לענות על השאלות הללו. <b>אורלי סילבינגר</b>, מנכ"ל בטרם, הציגה מישנה סדורה הכוללת יעדים ומדדים במגוון ערוצי פעולה להטמעת תרבות של בטיחות ילדים בחברה הישראלית. דבריה הרשימו אותי מאוד. ב'בטרם' נעשית הערכה בכמה רמות: בודקים נתונים על מצב היפגעות ילדים ברמה הלאומית, מודדים את הדרך: התנהגויות בטוחות, סוקרים את כוחות השוק: בודקים עליה לביקושים באביזרי בטיחות, מנטרים את נוכחות של הנושא בתקשורת וכן - מעריכים את התכניות עצמן. עוד השתתפו בפאנל <b>בני ועקנין,</b> </span><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">מנכ"ל זיו נעורים, <b>דפנה</b></span><span lang="HE" style="line-height: 18px; "><b> ליפשיץ</b>, שחידשה לי לגבי התכניות הבינלאומיות של עמותת תפוח (</span><span dir="LTR" style="line-height: 18px; ">Apple Seeds</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="line-height: 18px; "><span dir="RTL"></span>), ו<b>ירון בראו</b>ן מנכ"ל ילדים בסיכוי. הנחת</span><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">ה את הפאנל: <b>עדי בלדרמן</b> מחברת דיבייט.</span></span></div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><div style="font-size: medium; text-align: justify; "><img src="http://1.bp.blogspot.com/-ugzpSIZxhtk/Tupia-GV1AI/AAAAAAAAAiQ/Tz9VBykvC1Q/s400/%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25AA.%2B%25D7%25A4%25D7%2590%25D7%25A0%25D7%259C%2B%25D7%25A2%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%25AA.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5686465694994387970" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " /></div><div style="text-align: center; "><span class="Apple-style-span">מימין לשמאל: ירון בראון, דפנה ליפשיץ, אורלי סילבינגר, בני ועקנין והמנחה: עדי בלדרמן</span></div><div style="font-size: medium; text-align: center; "><span class="Apple-style-span"><br /></span></div> <span class="Apple-style-span" ><b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify; "><b style="line-height: 115%; "><span style="color: rgb(112, 48, 160); ">כל עמותה המעוניינת להציג את הצלחתה, חשוב שתדע לענות על חמש השאלות הללו: </span></b></div></b><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">1.</span></span><b style="line-height: 115%; ">מהי הסוגיה החברתית שאתם מנסים לפתור</b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">?</span></span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">2. </span></span><b style="line-height: 115%; ">מה אתם עושים על מנת לפתור את הבעיה</b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">?</span></span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">3. </span></span><b style="line-height: 115%; ">מהם ההישגים שלכם?<br /></b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">יש לענות לא רק במונחים של תפוקות (כמה קורסים הפעלנו), אלא במונחים של תוצאות (למשל, 60% </span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">מהמשתתפים בתכניות של עמותת זיו נעורים, מגיעים לתעודת בגרות).</span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><div></div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">4. </span></span><b style="line-height: 115%; ">איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג</b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">?</span></span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">הדגש הוא במעבר בין תאור הצלחה של פרט למהלך של בקרה ואיסוף נתונים מובנה שיציג את הסיפור המלא שלכם. בהחלט סביר שארגון יתחיל למדוד תחום אחד שלו או שניים ומשם - להתקדם הלאה. </span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">5. </span></span><b style="line-height: 115%; ">כיצד אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם</b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">? </span></span></div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">אפקטיביות היא תהליך. מתמשך. ילדים בסיכוי נעזרים</span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "> </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">בייעוץ ארגוני (פרו בונו) של חברת לוטם, לעמותת תפוח יש מועצה של מתנדבים ובבטרם זיהו </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "> </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">צורך חברתי ספציפי (היפגעות ילדים ותינוקות), נתנו לו מענה (הדרכת יולדות בנושא בטיחות ילדים) וכיום הארגון רואה את ההצלחה שלו בכך שהצורך מקבל מענה ממשרד הבריאות. זה נקרא לחולל שינוי חברתי. </span></div></span> </span><div style="text-align: justify; "><div></div><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><span class="Apple-style-span" ></span></div> <span class="Apple-style-span" ><b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="line-height: 115%; "><span style="color:#7030A0">להגדיר הצלחה = לבדוק מהן התוצאות של הפעילות שלנו</span></b></div></b><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">הרצאתה הבהירה של <a href="http://whatworks.org/displaycommon.cfm?an=1&amp;subarticlenbr=228">דברה נתנזון</a>, המנהלת בארה"ב ארגון בשם <a href="http://www.whatworks.org/"> </a></span></span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; "><a href="http://www.whatworks.org/">What works</a></span><span dir="RTL"></span><span style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span> The center for<span lang="HE">, עסקה במדידה חברתית (</span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">Social Impact</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>). לדבריה, מדידה של השפעה חברתית (</span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">Social Impact</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>) היא תהליך מורכב ולכן <b>עלינו להתמקד בתוצאות</b>. באיסוף המידע יש להתמקד ולאסוף בצורה סיסטמטית, רק מידע שיכול לעזור לנו לספר את הסיפור שלנו, כך שנצליח להמחיש את השינוי שאנו יוצרים. אין צורך לעסוק בהערכת הבעיות אלא בהערכת התוצאות של הפעילות שלנו. </span></div></span></span></span><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><b style="text-align: right; line-height: 115%; "><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><b style="line-height: 115%; "><u>מה עוד חשוב?</u></b></div></b></div><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;">1. בהירות של הגדרת ההצלחה. </div></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><span lang="HE" style="line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">2. לעבור מתפיסה עצמית של ארגון "נותן שירותים" – לארגון "מצליח בעשייה". </span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">High Performance</span><span dir="RTL" style="line-height: normal; "></span><span style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span> </span></div></span></span><span><div style="line-height: 115%; text-align: justify; ">3. כשמספרים את "הסיפור שלנו" לא לדבר רק על הדברים שאנו עושים (מספקים שרותים) – אלא, על התוצאות של העשייה, על דברים שהצלחנו לעשות.</div><span lang="HE"><div style="text-align: justify; "><span style="line-height: 115%; "><span lang="HE"> 4. הוכחת החזר על השקעה חברתית (</span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">SROI</span><span dir="RTL" style="line-height: normal; "></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>) הוא צורך משותף למשקיעים ולארגונים. דווקא בתקופה של צמצום משאבים אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא למדוד את העשייה שלנו ולא להעריך את ההצלחות!</span></div> </span></span><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></div> <span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">השפה החדשה שמציעה נתנזון כוללת מושגים כגון: ביצועים, הצלחות, תמיכה שימוש בנתונים ולמידה. היא </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">מציעה לוותר על שימוש בשפה המורכבת ממילים מאיימות כגון: מתן דין וחשבון, ציות לחוקים, ניטור, דיווח והערכה.<br /><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">עוד על הרצאה זו אפשר לקרוא ב<a href="http://www.midot.org.il/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA">מצגת</a> של דברה נתנזון, דרך אתר מידות.</span></div></span> <!--[endif]--><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;"><o:p></o:p></span></span></span></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; color: rgb(112, 48, 160); " >כיצד המשקיעים החברתיים רואים את חשיבות המדידה וההערכה?</span></b></div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" ><div style="font-weight: bold; text-align: justify; "><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">אבנק סטפק</span></b><span lang="HE" style="font-weight: normal; line-height: 115%; "> (מבעלי מיטב) בוחר ארגון לתמוך בו לאחר שהוא מתחבר לרעיון, לאנשים. חשוב לו מאוד לדעת מיהם אנשי </span><b style="text-align: right; "><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span lang="HE" style="font-weight: normal; line-height: 115%; ">הועד המנהל, (ועד טוב, לדעתו, מורכב מעקרון 40 - 40- 20: 40% אנשי עסקים, 40% אנשי מקצוע ו20% לקוחות. ) סטפק תומך ב 32 ארגונים שעברו את דרוג מידות, על ידי מימון התקורות שלהם.</span></div></span></b></div></span><span lang="HE"><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span" ><b style="line-height: 115%; ">רעיה שטראוס</b><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "> בן דרור בודקת את האפקטיביות של העמותות בהן היא מעורבת. (אצלה המימון הכספי מגיע עם מעורבות אישית גבוהה ביותר והיא מצפה לשקיפות מקסימלית). חשוב לה החזון, עבודה אסטרטגית של הארגון האפקטיביות שלו. היא בודקת את המתחרים ומודדת את התרומות הגדולות שלה. </span></span></div> <span class="Apple-style-span" ><b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="line-height: 115%; ">הרב יחיאל אקשטיין</b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">, יו"ר הקרן לידידות, שמשקיעה 70 מליון דולר בישראל, מממנים יותר מ 250 ארגונים ו 160 רשויות מקומיות. הקרן משלמת עבור ההערכה. חשוב להם להשפיע על הנושא/ התחום בו הם משקיעים. </span></span></div></b> <b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><div style="font-weight: normal; line-height: normal; "></div></div></b></div><div><span class="Apple-style-span" style="line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">יאיר טל<span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">, סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר סיפר על פיילוט של המשרד עם מידות: שילוב קודים של אפקטיביות בהחלטות של משרדי הממשלה לגבי תמיכה בארגונים. </span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; text-align: justify; line-height: 115%; "><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; text-align: justify; line-height: 115%; ">המראיינת, </span><b style="text-align: justify; line-height: 115%; ">אורלי וילנאי</b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; text-align: justify; line-height: 115%; "> , כמו חלק מהקהל, היתה סקפטית לגבי מהלך ארוך הטווח שהממשלה מניעה. אבל –</span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">נקווה לטוב. אם מדדים של אפקטיביות יכנסו לסל השיקולים של תמיכות ממשלתיות בעמותות – נהיה במצב טוב בהרבה מאשר המצב הנוכחי.</span></div></b> </span><div style="text-align: justify; "><span style="text-align: right; line-height: 18px; "><span class="Apple-style-span" ><b><div style="text-align: justify; "><span style="text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><div style="line-height: normal; "></div></div></span></div><div style="text-align: center; ">***</div></b></span></span></div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">בכנס חולקו </span></span><b style="line-height: 115%; ">אותות מידות לאפקטיביות</b><span class="Apple-style-span"></span></div></span> <b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="line-height: 115%; "><u>לאבי נאור</u></b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "> כתורם פרטי אפקטיבי, </span></span></div></b><u style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><u style="line-height: 115%; "><b>לקבוצת פישמן</b></u><span class="Apple-style-span" style="line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">, כתאגיד אפקטיבי בתחום החברתי.</span></span></div> </u> <b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="line-height: 115%; "><u>לבית איזי שפירא</u></b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "> כעמותה אפקטיבית </span></span></div></b><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">ולארגון צעיר ואפקטיבי - </span></span><b style="line-height: 115%; "><u>עולים ביחד</u></b><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">. </span></span></div></span></span><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><b style="font-size: medium; line-height: normal; text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="font-weight: normal; line-height: 18px; "><img src="http://4.bp.blogspot.com/-PhdOcvWNt9E/Tupm5Zc6VXI/AAAAAAAAAio/4Uy2d-kdCP4/s400/%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25AA.%2B%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%259C%25D7%25A2%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2594%2B%25D7%25A6%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594%2B%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D%2B%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2597%25D7%2593.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5686470615779399026" style="line-height: normal; text-align: center; display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " /></span></div></b><div style="text-align: center; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">יהודית יובל רקנטי וטליה אהרוני מעניקות את אות מידות לאפקטיביות לעמותת עולים ביחד. מימין אורלי וילנאי</span><br /><br /></span></span></div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">נשיא ועדת האותות היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס <b>השופט מאיר שמגר</b>. מה היו הקריטריונים של הבחירה בזוכים? לא ברור. למרות הנכבדות הציבורית של השופט והועדה בכלל, מן הראויה היה לספק יותר שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האותות הללו.</span></span><br /><br /></span></span></div><span class="Apple-style-span" > </span><div style="text-align: justify; "><b style="text-align: right; line-height: 18px; "><span class="Apple-style-span" ><div style="text-align: justify; "><b style="text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><div style="font-weight: normal; line-height: normal; "></div></div></b></div><div style="text-align: center; "><b>***</b></div></span></b></div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><b style="text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><b style="text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><div style="font-weight: normal; line-height: normal; "></div></div></b></div></b>בחלק השלישי של הכנס האלגנטי, התכנסו סביב עשרה שולחנות עגולים אנשי המגזר השלישי, משקיעים, ואנשי תאגידים לדיון ולחשיבה משותפת סביב מספר היבטים של אפקטיביות. תוצאות הדיונים יפורסמו באתר מידות בהמשך. על כך בפעם אחרת. </span></div></span> </span><div style="text-align: justify; "><span style="text-align: right; " ><div style="text-align: justify; "><b style="line-height: 18px; font-weight: bold; text-align: right; "><div style="text-align: justify; "><div style="font-weight: normal; line-height: normal; "><img src="http://1.bp.blogspot.com/-8ZsQSqr7HJk/TupkQl628mI/AAAAAAAAAic/04HV-7X5zCo/s400/%25D7%259E%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25AA.%2B%25D7%2593%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%2B%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%25A8%2B%25D7%2595%25D7%2590%25D7%25A1%25D7%25A0%25D7%25AA.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5686467715728339554" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " /></div></div></b><div style="text-align: center; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">משמאל: דובי ארבל, מנכ"ל מידות, יעקוב בורק, יו"ר, בגבה לואיז דרורי ואסנת אוליאל לימור, מנהלת קשרי תאגידים</span></span></div></div></span></div> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span" ><br /><span class="Apple-style-span">וכעת, אחרי החגיגיות והחגיגות, יש צורך אדיר להדריך את העמותות שבשלות לכך, בחלק המעשי: לחשוב אפקטיבי, ללמוד כיצד להגדיר הצלחה, להציב יעדים ומדדים להצלחה. אני בטוחה כי כל זה יקדם מאוד את העשייה של המגזר השלישי ושל המשקיעים בו. </span></span></div> <!--[endif]--><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;" ><o:p></o:p></span></span></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; " ><a href="http://www.midot.org.il/">לאתר מידות</a></span></div><span lang="HE" style="line-height: 115%; " ><div style="text-align: justify;"><a href="http://whatworks.org/index.cfm"><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">לאתר </span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">what works</span></a></div></span><span dir="LTR"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></div> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;"><o:p></o:p></span></span></span><p></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-7039461482191602493?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-47694556651482948822011-12-08T00:31:00.047+02:002011-12-11T23:00:25.859+02:00<div><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE">איך נראית הצלחה של מופע התרמה? </span></b></span></div><div><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE">כיצד מארגנים אירוע לגיוס תרומות שהוא "נכון" לעמותה וגם מוצלח מבחינה כלכלית? </span></b></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">לאחרונה <b>השתתפתי באירועי התרמה של שתי עמותות </b>בהן אני פעילה, באופנים שונים, כבר מספר שנים. מדובר בארגונים קטנים יחסית, אך ותיקים, שארגנו אירועי התרמה מוזיקליים מכובדים ומוצלחים. ח</span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">זרתי אל המארגנות על מנת ללמוד מהתובנות שלהן לגבי הפקת אירוע כזה.</span></span></div><div><div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right;margin-bottom: 0.0001pt; "><span class="Apple-style-span"><span style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">שוחחתי עם</span><b style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); "> ורדית דנציגר, </b><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; ">גייסת המשאבים הנמרצת והמוכשרת של <b><a href="http://www.hearing.org.il/46-he/Bekol.aspx">ארגון בקול</a> ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים </b></span><b style="color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; ">בישראל.</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "> בקול פועל למען זכויות אנשים כבדי השמיעה בישראל. הוא מספק שירותים מגוונים כגון קבוצות לעזרה עצמית, יעוץ אודיולוגי ועוד ומצד שני פועל כארגון סנגור. אירוע ההתרמה היה הופעה מוזיקלית מיוחדת במינה, שנערכה באולם רידינג 3 בתל אביב, והביאה משיריה של עדית פאנק. בערב השתתפו מיטב האמנים והנחה אותו צביקה הדר.</span></span></p><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">אירוע ההתרמה של <span class="Apple-style-span"><b><a href="http://www.merkazmanu.co.il/index.html">מרכז מנו</a>,</b> נערך באולם פיס ברחובות. היה זה קונצרט של תזמורת מקומית שנגנה מוזיקה </span></span><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">קלאסית. האולם היה מלא והאוירה משפחתית.</span></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "> <b>מרכז מנו</b> הנו עמותה קטנה </span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">ואיכותית המעניקה לילדי בית ספר יסודי</span></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">ברחובות, טיפול רגשי באמצעות אמנות, מוזיקה ובעלי חיים. שוחחתי עם </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">פטריצ'ה סונינו</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "> שהיא הרוח החיה מאחורי המרכז הזה, הפועל למעלה משש עשרה שנים. </span></span></div><img src="http://2.bp.blogspot.com/-C7ptkHKj9Ao/TuD-cvp1P5I/AAAAAAAAAhg/1_8La7tDOi4/s400/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%25A6%25D7%25A8%25D7%2598-%2B%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2596%2B%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2595.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5683822499523280786" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " /></div><div><div style="text-align: center;"><span lang="HE">התזמורת הקלאסית של רחובות במופע התרמה למרכז מנו. צילום: יורה סונינו</span></div><div><b><span lang="HE"><br />ש: מה חשוב בארגון אירוע גיוס תרומות מוצלח? </span></b></div><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"> <br /></span></b><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">קשרים, קשרים, קשרים</span></span></b></span><span lang="HE"><br /></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">קשרים. זו המילה הראשונה שאמרה ורדית מבקול כתשובה לשאלתי. זהו </span></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">הסוד הראשון שמסביר כיצד ארגון קטן ולא</span></span></span></span></div><div></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">מאוד מוכר בציבור הרחב, מגיע למצב בו </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">צביקה הדר</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "> מנחה את ערב ההתרמה. </span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">ארוע </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">בו שרים מיטב האמנים כגון: רמי קליינשטיין, שלומי שבת, דין דין אביב, גלי עטרי, חנן יובל, רונית שחר, לאה שבת, אריק סיני ואחרים. קשרים!</b></span></span></div><div><img src="http://3.bp.blogspot.com/-FKCsIhlYccM/TuPBBS9MSEI/AAAAAAAAAh4/-E1T_DQS9Tc/s400/%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%259C%2B%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259D.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5684599382684223554" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 266px; " /><div></div></div><div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "></p><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span">האמנים שהתנדבו למופע משירי עדית פאנק (במרכז), ערב התרמה לארגון בקול</span></div><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"><br /><span class="Apple-style-span">איך מאתרים את האנשים הנכונים? האוצר נמצא </span></span></b><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">אצלכם</span><br /></span></b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">מסתבר שזה עובד. </span><span style="color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; ">אם מביטים </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; ">פנימה, לתוך הארגון</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; ">, </span><span style="font-weight: bold; color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; ">ניתן לאתר את אנשי הקשר</span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); text-align: justify; "><b>. </b>התחילו קרוב<b>. </b>פנו<b> </b></span><span lang="HE" style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">לפעילים ולחברי הארגון ושאלו אותם. אחת החברות ב"ארגון בקול" היא </span><span lang="HE" style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">הציירת, המשוררת והאשה מלאת הקסם - <b>עדית פאנק</b>, שהתחרשה כבוגרת והיא כבדת שמיעה. ורדית: "ברגע מסויים עלה הרעיון לקיים ערב התרמה המבוסס על שירים שכתבה". הקליק היה מהיר ועדית התגייסה לעניין. יש כאן שילוב של אינטרסים ממקום ממש טוב. עדית היתה </span><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">שותפה לרעיון, לארגון ולביצוע. היא זכתה במופע חד פעמי משיריה והארגון קיבל נגישות לאנשים </span><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">שהיא עובדת איתם מעולם הבמה. זו היתה נקודת ההתחלה. טלפון אחד שלה ל</span><b style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">צביקה הדר, </b><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; color: rgb(34, 34, 34); ">שהוא חבר קרוב<b>,</b> ומכאן הכל התחיל לרוץ. </span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">הנסיון מראה כי דווקא אנשים שמכירים אתכם יתחברו לפעילות של העמותה שלכם ביתר קלות. </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">חפשו את החיבור האישי.</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "> צביקה הדר, למשל, סיפר על הבמה בהתרגשות כי אביו הרכיב מכשירי שמיעה.</span></span><p></p><div><div><img src="http://3.bp.blogspot.com/-bRv9Lpo2bb0/TuPCA4jORjI/AAAAAAAAAiE/OsfHNooHif0/s400/%25D7%25A6%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2594%2B%25D7%2594%25D7%2593%25D7%25A8%2B%25D7%2591%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%259C%2B%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D%2B%25D7%2593%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2590%25D7%259C%2B%25D7%2591%25D7%2591%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%25A7.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5684600475107608114" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 266px; " /></div><div></div></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); "><b><o:p></o:p></b></span></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "><b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); "><o:p></o:p></span></b></p></div></div><div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "></p><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">צביקה הדר מנחה בהתנדבות את ערב ההתרמה לבקול. צילום: דניאל בבצ'יק, באדיבות בקול</span><br /><br /></span></div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">גם לדעת פטריצ'ה סונינו ממרכז מנו "הכי חשוב זה </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">למצוא את האנשים הנכונים, שיהיו מוכנים לעבוד יחד איתך באירוע".</b><span class="Apple-style-span"> מבחינתה, החיפוש אחר אנשי הקשר הרלוונטיים </span></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">מתחיל בבני המשפחה, שגילו מעורבות רבה, בחברים,</span><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); "><br />שהפנו אותה ל</span></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">תזמורת העירונית ברחובות. ובכלל- היתרון בעיר קטנה יחסית כמו רחובות, </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); ">שכולם מכירים את כולם</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">. וזה מנוף להתגייסות.</span></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><b><span class="Apple-style-span">להציב מטרה - ולהתמקד בה</span></b><br /><span class="Apple-style-span"><b>אירוע גיוס תרומות חייב להכניס כסף לארגון</b>. זו המטרה המרכזית. עליו להניב רווח גם לאחר שלוקחים בחשבון את עלויות ההפקה וכל ההוצאות האחרות, כולל עלות זמן עבודת הצוות הפעיל. אחרת אין ממש טעם. עם זאת, לפעמים יש לערב התרמה יותר ממטרה אחת. בשני המקרים, של ארגון בקול ושל מרכז מנו, </span><span style="color: rgb(34, 34, 34); ">המטרה העיקרית היתה גיוס תרומות לפעילות.</span><b style="color: rgb(34, 34, 34); "> המטרה המשנית היתה הגדלת התהודה הציבורית. </b></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">תכנון טוב מתחיל בהקמת צוות חשיבה</span></b></p><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><b>הכל מתחיל בתכנון. </b></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; color: rgb(34, 34, 34); ">בבקול הקימו צוות חשיבה לקראת האירוע. לישיבות הם הזמינו אנשים שהעריכו שיוכלו לקשר אותם לאנשים בעלי השפעה וממון. לא רק המתנדבים, גם צוות העמותה בשכר אותגר להביא קשרים: כך הגיעו ל<b>ערן מיטלמן</b>, המפיק המוזיקלי, למפיק בהתנדבות של הערב- <b>אלירן ברדוגו</b>, לחברה שסיפקה את היין בתרומה ועוד. העמותה נעזרה גם בחברת פרסום שתורמת להם פרו בונו.<br /><br /></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><b>מנוע טורבו לצוות ההפקה</b></span></span></span></div><div><img src="http://3.bp.blogspot.com/-eie9VcqXRWg/TuDb_8eV1RI/AAAAAAAAAgY/Aj5Q8H1ZGpQ/s200/%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2593%25D7%2599%25D7%25AA%2B%25D7%2593%25D7%25A0%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2592%25D7%25A8.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5683784621353194770" style="color: rgb(0, 0, 238); text-decoration: underline; float: right; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 10px; margin-left: 10px; cursor: pointer; width: 178px; height: 200px; " /><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span">"חשוב מאוד לשים לב לפרטים הקטנים". אומרת פטריצ'ה סונינו <b>ממרכז מנו</b>. "כולל הצד הטכני. חשוב שיהיה אדם אחד מצוות ההפקה שירכז את כל הקצוות." </span></span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span"><br /></span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span">הצוות המרכזי שהפעיל את כל המערך הארגוני של הפקת ערב ההתרמה של <b>ארגון בקול</b> כלל שלושה אנשים בשכר מתוך הארגון: גייסת המשאבים, המנכ"ל* וחברת צוות נוספת.<b> ורדית דנציגר </b>(בתמונה), גייסת המשאבים, היתה המנוע (טורבו). העשייה המקצועית שלה, שכוללת החלטיות , הנהגה, תמיכה, הפקה וביצוע , היא לדעתי, אחד המפתחות המרכזיים להצלחה של הערב.</span><br /><span style="line-height: normal; "><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span"><br /></span><span class="Apple-style-span"><b><br /></b></span></span></span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span style="line-height: normal; "><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span"><b><br /></b></span></span></span></span></span></div><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span style="line-height: normal; "><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span"><b><br /></b></span></span></span></span></span></div><div><b style="line-height: 18px; "><span class="Apple-style-span">לבחור תוכן הרלוונטי לעמותה</span></b></div><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">לדעתי זהו אחד הסודות של אירוע מוצלח ו"נכון". </span></span></span><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;"><b>מרכז מנו</b> מעניק טיפול במוזיקה. אירוע ההתרמה עליו הוחלט כלל ערב נגינה של תזמורת מוזיקה קלאסית מהעיר. </span></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); line-height: 18px; ">גם </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); line-height: 18px; ">בקול</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); line-height: 18px; "> בחרו להתרים באמצעות הופעה מוזיקלית משיריה של </span><b style="color: rgb(34, 34, 34); line-height: 18px; ">משוררת שהיא בעצמה כבדת שמיעה</b><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); line-height: 18px; ">. זה מעצים את האמירה של הארגון שכבדי שמיעה הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. וכי על החברה לספק גם לכבדי שמיעה, נגישות לכל השירותים והחוויות, כמו כל אזרח.<br /><br /></span></span></div><span lang="HE"><b><span>תרומה של עסקים</span></b><br />כאשר מדובר ב<b>חסויות</b>, ניתן לגייס תרומה מעסקים בקלות יחסית. בבקול הציעו לחברות עימן הם בקשרים מקצועיים (יבואני מכשירי שמיעה ) לקחת חסות על האירוע ולקבל: מודעה בחוברת ייעודית, נוכחות במצגת מתחלפת על הבמה ושני כרטיסים לאירוע. הצוות פנה גם לחברות אחרות והשיג הצלחה לא מבוטלת. ה<b>פרסום</b> בחוברת היה ריווחי ביותר. החברות העסקיות רכשו גם כרטיסים למופע כצ'ופר לעובדים ולמנהלים שלהן. מחברות אחרות גייסו אנשי בקול <b>מוצרים</b> (למשל, יין מעולה) או <b>שרותים בהנחה</b> (קייטרינג איכותי ביותר).<br /><br /><b><span><span class="Apple-style-span">מינוף על ידי פעילות התרמה נלווית</span><br /></span></b>1. <u><b>קמפיין התרמה סלולרי</b></u>. בקול השיגו,ללא עלות, מספר טלפון ייעודי. הם השקיעו מאמץ בהתקשרות עם חברות האשראי והסלולר (הכל ללא עלות). המספר ישמש אותם בתקופה הקרובה, גם כחלק מקמפיין בנק לאומי שני מליון סיבות טובות.<br />2. <u><b>מוצר מניב הכנסה</b></u> - לרגל אירוע בקול, הופק <a href="http://www.hearing.org.il/283-2184-he/Bekol.aspx">דיסק</a> מיוחד משירי עדית פאנק. המוצר משמר את הזיכרון של האירוע החד פעמי. הדיסק נמכר גם כעת. כל ההכנסות הנן תרומה לבקול. <o:p></o:p></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">אפקט "אחרי האירוע"</span><br /></span></b><span lang="HE"><b>ש:</b> <b>מלבד הכנסה כספית, מה נשאר לארגון בסופו של דבר?</b><b> ומה התובנות להמשך?<br /><br /></b>1. נשארה תחושה של כיף! בבקול הארוע <u>יצר גאוות יחידה בקרב העובדים</u>.<br /><br />2. <u>תהודה תקשורתית</u> – שתי העמותות קבלו תהודה תקשורתית נאה במדיה הכתובה והאלטרונית. (כתבות בעיתון המקומי, ראיונות עם עדית פאנק, עם מנכ"ל בקול והעלאה למודעות של הנושא שלהם). </span></span></p><span lang="HE">3. <u>קשרים חדשים. </u>אנשים חדשים שמעו על העמותה. התקשרו ובהתעניינו בעשייה.<br /><br />זכרו: <b>חשוב</b> <b>לשמר את הקשרים הללו</b>!. הכניסו את אנשי הקשר החדשים למאגר המידע שלכם, שילחו מכתבי תודה לפעילים, הפיצו מייל תודה בתפוצה רחבה, תמונה מהאירוע . תהיו יצירתיים ואל תזלזלו בדברים הבסיסיים הללו.<o:p></o:p></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">4. <u>הזדמנויות לפרויקטים חדשים</u> – כחלק מארגון האירוע התחברו <b>חברי בקול</b> למשקיע החברתי <b>גדעון פישר</b> שהקים <a href="http://fisherfund.org.il/">קרן פילנתרופית</a> על שם הוריו. מתוך ההיכרות עם בקול, הוא יזם מיזם תעסוקה ארצי לשילוב אנשים כבדי שמיעה </span><span lang="HE">בעבודה. <b>המיזם</b> המשלב תקציבים ממלכתיים, <b>הוצג בחגיגיות בערב ההתרמה על ידי התורם עצמו</b>. וכן, בעקבות פנייה לתאגיד IDB בבקשת </span><span lang="HE">חסות, זכה בקול לתמיכה משמעותית דווקא להפעלת אחת התכניות שלהם בנגב. גם <b>במרכז מנו</b> מספרים על חיבור עם תורמים חדשים ועל תחושה של תנופה ארגונית, שתחולל פרויקט חדש ואירוע ציבורי נוסף ממש בקרוב.<br /></span></span></p><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span">***</span></span></span></div><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE">אם אתם מעוניינים במידע וברעיונות נוספים לגבי ארגון אירוע התרמה מקומי, אני ממליצה מאוד לחזור <b>לחוברת של </b><b>שתי"ל - </b><b>גיוס משאבים מהקהילה</b>, שכתב<b> מומו מהדב</b>. בליווי ובעריכת <b>נירית רוסלר</b>. <a href="http://www.shatil.org.il/services/publications">קישור</a> .</span></p><p></p><div style="text-align: center;"><b style="text-align: right; font-size: medium; "><span class="Apple-style-span"><br /></span><br /></b></div></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span">* מנכ"ל ארגון בקול הוא אחי. </span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-4769455665148294882?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-14718553567860022032011-12-03T18:33:00.030+02:002011-12-04T19:02:16.476+02:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" >אם אתם יזמים עסקיים המעוניינים לפתח את העסק שלכם לכיוון חברתי, או אם אתם יזמים חברתיים שמקימים מיזם עסקי, מקווה בשבילכם שהייתם בכנס הראשון של <a href="http://www.beitberl.ac.il/centers/ISERC/Pages/default.aspx">המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים</a>, מרכז חדש במכללת בית ברל. משום שמעבר למידע התיאורטי, גולת הכותרת של הכנס היתה בעיניי, <b>נגישות בלתי אמצעית למשקיעים במיזמים עסקיים – חברתיים</b>.<br /></span></p><div style="text-align: center;"><span lang="HE" ><img style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " src="http://1.bp.blogspot.com/-P-3sgDxyxYo/TtpSo_9R8CI/AAAAAAAAAeg/wpdrLE1xHiA/s400/panel.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5681944744198008866" /></span></div><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" >משמאל לימין, אהובה ינאי, חיים אריאל, איציק דנציגר, ברנדה מורגנשטיין, מוטי נוי משוקונוי ופרופ' בנימים גדרון, ראש המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים</span></div><br />האולם האינטימי בספריית בית ברל היה מלא. בקלות יכולתם להתחיל שיחה עם המשקיע <b>חנוך ברקת</b> מקרן <a href="http://dualis.co.il/">דואליס</a>, לדבר עם <b>איציק דנציגר</b> מקרן </span><span dir="LTR"><a href="http://www.ivn.org.il/lhe/">IVN</a></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span> או עם <b>חיים אריאל</b> <a href="http://netivim.co.il/social">מנתיבים יזמות חברתית,</a> ואף עם <b>ברנדה מורגנשטיין</b> מנהלת האגף לפתוח שרותים (<a href="http://www.btl.gov.il/Funds/Pages/%D7%A6%D7%95%D7%A8%20%D7%A7%D7%A9%D7%A8.aspx">הקרן</a> ) של הביטוח הלאומי. לו הייתם בכנס יכולתם לעניין במיזם שלכם את <b>אילה מילר</b> מנהלת אחריות תאגידית של <a href="http://www.tevapharm.com/he-IL/CorpResponsibility/Pages/default.aspx">חברת טבע</a>, את <b>מיכל הרצוג</b> או את <b>אהובה ינאי </b>מ<a href="http://www.matanisrael.org.il/site/he/homepage.asp">מתן</a>. ואולי לפגוש לשיחה את <b>דני גל</b> מ </span><a href="http://www.the-hub.co.il/about/people/about-danny-gal"><span dir="LTR">HubTLV </span><span dir="RTL"></span></a><span lang="HE"><a href="http://www.the-hub.co.il/about/people/about-danny-gal"><span dir="RTL"></span>,</a> את <b>ניר</b> <b>גורדון</b> מ<a href="http://isbizs.co.il/about/">בית הספר לעסקים חברתיים</a>, את <b>אפי טולדנו</b> מ<a href="http://www.zionut2000.org.il/site/front/ShowCategory.aspx?ItemID=109&amp;Lang=HE">עשינו עסק</a>, <b>שרי נוריאל</b> <a href="http://www.zionut2000.org.il/site/front/showcategory.aspx?ItemId=7">מציונות 2000</a> ועוד עשרות חוקרים, אנשי אקדמיה, יועצים ויזמים בתחום.</span></span><div><span class="Apple-style-span" ><br /><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="margin-right: auto; margin-left: auto;"><img src="http://1.bp.blogspot.com/-e7V6fYEd4Q8/TtpZC_zJviI/AAAAAAAAAfE/d8Dmt51tj_4/s320/hanoch%2Bbarkat.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5681951787901894178" style="text-align: center; display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px; " /></span><div style="text-align: center; "><span class="Apple-style-span" >הזדמנות לשוחח מקרוב עם אחד המשקיעים במיזמים עסקיים וחברתיים בישראל. <b>חנוך ברקת</b> מקרן דואליס<br /><br /></span></div><span style="font-weight: bold; color: rgb(95, 73, 122); ">על מודל תלוי תרבות ועל ממדים של היברידיות. בדרך להבנת המושג מיזם עסקי חברתי<br /></span>מבחינה תיאורטית הכנס התחיל בניסיון להגדיר את המושג מיזם עסקי חברתי. לאחר שהתגברו על קשיים טכניים חמורים בניסיון לקלוט את פרופסור <b>יחזקאל האזנפלד</b> הותיק בוידאו קונפרנס, החוקרת הבלגית </span><b><span dir="LTR">Marthe Nyssens</span></b><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span> הביאה בצורה חיה את הזוית האירופית ותארה את הגישה של <a href="http://www.emes.net/index.php?id=2">רשת המחקר האירופאית </a></span><span dir="LTR"><a href="http://www.emes.net/index.php?id=2">EMES</a></span><span dir="RTL"></span><span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">. הגישה שלהם בוחנת את הנושא משלושה כיוונים: מבנה המשילות של המיזם, הרעיון של הסיכון הכלכלי של ותפקיד המדיניות הציבורית. בסיכומו של דבר, לדבריה, <b>הגיוון בתפיסות של יזמות חברתית עסקית נטוע בהקשר החברתי, כלכלי והתרבותי בו הוא נוצר.</b> ללא החיבור לממד התרבותי המקומי, המיזמים הללו לא ישרדו מעבר לזמן בו הם יהיו אופנתיים. כך למשל בהתאם לתרבות הארגונית המקומית , באיטליה, הקואופרטיב הוא המודל השולט למיזמים חברתיים עסקיים. בארצות </span></span>אחרות, למשל גרמניה, יש נוכחות חזקה של המדינה בפתוח התחום הזה, כתחום שיקומי או כמענה לבעיות חברתיות.</span><div><span class="Apple-style-span" ><span><span lang="HE"><br />פרופסור </span></span><b><span dir="LTR"> Volker Then</span></b><span dir="LTR"> </span><span><span lang="HE">מגרמניה חקר את ההשקעה הכספית במיזמים חברתיים עסקיים בגרמניה וגילה כי יש צורך בניהול היברידי של מיזמים אלה: יש להתבסס על הכנסות מגופים פרטיים ומנגד גם מתרומות מפרטיים ומקרנות. הוא מצא כי רמת המימון של הגורמים השונים משתנה עם הזמן:<br />בשלבים הראשוניים (מיזמים בני שנה – 4 שנים) המיזמים מתבססים על תרומות פילנתרופיות וספונסרים, בשלב שני (מיזמים בני 5- 19 שנה) הכנסות מלקוחות עולים ל- 24% ויש צימצום ההכנסות מפילנתרופיה במיזם, ובשלב מאוחר יותר (מיזמים בני 20- 30 )שנה המיזמים הללו מספקים שרותים למדינה. אם </span></span>כן, <b>בגרמניה, המיזמים עסקיים חברתיים הם מעבדות המחקר והפיתוח של מערכת הרווחה הגרמנית.</b></span></div><div><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" ><b><span style="color:#5F497A;mso-themecolor:accent4;mso-themeshade:191">מה המצב בישראל?</span></b><br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: center;"><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;"><img src="http://2.bp.blogspot.com/-nigR4COV59Q/TtpW6I6Z_0I/AAAAAAAAAe4/3_K9W9j3NtE/s320/Inbal%2Band%2Bb%2Bgidron.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5681949436706160450" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px; " /></p></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE">פרופסור <b>בנימין גדרון</b> והחוקרת הדוקטורנטית <b>ענבל אבו</b> הביאו ממצאים ראשוניים מסקר שערכו באוקטובר השנה בארץ. לאיסוף מאגר הנתונים על מיזמים, החוקרים נעזרו בארגונים התומכים במיזמים כאלה: מתן, בית הספר לעסקים חברתיים, ציונות 2000, </span><span dir="LTR">IVN</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>, ואתר האינטרנט עסק מוסף. הם ליקטו את הנתונים ופנו ל250 מיזמים שהיו במאגרים ובסופו של דבר נחקרו 102 מיזמים. מהבדיקה עולה בין השאר:</span></span></div><span lang="HE" ><span class="Apple-style-span" ><b> ותק</b> – כל המיזמים קמו לאחר שנת 2000. (מהקהל נמסר כי ארגון אחד, עתיד ורוד, הוא ותיק יותר)<br /><b> משילות</b> – רוב המיזמים קשורים לארגון אם: 19 ארגונים עסקיים מפעלים מיזמים חברתיים עסקיים;69 מופעלים על ידי עמותות; 2 על ידי חל"צ ו<b>רק</b> 22 הם מיזמים עסקיים חברתיים עצמאיים.<br /><b> נושא מוביל</b>- רוב המיזמים מטפלים בנוער בסיכון או בפגועי נפש.<br /><b> יציבות פיננסית</b> – רק מחצית מהמיזמים מניבים רווחים לאורך זמן.<br /></span><br /><b> הסקר והכנס מעלים למודעות סוגיות שעניינן עתיד המיזמים החברתיים עסקיים בישראל:</b><br /></span><p></p><ul><li><span class="Apple-style-span" >איזה מודל של מיזמים עסקיים – חברתיים מתאים לחברה הישראלית?</span></li><li><span class="Apple-style-span" >מה מקום הממשלה במימון? (חנוך ברקת קרא לממשלה לתקצב את הנושא כמו שתקצבה לפני 15 שנה את קרנות הון הסיכון וחברות ההי טק)</span></li><li><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span" >מה הסטטוס המשפטי והפיננסי המתאים להם? (עמותות חוששות לאבד את סעיף 46א, ואינן פועלות בתחום זה בגלוי)<br /></span><span class="Apple-style-span" ><br />על כך נצטרך לדון עוד בעתיד...<br />וכעת, ה</span>ערה אישית שלי. למרות החגיגיות בכנס והראשוניות שלו, היה לדעתי פספוס בעובדה כי לא ניתן מקום לדיאלוג עם הקהל. באווירה הציבורית הנוכחית, כנס שלא מאפשר תקשורת דו סטרית עם הקהל משדר ריחוק ולא חדשנות. מי שכן הוצא פתק ופרש מעל הבמה את הציפיות שלו מתפקידי המרכז החדש בבית ברל היה היזם החברתי והמשקיע, מוטי נוי מחברת השוקולד <a href="http://www.choconoy.co.il/">שוקונוי</a>. אלה הציפיות שלו ממרכז המחקר:</span></li></ul><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >1. חינוך והטמעת חשיבות המיזם החברתי עסקי בציבור<br />2. לובי בכנת לקידום הנושא<br />3. פיתוח בסיס נתונים מתאים<br />4. הקמת מודלים שונים של עסקים חברתיים<br />5. פיתוח קוד אתי לנושא<br />6. תמיכה וליווי למרכזים חברתיים עסקיים<br /><br />אני שותפה לציפיות הללו ומאחלת למרכז ולתחום הצעיר בארץ- הצלחה.<br /><br /></span><br /></span></p></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-1471855356786002203?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-80068113753128608472011-11-27T00:18:00.027+02:002011-11-27T11:18:24.402+02:00<div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">מחקר ייחודי בישראל, שבדק קשרי עסקים וקהילה, מנקודת מבט של מלכ"ר, מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים, אך מחזיר לשיח שיתופי פעולה מסורתיים בין עסקים למלכ"רים כגון: תרומות, מתן חסות ושיווק מכוון מטרה וטוען כי אלה יעילים יותר עבור המלכ"ר. </span></div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><div style="line-height: 115%; text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><br />המחקר שנחשפתי אליו במלואו השבוע </span><span class="Apple-style-span">(ועדיין לא יצא לפרסום בכתב עת)</span><span class="Apple-style-span"> מעלה לדיון סוגיות מהותיות ביחסי עסקים וקהילה. הוא מנפץ פרות קדושות ויכול לסייע לנו להתכוונן ולהשתפר בבחירת פעילות המשלבת עסקים וקהילה. </span></div> <div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></div> <b style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><b style="line-height: 115%; ">רות שילר</b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "> סיימה לפני מספר חודשים את התואר השני שלה בניהול מלכ"רים. </span></span><a href="http://www.sw.huji.ac.il/research.asp?cat=377&amp;in=342" style="font-weight: normal; line-height: 115%; ">בעבודת התזה שלה</a><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">, שנערכה במסגרת תכנית שוורץ לניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים באוניברסיטה העברית, בהנחיית </span></span><b style="line-height: 115%; ">ד"ר מיכל אלמוג</b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "> </span><b style="line-height: 115%; ">– בר</b><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">, היא חקרה לעומק את מערך קשרי העסקים של </span></span><a href="http://www.yadsarah.org.il/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=185&amp;Itemid=9&amp;lang=he" style="font-weight: normal; line-height: 115%; ">ארגון יד שרה</a><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; line-height: normal; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">. לדבריה, בעוד שרוב המחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הנושא מנקודת המבט של הפירמות, בחרה היא להציב את השאלה</span></span><b style="line-height: 115%; ">: "מה יוצא לארגון החברתי מזה?" </b></div></b></span><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></div> </span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><div style="text-align: justify;"><img style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 268px; height: 188px;" src="http://2.bp.blogspot.com/-kvaDlCFvi70/TtFxghhYxPI/AAAAAAAAAd8/Z51C85LxjkM/s320/%25D7%2599%25D7%2593%2B%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2594.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5679445408659064050" />הממצאים של <b>רות שילר</b> מבוססים על מחקר עומק איכותני, במסגרתו בחנה את מגוון שיתופי הפעולה של <b>ארגון המתנדבים יד שרה</b> עם חברות עסקיות, כפי שבאו לידי ביטוי בין השנים 2000-</div><div style="text-align: justify;">2009. אלה דפוסי שיתופי הפעולה של יד שרה עם חברות העסקיות שנמצאו: תרומות (כספיות ושווה כסף), הנחות (על ציוד ומוצרים), חסות (בלוח שנה, בטאון ובאירועים), שיווק מונחה מטרה (מכירת מוצרים ותרומה בקופות), התנדבות עסקים. </div> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">בין השאר בחנה שילר מקרוב את <b>שיתוף הפעולה של יד שרה עם חברת התרופות </b></span><b><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">MSD</span></b><span dir="RTL"></span><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>, </span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">בתכנית "<a href="http://www.msd.co.il/ResponsbilityLobby/page_community">האדם במרכז</a>", שנבנתה בתיווכה של ציונות 2000. שיתוף הפעולה הזה לא כלל תרומה כספית, אלא תרומת ידע והתנדבות עובדים מגוונת בעמותה. בערוץ הרפואי של התכנית, נציגי הפירמה משמשים מעיין שגרירים ל<b>יד שרה.</b> הם מעלים את המודעות לשרותי העמותה בקרב רופאים עמם הם עומדים בקשר. ההשתתפות הכספית של הפירמה היתה רק לצורך תמיכה בהתנדבות העובדים, כגון הפקת חומרים כתובים. נמצא כי מערך היחסים בין הפירמה והמלכ"ר היה מורכב ולא מספק עבור המלכ"ר.<br /><br /><b>מתוך מסקנות המחקר</b>:<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "></p><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><span lang="HE">" על</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">אף</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הפופולאריות</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הגוברת</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בארץ</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ובעולם</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">של</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שיתופי</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">פעולה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בין</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מלכ</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>"</span><span lang="HE">רים</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לבין</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עסקים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>, </span><span lang="HE">הממצאים של</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עבודה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">זו</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מצביעים</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">על</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">כך</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שהתועלת</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">המתקבלת</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">משיתוף</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הפעולה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לא</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בהכרח</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מצדיקה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">את המשאבים</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הרבים</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שנדרשים</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">על</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מנת</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לקיימו</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ולתחזקו</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>. </span><b><span lang="HE">במקרה</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">של</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">יד</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">שרה, </span></b><b><span lang="HE">נמצא</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">כי</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">יותר</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">משתלם לעסוק</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">בשיתופי</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">פעולה</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">מסורתיים</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">כגון</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">תרומות, </span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">חסות </span></b><b><span><span lang="HE">ושיווק</span></span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">מונחה</span></b><span dir="LTR"></span><b><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span></b><b><span lang="HE">מטרה</span></b><span lang="HE">. </span></div></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify;margin-bottom: 0.0001pt; "><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">ממצא</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מרכזי</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">נוסף</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">של העבודה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מראה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">כי</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">יד</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שרה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ממצבת</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">את</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עצמה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">כשותפה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">נחותה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בהתקשרויות</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עם</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עסקים וכי </span><span lang="HE">קיים חוסר</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">הלימה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">בין</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">המעמד, </span><span lang="HE">הגודל</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">והעוצמה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">החברתית</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">והפוליטית</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">של</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">יד</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שרה</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">לבין</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">ההתנהלות</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">שלה עם</span><span dir="LTR"></span><span lang="HE" dir="LTR"><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">עסקים</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span>"</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>.</span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">מסקנה מעניינת נוספת התייחסה </span><b>לתפקיד הגורם המתווך</b><span class="Apple-style-span">. במקרה זה ציונות 2000. מסקנות המחקר היו כי הגורם המתווך פעל כשבראש סדרי העדיפות שלו עמד הגוף העסקי. ציונות 2000 התעקשו על בניית מערך מגוון של התנדבות שהיה צורך של הפירמה, אבל לא התאים למלכ"ר. </span></span></div><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><br /></div><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="background-color: rgb(255, 255, 255); "><span class="Apple-style-span"><b><br /></b></span></span></span></div><div style="text-align: justify;"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="background-color: rgb(255, 255, 255); "><img src="http://4.bp.blogspot.com/-LCm9BA4vlpI/TtF2HYuDigI/AAAAAAAAAeI/8kbxDs66S2o/s320/%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25A8.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5679450474357688834" style="text-align: right; color: rgb(0, 0, 238); text-decoration: underline; float: right; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 10px; margin-left: 10px; cursor: pointer; width: 158px; height: 320px; " /><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><b><span class="Apple-style-span">בקשתי מרות שילר </span><span class="Apple-style-span">(בתמונה)</span><span class="Apple-style-span"> לפרט עבור הבלוג מספר תובנות שלה מעבודת התזה </span></b></span></span><span class="Apple-style-span"><b><span class="Apple-style-span"> </span><span class="Apple-style-span">– ואלו התובנות שציינה</span></b><span class="Apple-style-span">:</span></span></div></span></span></div></span><span class="Apple-style-span" style="background-color: rgb(255, 255, 255); "><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">1. </span></span><span style="text-indent: -24px; color: rgb(34, 34, 34); "><span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span><span dir="RTL" style="text-indent: -24px; "></span><b style="text-indent: -24px; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">צרכי המלכ"ר תחילה</span></b><span lang="HE" style="text-indent: -24px; color: rgb(34, 34, 34); "> - אם העסק באמת רוצה לסייע למלכ"ר, יש לגבש את שיתוף הפעולה, ראשית כל, על פי צורכי המלכ"ר. יתכן שהדבר ידרוש ויתור מבחינת רצונות העסק.<br /><br /></span></div><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="text-indent: -24px; color: rgb(34, 34, 34); ">2. </span><b style="text-align: right; text-indent: -24px; "><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">חפשו את הערך המוסף למלכ"ר</span></b><span lang="HE" style="font-weight: normal; color: rgb(34, 34, 34); "><span class="Apple-style-span"> - כדאי לבנות שיתופי פעולה על סמך הערך המוסף שהשותף העסקי מביא לשולחן. ההגדרות של ערך מוסף צריכות להתבסס על נקודת המבט ועל הצרכים של המלכ"ר. הגדרות אלה צריכות לעמוד בבסיס קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. איך נזהה את הערך המוסף למלכ"ר? נבחן את צרכי המלכ"ר על פי תחומים - פעילות ייעודית, שיווק, למידה, תשתיות.<br /><br /></span></span></div></b></div><div style="text-align: justify; "><b style="text-align: right; text-indent: -24px; "><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span lang="HE" style="font-weight: normal; color: rgb(34, 34, 34); "><span class="Apple-style-span">3. </span></span></div></b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><b>התנדבות עובדי פירמה, עניין יקר למלכ"ר</b></span><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span class="Apple-style-span"> - שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדים של העסקים יכולים להיות מאד יקרים למלכ"ר ולא בהכרח שווים את המאמץ ואת המשאבים. על מנת להפיק מהן סינרגיות ותועלות משמעותיות, צריך להשקיע בהן משאבים רבים של זמן, מחשבה, תכנון, כוח אדם וכסף.<br /><br /></span></span></div><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span class="Apple-style-span">4. </span></span><b style="text-indent: -24px; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">התנדבות עסקים אפיזודית יכולה להיות מועילה יותר וזולה יותר</span></b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span class="Apple-style-span"> (למלכ"ר ולעסק) מאשר התנדבות עסקים ארוכת טווח.<br /><br /></span></span></div><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span class="Apple-style-span">5. </span></span><b style="text-indent: -24px; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">דפוסי שיתוף פעולה המסורתיים הם יותר יעילים למלכ"ר</span></b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; ">- על אף הטרנדיות של שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדי הפירמה, <b>יתכן ששיתופי פעולה מסורתיים של תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה יותר כדאיים למלכ"ר.<br /><br /></b></span></div><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; ">6<b>. </b></span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">מיקום המלכ"ר כשותף החלש בשיתוף פעולה עם עסק אינו בהכרח דבר שלילי. התנהלות מגיבה מאפשרת גמישות רבה, גישה לסוגים שונים של תורמים ושותפים וחוסכת משאבים.<br /><br /></span></div><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">7. </span><b style="text-indent: -24px; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">מערכות יחסים בין הארגונים הן דינמיות. נטרו והגיבו לשינויים. </span></b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; ">מערכות יחסים בין עסקים למלכ"רים נתונים לעליות וירידות. כדאי לזהות שלבי מעבר של דעיכה והתחדשות במערכות היחסים ולהבין מה מניע שלבים אלה. כך ניתן מחד להיחלץ במהירות ממצבי דעיכה ומאידך למנף שלבי התחדשות לקידום שיתוף הפעולה.<br /><br /></span></div><div style="text-align: justify; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; ">8. </span><b style="text-indent: -24px; "><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); ">תרומת תשתיות הפירמה</span></b><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "> – התנדבות עסקים כוללת את תשתיות הפירמה ולא רק את עובדיו. בעת גיבוש שיתוף .הפעולה כדאי לקחת בחשבון אפשרות זו ולחשוב כיצד תשתיות העסק יכולות להועיל למלכ"ר</span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span dir="LTR" style="color: rgb(0, 0, 0); "></span></span><span dir="LTR" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span dir="LTR"></span>.</span><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span dir="RTL" style="color: rgb(0, 0, 0); "></span></span><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); text-indent: -24px; "><span dir="RTL"></span> (שירותים, מוצרים, מקום, יעוץ מקצועי וכדומה).</span></div></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-left: 9pt; background-image: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-position: initial initial; background-repeat: initial initial; "></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(34, 34, 34); ">המחקר הוצג בכנס "תרבות הנתינה" באוניברסיטה העברית, במאי 2011.</span></div><span lang="HE" style="color: rgb(34, 34, 34); "><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><a href="http://www.sw.huji.ac.il/upload/ruthshiler.pdf">הנה הקישור למצגת</a><span class="Apple-style-span">: </span></span></div> </span><span dir="LTR"><div style="text-align: justify;"><a href="http://www.sw.huji.ac.il/upload/ruthshiler.pdf"><span class="Apple-style-span">http://www.sw.huji.ac.il/u</span></a><a href="http://www.sw.huji.ac.il/upload/ruthshiler.pdf" style="font-family: Arial, sans-serif; ">pload/ruthshiler.pdf</a><br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></span><p></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8006811375312860847?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-37707504629084820692011-11-09T13:02:00.026+02:002011-11-09T16:27:04.842+02:00<div style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-mg9vRNsrzJ8/TrqHca2G-lI/AAAAAAAAAcE/LzHhv_1i6OI/s1600/IMG_5428.JPG" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 266px;" src="http://4.bp.blogspot.com/-mg9vRNsrzJ8/TrqHca2G-lI/AAAAAAAAAcE/LzHhv_1i6OI/s400/IMG_5428.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5672995602938919506" /></a></div><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span"><u><br /></u></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><b>רואים את האיש החביב הזה עם הצהוב בכיס? </b></span></div><span class="Apple-style-span" ><div style="text-align: justify;">מדובר במדריך סיורים בסן פרנסיסקו, הפעיל בארגון שנקרא City Guide. <a href="http://www.sfcityguides.org/">קישור</a> . זהו ארגון התנדבותי המוציא מדי חודש, עשרות סיורים בשכונות העיר - ובחינם. בארגון עובד אחד בלבד מועסק בתשלום וכל שאר הפעילים והמדריכים עושים זאת בהתנדבות. הארגון נמצא בשטח שנים רבות ורמת הסיורים שלו גבוהה (בדוק).<br />ובכן, מה שיש למדריך הזה בכיס זו <b>מעטפה צהובה</b>. כאמור, הסיורים בחינם. אבל בתחילת הסיור המדריך מוציא מעטפה צהובה ואומר שבסיומו הוא יזמין את המשתתפים להכניס למעטפה כסף המיועד לתרומה לפעילות הארגון.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><br />אתם הייתם תורמים?<br /></span><span class="Apple-style-span"><br />כל האמריקאים תרמו. (3-5 דולר). גם אני. עם זאת, מיד </span>כמובן שאלתי את עצמי: האם זה תקין? התורמים לא מקבלים קבלה והמעטפה מועברת לידי המדריך. אמממ. תרומות במעטפות בארץ זה עניין עם קונוטציה מאוד מאוד שלילית...</div></span><div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><br /><b>הכל עניין של אמון</b><br /><div style="text-align: justify;">האמריקאים והתיירים תורמים כי הם מאמינים שההתנהלות של הארגון מוצלחת וחיובית. וגם כי הם אסירי תודה על הסיור.</div><div style="text-align: justify;">(במאמר מוסגר אומר לגייסי המשאבים שביניכם, כי הפעילות של City Guide מתבססת על תמיכה של קרנות ושל אנשים פרטיים ויש להם גם שיתופי פעולה עם עסקים (מלונות). הם גם מייצרים הכנסה על ידי מכירת סיורים ב"תפירה אישית" לקבוצות ולאירועים מיוחדים. אז יש מה ללמוד מהם על תמהיל מקורות הכנסה).</div><br /></span></span><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; ">נזכרתי בחוויה הזו השבוע כאשר ראיתי בפייסבוק את ההבהרה שהוציאה מנכ"ל עמותת עיגול לטובה <b>דנה ארגוב טיקוצקי</b>. בעקבות פרסום <a href="http://www.themarker.com/career/1.1531466">כתבה</a> של <b>ליאור דטל</b> מעיתון The Marker . הכתבה בעיתון חשפה נתונים של שיאני </span><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; ">השכר הגבוה מקרב ארגוני המגזר השלישי . דנה ארגוב טיקוצקי נכללה ברשימה. העובדה הזו </span><span class="Apple-style-span" style="text-align: justify; ">הביאה לכך שעמותת עיגול לטובה קבלה מהציבור תגובות קשות ביותר.</span><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><br /></span><span class="Apple-style-span"><br /></span></span></span><img src="http://2.bp.blogspot.com/-_mziCfj5SYk/Trp-e7FOZRI/AAAAAAAAAb4/niRmoE5eRcQ/s320/%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%2B%25D7%259C%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2594%2B%2B%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2592%25D7%2595.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5672985750347343122" style="float: right; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 10px; margin-left: 10px; cursor: pointer; width: 97px; height: 82px; " /><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium; ">למי שלא יודע, </span><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium; "><a href="http://www.round-up.org.il/?langId=1">עיגול לטובה</a> קמה במטרה לעודד ולאפשר תרומות קבועות על ידי הציבור, באמצעות עיגול תשלומים (המבוצעים באמצעות כרטיס אשראי) כלפי מעלה, לסכום עגול קרוב, ותרומת ההפרש בין סכום התשלום המקורי לבין הסכום העגול הקרוב לארגון ללא כוונת רווח על פי בחירת התורם. </span><span class="Apple-style-span" >(מתוך האתר שלהם)</span></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /><b>השקיפות היא המפתח</b><br /><div style="text-align: justify;">התקפה כזו של תורמים או חברים פוטנציאליים מהווה כמובן נזק לא מבוטל לאמינות של העמותה. במיוחד לעמותה הפועלת בתהודה תקשורתית גבוהה. מגייסת ידוענים מפרסמת ונוכחת במרחב הציבורי כדי לקדם את תרבות הפילנתרופית בישראל.</div></span></div><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" >המנכ"ל פרסמה בבלוג הבהרה כי כספה משולם במלואו מתרומת המייסדים וכי 100% מהכספים הנתרמים על ידי הציבור מופנים כולם לארגונים המוטבים בלבד. טוב עשתה.</span></div><span class="Apple-style-span" ><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הדיון על <b>גובה השכר בעמותות הוא דיון ציבורי חשוב</b>. דעתי היא כי על מנת שיהיו ארגונים חברתיים שינוהלו בצורה מקצועית ואפקטיבית, יש להעסיק בהם מנהלים מקצועיים. למנהלים טובים יש לתת שכר טוב. גם במגזר השלישי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">עם זאת, <b>זכותו המלאה של ציבור התורמים לדעת לאן מופנה הכסף שלו</b>. זו גם חובתם של חברי העמותה. חשוב לדעת גם: האם גייסי המשאבים עובדים על עמלות?, מה גובה התקורה? לאן מופנים המשאבים? ואפילו כיצד מושקעים הכספים של העמותה? מידע שקוף יאפשר לנו התורמים לקבל החלטות מושכלות ולהשקיע את כספנו בתבונה.</div></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" >ולכן נדרשת שקיפות.<br /><br /><b>אם אתם רוצים לפתח אמון בקרב התורמים לעמותה שלכם - גלו שקיפות מרבית.</b><br /><br />1. ערכו בדק בית פנימי, בעצמכם או באמצעות גופים מקצועיים רלוונטיים למשל, <a href="http://www.midot.org.il/">מידות</a>. או <a href="http://www.kimron.org.il/">קמרון</a> </span></div><div><span class="Apple-style-span" >2. פרסמו נתונים רחבים ככל היותר על פעילות הכספית שלכם באתר האינטרנט, בצורה בהירה.<br />3. היו גלויים עם התורמים שלכם ועם הקרנות אליהן אתם פונים.<br /><br />שהרי בסופו של דבר - כולם רוצים לטובתכם - הצלחה במשימה החברתית שלקחתם על עצמכם. </span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-3770750462908482069?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-75769871614934276862011-10-30T19:25:00.007+02:002011-10-30T19:54:39.922+02:00<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">אנו בעיצומו של שינוי מהותי במה שנהגנו לכנות "קשרי עסקים וקהילה".</span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; "> יתכן והמושג הזה אינו רלוונטי עוד, או משמעותו תשתנה. אם בעבר המושג הזה בשימוש לתיאור יחסים בהם העסקים הם אלה הבוחרים לתרום לארגונים החברתיים כסף, מתנדבים או שירותים, כיום התמונה אחרת לגמרי.<span> </span>הציבור דורש משהו אחר.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" > <b>ביטול כנס מעלה לאחריות תאגידית</b>, עליו נודע לפני מספר ימים, מצביע גם הוא על תמורה. ארגון <a href="http://www.maala.org.il/he/home/a/main/">מעלה</a> – עסקים מנהיגים אחריות חברתית, החליט לבטל את הכנס המסורתי שלו בו תאגידים ישראליים נפגשים, לומדים ומציגים את הפעילות שלהם בתחום האחריות התאגידית, ואף מקבלים פרסים על כך. במעלה בחרו השנה חלופה של כינוס שולחנות עבודה דיאלוגיים. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">מצד אחד, מהלך זה מעביר את "קשרי עסקים וקהילה" למישור דיאלוגי - הדדי שארגונים חברתיים ציפו לו כל הזמן. עם זאת, קיים חשש כי הוא יעצור את התנופה שנושא האחריות התאגידית הפומבית קבלה במהלך השנים. (וכן, בעיניי – מתוך המסגרות לדיון שהציעו, רק השולחן שעוסק בהוגנות בעסקים באמת עשוי לחדש משהו).</span> </span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"> <b style="line-height: 115%; ">מדוע זה קרה? הסביבה הציבורית מחייבת שינוי</b><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">. </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></span>העיסוק באחריות התאגידית עובר כעת, בצדק, למישור של שיחה, דיון ומאמץ להבנה מעמיקה. והארגונים החברתיים הם כרגע מחזיקי עניין בעלי עוצמה בתהליך. זו הכוונה המוצהרת. ואולי גם- העסקים וארגון מעלה, חוששים ממהומות שעלולות להיגרם בכנס עסקים שכזה, בו בדרך כלל יש גם נוכחות של ארגונים חברתיים.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">במערכת היחסים החדשה של קשרי עסקים וקהילה, התאגידים אינם יודעים עדיין כיצד להגיב לדרישת הציבור ואינם מבינים עדיין (וגם הציבור לא) את עומק השינוי הנדרש והמצופה מהם. </span><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">נ</span>כון, שטראוס, אסם ואולי גם אחרים הודיעו כי יורידו מחירים למספר מוצרים או ישמרו על המחיר הקיים, אולם, מנגד, הפעילים החברתיים יוצאים לרחובות בדרישה מהממשלה לעשות את תפקידה ולהיענות לרצון העם ועצומות בקריאה לחרמות על חברות דלק למשל, ממשיכות ומתפרסמות.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">הציבור דורש אחריות תאגידית</span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">.<br /></span>להבנתי, הציבור דורש מהעסקים את הדברים הבסיסים - התנהלות מתוך אחריות תאגידית:</span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="1" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify;mso-list:l0 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">אחריות – של העסקים כלפי החברה וכלפי הסביבה.</span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; "><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify;mso-list:l0 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">שקיפות - של הפעילות העסקית, כלפי הלקוחות וציבור בעלי המניות.</span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; "><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify;mso-list:l0 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">הוגנות - לגבי הדרך בה התאגיד עושה את עסקיו. וכן כלפי העובדים והצרכנים שלו.</span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; "><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify;mso-list:l0 level1 lfo1"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" >הזדמנות – על ידי מניעת ריכוזיות ומונופולים.<o:p></o:p></span></span></li> </ol> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" >זו דרישה לשינוי אמיתי שלמעשה נמצאת בשיח שלנו,<span> </span>אנשי המקצוע בתחום קשרי הקהילה והאחריות התאגידית,<span> </span>כבר למעלה מעשור. והנה כעת, הציבור עצמו דורש את זה. מוטב לעסקים להיערך לכך. לא רק משום שזה חשוב לחברה, אלא משום שזה חשוב לעסקים. על בעלי העסקים להבין כי אם בסופו של דבר לא ינהלו את עסקיהם מתוך אחריות תאגידית אמיתית, מלאה, שקופה והוגנת – הם יחטפו חזרה את מחאת הציבור. ורוב רובם של העסקים בישראל, לצערנו, עוד רחוקים מהתנהלות כזו מרחק רב. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">אני מאמינה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי</span></b><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">, <b>ואף לטפל בעוולות חברתיות</b>.<br />אל להם להסתפק בהתנדבות העובדים או בתרומת שווה כסף. בארץ יש בהחלט עסקים הפועלים לחולל <span> </span>שינויים חברתיים. רשת פישמן למשל, מקדמת בעקביות, זה למעלה מעשר שנים אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. לחץ ציבורי ומאמץ של ארגונים חברתיים הביא לכך שיותר ויותר עסקים קולטים עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מודרות. עשרות תאגידים חברים בקואליציות ייעודיות של עסקים כדוגמת קו משווה ( להעסקה של אקדמאים ערבים) ונגישות ישראל (להנגשת עסקים עבור אנשים עם מוגבלויות). חברות מפתחות שירותים ומוצרים חדשניים – ירוקים. ואנו רואים ניצנים של מיזמים וחברות כגון 'כל יכול',<span> </span>'סיפור חוזר' וליליות,<span> </span>המשלבים מטרה עסקית עם מטרה חברתית. למעשה, השינוי כבר כאן. והדרך הישנה לעשות עסקים – היא של העולם הישן. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><b><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" >זה בדיוק הזמן בו עסקים צריכים לערוך שינוי עמוק בדרך בה הם משפיעים על הקהילה ובדרך בה הם תורמים לארגונים בקהילה.<o:p></o:p></span></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">לגבי תרומות, היום, מעט מדי עסקים תורמים מעט מדי כסף. (סקר של משרד התמ"ת משנת 2008, הראה כי רק כ-</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; "><span dir="LTR"></span>%</span><span dir="RTL"></span><span style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">9<span> </span>מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל תורמים לקהילה).<span> לדעתי, </span>חלק ניכר מהכסף שנתרם אינו יעיל ואינו מצליח לחולל שינוי חברתי.<o:p></o:p></span></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">אני רוצה להאמין כי בכוחם של התאגידים לשנות את זה, במידה ויתייחסו לכספים שהם מעבירים לקהילה בתור השקעה בשינוי חברתי. הדבר דורש חשיבה עמוקה, לטווח ארוך. מוטב שיעשו את המהלך הזה <b>יחד עם המחלקות העסקיות או השיווקיות שלהם</b>. לא במנותק.<br /><br />וכך, על בסיס של <b>התנהלות עסקית אחראית</b>, לצד <b>תרומה כספית משמעותית ואפקטיבית לארגונים חברתיים</b>, עסקים שיפתחו <b>שירותים ומוצרים חברתיים</b>, מועילים לסביבה ולחברה יעשו טוב לקהילה ולעסק כאחד. זו ההשקעה המיטבית. ותהליך הפיתוח הזה– הוא חייב להיעשות בדיאלוג, יחד עם ארגונים חברתיים מומחים <span> </span>ורלוונטיים. זו הדרך הנכונה.</span> </span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" > </span></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-7576987161493427686?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-21122883865354157982011-10-03T03:00:00.001+02:002011-10-04T04:01:12.503+02:00<div style="TEXT-ALIGN: right" dir="rtl" trbidi="on"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-tbiZgu1i7uM/TodeoBqbJDI/AAAAAAAAAbk/O11Sor_Z9tM/s1600/IMG_5377.JPG"><img style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 266px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: pointer" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5658595498548470834" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/-tbiZgu1i7uM/TodeoBqbJDI/AAAAAAAAAbk/O11Sor_Z9tM/s400/IMG_5377.JPG" /></a> <br /><blockquote></blockquote><span style="font-family:arial;font-size:small;color:#351c75;">"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות. היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של יאוש; הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי; גן עדן ציפה לכולנו, או היפוכו הגמור - בקיצור, התקופה דמתה כל כך לזו הנוכחית... "</span> <span style="font-family:arial;"><span style="font-size:x-small;"><span style="font-size:85%;">צ'ארלס דיקנס, בין שתי ערים</span>.</span><br /><br />הבחירה בידינו.<br />עת הרהור ואופטימיות.<br /><br />ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה<br />לכם, קוראי הבלוג שלי </span><br /><br /><div><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><br /><div><span class="Apple-style-span"><span style="font-family:arial;">עפרה<br /></span><span style="font-family:arial;font-size:85%;">יוסמיטי פארק, קליפורניה.<br />ערב ראש השנה, תשע"ב<br /><br /><span style="font-size:78%;">(צילום: ג. פלמר)</span></span></span></div><br /></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2112288386535415798?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-74455963299545352212011-10-01T08:00:00.001+03:002011-10-01T20:56:37.609+03:00<div><span class="Apple-style-span" >מה הייתם אומרים אם במקום שלושה מקומות חנייה בתל אביב היתה קמה גינה? בודאי היתה נוצרת צעקה ציבורית. אין מספיק חניה. אבל בסן פרנסיסקו, הציבור מקדם בברכה מרחבים עירוניים לטובת התושבים, על חשבון מכוניות פרטיות. זה עניין של <strong>סדרי עדיפויות</strong>.</span></div><div><span ><br />"אנו נתנו למכוניות מרחב בלתי פרופורציונאלי ברחובות שלנו והגיע העת להתחיל להחזיר משהו ממנו להולכי הרגל, מהם נגזל המרחב". William Whyte<br />The social life of small urban spaces1980<br />מתוך <a href="http://www.spur.org/exhibitions">תערוכה</a> ויוזמה עירונית של SPUR – studio for URBAN projects<br /><br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(0, 0, 238); -webkit-text-decorations-in-effect: underline; " ><img src="http://1.bp.blogspot.com/-Omeqf0rx5p8/TodN6gb9ZaI/AAAAAAAAAa0/8T0SX364l3Y/s320/IMG_5194.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5658577124349273506" style="float: left; margin-top: 0px; margin-right: 10px; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; cursor: pointer; width: 213px; height: 320px; " /></span><div><span class="Apple-style-span" >תנועה עירונית המשלבת פעילים חברתיים, אמנים, מעצבים, אנשי מחקר ומתנדבים רבים, בתמיכת העירייה ועסקים מקומיים, פועלת בסן פרנסיסקו על מנת להחזיר חלקים מן הרחוב העירוני לשימוש הולכי הרגל.</span></div><div><span ><strong>SPUR</strong> הנו <a href="http://www.spur.org/">ארגון לתכנון ולמחקר עירוני</a>, זהו ארגון חברים וולונטרי, הפועל על ידי מחקר, חינוך וסינגור לשיפור התכנון העירוני. הם פועלים בחמישה שלבים מובחנים:<br />1. חקירה ומחקר<br />2. הקמת צוות פעולה למחקר עומק<br />3. פרסום עמדה מבוססת<br />4. קריאה לפעולה<br />5. יישום<br /><br />התנועה הזו קיימת שנים רבות בעיר. כעת הם מפרסמים בתערוכה הפתוחה לציבור, מגוון יוזמות עירוניות להחזרת המרחב הציבורי לציבור, יוזמות שהם עודדו ומתקיימות בערים שונות בארה"ב ובעולם ומציעות אלטרנטיבה לשימוש ברחוב העירוני.<br /><br />אחד המיזמים הפועלים כבר מספר חודשים ברחובות סן פרנסיסקו נקרא <strong>PARKLET</strong> .<br />פארק לט יוצר כיסים של מרחב פתוח ברחובות העיר, מחייה את מדרכות העיר ונותן זריקת עידוד לעסקים המקומיים. המיזם מפקיע, בהיתר ובאישור העירייה, את צידי הכביש, במקום של שלושה מקומות חניה והופך אותם לפינות ירוקות לישיבה מנוחה ומרגוע. המרחב הזה, מעוצב היטב, משלב בסיס נאה על האספלט המרחיב את המדרכה, עציצים או שטח ירוק קטן המופרד באופן נאה מהכביש, כסאות ושולחנות או ספסלים, הפתוחים לישיבה לציבור. כמו כן ניתן לראות מס' מקומות חניה לאופניים. ככה זה נראה בשטח:</span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div><img src="http://1.bp.blogspot.com/-9-fy3GA5oqY/TodPMoHxqNI/AAAAAAAAAa8/xX1jeo9175s/s320/IMG_5249.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5658578535161374930" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 213px; " /><span class="Apple-style-span" ><a href="http://3.bp.blogspot.com/-TWU3uexSzHY/TodPwD7lSCI/AAAAAAAAAbE/pwbT4sbqXx0/s1600/IMG_5250.JPG" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img src="http://3.bp.blogspot.com/-TWU3uexSzHY/TodPwD7lSCI/AAAAAAAAAbE/pwbT4sbqXx0/s320/IMG_5250.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5658579143921846306" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 213px; " /></a></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><strong>ההשראה ליוזמה העירונית הזו היא פעילות גרילה אמנותית</strong> שנקראה Park(ing) day, בה אמנים הפכו אזורי חניה לאזורים ירוקים, לתקופה מוגבלת. הפעילות אומצה על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות ו<strong>הפכה</strong> <strong>לתכנית עירונית</strong>. לא כל אחד יכול להפקיע מקום חנייה לטובת הציבור. העירייה עושה סדר ומקצה מקומות מיוחדים לכך. כיום <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=212798053680911513793.0004955d73950fdbb6356&amp;ie=UTF8&amp;z=13">ישנם</a> 14 "פארקים" כאלה. זה נראה מקסים. בשנת 2011 יותר מ 70 אנשים ועסקים פרטיים פנו ליצירת המרחבים החדשים.</span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br />המתחמים הללו ממומנים ונבנים הודות להקצאת שטח ותקציב מטעם העירייה, תרומת ציוד של חברת הרכבות העירונית וחברות אחרות ותכנון בהתנדבות של אדריכלי נוף. <strong>העסקים המקומיים</strong> שמציבים את המרחב הזה מול העסק שלהם, מתחייבים לנקות ולסדר אותו. הציבור שיושב שם לא חייב להזמין מהמסעדה והוא יכול <strong>להינות מרגע עירוני של מנוחה, שיחה ושמש חורפית.<br /></strong><br />הנה הקישור לאתר המתאר את המרחבים הציבוריים החדשים הללו - <a href="http://sfpavementtoparks.sfplanning.org/divisadero_parklet.html">ממדרכה לפארק<br /></a><strong>אני , כמובן אהבתי את השילוב של יוזמה אמנותית, הענות של העירייה ותמיכה של מתנדבים ועסקים. באמת כולם מרוויחים. מלבד הנהגים. </strong></span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-7445596329954535221?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-74248282135538996282011-09-21T13:13:00.025+03:002011-09-23T08:17:36.993+03:00<span style="font-family:arial;"><strong>אז זה מה שתעשי פה?</strong> שאלו אותי השותפים שלי למסע לארה"ב כשירדנו מהטיסה בשדה התעופה LAX. בוודאי , אי אפשר להתאפק. זה כל כך בולט. על שלטי הפרסום בשדה מופיעות במלוא הדרן מודעות המזמינות את המגיעים להיות מעורבים או לתרום לארגונים חברתיים מובילים. אתם יכולים למשל, לתרום את נקודות הטיסה, המיילים שלכם, או את הכסף שלכם לטובת חלומות של ילדים חולים. רק הגעתם ואתם יכולים לעזור.<br /></span><br /><div><br /><div><br /><div><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 299px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5655405703840966866" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/-kXMs7Lc8S3Q/TnwJhiYoqNI/AAAAAAAAAZ8/C-H9v1c-34A/s400/IMG_0414.jpg" /> <br /><div><span style="font-family:arial;">אבל <strong>מה שמצא חן בעיניי במיוחד זה מבצע התרמה בקופות במספר חנויות בו זמנית</strong>. <strong>המבצע הזה, כמעט כמו מה שאנו מכירים, אבל קצת אחרת. הוא לוקח את מה שאנו מכירים מפייסבוק ומעביר אותו לעולם האמיתי.</strong> כן, מקיר הפייסבוק לקיר בעולם האמיתי ולא להיפך<strong>.<br /></strong>זה הולך ככה:<br />כולנו נתקלנו במבצעי התרמה בקופות. אנחנו מגיעים, מתבקשים להוסיף שקל לילדים נזקקים ובכך נגמר העניין. תרמת, או לא והמשכת הלאה. הפעם, נתקלתי בשידרוג של המהלך הזה.<br /></span><span style="font-family:arial;">תחילה ראינו צורה של בלון על קיר:<br /></span></div><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 299px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5655406319355888178" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/-czhduWUHrbo/TnwKFXW1AjI/AAAAAAAAAaE/KuA0uawiQyQ/s400/IMG_0410.jpg" /> <br /><div><span style="font-family:arial;">במבט נוסף גיליתי גלויה עם הסבר מול העיניים בעמדת התשלום.<br /></span></div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 299px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5655406749445652098" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/-gnr6pPb9ek0/TnwKeZkN_oI/AAAAAAAAAaM/eOQmW8pI-Fs/s400/IMG_0413.jpg" /><br /><br /><div><span style="font-family:arial;">מסתבר כי <a href="http://http//childrensmiraclenetworkhospitals.org/About">קרן</a> <strong>המגייסת כספים עבור בתי חולים לילדים בצפון אמריקה</strong>, עורכת <strong>קמפיין לגיוס תרומות קטנות</strong>. הקונים בחנויות שדה התעופה מוזמנים לתרום דולר או חמישה דולר. אם תרמת - קבלת דף מעוצב וממותג בצורת בלון. גדול או קטן, בהתאמה. התרומות באזור לוס אנג'לס מיועדת לבית החולים המקומי לילדים. התורמים מוזמנים להוסיף אמירה או חתימה שלהם ולתלות את זה על הקיר של המסעדה. בסופו של דבר מתקבל הקיר הזה:<br /></span></div><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 299px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5655416992264195506" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/-qFJOGI5IMSo/TnwTynCdjbI/AAAAAAAAAac/npMIeZAB71k/s400/IMG_0409.jpg" /><br /><br /><div><span style="font-family:arial;"><strong>למה זה מצא חן בעיניי?<br /></strong>1. לתרומה יש אפקט חיובי מצטבר. אני משפיע/ה על דבר טוב, שמתרחב והולך.<br />2. התורם עושה משהו פעיל, אקטיבי ולכן זכיר.<br />3. תגמול מיידי. זו גאוה להיות חלק מתורמים ומברכים. לקיר מלא ברכות יש עוצמה.<br />4. התאמה מקסימה בין תרומה לבית חולים לילדים ולמתן בלונים וירטואלים לילדים.<br />5. הפירמות לא נמצאות על הבלונים בשום צורה. אין לוגו שלהן. הארגון החברתי, ממותג היטב, נמצא במרכז. העסקים נותנים את זמן הקופות ואת הבמה.<br />6. קמפיין משולב בחנויות של רשתות רבות גורם להרגיש את החוזק והסולידריות של הקהילה. שזה העיקר, למעשה.<br /></span></div><br /><div><span style="font-family:arial;">נכון, מתן בסתר זה לא בטרנד. אבל המטרה היא הקובעת...<br />ואם שאלתם את עצמכם:"האם תרומות קטנות עובדות?", באתר הקרן מדוח כי משנת 1983 עד 2011 הקרן גייסה 4.3 מיליארד דולר שרובן בהצטברות תרומות של דולר אחד או דולרים בודדים. נקודה למחשבה.<br /></span></div><br /><br /><div><span style="font-family:arial;"><a href="http://http//www.chla.org/site/c.ipINKTOAJsG/b.3579229/">קישור </a>לאתר בית החולים בלוס אנג'לס עבורו מתפרסם הקמפיין המקומי שראיתי.</span></div><br /><div><span style="font-family:arial;"><a href="http://http//childrensmiraclenetworkhospitals.org/About">קישור</a> לאתר הקרן- Children's Miracel Network Hospitals. כאן תוכלו לקרוא על עוד דרכים מדהימות של הקרן לגיוס כספים.</div></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-7424828213553899628?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-63936989885999358912011-09-04T21:04:00.007+03:002011-09-04T21:17:10.448+03:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/-WIo9GpOne6U/TmO-QLxFaoI/AAAAAAAAAZs/sA1kKSAaI5k/s1600/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%2594.jpg" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 300px;" src="http://3.bp.blogspot.com/-WIo9GpOne6U/TmO-QLxFaoI/AAAAAAAAAZs/sA1kKSAaI5k/s400/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%2592%25D7%25A0%25D7%2594.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5648567542898584194" /></a> <br /><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE">חברה אזרחית. צדק חברתי. פערים כלכליים. סדר יום ציבורי חדש. </span></b><span lang="HE">גבולות ההפרטה.<b> </b>תחרות. תחרותיות. ריכוזיות. <span> </span>שוק חופשי. מדינת רווחה. הזדמנויות שוות. סקטור ציבורי. ערכים. אחריות המדינה. גל מחאה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" ><span dir="LTR">TheMarker 2021</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">או</span>רני פטרושקה. עולם עסקי. עולם חברתי. חזון. יושרה פנימית. סולידריות. חברת הזנק- אי סוציאליסטי. עידוד הנתינה. שילוב ושיויון לאזרחים הערבים. עתיד כחול לבן. יוזמות קרן אברהם. עיגול לטובה. לתמוך בעמותות – עניין תרבותי. תרומה מושכלת. לחבר בין צריכה לנתינה. משילות. מס ירושה. דן בן דויד. נתונים. חינוך. השכלה. תשתית תחבורה זמינה. רווחה צודקת. שירותי בריאות לכל. סדר מן היסוד. צומת דרכים בן-גוריונית. חלוקת הנטל. אכיפת חוקי המדינה. לשלם מיסים. חרדים. שרות אזרחי. מכון ראות. גידי גרינשטיין. אמנה ישראלית חדשה. צמיחה. הכללה. קהילתיות. איכות חיים. הכנסה פנויה. מרחב ציבורי. ציונות ערך ייחודי. אחריות תאגידית. מוסדות קהילתיים. בריאות. חינוך א- פורמאלי. תרבות. הכשרה. מכללה. צבא. מנועי הכללה. <b>רשת קהילות. שיח ציבורי. מנהיגות אזרחית</b>.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:justify"><span class="Apple-style-span" >(המשך יבוא)</span> <br /><img src="http://2.bp.blogspot.com/-wmpzdykMipk/TmO-QD1IxjI/AAAAAAAAAZ0/RxpkY-yynp4/s400/%25D7%2594%25D7%2590%25D7%25A7%25D7%2593%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5648567540768097842" style="cursor: pointer; width: 400px; height: 300px; " /></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-6393698988599935891?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-46734419922372209162011-09-02T07:01:00.009+03:002011-09-02T08:10:55.915+03:00<div style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><b>חברת יוניון מוטורס חוגגת 20 שנות פעילות בישראל ותורמת 20 מכוניות טויוטה לעמותות.</b> <br />התחרות תהיה גדולה. הפעם לא בהצבעות הציבור. הועדה שגובשה להחליט על המענקים תידרש להכרעה קשה. קצת על המיזם וכמה הערות שלי , בהמשך.</span></div><span class="Apple-style-span" > <br /></span></div><img src="http://2.bp.blogspot.com/-hgh7zMmBX6U/TmBZJa6udKI/AAAAAAAAAZk/KrWYer8aZag/s400/%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2598%25D7%2590.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 211px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5647611951101932706" /><span class="Apple-style-span" > <br /> <br /></span><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" >אני בעד תרומה של חברות עסקיות לארגונים חברתיים. זו נקודת המוצא. אבל אני גם בעד השקעה של עסקים בקהילה לטווח ארוך ומתרשמת יותר מתרומה שמגיעה כחלק מאחריות כוללת של תאגיד כלפי החברה והסביבה.</span></div><span class="Apple-style-span" ><div style="text-align: justify;"> <br /></div><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;">אם כן, חברת יוניון חוגגת 20 שנות פעילות בישראל והחליטה לתרום 20 מכוניות לעמותות נבחרות. זה מבורך. אם אתם עמותה רשומה אתם בקלות יכולים <a href="http://www.20carsforgood.co.il/">לפנות דרך האתר הייעודי</a> ולהגיש מועמדות.</div></span><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"> <br /></div><div style="text-align: justify;">אולי חלקכם ינשמו לרווחה. בניגוד למבצעים דומים שראינו, בארץ ובחו"ל, יוניון מוטורס לא יצאה בקמפיין דיגיטלי של בחירה באמצעות הצבעות הציבור. החברה הקימה ועדה. </div><div style="text-align: justify;">חברי הועדה הם: השופט (בדימוס) אמנון שטרסנוב, יעקוב בורק , יו"ר מידות , רו"ח אבי ברגר ומנכ"ל יוניון מוטורס רן דנאי. לועדה שנבחרה תהיה משימה לא פשוטה. כיצד להכריע מי ראוי? אחד הקריטריונים שנבחרו הוא הוכחה של אפקטיביות ארגונית, לכן, שימו לב כי חלק מהשאלות בשאלון הן <a href="http://www.midot.org.il/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90">שאלות האפקטיביות של "מידות"</a>. כחלק מהתהליך תצטרכו להסביר מדוע מוטב ליוניון מוטורס להעניק את המכונית דווקא לכם. צפוי כי הועדה תתן עדיפות לעמותות שקבלו את "תו מידות לאפקטיביות".</div><div style="text-align: justify;"> <br /></div><b>מה הייתי מצפה מיוניון מוטורס?</b> <br />1. להכריז כי הם יוצאים לדרך של אחריות תאגידית. <br />2. להכריז כי הם יתמכו בעמותות להם הם מעניקים את המכוניות גם בשנים הבאות. <br />3. להבטיח לעמותות מימון של דמי הביטוח ושל הדלק למכוניות גם בחמש שנים הבאות. <br /> <br />מתנות זה טוב , אבל העמותות זקוקות ליציבות ולהשקעה לטווח ארוך. <br /> <br /></span></span></div><div></div><div><span class="Apple-style-span" >ולסיום, ראו סרטון שהופק על ידי טויוטה בארה"ב שהעניקה 100 מכוניות (בקמפיין ענק) והיוותה את ההשראה למיזם הנוכחי. <br />שיהיה בהצלחה!</span></div><div><span class="Apple-style-span" > <br /></span></div><iframe width="560" height="345" src="http://www.youtube.com/embed/xMyeEgRRSHA" frameborder="0" allowfullscreen=""></iframe><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-4673441992237220916?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-18822817839156523852011-08-30T21:23:00.015+03:002011-08-30T22:59:30.184+03:00<span class="Apple-style-span" ><b>לפני כעשר שנים השתתפתי בוועידת אזרחים הראשונה בישראל</b>. <a href="http://www.snunit.k12.il/seder/transportation/edat_ezrahit.html">ועידת אזרחים</a> היא טכניקה שבאמצעותה אזרחים מן השורה יכולים ללמוד נושא ציבורי לעומק, לגבש דעה (בקונצנזוס) , ולהעביר אותה למקבלי ההחלטות. הועידה היא טכניקה לשיתוף אזרחים, היא "יובאה" מדנמרק על ידי המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי. הייתי בן 20 המשתתפים שנבחרו לועידה הראשונה. זה היה מרתק. נפגשנו, למדנו ודנו בנושא עתיד התחבורה בישראל. הגשנו מסמך המלצות לקובעי המדיניות. זו היתה חוויה אינטנסיבית ומעניינת ביותר. אבל מה נעשה עם הדו"ח? למעשה אני לא יודעת. <br /> <br /><b>היום אזרחים לא מחכים שמישהו יארגן אותם</b>. השבועות האחרונים הם שעור מאלף לרבים שכמוני חיים את המגזר השלישי, את הפעילות הקהילתית. מרגש אותי לראות חברה אזרחית בפעולה. אני כותבת את הפוסט הזה על מנת לתעד, עבור עצמי. מקווה שיעניין גם אתכם. </span><div><span class="Apple-style-span" > <br /><span class="Apple-style-span" ><b>אז מה מרשים אותי במחאה הזו?</b></span> <br />1. הלהט המאופק והיצירתי של ההמון. <br /></span><div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">2. הטכנולוגיה שמאפשרת שיח חדש, שקיפות והפצה רב ערוצית- משולבת, של מסרים ושל ידע <br />3. גיבוש של יחסי כוחות חדשים. עוצמה ברחוב. <br />4. מעגלים של שיח. מעגלים של פעולה. <br />5. התגייסות של מומחים. תמיכה של העיתונות. <br /> <br /></span><span class="Apple-style-span" ><b>מה הפתיע אותי?</b></span> <br /><span class="Apple-style-span"><b>המחאה עקפה את העמותות,</b> את ארגוני המגזר השלישי. היא לא התחילה שם. אלה אצל אנשים פרטיים, אזרחים מן השורה. היא גם לא מחכה לעמותות. רק עכשיו, בדיוני המומחים, העמותות נכנסות למשחק. בהחלט לא כולן. בעיניי, העמותות יכולות להביא כעת לידי ביטוי גוף ידע שצברו בעשרות השנים האחרונות. גוף ידע, מומחיות, נתונים ונסיון. עכשיו הזמן להשתמש בכך.</span><span class="Apple-style-span"> <br /><img src="http://4.bp.blogspot.com/-CyxF6y-I2hE/Tl0w7yVBSkI/AAAAAAAAAZU/ZL2yZCHp09o/s400/%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2594%25D7%259C%2B%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259B%25D7%259E%25D7%25AA%2B%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%259D.png" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 147px; height: 195px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5646723311472822850" />אם כן, בעניין הזה שימו לב לאתר הדיונים - <a href="http://ohel.j14.org.il/">חכמת העם.</a> האתר הזה מאפשר לציבור להביע דעתו בנושאים שעל סדר היום. במקביל נערכים <a href="http://ohel.j14.org.il/experts">דיונים של מומחים</a> . צוות יונה - ספיבק מורכב ממספר צוותים של מומחים. הם מתכנסים, ערכו שימוע ציבורי והם מרכזים מידע רלוונטי ונעזרים בידע שמביאים ארגוני המגזר השלישי. מתוך הדיונים הללו צפויים לצאת ולהתפרסם בימים הקרובים ניירות עמדה שיובילו את הדיון הציבורי ולא ישתרכו מאחור. לא ישאירו במה בלעדית לצוות הממשלתי - צוות מנואל טרכטנברג. <br />שימו לב, למשל, ל<a href="http://ohel.j14.org.il/content/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94">צוות דיור ותחבורה</a>. אני מביאה אותו כדוגמא, כמחווה לעובדה שהייתי שותפה לחשיבה על נושא התחבורה לפני כעשור. כיום הצוות האזרחי הזה, בראשותה של ד"ר אמילי סילברמן מהטכניון ובריכוזה של עמיתתי יעל גרינברג, מפרט מגוון ניירות עמדה, נתונים וידע והוא שקוף לכולם!. <br /> <br />הנוכחות ברשת של הצוות הזה חזקה פחות מהנוכחות האינטרנטית של צוות הממלכתי של ועדת טרכטנברג - <a href="http://www.teammanuel2011.org.il/">צוות מנואל 2011.</a></span><span class="Apple-style-span"> (ראו <a href="http://www.holesinthenet.co.il/archives/27458">ניתוח</a> של חורים ברשת) . אלה פעילים בטוייטר, בבלוג, בפייסבוק . אך בעצם גם צוות מנואל מזמין אזרחים ועמותות לתת תובנות בנושאים הרלוונטיים. <br /> <br /></span></span></div><div><span class="Apple-style-span" >החברה האזרחית המבעבעת שאנו רואים מול עינינו לא יכולה היתה לפרוח ללא העשייה בת עשרות השנים של הארגונים החברתיים.<b> ובהחלט הדיון הציבורי לא יהיה שלם כעת אם התובנות של העמותות לא ישמעו. אבל על מנת להישאר רלוונטיות, העמותות יצטרכו להתרגל ולהסתגל במהירות לשיח ולטכניקות החדשות של מעורבות ושל שיתוף הציבור. </b></span></div><div><div><span class="Apple-style-span" ><b> <br /></b></span></div></div><div> <br /></div><div></div><div></div><div></div><div></div><div></div><div></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-1882281783915652385?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-34207110781005591262011-08-21T21:30:00.009+03:002011-08-21T22:07:55.181+03:00<span class="Apple-style-span" ><b>בשעה טובה עלה היום לאוויר אתר אינטרנט חדש של המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים</b>. <br /> <br /></span><div><span class="Apple-style-span" >המרכז הוקם במכללה האקדמית בית ברל בשנת 2010 וכעת חונך את אתר האינטרנט שלו. </span><span class="Apple-style-span" ><b>בראש המרכז עומד פרופסור בנימין גדרון. </b> <br />גדרון, שבעבר יזם את פריצת הדרך של חקר המגזר השלישי והקים את המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, מחדש שוב. הפעם באכסניה חדשה. <br />אני מאמינה כי למרכז המחקר הזה יהיה תפקיד משמעותי בקידום התחום של המיזמים העסקיים - חברתיים בישראל. תחום זה זקוק לפריצת דרך. פריצת דרך שתוכיח כי הערוץ הזה אכן ישים ויותר מכך- יעיל ככלי להשגת מטרות חברתיות וגם ככלי לפתוח משאבים, לקיימות ולאיתנות של העמותות ושל המגזר השלישי בכלל. <br /> <br /><b>מהו מיזם עסקי חברתי?</b> <br /><span class="Apple-style-span" style="background-color: rgb(255, 255, 255); ">"מיזמים עסקיים-חברתיים (Social Enterprise) <span lang="HE">הם ארגונים בעלי מטרות חברתיות (או סביבתיות) העושים שימוש באסטרטגיות עסקיות (המבוססות על דינמיקה של השוק) כדי להשיג את מטרותיהם." <br />(זו ההגדרה הקצרה מתוך אתר המרכז. להגדרה רחבה יותר, שנמצאת עדיין בדיון, גשו לאתר המרכז)</span></span> <br /> <br /><b>פעילויות <a href="http://www.beitberl.ac.il/centers/ISERC/Pages/odot.aspx">המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים </a>יהיו</b> <br />1.פורום חוקרים של התחום <br />2. מסד נתונים אודות מיזמים עסקיים - חברתיים בישראל <br />3. קיום <b>כנס ארצי</b> שיעסוק במחקר על מיזמים חברתיים עסקיים. רישמו לפניכם את התאריך: 28.11.2011 <br /> <br /> <a href="http://www.beitberl.ac.il/centers/ISERC/team/Pages/default.aspx">בצוות</a> המרכז: ד"ר בת חן ווינהבר , הדוקטורנטית ענבל אבו וכן שירי זולברג. <br /><a href="http://www.beitberl.ac.il/centers/ISERC/steering%20committee/Pages/default.aspx">ועדת ההיגוי</a> של המרכז משלבת אנשי שטח מנוסים ואנשי אקדמיה. </span></div><div><span class="Apple-style-span" > <br /></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><b>אבל מה הכי משמח אותי באתר הזה?</b> <br />ריכוז של <a href="http://www.beitberl.ac.il/centers/ISERC/books/Pages/default.aspx">גוף ידע</a> שקוף ופתוח. מחקרים, סקרים, כתבי עת וכנסים - זמינים בלחיצת כפתור. <br />תהנו! <br /> <br />ולאנשי המרכז - בהצלחה! <br /> <br /></span></div><div></div><div><div></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-3420711078100559126?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-64926752576568401192011-08-14T00:00:00.001+03:002011-08-14T00:06:38.663+03:00<w:sdt contentlocked="t" sdtgroup="t" id="89512093"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size: 1pt; "><w:sdtpr></w:sdtpr><w:sdt xpath="/ns0:BlogPostInfo/ns0:PostTitle" showingplchdr="t" docpart="5435C3BD69924151B9EAEC5FD097EED3" text="t" storeitemid="X_FD3C49D3-8935-403E-91F1-1FBCDCB90BAF" title="כותרת הצבה" id="89512082"></w:sdt></span> <p class="Publishwithline" dir="RTL"></p><blockquote></blockquote><blockquote>ארץ המערב, מתחלחלת בגין השינוי המתהווה. מדינות המערב, עצבניות כסוסים ערב סופת רעמים. אילי ההון והתעשייה והחקלאות, מתחלחלים, מריחים שינוי, מבלי דעת דבר על טבעו של השינוי. אילי ההון והתעשייה והחקלאות, תוקפים את מה שגלוי לעיניהם, הממשלה המתרחבת, איגודי העובדים הצומחים; תוקפים את המיסים החדשים, את התכניות הגדולות; מבלי דעת שאלה הן תוצאות ולא סיבות. תוצאות, לא סיבות; תוצאות, לא סיבות. הסיבות עמוקות ובה בעת פשוטות- הסיבות הן בטן רעבה, כפול מליון; נפש רעבה אחת, רעב לשמחה ולמעט בטחון כלכלי, כפול מליון; גוף ונפש משתוקקים לצמיחה, לעמל, ליצירה, כפול מליון. זה מותר האדם מן הבהמה- שרירים משתוקקים לעמל, מוחות משתוקקים לברוא מעבר לצורך של הפרט – זהו האדם</blockquote><p></p></span></w:sdt><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"> <span class="Apple-style-span" > (ענבי זעם, מאת ג'ון סטיינבק, פרק 14, הוצאת ידיעות ספרים)</span></span> <br /><!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <br /><!--[endif]--><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >יצא שבדיוק בימים סוערים חברתית אלה בישראל, בהם דווקא התאגידים המקומיים דוממים, אני קוראת את הספר המכונן הזה. <b>ענבי זעם</b>. סטיינבק מתאר את ימי השפל הכלכלי של שנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה-20. בהם נאלצה אוכלוסייה שלמה של איכרים אריסים, משפחות - <span> </span>משפחות לנדוד ממערבה, ממרכז ארצות הברית לקליפורניה, לחפש שם את עתידם. החקלאים נושלו מאדמותיהם על ידי תאגידים ובנקים, שרכשו את השטחים והכניסו שיטות עבודה חדשות שייתרו את תפקידם של האיכרים. הספר הנפלא, ממנו ציטטתי למעלה, <span> </span>מתאר את תהליך השתלטות התאגידים על אמריקה, <span> </span>את התחלת "שלטון ההון", התגברות בצע הכסף והשאיפה להתעשרות ובאותה עת את ההשלכות של כל אלה על מרקמה של החברה האמריקאית. את התקווה ואולי הפתרון, מציג הסופר כשהוא מתאר את התארגנות המשפחות הנודדות ואת הערבות הדדית ביניהן כדרך להתמודד עם הקושי. <span> </span><span> </span> <br /> <br />כיום, <span> </span>כמעט 100 שנה מאוחר יותר, קליפורניה התעייפה מהמרוץ אחר הכסף המהיר. טוב, לא כולה. עדיין חברות גדולות ועצומות צומחות ופועלות בעמק הסילקון. אבל שימו לב לקולות חדשים. הקולות הללו מביאים לידי ביטוי את הדאגה הציבורית מההשלכות החברתיות והסביבתיות של המירוץ הזה. </span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span dir="LTR" style="color:#002060">Slow money <br /></span></b>כסף איטי?! אז, אחרי סלואו פוד מתעוררת כעת בקליפורניה תנועה של סלואו מאני. <span> </span>קליפורניה חוזרת למשקים מקומיים, לקהילות התומכות בחקלאות מקומית, בת קיימא ולהשקעה כספית בשווקים ובחקלאים מקומיים. במקום כלכלת צריכה – מוצעת אופציה של כלכלת שימור ושיחזור. לדברי אנשי התנועה, יש מצב כזה בו חברות הן גדולות מדי, כסף שהוא מהיר מדי ומימון שהוא מורכב מדי. בעוד המאה ה- 20 היתה<span> </span>מאה של "קנה בזול ומכור ביוקר" ושל "עושר עכשיו פילנתרופיה אחר כך"... המאה ה- 21 לדבריהם, תהיה עידן של טיפוח הון המבוסס על יכולת ואיכפתיות, חשיבות של קהילות <span> </span>ותחושה של מקום והעדר אלימות. וכיאה לאמריקה, אין מדובר במיזמים פילנתרופיים, אלא בדרך חדשה לעשות עסקים ובדרך חדשה להשקיע. <br /><b><span dir="LTR" style="color:#002060"> <br />Business 3.0 <br /></span></b><span lang="HE">על פי היזמים, עסקים הם הם הדרך הנכונה לעשות טוב.<span> </span>באם הדרך הישנה לעשות עסקים היתה הגרסה הראשונה, התנהלות תאגידים בדרך המוכרת לנו של אחריות תאגידית היא גרסה 2.0, אזי הגרסה החדשה של "כסף איטי" היא עסקים דור 3. <span> </span>בדרך זו, משקיעים מקומיים שאיכפת להם מטפחים עסקים מקומיים. היוזמה של סלואו מאני מתמקדת ברצון לגדל ולייצר מזון מקומי שיהיה בריא יותר ונגיש לציבור המקומי וההשקעה - מטפחת את המרקם החברתי.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="color: rgb(0, 32, 96); ">כסף חדש הוא כסף איטי <br /></span></b><span lang="HE">המעניין ביוזמת הכסף האיטי שהיא משתמשת בשפה ובעקרונות של מזון איטי, השקעה בהזנה של <span> </span>האדמה ולא ניצול מחפיר שלה, השקעה מקומית, לטווח ארוך והסתפקות במועט, ומעבירה זאת לשיח על שימוש בכסף. היוזמה מפרטת דרכים חדשות להשקעה במיזמים. לא פילנתרופיה אלא הלוואות והשקעה לטווח קצר ובינוני במיזמים של חקלאות מקומית. יצירת אפשרויות מימון מסוג חדש. <span> </span>כאן <a href="http://www.slowmoney.org/invest">דף הדרכה</a> למשקיעים. וכאן <a href="http://www.slowmoney.org/local-groups">רשימת הקהילות</a> בהן פועלת השיטה.</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><o:p><span class="Apple-style-span" >אולי זה קצת נאיבי אבל אני- מחכה לתרבות של כסף חדש גם אצלנו... <br /> <br />לאתר התנועה של <a href="http://www.slowmoney.org/">Slow Money</a></span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" >לאתר <a href="http://www.gatherrestaurant.com/">המסעדה</a> של יוזם התנועה, ארי דרפל. משם הכל התחיל. בביקור הבא שלכם בברקלי- כדאי להיכנס... <br /></span></span><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"> <br /></span> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <br /><!--[endif]--></span></p> <br /><object width="640" height="390"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/hDoipQt3whU&amp;rel=0&amp;hl=en_US&amp;feature=player_embedded&amp;version=3"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowScriptAccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/hDoipQt3whU&amp;rel=0&amp;hl=en_US&amp;feature=player_embedded&amp;version=3" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" allowscriptaccess="always" width="640" height="390"></embed></object> <br /><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-6492675257656840119?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-32434964886706183062011-08-01T09:54:00.008+03:002011-08-01T10:39:54.726+03:00<div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 24px; "><span class="Apple-style-span" >אחרי <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/07/blog-post_18.html">כנס</a> <b>כסף חדש</b> צעדתי בתל אביב וראיתי בית לבן משופץ. מספר דגלים מתנפנפים, עליהם כתוב <b>"בית בנימיני מרכז לקרמיקה עכשווית"</b> גרמו לי להסתקרן ולהיכנס. <span> </span>"מה המקום הזה?" שאלתי את <b>מרסל קליין</b> שקבלה את פני. כאן התחיל המפגש שלי עם יוזמה מרשימה שכדאי שתשמעו עליה.<br /></span><br /></span></div><img src="http://4.bp.blogspot.com/-6bAZYBw2i2U/TjZSfjH9RgI/AAAAAAAAAZE/FMP0W_RetOs/s400/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA%2B%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%25992.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 221px; height: 166px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635782685658793474" /><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE" style="line-height: 150%; color: rgb(0, 32, 96); ">פגשתם פעם הקדש ציבורי?<br /></span></b><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><b>הקדש ציבורי </b>הוא מוסד משפטי, חוקי, </span><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בעלות אופי הומניטרי </span><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">בתחום החינוך, התרבות, המדע, הבריאות, הדת, הצדקה, הבטחון והספורט. </span><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">על מנת להקים הקדש ציבורי יש צורך במקדיש (בעל הנכס), בנכס (מקרקעין או כספים), ובנאמן. כמו כן צריכה להיות מוגדרת מטרה ציבורית </span><span class="Apple-style-span"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99"><span dir="LTR" style="line-height: 150%; ">.)</span><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">ויקיפדיה</span></a></span><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><span class="Apple-style-span"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99"> )</a></span><br /><br /></span><span class="Apple-style-span">ובכן, אני פגשתי.<br /></span><span class="Apple-style-span">באותו יום זכיתי להכיר את הסיפור מאחורי ההקמה של הקדש ציבורי. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><a href="http://www.benyaminiceramics.org/">המרכז לקרמיקה עכשווית</a> הוקם כהקדש בשנת 2001 , לזכרם של יששכר ויהודית בנימיני. בני הזוג בנימיני התגוררו בשכונת מגורים צפונית בתל אביב. הם אהבו אמנות, <span style="mso-spacerun:yes"> </span>עסקו בקרמיקה ולימדו את התחום. בצוואתה הקדישה יהודית בנימיני את כל נכסיהם במטרה להקים מרכז לפעילות חינוכיות ואמנותיות בתחום הקרמיקה.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">הנאמנים והמנהלים שמונו להקדש הם אילן מאיר, שלומית באומן ומרסל קליין (שאותה פגשתי). מסתבר שהתהליך עד הקמת המרכז ארך יותר מעשר שנים. השכנים בצפון תל אביב התנגדו להקמת מרכז לקרמיקה בשכונת המגורים ולכן, הנאמנים נאלצו למכור את הבית ובמקום זה נרכש נכס ברחוב העמל 17 בתל אביב. הוא שופץ להפליא.<br /><br /><b><span style="color:#002060">תהליך פיתוח</span></b><br />אבל השיפוץ הפיזי היה רק פן אחד מהתהליך של עיצוב המטרות היעדים והבסיס הפיננסי של המרכז. הוחלט שהמרכז יקום כמרכז ארצי לעיצוב ולאמנות הקרמיקה, שיהווה בית לקרמיקאים ולאמנים ובו בזמן יהווה מוקד תרבות </span><span class="Apple-style-span">לתושבי העיר ולתיירים. המקום מהווה גם בית </span><span class="Apple-style-span"><b>לאגודת הקרמיקאים בישראל</b></span><span class="Apple-style-span">. בשלב זה במרכז (קומותיים וגג) שתי גלריות, סדנאות לעבודה ולחוגים, מרחב ספריה מקצועית, אזור תצוגה למכירה וכמובן, משרדים. כמובן שהקימו גם אתר אינטרנט.</span></span></p> <img src="http://4.bp.blogspot.com/-Fg-DL7e-AEE/TjZSfXxuNYI/AAAAAAAAAY0/NONXNBhJOLw/s400/%25D7%25AA%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2594%2B%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2599.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 221px; height: 166px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635782682612741506" /><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="line-height: 150%; font-family: Arial, sans-serif; "><span class="Apple-style-span" >מי שקורא אותי לאורך זמן מבין כבר שאני אוהבת אמנות. <span> </span>אז כמובן שבקרתי בתערוכה. זו שראיתי היתה מסקרנת ביותר. קרמיקה לא כמו שחשבתם. מדובר באמנות עכשווית. אני ממש ממליצה. על שאר התכניות אתם יכולים לקרוא <a href="http://www.benyaminiceramics.org/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/">כאן</a>. <o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;line-height:150%;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family: Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><img src="http://1.bp.blogspot.com/--2M8QZxCsTw/TjZSfbjnd-I/AAAAAAAAAY8/gHjIn4CgeTQ/s400/Benyamini_opening-202x300.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 202px; height: 300px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5635782683627321314" /><b><span style="color:#002060">מקורות מימון<br /></span></b>אסיים במבט על מקורות מימון של מרכז כזה. נכון, במקרה של מרכז בנימיני, ההתחלה היתה בטוחה. יש הקדש כספי ייעודי. מקור יציב (אם מנוהל נכון מבחינה פיננסית). רבים מאיתנו היו חולמים על זה... אבל זה לא מספיק לטווח ארוך. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;line-height:150%;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family: Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><b>כמו כל עמותה, כדאי לקחת בחשבון ארבעה מקורות מימון מרכזיים:</b><br />1. מימון ציבורי וממשלתי<br />2. מקורות פילנתרופיים (קרנות, תורמים גדולים, תורמים בסכומים קטנים, עסקים וכו')<br />3. השתתפות לקוחות<br />4. הכנסות עצמיות (למשל מכירה של מוצרים או שירותים)<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;line-height:150%;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family: Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">רק שילוב מקורות מימון יחזק את הקיימות של המרכז לאורך זמן.<br />בהצלחה!<br /><br /><!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="line-height: 150%; font-family: Arial, sans-serif; ">תודה למרסל קליין על הארוח הספונטני והלבבי, החומרים לכתבה והתמונות.</span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-3243496488670618306?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-68546057705661139572011-07-27T22:27:00.006+03:002011-07-27T22:47:22.191+03:00<p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">הימים האחרונים מביאים אותי לחשוב על עוצמתו של הון חברתי.<br /><br />אנחנו רואים מול עינינו חברה אזרחית בפעולה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>חברה אזרחית להבדיל ממגזר שלישי. אנשים מדברים במושגים של שינוי חברתי, של מדינת רווחה, של צרכים ושל זכויות. אנשים לוקחים אחריות, פועלים, מתקשרים ביניהם, יוזמים ומגלים אכפתיות.<br /><br />בתחילת מחאת הקוטג' ומחאת הדיור נראה היה לי כי הציבור ברחובות עקף את הארגונים החברתיים. המחאה הספונטנית, לא מאורגנת מלמעלה. הצעירים לא חיכו לארגונים החברתיים כדי שידברו בשמם. <b>לרגע היה נדמה כי הארגונים החברתיים שקופים, לא רלוונטיים או מפוספסים.</b><o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">זה לא מפתיע. <o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">על פי נתוני הלמ"ס שמביא דר' ניסן לימור, כ- 53% מתקציבי הארגונים החברתיים בחמש השנים האחרונות, מקורם בגורמים ממשלתיים. עוד כ- 30% מתקציבם מקורו משירותים אותם הארגונים החברתיים מוכרים לממשלה כחלק מתהליכי המסחור וההפרטה! אם כן, <b>ארגוני המגזר השלישי ניזונים מתקציבי ממשלה וקול המחאה החברתית שלהם מושתק. </b><o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><br />אבל, כעת נראה כי על מנת ששינוי אכן יתממש, נדרשת התארגנות, נדרשת חשיבה סדורה. ומשא ומתן עם הממסד יתרחש רק מול גופים מאורגנים כמו התאחדות הסטודנטים או ארגונים מקצועיים. <o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><br /><b>אז מהו הון חברתי?<o:p></o:p></b></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">פרופסור רוברט פוטנאם, חוקר בתחום מדעי המדינה ופרופסור באוניברסיטת הארווארד הכניס בעשורים האחרונים את המושג </span><span dir="LTR" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font: minor-bidi"><b>Social Capital</b></span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><span dir="RTL"></span> <span lang="HE"><span style="mso-spacerun:yes"> </span>לשיח החברתי. הוא אמנם לא היה הראשון שעסק בכך אבל הוא היה זה שלכד את תשומת הלב הציבורית באמריקה בכך שתאר את החברה האמריקאית, את הרשתות החברתיות בקהילות (למשל כשניתח השתתפות בליגות באולינג, מקהלות או כינוסים בכנסיות או ביקורי חברים) והתייחס ללכידות החברתית, לנורמות ההדדיות ו<span style="color:black">ליחסי האמון בקהילות<b>. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><o:p></o:p></b></span></span></span></p> <p align="right" dir="LTR" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom: 6.0pt;margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt"><span lang="HE" dir="RTL" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi; mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">להבדיל מהון כלכלי, מהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, <b>הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכם</b>. (פוטנאם, 1995; 2000). </span><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:10.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-theme-font: minor-bidi;color:black">מתוך </span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 13px; ">אתר <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99">ויקיפדיה</a></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; ">.</span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;color:black">כשיש אמון בין חברי קבוצה, הדבר מקל על <span style="mso-spacerun:yes"> </span>שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות. הדבר יוצר סביבה המתגברת אמון, יוצרת תחושת שייכות ומכאן מביאה לשיתוף פעולה נוסף. כך נוצר הון חברתי.<o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;color:black">פוטנאם תאר בספריו מצב בו החברה האמריקאית מתדרדרת במדדי ההון החברתי שלה. בין המדדים שלו להון החברתי הם שעורי הצבעה בקלפי, השתתפות בפעילויות אגודות ספורט ומידת ארוח חברים באופן בלתי פורמאלי. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom:6.0pt; margin-left:0cm;text-align:right;line-height:18.0pt;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><b><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;color:black"><br />האם החברה הישראלית מאופיינת בהון חברתי גבוה?<br /></span></b><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;color:black"> השאלה דורשת מחקר.... אבל במבט אקראי<span style="mso-spacerun:yes"> הייתי רוצה להאמין כי </span>לאחר תקופה לא קצרה של יאוש ואפטיה בציבור, אנחנו בסוג של התעוררות. אם תרצו תוכלו לבחון את מה שקורה בחברה כעת במונחי אמון הדדי, קיום של נורמות הדדיות (סולידריות?) ואף במונחים של תחושת שייכות. נראה לי כי המחאה הזו מגבירה את המדדים הללו. יש פעולה משותפת המעודדת את האנשים לקחת סיכונים ולבטוח זה בזה. זה אתגר גדול וחשוב לחברה הישראלית.<o:p></o:p></span></p> <p dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed; "><span lang="HE" style="line-height: 18pt; font-family: Arial, sans-serif; color: black; ">מסקרן לאן יובילו הדברים. </span><span lang="HE" style="font-family: Arial, sans-serif; color: black; "><br /><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><br /></span></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-6854605770566113957?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-80307422172674711302011-07-21T16:37:00.012+03:002011-07-21T18:12:27.147+03:00<span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" >שני חבר'ה צעירים מסן פרנסיסקו האמינו כי עסקים והלקוחות שלהם מעוניינים להשפיע חברתית ואף לסייע לאחרים לחולל שינוי. אז הם הגו רעיון מדליק והקימו בשנת 2008 את הסטארטאפ <a href="http://gamesthatgive.net/">"Game That Give" </a><br /><br />מה שקרה בסופו של דבר ש</span></span><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">הם פיתחו ופתחו ערוץ חדש של גיוס תרומות ברשתות החברתיות. </span><span class="Apple-style-span">היוזמה החדשה משלבת משחק עם תרומה ויוצרת פלטפורמה שמובילה לנאמנות לקוחות ורותמת אותם לפעילות של תרומה.</span></span></span><div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" ><b><br />אינטרסים משותפים<br /></b>הפירמות רוצות אותנו במתחמים שלהם ברשת החברתית, כמה שיותר - מבחינתם יותר טוב... הצעירים רוצים לשחק. אז במקום סתם לשחק ולשרוף זמן , אפשר לשחק באתר הפייסבוק של הפירמה ובתמורה- הפירמה תתרום למטרה חברתית שבחרה. </span></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><br /></span><div><div><div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><b>לשחק בלי רגשי אשם. </b></span></span><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">ככה זה עובד:</span><br /><iframe src="http://player.vimeo.com/video/18479231?title=0&amp;byline=0&amp;portrait=0" width="400" height="225" frameborder="0"></iframe><p><a href="http://vimeo.com/18479231">Innovative Fan Acquisition</a> from <a href="http://vimeo.com/user1457567">GamesThatGive</a> on <a href="http://vimeo.com/">Vimeo</a>.</p><br /></span></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: medium; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">החברה הצליחה </span></span><span class="Apple-style-span">לרתום לפעילות הזו חברות מובילות ובינהן, פפסי, מסטרכארד, דומינו'ס פיצה ועוד ועוד. בימים אלה החברה <a href="http://gamesthatgive.net/news/archives/2011/07/19/vitrue-acquires-gamesthatgive/">נרכשה</a> על ידי חברת Vitrue . נראה לי שאין מה לדאוג יותר ליזמים....</span></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><br />ראו איך הם עושים זאת: <a href="http://apps.facebook.com/pepsigames/">פפסי בפייסבוק</a><br /></span><br /><img src="http://2.bp.blogspot.com/-zS7EnWT_GY4/Tig80Gk3tDI/AAAAAAAAAYs/EFzn2OW1QjQ/s400/pepsi.gif" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 289px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5631818199842927666" /><span class="Apple-style-span">על כל דקה שאתם משחקים במתחם שלהם, פפסי תורמת 10 סנט למטרה חברתית. במקרה הזה- לפרוייקט שנקרא <a href="https://www.cityyear.org/default_ektid13307.aspx">City Year</a>. ספירת המזומנים - כל העת בראש העמוד.<br /><br /></span></span></div><div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">נכון, זה ממכר.... אבל הפעם - אין תלונות.... מה דעתכם?</span></span></div><div></div><div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8030742217267471130?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-73106757025147084432011-07-18T00:30:00.012+03:002011-07-18T22:58:11.921+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">תארו לכם- אתם רוצים להקים ארגון חברתי, עמותה או מיזם חברתי עסקי. יש לכם כמה שותפים לדרך. אתם נפגשים, דנים ומחליטים מה תהיה המשימה החברתית שלכם, יש לכם כבר מספר דרכים להגיע לכך. יש תכנית "עסקית", יש מתנדבים, יש ציבור שזקוק לכם. ואז, <b>על מנת לקבל מימון – אתם פונים לבנק!</b><br /><br />כן. בנק. מצב זה אינו ישים היום בישראל. מקורות המימון המקובלים בעמותות בישראל כיום הם הממשלה והפילנתרופיה. בחלק מן העמותות עושים צעד נוסף ודורשים תשלום עבור שירותים ובמיעוט זניח של המקרים – יש המפעילים תכניות מניבות הכנסה. הבנקים לא במשחק בכלל. הם לא חושבים אפילו להשקיע כלכלית במיזמים חברתיים. (למעט תמיכה על ידי תרומות).<br /><b><br /><span class="Apple-style-span">אבל באנגליה – אפשר לקבל מימון חברתי.</span></b><br /></span></span></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span lang="HE">איך זה מתבצע? באמצעות בנק ייחודי. ייעודו של בנק הצדקה</span><b><span dir="LTR"><a href="http://www.charitybank.org/">Charity Bank</a> </span></b></span></span></div><span class="Apple-style-span">לענות על צרכים חברתיים והוא עושה זאת על ידי מימון עמותות וארגונים חברתיים, הפועלים למען שינוי חברתי ותמיכה בקהילות. התשואה של ההשקעה נמדדת כלכלית וחברתית כאחד. כך לדוגמא: ארגון חברתי שרוצה לקדם העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות – יכול לקבל מהבנק החברתי הלוואה לצורך יצירת מקורות עבודה חדשים ולהוכיח לאחר מכן תשואה והצלחה במציאת מקומות עבודה עבורם. יש לכך רווח כלכלי לקהילה ולחברה כולה.</span><p></p> <img src="http://3.bp.blogspot.com/-6cUOWhTbjLk/TiNVwo0TU_I/AAAAAAAAAYc/GQrIxmstARw/s320/charity%2Bbank.png" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 160px; height: 180px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5630438253222122482" /><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"><span style="mso-spacerun:yes"></span></span></b><b><span dir="LTR">Charity Bank </span></b></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><span><span lang="HE">מתמחה אם כן, במתן הלוואות למגזר החברתי. הוא פועל כארגון ללא כוונת רווח. המטרה המרכזית שלו אינה למקסם רווחים אלא למקסם השפעה חברתית. ב<a href="http://www.charitybank.org/">אתר האינטרנט</a> של הבנק נכתב כי מאז פתיחתו בשנת 2002, העניק הלוואות בס"כ 130מליון לירות סטרלינג והשפיע על חייהם של 3.5 מליון אנשים. בבנק הזה לא בודקים סיבות מדוע לא להשקיע בארגון מסוים, אלה עסוקים בחיפוש "חיובי" במי כדאי להשקיע. </span></span>ובנוסף, שקיפות ואנושיות – (תקבלו מענה טלפוני אנושי) הם ערכים מוצהרים לאורם פועל הבנק.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">מה לגבי המשקיעים? - הציבור מוזמן להשקיע בבנק. מי שמשקיע – יודע שההשקעה שלו מיועדת לתמוך ביוזמות חברתיות. אתה לא רק תורם והכסף נעלם. אתה יודע מה קורה עם ההשקעה שלך. והריבית – לא בהכרח תיצור רווח אבל, לא גם תיצור הפסד.<br /><br />מה שמעניין הוא שהרעיון הזה לא נותר רק עניין של המגזר השלישי. בבריטניה הכריז לפני כשנה , ראש הממשלה ג'יימס קמרון על הקמת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Big_Society_Bank">Big Society Bank </a> , ב</span><span lang="HE">נק שמטרתו להיות זרז לצמיחת שוק השקעות חברתיות בר קיימא, להקל על נגישותם של <span style="mso-spacerun:yes"> </span>יזמים חברתיים לאמצעי מימון ולייעוץ, בכל שלב בהתפתחות הארגונית בו הם נמצאים. מקור הכספים של הבנק הזה- חשבונות רדומים בריטניה וגם – מפעל הפיס שלהם.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE">ובארץ – עוד חזון למועד....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"><a href="http://www.migzar3.org.il/article.php?id=631">כנס כסף חדש</a></span></b><span lang="HE"> שארגנה "מנהיגות אזרחית" , ארגון הגג של המגזר השלישי , בשיתוף עם BDO זיו אנד האפט, שהתקיים בתחילת החודש, עסק <b>בחסמים</b> הביורוקרטים הפוגעים באיתנות הפיננסית של ארגוני המגזר השלישי ושל העסקים חברתיים בישראל. הוא שרטט את החזון, את הדרך וזה בדיוק סוג המחשבה החדשה הנדרשת כעת.<br /><b><br />ד"ר ניסן לימור</b> <span style="mso-spacerun:yes"> </span>טען על הבמה כי בעשור הנוכחי נוצרת שחיקה במשאבי המלכ"רים. החל משנת <span style="mso-spacerun:yes"> </span>2004 , אנו נמצאים במגמת ירידה במימון. בשנת <span style="mso-spacerun:yes"> </span>2010 המגזר השלישי סיים בגרעון של 4 מיליארד שקל!<br /><br /><b><span class="Apple-style-span">אילו חסמים קיימים כיום לעניין מימון המגזר השלישי?<br /></span></b><br />1. <b>תקציבן של העמותות הוא בדרך כלל לשנה</b>. זה גורר חוסר יציבות<br />2. <b>המגזר השליש תלוי ב- 80% בכספי ממשלה</b>. בפועל , הממשלה בד"כ מאחרת בהעברת התשלומים שלה. זה גורם חוסר וודאות פיננסית. אין שום בנק שמוכן לסמוך על הביטחון הפיננסי של העמותות.<br />3. <b>המגזר השליש נמצא בתת תמחור</b>. ההפרטה של שרותי הממשלה היא למעשה – מסחור של שירותים אלה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>הממשלה מוציאה את השירותים להפעלת השוק. התעריפים בחוזים שהיא מוציאה לשוק, לא מכסים את מחיר ההוצאה ואת מחיר ההון. הממשלה מכתיבה את התעריף <span style="mso-spacerun:yes"> </span>לשירותים, הארגון הזוכה במכרז חייב להשיג השלמות מהפילנתרופיה. בנוסף, הממשלה מרוויחה גם בכך שהיא גובה מס, המלכ"ר משלם מס שכר מייד. <span style="mso-spacerun:yes"> </span> <!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:18.0pt"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><b>עו"ד דידי לחמן מסר, </b>הציגה את הדו"ח שלה בנוגע לרעיון של <b>שוק הון חברתי</b> ובתוך כך הקמת ארגוני מימון חברתיים לצורך איתנות הארגונים. היא רואה את העמותות כתאגידים חברתיים. <b>פירמות חברתיות</b>. אני מסכימה איתה כי לארגונים הללו , לצד התאגידים העסקיים יש תפקיד חברתי וכלכלי בשגשוג המשק. והם זקוקים למימון.</span></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-7310675702514708443?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-43673657733894529902011-07-07T11:35:00.009+03:002011-07-07T13:50:17.198+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">על מנת לענות על השאלה שבכותרת, וכחלק מהבחינה שלי את נושא תוכנות ניהול לעמותות , נפגשתי לשיחה עם <b>מיכל בן הגיא</b></span><span lang="HE">. מיכל היא מנהלת איכות והיא מייעצת לארגונים בנושא של תהליכים אפקטיביים, מדידה ושיפור תהליכים. <b>המטרה המקצועית שלה: להביא את הארגון החברתי לכך שיישם את יעדיו טוב יותר.</b><br /><span class="Apple-style-span"><br />ובכן, לפני שבוחרים תוכנה לניהול תרומות או תוכנה לניהול עמותה נדרשת עבודת תשתית ארגונית. ראשית <span class="Apple-style-span"><b>מנהל ומנהלת ארגון חברתי צריכים לשאול את עצמם מספר שאלות לפני שהם בוחרים תוכנה.</b></span> אלה הן: </span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></p> <ol style="margin-top:0cm" start="1" type="1"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-list:l1 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: red; ">מה המטרות שלי?</span></b><span lang="HE"> <span style="mso-spacerun:yes"> </span><span style="mso-spacerun:yes"> </span><br /> מה אני רוצה שיקרה בעוד שנה שכדי שאוכל לומר לעצמי "הצלחתי!" ? האם אני רוצה להגדיל את מספר התורמים? האם אני מעוניינת להגדיל את סכום התרומה מכל תורם?<br /><br /><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-list:l1 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: red; ">אלו תהליכים אני רוצה להכניס לתוכנה?</span></b><span lang="HE"><br /> חשוב להבין אילו תהליכים יש בפתוח משאבים ולהחליט אילו מהם אני רוצה למכן. אולי לדוגמא, לתורם שיתרום מליון ₪ אני מעדיף לכתוב מכתב אישי, ולא ממוכן, אבל חשוב לי לקבל תזכורת מהמערכת לשלוח מכתב מסוים במועד ספציפי.<br /><br /></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-list:l1 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: red; ">מי יהיו המשתמשים שיפעילו את התוכנה?</span></b><span lang="HE"><br /> מי יהנה ממנה? האם רק אנשי המקצוע ישתמשו במערכת או אני רוצה שגם תורמים ישתמשו בה ? במצב כזה צריך להוסיף ממשק לשימוש חיצוני.<br /><br /></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-list:l1 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: red; ">מה הדרישות שלי מהתוכנה?</span></b><span lang="HE"> אפיון המערכת.<br /><b> הנחת העבודה בשלב זה היא כי לארגון יש תהליכי עבודה ברמה סבירה</b>. אם לא כך המצב, אזי ראשית כל יש להסדיר תהליכי עבודה ברורים. להתחיל להטמיעם באמצעות תוכנה פשוטה, כגון </span><span dir="LTR">Excell</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span> , לעבוד איתה מספר חודשים ואז לבדוק את הצרכים שלנו.<br /><br />שאלות לדוגמא לצורך אפיון המערכת כוללות:<br />אילו דו"חות אנו צריכים להפיק?<br /> כמה משתמשים יהיו למערכת?<br /> אילו הרשאות רוצים שיהיו? ז"א האם רק לגייס הכספים תהיה הרשאה לשימוש כולל במערכת? האם המנכ"ל יוכל רק לקבל דו"חות.<br /> מה מידת החשיפה של תורמים למערכת? האם יוכלו להיות חשופים למידע כלשהו?<br /> האם נרצה שהמערכת תתחבר למערכת ניהול כספים של הארגון?<br /> מהם השלבים של גיוס תרומה? ואילו פרטים נרצה לדעת על התורם...<br /> שם תורם, מטרותיו, פרטי התקשרות, תחומי עניין.<br /><br /><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-list:l1 level1 lfo1"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: red; ">אילו פתרונות קיימים?</span></b><span lang="HE"> בחירת הפתרון.<br /> לאחר שלב אפיון המערכת (שגם אם נעשה על ידי איש מקצוע חייב להיעשות בשיתוף עם אדם אחד לפחות מהארגון), מחפשים פתרון מתאים. כיום יש כמה סוגי פתרונות:<br /> - <b>פתרונות סגורים</b>. מוצר מדף של תוכנה מוכנה. יתרונה מישהו כבר חשב על הדרישות. חסרונה - הארגון צריך להתאים עצמו למערכת ולכן יש חשש כי ההטמעה תעורר התנגדות בארגון.<br /> - <b>פתרונות פתוחים</b>. תשתית שמאפשרת להתאים את המערכת למידותיך ולתהליכי העבודה של הארגון שלך. למשל סיילספורס. או מערכת שניתנת על ידי מייקרוסופט לארגונים קטנים.<br /> - <b>פיתוח ייעודי – פנימי</b>. מערכת פתוחה עם התאמה לארגון . למשל על ידי חברת טאנדם וויז.<br /><br /> שאלות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת בשלב בחירת התוכנה לניהול ארגון ולניהול תרומות הן:<br /> א. האם נוכל להמשיך לפתח את התוכנה גם בעתיד?<br /> ב. האם החברה מעניקה תמיכה?<br /> ג. האם ניתנים פתרונות לתחזוקה של המערכת?</span></span></li></ol><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:36.0pt"><span lang="HE"> 6. <b><span style="color:red">מה מקדם את שלב ההטמעה של המערכת?</span></b><br />כל שינוי בארגון והכנסה של מערכת חדשה לארגון בפרט, צפויה לעורר התנגדויות. הנה מספר דברים שמקדמים את הטמעת המערכת ומצמצמים התנגדויות:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><!--[if !supportLists]--><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">מעורבות אנשי הארגון בתכנון המערכת.</span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE">בכיר בארגון לוקח את הטמעת המערכת כיעד והוא נמדד עליו.</span></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><!--[if !supportLists]--><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE">תהליך האיפיון נערך יחד עם נציגי כל היחידות בארגון המעורבות בו.</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><!--[if !supportLists]--><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE">נציגי הארגון שותפים לכתיבה ולקריאה של מסמך הדרישות- אפיון המערכת</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><!--[if !supportLists]--><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE">נציגי המשתמשים נמצאים בשלב ההדגמה של המערכת לארגון</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><!--[if !supportLists]--><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE">נערכות הדרכות לצורך ההטמעה.</span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:54.0pt;text-indent:-18.0pt; mso-list:l0 level1 lfo2"><span class="Apple-style-span" ><span><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><!--[endif]--><span dir="RTL"></span><span lang="HE">מאפשרים מימשק לטפול בתלונות ובבקשות מיוחדות. </span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="mso-margin-top-alt:auto;mso-margin-bottom-alt: auto"><span lang="HE"><br /><b> האקסיומה שהציגה מיכל בן הגיא היא שהארגון ישתנה כתוצאה מהטמעת מערכת לניהול ארגון. אז קחו את זה בחשבון....<span style="mso-spacerun:yes"> </span>לדעתי - אם עושים זאת נכון – השינוי יהיה לטובה.<br /></b><br /></span></p><img src="http://4.bp.blogspot.com/-xQlUTF5w1Z8/ThWK4f8vfHI/AAAAAAAAAYU/cs-mdrwkIkc/s320/%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2594%2B%25D7%2598%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2594.jpg" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 144px; height: 103px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5626556012722879602" /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">אם אתם רוצים לדעת איך זה עובד, אתם יכולים לדבר עם מיכל או עם <b><a href="http://www.mtova.org.il/">עמותת מחשבה טובה</a></b>. העמותה הזו פועלת לצמצום הפער הדיגיטלי והיא נמצאת כעת בשלב השני של הטמעת מערכת ניהול כוללת. לעמותה מרכזי מחשבים נייחים וניידים בהם מועברים קורסים שונים.<br />בתחילת התהליך כל מרכז ניהל את המשתתפים שלו בקבצי אקסל, מחברות ורשימות ידניות, ועוד. לא היה שיתוף מידע, לא היה שיתוף בחומרי לימוד ועוד קשיים רבים נוספים. כיום, לאחר תהליך<span style="mso-spacerun:yes"> </span>מובנה כמתואר למעלה, <span style="mso-spacerun:yes"> כש</span></span><span lang="HE">העמותה נמצאת בחודשים בודדים לאחר תחילת העבודה עם המערכת, <span style="mso-spacerun:yes"> </span>כל המשתתפים רשומים ומנוהלים בה, כל משתתף מקושר לקורס בו הוא רשום, כל חומרי הקורסים מנוהלים במערכת, והעמותה מוסיפה עוד ועוד מודולים למערכת, גם כאלו שלא היו מתוכננים כלל. <span style="mso-spacerun:yes"><br /></span>הפרויקט הוכתר כהצלחה בזכות שילוב של מספר גורמים - העמותה הקצתה מנהל לפרויקט, חברי העמותה היו שותפים בבחירת המערכת והנהלת העמותה מחויבת להטמעת המערכת.</span></span></div> <p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><br />תודה למיכל בן הגיא על התובנות שתרמה לכתבה זו. 03.9102495, 052.3800239 </span><!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-4367365773389452990?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-26062132228230327552011-07-01T15:17:00.010+03:002011-07-01T16:30:14.373+03:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/-YX_7LVe-CZQ/Tg268kkzseI/AAAAAAAAAYM/tGdINMeZNTo/s1600/%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2%2B%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1.png" onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}"><img style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 324px;" src="http://1.bp.blogspot.com/-YX_7LVe-CZQ/Tg268kkzseI/AAAAAAAAAYM/tGdINMeZNTo/s400/%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A2%2B%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1.png" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5624357059428594146" /></a><br /><br /><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span">לאחר יותר מ 18 שנה בהן טבע מעניקה פרסים יוקרתיים לחוקרים ולמדענים מצטיינים בישראל, משיקה החברה השנה תהליך מובנה נוסף, בסיומו תעניק פרס גם בנושא מצוינות בחינוך. זה הקישור ל<a href="http://www.teva.co.il/social/teva_reward.asp">אתר הפרס</a></span></div><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><br /></div>משנת 2002 היתה לי הזכות לקחת חלק בהקמה ובעיצוב מחלקת המעורבות החברתית של חברת טבע. התחומים שהיו במוקד בתחילת הדרך היו: חינוך מדעי וקידום בריאות. באתר האינטרנט של הפירמה תוכלו להתרשם ממספר תכניות חברתיות וחינוכיות שטבע מפעילה עד היום, בשיתוף עם ארגונים חברתיים. <a href="http://www.teva.co.il/social/education_s.asp">קישור</a><br />אני כבר יצאתי לאתגרים חדשים וטבע, כמו בעשייה העסקית שלה, לא מפסיקה להתחדש. בשנים האחרונות הוסיפה הפירמה נדבך לעשייה החברתית שלה. לצד העמקה של הפעילות ההתנדבותית בקרב העובדים בניצוחה של שגית פרכטר ברצלבסקי, התווספה עשייה המתמקדת בעידוד מצוינות. גם המסר החברתי - קהילתי עודכן - מ"מנהיגות לחברה בריאה" - עודכן ל"מנהיגות ומצוינות לחברה בריאה".</span></div><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><b><span class="Apple-style-span">פרס טבע למצוינות</span></b></div><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span">הפרס בסכום של 750 אלף ש"ח יוענק ליזמים חינוכיים או למפעלים חינוכיים שיוכיחו הצטיינות מיוחדת בעשייה שלהם והמדגימים השפעה חיובית על הקהילה בה הם פועלים. התקנון מאפשר לחלק את הפרס למספר יזמים ואני מעריכה בזהירות כי הפרס אכן יחולק בין מספר זוכים. </span></div><span class="Apple-style-span">הענקת פרס היא דרך נהדרת להוקיר ולציין הערכה חברתית על עשייה חשובה לציבור ולחברה. אני מקווה כי הפירמה תמצא את הדרך לתמוך בפעילות המצוינת גם לטווח ארוך ובכך תסייע לקיימות שלה.<br /><b><br />אחריות תאגידית<br /></b>אם כן, פרס המצוינות שנחנך כעת הוא נדבך אחד בלבד מהעשייה הקהילתית ובכלל מתחומי האחריות הנוספים של הפירמה שעליהם היא נותנת דין וחשבון. את תחום האחריות התאגידית של טבע מנהלת <b>אילה מילר</b>. מי שמעוניין לקבל פרטים על <a href="http://www.teva.co.il/social/responsibility.asp">דו"ח האחריות התאגידית</a> שטבע מפרסמת, יכול להיכנס לקישור ולקרוא.<br /><br /></span></div><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span">אז אם אתם בטוחים כי העשייה החינוכית שאתם מובילים היא מצוינת ואפקטיבית, כדאי לכם למהר ולהגיש מועמדות. המועד האחרון להגשה הוא 29 ליולי. </span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span">בהצלחה!</span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2606213222823032755?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-6440329561496025472011-06-19T18:38:00.014+03:002011-06-19T20:33:44.551+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" >הציבור בישראל מאוד כועס כיום על חברת תנובה, על שטראוס ועל שאר המחלבות. זהו אתגר ענק לחברות שרוצות שנחשוב שהן "הבית", או תמצית הישראליות... ולאלה שממש עכשיו הזמינו דיאלוג. <a href="http://www.facebook.com/StraussGroup">מתחם הפייסבוק</a> של שטראוס מוצף בימים האחרונים במחאות צרכנים. מסתבר שהמחאה היא חלק מהדיאלוג. אני בטוחה כי השלכות המחאה יורגשו בטווח הארוך בקשר של הפירמות עם הצרכנים ולא רק בהורדת המחירים. </span></div><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><br /></div></span><span class="Apple-style-span">אתאר כאן את נקודת המבט שלי בדיאלוג עם מחזיקי העניין של שטראוס, בו השתתפתי בשבוע שעבר. על רקע המחאה קל מאוד לבטל את רלוונטיות של דו"ח האחריות התאגידית. אני בהחלט לא מסכימה עם זה. להיפך. אני מאמינה כי המחאה דווקא מחזקת את הרלוונטיות של הדיאלוג. ואת החשיבות שלו. חשוב שהיא מתקיימת ואני מקווה שהמחלבות מקשיבות לה.</span></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >קהילה – אחד הנושאים של הדיווח והדיאלוג</span></span></b></div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" >אם כן, קהילה היא רק אחד הנושאים בשולחנות הדיאלוג מחזיקי העניין שקיימה שטראוס עם השקת הדו"ח שלה. העובדה שפירמה בוחרת להתמודד עם נושאים נוספים במערך האחריות שלה, היא זו שנותנת תוקף למעורבותה בתחום התרומות. אחרת מדובר רק באשליה. התנהלות הולמת כלפי ספקים, לקוחות, שיווק הוגן (וכיום - נושא התמחור), אתיקה בהתנהלות העסקית, ענייני איכות סביבה. כל אלה הם נושאים שמשפיעים על הסביבה בה פועלת הפירמה ועליה להתייחס אליהם ולטפל בהם בצורה ראויה. זה מה ששטראוס ניסתה לעשות בדיווח שלה.<br /><span lang="HE"><br />למרות שדווקא נושא המוצרים והתמחור הוא הנושא הבוער היום, אני מתמקדת הפעם בתיאור הדיווח בתחום הקהילה והדיון בשולחן העגול הזה. כיוון שהדיאלוג עם מחזיקי העניין היה שקוף לציבור אני מרשה לעצמי לתת לכם הצצה לשולחן העגול ולספר לכם מה אמרתי ומה היתה רוח הדברים.</span></span></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><b><span class="Apple-style-span" >מי השתתף?</span></b></span></div><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" >אילת נבון מהזוית השלישית, עינת אברהם מציונות 2000, ענבל אבו- חוקרת המגזר השלישי ואחריות תאגידית באוניברסיטת בן גוריון, יניב קוממי ממכון דועת למדידה ולהערכת תכניות, ערן ווינטרוב מנכ"ל ארגון לתת, אתי אסא מאגף הרווחה עריית פתח תקווה, ליאת ארבל מנהלת סניף ידיד בפתח תקווה, גידי כרוך- מנכ"ל ארגון לקט ישראל, רובי נדור כסליו מארגון פידל, שרון בן שחר מנהלת אחריות תאגידית בבנק לאומי, דובי ארבל מנכ"ל מידות ואנוכי. כמו כן השתתפו משטראוס: גליה יצחק אחראית תרומות, כוכי נווה מנהלת בצפון, לילך שיבלי מנהלת לוגיסטיקה מש"א וכמובן דניאלה פרוסקי שיאון מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה.</span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >שטראוס מציגה <span style="mso-spacerun:yes"> </span>בדו"ח את הפעילות שלה בתחום הקהילה</span></span></b></div><ul><span class="Apple-style-span" ><li style="text-align: justify;">הצהרה על תחום מרכזי שהפירמה בחרה לפעול בו: גיוון והכלה. הכוונה לגיוון בקליטת עובדים ובקידום אג'נדה חברתית של גיוון בהעסקה ובקליטה של עובדים ממגזרים מגוונים בחברה.</li><li style="text-align: justify;">תרומה למגוון תכניות חברתיות. חלקן בנושא גיוון והכלה וחלקן בנושא מזון. ללא פרוט סכומי התרומה.</li><li style="text-align: justify;">תהליכי הטמעת נושא התנדבות עובדים והצבעה על עלייה משמעותית בהתנדבות מנהלים ועובדים.</li><li style="text-align: justify;"><span lang="HE">סכום תרומת הפירמה<span style="mso-spacerun:yes"> </span>9,676,000 ₪. <u>מתוך</u> זה כחמישה מליון וחצי שקלים מגיעים לקהילה בצורה של שווה כסף, בעיקר תרומת מוצרי מזון.</span><span lang="HE"> <a href="http://cr.strauss-group.com/about">קישור לדו"ח</a>.</span></li></span></ul><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מה אהבנו?</span></span></b></div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">1. את הדיאלוג עצמו. את הפתיחות, החדשנות ואת האומץ להקשיב .<br /></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">2. בחירה של נושא מרכזי למעורבות. הדבר ממקד את הפירמה בנושא חברתי וכך מתקיים פוטנציאל של השפעה חברתית. זה מה שאני מצפה מחברות עסקיות ומאמינה כי בכוחן לעשות זאת.<br /></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">3. נאה דורש – נאה מקיים. הפעילות של גיוון וכללה מתקיימת בתוך הפירמה פנימה באתרים השונים וגם החוצה<span style="mso-spacerun:yes"> </span>כתמיכה בארגונים חברתיים שפועלים בתחום הזה.</span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br />4. תורמים לעמותה לאורך שלוש שנים. </span></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"></p><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >מה רצוי שישתפר?</span></span></b></span></div><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">1. להציג יעד כמותי למדידת הצלחה.</span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br />2. למדוד הצלחה על פי תוצאות ולא על פי תאור פעולות<br /></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">3. לפעול ברצינות על מנת להשפיע חברתית – ולהראות את זה לכולם.</span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br />4. להגדיל משמעותית את התרומה לעמותות. תרומה כספית של 4 מליון ₪ בכל העולם היא תרומה שלא מכבדת את הפירמה. נמוך מדי!</span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br />5. שקיפות. לפרט את ערך התרומות לעמותות</span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br />6. להשקיע בתשתיות העמותה, על מנת להעצים את המגזר השלישי ולא לתרום רק לפעולות. (הם עושים את זה בחלק מן העמותות)<br /></span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">7. להציג בדו"ח את המנהיגות של<span style="mso-spacerun:yes"> </span>שטראוס, את המהלכים שהפירמה עושה בתחום ניהול קשרי הקהילה, למשל ברתימת עובדים ומתנדבים מהפירמה. זה לא מובן מאיליו ומעניין את מי שעוסק בתחום.</span></span><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" >וכעת נותרה השאלה: האם המעורבות החברתית של הפירמה איבדה מהרלוונטיות שלה בשל הכישלון של הפירמה בתמחור?</span><!--[if !supportLineBreakNewLine]--><!--[endif]--></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-644032956149602547?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-24622631934926529292011-06-17T14:57:00.016+03:002011-06-19T00:10:41.188+03:00<div><div style="line-height: normal; text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; ">ביום ראשון השתתפתי במפגש דיאלוג מחזיקי עניין בחברת שטראוס, שהיה שלב מעניין וחדש בתהליך השקה של דו"ח האחריות התאגידית של הפירמה. מאוחר יותר השבוע - צפה על פני הגבינה מחאת צרכנים. מחשבות על מסרי צרכנים ועל חשיבות ההקשבה להם</span><span dir="LTR"></span></b><span dir="LTR" style="color: black; "><b><span dir="LTR"></span>.</b></span></span></div><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><br /></div><span lang="HE">ראשית כל, אני רוצה לסגור את הפינה הזו: לדעתי המחאה הצרכנית המופנית כעת לעבר המחלבות, מיועדת בעצם לממשלה. יחד עם זאת, גם העסקים צריכים להקשיב לה. משום שאי אפשר להתעלם יותר. </span><span lang="HE" style="line-height: normal; color: black; ">וגם לא כדאי.</span></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; "></p><div style="line-height: normal; text-align: justify; "><span class="Apple-style-span">קחו לדוגמא את <b>אפרת ועקנין</b>, סטודנטית מבאר שבע. היא תבעה את <b>חברת האוטובוסים מטרודן</b>, משום שנהגי החברה לא שרתו אותה כצרכנית בצורה מתאימה. ועקנין, צעירה נכה היושבת על כסא גלגלים, תפוצה בעקבות תביעה שהגישה כנגד חברת האוטובוסים. היא לא הסכימה לקבל בשקט את העובדה שהאוטובוסים לא עוצרים לה ומנהלי החברה לא עונים למכתביה. לכן, בסיוע נציבות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות הגישה תביעה. אני לא יודעת אם 50,000 הש"ח שנפסקו לזכותה בהסכם הפשרה ידגדגו לתאגיד. אבל אין ספק כי המסר הציבורי עבר: צרכי הלקוחות ובוודאי זכויותיהם<span style="mso-spacerun:yes"> </span>לא יכולים להירמס. החברה התחייבה למלא את הנדרש ממנה על פי החוק. <a href="http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/250/355.html?hp=54&amp;cat=873&amp;loc=7">קישור</a>.</span></div><div style="line-height: normal; text-align: justify; "><span class="Apple-style-span">זו דרך אחת לדיאלוג, מאבק משפטי. מהלך מרשים. ממש חבל שהיה צריך להגיע לכך. </span></div><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><br /></div>אבל <b style="color: black; line-height: normal; ">יש</b> <b style="color: black; line-height: normal; ">חברות שמבינות כי עליהן להיות בדיאלוג עם הצרכנים שלהן ועם מחזיקי העניין בכלל.</b> <b>חברת שטראוס</b> השיקה ביום ראשון את <a href="http://cr.strauss-group.com/about-introduction">דו"ח האחריות התאגידית שלה</a>, בפורמט דיגיטלי ובשידור חי. זהו מהלך חדשני ואמיץ. מהלך שנוהל באופן מרשים ביותר.</span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 0.0001pt; "></p><img src="http://2.bp.blogspot.com/-gZ3vvlQngd4/Tf0L8lYo6NI/AAAAAAAAAXs/NHiBdW_MqTE/s400/%25D7%25A9%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A1%2B%25D7%2593%25D7%2595%25D7%2597.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 400px; height: 246px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5619661045483759826" /><div style="line-height: normal; text-align: justify; "><span class="Apple-style-span"><b>בדו"ח, הפירמה מגישה מידע על תחומים רחבים בהתנהלותה בשנת 2010</b>. הנושאים: איכות סביבה, סביבה עסקית כולל שיווק, מוצרים וקשר עם ספקים, אתיקה, ממשל תאגידי, ניהול האחריות התאגידית, סביבת עבודה וגם קהילה. עשרות ממחזיקי העניין של הפירמה, אנשי מקצוע, אקדמיה וארגונים חברתיים קבלו את הדו"ח כשבוע לפני ההשקה. הם הוזמנו להשתתף בהצגה הפומבית שלו ובדיונים על ממצאיו בשולחנות עגולים עם מנהלים משטראוס.<br />90 איש השתתפו. זה היה אירוע מכובד, מושקע והכי חשוב שקוף לציבור. כאמור, הוא הוקרן בשידור חי בפייסבוק ו<a href="http://cr.strauss-group.com/about-introduction">באתר הפירמה</a>. התגובות באולם וגם בבלוגספרה, היו מפרגנות ביותר. (קישורים בסוף).</span></div><span lang="HE"><div style="text-align: justify;"><br /></div> מה שמצא חן בעיני היתה <b style="color: black; line-height: normal; ">המחויבות של הפירמה לדיאלוג מתמשך</b> <b>עם מחזיקי העיניין</b>. מחויבות זו הוזכרה מספר פעמים לאורך הארוע ההשקה. עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס דברה על כך וגם מנהלת האחריות התאגידית דניאלה פרוסקי שיאון. במבט נטול ציניות, ההרגשה היתה כי לא מדובר באקט יח"צני אלא במחויבות אמיתית להקשיב ולשפר את המהלכים של הפירמה ולהמשיך בדיאלוג.<span style="color: black; line-height: normal; "> </span><u style="color: black; line-height: normal; ">זה כמובן האתגר הגדול שיצטרך להבחן בעתיד</u>.<br /><br /></span></div><div><span lang="HE">הפורמט הדיגיטלי, כך הוסבר, <span style="color: black; line-height: normal; "> </span>יאפשר לפירמה לשנות ולתקן את הצגת הנתונים בהתאם לתגובות. ויש מה לשפר. חשוב לדעת כי בדיאלוג הזה החברה חושפת את עצמה לתגובות שונות, ובהחלט גם לביקורת. אבל כמו שראינו השבוע הביקורת לא התקבלה בדיאלוג המוזמן והמתוכנן בלבד, אלא באופן בלתי צפוי (מבחינתי) מכיוון חדש - דרך מחאת צרכנים.</span><p></p> <span lang="HE" dir="RTL"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><b>מסתבר כי פרסום דו"ח אחריות תאגידית לא מבטיח שצרכנים לא יכעסו על פירמה. אבל המחאה בהחלט לא מייתרת את ההשקעה בהכנת הדו"ח. לדעתי מה שבאמת חשוב זה שפירמה תהיה על מסלול של בדיקה ובחינה עצמית של המהלכים שלה. שתראה לנו כי היא מתייחסת להערות מחזיקי העניין ולדרישות הצרכנים ומיישמת אותן. מעט מדי חברות עושות את זה.<br /><br />קישור לפוסט של<a href="http://shirleykantor.blogspot.com/2011/06/blog-post.html"> שירלי קנטור שני</a><br />קישור לפוסט של<a href="http://csr-reporting.blogspot.com/2011/06/strauss-lesson-in-stakeholder.html"> איליין כהן</a></b></span></div></span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2462263193492652929?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-27032042195061945142011-06-07T08:19:00.005+03:002011-06-07T09:00:42.762+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" ><b>דיאלוג הוא הכלי החם ביותר כעת לתקשורת של ארגון עם מחזיקי העניין שלו</b>. <b>השבוע פורסם דרוג מעלה לאחריות תאגידית 2011 והתקיים שימוע של ארגון מעלה בנושא עדכון מדדי מדד מעלה לשנת 2012 . בשבוע הבא חברת שטראוס תחשוף את דו"ח האחריות התאגידית שלה ובמקביל תערוך מפגשי שולחנות עגולים כחלק מדיאלוג עם מחזיקי העניין שלה. </b><!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE">למעטים שעדיין לא שמעו על המושג, <b>מחזיקי העניין</b> שלכם הם אותם גופים ואנשים פרטיים שיש לארגון שלכם קשר עימם והם מושפעים ממנו או משפעים עליו. אם אתם רוצים לגלות מה חושבים מחזיקי העניין שלכם, אם חשוב לכם לזהות חוסר שביעות רצון על מנת לנהל סיכונים ואם אתם מעוניינים למקסם את ההשפעה של הארגון שלכם על הלקוחות, התורמים, העובדים וכו' חשוב שתכירו את הכלי של דיאלוג עם מחזיקי עניין.<br />בעבר, הכרנו סקר עמדות של עובדים, או של צר</span>כנים שהיה ממוקד וסגור, היום בעידן הדיאלוגי אנו מוצאים שימוש בשיח פתוח יותר, לעיתים רב ערוצי שעשוי להביא לנו מידע חדש שלא חשבנו עליו מראש.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE">ארגון מעלה חשף השבוע בבורסה לניירות ערך את דרוג מעלה 2011</span></b><span lang="HE">. זהו דרוג של החברות העסקיות בישראל בהקשר של תפקודם בתחומים המגוונים של האחריות התאגידית שלהם, בשנת 2010. <a href="http://www.maala.org.il/he/company/ranking/2011/">קישור</a>. מדדי מעלה הועלו לדיון ציבורי והשנה התקיים שימוע<span> </span>שהציע לציבור, לארגונים חברתיים ולאנשי מקצוע להביע דעתם על הקריטריונים החדשים שהוצגו. על התהליך של הדאלוג הזה תוכלו לקרוא ב<a href="http://shirleykantor.blogspot.com/2011/06/2011.html">בלוג</a> של שירלי קנטור שני.<br /><span> </span> <span class="Apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL"><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "><b>בעוד כשבוע תחשוף חברת שטראוס</b></span></span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; ">, שדורגה בדרוג מעלה במקום גבוה ביותר (אולי ה- גבוה ביותר...) <b>את דו"ח האחריות התאגידית שלה לשנת 2010</b>. זו לא הפעם הראשונה שהפירמה מפרסמת דו"ח אחריות תאגידית, אבל השנה נעשו מספר שינויים. ראשית הדו"ח יפורסם בפורמט דיגיטלי בלבד ושנית שטראוס מקיימת דיאלוג מתקדם עם מחזיקי העניין שלה.<br />הוז</span></span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 17px; ">מנתי על ידי מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה <b>דניאלה פרוסקי שיאון</b> להשתתף בדיון השולחנות העגולים לקראת פרסום הדו"ח. השולחן העגול בו אשתתף יהיה, לא תופתעו, בנושא המעורבות בקהילה של הפירמה. התהליך יצולם וישודר בערוץ הפייסבוק של שטראוס וגם באתר החברה. אז הוא שקוף לכל וכולכם תוכלו לראות את התהליך בהתהוותו. לדעתי, הפתיחות הזו משקפת הפגנה של עוצמה ארגונית, אומץ ואמונה חזקה בדרך שלהם. זה מאוד מרשים.</span></span></p><span lang="HE" dir="RTL" ><br /><b style="line-height: 115%; ">אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לתהליך מעניין נוסף שהציגה חברת שטראוס בו היא מאפשרת לארגונים חברתיים לקחת חלק בשיח הבין ארגוני</b><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">. מדובר ב<a href="http://www.zavit3.co.il/ads/seker.html">סקר</a> בו אנו, מנהלים יו"רים, מנהלים ופעילים של ארגונים חברתיים, מתבקשים להביע דעתנו </span><span style="line-height: 115%; "></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">לגבי נושא האחריות התאגידית של חברות ולגבי עמדתנו בנוגע ליכולת של הארגונים להשפיע על השיח הזה. </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; ">אהבתי את העובדה ששטראוס הוציאה את הסקר בשיתוף עם גוף, שאמנם הוא לא ארגון וולונטרי , אבל משמש במה מרכזית לארגוני המגזר השלישי – הזוית השלישית. (הזוית האזרחית).<br /><br /></span></span><div><span lang="HE" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; " >כדאי לענות על 16 שאלות פשוטות ולהבין מה מנהלי אחריות תאגידית רוצים לדעת. <a href="http://www.zavit3.co.il/ads/seker.html">קישור</a> <br />חג שמח!<br /></span></span><br /></div><div><img src="http://1.bp.blogspot.com/-jCSAvoAmpnQ/Te25rHWVYfI/AAAAAAAAAXk/RaqD5_GR5_I/s400/seker-landing.jpg" style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 279px; height: 400px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5615348460759114226" /></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2703204219506194514?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-83265489116564618952011-06-04T23:11:00.024+03:002011-09-08T09:49:20.055+03:00<div><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><b>אליסון פיין</b>, מרצה ובלוגרית מארה"ב, אורחת השגרירות האמריקאית, ערכה בישראל מסע הרצאות בנושא <b>תפקידה של הרשת החברתית בעולם החברתי</b>. שמעתי אותה בבית מייקרוסופט בהרצליה פתוח, יחד עם עוד כ - 100 אנשי מקצוע מהעולם ה</span>חברתי והעסקי שהוזמנו על ידי <a href="http://www.matanisrael.org.il/">ארגון מתן</a> ועל ידי השגרירות האמריקאית. הנה כמה תובנות משם.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE">ראשית , <b>לגבי הצורה</b>: אליסון פיין דיברה בעל פה, כשהיא נעה בחופשיות. המצגת שלה היתה בהירה, קצרה והכי חשוב – מורכבת בעיקר מדימויים גראפיים. היא השתמשה בסיפורים ובאנקדוטות ושתלה מספר דימויים זכירים. ואני חשבתי - ככה מעבירים הרצאה. אבל זו היתה רק המעטפת. <b>לגבי התכנים</b>: הם היו בסיסיים, מרעננים וניתן לומר שעשו סדר בדברים ובוודאי הועברו בצורה קליטה.<br /><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br /><b>האם הארגון שלכם הוא מבצר או ספוג?<br /></b></span></span></span><span class="Apple-style-span">אליסון פיין מבחינה בין שני סוגי ארגונים: <b>ארגוני מבצר </b>– כאלה ששמים חומות גבוהות ביניהם לבין הסביבה. מקובעים במקום, לא שקופים ובטוחים שהם יודעים את כל התשובות. </span><span class="Apple-style-span"><b>ארגוני "ספוג ימי"</b> - <span style="mso-spacerun:yes"> </span>כמו יצור ספוגי - ימי הקולט תעבורה ענקית של מים ומנצל את הדרוש <span style="mso-spacerun:yes"> </span>לו ומחזיר את השאר לאוקיינוס. כך ארגונים שיש להם דיאלוג דו כיווני עם הסביבה, חשופים לקלוט הרבה ומנצלים מה שהם צריכים בחוכמה. </span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><b>כוחו של הון חברתי. אין טעם לעבוד לבד<br /></b>אנחנו חיים בעולם של רשתות חברתיות והקשרים בין הארגונים יוצרים הון חברתי. הון חברתי מבוסס על אמון ועל תלות הדדית. ארגונים המנסים לעשות את המשימה החברתית שלהם לבדם- יתקשו בכך מאוד. המתבססים על שיתופי פעולה מאמינים שיעשו עבור אחרים ואלה יעשו עבורם בבוא הזמן. אמון יוצר הון חברתי. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><br /><b><br />ארגז הכלים של המדיות החברתיות<br /></b>מדובר בכלים שרובנו משתמשים בהם כבר כעת: טלפון נייד, מייל, בלוגים, פייסבוק, יו טיוב וטוויטר (בארץ פחות בשימוש). השימוש במדיות הללו אינו יקר, הוא </span> קל להפעלה, יוצר דו שיח ומועבר בצורה ויראלית. וזה יתרונו הגדול. החוכמה היא לגרום לאחרים לעבוד עבורנו: כאשר אנחנו מפרסמים סרטון ביו טיוב, הצופים משתפים אותו עם חבריהם ומעבירים את המסר שלנו הלאה.</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><b><span class="Apple-style-span">שיחה היא ליבו של השינוי החברתי</span><br /></b><span class="Apple-style-span">ארגונים שעושים שימוש ברשתות חברתיות צרכים להבין מספר דברים:</span><br /><span class="Apple-style-span">1. להבין את עניין הרשתות. לא לפעול כמבצר, להבין שיש צורך לפעול יחד ולא לבד.</span><br /><span class="Apple-style-span">2. עליהם ליצור תרבות ארגונית של שיחה, שקיפות ודיאלוג</span><br /><span class="Apple-style-span">3. יצירת קשרים היא העיקר. חברים הופכים מגייסים.</span><br /><span class="Apple-style-span">4. אמון דורש שקיפות. שקיפות יוצרת אמון.</span><br /><span class="Apple-style-span">5. פשטות. צריך להיות ממוקדים, להציג מסר פשוט. </span><br /><b><br /><span class="Apple-style-span">לא לפחד משקיפות</span><br /></b><span class="Apple-style-span">שקיפות מאפשרת להוריד חומות ולתקשר עם מחזיקי העניין. כך לדוגמא - </span><a href="http://dashboard.imamuseum.org/" style="font-size: medium; ">מוזיאון</a><span class="Apple-style-span"> לאמנות באינדיאנפוליס מציגים את כל המידע על הארגון באתר הארגון. המבקרים הופכים להיות שותפים לניהול. התורמים רואים שהתרומה שלהם עובדת והדבר הגביר את הנאמנות והשותפות של המבקרים והתרומים. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium; font-weight: bold; "><span class="Apple-style-span" style="margin-right: auto; margin-left: auto;"></span></span></span></span></p><div style="font-size: medium; text-align: center; "><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><br /></span></span></div><div style="text-align: center; "><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="margin-right: auto; margin-left: auto;"><img src="http://4.bp.blogspot.com/-FkN3reNZsng/TeqhQJB7N-I/AAAAAAAAAXc/t267ztPR_l0/s200/IMA%2Bmuseum.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 200px; height: 144px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5614477184144717794" /></span> </span><span class="Apple-style-span">כך נראה עמוד המידע של המוזיאון. שקוף לציבור ולתורמים</span></span></span></div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold; "><br /><span class="Apple-style-span">שלב המעבר בין מדיות ישנות וחדשות</span></span><br /><span class="Apple-style-span">המחשבה להיכנס לעולם הרשתות החברתיות מפחידה הרבה ארגונים. מפחדים לאבד שליטה, לשמוע פידבקים שליליים, </span><span style="font-size: medium; "> </span><span class="Apple-style-span">לטעות בפומביי או חוששים שהצוות הבכיר יהיה חשוף ונגיש מדי. רוצים להישאר מבצר. חשוב לדבר על זה בארגון. בכל אופן כדאי לזכור שאנשים המבקרים אותנו הם דווקא אלה שאנו חשוב עבורם. אחרים יישארו אדישים. הניסיון מראה שרוב המבקרים לא ינטשו את הארגון, אלא דווקא יראו לו דרך לשינוי ולתיקון דרכו. </span><b style="font-size: medium; "><br /></b><span class="Apple-style-span">אליסון פיין טוענת שהדור המבוגר, עדיין לא הטמיע את השימוש בכל המדיות החברתיות החדשות. אנו נמצאים בשלב מעבר. לכן, לא כדאי לנטוש את הכלים הישנים אבל זה הזמן לבחון את היעילות שלהם. האם ניוזלטר מודפס משיג את מטרתו? אולי כדאי להחליף מדיה ולעבור לניוזלטר אלקטרוני? בשלב המעבר מוטב להשתמש במספר כלים בו בזמן. </span><b style="font-size: medium; "><span style="mso-spacerun:yes"> </span></b><span class="Apple-style-span">גם בבלוג של קטיה אנדרסן, העוסק בשיווק לארגונים חברתיים תוכלו למצוא התייחסות ליתרונות בשימוש במגוון מדיות להעברת המסר של הארגון ולתרומה. </span><span class="Apple-style-span"><a href="http://www.nonprofitmarketingblog.com/comments/welcome_to_the_silo_the_sad_dearth_of_multichannel_marketing/">קישור</a> </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold; "><b><span lang="HE"><br /><span class="Apple-style-span">קמפיין ברשת החברתית: זהו צורך אמיתי, הציבו מטרה ברורה, פשוטה ליישום ומשמעותית לאנשים</span><br /></span></b></span></span><span class="Apple-style-span"><span><span lang="HE">כדי ליצור קמפיין שיסחוף אנשים צריך שהמטרה שלו תהיה ברורה, המסר פשוט, שיהיה כיף להצטרף ומשימה שקל לעשות ובהחלט שהנושא יהיה משמעותי לרבים. </span></span><span class="Apple-style-span">דוגמא מעניינת היא הקמפיין של <b>ארגון נט"ל</b> שפתחה מספר <a href="http://www.facebook.com/group.php?gid=117840258240885&amp;v=wall">עמודי פייסבוק</a> יעודיים ל<a href="http://bloodgroups.co.il/">התרמת דם</a>, לפי סוגי דם. אנשים נרשמים ובעת הצורך – נשלחת בקשה לתרומת דם לדף האוהדים. לחיצת כפתור, ואתה חלק מרשת של אנשים שכמוך יכולים להיות משמעותיים, לתרום ואף להציל חיים. אהבתי. ממש שווה.</span></span></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE"><a href="http://www.allisonfine.com/"> </a><b><a href="http://www.allisonfine.com/"> <!--[if !supportLineBreakNewLine]-->לאתר האינטרנט של אליסון פיין </a><!--[endif]--><o:p></o:p></b></span></p></div><div>ל<a href="http://youtu.be/RxQ3Ds_f_Hg">סרטון</a> - הקלטה של אחת ההרצאות של אליסון פיין בישראל </div><div><br /></div><br /><div><br /></div><div><br /></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8326548911656461895?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-8681184674641196902011-05-30T00:48:00.019+03:002011-05-30T21:51:35.115+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" >ה</span><span class="Apple-style-span" >אם תרמת פעם דרך האינטרנט? רבים בעולם עושים את זה יותר ויותר ונראה שערוץ ההתרמה הזה ילך ויתרחב גם בארץ. השירותים החדשים של תרומה באינטרנט ושל מערכות חדשות לניהול קשרי תורמים מתעדכנים כל העת. כתבתי על כך </span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; " ><a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2010/11/blog-post.html">כאן</a> בעבר, אבל התחום דינמי ומתפתח במהירות, ישנם חידושים רבים וכדאי לעקוב אחריהם.</span></span></p> <img src="http://2.bp.blogspot.com/-ksOuJKkxzJE/TePgvAIYPHI/AAAAAAAAAXQ/xXeRVlcFc0w/s200/%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%25AA.jpg" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 200px; height: 67px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5612576658727386226" /><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="line-height: 115%; " >לפני ימים אחדים נפגשתי בכפר סבא עם זאבי רוט מנכ"ל <b><a href="http://www.taramta.co.il/">חברת תרמת</a></b>.<br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: normal; "><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">תרמת היא חברה צעי</span><span lang="HE" style="line-height: 115%; ">רה יחסית, חלק מקבוצת </span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">MRP bsd</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>, המתמחה בפיתוח כלים טכנולוגיים מכווני התרמה לעמותות. </span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: normal; "><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><br />החברה </span></span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">מספקת שלושה שירותים עיקריים לעמותות:<br /></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">1. בניית אתר אינטרנט ייעודי לעמותות.<br /></span><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">2. פתוח מערכת לגיוס תרומות (</span></span><span dir="LTR" style="line-height: 115%; ">CRM</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>)<br />3. פתוח מערכת לניהול עמותה</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" >הנה כמה תובנות מהפגישה המרתקת ומחשבות שלי לאחריה – הפעם <span> אתמקד בעניין </span>אתר אינטרנט יעיל:</span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"><b>אז, איך נראה אתר האינטרנט של הארגון שלכם?<br /></b>אתר אינטרנט הוא חלון הראווה של העמותה. נכון שכיום "כולם בפייסבוק" , אבל לדעתי לאתר אינטרנט לעמותה יש תפקיד חשוב. הוא עוגן לפעילים ולפעילות בכלל. עם זאת, אתר "סתם" לא מספיק. עליו להיות להיות יעיל, פעיל ומוצלח.<br /><b><br />מה חשוב באתר אינטרנט של עמותה?<br /></b>1. שיגיעו אליו<br />2. שיישארו בו<br />3.</span><span lang="HE" style="line-height: 115%; "> שיתרגשו ממנו<br />4. שיתרמו בו<br />5. שיחזרו אליו<br /><br /><b>אז איך עושים את זה?<br /></b>על מנת <b>שיגיעו</b> אליו, על האתר להיות <b>מקושר היטב</b> במערכות חיפוש אתרים. על כך לא ארחיב הפעם, אבל ברור לי כי לשם כך כדאי להעזר באנשי מקצוע.<br />על מנת שהמבקרים שהגיעו <b>ישארו</b> באתר הוא צריך להיות רלוונטי לפונים אליו, זאת אומרת לספק להם <b>מידע</b> שהם צריכים!<br /></span></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><span class="Apple-style-span" >על מנת <b>שירגש</b> - מוקד ויזואלי חזק בעמוד הבית יעשה את העבודה. רצוי כזה שנוגע ללב, אבל גם משדר אופטימיות. למה חשוב לרגש? רק ככה זוכרים אותך, רק ככה תורמים לך...<br />לדעתי על האתר להיות פשוט ויזואלית, בהיר ונעים לעין. עליו להעביר מסר ברור לפעולה, למשל הצטרפות לפעילות, רישום לניוזלטר או תרומה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: normal; "><img src="http://1.bp.blogspot.com/-nkWFfXZhgrY/TePOhu_BlJI/AAAAAAAAAW4/dFTosUX_krk/s320/%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D%2B%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%259A%2B%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%25A8%2B%25D7%2590%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%259D.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 253px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5612556639577150610" /></span></span></span></p><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; " ><span class="Apple-style-span">באתר אקים, עמוד הפתיחה מרגש, מצוייד בתמונות חזקות ומתחלפות. שימוש בצבע לוגו אקים. מדור החדשות שומר את הקוראים מעודכנים. האתר מספק מידע רלוונטי למחזיקי העניין: יש קישור לאתר תמיכה להורים וגם קישור למדריך זכויות ושירותים. ומה לגבי תרומה? באתר הזה כנראה לא מצפים לתרומה. אין כל קישור בולט לתרומה מקוונת</span>.</span></div><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" style="line-height: 115%; " ><b><span class="Apple-style-span" >מ</span><span class="Apple-style-span" >ה מטרת האת</span></b></span><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><b>ר שלכם?<br /></b></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">האם האתר נבנה לצורך מתן מידע או שאתם משתמשים בו גם כפלטפורמה לגיוס מתנדבים או התרמה? זאבי רוט מספר כי </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">תהליך פיתוח אתר הוא תהליך מורכב. מתחילים ממיצוי ההבנה של מטרות העמותה והמשימה החברתית שהיא </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">ממלאת. בוחרים מסרים בקפידה, שיהיו ברורים וקליטים. ומשם ממשיכים.<br /></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; "><b><br />איך מעלים את הסיכוי לתרומה?<br /></b></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">ראו כיצד האתר של Feeding America, עושה את זה: מדובר בארגון אמריקאי ענק - בנק המזון הלאומי של ארה"ב, ארגון גג למאות עמותות מקומיות בכל רחבי ארה"ב. <a href="http://feedingamerica.org/">קישור</a></span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 115%; "><img src="http://4.bp.blogspot.com/-LKooYkcjMVA/TePT1LguIQI/AAAAAAAAAXA/9ukYOMn2riw/s320/%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2592%2B%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2594%2B%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D%2B%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%259A.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 214px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5612562471210328322" />בפתיחה - מסר ברור: "מגיבים לאסונות" ומיד - קריאה לפעולה: עזרו לנו לעזור לאחרים... להגברת תחושת האמפטיה והסולידריות - נעשה שימוש בצבעים חמים, בשילוב תמונות אופטימיות של אנשים, בקישור לסיפורים אישיים מרגשים ומיד קריאה לפעולה (תרומה) בצד, אבל ממש בולט: <b>כפתור קישור לתרומה,</b> בכתום בוהק.<br /><br />מצאתם כפתור תרומה גם בעמודים הנוספים של האתר? מדובר ביתרון משמעותי. בעמוד בו מציגים תכנית חברתית- טוב לשלב כפתור תרומה לתכנית הספציפית. </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px; ">זאבי רוט טוען כי מוטב לאפשר תרומה ישירה באתר ולא כהפניה לאתר סליקה חיצוני. לדבריו, הדבר מעורר יותר אמון בקרב התורמים.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="line-height: 115%; " >למתעניינים, חברת תרמת מציעה שירות של בניית אתר, במתכונת של תבנית קבועה (זול יותר) או בניה מן היסוד (כולל תהליך חשיבה ותכנון של המסרים באתר). אפשרות שלישית היא חיבור לדף התרמה שמשתלב באתר הקיים של העמותה. הנה <a href="https://www.taramta.co.il/mydonation/donationformit.asp?myfsref=58">דוגמא</a> (במחשבה טובה).<br /><br />יש לכם אתר יעיל ומרשים? ספרו לי.<br /></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;line-height:115%;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family: Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font: minor-bidi"><b><br /></b><!--[if !supportLineBreakNewLine]--> <!--[endif]--></span><span dir="LTR" style="font-size:12.0pt;line-height:115%"><o:p></o:p></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-868118467464119690?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-83831504288771041492011-05-19T10:44:00.009+03:002011-05-19T11:37:43.405+03:00<p class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" ><b>כנס ארצי ראשון של האגוד המקצועי של מפתחי המשאבים בישראל התקיים אתמול ברמת גן. "אין מדובר בהקמת ארגון<span> </span>- מדובר ביצירת מקצוע" היתה סיסמת הכנס. <span> </span>לאחר התארגנות של כשנתיים<span> </span>ויסוד רשמי של האיגוד לפני כשנה, הצהיר שי בן מרדכי, יו"ר האיגוד <span> </span>והרוח החיה מאחורי ההתארגנות החדשה, כי מדובר בפריצת דרך: היום אנו מניחים את אבן הפינה במקצוע גיוס ופתוח משאבים בישראל. מכריזים על פתוח משאבים כדיסציפלינה מקצועית. </b><br /><br />גיוס משאבים אינו תחום חדש בארץ, כמובן. הוא למעשה ותיק מאוד ואפשר את פתוח חיי היישוב החדש בארץ, עוד לפני קום המדינה. המקצוע הזה הוא מרכזי בחיי העם היהודי מדורי דורות, בארץ ובתפוצות. אבל יחסית למקצועות אחרים, התחום המקצועי של אנשי מקצוע מתחומי הפילנתרופיה היה תחום פרוץ. עד כה.<br /><br />באולם בכפר המכבייה התכנסו כ 250 <span> </span>אנשי מקצוע, בייצוג גבוה יותר של נשים והקדישו בוקר שלם לדיון באתגר הראשון של האיגוד המקצועי של מפתחי המשאבים: עיצוב זהות המקצוע. בכינוס הזה, התוכן עסק במבנה. האיגוד החדש מברר את זהותו ואת מהותו: מהו איגוד למפתחי משאבים? מה תפקידו ומהם גבולות המקצוע? מהם כללי האתיקה של המקצוע הזה? כיצד יוחלטו ענייני ההכרה וההסמכה, וכו'. עד היום הדברים לא היו מוסדרים בצורה ברורה.<span> </span>האיגוד לוקח על עצמו לעצב את המקצוע ולפתח את זהותו.<br /><b><u><br /></u>הנושאים המרכזיים שנדונו:<br /></b>1. איגוד מקצועי - מהות ורגולציה.<br />2. קוד אתי לאיגוד<br />3. סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה<br />4. תפקידי האיגוד החדש<br />5. מעמדו של איגוד מפתחי המשאבים בעולם.<br />6. מקומו של מפתח המשאבים בארץ.<br /><br /><b>איגוד מקצועי - מהות ורגולציה<br /></b>השופטת בדימוס <b>דליה דורנר</b> השוותה את המקצוע של מפתחי המשאבים למנהלי השקעות. בשניהם הדרישה לאתיקה מקצועית ולאמון הגורמים שבכספיהם מטפלים היא קריטית. היא הסבירה כי רגולציה מסוימת של המדינה תסייע לארגון למצב את עצמו כגוף משמעותי.<br /><b>פרופ' אסא כשר</b> טען כי הסדרה של הכנסת היא שיאו של תהליך הגדרת מקצוע ואין להסתפק ברגולציה עצמית. ההכרזה של הקמת הארגון היא רק ההתחלה. כעת יש לבנות את מוסדותיו ותפקידיו. לדבריו, כדי "להיות מקצוע" יש צורך במספר דברים: גוף ידע שיטתי, הנרכש בקורסים של הכשרה מקצועית, מיומנות- ארגז כלים שיעזור לאיש המקצוע לעסוק בעבודתו. רשת חברתית פעילה של אנשי מקצוע, יכולת להסביר את השיקולים הכרוכים בעבודה המסויימת, אתיקה וערכי מקצוע יחודיים.<br /><b><br />קוד אתי לאיגוד<br /></b>הוסכם כי נושא זה הנו אחד התפקידים החשובים של האיגוד. <b>פמלה דוייטש</b>, יו"ר ועדת הקוד האתי של האיגוד, הציגה את העשייה של הועדה. על השולחן עומדת הצעה לקוד אתי. <a href="http://www.iapf.org.il/?page_id=11">קישור</a> להצעה </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><b><span lang="HE">סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה<br /></span></b><span lang="HE"><b>עו"ד ירון קידר</b>, יו"ר ועדת ההסמכה הציג מסקנות ביניים של דיוני ועדת ההסמכה של האיגוד.<br />לרשות האיגוד יעמדו שלושה כלים להסדרה של התחום:<br /><u>הכרה</u><span style="mso-spacerun:yes"> </span></span><span dir="LTR">Recognition</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span>. הצטרפות וולונטרית של ארגון או אדם פרטי לאיגוד.<br /><u>הסמכה</u> </span><span dir="LTR">Accreditation</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span class="Apple-style-span"><span dir="RTL"></span>. שלב הסיום של מכלול מרכיבים מקצועיים ואתיים. גוף חיצוני מסמיך ומעיד על כשירותו המקצועית של האדם/ הארגון לבצע משימות באופן העומד בדרישות הייחוס ונותן מענה לצרכנים. יש צורך בתהליך הכשרה על מנת לקבל הסמכה. </span><br /><u>התעדה</u><span class="Apple-style-span"> – קבלת תעודה הנותנת אישור מקצועי ומעגנת את המעמד של ההסמכה וההכשרה.</span><br /><span class="Apple-style-span"><br />חברי הועדה ממליצים, בעקבות סקר שהוצג בפני 100 מחברי הארגון, על מתווה פעולה דו שלבי: הכרה והסמכה. עד להסדרת מערכת ההסמכה מוצעות <b>הדרישות הבאות לצרכי הכרה מקצועית במפתח המשאבים</b>:<br />1. מחויבות לקוד האתיקה<br />2. השכלה של תואר ראשון<br />3. ותק מקצועי של שנתיים בתחום<br />4. המלצה חיובית לפחות משני ממליצים<br />5. ראיון אישי על ידי חברי ועדת ההסמכה.<br /><span lang="HE"><br /><b>תפקידי האיגוד החדש<br /></b></span></span></span><span class="Apple-style-span">חברי פאנל נשאלו על ידי המנחה <b>חן אברהמס</b>: מה המשימה החשובה ביותר של האיגוד?אלה היו התשובות: הקוד האתי, (אילנה דורפמן), הפרייה הדדית וחינוך לפילנתרופיה ( יוסי קליין ), בניית קהילה שתיצור תחושת יחד (רוברט קוואלקו), מנטורינג (שמעון ארבל), מקום להעשרה, להכשרה ולנטוורקינג (מוחמד דראוושה).</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE"> <b><u><br /></u>איגוד מפתחי המשאבים בעולם<br /></b>אורח מקסים ומעניין היה <b>רוברט קוואלקו,</b> יו"ר <a href="http://www.efa-net.eu/">האיגוד האירופי של מפתחי המשאבים</a>. </span><span dir="LTR">Robert Kawalko<br /></span><span lang="HE">הוא הציג את תמונת המודעות למקצוע פתוח המשאבים באירופה. באיגוד האירופי חברים 797 ארגונים ו 8,145 אנשים פרטיים. בחלק מהארצות יש צורך ראש וראשונה בהכרות עם המושג "פתוח משאבים" במקומות אחרים, בריטניה למשל, המקצוע מבוסס מאוד. האיגוד האירופי </span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; ">פתחי המשאבים </span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; ">קבע, לאחר תהליך ארוך, את הנושאים שצריכים להיכלל בקורס של גייסי משאבים.</span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "> האיגוד עוסק גם בכללי האתיקה ובעידוד ארגונים מקומיים לקדם קוד אתיקה והתמקצעות משלהם. </span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 17px; ">לדבריו יש צורך להבחין בין מה שחייבים לעשות בפתוח משאבים, מה יכול להעשות ומה אסור שיעשה. </span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span" style="line-height: 17px; "></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 17px; ">כמה תפיסות בסיסיות שהציג: </span></span></p><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "> 1. גייס המשאבים<span style="mso-spacerun:yes"> </span></span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; ">הוא השגריר של הארגון מול התורמים.<br />2. גיוס משאבים הוא עבודת צוות.<br />3. תקציב ארגוני צריך להיות מגוון. כמו ארבע רגליים של כיסא: תמיכות וכסף ציבורי, עסקים, הכנסות עצמיות, תרומות מאנשים פרטיים.</span><span style="line-height: 115%; "><br /></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>4. תחביב או מקצוע? בפתוח משאבים חשוב להיות מקצועיים אבל יש להיזהר ממסחור.<br />5. שמירה על איזון בחיים האישיים והמקצועיים. רבים באולם הסכימו בקול עם דבריו אלה.<br /><br /><b>מה מקומו של מפתח המשאבים בארץ?</b><br />פאנל בהנחיית <b>אורנה אלשייך</b>, מנכ"ל קרן גלנקור עסק בכך. חמוטל גורי , יועצת לקרן סמואל סבה ומנהלת שותפה בקרן דפנה יזרעאלי ובעבר בקרן החדשה לישראל, אמרה כי על מפתח המשאבים הוא הפנים הטובות ביותר של הארגון. לדעתה תכונה החשובה ביותר שלו היא אהבת האדם. התשוקה לעניין ולמשימה גם היא קריטית. משתתפים אחרים (<b>יהודית יובל רקאנטי</b>) דברו על אפקטיביות . <b>דובי ארבל</b> מנכ"ל ארגון מידות טען גם הוא כי חשוב ביותר עבור מפתח משאבים לוודא כי התרומה שהוא מגייס מחוללת השפעה, מטיבה עם אנשים ועושה את החברה בכלל טובה יותר.<br /><br />זה היה אירוע מכונן. אבל רק שלב הפתיחה לתהליך ארוך. כעת יש מקום לבסס את ההתארגנות החדשה. על הפרק עומדות שאלות רבות: מה הופך את גיוס המשאבים למקצוע? למי נתונה הנאמנות של המגייס? האם לגייס יש אחריות לאפקטיביות של התרומה? מהו השכר הראוי? כיצד מודדים הצלחה? מה המינוח הראוי מגייסי משאבים/ מפתחי משאבים? הזהות המקצועית. מעמד היררכיה ארגונית. הכשרה והסמכה. המיומנויות האישיות הדרושות. ועוד ועוד.<br />הארגונים החברתיים, אנשי המקצוע והתורמים בעצמם , כולם ירוויחו מפעילות של ארגון מקצועי של מפתחי המשאבים. שתהיה דרך צלחה!<br /><br /></span></span><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; " >אם אתם גייסי משאבים , מפתחי משאבים או רוצים להיות כאלה - <a href="http://www.iapf.org.il/">הכנסו לאתר האגוד</a> והצטרפו.<br /></span></span><div><span class="Apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "><br /><b><u><br /></u></b></span></span></div></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8383150428877104149?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-86147793479997474952011-04-28T23:00:00.006+03:002011-04-29T00:26:35.043+03:00<p class="a1" align="center" dir="RTL" style="text-align: right;margin-top: 18pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 12pt; margin-left: 0cm; direction: rtl; unicode-bidi: embed; "><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" ><a name="8">הפוסט הזה נכתב בעקבות לימודיי בבית מדרש מתקדם בארגון </a><a href="http://elul.org.il/">אלול</a></span><a name="8"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" >. במהלך השנה עסקנו בהיבטים רבים של השבת, לאור תקופות היסטוריות שונות. בהגשת הסיכום, בחרתי להתייחס לתפקידים של שלושת מגזרי החברה בהקשר של עבודה בשבת. (אין כאן כוונה כלל וכלל להקיף את כל היבטי הנושא, אלא להביא נקודת מבט אישית כחלק מהתהליך הלימודי שלי ושל הקבוצה). פוסט ברוח אחד במאי.</span><br /></span><span lang="HE" style="color: black; "><span class="apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="color: black; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 24px;"><br /></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; font-weight: bold; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%;">ח</span></span></span></span><b style="font-family: Georgia, serif; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span dir="LTR"></span></b><span class="apple-converted-space" style="font-family: Arial, sans-serif; font-weight: bold; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span style="font-size:14.0pt;line-height:115%; font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-fareast-font-family:Calibri;mso-bidi-font-family: David;color:black;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE"><span dir="LTR"></span> </span></span><span class="apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; font-weight: bold; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:14.0pt; line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family:Calibri;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">שֵׁשֶׁ</span></span></span><strong style="font-family: Georgia, serif; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; color:black"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:14.0pt; line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family:Calibri;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">ת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ</span><span dir="LTR"></span><span style="font-size:14.0pt;line-height:115%;font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-bidi-font-family:David;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE"><span dir="LTR"></span>. </span></span><span class="apple-converted-space"><span style="font-size:14.0pt;line-height:115%;font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-bidi-font-family:David;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE"> </span></span></span></strong></a><strong style="font-family: Georgia, serif; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; color:black"><a name="9"></a><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:10.0pt;line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family: Calibri;color:black;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE">ט</span></b></span><span dir="LTR"></span><span class="apple-converted-space"><span style="font-size:14.0pt;line-height:115%; font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-fareast-font-family:Calibri;mso-bidi-font-family: David;color:black;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE"><span dir="LTR"></span> </span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:14.0pt; line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family:Calibri;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי</span></span></span></strong><strong style="font-family: Georgia, serif; line-height: 24px; font-size: 16px; "><span lang="HE" style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; color:black"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:14.0pt; line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family:Calibri;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ</span></span><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:8.0pt; line-height:115%;font-family:&quot;David&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Calibri;mso-hansi-font-family:Arial;color:black; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE; font-weight:normal">...(שמות כ')</span></strong></span></strong></span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; "><span style="line-height: 18pt; "><span lang="HE" style="color: black; " >נ<span class="Apple-style-span">קודת המוצא שלי היא כי יום שבת משמש יום מנוחה, שהוא הכרחי לגוף ולנפש, לאדם ולעובד. אני רואה בו זכות סוציאלית מן המדרגה הראשונה. כיצד בא לידי ביטוי כיום תפקידם של שלושת מגזרי החברה שלנו: המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר הוולונטרי בהקשר של הציווי המקראי בעניין השבת?</span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; "><span style="line-height: 18pt; "><span lang="HE" style="color: black; "><br /></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; "><span class="Apple-style-span" ><strong style="line-height: 18pt; "><span lang="HE" style="color: black; ">המגזר הציבורי. חקיקה.<br /></span></strong><strong style="line-height: 18pt; "><span lang="HE" style="color: black; font-weight: normal; ">דרך ארוכה עברנו מימי המקרא. כיום, המדינה היא זו שמסדירה ומגדירה בחוק את זכויות העובדים ואת שעות עבודה והמנוחה שלהם.<span> </span>הנוסח שנקבע מעצב למעשה את דמותה של המדינה כמדינה יהודית</span></strong><span lang="HE" style="color: black; line-height: 18pt; "><b>. </b></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom: 6.0pt;margin-left:0cm;line-height:18.0pt"><span class="Apple-style-span"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" ></span></span></span></p><blockquote><span class="Apple-style-span" ><span class="apple-style-span"><span lang="HE">שעות המנוחה השבועית</span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE"> הינן לפחות 36 שעות רצופות לשבו</span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE">ע. המנוחה השבועית תכלול לגבי יהודי את יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי יום שישי/שבת/ראשון לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו.<br /></span></span><strong><span lang="HE" style="font-weight: normal; ">(מתוך אתר ההסתדרות החדשה)</span></strong><strong><span lang="HE">. (<a href="http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/DB32620A-EAD8-4B73-BC90-A5AEE373AEEF,frameless.htm">לנוסח החוק</a>)</span></strong></span></blockquote><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top:4.8pt;margin-right:0cm;margin-bottom: 6.0pt;margin-left:0cm;line-height:18.0pt"><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="color: black; "></span><span lang="HE" style="color: black; ">על מטרתו של האיסור על העסקת יהודי בשבת כתב נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר.<br /></span><b><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; color: black; "></span></span></b></span></p><blockquote></blockquote><blockquote><span class="Apple-style-span" ><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; color: black; ">בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, <b>מטרה חברתית</b>,</span></span><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; color: black; "> לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע <b>ציווי ההלכה ומסורת ישראל</b></span><span dir="LTR"></span><span style="line-height: 115%; color: black; "><span dir="LTR"></span>.</span></span></span></blockquote><span class="Apple-style-span"><b><span lang="HE" style="line-height: 150%; "><span style="line-height: 115%; color: black; " ></span></span></b></span><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; "><span lang="HE"><span style="color: black; " ><span class="Apple-style-span" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "><span dir="RTL"></span>5073/91 תיאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה<span> </span></span><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 115%; "><span class="Apple-style-span">(מתוך ויקיפדיה).</span><br /><br /><span class="Apple-style-span">יש המון מה לומר על סוגיית החוק ובמיוחד על משמעותו בנוגע לכך שליהודים לא ניתנת זכות בחירת יום החופש. אבל הפעם לא אתייחס לכך, אלא רק אצביע על מאזן הכוחות הבין מגזרי הכרוך בסוגיית העסקת עובדים בשבת. </span></span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-top: 4.8pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 6pt; margin-left: 0cm; "><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><b><br /><span class="Apple-style-span" style="line-height: 28px; ">המגזר העסקי. זכויות עובדים כחלק מאחריות התאגיד<br /></span></b></span><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18pt; "><span class="apple-style-span"><span style="line-height: 150%; "><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">הסוגיה ש</span></span></b></span></span><span class="apple-style-span"><span style="line-height: 150%; "><b><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">ל עבודה בשבת, מהווה חלק מסוגיות האחריות התאגידית של הפירמות. כידוע, ענינה של האחריות התאגיד היא האופן בו הפירמה לוקחת אחריות על הדרך בה היא עושה עסקים. </span>אחריות חברתית של עסקים</span></b><span lang="HE"> היא השילוב בין התנהלות עסקית וערכים חברתיים-סביבתיים. </span></span></span><span style="line-height: 150%; "> <span lang="HE"><b>אחריות חברתית</b> של התאגיד נוגעת במגוון רחב של נושאים ותחומים. המרכזיים ביניהם הינם: ניהול , אתיקה, סביבת עבודה, השקעה בקהילה, קיימות וסביבה, גיוון תעסוקתי, שיווק ומוצרים אחראיים, זכויות אדם ואזרח, ספקים ושרשרת האספקה, שותפויות ועוד. <span> </span>(</span></span><span lang="HE" style="line-height: 150%; ">מעובד מתוך אתר ארגון <a href="http://www.maala.org.il/he/home/a/main/">מעלה</a></span><span style="line-height: 150%; "> <span lang="HE">)</span></span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom:0cm;margin-bottom:.0001pt; line-height:150%;mso-outline-level:2"><span class="Apple-style-span" ><span style="line-height: 150%; "><span lang="HE"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 24px; ">אם כן,</span></span></span><span class="Apple-style-span"> הסוגיה של עבודה בשבת, או למעשה שמירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, כלול בתחום הרחב של <b>סביבת עבודה, </b>חוקי המגן<b> </b>וזכויות העובדים. הקוד של ארגון מעלה – הארגון של העסקים המנהיגים ומטמיעים אחריות<span> </span>תאגידית וגם דרוג מעלה המדרג עסקים לפי מידת האחריות התאגידית שהם מפגינים, אינם עוסקים בכך בצורה רחבה, אלא מציינים כי <b>על עסקים לפעול בהתאם לחוק</b>. אנחנו מצפים מעסקים לעמוד בדרישות החוק. האם העסקים נענים לציפייה הזו, לדרישת החוק? האם המדינה מפקחת? חוק שעות עבודה ומנוחה חשוב הן לאדם והן לחברה. הוא דואג בין השאר גם לשמירה על זכותם של בעלי עסקים מקומיים למנוחה. וזאת למשל, על רקע הלחץ של תאגידי הענק להפעיל מרכזי קניות בשבת. החוק הכתוב אינו מספיק. על מנת לשמור על זכויות העובדים יש צורך במנגנוני התראה ופקוח של גורמים ציבוריים וחברתיים.</span></span></p> <p class="a1" align="right" style="margin-top:18.0pt;margin-right:0cm;margin-bottom: 12.0pt;margin-left:0cm;text-align:right;line-height:150%"><span class="Apple-style-span" ><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 150%; color: black; ">המגזר השלישי</span></strong><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 150%; color: black; font-weight: normal; ">. </span></strong><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 150%; color: black; ">התראה על עוולות ושמירה על זכויות.</span></strong><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="line-height: 150%; color: black; font-weight: normal; "><br /></span></strong><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="color: black; font-weight: normal; ">חלק מתפקידיו של המגזר השלישי הוא להצביע על עוולות חברתיות, להניע שינוי חברתי ולהציע דרכים חדשות לפעול. ב</span></strong><strong><span lang="HE" dir="RTL" style="color: black; font-weight: normal; ">הקשר שלנו, תפקידו של המגזר השלישי לשמור על זכויות העובדים מול המעסיקים, להתריע על אי שמירת החוק ובחלק מן המקרים לעודד ולדרבן גם את המגזר העסקי לשמור על זכויות העובדים המעוניינים ואלה שאינם מעוניינים לעבוד בשבת. וכך, ארגוני העובדים, כמו <a href="http://workers.org.il/">כוח לעובדים</a> או <a href="http://www.histadrut.org.il/">הסתדרות העובדים החדשה</a>, עושים את מלאכתם במתן מידע, במאבק על זכויות ובתמיכה משפטית. ארגון מעלה, מעודד עסקים לפעול מתוך אחריות תאגידית כוללת. תפקידם חשוב ביותר לשיח הציבורי בעניין השבת ובפרט וגם, ובעיקר בעניין זכויות עובדים בכלל. כדאי לשים לב לארגון מעניין - <a href="http://www.mtzedek.org.il/">במעגלי צדק</a>. הארגון מפעיל מערך בדיקה של "כשרות חברתית" בו עסקים העומדים בכללים של נגישות לאנשים עם מוגבלויות ושל הוגנות בהעסקה מקבלים "תו חברתי". הציבור מוזמן לתגמל עסקים אלה ולבקר אצלם יותר .</span></strong></span></p><p class="a1" align="right" style="margin-top: 18pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 12pt; margin-left: 0cm; text-align: right; "><strong style="line-height: 150%; "><span style="font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; color:black"><!--[if gte vml 1]><v:shape id="_x0000_i1026" type="#_x0000_t75" style="'width:114pt;height:40.2pt'"> <v:imagedata src="file:///C:\Users\6C16~1\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image003.jpg" title="במעגלי צדק"> </v:shape><![endif]--><!--[if !vml]--><span class="Apple-style-span" style="font-family: Georgia, serif; font-weight: normal; line-height: normal; "><img src="http://3.bp.blogspot.com/-D2wDmDcW89g/TbF7XUzSJVI/AAAAAAAAAWY/ybigBz7y2SA/s200/%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%2592%25D7%259C%25D7%2599%2B%25D7%25A6%25D7%2593%25D7%25A7.jpg" style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 152px; height: 54px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5598391452449252690" /></span></span></strong><span class="Apple-style-span" style="line-height: 150%;"><img src="http://3.bp.blogspot.com/-YzapFD_ebhs/TbF8B55cnqI/AAAAAAAAAWo/hiZSdR3gBMw/s200/%25D7%2594%25D7%25AA%25D7%2595%2B%25D7%2594%25D7%2597%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%25AA%25D7%2599.jpg" style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 129px; height: 92px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5598392183961722530" /></span><span lang="HE" dir="RTL" style="color: black; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 19px; "><span class="Apple-style-span"><br /></span></span></span></p><p class="a1" align="right" style="margin-top: 18pt; margin-right: 0cm; margin-bottom: 12pt; margin-left: 0cm; text-align: right; "><span class="Apple-style-span" style="line-height: 150%;" >היום, ממש לקראת האחד במאי , אני מאמינה כי הדיאלוג בין המגזרים הוא המפתח לשינוי חברתי ובמיוחד לשמירה על זכויות העובדים. הפגנת אכפתיות ואף לחץ מצד צרכנים, לקוחות והציבור בכלל על העסקים ישפיע עליהם לציית לחוקי המגן ולשמור על זכויות העובדים אצלם.</span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8614779347999747495?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-25294331487710856792011-04-14T14:44:00.013+03:002011-04-17T09:06:24.870+03:00<div style="text-align: center;"><br /></div><span class="Apple-style-span">חג שמח!<br />גם אתם, כמוני, קבלתם בוודאי ברכות במייל לקראת החג. מכרטיסי הברכה המודפסים לא נשאר זכר והפורמט המרכזי הוא המייל. המסורת משתנה אבל נמשכת. ממשיכים לשמור על קשר. ממשיכים לשלוח.<br /><br />ברכה לחג היא אחד הכלים של ארגון בדיאלוג עם מחזיקי העניין שלו. היא מתאימה גם לארגון שתקציבו מצומצם. רצוי להתייחס לברכה האלקטרונית כחלק מהשיח הארגוני וכדאי שתהיה תואמת לשפת השיח הכוללת של הארגון ולמסרים שאנו רוצים להעביר במהלך השנה. היות ומדובר בברכה ארגונית, אנחנו לא מסתפקים רק במסירת איחולים חמימים ומשפחתיים לחג. לפני ששולחים כדאי להשקיע מחשבה במטרת הברכה, בצרכי קהל היעד וכמובן בעיצוב של הברכה ובתוכן.<br /><br />מבחינת התוכן - זו ההזדמנות להעביר את המסר המדויק שלכם, (בטוחה שיש לכם כזה, ואם לא - מוטב שיהיה), להודיע על החידושים ולהזכיר שאתם קיימים ושאתם עושים דברים נפלאים.<br />מבחינת העיצוב - כדאי להתייחס לצבעים, למוטיבים הגרפיים ולסוג הכתב כחלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית ומהמיתוג של העמותה.<br />אבל <b>האתגר</b> הגדול בתוך השפע הגדול כיום הוא להפתיע, לא להיות שבלוניים, לבלוט, להיזכר ולעניין את הנמענים. </span><div><span class="Apple-style-span"><b>מה עושה את הברכה רלוונטית ומסקרנת? לדעתי הדברים האלה:</b><br />1. שתשמח</span><div><span class="Apple-style-span">2. שתהיה יפה, מרעננת ונעימה לעין<br />3. שתתן ערך מוסף.</span><br /><img src="http://3.bp.blogspot.com/-FzVkwJI7FCo/TabmW9DP7bI/AAAAAAAAAWI/KzFG7A5OZhg/s320/aviv_maala.jpg" style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 238px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5595412869074120114" /></div><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span">אהבתי את הברכה של ארגון מעלה. היא עונה על שלושת הקריטריונים.<br />קצרה באופן מפתיע, לא מעייפת , ונותנת מידע חדש לגבי תכניות הארגון להמשך השנה. </span></div></div><div style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><img src="http://3.bp.blogspot.com/-cM_Q5Vibxew/TaqCXkh0XKI/AAAAAAAAAWQ/2_07b3OnBIQ/s320/image.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5596428828415384738" style="display: block; margin-top: 0px; margin-right: auto; margin-bottom: 10px; margin-left: auto; text-align: center; cursor: pointer; width: 298px; height: 320px; " /><div style="text-align: right;"><div style="text-align: center;">אהבתי גם את הברכה של הקרן החדשה לישראל, בשל ההצלחה שלה<br />לסכם עשייה רבה בדרך ויזואלית ומושכת</div><span class="Apple-style-span"><br />ו<b>מה לגבי העיתוי?</b> יש את ההרגל ואת ציפיות המסורת. אבל חשבתם, שאולי אפשר לשלוח כרטיס ברכה גם במועד אחר בו תהיה לכם הזדמנות לבלוט?<br /><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span">אני מזמינה אתכם לספר לי ולשלוח אלי ברכות טובות שקבלתם. המוצלחות יפורסמו כאן. </span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 16px; ">וכפי שראיתם, לכבוד האביב ריעננתי את עיצוב הבלוג שלי. בשלב זה השתמשתי אמנם בסרגל הרגיל של הבלוגר, אבל ההרגשה היא של התחדשות. אשמח לשמוע דעתכם. חג אביב שמח!</span></span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-2529433148771085679?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-62711691247197462732011-03-31T13:58:00.010+02:002011-03-31T16:30:02.053+02:00<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><b><span lang="HE" style="font-size:12.0pt; font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">כתיבה לקרן פילנתרופית <span style="mso-spacerun:yes"> </span>או בקשה לתרומה היא אומנות בפני עצמה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>בפניה לעסקים, מוטב להיות ברורים, ממוקדים ותמציתיים במיוחד</span></b><span lang="HE" style="font-size:12.0pt; font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">. </span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; ">בהנחה ועשיתם את הבדיקות המקדימות והחלטתם לנסח מכתב – אתם בוודאי מתייחסים לשאלות הללו:</span></p> <p class="MsoListParagraphCxSpFirst" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; text-indent: -18pt; "></p><ul style="font-family: arial; font-size: medium; "><li><span style="font-size: 12.0pt;font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family: Symbol;color:black"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">מה המטרה? מה אנחנו רוצים להשיג?</span></li><li><span style="font-size: 12.0pt;font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family: Symbol;color:black"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">איך נציג את עצמינו ואת המשימה החברתית שלנו <span style="mso-spacerun:yes"> </span>בפיסקה אחת?</span></li><li><span style="font-size: 12.0pt;font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family: Symbol;color:black"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">איזה רגש נרצה לעורר?</span></li><li><span style="font-size: 12.0pt;font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family: Symbol;color:black"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;"> </span></span></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">כיצד תראה הקריאה לפעולה...</span></li></ul><!--[if !supportLists]--><p></p> <p class="MsoListParagraphCxSpLast" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial, sans-serif; font-size: 16px; ">כקוראי הבלוג הזה, אתם מבינים שאני אוהבת מילים, מתענגת על השפה העברית ובכלל מאמינה כי שפה משפיעה על התודעה. לכן, כאשר אני קוראת בקשות לתרומה או כשאני מתבקשת לייעץ לארגונים בנושא הכתיבה, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות בודקת האם המכתב מנוסח בזכר או בנקבה.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black"><span style="background:yellow;mso-highlight:yellow">מה ההעדפה שלכם? האם אתם מציגים את עצמכם <b>כעמותה או כארגון חברתי</b>?</span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">שימו לב כי<br /></span><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">כאשר כותבים<b> </b>כ<b>עמותה, הניסוח הוא בנקבה</b>: העמותה מפעילה, העמותה מארגנת, העמותה נותנת שירות</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font: minor-bidi;color:black"><span dir="LTR"></span>....</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-bottom: 12pt; text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;color:black">כאשר כותבים<b> </b>כ<b>ארגון או כארגון חברתי - הכתיבה בזכר</b>. הארגון מעסיק, הארגון תומך הארגון מסייע</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font: minor-bidi;color:black"><span dir="LTR"></span>....<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi">האם אתם משוחחים על הארגון שלכם בזכר או בנקבה?<span style="mso-spacerun:yes"> </span>משתמשים במונח ועד מנהל (זכר) או הנהלה ציבורית (נקבה)? בכלל, חשבתם האם לעמותה שלכם יש איכויות נשיות או גבריות? הכתיבה יכולה לשקף את זה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: justify; font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font: minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi;mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi"><b>כתיבה טובה תגוון ותשלב בין השפה הנשית והגברית</b>. בין כתיבה על "העמותה שלנו" לבין הסבר על "הארגון שלנו". נכון, למילה "עמותה", יש גם קונוטציות אחרות שיש לקחת בחשבון, מלבד הנושא המגדרי ובכל זאת חשוב שנהיה מודעים גם לעניין המגדר. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="font-family: arial; font-size: medium; "><span lang="HE" style="font-size:12.0pt;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-bidi;mso-hansi-theme-font:minor-bidi; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi">ואני?<br />דווקא בשל העובדה שהשיח סביבנו הוא גברי בעיקרו, אני מעדיפה לקרוא על עשייה חברתית שכתובה ב"נקבה", לכן אוהבת שימוש במילה עמותה (וגם אגודה, התאחדות , הסתדרות ) שתורמת לשיח נשי בעשייה החברתית ובתרבות בכלל. <span style="mso-spacerun:yes"> </span><span style="mso-spacerun:yes"> </span></span></p><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-6271169124719746273?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-37085481720036518862011-03-19T22:35:00.008+02:002011-03-19T23:08:29.925+02:00<span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:11.0pt; font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font: minor-latin;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font: minor-fareast;mso-hansi-font-family:Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">זה בינתיים רק מדף. מדף אחד אבל חשוב. לכן כל ספר רציני שיוצא בעברית על<span style="mso-spacerun:yes"> </span>המגזר השלישי, פתוח משאבים ועל אחריות תאגידית הוא חגיגה עבורי. אני מחכה בצימאון למחקרים, לתובנות שהן מעבר לכתבות מצומצמות (כמו שלי...) ברשת האינטרנט. נכון, בשנים האחרונות אנו מורגלים לרפרף על פסקאות קצרות, מסתפקים בעיקרי הדברים, בכותרות ורוצים לראות את השורה התחתונה. נכון גם שהמחקר בארץ בנושא אחריות תאגידית, קשרי קהילה ואפילו המגזר השלישי מפגר בהרבה אחרי העשייה בשטח. אבל דווקא בשל כך, כל מחקר שמתפרסם, כל ספר שיוצא לאור הוא חשוב ומהווה צעד אחד קדימה בדרך לצבירת ידע וניסיון שהם מקור של הון חברתי ותרבותי.<br /><br />לפני זמן קצר יצא לאור <b>ספר בעריכת ד"ר ניסן לימור – רגולציה. המגזר השלישי</b>.<span style="mso-spacerun:yes"> </span>ד"ר לימור הוא אחד המפרסמים המרכזיים של ספרות מקצועית בנושא המגזר השלישי ופתוח משאבים. הפעם ערך אסופה רצינית של מאמרים מהעולם העוסקים בסוגיה המורכבת של רגולציה, רגולציה עצמית ושקיפות בארגונים ללא כוונת רווח. הוא אף כתב את המאמר המסכם בספר – על רגולציה ופקוח על ארגוני המגזר השלישי.<br /><br />נעניתי בשמחה להזמנה להשתתף בכנס להשקת הספר. זו הזדמנות לשיח ציבורי מלומד. בכנס, שנערך בתל אביב ב- 22 לפברואר, השתתפו כמה עשרות מובלי תחום המגזר השלישי וחקר המגזר השלישי בישראל. (למעוניינים - קצת ניים דרופינג - בסוף). אולי במבט ראשון זה נראה לכם אירוע עם פוטנציאל משמים אבל השיח היה ממש מרתק. הנה כמה מהסוגיות שעלו לדיון:<br /><br /><b><span style="background:yellow;mso-highlight:yellow">מהי רגולציה? בעברית – אסדרה.</span></b><br />רגולציה היא פעולה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח על פעילותו של נושא מסוים (עמ' 228). ביסודו של דבר הכוונה היא למגוון מנגנוני ביקורת שמטרתם למנוע כשלי שוק ומכשולים שעומדים בפניו ואין השוק יכול לזהות ולטפל בהם בעצמו. הרגולציה נעשית במספר כלים אפשריים: כללים ותנאים להתאגדות, מכסות ותעריפים, רישיונות, אגרות ותשלומים, דיווח, פקוח ובקורת. התפיסה הקלאסית היא כי המדינה מהווה את המנגנון המבקר, הרגולטור. כך גם לגבי רגולציה על פעילות המגזר השלישי. אבל, כאן למעשה מתחיל הדיון הציבורי.<br /><br /><b><span style="background:yellow;mso-highlight:yellow">אילו מנגנוני פיקוח יהיו על ארגוני המגזר השלישי?</span><br /></b>ד"ר ניסן לימור טוען כי הגישה שהמדינה היא שומרת הסף, קובעת את הכללים היא גישה מיושנת. "אין ולא יהיה בעתיד רגולטור אחד מלמעלה". אנו בעידן של רגולציה רב כיוונית.<br />לדבריו, הרגולציה התגברה בשנים האחרונות בשל מדיניות ממשלתית של הפרטה ומיסחור של ארגונים חברתיים, <span style="mso-spacerun:yes"> </span>בשל הקטנה של ממשלות ופעילותן ובשל התפתחות החברה אזרחית ומושגים כגון שלטון החוק.<br />התוצאה: אנו מקבלים רגולציית יתר, שהיא לטענתו, תת רגולציה. במקום לעודד חדשנות, הרגולציה קובעת כללים מקבעים, שמרניים וכופים. הארגונים החברתיים מתכווננים על פי הרגולטור והדבר מפריע לחיות שלהם.<br /><br /><b><span style="background:yellow;mso-highlight:yellow">רגולציה מבוזרת - רב כיוונית של המגזר השלישי בישראל</span><br /></b>בשל מספרם הרב של ארגוני המגזר השלישי, הגיוון הרב של תחומי פעולתם, דרכיהם, פסיפס מקורות המימון ותחומי הפיקוח, אין ניתן להסתפק כיום במנגנון פיקוח אחד. וכך, בעולם פותחו כלי רגולציה ופיקוח הנשענים על חמש זרועות:<br />- החוק<br />- הארגון עצמו<br />- מנגנוני פיקוח עצמי של המגזר השלישי<br />- פיקוח על ידי הציבור<br />- מנגנוני הבקרה של גופים התומכים כלכלית (עמ' 238)<br /><br />ובארץ, מעבר לרשם התאגידים, (רשם העמותות) שהוא הרגולטור הממשלתי, יש כיום מספר יוזמות של רגולציה עצמית של המגזר השלישי: </span><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:10.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family: Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family:Calibri;mso-hansi-theme-font: minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">(על כך דברו באירוע ההשקה ד"ר חגי כץ ועו"ד נטע זיו)<br /></span><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:11.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family: Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">1. <b>מיזם "נאות"</b>, של מנהיגות אזרחית. הם קובעים סטנדרטים של ניהול תקין, זהו מנגנון בו גוף "על" נותן קרדיטציה ומוודאי שהארגונים עומדים בקריטריונים.<span style="mso-spacerun:yes"> </span><a href="http://www.naotstandards.org.il/index.php">קישור.</a><br />2. <b>ארגון מידות</b>. זוהי חברה לתועלת הציבור. מדובר למעשה בסוג של רגולטור חדש, רגולציה פרטית. הם הכניסו את השיח של<span style="mso-spacerun:yes"> </span>אפקטיביות ושל </span><span style="font-size:11.0pt;font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;mso-ansi-language: EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">accountability</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:11.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family: Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE"><span dir="RTL"></span>,. הם מגדירים אמות מידה, מבקשים מארגונים אחרים להיות שקופים, לדווח לפי אמות המידה הללו ואז - מדרגים אותם. <a href="http://www.midot.org.il/">קישור</a>.<br />3. <b>גיידסטאר</b> – מיזם אינטרנטי המשותף למשרד המשפטים, לקרן יד הנדיב ולחל"צ <span style="mso-spacerun:yes"> </span></span><span style="font-size:11.0pt; font-family:&quot;Calibri&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-theme-font: minor-latin;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:minor-bidi; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">NPTechאן פי טק</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:11.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family: Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE"><span dir="RTL"></span>. בליבה של היוזמה הזו היא רגולציה של שקיפות. <a href="http://www.guidestar.org.il/">קישור</a>.<br /><br /><b><span style="background:yellow;mso-highlight:yellow">סוגיות בנושא רגולציה ורגולציה עצמית</span>, שעלו באירוע ההשקה.<br /></b>1. חשש מעומס יתר ארגוני<br />2. חשש מרגולציה עריצה של המדינה (למשל בנושא הצעת חוק ביקורת מימון ארגוני השמאל)<br />3. ברגולציה פרטית – נשאלת השאלה - מי הרגולטור על הרגולטור?<span style="mso-spacerun:yes"> </span>(נטע זיו)<br />4. חשוב לשמור על מנגנוני רגולציה מסורתית – ממלכתית. לדעתה של עו"ד זיו, עדיף להשתמש ברגולציה של המדינה כי כך יש לציבור כלים להתמודד איתה למשל באמצעות הפגנות. יותר קשה להתמודד עם רגולטורים פרטיים ועצמאיים.<br />5. והקהל, כחלק מהשיח הפתוח העלה הסתייגויות מהרגולציה העצמית והפרטית: מנכ"ל מילבת התרעם על כך שמידות דורש כסף על מנת לעבור תהליכי רגולציה, אהובה ינאי לא בטוחה שהארגונים רוצים תהליכי אנליסטיקה, וד"ר מייק נפתלי טוען כי דרוש קוד אתיקה חברתית.<br /><br />עוד על מהותה של הרגולציה, גישות ביקורתיות כלפיה (ג'וליה בלאק), על רגולציה מדינתית, רגולציה מבוזרת, רגולציה עצמית (אנתוני אוגוס) ושקיפות במגזר השלישי - בספר <b>רגולציה. המגזר השלישי</b>. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>בעריכתו של ד"ר ניסן לימור. והכל בעברית! שימו לב לפרק מיוחד המוקדש לרגולציה של יזמות חברתית המעלה סוגיות הרלוונטיות לנושא המיזמים העסקיים בארגוני המגזר השלישי.(קווין א' דייויס). הספר יצא <b>בהוצאה משותפת</b> של <b>אוניברסיטת בן גוריון</b> (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי)<span style="mso-spacerun:yes"> </span>ושל <b>הקיבוץ המאוחד</b> (קו אדום). 2010. <a href="http://www.kibutz-poalim.co.il/htmls/page_9633.aspx?c0=43819&amp;bsp=19662">קישור</a><br /><img src="http://1.bp.blogspot.com/-4c9UlnFu6OQ/TYUWv64GWWI/AAAAAAAAAV4/i5j09rxTJoY/s200/%25D7%25A8%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2594.jpg" style="cursor:pointer; cursor:hand;width: 130px; height: 200px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5585895925337184610" /><br /></span><b><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:10.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family: Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">אז רוצים לדעת מי הגיע לאירוע ההשקה? </span></b><span lang="HE" dir="RTL" style="font-size: 10.0pt;font-family:&quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-fareast-theme-font:minor-fareast;mso-hansi-font-family:Calibri;mso-hansi-theme-font: minor-latin;mso-bidi-theme-font:minor-bidi;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">קצת ניים דרופינג, בבקשה: שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, חבר הכנסת זבולון אורלב, ממנהיגות אזרחית - גיורא רוזן, מנכ"ל והיו"ר הפעיל יגאל בן שלום, אהובה ינאי מנכ"ל מתן, מיכל הרצוג, דליה מגנת, אלי(הו) הורוביץ מיד הנדיב, חגי כץ מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, טליה אהרוני מייסדת מעלה, ירון סוקולוב, שוקי טאובר, עו"ד נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, נירית רוסלר, איריס טייטלבאום, רועי בילר מגיידסטאר, אסנת אוליאל לימור מארגון מידות, עירית קינן, מירי זיו, העיתונאית החברתית רותי סיני, ד"ר מייק נפתלי, שמעון צוריאל מנכ"ל אילן,<span style="mso-spacerun:yes"> </span>נחמן פלוטניצקי מנכ"ל מילבת... ועוד רבים וטובים, שבאו לחלוק כבוד לפועלו של ד"ר ניסן לימור.</span><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-3708548172003651886?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-86217834267927314202011-03-08T09:57:00.019+02:002011-03-08T11:29:38.327+02:00<div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">אני מאמינה כי עסקים יכולים להיות חלק מהפתרון של בעיות חברתיות. בארץ פועלים בשנים האחרונות פורומים אחדים של עסקים המניעים שינוי חברתי. על כך <a href="http://ofrapalmer.blogspot.com/2011/03/blog-post.html">כתבתי</a> בפעם הקודמת. הפעם ארחיב אודות <b>יצירת פורום של עסקים המקדמים תרבות של נגישות. </b>כאמצעי לשינוי חברתי<b>. </b>לאחרונה<b> </b></span><span class="Apple-style-span">פגשתי לשיחה </span></span>את <b>סיגל רצאבי</b>, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות, של <b>עמותת נגישות ישראל</b> על מנת לקבל ממנה תובנות על הצעדים הדרושים בפיתוח פורום של עסקים המובילים לשינוי חברתי.</span></div><span class="Apple-style-span" ><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אך לפני שנגיע לצעדים המעשיים – קצת רקע.</div><b><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><br />איך הכל התחיל?</b></span></div></b><div style="text-align: justify;">המשימה שלקח על עצמו המייסד והיו"ר של עמותת נגישות ישראל, <b>יובל וגנר</b>, היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לנגישה עבור ציבור האנשים הזקוקים לכך. 12 שנים לאחר שהוקמה, כבר אי אפשר לראות</div><div style="text-align: justify;"> את החיים בישראל ללא פעילות העמותה. מגוון תכניות המופעלות על ידי העמותה הוא רב. בתקציב לא גבוה, הם מקדמים חקיקה, מודעות, מעקב וחינוך בנושא נגישות של מבני ציבור, אתרי טבע ותרבות, אתרי אינטרנט ובכלל תרבות של נגישות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ואכן, בשנים האחרונות עברו בכנסת חוקים ותקנות המחייבים שיפור בנגישות במסגרת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. במקביל, התפתחות המודעות של חברות עסקיות לאחריות התאגידית שלהן, מביאה לכך שיותר ויותר עסקים מגלים מחויבות ארגונית לקידום הנגישות בעסק ומבינים כי עסק נגיש הוא עסק מרוויח. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify; font-weight: bold; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><img src="http://2.bp.blogspot.com/-YVP20o1RxR8/TXXnW1Br4gI/AAAAAAAAAVg/z1cXuAYgc4U/s200/%25D7%25A0%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25AA%2B%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C.jpg" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 120px; height: 150px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5581621692572885506" />פורום</b></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b> עסקים מקדמי נגישות </b>הוקם לפני כשנה בעמותת נגישות ישראל על מנת להעלות את המודעות בקרב חברות עסקיות לנוש</span></div></b></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">א ההנגשה. הוא נועד לתת ייעוץ אסטרטגי וליווי בתהליך ההטמעה של מדיניות של נגישות ב</span></div></b></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">עס</span></div></b></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">ק ושל תהליכי הנגשה בפועל. יו"ר הפורום הוא י</span><span class="Apple-style-span"><b>ונה פוגל מנכ"ל פז</b></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; ">. עד היום <a href="http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=32058&amp;CategoryID=1019&amp;Page=1">הצטרפו</a> לפורום 33 חברות עסקיות מהמובילות במשק. אלה מצהירות כי הן מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השירות והמוצר ללקוחות עם מוגבלויות, למתקשים ולקשישים לפי מודל נגישות ישראל.</span></span></div><div style="text-align: justify; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b><div style="text-align: justify; display: inline !important; "><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; "><b><span class="Apple-style-span">יצירת פורום עסקים מקדמי נגישות. אבני דרך למודל.</span></b></span></div></b></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">1. <b>נתונים</b></div><div style="text-align: justify;">הבסיס לכל שינוי חברתי הוא הגדרת הצורך החברתי. יש לאסוף נתונים על הבעיה החברתית ולזהות במקביל את המענה שהארגון וההתארגנות כפורום יכולה לתת. במקרה הזה הפורום משמש כמניע להצהרה על מחויבות לעניין וגם מציע ליווי מקצועי בהטמעה של השינוי המתחייב ברמה הפנים ארגונית.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">2. <b>תכנון מוקדם</b></div><div style="text-align: justify;">נכנסים לתהליך של תכנון מובנה ומקצועי של המענה לצורך החברתי. (במקרה הזה – הצורך של הנגשת מבני ציבור ושל עסקים, כמתחייב בחוק והנגשת השרות ובכלל זה אתר האינטרנט, המוקד הטלפוני, טפסים, פרסום, הדרכת עובדים ועוד). מומלץ להתחיל בקטן, עדיף ללא פרסום מסיבי. בנגישות ישראל הסתמכו על תשתית של קשרים עם עסקים שנבנתה במהלך יותר מעשור. מגדירים מטרות, מבנה של פורום ותכנית עבודה. מגדירים מה השירותים המוצעים, מה העסקים מקבלים מהעמותה, מה הם נותנים ועוד. לפרוט הגדרת מטרות הפורום ומידע נוסף כדאי להציץ <a href="http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=32017&amp;CategoryID=1019&amp;Page=1">בקישור</a>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">3. <b>גמישות</b></div><div style="text-align: justify;">יש להתאים את המענה בהתאם לצורך הספציפי של כל עסק. חשוב לקיים דיאלוג עם העסק המצטרף על מנת להתאים עבורו את שיטות העבודה והשירותים שיקבל (למשל צורך בהנגשת מבנים לעומת צורך בהנגשת שירות), עיצוב הקשר והתהליכים של היחסים בין שני הגופים. וכו'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">4. <b>מיצוב ומיתוג<br /></b></div><div style="text-align: justify;"><ul><li>חשוב לדבר בשפה של העסקים: להדגיש מה התועלות עבורם מהצטרפות לפורום. (במקרה הזה - הדרכה של אנשי מקצוע, עדכון מקצועי , מיצוב ונראות, וכו'.)</li><li>להציב יו"ר לפורום מהמגזר העסקי. זהו תפקיד ייצוגי חשוב, אשר פותח דלתות עבור העמותה במגזר העיסקי.</li><li>לבחור את מובילי המהלך בפירמה: נדרשת החלטת מנכ"ל הפירמה שמתחייב לתהליך. בנוסף, העסק מתחייב למנות סמנכ"ל ייעודי לתחום הטמעת הנגישות בפירמה ולהקים צוות עבודה חוצה ארגון. היות והנושא של נגישות הוא מורכב, חוצה ארגון, בנגישות ישראל לא מסתפקים בעבודה מול מנהלת קשרי קהילה או אחריות תאגידית. נדרשת מחויבות רחבה, למשל בתחום בינוי, משאבי אנוש, שיווק, מכירות והנהלה בכלל.</li><li>ליצור לוגו לפורום. הלוגו מזכיר את הלוגו של העמותה ומוענק לשימוש רק לעסקים המחוייבים לו.</li></ul></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">5.<b> מסגרת החברות בפורום</b></div><div style="text-align: justify;">כל פירמה המתחייבת לנושא הנגישות משלמת דמי חבר (2,500 ₪ בשנה) ומתחייבת לקבל גם סל שירותים: </div><div style="text-align: justify;">א. השתתפות במפגשים מקצועיים. חשיפה לתיאורי מקרה, מחקרים וניסיון של חברים בפורום.</div><div style="text-align: justify;">ב. זכות להשתמש בלוגו הפורום.</div><div style="text-align: justify;">ג. מידע עדכני. מקבלים עלון עדכונים אחת לחודש על חידושי חקיקה, פעילות העמות הוכו.</div><div style="text-align: justify;">ד. ייעוץ מקצועי וליווי פרטני וליווי ישיבות הועדה הפנימית לנושא הנגישות בארגון, לצורך הכנת תכנית עבודה רב שנתית להטמעת הנגישות בארגון. מוצע בתשלום נוסף.</div><div style="text-align: justify;">ה. יצירת מודעות ארגונית. אפשרות לחומרי פרסום לקמפיין פנים ארגוני ולהעלאת המודעות לנושא בקרב העובדים והלקוחות.</div><div style="text-align: justify;">* בתשלום נוסף מוצעים שירותים נוספים. לדוגמא ביצוע סקר נגישות, הכנת פרוגרמה על פי החוקים והתקנות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">6<b>. מדידה והערכה</b></div><div style="text-align: justify;">העמותה מכינה שאלון base line של מצב הנגישות ומודעות לנגישות בכל פירמה. בהמשך מועבר שאלון הבודק את התקדמות התהליך. ( כמובן, במקביל נדרש גם תהליך מדידה של השגת ייעדי הפורום עצמו.)</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">7. <b>הוכרה </b></div><div style="text-align: justify;">עסקים המתקדמים בהטמעת התהליך זוכים לקבל אות פורום העסקים. </div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><img src="http://3.bp.blogspot.com/-5rnL8NMy71k/TXXpvAg77xI/AAAAAAAAAVo/si-zxRBvMBA/s200/%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%2592%25D7%259C%2B%25D7%25A8%25D7%25A6%25D7%2590%25D7%2591%25D7%2599.jpg" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 70px; height: 100px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5581624306996866834" />עד כאן מודל יצירת הפורום של סיגל רצאבי בנגישות ישראל. המודל הזה מניח כי עסקים הם שותפים לשינוי חברתי. הם יכולים להניע אותו. תודה ענקית לסיגל על הנכונות לפתוח את הלב ולחלוק את הידע והנסיון שלה עם כולנו. ליצירת קשר תוכלו לפנות אליה בעמותת נגישות ישראל. 09-7451126 , sigal@aisrael.org או לאתר העמותה <a href="http://www.aisrael.org/">www.aisrael.org</a>.<br /><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></span><div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><span class="Apple-style-span"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><span class="Apple-style-span">לסיום</span>, לא יכולתי בלי שאלה אחת נוספת בנושא פתוח המשאבים. שאלתי את סיגל:</span></div><b><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal; " ><b>האם את מצפה מהעסקים החברים בפורום לתרום כסף לארגון, בנוסף לדמי החברות?</b></span></div></b><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" >תשובתה ותשובת הארגון- בשלב זה, קיימת הפרדה בארגון בין בקשת התרומה ושיתופי פעולה לבין הפעילות בפורום. העמותה פועלת במישורים שונים עם חברות וארגונים בשיטת ה"כולם נהנים, כולם מרוויחים". הפורום לא משמש כעת באופן ישיר כלי לגיוס תרומות.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" ><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" >מה דעתכם, האם העסקים שיצטרפו למהלך ומכירים את החשיבות של העשייה של העמותה יתרמו לה מיוזמתם? האם בכלל ראוי לצפות שעסקים החברים בפורום יעלו גם תרומה כספית משמעותית לארגון? או האם יש להסתפק במחויבות החברתית שלהם בלבד? והכי חשוב, איך עושים את זה נבון?</span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div></span></div><div class="blogger-post-footer">עפרה פלמר גרנות היא יועצת פתוח משאבים לארגוני מגזר השלישי ומתמחה בפתוח קשרי עסקים<img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4847427427561210408-8621783426792731420?l=ofrapalmer.blogspot.com' alt='' /></div>עפרה פלמר גרנותhttp://www.blogger.com/profile/06939349860160132969noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-4847427427561210408.post-63106524176781230002011-03-05T20:23:00.017+02:002011-03-05T21:58:22.968+02:00<span class="Apple-style-span"><span class="Apple-style-span">הציבור הישראלי מצפה מעסקים לגלות מעורבות חברתית. נרצה שיתרמו כסף, שישקיעו בקהילה. אבל עד כמה שהיא חיונית, אנו לא מסתפקים בתרומה כספית בלבד. במציאות של היום מצופה מעסקים להשפיע לטובה, באופן פעיל, על סביבתם. מצפים מהם שבעצם העשייה שלהם הם יתנו מענה לצרכים עימם החברה הישראלית מתמודדת. שיטמיעו את הפתרונות בתוך העשייה של ליבת הארגון. <b>הפוטנציאל של עסקים להיות חלק מפתרון הבעיות החברתיות ולא חלק מהבעיה הוא תקווה גדולה. פוטנציאל ענק. </b><br /><br />ואכן, המגזר השלישי בישראל עושה בשנים האחרונות צעדים אמיצים בדרך לכך. המגזר הוולונטרי לומד כיצד לגייס את העסקים להיות חלק ממנוף השינוי החברתי. אט אט מוקמים פורומים וקואליציות של עסקים הפועלים לשינוי חברתי. התארגנויות של עסקים המטמיעים את הפתרון לבעיות החברתיות בלב העשייה השגרתית שלהם. הם מיישמים למעשה את השינוי החברתי הרצוי ובד בבד מהווים מצפן עבור עסקים אחרים המצביע על הפתרון שהוא רצוי לחברה ובד בבד יעיל לפירמה.<br /><br />קיימים בפועל מספר מודלים. בחלקם, העסקים מתארגנים כקואליציה, באחדים - עמותה יוזמת את ההתארגנות ובאחרים מדובר בשותפויות תלת מגזריות.<br /><br /><b>אלה כמה מן הקואליציות והפורומים המתקיימים כיום:<br /><br /></b>1. <b>ארגון מעלה (ע"ר</b>) - </span>בארגון רשת עמיתים בה חברים מעל 130 עסקים שלוקחים על עצמם מחויבות להתנהלות מתוך אחריות תאגידית. מנכ"ל העמותה מומו מהדב. מנהלת רשת העמיתים - ענת גולדשטיין.</span><div><span class="Apple-style-span"><br /><br /></span><div><span class="Apple-style-span">2. <b>קו משווה - קואליציה של מעסיקים לשיוויון לאקדמאים ערבים.<br /></b>זוהי התארגנות ש<img src="http://2.bp.blogspot.com/-SY3dhCvHtQ0/TXKMEl7fW9I/AAAAAAAAAVI/UPl05YIXbeY/s200/logo_heb.jpg" style="float:right; margin:0 0 10px 10px;cursor:pointer; cursor:hand;width: 200px; height: 66px;" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5580676898794462162" />ל מספר גופים המעוניינים לקדם מציאות בה עסקים יתחייבו ויעסיקו אקדמאים מהמגזר הערבי. היא פונה למעסיקים מצד אחד וגם למועמדים להעסקה מצד שני. הקואליציה הוקמה ביוזמתו של דב לאוטמן. מנהלת הארגון - עו"ד עירית תמיר. <a href="http://www.kavmashve.org.il/">קישור</a><br /><br /><br />3. ארגון <b>ציונות 2000 . במסגרת העמותה מופעלת תכנית על"ה</b> – עסקים למען החברה. בתכנית לוקחים חלק למעלה ממאה עסקים הפועלים בקהילה, בדגש מיוחד לתחום ההתנדבות. אולי זו לא בדיוק קואליציה אבל ציונות 2000 מלווה את העסקים בדרך לקידום שינוי חברתי ועל מנת לסייע להן לנהל את מעורבותן המקצועית באופן יעיל. מנהלת התכנית - עינת אברהם. <a href="http://www.zionut2000.org.il/site/front/ShowCategory.aspx?ItemId=18&amp;Lang=HE">קישור</a><br /><br />4. <b>המעגל הפתוח – פורום העסקים הישראלי לקידום השתלבותם של אנ