יום שני, 26 באפריל 2010

הפנים של המגזר השלישי

בכנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון עלתה בין השאר השאלה: מיהו המנהיג של המגזר השלישי? בשונה מהמגזר הציבורי בו בוחרים ומכתירים מנהיגים, המגזר השלישי מטבעו נעדר מנהיגות נבחרת. אמנם, קיימות מספר דמויות של יו"רים או מנהלים בולטים אבל אין הנהלה או החלטה חד משמעית לגבי זהות מנהיגי המגזר. זה היופי שבו. הגיוון מצד אחד וגם היכולת של כל אדם להביע את רצונו, להתאגד ולבצע את שליחותו החברתית.

בעידן הרשתות החברתיות, המגדירות מחדש את החברה האזרחית, יש פתאום המון מקום לפניו של האדם עצמו. לכל אחד, גם לאדם מן השורה, יש אותה תמונה מרובעת, קטנה המסמלת - אותך עצמך.

לכן לארגונים חברתיים המתכוננים למפגש עם חברות עסקיות כדאי להבליט את הפעילים עצמם ואת מנהיגי הארגונים. פעמים רבות אנשי הארגונים החברתיים באים בשם משימה חברתית, או מטרה חשובה מספרים עליה, לעיתים גם בבהירות, אבל שמים את עצמם קצת בצל. זה חבל.

נסיוני בטיפול בקרן הפילנתרופית של חברת טבע הפגיש אותי במהלך השנים עם עשרות נציגי ארגונים חברתיים. בעוד שעל הארגון החברתי עצמו ניתן לקרוא מחומרים כתובים, מאתר האינטרנט וכו', מה שבאמת היה חשוב לי בפגישה עם הארגון היה - המפגש האנושי.


מה שעשה את ההבדל היה האדם. הסיפור האישי. המשמעות שהפעיל נותן למשימה החברתית עבורה הוא מגייס את הכספים, תחושת השליחות שלו והיכולות האישיות.
תורם רוצה לדעת כי התרומה תגיע לאנשים הטובים ביותר, שהיא תביא תועלת במידה הרבה ביותר. הארגון התורם רוצה להיות בטוח שיש לו עסק עם אנשים נחושים, מחוייבים ומוכשרים.

זה מה שהיה לי, כנציגת הפירמה, חשוב לבחון ולהבין מהמפגש עם נציג הארגון החברתי (מעבר לדברים על הארגון ועל הפעילות עצמה):
1. מי את/ה? (לא רק מי הארגון שלך)
2. איך הגעת לארגון? מה המניעים שלך לפעילות? (רק משכורת? חבל שבאת לפגישה)
3. מה השליחות שלך?
4. מה מסעיר/ מרגש אותך בפעילות?
5. מה הכישורים שלך? מה השכלתך? מה הנסיון שלך?

הרבה משיתופי הפעולה קמים ונופלים על כימיה אישית. אבל אל תטעו, כריזמה וקסם אישי לא מספיקים. אם אין בתשתית הארגון עשייה עשירה, מדידה, מוכחת ומוצלחת, כדאי לחכות עם הפניה למגזר העסקי.


2 comments:

  1. אחד מתפקידיי שלי במשרד הפרסום בו אני עובד, הוא לרכז את הפניות מטעם עמותות וארגונים המבקשים תרומה ושת"פ. אחד הקריטריונים שאני מקפיד עליהם בקשר איתם הוא לקבל מהם דו"ח פעילות (אפילו תמציתי) על פעילותם במשך השנה. אך, נשאלת השאלה: האם די בזה? הרי ארגונים גדולים ומבוססים יכולים להציג דוחו"ת כרוכים ומפוארים ויש להם אתרים עתירי פרטים באינטרנט, בעוד שגוף קטן יחסית ולא כל כך מיוחצ"ן עלול להפיק רק דף מודפס אחד וגם הוא לא תמיד יהיה מלא. האם בגין זה אפסול אותו?
    תשובתי היא - לא. בד"כ אני מונחה ע"י המנהלים שלי לחפש דווקא את אלה שפחות מיוח"צנים אך שמוכיחים פעילות. גופים גדולים ומיוח"צנים במילא נהנים מתרומות קבועות בד"כ ודי בהעלאת שמם כדי לפתוח את הלב ואת הכיס, אך מה על הארגון הקטן שכל פעילותו היא מחדרון זעיר בדירה צפופה בבני ברק או במקום אחר אך מתנדביו וראשיו מסייעים לאנשים במצוקה (לאו דווקא כלכלית)ואין ביכולתם להסתייע בשירותי ידוענים או יח"צנים?
    לכן, אצלנו העדיפות היא לתת תרומות דווקא לאלה שפחות ידועים ושמם לא מופיע תדיר בעיתונים, ובלבד שיוכיחו כי אכן הם מסייעים לאנשים במצוקה.
    תוך כדי השיחה אכן נוצר קשר אישי אבל לא זה הקריטריון המשפיע, כי כבר למדנו שישנם אנשים רבים עם כריזמה שזוהי כל חזותם ותו לא, ולעומתם אנשים שאולי ניחנים בפחות קסם אישי ואינם אנשי רעים להתרועע אבל פועלים בכל מרצם וזמנם למען הקהילה. לאחרונים לבי ולב המשרד בו אני עובד נתון, לאלה שפועלים לתקן עולם, ולו בשתיקה ולו בצנעה.

    השבמחק
  2. ערן, הדרך בה גוף עסקי מחליט למי לתת תרומה או עם מי לקדם שיתוף פעולה היא סוגיה מהותית ומורכבת ואולי אתייחס אליה בעתיד. אחת הנקודות החשובות שהפירמה צריכה לברר היא מה המטרה שלה בתרומה לקהילה?
    עפרה

    השבמחק