אתם עמותה או ארגון? עניין של מיגדר

כתיבה לקרן פילנתרופית או בקשה לתרומה היא אומנות בפני עצמה. בפניה לעסקים, מוטב להיות ברורים, ממוקדים ותמציתיים במיוחד. בהנחה ועשיתם את הבדיקות המקדימות והחלטתם לנסח מכתב – אתם בוודאי מתייחסים לשאלות הללו:

• · מה המטרה? מה אנחנו רוצים להשיג?
• · איך נציג את עצמינו ואת המשימה החברתית שלנו בפיסקה אחת?
• · איזה רגש נרצה לעורר?
• · כיצד תראה הקריאה לפעולה...

כקוראי הבלוג הזה, אתם מבינים שאני אוהבת מילים, מתענגת על השפה העברית ובכלל מאמינה כי שפה משפיעה על התודעה. לכן, כאשר אני קוראת בקשות לתרומה או כשאני מתבקשת לייעץ לארגונים בנושא הכתיבה, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות בודקת האם המכתב מנוסח בזכר או בנקבה.

מה ההעדפה שלכם? האם אתם מציגים את עצמכם כעמותה או כארגון חברתי?

שימו לב כי
כאשר כותבים כעמותה, הניסוח הוא בנקבה: העמותה מפעילה, העמותה מארגנת, העמותה נותנת שירות....

כאשר כותבים כארגון או כארגון חברתי - הכתיבה בזכר. הארגון מעסיק, הארגון תומך הארגון מסייע....

האם אתם משוחחים על הארגון שלכם בזכר או בנקבה? משתמשים במונח ועד מנהל (זכר) או הנהלה ציבורית (נקבה)? בכלל, חשבתם האם לעמותה שלכם יש איכויות נשיות או גבריות? הכתיבה יכולה לשקף את זה.

כתיבה טובה תגוון ותשלב בין השפה הנשית והגברית. בין כתיבה על "העמותה שלנו" לבין הסבר על "הארגון שלנו". נכון, למילה "עמותה", יש גם קונוטציות אחרות שיש לקחת בחשבון, מלבד הנושא המגדרי ובכל זאת חשוב שנהיה מודעים גם לעניין המגדר.

ואני?
דווקא בשל העובדה שהשיח סביבנו הוא גברי בעיקרו, אני מעדיפה לקרוא על עשייה חברתית שכתובה ב"נקבה", לכן אוהבת שימוש במילה עמותה (וגם אגודה, התאחדות , הסתדרות ) שתורמת לשיח נשי בעשייה החברתית ובתרבות בכלל.

ספר חדש על מדף הספרים העברי של המגזר השלישי בישראל - רגולציה

זה בינתיים רק מדף. מדף אחד אבל חשוב. לכן כל ספר רציני שיוצא בעברית על המגזר השלישי, פתוח משאבים ועל אחריות תאגידית הוא חגיגה עבורי. אני מחכה בצימאון למחקרים, לתובנות שהן מעבר לכתבות מצומצמות (כמו שלי...) ברשת האינטרנט. נכון, בשנים האחרונות אנו מורגלים לרפרף על פסקאות קצרות, מסתפקים בעיקרי הדברים, בכותרות ורוצים לראות את השורה התחתונה. נכון גם שהמחקר בארץ בנושא אחריות תאגידית, קשרי קהילה ואפילו המגזר השלישי מפגר בהרבה אחרי העשייה בשטח. אבל דווקא בשל כך, כל מחקר שמתפרסם, כל ספר שיוצא לאור הוא חשוב ומהווה צעד אחד קדימה בדרך לצבירת ידע וניסיון שהם מקור של הון חברתי ותרבותי.

לפני זמן קצר יצא לאור ספר בעריכת ד"ר ניסן לימור – רגולציה. המגזר השלישי. ד"ר לימור הוא אחד המפרסמים המרכזיים של ספרות מקצועית בנושא המגזר השלישי ופתוח משאבים. הפעם ערך אסופה רצינית של מאמרים מהעולם העוסקים בסוגיה המורכבת של רגולציה, רגולציה עצמית ושקיפות בארגונים ללא כוונת רווח. הוא אף כתב את המאמר המסכם בספר – על רגולציה ופקוח על ארגוני המגזר השלישי.

נעניתי בשמחה להזמנה להשתתף בכנס להשקת הספר. זו הזדמנות לשיח ציבורי מלומד. בכנס, שנערך בתל אביב ב- 22 לפברואר, השתתפו כמה עשרות מובלי תחום המגזר השלישי וחקר המגזר השלישי בישראל. (למעוניינים - קצת ניים דרופינג - בסוף). אולי במבט ראשון זה נראה לכם אירוע עם פוטנציאל משמים אבל השיח היה ממש מרתק. הנה כמה מהסוגיות שעלו לדיון:

מהי רגולציה? בעברית – אסדרה.
רגולציה היא פעולה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח על פעילותו של נושא מסוים (עמ' 228). ביסודו של דבר הכוונה היא למגוון מנגנוני ביקורת שמטרתם למנוע כשלי שוק ומכשולים שעומדים בפניו ואין השוק יכול לזהות ולטפל בהם בעצמו. הרגולציה נעשית במספר כלים אפשריים: כללים ותנאים להתאגדות, מכסות ותעריפים, רישיונות, אגרות ותשלומים, דיווח, פקוח ובקורת. התפיסה הקלאסית היא כי המדינה מהווה את המנגנון המבקר, הרגולטור. כך גם לגבי רגולציה על פעילות המגזר השלישי. אבל, כאן למעשה מתחיל הדיון הציבורי.

אילו מנגנוני פיקוח יהיו על ארגוני המגזר השלישי?
ד"ר ניסן לימור טוען כי הגישה שהמדינה היא שומרת הסף, קובעת את הכללים היא גישה מיושנת. "אין ולא יהיה בעתיד רגולטור אחד מלמעלה". אנו בעידן של רגולציה רב כיוונית.
לדבריו, הרגולציה התגברה בשנים האחרונות בשל מדיניות ממשלתית של הפרטה ומיסחור של ארגונים חברתיים, בשל הקטנה של ממשלות ופעילותן ובשל התפתחות החברה אזרחית ומושגים כגון שלטון החוק.
התוצאה: אנו מקבלים רגולציית יתר, שהיא לטענתו, תת רגולציה. במקום לעודד חדשנות, הרגולציה קובעת כללים מקבעים, שמרניים וכופים. הארגונים החברתיים מתכווננים על פי הרגולטור והדבר מפריע לחיות שלהם.

רגולציה מבוזרת - רב כיוונית של המגזר השלישי בישראל
בשל מספרם הרב של ארגוני המגזר השלישי, הגיוון הרב של תחומי פעולתם, דרכיהם, פסיפס מקורות המימון ותחומי הפיקוח, אין ניתן להסתפק כיום במנגנון פיקוח אחד. וכך, בעולם פותחו כלי רגולציה ופיקוח הנשענים על חמש זרועות:
- החוק
- הארגון עצמו
- מנגנוני פיקוח עצמי של המגזר השלישי
- פיקוח על ידי הציבור
- מנגנוני הבקרה של גופים התומכים כלכלית (עמ' 238)

ובארץ, מעבר לרשם התאגידים, (רשם העמותות) שהוא הרגולטור הממשלתי, יש כיום מספר יוזמות של רגולציה עצמית של המגזר השלישי: (על כך דברו באירוע ההשקה ד"ר חגי כץ ועו"ד נטע זיו)
1. מיזם "נאות", של מנהיגות אזרחית. הם קובעים סטנדרטים של ניהול תקין, זהו מנגנון בו גוף "על" נותן קרדיטציה ומוודאי שהארגונים עומדים בקריטריונים. קישור.
2. ארגון מידות. זוהי חברה לתועלת הציבור. מדובר למעשה בסוג של רגולטור חדש, רגולציה פרטית. הם הכניסו את השיח של אפקטיביות ושל accountability,. הם מגדירים אמות מידה, מבקשים מארגונים אחרים להיות שקופים, לדווח לפי אמות המידה הללו ואז - מדרגים אותם. קישור.
3. גיידסטאר – מיזם אינטרנטי המשותף למשרד המשפטים, לקרן יד הנדיב ולחל"צ NPTechאן פי טק. בליבה של היוזמה הזו היא רגולציה של שקיפות. קישור.

סוגיות בנושא רגולציה ורגולציה עצמית, שעלו באירוע ההשקה.
1. חשש מעומס יתר ארגוני
2. חשש מרגולציה עריצה של המדינה (למשל בנושא הצעת חוק ביקורת מימון ארגוני השמאל)
3. ברגולציה פרטית – נשאלת השאלה - מי הרגולטור על הרגולטור? (נטע זיו)
4. חשוב לשמור על מנגנוני רגולציה מסורתית – ממלכתית. לדעתה של עו"ד זיו, עדיף להשתמש ברגולציה של המדינה כי כך יש לציבור כלים להתמודד איתה למשל באמצעות הפגנות. יותר קשה להתמודד עם רגולטורים פרטיים ועצמאיים.
5. והקהל, כחלק מהשיח הפתוח העלה הסתייגויות מהרגולציה העצמית והפרטית: מנכ"ל מילבת התרעם על כך שמידות דורש כסף על מנת לעבור תהליכי רגולציה, אהובה ינאי לא בטוחה שהארגונים רוצים תהליכי אנליסטיקה, וד"ר מייק נפתלי טוען כי דרוש קוד אתיקה חברתית.

עוד על מהותה של הרגולציה, גישות ביקורתיות כלפיה (ג'וליה בלאק), על רגולציה מדינתית, רגולציה מבוזרת, רגולציה עצמית (אנתוני אוגוס) ושקיפות במגזר השלישי - בספר רגולציה. המגזר השלישי. בעריכתו של ד"ר ניסן לימור. והכל בעברית! שימו לב לפרק מיוחד המוקדש לרגולציה של יזמות חברתית המעלה סוגיות הרלוונטיות לנושא המיזמים העסקיים בארגוני המגזר השלישי.(קווין א' דייויס). הספר יצא בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בן גוריון (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי) ושל הקיבוץ המאוחד (קו אדום). 2010. קישור

אז רוצים לדעת מי הגיע לאירוע ההשקה? קצת ניים דרופינג, בבקשה: שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, חבר הכנסת זבולון אורלב, ממנהיגות אזרחית - גיורא רוזן, מנכ"ל והיו"ר הפעיל יגאל בן שלום, אהובה ינאי מנכ"ל מתן, מיכל הרצוג, דליה מגנת, אלי(הו) הורוביץ מיד הנדיב, חגי כץ מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, טליה אהרוני מייסדת מעלה, ירון סוקולוב, שוקי טאובר, עו"ד נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, נירית רוסלר, איריס טייטלבאום, רועי בילר מגיידסטאר, אסנת אוליאל לימור מארגון מידות, עירית קינן, מירי זיו, העיתונאית החברתית רותי סיני, ד"ר מייק נפתלי, שמעון צוריאל מנכ"ל אילן, נחמן פלוטניצקי מנכ"ל מילבת... ועוד רבים וטובים, שבאו לחלוק כבוד לפועלו של ד"ר ניסן לימור.

על המרפסת - נגישות ישראל. מודל הקמת פורום עסקים מקדמי נגישות

אני מאמינה כי עסקים יכולים להיות חלק מהפתרון של בעיות חברתיות. בארץ פועלים בשנים האחרונות פורומים אחדים של עסקים המניעים שינוי חברתי. על כך כתבתי בפעם הקודמת. הפעם ארחיב אודות יצירת פורום של עסקים המקדמים תרבות של נגישות. כאמצעי לשינוי חברתי. לאחרונה פגשתי לשיחה את סיגל רצאבי, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות, של עמותת נגישות ישראל על מנת לקבל ממנה תובנות על הצעדים הדרושים בפיתוח פורום של עסקים המובילים לשינוי חברתי.

אך לפני שנגיע לצעדים המעשיים – קצת רקע.

איך הכל התחיל?

המשימה שלקח על עצמו המייסד והיו"ר של עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לנגישה עבור ציבור האנשים הזקוקים לכך. 12 שנים לאחר שהוקמה, כבר אי אפשר לראות

את החיים בישראל ללא פעילות העמותה. מגוון תכניות המופעלות על ידי העמותה הוא רב. בתקציב לא גבוה, הם מקדמים חקיקה, מודעות, מעקב וחינוך בנושא נגישות של מבני ציבור, אתרי טבע ותרבות, אתרי אינטרנט ובכלל תרבות של נגישות.

ואכן, בשנים האחרונות עברו בכנסת חוקים ותקנות המחייבים שיפור בנגישות במסגרת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. במקביל, התפתחות המודעות של חברות עסקיות לאחריות התאגידית שלהן, מביאה לכך שיותר ויותר עסקים מגלים מחויבות ארגונית לקידום הנגישות בעסק ומבינים כי עסק נגיש הוא עסק מרוויח.

פורום

עסקים מקדמי נגישות הוקם לפני כשנה בעמותת נגישות ישראל על מנת להעלות את המודעות בקרב חברות עסקיות לנוש

א ההנגשה. הוא נועד לתת ייעוץ אסטרטגי וליווי בתהליך ההטמעה של מדיניות של נגישות ב

עס

ק ושל תהליכי הנגשה בפועל. יו"ר הפורום הוא יונה פוגל מנכ"ל פז. עד היום הצטרפו לפורום 33 חברות עסקיות מהמובילות במשק. אלה מצהירות כי הן מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השירות והמוצר ללקוחות עם מוגבלויות, למתקשים ולקשישים לפי מודל נגישות ישראל.

יצירת פורום עסקים מקדמי נגישות. אבני דרך למודל.

1. נתונים

הבסיס לכל שינוי חברתי הוא הגדרת הצורך החברתי. יש לאסוף נתונים על הבעיה החברתית ולזהות במקביל את המענה שהארגון וההתארגנות כפורום יכולה לתת. במקרה הזה הפורום משמש כמניע להצהרה על מחויבות לעניין וגם מציע ליווי מקצועי בהטמעה של השינוי המתחייב ברמה הפנים ארגונית.

2. תכנון מוקדם

נכנסים לתהליך של תכנון מובנה ומקצועי של המענה לצורך החברתי. (במקרה הזה – הצורך של הנגשת מבני ציבור ושל עסקים, כמתחייב בחוק והנגשת השרות ובכלל זה אתר האינטרנט, המוקד הטלפוני, טפסים, פרסום, הדרכת עובדים ועוד). מומלץ להתחיל בקטן, עדיף ללא פרסום מסיבי. בנגישות ישראל הסתמכו על תשתית של קשרים עם עסקים שנבנתה במהלך יותר מעשור. מגדירים מטרות, מבנה של פורום ותכנית עבודה. מגדירים מה השירותים המוצעים, מה העסקים מקבלים מהעמותה, מה הם נותנים ועוד. לפרוט הגדרת מטרות הפורום ומידע נוסף כדאי להציץ בקישור.

3. גמישות

יש להתאים את המענה בהתאם לצורך הספציפי של כל עסק. חשוב לקיים דיאלוג עם העסק המצטרף על מנת להתאים עבורו את שיטות העבודה והשירותים שיקבל (למשל צורך בהנגשת מבנים לעומת צורך בהנגשת שירות), עיצוב הקשר והתהליכים של היחסים בין שני הגופים. וכו'.

4. מיצוב ומיתוג

• חשוב לדבר בשפה של העסקים: להדגיש מה התועלות עבורם מהצטרפות לפורום. (במקרה הזה - הדרכה של אנשי מקצוע, עדכון מקצועי , מיצוב ונראות, וכו'.)
• להציב יו"ר לפורום מהמגזר העסקי. זהו תפקיד ייצוגי חשוב, אשר פותח דלתות עבור העמותה במגזר העיסקי.
• לבחור את מובילי המהלך בפירמה: נדרשת החלטת מנכ"ל הפירמה שמתחייב לתהליך. בנוסף, העסק מתחייב למנות סמנכ"ל ייעודי לתחום הטמעת הנגישות בפירמה ולהקים צוות עבודה חוצה ארגון. היות והנושא של נגישות הוא מורכב, חוצה ארגון, בנגישות ישראל לא מסתפקים בעבודה מול מנהלת קשרי קהילה או אחריות תאגידית. נדרשת מחויבות רחבה, למשל בתחום בינוי, משאבי אנוש, שיווק, מכירות והנהלה בכלל.
• ליצור לוגו לפורום. הלוגו מזכיר את הלוגו של העמותה ומוענק לשימוש רק לעסקים המחוייבים לו.

5. מסגרת החברות בפורום

כל פירמה המתחייבת לנושא הנגישות משלמת דמי חבר (2,500 ₪ בשנה) ומתחייבת לקבל גם סל שירותים:

א. השתתפות במפגשים מקצועיים. חשיפה לתיאורי מקרה, מחקרים וניסיון של חברים בפורום.

ב. זכות להשתמש בלוגו הפורום.

ג. מידע עדכני. מקבלים עלון עדכונים אחת לחודש על חידושי חקיקה, פעילות העמות הוכו.

ד. ייעוץ מקצועי וליווי פרטני וליווי ישיבות הועדה הפנימית לנושא הנגישות בארגון, לצורך הכנת תכנית עבודה רב שנתית להטמעת הנגישות בארגון. מוצע בתשלום נוסף.

ה. יצירת מודעות ארגונית. אפשרות לחומרי פרסום לקמפיין פנים ארגוני ולהעלאת המודעות לנושא בקרב העובדים והלקוחות.

* בתשלום נוסף מוצעים שירותים נוספים. לדוגמא ביצוע סקר נגישות, הכנת פרוגרמה על פי החוקים והתקנות.

6. מדידה והערכה

העמותה מכינה שאלון base line של מצב הנגישות ומודעות לנגישות בכל פירמה. בהמשך מועבר שאלון הבודק את התקדמות התהליך. ( כמובן, במקביל נדרש גם תהליך מדידה של השגת ייעדי הפורום עצמו.)

7. הוכרה

עסקים המתקדמים בהטמעת התהליך זוכים לקבל אות פורום העסקים.

עד כאן מודל יצירת הפורום של סיגל רצאבי בנגישות ישראל. המודל הזה מניח כי עסקים הם שותפים לשינוי חברתי. הם יכולים להניע אותו. תודה ענקית לסיגל על הנכונות לפתוח את הלב ולחלוק את הידע והנסיון שלה עם כולנו. ליצירת קשר תוכלו לפנות אליה בעמותת נגישות ישראל. 09-7451126 , sigal@aisrael.org או לאתר העמותה www.aisrael.org.

לסיום, לא יכולתי בלי שאלה אחת נוספת בנושא פתוח המשאבים. שאלתי את סיגל:

האם את מצפה מהעסקים החברים בפורום לתרום כסף לארגון, בנוסף לדמי החברות?

תשובתה ותשובת הארגון- בשלב זה, קיימת הפרדה בארגון בין בקשת התרומה ושיתופי פעולה לבין הפעילות בפורום. העמותה פועלת במישורים שונים עם חברות וארגונים בשיטת ה"כולם נהנים, כולם מרוויחים". הפורום לא משמש כעת באופן ישיר כלי לגיוס תרומות.

מה דעתכם, האם העסקים שיצטרפו למהלך ומכירים את החשיבות של העשייה של העמותה יתרמו לה מיוזמתם? האם בכלל ראוי לצפות שעסקים החברים בפורום יעלו גם תרומה כספית משמעותית לארגון? או האם יש להסתפק במחויבות החברתית שלהם בלבד? והכי חשוב, איך עושים את זה נבון?

פורומים של עסקים המניעים שינוי חברתי - תמונת מצב

הציבור הישראלי מצפה מעסקים לגלות מעורבות חברתית. נרצה שיתרמו כסף, שישקיעו בקהילה. אבל עד כמה שהיא חיונית, אנו לא מסתפקים בתרומה כספית בלבד. במציאות של היום מצופה מעסקים להשפיע לטובה, באופן פעיל, על סביבתם. מצפים מהם שבעצם העשייה שלהם הם יתנו מענה לצרכים עימם החברה הישראלית מתמודדת. שיטמיעו את הפתרונות בתוך העשייה של ליבת הארגון. הפוטנציאל של עסקים להיות חלק מפתרון הבעיות החברתיות ולא חלק מהבעיה הוא תקווה גדולה. פוטנציאל ענק.

ואכן, המגזר השלישי בישראל עושה בשנים האחרונות צעדים אמיצים בדרך לכך. המגזר הוולונטרי לומד כיצד לגייס את העסקים להיות חלק ממנוף השינוי החברתי. אט אט מוקמים פורומים וקואליציות של עסקים הפועלים לשינוי חברתי. התארגנויות של עסקים המטמיעים את הפתרון לבעיות החברתיות בלב העשייה השגרתית שלהם. הם מיישמים למעשה את השינוי החברתי הרצוי ובד בבד מהווים מצפן עבור עסקים אחרים המצביע על הפתרון שהוא רצוי לחברה ובד בבד יעיל לפירמה.

קיימים בפועל מספר מודלים. בחלקם, העסקים מתארגנים כקואליציה, באחדים - עמותה יוזמת את ההתארגנות ובאחרים מדובר בשותפויות תלת מגזריות.

אלה כמה מן הקואליציות והפורומים המתקיימים כיום:

1. ארגון מעלה (ע"ר) - בארגון רשת עמיתים בה חברים מעל 130 עסקים שלוקחים על עצמם מחויבות להתנהלות מתוך אחריות תאגידית. מנכ"ל העמותה מומו מהדב. מנהלת רשת העמיתים - ענת גולדשטיין.

2. קו משווה - קואליציה של מעסיקים לשיוויון לאקדמאים ערבים.
זוהי התארגנות של מספר גופים המעוניינים לקדם מציאות בה עסקים יתחייבו ויעסיקו אקדמאים מהמגזר הערבי. היא פונה למעסיקים מצד אחד וגם למועמדים להעסקה מצד שני. הקואליציה הוקמה ביוזמתו של דב לאוטמן. מנהלת הארגון - עו"ד עירית תמיר. קישור


3. ארגון ציונות 2000 . במסגרת העמותה מופעלת תכנית על"ה – עסקים למען החברה. בתכנית לוקחים חלק למעלה ממאה עסקים הפועלים בקהילה, בדגש מיוחד לתחום ההתנדבות. אולי זו לא בדיוק קואליציה אבל ציונות 2000 מלווה את העסקים בדרך לקידום שינוי חברתי ועל מנת לסייע להן לנהל את מעורבותן המקצועית באופן יעיל. מנהלת התכנית - עינת אברהם. קישור

4. המעגל הפתוח – פורום העסקים הישראלי לקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות במשק. הפורום הזה הוקם ביוזמת המדינה- משרד התמ"ת, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. הוא קורא לעסקים להצטרף לאתגר של העסקת אנשים עם מוגבלויות. ערב ההשקה, למי שעוניין יתקיים ביפו בשבוע הבא. קישור

5. פורום ישראלי לגיוון בתעסוקה – מיסודה של תב"ת – ג'וינט ישראל. הפורום פועל על מנת לשנות את המציאות בה שוק העבודה הישראלי אינו משקף את החברה הרב תרבותית בה אנו חיים. בפורום לוקחים חלק ארגוני המגזר השלישי, הציבורי וגם חברות עסקיות המטמיעות גיוון בהעסקה. חוץ מהעסקה של אנשים עם מוגבלויות הפורום מקדם את הרעיון של העסקת חרדים, אנשי מהגזר הערבי ומבוגרים. מנהלת הפורום - רות שבח גטריידה. הפורום הושק בכנס מעלה 2010. שימו לב כי מפגש ראשון של מליאת הפורום יתקיים בבית יהושוע השבוע. קישור

6. פורום עסקים מקדמי נגישות, שהוקם על ידי ארגון נגישות ישראל.

בפורום חברים כמה עשרות עסקים המצהירים על מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השרות והמוצר ללקוחות עם מוגבלות מתקשים וקשישים.
בפעם הבאה , אביא את דבריה של סיגל רצאבי, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות שחלקה עימי מניסיונה במהלך להקמת פורום העסקים של הארגון ונתנה גם מספר תובנות לדרך, עבורכם.