יום שבת, 19 במרץ 2011

ספר חדש על מדף הספרים העברי של המגזר השלישי בישראל - רגולציה

זה בינתיים רק מדף. מדף אחד אבל חשוב. לכן כל ספר רציני שיוצא בעברית על המגזר השלישי, פתוח משאבים ועל אחריות תאגידית הוא חגיגה עבורי. אני מחכה בצימאון למחקרים, לתובנות שהן מעבר לכתבות מצומצמות (כמו שלי...) ברשת האינטרנט. נכון, בשנים האחרונות אנו מורגלים לרפרף על פסקאות קצרות, מסתפקים בעיקרי הדברים, בכותרות ורוצים לראות את השורה התחתונה. נכון גם שהמחקר בארץ בנושא אחריות תאגידית, קשרי קהילה ואפילו המגזר השלישי מפגר בהרבה אחרי העשייה בשטח. אבל דווקא בשל כך, כל מחקר שמתפרסם, כל ספר שיוצא לאור הוא חשוב ומהווה צעד אחד קדימה בדרך לצבירת ידע וניסיון שהם מקור של הון חברתי ותרבותי.

לפני זמן קצר יצא לאור ספר בעריכת ד"ר ניסן לימור – רגולציה. המגזר השלישי. ד"ר לימור הוא אחד המפרסמים המרכזיים של ספרות מקצועית בנושא המגזר השלישי ופתוח משאבים. הפעם ערך אסופה רצינית של מאמרים מהעולם העוסקים בסוגיה המורכבת של רגולציה, רגולציה עצמית ושקיפות בארגונים ללא כוונת רווח. הוא אף כתב את המאמר המסכם בספר – על רגולציה ופקוח על ארגוני המגזר השלישי.

נעניתי בשמחה להזמנה להשתתף בכנס להשקת הספר. זו הזדמנות לשיח ציבורי מלומד. בכנס, שנערך בתל אביב ב- 22 לפברואר, השתתפו כמה עשרות מובלי תחום המגזר השלישי וחקר המגזר השלישי בישראל. (למעוניינים - קצת ניים דרופינג - בסוף). אולי במבט ראשון זה נראה לכם אירוע עם פוטנציאל משמים אבל השיח היה ממש מרתק. הנה כמה מהסוגיות שעלו לדיון:

מהי רגולציה? בעברית – אסדרה.
רגולציה היא פעולה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח על פעילותו של נושא מסוים (עמ' 228). ביסודו של דבר הכוונה היא למגוון מנגנוני ביקורת שמטרתם למנוע כשלי שוק ומכשולים שעומדים בפניו ואין השוק יכול לזהות ולטפל בהם בעצמו. הרגולציה נעשית במספר כלים אפשריים: כללים ותנאים להתאגדות, מכסות ותעריפים, רישיונות, אגרות ותשלומים, דיווח, פקוח ובקורת. התפיסה הקלאסית היא כי המדינה מהווה את המנגנון המבקר, הרגולטור. כך גם לגבי רגולציה על פעילות המגזר השלישי. אבל, כאן למעשה מתחיל הדיון הציבורי.

אילו מנגנוני פיקוח יהיו על ארגוני המגזר השלישי?
ד"ר ניסן לימור טוען כי הגישה שהמדינה היא שומרת הסף, קובעת את הכללים היא גישה מיושנת. "אין ולא יהיה בעתיד רגולטור אחד מלמעלה". אנו בעידן של רגולציה רב כיוונית.
לדבריו, הרגולציה התגברה בשנים האחרונות בשל מדיניות ממשלתית של הפרטה ומיסחור של ארגונים חברתיים, בשל הקטנה של ממשלות ופעילותן ובשל התפתחות החברה אזרחית ומושגים כגון שלטון החוק.
התוצאה: אנו מקבלים רגולציית יתר, שהיא לטענתו, תת רגולציה. במקום לעודד חדשנות, הרגולציה קובעת כללים מקבעים, שמרניים וכופים. הארגונים החברתיים מתכווננים על פי הרגולטור והדבר מפריע לחיות שלהם.

רגולציה מבוזרת - רב כיוונית של המגזר השלישי בישראל
בשל מספרם הרב של ארגוני המגזר השלישי, הגיוון הרב של תחומי פעולתם, דרכיהם, פסיפס מקורות המימון ותחומי הפיקוח, אין ניתן להסתפק כיום במנגנון פיקוח אחד. וכך, בעולם פותחו כלי רגולציה ופיקוח הנשענים על חמש זרועות:
- החוק
- הארגון עצמו
- מנגנוני פיקוח עצמי של המגזר השלישי
- פיקוח על ידי הציבור
- מנגנוני הבקרה של גופים התומכים כלכלית (עמ' 238)

ובארץ, מעבר לרשם התאגידים, (רשם העמותות) שהוא הרגולטור הממשלתי, יש כיום מספר יוזמות של רגולציה עצמית של המגזר השלישי:
(על כך דברו באירוע ההשקה ד"ר חגי כץ ועו"ד נטע זיו)
1. מיזם "נאות", של מנהיגות אזרחית. הם קובעים סטנדרטים של ניהול תקין, זהו מנגנון בו גוף "על" נותן קרדיטציה ומוודאי שהארגונים עומדים בקריטריונים. קישור.
2. ארגון מידות. זוהי חברה לתועלת הציבור. מדובר למעשה בסוג של רגולטור חדש, רגולציה פרטית. הם הכניסו את השיח של אפקטיביות ושל
accountability,. הם מגדירים אמות מידה, מבקשים מארגונים אחרים להיות שקופים, לדווח לפי אמות המידה הללו ואז - מדרגים אותם. קישור.
3. גיידסטאר – מיזם אינטרנטי המשותף למשרד המשפטים, לקרן יד הנדיב ולחל"צ
NPTechאן פי טק. בליבה של היוזמה הזו היא רגולציה של שקיפות. קישור.

סוגיות בנושא רגולציה ורגולציה עצמית, שעלו באירוע ההשקה.
1. חשש מעומס יתר ארגוני
2. חשש מרגולציה עריצה של המדינה (למשל בנושא הצעת חוק ביקורת מימון ארגוני השמאל)
3. ברגולציה פרטית – נשאלת השאלה - מי הרגולטור על הרגולטור? (נטע זיו)
4. חשוב לשמור על מנגנוני רגולציה מסורתית – ממלכתית. לדעתה של עו"ד זיו, עדיף להשתמש ברגולציה של המדינה כי כך יש לציבור כלים להתמודד איתה למשל באמצעות הפגנות. יותר קשה להתמודד עם רגולטורים פרטיים ועצמאיים.
5. והקהל, כחלק מהשיח הפתוח העלה הסתייגויות מהרגולציה העצמית והפרטית: מנכ"ל מילבת התרעם על כך שמידות דורש כסף על מנת לעבור תהליכי רגולציה, אהובה ינאי לא בטוחה שהארגונים רוצים תהליכי אנליסטיקה, וד"ר מייק נפתלי טוען כי דרוש קוד אתיקה חברתית.

עוד על מהותה של הרגולציה, גישות ביקורתיות כלפיה (ג'וליה בלאק), על רגולציה מדינתית, רגולציה מבוזרת, רגולציה עצמית (אנתוני אוגוס) ושקיפות במגזר השלישי - בספר רגולציה. המגזר השלישי. בעריכתו של ד"ר ניסן לימור. והכל בעברית! שימו לב לפרק מיוחד המוקדש לרגולציה של יזמות חברתית המעלה סוגיות הרלוונטיות לנושא המיזמים העסקיים בארגוני המגזר השלישי.(קווין א' דייויס). הספר יצא בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בן גוריון (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי) ושל הקיבוץ המאוחד (קו אדום). 2010. קישור

אז רוצים לדעת מי הגיע לאירוע ההשקה? קצת ניים דרופינג, בבקשה: שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, חבר הכנסת זבולון אורלב, ממנהיגות אזרחית - גיורא רוזן, מנכ"ל והיו"ר הפעיל יגאל בן שלום, אהובה ינאי מנכ"ל מתן, מיכל הרצוג, דליה מגנת, אלי(הו) הורוביץ מיד הנדיב, חגי כץ מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, טליה אהרוני מייסדת מעלה, ירון סוקולוב, שוקי טאובר, עו"ד נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, נירית רוסלר, איריס טייטלבאום, רועי בילר מגיידסטאר, אסנת אוליאל לימור מארגון מידות, עירית קינן, מירי זיו, העיתונאית החברתית רותי סיני, ד"ר מייק נפתלי, שמעון צוריאל מנכ"ל אילן, נחמן פלוטניצקי מנכ"ל מילבת... ועוד רבים וטובים, שבאו לחלוק כבוד לפועלו של ד"ר ניסן לימור.

יום שלישי, 8 במרץ 2011

על המרפסת - נגישות ישראל. מודל הקמת פורום עסקים מקדמי נגישות

אני מאמינה כי עסקים יכולים להיות חלק מהפתרון של בעיות חברתיות. בארץ פועלים בשנים האחרונות פורומים אחדים של עסקים המניעים שינוי חברתי. על כך כתבתי בפעם הקודמת. הפעם ארחיב אודות יצירת פורום של עסקים המקדמים תרבות של נגישות. כאמצעי לשינוי חברתי. לאחרונה פגשתי לשיחה את סיגל רצאבי, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות, של עמותת נגישות ישראל על מנת לקבל ממנה תובנות על הצעדים הדרושים בפיתוח פורום של עסקים המובילים לשינוי חברתי.

אך לפני שנגיע לצעדים המעשיים – קצת רקע.

איך הכל התחיל?
המשימה שלקח על עצמו המייסד והיו"ר של עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לנגישה עבור ציבור האנשים הזקוקים לכך. 12 שנים לאחר שהוקמה, כבר אי אפשר לראות
את החיים בישראל ללא פעילות העמותה. מגוון תכניות המופעלות על ידי העמותה הוא רב. בתקציב לא גבוה, הם מקדמים חקיקה, מודעות, מעקב וחינוך בנושא נגישות של מבני ציבור, אתרי טבע ותרבות, אתרי אינטרנט ובכלל תרבות של נגישות.

ואכן, בשנים האחרונות עברו בכנסת חוקים ותקנות המחייבים שיפור בנגישות במסגרת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. במקביל, התפתחות המודעות של חברות עסקיות לאחריות התאגידית שלהן, מביאה לכך שיותר ויותר עסקים מגלים מחויבות ארגונית לקידום הנגישות בעסק ומבינים כי עסק נגיש הוא עסק מרוויח.

פורום
עסקים מקדמי נגישות הוקם לפני כשנה בעמותת נגישות ישראל על מנת להעלות את המודעות בקרב חברות עסקיות לנוש
א ההנגשה. הוא נועד לתת ייעוץ אסטרטגי וליווי בתהליך ההטמעה של מדיניות של נגישות ב
עס
ק ושל תהליכי הנגשה בפועל. יו"ר הפורום הוא יונה פוגל מנכ"ל פז. עד היום הצטרפו לפורום 33 חברות עסקיות מהמובילות במשק. אלה מצהירות כי הן מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השירות והמוצר ללקוחות עם מוגבלויות, למתקשים ולקשישים לפי מודל נגישות ישראל.



יצירת פורום עסקים מקדמי נגישות. אבני דרך למודל.

1. נתונים
הבסיס לכל שינוי חברתי הוא הגדרת הצורך החברתי. יש לאסוף נתונים על הבעיה החברתית ולזהות במקביל את המענה שהארגון וההתארגנות כפורום יכולה לתת. במקרה הזה הפורום משמש כמניע להצהרה על מחויבות לעניין וגם מציע ליווי מקצועי בהטמעה של השינוי המתחייב ברמה הפנים ארגונית.

2. תכנון מוקדם
נכנסים לתהליך של תכנון מובנה ומקצועי של המענה לצורך החברתי. (במקרה הזה – הצורך של הנגשת מבני ציבור ושל עסקים, כמתחייב בחוק והנגשת השרות ובכלל זה אתר האינטרנט, המוקד הטלפוני, טפסים, פרסום, הדרכת עובדים ועוד). מומלץ להתחיל בקטן, עדיף ללא פרסום מסיבי. בנגישות ישראל הסתמכו על תשתית של קשרים עם עסקים שנבנתה במהלך יותר מעשור. מגדירים מטרות, מבנה של פורום ותכנית עבודה. מגדירים מה השירותים המוצעים, מה העסקים מקבלים מהעמותה, מה הם נותנים ועוד. לפרוט הגדרת מטרות הפורום ומידע נוסף כדאי להציץ בקישור.

3. גמישות
יש להתאים את המענה בהתאם לצורך הספציפי של כל עסק. חשוב לקיים דיאלוג עם העסק המצטרף על מנת להתאים עבורו את שיטות העבודה והשירותים שיקבל (למשל צורך בהנגשת מבנים לעומת צורך בהנגשת שירות), עיצוב הקשר והתהליכים של היחסים בין שני הגופים. וכו'.

4. מיצוב ומיתוג
  • חשוב לדבר בשפה של העסקים: להדגיש מה התועלות עבורם מהצטרפות לפורום. (במקרה הזה - הדרכה של אנשי מקצוע, עדכון מקצועי , מיצוב ונראות, וכו'.)
  • להציב יו"ר לפורום מהמגזר העסקי. זהו תפקיד ייצוגי חשוב, אשר פותח דלתות עבור העמותה במגזר העיסקי.
  • לבחור את מובילי המהלך בפירמה: נדרשת החלטת מנכ"ל הפירמה שמתחייב לתהליך. בנוסף, העסק מתחייב למנות סמנכ"ל ייעודי לתחום הטמעת הנגישות בפירמה ולהקים צוות עבודה חוצה ארגון. היות והנושא של נגישות הוא מורכב, חוצה ארגון, בנגישות ישראל לא מסתפקים בעבודה מול מנהלת קשרי קהילה או אחריות תאגידית. נדרשת מחויבות רחבה, למשל בתחום בינוי, משאבי אנוש, שיווק, מכירות והנהלה בכלל.
  • ליצור לוגו לפורום. הלוגו מזכיר את הלוגו של העמותה ומוענק לשימוש רק לעסקים המחוייבים לו.

5. מסגרת החברות בפורום
כל פירמה המתחייבת לנושא הנגישות משלמת דמי חבר (2,500 ₪ בשנה) ומתחייבת לקבל גם סל שירותים:
א. השתתפות במפגשים מקצועיים. חשיפה לתיאורי מקרה, מחקרים וניסיון של חברים בפורום.
ב. זכות להשתמש בלוגו הפורום.
ג. מידע עדכני. מקבלים עלון עדכונים אחת לחודש על חידושי חקיקה, פעילות העמות הוכו.
ד. ייעוץ מקצועי וליווי פרטני וליווי ישיבות הועדה הפנימית לנושא הנגישות בארגון, לצורך הכנת תכנית עבודה רב שנתית להטמעת הנגישות בארגון. מוצע בתשלום נוסף.
ה. יצירת מודעות ארגונית. אפשרות לחומרי פרסום לקמפיין פנים ארגוני ולהעלאת המודעות לנושא בקרב העובדים והלקוחות.
* בתשלום נוסף מוצעים שירותים נוספים. לדוגמא ביצוע סקר נגישות, הכנת פרוגרמה על פי החוקים והתקנות.

6. מדידה והערכה
העמותה מכינה שאלון base line של מצב הנגישות ומודעות לנגישות בכל פירמה. בהמשך מועבר שאלון הבודק את התקדמות התהליך. ( כמובן, במקביל נדרש גם תהליך מדידה של השגת ייעדי הפורום עצמו.)

7. הוכרה
עסקים המתקדמים בהטמעת התהליך זוכים לקבל אות פורום העסקים.

עד כאן מודל יצירת הפורום של סיגל רצאבי בנגישות ישראל. המודל הזה מניח כי עסקים הם שותפים לשינוי חברתי. הם יכולים להניע אותו. תודה ענקית לסיגל על הנכונות לפתוח את הלב ולחלוק את הידע והנסיון שלה עם כולנו. ליצירת קשר תוכלו לפנות אליה בעמותת נגישות ישראל. 09-7451126 , sigal@aisrael.org או לאתר העמותה www.aisrael.org.



לסיום, לא יכולתי בלי שאלה אחת נוספת בנושא פתוח המשאבים. שאלתי את סיגל:
האם את מצפה מהעסקים החברים בפורום לתרום כסף לארגון, בנוסף לדמי החברות?
תשובתה ותשובת הארגון- בשלב זה, קיימת הפרדה בארגון בין בקשת התרומה ושיתופי פעולה לבין הפעילות בפורום. העמותה פועלת במישורים שונים עם חברות וארגונים בשיטת ה"כולם נהנים, כולם מרוויחים". הפורום לא משמש כעת באופן ישיר כלי לגיוס תרומות.

מה דעתכם, האם העסקים שיצטרפו למהלך ומכירים את החשיבות של העשייה של העמותה יתרמו לה מיוזמתם? האם בכלל ראוי לצפות שעסקים החברים בפורום יעלו גם תרומה כספית משמעותית לארגון? או האם יש להסתפק במחויבות החברתית שלהם בלבד? והכי חשוב, איך עושים את זה נבון?

יום שבת, 5 במרץ 2011

פורומים של עסקים המניעים שינוי חברתי - תמונת מצב

הציבור הישראלי מצפה מעסקים לגלות מעורבות חברתית. נרצה שיתרמו כסף, שישקיעו בקהילה. אבל עד כמה שהיא חיונית, אנו לא מסתפקים בתרומה כספית בלבד. במציאות של היום מצופה מעסקים להשפיע לטובה, באופן פעיל, על סביבתם. מצפים מהם שבעצם העשייה שלהם הם יתנו מענה לצרכים עימם החברה הישראלית מתמודדת. שיטמיעו את הפתרונות בתוך העשייה של ליבת הארגון. הפוטנציאל של עסקים להיות חלק מפתרון הבעיות החברתיות ולא חלק מהבעיה הוא תקווה גדולה. פוטנציאל ענק.

ואכן, המגזר השלישי בישראל עושה בשנים האחרונות צעדים אמיצים בדרך לכך. המגזר הוולונטרי לומד כיצד לגייס את העסקים להיות חלק ממנוף השינוי החברתי. אט אט מוקמים פורומים וקואליציות של עסקים הפועלים לשינוי חברתי. התארגנויות של עסקים המטמיעים את הפתרון לבעיות החברתיות בלב העשייה השגרתית שלהם. הם מיישמים למעשה את השינוי החברתי הרצוי ובד בבד מהווים מצפן עבור עסקים אחרים המצביע על הפתרון שהוא רצוי לחברה ובד בבד יעיל לפירמה.

קיימים בפועל מספר מודלים. בחלקם, העסקים מתארגנים כקואליציה, באחדים - עמותה יוזמת את ההתארגנות ובאחרים מדובר בשותפויות תלת מגזריות.

אלה כמה מן הקואליציות והפורומים המתקיימים כיום:

1. ארגון מעלה (ע"ר) -
בארגון רשת עמיתים בה חברים מעל 130 עסקים שלוקחים על עצמם מחויבות להתנהלות מתוך אחריות תאגידית. מנכ"ל העמותה מומו מהדב. מנהלת רשת העמיתים - ענת גולדשטיין.


2. קו משווה - קואליציה של מעסיקים לשיוויון לאקדמאים ערבים.
זוהי התארגנות של מספר גופים המעוניינים לקדם מציאות בה עסקים יתחייבו ויעסיקו אקדמאים מהמגזר הערבי. היא פונה למעסיקים מצד אחד וגם למועמדים להעסקה מצד שני. הקואליציה הוקמה ביוזמתו של דב לאוטמן. מנהלת הארגון - עו"ד עירית תמיר. קישור


3. ארגון ציונות 2000 . במסגרת העמותה מופעלת תכנית על"ה – עסקים למען החברה. בתכנית לוקחים חלק למעלה ממאה עסקים הפועלים בקהילה, בדגש מיוחד לתחום ההתנדבות. אולי זו לא בדיוק קואליציה אבל ציונות 2000 מלווה את העסקים בדרך לקידום שינוי חברתי ועל מנת לסייע להן לנהל את מעורבותן המקצועית באופן יעיל. מנהלת התכנית - עינת אברהם. קישור

4. המעגל הפתוח – פורום העסקים הישראלי לקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות במשק. הפורום הזה הוקם ביוזמת המדינה- משרד התמ"ת, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. הוא קורא לעסקים להצטרף לאתגר של העסקת אנשים עם מוגבלויות. ערב ההשקה, למי שעוניין יתקיים ביפו בשבוע הבא. קישור

5. פורום ישראלי לגיוון בתעסוקה – מיסודה של תב"ת – ג'וינט ישראל. הפורום פועל על מנת לשנות את המציאות בה שוק העבודה הישראלי אינו משקף את החברה הרב תרבותית בה אנו חיים. בפורום לוקחים חלק ארגוני המגזר השלישי, הציבורי וגם חברות עסקיות המטמיעות גיוון בהעסקה. חוץ מהעסקה של אנשים עם מוגבלויות הפורום מקדם את הרעיון של העסקת חרדים, אנשי מהגזר הערבי ומבוגרים. מנהלת הפורום - רות שבח גטריידה. הפורום הושק בכנס מעלה 2010. שימו לב כי מפגש ראשון של מליאת הפורום יתקיים בבית יהושוע השבוע. קישור

6. פורום עסקים מקדמי נגישות, שהוקם על ידי ארגון נגישות ישראל.

בפורום חברים כמה עשרות עסקים המצהירים על מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השרות והמוצר ללקוחות עם מוגבלות מתקשים וקשישים.
בפעם הבאה , אביא את דבריה של סיגל רצאבי, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות שחלקה עימי מניסיונה במהלך להקמת פורום העסקים של הארגון ונתנה גם מספר תובנות לדרך, עבורכם.


יום ראשון, 20 בפברואר 2011

מדידת תורמים - דעתו האמיצה של אבנר סטפק בכנס "עמותות משיגות תוצאות"

מזמן לא שמענו כאן קול כה אמיץ הפונה אל תורמים גדולים, קרנות ואל חברות עסקיות, דורש מהם לשנות את התנהלותם ובדרך מנפץ כמה מוסכמות. אבנר סטפק סגן יו"ר בית ההשקעות מיטב וממייסדי ארגון מידות, עשה זאת בכנס "עמותות משיגות תוצאות".

אבנר סטפק זכה למחיאות כפיים נמרצות. זה הגיע לו. הוא פתח את דבריו ואמר כי למרות שהכנס עוסק בצפיית התורמים כי עמותות תמדודנה את עצמן, הוא מבקש לדבר על מדידת תורמים. מבחינת נאה דורש - נאה מקיים. סטפק העלה מספר שאלות אותן הוא מצפה מהתורמים הגדולים ומעסקים לשאול את עצמם לפני שהם תורמים.

1. לייעד את הכסף למימון פעילות חדשה או לפעילות בעלת ותק?
סטפק יוצא נגד הנטייה המתפתחת לאחרונה של תורמים להקים עמותה אישית משלהם . לדעתו יש מספיק עמותות שצברו ניסיון. מוטב שתורמים יתרמו להן במקום להקים ארגון מאפס ולבזבז משאבים בשל חוסר ניסיונם שלהם.
לדעתי, כך גם הם יחזקו את ארגוני המגזר השלישי וישדרו אמון בפעילות של המגזר. (אבל עם זאת, סטפק בהיותו מנהל מיטב, בעצמו היה שותף להקמת ארגון "מידות". לדבריו הקמת "מידות", הוא יוצא הדופן של הפעילות של מיטב.)

2. לממן תקורות או פעילות ?
אנו יודעים כי לתורמים גדולים ולקרנות יש נטייה לממן רק פעילות בשטח. לדעתו- זו טעות. מימון התקורות של הארגון החברתי היא הכי אפקטיבית. מוטב לתרום לתקורות הארגון. רק בזכות תרומות לתקורה יוכל הארגון לקיים את עצמו לאורך זמן. כך התורם גם יוכל למדוד את הצלחת הארגון כולו ולא רק הצלחת תכנית מסוימת.

3. לתרום במזומן או לתרום שווה כסף?
שווה כסף אינה תרומה אפקטיבית והתנדבות עובדים היא בזבוז זמן. כאן סטפק הביא קול ממש חתרני, נכון? אני הופתעתי לשמוע את זה לא בגלל שהדברים לא דברו אלי, להפך, משום שאני חושבת כך כבר המון זמן ולא היה לי האומץ לומר אותם ואפילו לא לכתוב אותם בבלוג.
סטפק טוען כי עמותות לא צריכות את המחשבים הישנים של העסקים. ברוב המקרים הם לא עובדים כמו שצריך. גם הוצאת עובדים להתנדבות אינה יעילה. עסקים צריכים להבין כי פעמים רבות העמותות נדרשות להשקיע משאבי זמן וכסף (שאין להם) על מנת לנהל את תכניות ההתנדבות של הפירמות.

גם לדעתי - מוטב כי עסקים יתרמו כסף. הטענה שאנו שומעים לאחרונה כי תרומה כספית היא עלה תאנה של העסקים ועליהם להתמקד בניהול האחריות התאגידית שלהם לא משכנעת אותי. אין כאן מצב של או – או . צריך להיות כאן מצב של גם וגם. ובארץ, מעט מדי עסקים, תורמים מעט מדי כסף למגזר השלישי.

4. האם רקע התרומה הנו עסקי או פוליטי?
תרומות פוליטיות הן לדבריו פחות יעילות. עסקים צריכים לתרום לנושאים הקשורים לליבה העסקית שלהם.

5. האם יש עקביות בתרומה?
ארגוני המגזר השלישי זקוקים ליציבות. וזאת, בדומה לכל ארגון עסקי או חברתי. הנטייה של קרנות ותורמים להחליף עמותות "כמו גרביים" היא בעיני אבנר סטפק פסולה ולא יעילה. הדבר פוגע בעמותות. צריך לתת לארגון אורך נשימה. גם לטעות. גם להתנסות. מוטב לקרן לתמוך בארגון לאורך זמן. רבים מאוד מהנוכחים בכנס הזדהו עם האמירה הזו.

6. פרסום או מתן בסתר?
סטפק טוען כי כל עוד הפרסום לא יעלה כסף - רצוי לפרסם את התרומה. אני מניחה כי כוונתו שפרסום יסייע לחולל שינוי חברתי ויגביר תרומות של אחרים.

זו היתה מצגת מרעננת. אני מצאתי בדבריו של אבנר סטפק קול אמיץ, ואף חתרני של אדם שמעורבות חברתית וחיזוק תשתיות המגזר השלישי הם נר לרגליו. מסכימה עם דבריו כמעט באופן מלא.
אני מקווה כי קרנות יגיבו ויוציאו את התובנות החדשות שלהן. גם בעסקים נדרשת חשיבה מחודשת בנושא הדרך בה הם תורמים לקהילה ולחברה.

יום רביעי, 16 בפברואר 2011

עמותות משיגות תוצאות

כנס "עמותות משיגות תוצאות" שהתקיים השבוע בתל אביב, מהווה דוגמא נהדרת לשיתוף פעולה בין גופים המעוניינים לקדם נושא אחד: ניהול אפקטיבי ותרבות של מדידה בארגונים חברתיים. לפניכם מספר תובנות שלי מהכנס. חלק א'.

לצאת מאזור הנוחות שלך ולהיכנס לחדר חשוך, גדול יותר, עם מראה ומשקל (מאזניים). זה הדימוי באמצעותו בחר יעקוב בורק, יו"ר מידות, לתאר את המשימה אליה נכנסות עמותות שעומדות להתחיל בתהליכי מדידה והערכה.

במידה מסוימת הכנס, דיבר אל המשוכנעים. באודיטוריום של הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד בתל אביב התכנסו, לאחר שעמדו בתהליכי הסינון המקדימים, כ- 300 מנהלי עמותות, יושבי ראש של ועדים מנהלים, נציגי קרנות פילנתרופיות, תורמים ואנשי מקצוע. זה הציבור שיודע שנושא המדידה וההערכה של עשייה החברתית הוא חשוב. ציבור שאמור להוביל את תהליכי המדידה ואת המודעות הציבורית לנושא - הלאה.

הכנס שנערך ביוזמת ארגון מידות, היה שיתוף פעולה מבורך עם מספר גופים. מתן – משקיעים בקהילה, ישראל תורמת - פלטפורמת התרומה האינטרנטית החדשה, וקמרון – ארגון חדש המעניק ייעוץ פיננסי לעמותות. מעבר לאיגום המשאבים הכספי והמקצועי משיתוף הפעולה הזה , המסר שעבר לנוכחים , ולחברה האזרחית, אם תרשו לי, הוא כזה המדגיש את העוצמה בשילוב כוחות על מנת להעביר עמדה מקצועית. ברגע שארגוני החברה האזרחית מוסרים מסר מאוחד – יש לו משנה תוקף: חשוב ומועיל למדוד את התוצאות של העשייה של הארגונים החברתיים.

כנס של "האם" ושל "מה" ועדיין לא של "איך"
הכנס היה דינמי, שילב דוגמאות מהשדה (פעמונים, לקט ישראל, נט"ל, יד הנדיב) ותובנות של מרצים מחו"ל (מרטין ברוקס מבריטניה ופיי טברסקי מקליפורניה). האכסניה של הבנק הבינלאומי שידרה אלגנטיות צנועה ומאופקת וההנחיה של אורן מג'ר מדה מרקר שמתמחה לאחרונה בהנחיית כנסים ופאנלים על המגזר השלישי, היתה נבונה.

מה חושבים מנהלי העמותות על תהליכי המדידה אותם הטמיעו בארגון שלהם? מהן התובנות של שאר אנשי המקצוע? הפעם אביא מספר נקודות ממסרי הכנס.
  • תהליכי מדידה והערכה בארגונים חברתיים מסייעים לארגון להתנהל בצורה מקצועית ואפקטיבית. מוטב להיכנס לתהליכים אלה ממניעים פנים ארגוניים אלה, ז"א כדי לשפר את ביצועי הארגון ולא רק משום המחשבה שהתורמים מצפים לכך. (אוריאל לדרברג מנכ"ל פעמונים, גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל)
  • מנהלים מבינים כי יש לנהל עמותה כמו שמנהלים עסק. התהליך האסטרטגי בו נכנסים לחשיבה עסקית מסייע לארגון לעבור משלב היזמי שלו לשלב בוגר. הערכה ומדידה מסייעות במיוחד לארגון הנמצא בתהליכי צמיחה מהירים או במיזוג בין ארגונים. יחד עם זאת בתהליך זה חשוב לא לאבד את השליחות של הארגון והצביון שלו כארגון רווחה. (לקט ישראל, פעמונים )
  • מחויבות בכל רמות הארגון נדרשת על מנת להפוך לארגון מודד ומעריך. המנכ"ל מוביל את התהליך, מדריך את אנשי הצוות ומאפשר מעבר לשיח ארגוני בו לכל מנהל בארגון יש תפקיד בתהליכי המדידה וההערכה. (אורלי גל מנכ"ל נט"ל, לקט ישראל, פעמונים).
  • שינוי של תרבות ארגונית. צריך להיות מודעים לכך שמדובר בשינוי של תרבות ארגונית. יש צורך בשינוי של תהליכי חשיבה. לייצר תרבות ארגונית שהיא "תרבות של תוצאות". (מרטין ברוקס, NPC ארגון בריטי המוביל את נושא מדידת אפקטיביות בארגונים).
  • מדובר בתהליך לא פשוט. ארוך טווח, כואב במידה מסוימת לארגון. הוא דורש הסתגלות ארגונית לצורת החשיבה. לעיתים יש התנגדות בקרב "הדור הישן" בארגון שלא מורגל לדבר בשפה של מדדים, יעדים ותוצאות. (נט"ל).
  • לתקשר את השפעות הארגון. שקיפות חשובה לניהול אפקטיבי (גידי כרוך, לקט ישראל) ועל מנת להוכיח תוצאות. יש לתקשר אותן פנימה והחוצה. מרטין ברוקס הציג שני ארגונים שעושים את זה יפה WRVS וגם Fair bridge .
  • התורמים ישמחו לראות הוכחות לאפקטיביות של עמותות אבל, למעשה, עדיין יתרמו הרבה "מהבטן, מהלב" ולא מהראש. (בין השאר נאמר על ידי מרטין ברוקס). (מסר כן, אבל קצת מדכדך בהתייחס למאמץ הנדרש מהארגון בתהליכי המדידה וההערכה. נכון?)

רוצים לדעת כיצד להטמיע תהליכי מדידה והערכה לצורך ניהול אפקטיבי של הארגון שלכם? כדאי לכם לבדוק שתי דרכים שהומלץ עליהם בכנס. שני ארגונים צויינו ככאלה שנותנים ייעוץ וליווי בתחום המדידה וההערכה.
1. מתן , הדרך שלך לתת.
2. מידות. ארגון מידות הוא ארגון המקדם אפקטיביות כאמת מידה לתורמים ולעמותות על מנת לבחון את עצמם.

ובכל זאת, איך מתחילים?
אלו חמש השאלות שחשוב לדעת את התשובה עליהן אם אתם רוצים להיות ארגונים אפקטיביים ואם אתם רוצים לתקשר את ההשפעות שלכם:
5 השאלות של מידות:
1. מהי הסוגיה החברתית שאתם מנסים לפתור?
2. מה אתם עושים כדי לפתור או לצמצם אותה?
3. מהם ההישגים שלכם?
4. איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג?
5. מה אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם?

ובכל זאת למי שרוצה כבר עכשיו להיכנס קצת פנימה: תחומי מדידה, מסגרת עבודה ועוד- את המצגת של מרטין ברוקס מנכ"ל NPC חברת הייעוץ הבריטית בנושא מדידת אפקטיביות של ארגונים חברתיים. שהיוותה כך נראה ההשראה לפעילות של מידות, אפשר למצוא בקישור הזה.

עד כאן חלק א' אודות הכנס. בפעם הבאה אכתוב על "תורמים ונתינה אסטרטגית". לנושא הזה היתה התייחסות מעניינת של יעל שלגי, ראש תחום חברה אזרחית של יד הנדיב, של פיי טברסקי , יועצת בכירה של יד הנדיב ועל מדידת תורמים - מצגת חתרנית של אבנר סטפק מייסד מיטב ומידות.

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

לנהל עסק חברתי - שלושה עקרונות מרכזיים

עסק חברתי הנו מודל חדש יחסית במרחב הציבורי הישראלי. בעיניי רבים הוא מהווה פוטנציאל לפריצת דרך בתחום הארגונים החברתיים. מצד אחד מטרותיו הן ראש וראשונה חברתיות. מצד שני, זהו עסק כלכלי - עליו להניב רווחים. המשקיעים בעסק חברתי מקבלים את השקעתם בחזרה אך הרווחים מיועדים לטובת הקהילה.

מהם העקרונות לניהול מיזם עסקי – חברתי מצליח?

פוסט אורח מאת: דולב גוטליב, מנהל מיזם "סיפור חוזר".




כשעפרה שאלה אותי מהם הדברים החשובים ביותר שלמדתי בשנתיים האחרונות, כמנהל המיזם, גלשנו לשיחה בת ש
עתיים. בסופה, התבקשתי על ידה למנות שלושה עקרונות מרכזיים שאני מקפיד עליהם בהקמה ובניהול המשאבים של "סיפור חוזר".

במה מדובר?
סיפור חוזר הנו שירות סביבתי וחברתי מיסודה של עמותת "שכולו טוב" והיזם עירד אייכלר. המיזם מעודד שימוש חוזר בספרים ומאפשר תהליכי שיקום תעסוקתיים איכותיים לבעלי קשיים נפשיים. אנחנו עוסקים באנשים, בספרים, בקהילה ובסביבה. אתם יכולים לרכוש את הספרים של סיפור חוזר ממדף ייעודי ב- 150 בתי קפה וחנויות. כל ספר (משומש, במצב טוב) נמכר ב- 20 ₪. הרווח מוחזר למיזם. חמישים העובדים, סוכני המכירות, הם אנשים עם צרכים מיוחדים. תקציב הארגון כמיליון ₪.

אלה שלושת העקרונות לניהול עסק חברתי כפי שאני רואה אותם:

1. כולם מנצחים
המושג win – win נשמע לי תמיד כמו פרפרזה למסכת בבא קמה בנושא "זה נהנה וזה לא חסר" ולא באמת משיג הנאה לכולם. אבל, ב"סיפור חוזר" ניסינו כבר בתחילת הדרך לבחון את מכלול ההיבטים החיוביים ולמנף מהם משמעות שתועיל למישהו, או בעצם לרבים.

  • ענינו על צורך ממשי. מצד אחד אנשים רוצים לרכוש ספרים. מצד שני- רבים מעוניינים למסור את הספרים לאחר השימוש.

  • אנו מאפשרים התנסות ייחודית והזדמנות תעסוקתית לאנשים בעלי קשיים תעסוקתיים העובדים במיזם.

  • אנו מקדמים את מוקדי המכירה. בתי הקפה, משפרים את תדמיתם, מטייבים את השירות שהם נותנים ללקוחות ומייצרים עבור עצמם הכנסה נוספת.

  • שומרים על הסביבה. על ידי צמצום ייצור ספרים חדשים ושימוש חוזר - מקטינים נזקים סביבתיים וכריתת עצים. בקיצור... כולם נהנים!

2. גישה עסקית
זכות הקיום של סיפור חוזר נובעת מהישגיו.
אנו בודקים לעומק את התוצאות שלנו, בכלים עסקיים ומקצועיים. בכדי לעשות זאת, הצבנו מטרה וחזון וגיבשנו יעדים ברורים הניתנים למדידה. עסק חברתי, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, לא יכול להתקיים יום אחד בלי שיהיו לו המשאבים לכך. ומכאן - חשוב ללמוד מהניסיון בעולם העסקים.

השעות הראשונות שלנו בהקמה של סיפור חוזר היו בכתיבת תוכנית עסקית ברורה המאפשרת איזון תקציבי ותהליכי מימון. אם יזם עסקי לא מרשה לעצמו להשקיע הון ללא תוכנית עסקית ברורה, על אחת כמה וכמה יזם חברתי שהמימון והכסף הם עבורו רק כלי לקדם מטרות חברתיות. כי הרי מה ערכה של מטרה חברתית, חשובה ככל שתהיה, ללא המשאבים הנדרשים לה?

3. עצמאות
בהנחה שסיפור חוזר, באמת מניב רווח לכל הצדדים, חשוב לנו לבחון אותו בכלי השוק. בנינו לסיפור חוזר תוכנית מימון על בסיס הכנסות עצמיות. אנו מאמינים כי על שיקום איכותי שווה לשלם. על ספרים טובים בוודאי. מכאן הדרך ברורה – עלינו להתמקד באפיקי הכנסה עצמאיים ללא תרומות. לשמחתנו הרבה הצלחנו בזה עד כה.

האמת היא שההימנעות שלנו מתרומות לא נבעה ממניעים כלכליים בלבד. התשתית לכך היא עמוקה יותר ובסיסית:
אחד ממדדי ההצלחה שלנו היא כמות העובדים שיוצאים לתעסוקה בשוק החופשי ומצליחים להחזיק שם מעמד לאורך זמן. אם כך, ברור לנו כי אנחנו חייבים מערכת שתתמודד עם השוק ותשחק לפי הכללים שלו.

זאת ועוד, חשוב לנו לשדר איכות ועוצמה: אי אפשר להעביר מסר של איכות ועוצמה מבלי להיות כאלה. לכן, נשמח להתקין מדפי ספרים רק במקומות שרואים בכך יתרון עסקי ולא מתוך רחמים. נרצה שאנשים יקנו ספרים שלנו רק אם הם שווים את המחיר. חשוב לנו שמשתקמים יעברו אצלנו תהליכי שיקום רק אם אנו מספיק טובים בכך.

כמו שכתבתי בהתחלה, פה אי אפשר להפסיד, כולם חייבים לנצח!


*** *** ***
עוד על עמותת שכולו טוב ועל מיזם סיפור חוזר וליצירת קשר עם דולב גוטליב – הכנסו לאתר המיזם.

למעוניינים להוסיף ולקרוא על מודלים שונים של עסק חברתי, או ארגונים עסקיים חברתיים מומלץ לעיין במיפוי המעמיק של רחל בנזימן.

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

אלול על המרפסת. האתגר - פרויקט מניב הכנסה

ראשון על המרפסת שלי -
המרכז לתרבות יהודית, בית המדרש הפלורליסטי - אלול

ההתחדשות היהודית בישראל הביאה לכך כי בשנים האחרונות, מופעלים בארץ מספר גדול של בתי מדרש פלורליסטיים. ברוב המקרים תקציבם מתבסס על תמיכות של יהודי חו"ל. האתגר הכלכלי של הארגונים ושל בתי המדרש הללו מתעצם בד בבד עם הקטנת מעורבותן של קרנות שונות ועם צמצום תמיכתם של יהודי ארה"ב. נדרשים מקורות הכנסה חדשים, מגוונים ויצירתיים.
ביחד עם צוות העמותה*, נביא כאן דוגמא להתמודדות עם האתגר ונשאל אתכם: האם זה יכול לעבוד?


אלול, חלוץ
בתחומו בשדה התרבות בישראל, פועל מזה למעלה מעשרים שנה בירושלים וב- 25 "קהילות לומדות" ברחבי הארץ. הוא רואה את ייעודו ופועלו ביצירת מרחב ללימוד, ברור הזהות היהודית, יצירה וחידוש התרבות היהודית בהשראת מקורות ישראל, והטמעתה של השפה היהודית המתחדשת בחיי היומיום ובשיח הציבורי בישראל.

מעל 10,000 אישה ואיש למדו עד היום בבתי המדרש של אלול והשתתפו בערבי תרבות ושיח ועוד. קהל מגוון הכולל דתיים וחילוניים, נשים וגברים, אנשי ימין ושמאל, אנשי חינוך, עולים חדשים, אנשי צבא, סופרים ואמנים, קבוצות צעירים מחו"ל, ראשי קהילות יהודיות בארץ ובעולם פוקד את הפעילויות השונות ומקיים שיח בלתי אמצעי ומפרה. כיום, בכל שנה לומדים במסגרות של אלול כ- 2000 איש. מתוך אלו צמחו וצומחים מובילי תרבות, מחנכים ואמנים, כותבים ויוצרים, אנשי מעש הפזורים בכל קשת העשייה בישראל ובעולם. עוד על פעילות אלול ועל דרכו כמודל ליהדות פלורליסטית וסובלנית ראו באתר הארגון.

ויהי היום – בית מדרש למספרי סיפורים – פוטנציאל לפרויקט מניב הכנסה
כך כותבים לי מאלול: בית המדרש למספרי סיפורים הוא רעיון חדש יחסית הפועל מזה שלוש שנים. רצינו להחיות את מסורת התרבות היהודית ארוכת השנים של הסיפורים התלמודיים שהועברו בעל פה והשמורים כיום בעיקר בין הדפים הכתובים. בית המדרש פועל להשבת הסיפורים היהודיים לתודעת הקהל הישראלי.

לשם כך הוקמה באלול תכנית לימודים שנתית להכשרת מספרי סיפורים, בדגש על התמחות בטקסטים יהודיים. ללומדים (מעל 50 עד היום), ניתנת אפשרות יחידה במינה לשלב לימוד בית מדרשי עם רכישת כלים מעשיים לביצוע מופעי סיפורים מסוג זה, מתוך כוונה שיוצגו לקהל מגוון של ילדים ושל מבוגרים.


המופעים שנוצרים
מבוססים על סיפורי התנ"ך, מדרשי חז"ל, סיפורי חסידים ואגדות עממיות. הם מאפשרים לילדים להכיר את ההיסטוריה, את הערכים המוסריים ואת העולם התרבותי של העם היהודי, באופן נינוח ומהנה, במסגרת פתוחה ובגישה פלורליסטית. במופעים משולבים בובות, כלים מוזיקליים, או סדנאות יצירה.

שיווק - אלול מסיע בחשיפת בוגריו וביצירת שיתופי הפעולה בקהילות השונות. המופעים יכולים להשתלב במערך שעות הסיפור בספרייה, בהפנינג קהילתי או בפעילות בגנים ובבתי הספר לקראת חגים ובכל ימות השנה.

חממה - חלק נוסף המוצע בתכנית, מאפשר לבוגרים לקבל ליווי אמנותי ותכני לפיתוח ולהעלאת הסיפור - מופע, כמו גם סיוע בשיווקו.

אתנחתא קומית. הציצו בסרטון על מנת להתרשם מרוח המספרים והסיפורים (למבוגרים).

התלבטות ושאלות לדיון
תכנית אמנותית, כפי שהוצגה כאן, מכניסה לשיח הארגוני מושגים הקשורים לכדאיות כלכלית, שיווק, היצע, ביקוש, מכירה וכו'. בהרבה מקרים מדובר בשפה שהיא זרה לארגון וולונטרי. שימוש בתכניות מניבות הכנסה כאמצעי לעצמאות כלכלית הוא חשוב מאוד, אך משפיע באופן ישיר על השיח בארגון. אין אנו יכולים להתעלם מהשפעת שיח במושגים "עסקיים" על התרבות הארגונית. ראו גם את דבריה של אסתר זיכלינסקי שחקרה את נושא המיסחור במגזר השלישי. לדעתי, אין לפסול את האופציה של תכנית מניבת הכנסה, במקום שהיא מתאימה. יש להערך אליה מבחינה עסקית בצורה נכונה. בה בעת חשוב להביא את הנושא לדיון ערכי פתוח בעמותה ולדאוג שהגישה החדשה לא תשתלט על שליחותה החברתית של עמותה. (באלול אין סכנה כזו...).

השאלה לדיון - בשלב זה התכנית להכשרת מספרי סיפורים מכסה את עצמה מבחינה כלכלית, בזכות סיוע של קרנות פילנתרופיות. נשאלת השאלה - כיצד תוכניות של יהדות פלורליסטית יכולות להיות מקור הכנסה מניב לעמותה?

*תודה לרני יבין, מנכ"ל אלול , למיכל באום, מנהלת פתוח המשאבים ולברכי ליפשיץ, ראש התכנית להכשרת מספרי סיפורים, על נכונותן לצאת למרפסת. תגובות ורעיונות יתקבלו בשמחה.
הצילום התקבל מאלול. לפרטים נוספים על התכנית הזו ועל אחרות - אלול אלו ואלו (ע"ר) www.elul.org.il