יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

הסיפור על קשרי עסקים וקהילה

נתחיל בשתי נקודות תצפית ונתבונן בשני סיפורים מרכזיים: סיפור על קהילה. סיפור על עסקים. בשאיפה יתרחש כאן גם החיבור והמפגש ביניהם.
אבל בגובה העיניים. כי למעשה הסיפור שמרתק אותי הוא אנחנו: הלקוחות, השכנות, העובדים, הצרכנים והמשקיעים. וגם התרבות שלנו והדרך בה היא מכילה את המפגש הזה של עסקים וקהילה.

האם יש דרך נכונה למפגש בין עסקים וקהילה? האם המפגש הזה משפיע? כיצד? על מי? אילו עסקים עושים קשרי קהילה נכון ואפקטיבי? מה עובד? מה סתם יחסי ציבור? מה כדאי ומה לא כדאי לעשות בקשרי עסקים קהילה? איך מחברים עסקים לקהילה וקהילה לעסקים? כל זאת כאן מכאן ואילך.

אבל למה אני כותבת ולמה עכשיו?
מריל סטריפ משחקת על מנת לזכות באוסקר בסרט החדש ג'ולי וג'וליה. הסרט, שיצא הקיץ לאקרנים בארה"ב, ויגיע לארץ כנראה בקרוב, מביא סיפור של תרבות אמריקאית בשנות החמישים ובשנות האלפיים. במקביל. סיפורה של כוהנת הבישול האמריקאית, ג'וליה צ'יילד וסיפורה של ג'ולי פאוול, בלוגרית צעירה בזמננו. שתיהן חושבות על אוכל, מבשלות וכותבות על אוכל. הסרט, סרטה של נורה אפרון, עשוי לא רע בכלל, מצחיק לפרקים, מעט מתקתק אבל בהחלט מעורר תיאבון. במקרה שלי - תיאבון לכתיבה.

אין תגובות:

פרסום תגובה