המסר שיוצג בכנסים דומה: מערכת החינוך הישראלית פרוצה למעורבות של גופים פילנתרופיים - עמותות ועסקים. ( ב- 89% מבתי הספר מופעלות תכניות חיצוניות*) חסרה מדיניות ממשלתית בנושא. פיקוח ממשלתי על התכניות הללו כמעט ואינו קיים. הסתמכותה של מערכת החינוך על גופים חיצוניים מגבירה את אי השיוויון (כמו תמיד, העשירים "מתעשרים". כל למשל: תכניות העשרה מדעיות ניתנות לבתי ספר חזקים בעוד תכניות תגבור ומיומנויות כישורי חיים לבתי ספר ברמה כלכלית חברתית נמוכה*) ותוצאותיה לרוב לא נבחנות (65% מהתכניות מתקיימות בהעדר מערכי הערכה סדורים ומקצועיים*).
המכון ליזמות בחינוך הוקם ליד בית הספר לחינוך של מכללת בית ברל וממומן על ידה. מטרתו המוצהרת היא לכוון את הפעילות של הגופים החיצוניים הפועלים במערכת החינוך, לאזן בין היתרונות בחדשנות של המגזר השלישי בחינוך ובין אחריותה של המדינה בנושא ולפעול מתוך שקיפות על ידי בניית מאגר נתונים רחב. מעורבות המגזר העיסקי במכון נמוכה.
תנועת הכל חינוך קמה על ידי אנשי עסקים ואנשי ציבור (ביוזמתו של דב לאוטמן) ופעלה מראשית דרכה למצב את עצמה כגוף בר סמכא לקידום שינוי במערכת החינוך. החזון שלהם שאפתני- הצבת החינוך בראש סדר היום הלאומי ופעולה למהלך נרחב של שיפור והתחדשות מערכת החינוך בישראל, מתוך עקרונות כגון: חיזוק החינוך הציבורי, ליבת לימודים מוסכמת, קידום מעמד המורים והמנהלים ועוד.
מספר סוגיות מעניינות אותי לקראת הכנסים השבוע: ממי מקבל כל גוף כזה את הלגיטימציה שלו לפעול ולהשפיע? מהם יחסי הגומלין בין הארגונים הללו? מה היכולת של כל אחד מהם להשפיע על המדיניות הממשלתית? נראה כי עוצמה ציבורית של ארגון נובעת מהמוניטין הציבורי, המקצועי או האקדמי של המקימים, אולי גם ממוניטין התורמים. היקף העשייה בשטח, המיקוד והעקביות משמעותיים, אבל בוודאי חשובים גם יחסי הגומלין שהארגון משכיל לכונן עם ארגונים נוספים הפועלים לאותה מטרה. האם משרד החינוך יקשיב לארגון שקם מתוך האקדמיה? האם יעתר יותר בקלות לפניות של התאגדות אנשי עסקים או אנשי ציבור מוכרים? היות ושני הפנים חשובים - לצורך השפעה על מדיניות, הכרחית לדעתי, פעולה בקואליציה.
האם ישכילו שני הארגונים הללו, לפעול יחד?
***
האם מערכת החינוך פתוחה לשמוע את שיש לעסקים ולארגונים חברתיים לומר בנושא?
נראה שכן. כיום, גם הודות לפעולה חברתית נמרצת, הגענו למצב בו הדיאלוג התלת מגזרי הוא נורמה מקובלת ובצדק. מנכ"ל משרד החינוך השתתפה בכנס של "הכל חינוך". ראשי המגזר הציבורי משתתפים בכנס העסקים של מעלה. מנהלת המכון ליזמות בחינוך מובילה דיאלוג תלת מגזרי בנושא חינוך, במסגרת "שולחן עגול" במשרד ראש הממשלה. נראה כי מערכת החינוך הממלכתית אינה מנותקת והיא מגיבה לקריאות של גופים חברתיים סביבה, כפי שנווכח בוודאי גם השבוע. עם זאת, הנתונים מראים כי המערכת פתוחה מדי להשפעה של גופים וארגונים שונים וביניהם עסקים, המנסים להשפיע הן על תכנית הלימוד והן על המדיניות.
המערכת הממלכתית צריכה לקבוע סדר יום לאומי בתחום החינוך ולהגן על עצמה ועל השיוויוניות שלה הן ממעורבות יתר של גופים וולונטריים, אפילו מאלה המבטיחים מימון, והן מגופים עסקיים במקרה שאינם רואים את הצרכים של מערכת החינוך עין בעין.
* נתונים מסקר תשס"ח של המכון ליזמות בחינוך בראשותה של ד"ר בת חן ויינהבר: מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עיסקית במערכת החינוך.
עפרה, יופי של פוסט. מסכימה עם השאלות ועם האבחנות. אחת הבעיות היא שבמדינת ישראל יש חולשה בכל הנוגע למדיניות מערכת החינוך. תשאלי את אורן יהי שלום...
השבמחקנתראה בכנס?
בהצלחה עם הבלוג ובכלל
שירלי
תודה שירלי. דווקא בשל החולשה יש סכנה של השפעות חיצוניות בעייתיות לעיתים. נתראה. עפרה
השבמחקהי עפרה, שמח לגלות את הבלוג שלך.
השבמחקמסכים עם הטיעון הכללי, אבל אם נפתח אותו, לדעתי חשוב להציב את השקיפות מול ההורים כקריטריון מרכזי. נכון להיום עסקים ועמותות יכולות לקבל אישור של המדינה אבל ההורים לא ידעו על העמותה או העסק כלום.
ההצעה הראשונית שמתגבשת בבית-ברל היא צעד נכון בכיוון עידוד השקיפות להורים, הם מציעים להקים תיק לכל יוזמה שמקבל אישור, לדעתי כאמור חשוב לציין שהתיק יהיה זמין לכל אזרח במדינה.
כתבתי פוסט בבלוג שלי על שני הכנסים הקרובים, הדגשתי בו את ההבדלים בין שני מארגני הכנסים בדגש שהם שמים על פיקוח של המדינה מול פיקוח של התאגיד.
http://www.hevrati.org
סוגיה חשובה מאין כמותה..
השבמחקבעיני אחת הבעיות הגדולות בחינוך בארץ הוא החינוך האפור והעובדה שלמי שיש יותר, מקבל יותר חינוך לילדים, שבעתיד גם יוכלו לשלם יותר וכך קטנה את המוביליות החברתית.
העובדה שעסקים מעורבים בצורה כזו בתחום החינוך יכולה להעמיק את הבעיה של החינוך הפרטי- בעלי הדעה בתחום הם בעלי המאה.
רק אם גופים אלו ידאגו לחינוך לכולם ולא לאליטות יש להם לגיטימציה מוסרית.
אחרת- מאוד בעייתי בעיני.