הכל התחיל בשלט הזה. בעודי פוסעת באזור העסקים המתחדש של העיר בת ים, נהנית מאירועי הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, נתקלתי בשלט חוצות ענק הקורא לעסקים לחתום על אמנה עירונית לאיכות חיים. ברור שהסתקרנתי.
בחודשים האחרונים אני בוחנת דרכים שונות של רשויות מקומיות לרתום חברות עסקיות, גם קטנות ובינוניות לרווחת התושבים ואיכות החיים בעיר. בפוסט קודם כתבתי על מודל קשרי עסקים וקהילה של כפר סבא. אולי בת ים מציעה מודל חדש ומעניין?
אין ספק כי היחסים בין עסקים לרשויות מקומיות נמצא על סדר היום הציבורי. בכנס מעלה שיתקיים בראשית השבוע הבא, 31 באוקטובר, מוקדש מושב מיוחד לנושא שיתופי פעולה בין עסקים ורשויות מקומיות. המושב: "עסק, עיר קיימות - שת"פ", יתמקד ככל הנראה בנושאים סביבתיים.
אם כן, מה כוונת עיריית בת ים בקריאתה לחתום על אמנת בת ים לאיכות חיים? באתר האינטרנט של העירייה מופיע הצהרה זו:
"אמנת בת ים לאיכות חיים עירונית" קובעת סטנדרט חדש של אחריות משותפת על הסביבה הפיסית והחברתית. חתימה על האמנה ושינוי דפוסי החיים ע"פ עקרונתיה יאפשרו לנו לחיות בעיר עם איכות חיים אמיתית. ...תהיתם מה הם אותם עקרונות איכות חיים העירונית? הם מפורטים במסמך האמנה:
...בתי עסק שיחתמו על האמנה ויתחייבו למלא אחר עקרונות איכות החיים העירונית, יקבלו "תו אמנה 2010" אשר יופיע בחזית בית העסק ויעיד על לקיחת חלק בתהליך העירוני, באופן זה, כל תושב יידע שבית העסק פועל על פי אמות מידה של שמירה על הסביבה ומחויבות לקהילה. "
"המטרה היא ליצור קהילה תומכת, לשמור על הטבע והמשאבים העומדים כיום לרשותנו, להקטין את הזיהום והפסולת שהעיר שלנו מייצרת, לקיים מרחב ציבורי איכותי בעיר ולשפר את איכות החיים היום, ובדורות הבאים.
החותמים (תושבים, עסקים ועובדי העירייה) מתחייבים:
1. לכבד את האחר, את תרבותו ואורח חייו, ולבנות קהילה תומכת בטוחה ואיכפתית.
2. ליזום ולפעול בקהילה תוך דגש על נתינה ומעורבות.
3. לשמור על המרחב הציבורי והפרטי ולטפחו: דירות וחצרות, רחובות, גנים וכיכרות.
4. לשמור על החי, הצומח והדומם בתחומי העיר.
5. לשמור על נקיון סביבת המגורים, הרחובות, הגנים וחוף הים.
6. להקטין את כמות האשפה שאנו מייצרים, למחזר ולעשות שימוש חוזר במוצרים וחומרים.
7. להקטין את השימוש ברכב פרטי המזהם את האויר ולהעדיף הליכה ברגל ושימוש באופניים.
8. לתת עדיפות להולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית ולכבד את זכותם למעבר וחצייה בטוחים.
9. להשתמש באופן חסכוני בקרקע, אנרגיה,חשמל ומים בבתינו ובתחום העיר.
10. לפתח את ביתנו ועירנו תוך התחשבות בקיים הטבעי, בקהילה ובתרבות המקומית.
הכל טוב ויפה. באמת. אבל,
אנחנו אנשים ספקנים, תלמידים חכמים שלומדים למלא אחר עקרונות ה- GRI...
ניסיתי לברר את השלכות התכנית, את הציפיות מהעסקים ואת המחוייבות שלהם.
כאזרחית מתעניינת, וכתושבת בת ים בעשרים שנה הראשונות לחיי, שבהחלט מתרשמת מהתנופה שעוברת על העיר, פניתי בטלפון ובכתב לדוברות העירייה. ביקשתי מידע נוסף על התכנית והיקפה. שבועיים וחצי עברו ואני עדיין מחכה לתשובות. כעת אתם מחכים איתי.
אלה השאלות שהפניתי לעירייה:
- כמה עסקים הצטרפו לפרוייקט? מה הצפי?
- מה המטרות שלכם בפרוייקט?
- מה סוג המעורבות שאתם מצפים מהעסקים?
- מה סוג האחריות שאתם מצפים מהעסקים לקיים? האם יש התייחסות להוגנות בעסקים, אתיקה, העסקה הוגנת, סביבת עבודה בטוחה או תרומה לקהילה בדרך כלשהיא?
- האם המחוייבות של העסקים מתבססת רק על ההצהרה שיחתמו עליה או שיש כוונה לבדוק את העסקים ולראות אם עמדו בהתחייבויותיהם?
- איזו פונקציה עירונית עוסקת באחריות תאגידית של העסקים?
מה הייתם אתם שואלים אותם?
כגילוי נאות אפתח ואומר כי אני נולדתי וגדלתי בבת ים עד גיל 30 וראש העיר הנוכחי שלה למד איתנו באותה כתה, ואני עדיין מבקר בה תכופות כך שאני עדיין מרגיש בת-ימי, למרות שכאמור ב-15 השנים האחרונות אני גר בשכנתה מדרום, ראשון לציון.
השבמחקלעצם העניין, העיר נראית היום מטופחת, נקיה ונאה מתמיד, ונראה כי העיריה הנוכחית אכן מחוייבת לשיפור חזות העיר ותחושת השייכות של תושביה.
השאלות ששאלת, עפרה, נכונות (אגב, אני יכול להעיד כי כשעבדתי כעיתונאי לתקופה קצרה בשנים 1988-1990, היה דובר העיריה דאז, שמחה מורצקי, זמין הן לעיתונאים והן לתושבים) ואני מתפלא מדוע דובר העיריה הנוכחי מתעלם מפנייתך ביחוד כשידוע שנולדת בעיר הזו.
יחד עם זאת, הייתי מוסיף עוד שאלה חשובה: האם העיריה לא תיכנע ליצר הטבעי שטבוע בלב כל ראש עיר (וביחוד מר לחיאני, שהיה קבלן) לבנות בכל פינה ולגרום לכך שצפיפות האוכלוסיה בבת ים, שהיא מהגדולות בארץ (על שטח של כ-8000 דונם גרים היום כ-135 אלף תושבים)תגדל ובמקביל יגדל זיהום האויר כתוצאה משימוש במכוניות ותגדל כמות הפסולת שתושבי העיר מקיימים? אם העיריה תעדיף להפוך מגרשים ריקים לשטחים ירוקים ולגני משחקים ופעילות גופנית, אם העיריה תפקח על העסקים לא רק בנושא השלכת פסולת אלא גם על דרכי האספקה לחנויות, אכיפת חוקי הגנה מרעש (ביחוד באיזורי פיצוציות למיניהן ומסעדות), אכיפת איסור חניה כפולה והפרעה של רכבים הפורקים וטוענים סחורה לתנועה, אכיפת החוק למניעת מכירת נפצים ערב פורים וכו' - כל אלה יתרמו רבות לאיכות החיים של העיר ויוכיחו גם מחוייבות של העסקים למען התושבים אותם הם באים לשרת.
תודה על העדכון המעניין. אכן מסקרן לדעת מה יהיה טיב שיתוף הפעולה בין העסקים לעירייה על מנת לקבל את התו. בימים אלה אנחנו בודקים דוגמאות לשיתופי פעולה בין עסקים לעיריות מההיבט הסביבתי ואני חייבת להגיד שיש הרבה כוונות טובות ונסיונות אך אין הרבה סיפורי הצלחה. בכנס מעלה אכן נפגוש כמה מהחלוצים בנושא ונשמע מנסיונות ודוגמאות של ראשי רשויות, עסקים וארגונים.
השבמחקתודה עפרה על המידע המעניין!
השבמחקאכן מסקרן לראות איך יהיה שיתוף הפעולה בין העסקים לעירייה על מנת לקבל את התו. בימים אלה אנו עורכים שיחות רבות על מנת ללמוד על שיתופי הפעולה בין עסקים לרשויות בנושאים הסביבתיים ואני חייבת להגיד שזה נושא שישנה הסכמה לגבי חשיבותו אך אין עדיין הרבה סיפורי הצלחה.
במושב משנה בכנס מעלה נפגיש בין ראשי רשויות, נציגים מגופים עסקיים וארגונים, על מנת לדון באפשרויות ליצור שיתופי פעולה מסוג זה, לשמוע על נסיונות מוצלחים יותר ופחות ולחשוב יחד איך מקדמים את שיתופי הפעולה האלו ולא מדשדשים במקום...
אולי חיבור לגוף עם נסיון במיזם דומה יכול לעזור כאן, לדוגמה 'מעגלי צדק' עם התו החברתי שלהם. נדמה לי שבמקרה שלהם נדרשו (ועדיין נדרשת) הרבה עבודת הסברה בקרב בעלי העסקים.
השבמחקהייתי מוסיף לשאלת הפיקוח - הרגולציה על התו את הנושא של מדידה-הערכה וקריטריונים. האם העירייה (או ארגון בשיתופה) לוקחת/תיקח חלק במדידה כלשהי לאחר מתן התו?
הי עפרה
השבמחקאחלה נושא לפוסט.
לדעתי העלית שאלות רלוונטיות מאוד. במיוחד מענין אותי נושא האכיפה ומדידת האימפקט המצטבר, מצד אחד, ומצד שני - איזה משאבים מעמידה העירייה כדי לסייע לעסקים להצליח במשימה? משאבי ידע, ליווי מקצועי, תשתיות למיחזור פסולת ועוד.
כמו כן, היה מענין לדעת מה עמדת התושבים לגבי מהלך זה, והאם העירייה מתעתדת להשקיע משאבים בקידום מודעות בקרב התושבים, כדי להעלות את קרנם של העסקים בעלי התו, ולספק להם ערך מוסף ביחס למתחריהם שלא חתמו על האמנה.
נתראה מחר בכנס מעלה...
שירלי