מעט מאוד רשויות מקומיות מייעדות משרה ציבורית לריכוז קשרי עסקים וקהילה. יוזמה זו התחילה מפעילות חלוצית של עסקים למען הקהילה (על"ה) מיסודה של "ציונות 2000", בשיתוף עם מספר רשויות מקומיות. עיריית כפר סבא מחוייבת לנושא כבר משנת 2003.
לפני ראש השנה נפגשתי עם סימה בן שמואל, מנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות בעיריית כפר סבא ואחראית על עסקים למען הקהילה בעיר. סימה היא מותיקות התחום במגזר הציבורי. ביקשתי לקבל ממנה תובנות לגבי תחום המעורבות החברתית של עסקים קטנים ובינוניים בעיר, על מנת שאוכל להציגן בבלוג שלי. סימה נענתה ברצון ושיתפה אותי בנסיונה ומתוך זוית הראייה הייחודית שלה בעבודתה בשירות הציבורי. אני שמחה לחלוק זאת עימכם.הצלחות, אתגרים ותפקיד אחראית קשרי הקהילה עירונית.
פגשתי אשת מקצוע חדורת מוטיבציה להוסיף עוד ועוד עסקים למעגל הנתינה, אופטימית ויחד עם זאת מפוכחת ואף מעט מאוכזבת.
בכפר סבא כיום כ- 50 עסקים המעורבים בקהילה ברמות שונות. ברוב המקרים מדובר בעסקים קטנים ובינוניים. בחלק מהמקרים מדובר בסניפים של חברות גדולות. אז איך נראה תחום הפעילות?
נקודת המוצא הם הצרכים העירוניים. ילדים בסיכון, משפחות רווחה, ילדים מחוננים, נערות במצוקה, קשישים וכו'. הצרכים מוכתבים או מוצגים בעיקר על ידי מחלקת הרווחה. למעשה - שירות קשרי עסקים וקהילה שהעירייה מפעילה בא להרחיב את המענה שהעירייה נותנת לצרכי הקהילה.
קהילה ולא אחריות תאגידית. קשרי עסקים וקהילה ברשות המקומית מתבטאים בתחומי התרומה והמעורבות החברתית של העסקים. להבנתי אין למחלקה זו מנדט והיא אינה מתייחסת לשאר תחומי האחריות התאגידית.
הדפוסים העיקריים של המעורבות החברתית בקרב העסקים בכפר סבא הם תרומת מוצרים בשווה כסף והתנדבות עובדים (בד"כ חד פעמית).
הדוגמאות לתרומת שווה כסף רבות ומשמחות: מאפיות ובתי קפה תורמים מוצרים ביריד למען קרן לסיוע לנזקקים של העיר, מכוני כושר מעניקים מנוי בחינם לנערות במצוקה, ספרית מספרת נזקקים, חברת מטבחים תורמת ריהוט מתצוגה למועדונית לילדים בסיכון.
התנדבות היא קצת יותר בעייתית. סימה מספרת כי בדרך כלל העסקים לא מעוניינים להתחייב והמעורבות היא חד פעמית. לעיתים העסקים מבקשים התנדבות "לא קשה" או עם ילדים "לא בעייתיים". הם מפעילים בהתנדבות מפגשים מיוחדים לילדים במצוקה או עורכים אירוע לאנשים עם צרכים מיוחדים. במספר מצומצם של מקרים חברות התגייסו לחנוך, אצלם במפעל, מספר תלמידים לאורך השנה, ומתמידות בכך.
תרומה כספית - כמעט ולא מתקיימת. במקרה שהעסק החליט להתנדב בפעילות עירונית מסויימת הוא מתבקש לתרום "תקציב מלווה פעולה" שיממן את הפעילות שהעסק מתכנן לקיים (בחגים למשל, או בפעילות קיץ). תקציב מלווה פעולה בהחלט מקובל עלי. זה מאוד חשוב. התפלאתי לגלות כי כמעט ואין תרומה כספית וולונטרית. זה מאכזב. אני עדיין מאמינה בתפקיד של עסקים לתרום מרווחיהם לקהילה. אמנם, המידע הזה תואם את מצאי סקר התמ"ת שכתבתי עליו כאן בעבר. עסקים בינוניים ממעטים לתרום כסף. האם עלינו להנמיך ציפיות?
מחפשת את הניצוץ
בכל מפגש ראשוני עם מנהל חברה או בעלים של עסק מקומי, סימה בן שמואל מחפשת את הניצוץ. לדבריה בעלי העסקים צריכים להנות מהתרומה, להתחבר ריגשית. הם רוצים לעשות משהו משמעותי ומחפשים פעילות שתדבר אליהם ברמה הריגשית. זה האתגר - למצוא להם פעילות בקהילה שתענה על הצורך האישי הזה. מנסיונה - אם אין ניצוץ - הסיכוי שתתקיים מעורבות חברתית של העסק - נמוך. אם הוא מתגלה - מתחיל תהליך של התאמת הצרכים העירוניים לרצונות של העסק ובעליו. בד"כ מדובר בהפעלת מתנדבים, תרומת שירותים או מוצרים.
ראשי ערים צריכים להנהיג
בן שמואל בדעה כי על הרשויות המקומיות להוביל את המהלך של קשרי עסקים וקהילה. ראשי ערים צריכים להציב איש מקצוע בתפקיד אחראי קשרי עסקים וקהילה שיהווה כתובת עירונית אחת לכל פנייה של עסקים ושל ארגונים מקומיים.
"הרבה פרוייקטים קטנים מצטרפים למשהו גדול יותר. בסוף אנשים ידברו על זה בסלון. אני מאמינה כי אנשים רוצים לעשות טוב. הם מבינים כי התרומה חוזרת אליהם, אבל יש צורך לתת להם שירות נגיש, כתובת ברורה ואיש מקצוע שילווה אותם בתהליך".
גמר חתימה טובה.
עיריית כפר סבא ראויה לשבח, עפרה, משום שדווקא בהיותה עיריה מבוססת, אין היא זונחת את התושבים שכן מצויים במצוקה כלכלית (ויש כאלה בכל ישוב עירוני גם אם הוא נהנה מעודף תקציבי או רווחה כלכלית סטטיסטית), ולא זו בלבד אלא שמשתפת פעולה עם היוזמה של על"ה כדי לשדך בין עסקים לנזקקים.
השבמחקלצערנו, בגלל ריבוי הצרכים גם עיריות מבוססות נזקקות לסיוע של בעלי העסקים המקומיים בפעילותן. אני רואה זאת בחיוב לא רק בגלל יצירת מחוייבות חברתית של בעלי העסקים לקהילה בה הם חיים (וקהילה היא גם שכונות אחרות מלבד השכונה המיידית בה העסק ממוקם), אלא גם כי זה יוצר אצלם הזדהות לוקאל-פטריוטית עם העיר בה הם ממוקמים (בין אם בעלי העסק גרים בעיר או רק פועלים בה), ובעצם מהווה ערך מוסף של תרומה לקהילה (מלבד תשלומי ארנונה לעיריה) שיוצרת אצלם רצון להמשיך ולפעול בעיר וגם להשקיע בה יותר. אין ספק כי גם הציבור יכיר בכך שעסק שיש לו מחוייבות חברתית - ולו מוגבלת - ראוי שיקנו אצלו וכך בעל העסק, הציבור והעיריה יוצאים נשכרים.
לדעתי, בלי מעורבות פעילה של העיריה קשה לעשות כן ויש לברך את עירית כפר סבא שנרתמת לנעשה ועושה זאת שלא במסגרת מחלקת הרווחה, משום שציינת כי מדובר גם בסיוע לנערים ונערות מחוננים והיות שבאנשי עסקים (די ציניים לעתים) עסקינן, הרי שנכון יותר לשכנעם להשקיע בפרוייקט זמן וכסף במסגרת מינהלת קישור מעין זו ולא מחלקת רווחה שאינה בנויה לפעילות מעין זו.
מעניין מאוד. דוגמא מוחשית לפוטנציאל הריאלי של מעורבות עסקים קטנים בקהילה. אני תוהה אם יתר היבטי האחריות התאגידית אינם ריאלים להשגה בעסקים קטנים, או שפשוט לא פותחו בכ"ס כי אינם בתחום המנדט של המחלקה, כפי שציינת.
השבמחק