אגוד מקצועי של מפתחי המשאבים בישראל- כנס ארצי ראשון

כנס ארצי ראשון של האגוד המקצועי של מפתחי המשאבים בישראל התקיים אתמול ברמת גן. "אין מדובר בהקמת ארגון - מדובר ביצירת מקצוע" היתה סיסמת הכנס. לאחר התארגנות של כשנתיים ויסוד רשמי של האיגוד לפני כשנה, הצהיר שי בן מרדכי, יו"ר האיגוד והרוח החיה מאחורי ההתארגנות החדשה, כי מדובר בפריצת דרך: היום אנו מניחים את אבן הפינה במקצוע גיוס ופתוח משאבים בישראל. מכריזים על פתוח משאבים כדיסציפלינה מקצועית.

גיוס משאבים אינו תחום חדש בארץ, כמובן. הוא למעשה ותיק מאוד ואפשר את פתוח חיי היישוב החדש בארץ, עוד לפני קום המדינה. המקצוע הזה הוא מרכזי בחיי העם היהודי מדורי דורות, בארץ ובתפוצות. אבל יחסית למקצועות אחרים, התחום המקצועי של אנשי מקצוע מתחומי הפילנתרופיה היה תחום פרוץ. עד כה.

באולם בכפר המכבייה התכנסו כ 250 אנשי מקצוע, בייצוג גבוה יותר של נשים והקדישו בוקר שלם לדיון באתגר הראשון של האיגוד המקצועי של מפתחי המשאבים: עיצוב זהות המקצוע. בכינוס הזה, התוכן עסק במבנה. האיגוד החדש מברר את זהותו ואת מהותו: מהו איגוד למפתחי משאבים? מה תפקידו ומהם גבולות המקצוע? מהם כללי האתיקה של המקצוע הזה? כיצד יוחלטו ענייני ההכרה וההסמכה, וכו'. עד היום הדברים לא היו מוסדרים בצורה ברורה. האיגוד לוקח על עצמו לעצב את המקצוע ולפתח את זהותו.

הנושאים המרכזיים שנדונו:
1. איגוד מקצועי - מהות ורגולציה.
2. קוד אתי לאיגוד
3. סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
4. תפקידי האיגוד החדש
5. מעמדו של איגוד מפתחי המשאבים בעולם.
6. מקומו של מפתח המשאבים בארץ.

איגוד מקצועי - מהות ורגולציה
השופטת בדימוס דליה דורנר השוותה את המקצוע של מפתחי המשאבים למנהלי השקעות. בשניהם הדרישה לאתיקה מקצועית ולאמון הגורמים שבכספיהם מטפלים היא קריטית. היא הסבירה כי רגולציה מסוימת של המדינה תסייע לארגון למצב את עצמו כגוף משמעותי.
פרופ' אסא כשר טען כי הסדרה של הכנסת היא שיאו של תהליך הגדרת מקצוע ואין להסתפק ברגולציה עצמית. ההכרזה של הקמת הארגון היא רק ההתחלה. כעת יש לבנות את מוסדותיו ותפקידיו. לדבריו, כדי "להיות מקצוע" יש צורך במספר דברים: גוף ידע שיטתי, הנרכש בקורסים של הכשרה מקצועית, מיומנות- ארגז כלים שיעזור לאיש המקצוע לעסוק בעבודתו. רשת חברתית פעילה של אנשי מקצוע, יכולת להסביר את השיקולים הכרוכים בעבודה המסויימת, אתיקה וערכי מקצוע יחודיים.

קוד אתי לאיגוד
הוסכם כי נושא זה הנו אחד התפקידים החשובים של האיגוד. פמלה דוייטש, יו"ר ועדת הקוד האתי של האיגוד, הציגה את העשייה של הועדה. על השולחן עומדת הצעה לקוד אתי. קישור להצעה

סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
עו"ד ירון קידר, יו"ר ועדת ההסמכה הציג מסקנות ביניים של דיוני ועדת ההסמכה של האיגוד.
לרשות האיגוד יעמדו שלושה כלים להסדרה של התחום:
הכרה Recognition. הצטרפות וולונטרית של ארגון או אדם פרטי לאיגוד.
הסמכה Accreditation. שלב הסיום של מכלול מרכיבים מקצועיים ואתיים. גוף חיצוני מסמיך ומעיד על כשירותו המקצועית של האדם/ הארגון לבצע משימות באופן העומד בדרישות הייחוס ונותן מענה לצרכנים. יש צורך בתהליך הכשרה על מנת לקבל הסמכה.
התעדה – קבלת תעודה הנותנת אישור מקצועי ומעגנת את המעמד של ההסמכה וההכשרה.

חברי הועדה ממליצים, בעקבות סקר שהוצג בפני 100 מחברי הארגון, על מתווה פעולה דו שלבי: הכרה והסמכה. עד להסדרת מערכת ההסמכה מוצעות הדרישות הבאות לצרכי הכרה מקצועית במפתח המשאבים:
1. מחויבות לקוד האתיקה
2. השכלה של תואר ראשון
3. ותק מקצועי של שנתיים בתחום
4. המלצה חיובית לפחות משני ממליצים
5. ראיון אישי על ידי חברי ועדת ההסמכה.

תפקידי האיגוד החדש
חברי פאנל נשאלו על ידי המנחה חן אברהמס: מה המשימה החשובה ביותר של האיגוד?אלה היו התשובות: הקוד האתי, (אילנה דורפמן), הפרייה הדדית וחינוך לפילנתרופיה ( יוסי קליין ), בניית קהילה שתיצור תחושת יחד (רוברט קוואלקו), מנטורינג (שמעון ארבל), מקום להעשרה, להכשרה ולנטוורקינג (מוחמד דראוושה).

איגוד מפתחי המשאבים בעולם
אורח מקסים ומעניין היה רוברט קוואלקו, יו"ר האיגוד האירופי של מפתחי המשאבים. Robert Kawalko
הוא הציג את תמונת המודעות למקצוע פתוח המשאבים באירופה. באיגוד האירופי חברים 797 ארגונים ו 8,145 אנשים פרטיים. בחלק מהארצות יש צורך ראש וראשונה בהכרות עם המושג "פתוח משאבים" במקומות אחרים, בריטניה למשל, המקצוע מבוסס מאוד. האיגוד האירופי פתחי המשאבים קבע, לאחר תהליך ארוך, את הנושאים שצריכים להיכלל בקורס של גייסי משאבים. האיגוד עוסק גם בכללי האתיקה ובעידוד ארגונים מקומיים לקדם קוד אתיקה והתמקצעות משלהם. לדבריו יש צורך להבחין בין מה שחייבים לעשות בפתוח משאבים, מה יכול להעשות ומה אסור שיעשה.

כמה תפיסות בסיסיות שהציג:

1. גייס המשאבים הוא השגריר של הארגון מול התורמים.
2. גיוס משאבים הוא עבודת צוות.
3. תקציב ארגוני צריך להיות מגוון. כמו ארבע רגליים של כיסא: תמיכות וכסף ציבורי, עסקים, הכנסות עצמיות, תרומות מאנשים פרטיים.
4. תחביב או מקצוע? בפתוח משאבים חשוב להיות מקצועיים אבל יש להיזהר ממסחור.
5. שמירה על איזון בחיים האישיים והמקצועיים. רבים באולם הסכימו בקול עם דבריו אלה.

מה מקומו של מפתח המשאבים בארץ?
פאנל בהנחיית אורנה אלשייך, מנכ"ל קרן גלנקור עסק בכך. חמוטל גורי , יועצת לקרן סמואל סבה ומנהלת שותפה בקרן דפנה יזרעאלי ובעבר בקרן החדשה לישראל, אמרה כי על מפתח המשאבים הוא הפנים הטובות ביותר של הארגון. לדעתה תכונה החשובה ביותר שלו היא אהבת האדם. התשוקה לעניין ולמשימה גם היא קריטית. משתתפים אחרים (יהודית יובל רקאנטי) דברו על אפקטיביות . דובי ארבל מנכ"ל ארגון מידות טען גם הוא כי חשוב ביותר עבור מפתח משאבים לוודא כי התרומה שהוא מגייס מחוללת השפעה, מטיבה עם אנשים ועושה את החברה בכלל טובה יותר.

זה היה אירוע מכונן. אבל רק שלב הפתיחה לתהליך ארוך. כעת יש מקום לבסס את ההתארגנות החדשה. על הפרק עומדות שאלות רבות: מה הופך את גיוס המשאבים למקצוע? למי נתונה הנאמנות של המגייס? האם לגייס יש אחריות לאפקטיביות של התרומה? מהו השכר הראוי? כיצד מודדים הצלחה? מה המינוח הראוי מגייסי משאבים/ מפתחי משאבים? הזהות המקצועית. מעמד היררכיה ארגונית. הכשרה והסמכה. המיומנויות האישיות הדרושות. ועוד ועוד.
הארגונים החברתיים, אנשי המקצוע והתורמים בעצמם , כולם ירוויחו מפעילות של ארגון מקצועי של מפתחי המשאבים. שתהיה דרך צלחה!

אם אתם גייסי משאבים , מפתחי משאבים או רוצים להיות כאלה - הכנסו לאתר האגוד והצטרפו.