יומולדת ראשון לבלוג! מוקדש לקולגות שלי

השבוע הבלוג שלי חוגג שנה. והפעם, אני מקדישה את הפוסט הזה לקולגות שלי.

כשהתחלתי לכתוב, בספטמבר 2009, הייתי בין היחידים שכתבה בארץ בלוג מקצועי על עסקים וקהילה. היתה כאן איליין כהן ששלטה כבר אז בעולם הבלוגים ביד רמה, כשהיא כותבת בשפה האנגלית. עד היום היא משמשת לרבים מאיתנו מצפן לעולם האחריות התאגידית ולעולם המדיות החדשות בכלל. היה גם הבלוג של עברי ורבין שעוסק בעיקר בעניינים ירוקים. בכנס של המכון ליזמות בחינוך בבית ברל, פגשתי את אסף שטיין שסיפר על הבלוג שלו שעוסק ביזמות חברתית. ממש שמחתי לפגוש אדם שמכריז על עצמו שהוא בלוגר. מייד הרגשתי אחוות בלוגרים והתעניינתי אצלו איך הדבר הזה עובד.

לאט לאט נכנסו עוד כותבים לרשימת הקריאה שלי. שירלי קנטור שני, חברה וקולגה מאירה תמיד את עיניי בבלוג מרהיב בנושא שיווק חברתי ואחריות תאגידית בכלל. לאט לאט נחשפתי לבלוגים מקצועיים נוספים שחלקם היו שם קודם וחלקם נפתחו לא מכבר. למדתי להכירם דרך קולגות או דרך חיפוש וחקירה.


במהלך השנה הזו התוודעתי לבלוגים של ארגונים, השונים באופיים מבלוגים של אנשים פרטיים. הבלוג של ארגון מעלה, הבלוג של הזוית השלישית, הבלוג של מכון ראות, הם מעניינים לרוב, אבל פחות אישיים ולכן בדרך כלל פחות כיף לקרוא אותם.


מתוקף הצורך להיות מעודכנת, נוספו לרשימת הקריאה שלי בלוגים בנושאים טכנולוגים שקשורים למגזר השלישי ובלוגים בנושא שיווק. טל פרנקפורטר למשל חי בעננים וכותב על השימוש בכלים אינטרנטים לניהול יעיל של ארגונים, כך גם הבלוג של חברת NPTech, בו הבלוגרית מרב היא בעצם קולגה שלי אפילו שאנחנו לא מכירות אישית והיא לא יודעת את זה.

כקולגות אני מחשיבה גם כותבים אחרים שאותם אני קוראת בקביעות. בלוגרים מארגונים מחו"ל וגם אנשי מקצוע אחרים שכותבים מעבר לים בנושאים של אחריות תאגידית, גיוס משאבים, המגזר השלישי ויזמות חברתית. חלק מהרשימה תראו מצד שמאל. (סוף סוף למדתי איך מכניסים את הרשימה הזו לבלוג שלי). כל אלה הפכו לקולגות שלי כי אני קוראת אותם, מתעדכנת דרכם ולומדת מהם. הישראלים מבינהם, אני מקווה שגם מקבלים ממני משהו בחזרה.

למעשה, כל מי שקורא, מתראיין, מגיב או משתף בפייסבוק מהווה חלק ממעגל הקולגות שלי. הנה כבר ניכסתי אתכם...הדבר חשוב לי במיוחד כמי שעובדת כעצמאית. לכן, אני תמיד שמחה לשמוע תגובות והערות ועדיין מופתעת לגלות בשיחות פנים אל פנים אנשים שאני לא מכירה שאומרים לי: קראנו אותך!

קראתם? נהדר!
מקווה שנהניתם ולמדתם. אני לומדת מכם.

מונדיאל, כדורגל ואיידס. נייקי התכוננה מראש

באפריל כתבתי כאן על ביקור בחנות נייקי בלונדון בה נחשפתי לפרוייקט שיווק חברתי מעניין. במחלקת נעלי הכדורגל דוכן עם סיפור. הלקוחות מוזמנים לרכוש שרוכים אדומים והכסף מיועד לתכניות ספורט וחינוך למניעת איידס באפריקה.

עכשיו נפל האסימון. כדורגל, אפריקה. מונדיאל בקיץ.

לי אמנם, היתה כאן הצתה מאוחרת ובאפריל לא הבנתי את הקשר למונדיאל, אבל נייקי כמובן אלופים. לקראת המונדיאל נייקי נערכה להגברת העיסוק בכדורגל וכיוונה להסתערות על נעלי כדורגל. אחת הדרכים לכך שילבה שיווק עם מטרה חברתית.

אהבתי את הפרוייקט החברתי להגברת המודעות לאיידס בקרב ילדים ובני נוער באפריקה. נלחמים באיידס באמצעות כדורגל. התכנית החינוכית מוצגת באתר הייעודי לתכנית.

לפני כשבועיים, בחנות נייקי בגבעתיים עמדו קופסאות השרוכים בערימות לא מחמיאות. הזבנים לא בדיוק ידעו להסביר מה העניין. "תרומה לאפריקה" הם אמרו לי בחצי פה. טוב, לא עמדתי בפיתוי והסברתי להם בקצרה במה המדובר... כולל הסבר על התכניות של התאגיד להגברת המודעות למניעת איידס, באמצעות פעילות קבוצות הספורט.

האמת, לא ממש הרשים אותם. תרמתי בכל זאת.

בתמונה הבת שלי (עם נעלי אול סטאר) מדגמנת את השרוכים.

נשרים בגמלא - קמפיין שיווק חברתי

יקבי רמת הגולן יצאו בקמפיין שיווק חברתי עגול ומרשים. לראשונה נתקלתי בו במודעה בעיתון הארץ. הסתקרנתי, חקרתי, עד שמצאתי עצמי לוחצת במקום המתאים באתר y net לאות הזדהות עם הקמפיין לשמירה על אוכלוסיית הנשרים בשמורת גמלא. (הלחיצה הגורלית גם מונה בוודאי עבור החברה את מספר המתעניינים במסריה ...). בכל אופן התרשמתי. אהבתי, הפעם אני מפרגנת. הניתוח שלי לפניכם: השותפים המובילים: ייקבי רמת הגולן ורשות הטבע והגנים
שותפים נוספים: חברת מפה, מגוון מסעדות, אתר האינטרנט y net
המקום: קרוב לבית היקב והכרמים - בגולן

המסר החברתי של היקב: "אנו בייקבי רמת הגולן רואים בשמירה ובשימור הטבע והסביבה דרך חיים ומשימה בעלת חשיבות לאומית, אשר נוגעת לכל אחד באשר הוא ומאמינים כי פעילות זאת יכולה לתמוך בעשייה החשובה של רשות הטבע והגנים באתר גמלא ולעזור בשמירה ובשימור האתר, על מטרותיו וייעודו כדרך חיים" המטרות שהפרוייקט כנראה מכוון להשיג:
תדמית - חיזוק תדמית אקולוגית וחברתית ליין וליקב. בידול מותג היין גמלא.
חברה וסביבה - הגברת מודעות לבעייה החברתית - צמצום באוכלוסיית הנשרים בשמורת גמלא. תמיכה כספית בפעילות הציבורית בנושא.
עסקית - חיזוק הקשר עם לקוחות מסחריים (מסעדות) . הגברת מכירת מותג יין גמלא במסעדות.

האמצעים: קמפיין מדיה כתובה ומדיה אינטרנטית. הציבור נקרא לקנות יין גמלא - חלק מההכנסות של היין יתרם לרשות הטבע והגנים לטובת פרוייקט שימור אתר גמלא וקינון הנשרים.

עכשיו, אם נצנן את הציניות נבחין בנקודות יפות בקמפיין החברתי:
1. חיבור לליבה העסקית- עסק משגשג בגולן.
2. בידול - לא תורמים כמו כולם לחינוך ולשיעורי עזר... אלא תרומה יחודית לטבע ולסביבה.
3. חיזוק מסר המותג - (כפי שהבנתי אותו) איכות, אחריות, ישראליות איכפתית.
4. היקב מפרגן לעסקים הקטנים מסביבו ומחזק אותם.
5. אהבתי את היציאה לקמפיין משותף של גוף ציבורי וגוף עסקי ואת המעגלים הנוספים של הפרוייקט - החיבור לעסקים הקטנים.

נראה כי קמפין המדיה די גדול ומורכב ובוודאי יקר. הוא מאפשר חשיפה ציבורית רחבה לבעיה החברתית - סביבתית, הגברת המודעות לנושא וגם נגישות לקהל לקוחות עסקי ופרטי מגוון ורחב.

אבל כרגיל אותי מעניינות השאלות:
- האם הפרוייקט ארוך טווח (טוב) או חד פעמי (רע)?
- איך הם מודדים הצלחה?
- מעבר לגיוס הלקוחות לקנות יין ולתרום - כמה היקב תורם בעצמו?

למעשה ניסיתי לברר את הנתונים עם היקב. בינתיים לא קבלתי תשובות. אם תתקבלנה, אעדכן כאן.

מה דעתכם על הקמפיין?