מכירת מוצרים כמקור מימון לעמותות. ראש השנה בפתח

לקראת ראש השנה, אנחנו נחשפים למאמץ החגיגי של עמותות למכור מוצרים ומתנות. מכירת מוצרים, שהיא פעילות עסקית, מהווה מקור מימון להוצאות העמותה.(המקורות האחרים מתחלקים למקורות ציבוריים, לפילנתרופיה ולמקורות עצמיים - תשלומי לקוחות וחברים). במידה והוא מנוהל היטב, מדובר במקור מימון שעשוי לתרום  ליציבות ולעצמאות הכלכלית של הארגון.

בראשית היתה קרן אהבה והראתה שזה עובד. ככל הידוע לי, בית איזי שפירא היה בין הארגונים החברתיים הראשונים בישראל שהקים אצלו בבית מרכז רווח. לפני כעשרים שנה נפתחה חנות בו נמכרות מתנות והרווחים מיועדים לטיפול בילדי בית איזי שפירא. הנה קישור לידיעון המתנות העדכני שלהם.

וכיום -  יש עשרות עמותות המפעילות מיזמים עסקיים. כמה טוב לראות כי חברות עסקיות נרתמות לסייע לארגונים החברתיים ותומכות בפעילות העסקית שלהם. בימים האחרונים קבלתי מספר הזמנות לאירועי מכירה או למיזמים שתומכים במכירה כאלה.

רועי קציר מבנק הפועלים שלח הזמנה לשני ימי מכירה של מוצרים ומתנות פרי ידיהם של חברי העמותות. ימי המכירה יתקיימו ביום שישי ושבת הקרובים במלון שפיים. שיתוף פעולה מרשים עם עמותות רבות. 

בנק הפועלים - מאפשר חשיפה לעשרות עמותות

בנק מזרחי טפחות פרסם ידיעון מקוון ומעודכן בשם ערך מוסף. המיזם לא חדש, אבל השבוע קבלנו הודעה (מעברי ורבין , מגוד ויז'ן, המלווים מקצועית את המיזם), כי יצא ידיעון מעודכן לראש השנה. הנה הקישור - כדאי לתת מבט. 

מיזם של בנק מזרחי טפחות הנותן במה למיזמים עסקיים של עמותות

נתתי כאן מספר מצומצם של דוגמאות. אבל כיום ההיצע רב וגם התחרות גבוהה. ארגונים צריכים לתת את הדעת על שיווק אפקטיבי של המוצרים.

בינתיים, אם גם אתם, כמוני, עדיין לא קניתם מתנות לחג,  אולי זו תהיה הזדמנות טובה עבורנו לערוך קניה עם ערך חברתי.

ובמידה ולא נפגש עד אז, מאחלת לכולכם - שנה טובה וחג שמח!

כדאי להכיר מודלים של התנדבות עובדים. כיום יותר מתמיד

האם אתם מפעילים בעסק שלכם תכנית מובנית לתמיכה בהתנדבות עובדים?

ארגון מבריטניה בשם  Volunteering England פרסם זה מכבר  מדריך מעשי עבור מעסיקים, לניהול התנדבות עובדים. נראה כי כבר נאמר הכל על הנושא, אבל למי שמעוניין להניע תכנית להתנדבות עובדים ולתמיכה בהתנדבות עובדים בפירמה, זהו כלי עבודה בסיסי ומוצלח.

המדריך הנוכחי שמביא נתונים מבריטניה, מציין כי השקעה בקהילה אמנם נשארה יציבה למרות האתגרים בסביבה הכלכלית, אך בעוד שנרשם צמצום בתרומות הכספיות של עסקים, קיימת עלייה במעורבות ובתרומה של עסקים בדרך של התנדבות עובדים, תמיכה פרו בונו ותרומה ב"שווה כסף".   היות וגם בארץ דווח על ירידה בתרומות של עסקים, אין מנוס שגם כאן, ארגונים חברתיים  ימצו את האלטרנטיבות. 

מעבר לתועלות מסוימות לקהילה, (עליהן אולי אתייחס בפעם אחרת) ברור לי כי עסקים עשויים להפיק תועלות פנים ארגוניות בהפעלת תכניות להתנדבות עובדים. וטוב שכך. תועלות אלה יכולות להיות חלק מהמניעים שלהם להפעלת מערך התנדבות עובדים.

הפעם אני בוחרת להביא מתוך הדו"ח רשימה של מודלים של התנדבות עובדים. עם תוספת דוגמאות משלי. כחלק מתכנון אסטרטגי , כאשר בונים תכנית התנדבות עובדים בחברה עיסקית, או תכנית לתמיכה בהתנדבות עובדים,  חשוב להכיר את המגוון ולבחור מה שמתאים לפירמה. הדבר נכון באותה מידה גם לעמותות. חשוב  להכיר את המודלים שעסקים מפעילים ולבדוק מה מתאים ומה לא בא בחשבון. 

1. אתגר צוותי - פעילות חד פעמית של צוות. בדרך כלל הכוונה ליוזמה מוגדרת בת יום אחד. צביעת חדר בעמותה, ניקוי חצר בית ספר וכו'. המודל הזה מעולה לפיתוח עבודת צוות של הפירמה. 

2. שותפות - הכוונה לסדרה של פעילויות בארגון חברתי. תכנית התנדבות נבנית לטווח ארוך, יחד עם הארגון החברתי, בהתאם לצרכים שלו. מקובל כי פעילות זו קשורה למדיניות של האחריות התאגידית של הפירמה ולנושא שנבחר למעורבות החברתית. 

לצאת לטבע ולעשות טוב .
 ארגון לקט ישראל מספק הזדמנויות להתנדבות עובדים חד פעמיות וגם ארוכות טווח.
תודה לארכיון לקט ישראל על האישור לשימוש בתמונה.

3. ארגון אחד בשנה - עובדים מתגייסים לתמוך בארגון אחד, לפרק זמן של שנה, תוך שהם מפעילים מגוון דרכים: התנדבות שלהם, תרומה כספית והתרמה. בבריטניה זה מקובל, בארץ פחות. ראו דוגמא של קבוצת הכדורגל של ארסנל
.
4. התנדבות פרטנית של יחידים - עובדים מתנדבים בתחומים שמעניינים אותם. על חשבון הזמן הפרטי שלהם או תוך שימוש בשעות התנדבות שניתנות על ידי המעסיק. החברה יכולה לספק תמיכה בכל מיני דרכים: לשלם על שעות ההתנדבות, לאפשר למתנדב להשתמש, לצרכי ההתנדבות, בציוד של הפירמה -מכונת הצילום למשל או להעניק מענקים כספיים קטנים כתרומה לארגון בו העובד מתנדב וכמובן, להוקיר את פעילותם כחלק מההכרה בעשייה ההתנדבותית של הארגון.

5. התנדבות וירטואלית - פעילות התנדבותית שנעשית באמצעות עמדת המחשב של העובד, במשרדו. מנטורינג מקוון, מחקר באינטרנט וכו'. דרך זו מתאימה לעובדים שהפניות שלהם לצאת- נמוכה. אם אתם מכירים דוגמא מוצלחת מישראל, ספרו לי.

6. פרו בונו - שימוש במיומנויות המקצועיות של עובדים, כגון משפטים, ראיית חשבון, שיווק ופרסום, לתמיכה בארגון החברתי. זוהי דרך מעולה לספק שירות בעל ערך והשפעה משמעותית. מתאים גם להפעלה על ידי הגימלאים של הארגון.  בארץ מקובל לראות משרדי פרסום תורמים קמפיינים ואם הצלחתם להכניס לועד המנהל של העמותה שלכם מנהל בכיר מתאגיד - זה נפלא ומבחינתו - תרומה מקצועית בתחום הניהול.

7. התנדבות מכוונת כישורים - עובדים שמתנדבים ובכך משפרים מיומנויות שלהם. למשל ניהול צוות, הדרכה  או קואוצ'ינג.

8. התנדבות משפחות - מודל זה אמנם לא מופיע במדריך, אבל הוא פוטנציאל מעניין לשלב פעילות התנדבותית של עובד פירמה עם בני משפחתו. כדאי לנסות, חוויה מיוחדת ומהנה.

ההחלטה כמה ואיזה מהמודלים מתאים לפירמה שלכם היא אחת הסוגיות בבניית מערך תמיכה בהתנדבות עובדים. על נדבכים נוספים של בניית תכנית התנדבות עובדים ועל התועלות מהפעלת תכנית כזו ניתן וכדאי לקרוא במדריך עצמו . 

לאתר הארגון  Volunteering England

קרן בקטנה, מעגל פילנתרופי חדש בחר ייעוד תרומה ראשון

כמה שזה קטן ככה זה גדול.

מעגל תורמים חדש, בשם "קרן בקטנה", המיועד לפתח את תרבות הפילנתרופיה בישראל ובו בעת לאפשר לפרויקטים תרבותיים וחברתיים קטנים ומגניבים לצאת לפועל, החליט השבוע על המיקרו - תרומה הראשונה שלו, בסכום של 3,000 ש"ח.

מעגל התורמים כולל 14  נאמנים ונאמנות צעירים. כל אחד מהם תורם - משקיע מדי חודש 200 ש"ח. השבוע, נפגשו חברי מעגל הנתינה והחליטו על ייעוד התרומה שלהם.

המעגל הוקם כשלוחה של התארגנות שפועלת בארצות הברית ובעוד עשר מדינות נוספות ונקראת  The Awesome Foundation. 
אני שמעתי עליו לראשונה בכנס ישראל 2012 וכתבי על הרעיון ועל היוזמת שלו קייט רוזנברג, בפוסט קודם. קייט מניעה את היוזמה יחד עם עוד שתי שותפות: אמלי פרידמן נובק ואורלי שפיר. האמת - כל הכבוד להן.

מדובר במשהו רענן, מלא התלהבות וגם מקצועי. מיזם שמצד אחת מכוון אידיאולוגיה ומצד שני - מאוד מעשי. בכנס השקה של המעגל הקבוצה גייסה רשימה של תומכים ומתעניינים והיא שומרת עימם על קשר גם אם הם לא מהווים כעת חלק מעגל הנתינה הישיר. הפעילות מלווה מן היסוד במודעות לתקשורת ולפרסום. ככה זה נראה בפייסבוק .

מחפשים ובוחרים את הניצוץ
הפרויקט שנבחר החודש הוא מיזם של "אילן" (ללא שם משפחה?). אילן רואה מעבר לעזובה של בתים ישנים בתל אביב ומצייר את הבניינים כפי שלדעתו היו בימי זוהרם. כדי  להזכיר לכל התל אביבים והתיירים בעיר את היופי הנסתר, את הפוטנציאל. חבר הנאמנים בחר בו כי הוא איפשר להם לסייע למישהו שרוצה לעשות טוב, מישהו עם רעיון מדליק, עם ניצוץ  ויחד עם זאת, קונקרטי. המיזם יאפשר לו להפיק פוסטרים ענקיים של הציורים הללו שיתלו על הבתים.

יש לכם רעיון טוב שזקוק למימון? הקבוצה בוחנת כל העת פרויקטים חדשים, קטנים ומגניבים. הרישום דרך אתר 

הרוח האולימפית 2012 - ספורט ואחריות

"התבוננות מקרוב בתולדות המשחקים האולימפיים, כמו לימוד כל פרק אחר בהיסטוריה, הוא מקור לא אכזב להסקת מסקנות  על מאוויי החברה וחווית האדם, המתבטאים בעולמו של הגוף כפי שהם מלווים את עולם הרוח"         עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה. 1976.

גדלתי בבית בו הספורט היה דרך חיים, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הערכי. סבי, עמנואל גיל,  היה מראשי הפועל. הוא היה הרכז המקצועי הארצי של ההתאחדות לספורט "הפועל", היה חבר בוועד האולימפי הישראלי ואף ליווה משלחת של ישראל למשחקים האולימפיים. הוא דגל בספורט עממי שהוא לאו דווקא תחרות - אלא שיתוף. לא התמודדות - אלא עזרה הדדית. האדם נאבק עם עצמו למען שיתוף עם חבריו וכדי להעלות יחד איתם על רובד גבוה יותר. ובכלל- העיקר ההשתתפות. 

סבא כתב את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים,  החל מימי יוון העתיקה ועד האולימפיאדה של  מונטריאול. כמובן, שאף אחד לא קורא את הדברים הללו היום. אבל תאמינו לי שמדובר בהפקה מרשימה המלאה בתיאור היסטורי מרתק, (לאוהבי ספורט), דרך תצלומים, סיפורים אישיים, נתונים מדויקים של תוצאות וגם התייחסות לסוציולוגיה, תרבות ואף שירה.

ומאווירה זו, של רוח חלוצית ונאיבית, נעשה מעבר חד למשחקים האולימפיים שנפתחו השבוע בלונדון. הנה עשינו קפיצה בזמן. אנחנו במאה ה- 21 . והכללים השתנו בכל דרך שרק נביט בהם. 

אתר האינטרנט של אולימפיאדת לונדון 2012. רוח של השראה וניצחון

מימון ומשאבים -משימה רב מגזרית 
המגזר הציבורי , שמארח את המשחקים, לא יכול לעמוד באתגר אדיר כזה לבדו. מימון הפרויקט האדיר, אולימפיאדת לונדון 2012, מופעל על ידי שני ארגוני מפתח - אחד פרטי אחד ציבורי. 
החברה הפרטית (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים) אמונה על התכנון, המימון, ההכנה וההפקה של האירוע. היא מגלגלת תקציב של מעל 2 מליארד ליש"ט. וכל ההכנסות מקורן במגזר הפרטי.  איך עושים את זה? שותפים עסקיים, בלעדיות בפרסום ובאספקת שרותים, ספונסרים בינלאומיים ומקומיים, מכירת מוצרים באתר ייעודי, מכירת כרטיסים וכו'. ככה זה נראה באתר:

מיתוג חזק, שותפות מן היסוד עם המגזר העסקי וגם - אחריות תאגידית.
אלה מצטרפים לרוח העדכנית של המשחקים האולימפיים

יחד עם הפעולה של המגזר העסקי, בינוי המתקנים החדשים שהיה צריך לבנות בלונדון , לרגל המשחקים, הוטל על ארגון נוסף,  (The Olympic Delivery Authority (ODA, שהמימון שלו מגיע ממשרד התרבות, המדיה והספורט הבריטיים, מהרשויות בלונדון וגם מהכנסות מפעל הפיס הבריטי. 2.2.מיליארד ליש"ט. 

אכן ... סכומים נאים.... 

משחקים עם אחריות
אולימפיאדה כיום היא לא רק ספורט. היא גישה חברתית. בכל ארבע שנים, לקראת המשחקים, מודלק לפיד אשר יוצא מיוון ומגיע במרוץ שליחים אל אתר התחרויות. נושא הלפיד, הנבחר, מצית בגאון את אש התחרויות ומסמל את התחלתן. גם הפעם הלפיד הגיע כך להיכל,  אך הבערת האש עצמה לא התבצעה על ידי אדם יחיד אלא על ידי קבוצה של ספורטאים, שהדליקו את "קרנות השפע" שהביאו עימם לאיצטדיון משלחות הספורטאים.
זה היה רגע מרשים. האם זו רוח התקופה? אני רוצה להאמין כי המארגנים אכן משקפים בהחלטה הזאת את רוח התקופה, את העוצמה של ההמון ואת המעורבות שמביעים המונים ברחבי העולם בשנים האחרונות. 

המשחקים האולימפיים אינם רק מפגן ספורטיבי. מארגני התחרויות בלונדון מתייחסים לאחריות הכוללת שלהם בכל היבט שאנו מכירים בתחום האחריות התאגידית. כך זה לפחות משתקף באתר האינטרנט הרישמי. הם רואים במשחקים הזדמנות לעורר השראה ולחולל התפתחות בקרב כל תושבי לונדון. למי שרוצה ללמוד איך מפעילים מערך ענק כל כך - ובה בעת מתייחסים להיבטים של אחריות תאגידית על כל רבדיה, כדאי להתעמק באתר הרישמי של המשחקים האולימפיים. הוא מספק מידע על   אחריות תאגידית  על גיוון והכלה, מיחזור, טיפול במזון, קיימות,  עבודה עם הקהילה המקומית ועוד.

התנדבות -  Game Makers
מסתבר כי כבר עשרות שנים המשחקים האולימפיים משתפים מתנדבים ככוח עזר. לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, החל בספטמבר 2010, לאחר חודשים רבים של תכנון, גיוס המתנדבים,
שנקראים Game Makers . 
240,000 בקשות להתנדבות התקבלו. 100,000 אנשים רואיינו. ומתוכם נבחרו 70,000 מתנדבים מאושרים, ששובצו לסייע במגוון תפקידים לאורך כל ימי התחרויות. איך מתארגנים לניהול התנדבות במספרים כאלה?

אם כן, למדתי כי  חברת מק'דונלד , שהיא שותף משחקים "presenting partner ", התגייסה לנצל את המיומנות שלה בקליטה של צוותי עובדים. בזכות מיומנות זו והודות לפריסה הארצית של הרשת בבריטניה, החברה קבלה את האחריות  לבחירת המתנדבים, לתהליכי הקליטה ולאימון המתנדבים. זה מידע חשוב למי שמבין שחברות יכולות לספק לנו לא רק כסף, אלא גם ידע ונסיון...

העיקר ההשתתפות? והערה לסיום.... למרות המעורבות הנפלאה של מקדונלד שתארתי כאן וסליחה שאני חייבת לקלקל....אבל לא יכולה להתעלם מהתחושה הלא נוחה שלי- כשאני מתבוננת בחיבור בין אירוע ספורט גרנדיוזי כזה לבין כמה מהספונסרים של המשחקים. חברות בעלות עוצמה עולמית, שאי אפשר בלעדיהן, אך דווקא הן מייצרות מזון לא בדיוק "ספורטיבי"... מקדונלד, קוקה קולה...  ממממ.  גם אתם הרגשתם כך? 

ובכן, זו הרוח האולימפית ברוח התקופה. מעניין מה סבא היה אומר על זה. 

אות האפקטיביות של מידות - לציון השפעה חברתית משמעותית

ארגון מידות הכריז על פתיחת התהליך הגשת מועמדות לקראת הענקת אותות בגין אפקטיביות חברתית לשנת 2012. האותות יינתנו בשלוש קטגוריות: למשקיעים חברתיים (תורמים), לעשייה חברתית של תאגידים ולעמותות (עמותה ותיקה ועמותה צעירה). 

זו השנה השנייה שמידות יוצא בתהליך כזה. בשנת 2011 זכו באותות אבי נאור, קבוצת פישמן, עמותת בית איזי שפירא ועולים ביחד. האותות יוענקו, בשיתוף עם ארגון מעלה ועם ארגון שיתופים, בכנס מידות בראשית דצמבר 2012. הגשת המועמדויות מתבצעת באתר ייעודי, עד 9 לאוגוסט 2012.

לתרום ולעשות טוב בצורה יעילה ומועילה. עמוד הכניסה לטופס המועמדויות 

איזה ערך יש למתן אות על אפקטיביות חברתית?

הענקה של פרסים או אותות היא דרך להדגיש את חשיבותו של נושא מסוים. רצוי כזה  המגדיר שאיפה לערך חברתי. במקרה הזה – מידות מביאים לקדמת תשומת הלב את החשיבות של מתן תרומה אפקטיבית: יעילה ומועילה. בסופו של דבר, המטרה היא להוקיר אנשים, תאגידים ועמותות שהצליחו לחולל שינוי משמעותי חיובי בחברה, והם מהווים דוגמה ומופת למנהיגות ולנטילת אחריות על אופייה ועל עתידה של החברה בישראל.

עולם הפילנתרופיה משתנה. הפילנתרופיה החדשה בוחנת את עצמה לא רק בכמות הכסף המועבר לעולם החברתי, אלא ביכולת של התרומה הזו להשפיע על סוגיות חברתיות. למידות חשוב (בצדק) שנביט על תוצאותיה של תרומה ועל ההשפעות שלה לאורך זמן. המסר הוא כי תרומה אקראית או חד פעמית אינה אפקטיבית מספיק ולא תחולל את השינוי החברתי המיוחל. מוטב להיות מתוכננים. 

במידות מעוניינים  

• להוקיר את המשקיעים החברתיים (תורמים אסטרטגיים) אשר מצליחים לחולל השפעה ארוכת טווח וליצור ערך חברתי באמצעות תרומתם. 
• לעודד פילנתרופיה בקרב העסקים – מידות לא בוחנת את מופעי האחריות התאגידית של הפירמות, אלא מתמקדים בעידוד הפילנתרופיה התאגידית כביטוי למעורבות, למנהיגות ולאחריות. יש שיבקרו אותם על כך, אבל לדעתי, תמיד יש מקום לעודד מעורבות ותרומה של עסקים. 
• לקדם אפקטיביות של ארגונים חברתיים. אות מידות לאפקטיביות בעשייה חברתית ניתנת לעמותות שהפגינו הישגים, שמחוללות השפעה, מפרסמות את הישגיהן בפומבי ובשקיפות ויוצרות ערך חברתי. קיימים שני מסלולים - לעמותה צעירה ולעמותה ותיקה. 

מה הקריטריונים לקבלת האותות ?

הקריטריונים מפורטים בצורה שקופה: בקרב משקיעים חברתיים פרטיים נבחנים משך זמן הפעילות הפילנתרופית, תהליכים אסטרטגיים בתרומה, הערכה ומדידה, פעולות לחיזוק יכולות של הגופים הנתרמים, דוגמא אישית ומנהיגות,  שיתופי פעולה עם גופים נוספים וכן פרסום ושקיפות הפעולות.

בין הקריטריונים של תאגיד אפקטיבי במעורבות החברתית שלו נמצא גם – את מידת המעורבות של העובדים והמנהלים בפעילות החברתית וכן- הלימה בין הפעילות העסקית למעורבות החברתית.

ולעמותות? הקריטריונים הם בעצם עמידה בחמש השאלות של מידות לבחינת אפקטיביות ארגונית.  (על כך ראו בפוסט קודם שלי).

רשימת החברים בועדת האותות מפורסמים גם הם בשקיפות. כדאי להביט.

מדוע כדאי לכם להגיש מועמדות?

- לאו דווקא בגלל הכסף (בכל זאת מדובר באות ולא בפרס... מידות לא מתחייבים אבל, עמותה עשויה לזכות בהשתתפות במימון לנסיעת ללימודים בחו"ל כדי להשתלם.)

- קצת בגלל הכבוד. כי אתם עושים משהו נכון וטוב ומגיעה לכם הכרה

- והרבה משום שאתם יכולים להנהיג ולקדם בחברה שלנו שיח של עשייה חברתית איכותית יעילה ומועילה.

Tomorrow

זה מה שקרה: באחת המליאות של ועידת הנשיא בשבוע שעבר, העליתי לפייסבוק את התמונה הזו:

ניידים ומקושרים יותר. יוסי ורדי בהנחיה וירטואוזית 

תוך כמה שניות אני רואה תגובה של ליאנה, מוילנה, שהיתה אחת המשתתפות בסדנא שהעברתי לפני שלוש שנים בשוודיה. היא נמצאת כאן באולם! "בואי נפגש". קבלתי צמרמורת. הדברים על הבמה היו בסינכרון מלא עם הפעולה האישית שלי באותו רגע. 

הומו "קונקטיקוס"

לפני חמש שנים למשל, לא הייתי יכולה לחשוב שדבר כזה יוכל לקרות. ולא רק אני. הדוברים על הבימות מתארים מצב כל כך דינמי, שבעצם מוכר לנו, אבל מפתיע כל הזמן. אנחנו בעידן של שינוי. המכשירים שלנו לתקשר ולחוות את העולם מתפתחים ומשתנים. ד"ר רננה פרס מבית בספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מדברת על האיבר החדש של ההומו ספיאנס: "הרשת החברתית". 

"....באמצעות רשתות חברתיות וירטואליות וטכנולוגיית האינטרנט האדם המחובר חובר לקהילות עם אנשים מרוחקים גיאוגרפית שעמם לא נפגש מעולם. יחד, הם מחליפים רעיונות, מקימים ומפילים משטרים; מגייסים עובדים ומשתפי פעולה, ומגיעים למוטת השפעה אשר היתה קודם נחלתם הבלעדית של מלכים, שליטים וגנרלים."

לאן זה מוביל אותנו? לאן זה מוביל את החברה? לאן זה מוביל את הפירמות? 

אנחנו ניידים. וגם המכשירים לנו.  "סביבת העבודה של האדם המקושר היא Crowd coursing,  ברשת החברתית זורמים רעיונות וגם התנהגויות. מסתבר שאנשים נוטים לסמוך על המלצות של חברים ברשת החברתית יותר מאשר הם סומכים על קמפיין של מנהיג או פרסומת למוצר". ובאמת כבר היום אנחנו רואים  אתרים ייעודיים ברשתות חברתיות לקמפיינים של גיוס כספים למיזמים שונים, תקליטים, ספרים -  Crowd Funding. חשבו איזו השפעה אדירה יש לרשת החברתית באינטרנט על קמפיין לגיוס כספים לעמותות שלכם...

והפירמות – אומרים ג'ון צ'ימברס מחברת סיסקו וסטפאן ריצ'ארד מפראנס טלקום, הפירמות במירוץ לפיתוח המכשירים הניידים החדשים שלנו, שיהיו חלק מאיתנו. נגישים תמיד. על פי דרישה, מחוברים בכל עת ובכל מקום. אלה יתנו מענה לאנשים שהמנהגים המקומיים שלהם לא מספקים להם תנאים בסיסים. למשל, נגישות לפעילות בנקאית. טלפון נייד – ארנק אלחוטי - של פראנס טלקום, מאפשר כבר כיום למליוני תושבים באפריקה  לבצע פעולות בנקאיות וכך, בין השאר, להפעיל עסקים שיתרמו לרווחתם.  אם כן, נראה כי אנחנו כבר בדור הבא של האחריות התאגידית. עסקים גלובליים לא מדברים על אחריות תאגידית. הם מפתחים שרותים עם ערך חברתי. לדבריהם, הם מספקים פתרונות לצרכים חברתיים. ובאותה עת - משנים את העולם.  

לא מדברים על אחריות תאגידית.

בכלל, הנושאים של קיימות ואחריות תאגידית לא היו מושגים שגורים בכנס. היבט אחד, של העסקה מגוונת, קבל מקום מכובד. על הבמה המרכזית, הכריז הנשיא על הצלחת מיזם מענטק – לשילובם של אקדמאים ערבים בחברות הי טק הישראליות ועל הרחבתו. ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו והנשיא פרס חלקו זה לזה שבחים. בצדק. סיסקו הרחיבה את המימון שלה לתכנית וחברות נוספות הצטרפו.  הפירמות עושות מה שהן צריכות ,עסקים, ובמקביל מנצלות את הכוח שלהן להשפיע לטובה על החברה הישראלית, בהתאם ליעדים שהממשלה מכתיבה.

עסקים משפיעים יותר מממשלות. הנשיא פרס מכריז על הרחבת פרויקט מענטק. ועידת הנשיא 2012

תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש

הערה לסיום. ועידת הנשיא היתה אפופה אוירה של חו"ל. הכנס היה מאורגן בצורה מרשימה ומקצועית ביותר. את רוב האנשים לא הכרתי. החוויה היתה מרגשת. הנושאים עסקו בתקווה ולא בדכדוך ההווה. המשתתפים היו מחו"ל והשפה המדוברת באולמות ובמסדרונות היתה אנגלית. תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש. אז אני מבינה שהנשיא מדבר בכנס הזה עם העולם. אנגלית זו השפה של האקדמיה, של המחקר, של האינטרנט ושל חלק גדול מן העסקים... וכן, היה תרגום סימולטני. אבל היתה לי הרגשה מוזרה שדווקא כנס של נשיא מדינת ישראל, בישראל - מדבר אנגלית.

הטכנולוגיה היא נייטראלית. אנחנו אלה שמשפיעים על התרבות. 

מחשבות על אחריות תאגידית, לקראת ועידת הנשיא 2012

יותר משנתיים של תחזוק בלוג בענייני קהילה ועסקים הביאו אותי לקבל הזמנה* לועידת הנשיא היוקרתית שנפתחת מחר. השיח על אחריות מדינות, תפקיד העסקים ומקום האזרחים בעיצוב החיים שלנו כאן, יהווה בוודאי חלק משמעותי מרוח הועידה.

בשבועות האחרונים אני עסוקה בכניסה לעבודה חדשה בג'וינט ישראל.  אולי לא הרגשתם, אבל מדינת ישראל (באמצעות תבת- תנופה בתעסוקה,של ג'וינט ישראל) מקדישה מאמצים רבים לטפל בבעיות העוני, על ידי השקעה בנושא התעסוקה. מדובר בתהליכים של הכשרה וסיוע לאוכלוסיות שנמצאות בשוק העבודה בשעורים נמוכים, להצטרף למעגל העובדים. תכניות ייעודיות מופעלות בקרב גברים חרדים, נשים ערביות , בוגרים  ממשפחות יוצאי אתיופיה וצעירים חסרי עורף משפחתי.  

אני פוגשת אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ שעוסקים בקידום קשרי מעסיקים. האתגר שלהם - להביא להעסקה ולצד זה - לפתח מערכות קהילתיות שיקדמו את המשימה הזו. המדינה לוקחת אחריות ופועלת בתהליכי עומק ארוכי טווח. כך למשל,  בחמש שנים הקרובות יקומו 20 מרכזים של הכוון וליווי תעסוקתי לאוכלוסייה הערבית. יש אתגרים ויש גם תוצאות.  

אבל המציאות היא לא כל כך פשוטה. במציאות קיימים פערים בין המצוי לרצוי. כך למשל, אנחנו רואים כי במשפחות רבות, למרות ששני ההורים עובדים, המשפחה נשארת ענייה. וגם, למרות חוק שכר מינימום אנחנו מוצאים, בעיקר בחברה  הערבית,  העסקה פוגענית של נשים וגברים המקבלים שכר נמוך מדי.  יש עוד הרבה מה לעשות.

יקח זמן עד שהשיח של אחריות תאגידית יחלחל לכל העסקים שסביבנו. לכן, אני לא מסכימה עם האמירה אותה קראנו בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית, בעקבות חשיפת דרוג מעלה לשנת 2012,  כי דרוג מעלה אינו רלוונטי או שהוא בעייתי.  לפני שמחסלים את השיח של אחריות תאגידית, לפני שנמאס לכם ממדד מעלה, חשוב להבין כי הכלי הזה משקף את תחילת תהליך ולא את סופו.  נכון, יש מה לשפר. שירלי קנטור שני הציעה מספר מהלכים כדי לקדם את הרלוונטיות של הדרוג. אני מאמינה כי סטנדרטים וקריאת כיוון של ארגונים חברתיים ושל הציבור עצמו לגבי הציפיות שלהם מעסקים- יסייעו לעסקים לנווט את הספינות שלהם לכיוון הרצוי.

צעירים דורשים אחריות תאגידית
הציבור לא מוותר לעסקים, במיוחד לא הדור הצעיר. שימו לב לתביעת ענק של 47 צעירים נגד חברת סופר דוש, שפורסמה היום. הנערים תובעים את רשת הסופרמרקטים לאחר שהועסקו תקופות ארוכות כשליחים ללא קבלת שכר. שכרם היה טיפים בלבד. הנערים התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד והגישו תביעה בבית הדין לעבודה. נעקוב ונראה מה יקרה עם התהליך הזה - בכל אופן זהו תמרור אזהרה משמעותי.

נכנסים לעידן החברתי
יניב קוממי, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקר החברתי דו- עת. טוען בכתבת דעה שפרסם  בעיתון דהמרקר כי אנו נכנסים כעת לעידן החברתי. הציבור משמיע את קולו, פועל בזירה הציבורית - חברתית ויש לו כוח להשפיע.   "עסקים יצטרכו לנהל סיכונים בהקשר חברתי, בכל ממשק שלהם עם הציבור" אמר לי. העסקים, כמו גם נבחרי הציבור צריכים להיערך לעידן החדש.

עם המחשבות הללו אני אגיע לוועידת הנשיא ביומיים הקרובים. תובנות נוספות לאחריה, בוודאי אביא לכאן.*המלצה חמה מקולגה עזרה גם. (נחשו מי? שירלי קנטור שני).