הרוח האולימפית 2012 - ספורט ואחריות

"התבוננות מקרוב בתולדות המשחקים האולימפיים, כמו לימוד כל פרק אחר בהיסטוריה, הוא מקור לא אכזב להסקת מסקנות  על מאוויי החברה וחווית האדם, המתבטאים בעולמו של הגוף כפי שהם מלווים את עולם הרוח"         עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה. 1976.

גדלתי בבית בו הספורט היה דרך חיים, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הערכי. סבי, עמנואל גיל,  היה מראשי הפועל. הוא היה הרכז המקצועי הארצי של ההתאחדות לספורט "הפועל", היה חבר בוועד האולימפי הישראלי ואף ליווה משלחת של ישראל למשחקים האולימפיים. הוא דגל בספורט עממי שהוא לאו דווקא תחרות - אלא שיתוף. לא התמודדות - אלא עזרה הדדית. האדם נאבק עם עצמו למען שיתוף עם חבריו וכדי להעלות יחד איתם על רובד גבוה יותר. ובכלל- העיקר ההשתתפות. 

סבא כתב את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים,  החל מימי יוון העתיקה ועד האולימפיאדה של  מונטריאול. כמובן, שאף אחד לא קורא את הדברים הללו היום. אבל תאמינו לי שמדובר בהפקה מרשימה המלאה בתיאור היסטורי מרתק, (לאוהבי ספורט), דרך תצלומים, סיפורים אישיים, נתונים מדויקים של תוצאות וגם התייחסות לסוציולוגיה, תרבות ואף שירה.

ומאווירה זו, של רוח חלוצית ונאיבית, נעשה מעבר חד למשחקים האולימפיים שנפתחו השבוע בלונדון. הנה עשינו קפיצה בזמן. אנחנו במאה ה- 21 . והכללים השתנו בכל דרך שרק נביט בהם. 

אתר האינטרנט של אולימפיאדת לונדון 2012. רוח של השראה וניצחון

מימון ומשאבים -משימה רב מגזרית 
המגזר הציבורי , שמארח את המשחקים, לא יכול לעמוד באתגר אדיר כזה לבדו. מימון הפרויקט האדיר, אולימפיאדת לונדון 2012, מופעל על ידי שני ארגוני מפתח - אחד פרטי אחד ציבורי. 
החברה הפרטית (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים) אמונה על התכנון, המימון, ההכנה וההפקה של האירוע. היא מגלגלת תקציב של מעל 2 מליארד ליש"ט. וכל ההכנסות מקורן במגזר הפרטי.  איך עושים את זה? שותפים עסקיים, בלעדיות בפרסום ובאספקת שרותים, ספונסרים בינלאומיים ומקומיים, מכירת מוצרים באתר ייעודי, מכירת כרטיסים וכו'. ככה זה נראה באתר:

מיתוג חזק, שותפות מן היסוד עם המגזר העסקי וגם - אחריות תאגידית.
אלה מצטרפים לרוח העדכנית של המשחקים האולימפיים

יחד עם הפעולה של המגזר העסקי, בינוי המתקנים החדשים שהיה צריך לבנות בלונדון , לרגל המשחקים, הוטל על ארגון נוסף,  (The Olympic Delivery Authority (ODA, שהמימון שלו מגיע ממשרד התרבות, המדיה והספורט הבריטיים, מהרשויות בלונדון וגם מהכנסות מפעל הפיס הבריטי. 2.2.מיליארד ליש"ט. 

אכן ... סכומים נאים.... 

משחקים עם אחריות
אולימפיאדה כיום היא לא רק ספורט. היא גישה חברתית. בכל ארבע שנים, לקראת המשחקים, מודלק לפיד אשר יוצא מיוון ומגיע במרוץ שליחים אל אתר התחרויות. נושא הלפיד, הנבחר, מצית בגאון את אש התחרויות ומסמל את התחלתן. גם הפעם הלפיד הגיע כך להיכל,  אך הבערת האש עצמה לא התבצעה על ידי אדם יחיד אלא על ידי קבוצה של ספורטאים, שהדליקו את "קרנות השפע" שהביאו עימם לאיצטדיון משלחות הספורטאים.
זה היה רגע מרשים. האם זו רוח התקופה? אני רוצה להאמין כי המארגנים אכן משקפים בהחלטה הזאת את רוח התקופה, את העוצמה של ההמון ואת המעורבות שמביעים המונים ברחבי העולם בשנים האחרונות. 

המשחקים האולימפיים אינם רק מפגן ספורטיבי. מארגני התחרויות בלונדון מתייחסים לאחריות הכוללת שלהם בכל היבט שאנו מכירים בתחום האחריות התאגידית. כך זה לפחות משתקף באתר האינטרנט הרישמי. הם רואים במשחקים הזדמנות לעורר השראה ולחולל התפתחות בקרב כל תושבי לונדון. למי שרוצה ללמוד איך מפעילים מערך ענק כל כך - ובה בעת מתייחסים להיבטים של אחריות תאגידית על כל רבדיה, כדאי להתעמק באתר הרישמי של המשחקים האולימפיים. הוא מספק מידע על   אחריות תאגידית  על גיוון והכלה, מיחזור, טיפול במזון, קיימות,  עבודה עם הקהילה המקומית ועוד.

התנדבות -  Game Makers
מסתבר כי כבר עשרות שנים המשחקים האולימפיים משתפים מתנדבים ככוח עזר. לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, החל בספטמבר 2010, לאחר חודשים רבים של תכנון, גיוס המתנדבים,
שנקראים Game Makers . 
240,000 בקשות להתנדבות התקבלו. 100,000 אנשים רואיינו. ומתוכם נבחרו 70,000 מתנדבים מאושרים, ששובצו לסייע במגוון תפקידים לאורך כל ימי התחרויות. איך מתארגנים לניהול התנדבות במספרים כאלה?

אם כן, למדתי כי  חברת מק'דונלד , שהיא שותף משחקים "presenting partner ", התגייסה לנצל את המיומנות שלה בקליטה של צוותי עובדים. בזכות מיומנות זו והודות לפריסה הארצית של הרשת בבריטניה, החברה קבלה את האחריות  לבחירת המתנדבים, לתהליכי הקליטה ולאימון המתנדבים. זה מידע חשוב למי שמבין שחברות יכולות לספק לנו לא רק כסף, אלא גם ידע ונסיון...

העיקר ההשתתפות? והערה לסיום.... למרות המעורבות הנפלאה של מקדונלד שתארתי כאן וסליחה שאני חייבת לקלקל....אבל לא יכולה להתעלם מהתחושה הלא נוחה שלי- כשאני מתבוננת בחיבור בין אירוע ספורט גרנדיוזי כזה לבין כמה מהספונסרים של המשחקים. חברות בעלות עוצמה עולמית, שאי אפשר בלעדיהן, אך דווקא הן מייצרות מזון לא בדיוק "ספורטיבי"... מקדונלד, קוקה קולה...  ממממ.  גם אתם הרגשתם כך? 

ובכן, זו הרוח האולימפית ברוח התקופה. מעניין מה סבא היה אומר על זה. 

אות האפקטיביות של מידות - לציון השפעה חברתית משמעותית

ארגון מידות הכריז על פתיחת התהליך הגשת מועמדות לקראת הענקת אותות בגין אפקטיביות חברתית לשנת 2012. האותות יינתנו בשלוש קטגוריות: למשקיעים חברתיים (תורמים), לעשייה חברתית של תאגידים ולעמותות (עמותה ותיקה ועמותה צעירה). 

זו השנה השנייה שמידות יוצא בתהליך כזה. בשנת 2011 זכו באותות אבי נאור, קבוצת פישמן, עמותת בית איזי שפירא ועולים ביחד. האותות יוענקו, בשיתוף עם ארגון מעלה ועם ארגון שיתופים, בכנס מידות בראשית דצמבר 2012. הגשת המועמדויות מתבצעת באתר ייעודי, עד 9 לאוגוסט 2012.

לתרום ולעשות טוב בצורה יעילה ומועילה. עמוד הכניסה לטופס המועמדויות 

איזה ערך יש למתן אות על אפקטיביות חברתית?

הענקה של פרסים או אותות היא דרך להדגיש את חשיבותו של נושא מסוים. רצוי כזה  המגדיר שאיפה לערך חברתי. במקרה הזה – מידות מביאים לקדמת תשומת הלב את החשיבות של מתן תרומה אפקטיבית: יעילה ומועילה. בסופו של דבר, המטרה היא להוקיר אנשים, תאגידים ועמותות שהצליחו לחולל שינוי משמעותי חיובי בחברה, והם מהווים דוגמה ומופת למנהיגות ולנטילת אחריות על אופייה ועל עתידה של החברה בישראל.

עולם הפילנתרופיה משתנה. הפילנתרופיה החדשה בוחנת את עצמה לא רק בכמות הכסף המועבר לעולם החברתי, אלא ביכולת של התרומה הזו להשפיע על סוגיות חברתיות. למידות חשוב (בצדק) שנביט על תוצאותיה של תרומה ועל ההשפעות שלה לאורך זמן. המסר הוא כי תרומה אקראית או חד פעמית אינה אפקטיבית מספיק ולא תחולל את השינוי החברתי המיוחל. מוטב להיות מתוכננים. 

במידות מעוניינים  

• להוקיר את המשקיעים החברתיים (תורמים אסטרטגיים) אשר מצליחים לחולל השפעה ארוכת טווח וליצור ערך חברתי באמצעות תרומתם. 
• לעודד פילנתרופיה בקרב העסקים – מידות לא בוחנת את מופעי האחריות התאגידית של הפירמות, אלא מתמקדים בעידוד הפילנתרופיה התאגידית כביטוי למעורבות, למנהיגות ולאחריות. יש שיבקרו אותם על כך, אבל לדעתי, תמיד יש מקום לעודד מעורבות ותרומה של עסקים. 
• לקדם אפקטיביות של ארגונים חברתיים. אות מידות לאפקטיביות בעשייה חברתית ניתנת לעמותות שהפגינו הישגים, שמחוללות השפעה, מפרסמות את הישגיהן בפומבי ובשקיפות ויוצרות ערך חברתי. קיימים שני מסלולים - לעמותה צעירה ולעמותה ותיקה. 

מה הקריטריונים לקבלת האותות ?

הקריטריונים מפורטים בצורה שקופה: בקרב משקיעים חברתיים פרטיים נבחנים משך זמן הפעילות הפילנתרופית, תהליכים אסטרטגיים בתרומה, הערכה ומדידה, פעולות לחיזוק יכולות של הגופים הנתרמים, דוגמא אישית ומנהיגות,  שיתופי פעולה עם גופים נוספים וכן פרסום ושקיפות הפעולות.

בין הקריטריונים של תאגיד אפקטיבי במעורבות החברתית שלו נמצא גם – את מידת המעורבות של העובדים והמנהלים בפעילות החברתית וכן- הלימה בין הפעילות העסקית למעורבות החברתית.

ולעמותות? הקריטריונים הם בעצם עמידה בחמש השאלות של מידות לבחינת אפקטיביות ארגונית.  (על כך ראו בפוסט קודם שלי).

רשימת החברים בועדת האותות מפורסמים גם הם בשקיפות. כדאי להביט.

מדוע כדאי לכם להגיש מועמדות?

- לאו דווקא בגלל הכסף (בכל זאת מדובר באות ולא בפרס... מידות לא מתחייבים אבל, עמותה עשויה לזכות בהשתתפות במימון לנסיעת ללימודים בחו"ל כדי להשתלם.)

- קצת בגלל הכבוד. כי אתם עושים משהו נכון וטוב ומגיעה לכם הכרה

- והרבה משום שאתם יכולים להנהיג ולקדם בחברה שלנו שיח של עשייה חברתית איכותית יעילה ומועילה.

Tomorrow

זה מה שקרה: באחת המליאות של ועידת הנשיא בשבוע שעבר, העליתי לפייסבוק את התמונה הזו:

ניידים ומקושרים יותר. יוסי ורדי בהנחיה וירטואוזית 

תוך כמה שניות אני רואה תגובה של ליאנה, מוילנה, שהיתה אחת המשתתפות בסדנא שהעברתי לפני שלוש שנים בשוודיה. היא נמצאת כאן באולם! "בואי נפגש". קבלתי צמרמורת. הדברים על הבמה היו בסינכרון מלא עם הפעולה האישית שלי באותו רגע. 

הומו "קונקטיקוס"

לפני חמש שנים למשל, לא הייתי יכולה לחשוב שדבר כזה יוכל לקרות. ולא רק אני. הדוברים על הבימות מתארים מצב כל כך דינמי, שבעצם מוכר לנו, אבל מפתיע כל הזמן. אנחנו בעידן של שינוי. המכשירים שלנו לתקשר ולחוות את העולם מתפתחים ומשתנים. ד"ר רננה פרס מבית בספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מדברת על האיבר החדש של ההומו ספיאנס: "הרשת החברתית". 

"....באמצעות רשתות חברתיות וירטואליות וטכנולוגיית האינטרנט האדם המחובר חובר לקהילות עם אנשים מרוחקים גיאוגרפית שעמם לא נפגש מעולם. יחד, הם מחליפים רעיונות, מקימים ומפילים משטרים; מגייסים עובדים ומשתפי פעולה, ומגיעים למוטת השפעה אשר היתה קודם נחלתם הבלעדית של מלכים, שליטים וגנרלים."

לאן זה מוביל אותנו? לאן זה מוביל את החברה? לאן זה מוביל את הפירמות? 

אנחנו ניידים. וגם המכשירים לנו.  "סביבת העבודה של האדם המקושר היא Crowd coursing,  ברשת החברתית זורמים רעיונות וגם התנהגויות. מסתבר שאנשים נוטים לסמוך על המלצות של חברים ברשת החברתית יותר מאשר הם סומכים על קמפיין של מנהיג או פרסומת למוצר". ובאמת כבר היום אנחנו רואים  אתרים ייעודיים ברשתות חברתיות לקמפיינים של גיוס כספים למיזמים שונים, תקליטים, ספרים -  Crowd Funding. חשבו איזו השפעה אדירה יש לרשת החברתית באינטרנט על קמפיין לגיוס כספים לעמותות שלכם...

והפירמות – אומרים ג'ון צ'ימברס מחברת סיסקו וסטפאן ריצ'ארד מפראנס טלקום, הפירמות במירוץ לפיתוח המכשירים הניידים החדשים שלנו, שיהיו חלק מאיתנו. נגישים תמיד. על פי דרישה, מחוברים בכל עת ובכל מקום. אלה יתנו מענה לאנשים שהמנהגים המקומיים שלהם לא מספקים להם תנאים בסיסים. למשל, נגישות לפעילות בנקאית. טלפון נייד – ארנק אלחוטי - של פראנס טלקום, מאפשר כבר כיום למליוני תושבים באפריקה  לבצע פעולות בנקאיות וכך, בין השאר, להפעיל עסקים שיתרמו לרווחתם.  אם כן, נראה כי אנחנו כבר בדור הבא של האחריות התאגידית. עסקים גלובליים לא מדברים על אחריות תאגידית. הם מפתחים שרותים עם ערך חברתי. לדבריהם, הם מספקים פתרונות לצרכים חברתיים. ובאותה עת - משנים את העולם.  

לא מדברים על אחריות תאגידית.

בכלל, הנושאים של קיימות ואחריות תאגידית לא היו מושגים שגורים בכנס. היבט אחד, של העסקה מגוונת, קבל מקום מכובד. על הבמה המרכזית, הכריז הנשיא על הצלחת מיזם מענטק – לשילובם של אקדמאים ערבים בחברות הי טק הישראליות ועל הרחבתו. ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו והנשיא פרס חלקו זה לזה שבחים. בצדק. סיסקו הרחיבה את המימון שלה לתכנית וחברות נוספות הצטרפו.  הפירמות עושות מה שהן צריכות ,עסקים, ובמקביל מנצלות את הכוח שלהן להשפיע לטובה על החברה הישראלית, בהתאם ליעדים שהממשלה מכתיבה.

עסקים משפיעים יותר מממשלות. הנשיא פרס מכריז על הרחבת פרויקט מענטק. ועידת הנשיא 2012

תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש

הערה לסיום. ועידת הנשיא היתה אפופה אוירה של חו"ל. הכנס היה מאורגן בצורה מרשימה ומקצועית ביותר. את רוב האנשים לא הכרתי. החוויה היתה מרגשת. הנושאים עסקו בתקווה ולא בדכדוך ההווה. המשתתפים היו מחו"ל והשפה המדוברת באולמות ובמסדרונות היתה אנגלית. תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש. אז אני מבינה שהנשיא מדבר בכנס הזה עם העולם. אנגלית זו השפה של האקדמיה, של המחקר, של האינטרנט ושל חלק גדול מן העסקים... וכן, היה תרגום סימולטני. אבל היתה לי הרגשה מוזרה שדווקא כנס של נשיא מדינת ישראל, בישראל - מדבר אנגלית.

הטכנולוגיה היא נייטראלית. אנחנו אלה שמשפיעים על התרבות. 

מחשבות על אחריות תאגידית, לקראת ועידת הנשיא 2012

יותר משנתיים של תחזוק בלוג בענייני קהילה ועסקים הביאו אותי לקבל הזמנה* לועידת הנשיא היוקרתית שנפתחת מחר. השיח על אחריות מדינות, תפקיד העסקים ומקום האזרחים בעיצוב החיים שלנו כאן, יהווה בוודאי חלק משמעותי מרוח הועידה.

בשבועות האחרונים אני עסוקה בכניסה לעבודה חדשה בג'וינט ישראל.  אולי לא הרגשתם, אבל מדינת ישראל (באמצעות תבת- תנופה בתעסוקה,של ג'וינט ישראל) מקדישה מאמצים רבים לטפל בבעיות העוני, על ידי השקעה בנושא התעסוקה. מדובר בתהליכים של הכשרה וסיוע לאוכלוסיות שנמצאות בשוק העבודה בשעורים נמוכים, להצטרף למעגל העובדים. תכניות ייעודיות מופעלות בקרב גברים חרדים, נשים ערביות , בוגרים  ממשפחות יוצאי אתיופיה וצעירים חסרי עורף משפחתי.  

אני פוגשת אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ שעוסקים בקידום קשרי מעסיקים. האתגר שלהם - להביא להעסקה ולצד זה - לפתח מערכות קהילתיות שיקדמו את המשימה הזו. המדינה לוקחת אחריות ופועלת בתהליכי עומק ארוכי טווח. כך למשל,  בחמש שנים הקרובות יקומו 20 מרכזים של הכוון וליווי תעסוקתי לאוכלוסייה הערבית. יש אתגרים ויש גם תוצאות.  

אבל המציאות היא לא כל כך פשוטה. במציאות קיימים פערים בין המצוי לרצוי. כך למשל, אנחנו רואים כי במשפחות רבות, למרות ששני ההורים עובדים, המשפחה נשארת ענייה. וגם, למרות חוק שכר מינימום אנחנו מוצאים, בעיקר בחברה  הערבית,  העסקה פוגענית של נשים וגברים המקבלים שכר נמוך מדי.  יש עוד הרבה מה לעשות.

יקח זמן עד שהשיח של אחריות תאגידית יחלחל לכל העסקים שסביבנו. לכן, אני לא מסכימה עם האמירה אותה קראנו בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית, בעקבות חשיפת דרוג מעלה לשנת 2012,  כי דרוג מעלה אינו רלוונטי או שהוא בעייתי.  לפני שמחסלים את השיח של אחריות תאגידית, לפני שנמאס לכם ממדד מעלה, חשוב להבין כי הכלי הזה משקף את תחילת תהליך ולא את סופו.  נכון, יש מה לשפר. שירלי קנטור שני הציעה מספר מהלכים כדי לקדם את הרלוונטיות של הדרוג. אני מאמינה כי סטנדרטים וקריאת כיוון של ארגונים חברתיים ושל הציבור עצמו לגבי הציפיות שלהם מעסקים- יסייעו לעסקים לנווט את הספינות שלהם לכיוון הרצוי.

צעירים דורשים אחריות תאגידית
הציבור לא מוותר לעסקים, במיוחד לא הדור הצעיר. שימו לב לתביעת ענק של 47 צעירים נגד חברת סופר דוש, שפורסמה היום. הנערים תובעים את רשת הסופרמרקטים לאחר שהועסקו תקופות ארוכות כשליחים ללא קבלת שכר. שכרם היה טיפים בלבד. הנערים התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד והגישו תביעה בבית הדין לעבודה. נעקוב ונראה מה יקרה עם התהליך הזה - בכל אופן זהו תמרור אזהרה משמעותי.

נכנסים לעידן החברתי
יניב קוממי, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקר החברתי דו- עת. טוען בכתבת דעה שפרסם  בעיתון דהמרקר כי אנו נכנסים כעת לעידן החברתי. הציבור משמיע את קולו, פועל בזירה הציבורית - חברתית ויש לו כוח להשפיע.   "עסקים יצטרכו לנהל סיכונים בהקשר חברתי, בכל ממשק שלהם עם הציבור" אמר לי. העסקים, כמו גם נבחרי הציבור צריכים להיערך לעידן החדש.

עם המחשבות הללו אני אגיע לוועידת הנשיא ביומיים הקרובים. תובנות נוספות לאחריה, בוודאי אביא לכאן.*המלצה חמה מקולגה עזרה גם. (נחשו מי? שירלי קנטור שני). 

פילנתרופיה מקדמים בקבוצה. בעקבות כנס ישראל 2021

כנס יוזמת ישראל 2021 של מגזין דה מרקר התקיים אתמול בבנייני האומה בירושלים, כשהוא מציע דרך חדשה לשיח ציבורי בישראל. השנה, בלב הכנס התקיימו עשרות דיונים בשולחנות עגולים ובהם הוצגו מאות תיאורי מקרה, יוזמות חברתיות  של ארגונים ושל יזמים חברתיים משלושת המגזרים. נציגות עיקרית בכנס היתה של המגזר החברתי. הרבה יזמים חברתיים פילנתרופיים ונציגי קרנות. היו גם נציגים של המגזר הציבורי (השתתפו בעיקר מסלול קפיצת מדרגה בהנהגת מכון ראות).


זה באמת היה מפגש עם פוטנציאל לחיבורים. כנס של חיפוש דרך ולא של החלטות. מאחורי הקלעים - עניינה אותי הטכנולוגיה בשירות החברה שנעשה בה שימוש. מערכת תובנות שימשה לקליטת תובנות מהשולחנות העגולים, תוך כדי דיון. כיוון שאת תיאור הכנס תוכלו לקרוא באתר דה מרקר, אתייחס לנושא אחד שעניין אותי במיוחד- יוזמות פילנתרופים  בישראל. 
בדברים שנשא מעל במת המליאה ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הוא דיבר בעיקר על הישגיו בתחום החינוך בעיר. אבל לפני כן, כשתאר את הדרך שעשה מהיותו איש עסקים לעשייה ציבורית. אמר שבדרך עבר בפילנתרופיה.  ברקת ציין כי " פילנתרופיה זה "טעויות עיגול" בהשוואה לקבלת ההחלטות של אנשי הסקטור הציבורי". הוא הגיע למסקנה כי פילנתרופיה לא יכולה לעשות שינוי. אלא רק מעורבות ציבורית. 


אבל יש אנשים שחושבים אחרת. 
בחרתי להשתתף בשולחן עגול שהוביל שוקי ארליך, יו"ר מיזם "יכולים נותנים". את השולחן הנחתה יעל קפלן, יזמת בתחום האחריות התאגידית, (בתמונה משמאל). "יכולים נותנים" היא יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל. פועלת בשיתוף פעולה עם שיתופים ועם JFN: מדובר בקבוצה של בעלי ממון ישראליים שלקחו על עצמם לקדם את תרבות הנתינה בקרב בעלי ממון  נוספים בישראל.  
שוקי ארליך, איש היי טק (אמדוקס, גיזה וכו'), פעיל כיום בעיקר בעולם החברתי. הוא משקיע ותורם מזמנו, מניסיונו וגם מכספו. חבר בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים רבים, למשל אור ירוק, צבע - צעירים בונים עתיד, JFN וכאמור מוביל את יוזמת יכולים תורמים, אותה הציג.

יכולים תורמים. לקדם את הפילנתרופיה בישראל. שוקי ארליך, יו"ר היוזמה (שני משמאל)

במיזם "יכולים נותנים" חברים כיום 20 פילנתרופים התורמים לא פחות מ 100,000 ש"ח בשנה. הם התאגדו בקבוצה ושמו להם למטרה " להפיץ וירוס של נתינה". כחלק מפיתוח היוזמה עברו תהליך ארוך של למידה, של איתור חסמים והגדרת יעדים ברורים.  אחד היעדים שלהם - להכפיל את מספר המשפחות בישראל שתורמות יותר מ 100,000 ש"ח בשנה-  מ 1,000 משפחות ל- 2,000 משפחות וזאת תוך שלוש שנים.

כן ירבו. מובילי היוזמה "יכולים נותנים" (התמונה מאתר המיזם)

לא במקרה, בשולחן העגול שלנו ישבה  גם צעירה בשם קייט רוזנברג, עולה מאוסטרליה ועובדת בבית התפוצות. קייט (בתמונה העליונה, יושבת מימין) ספרה על מיזם אישי חדש שלה שנקרא "קרן בקטנה". מדובר במיזם בו צעירים ישראליים מתארגנים בקבוצה קטנה, במטרה לארגן קבוצת נתינה. כל חבר מתחייב לתרום 200 ש"ח בחודש. הקבוצה, שמתגבשת בימים אלה,  דנה בינה לבין עצמה ומחליטה לאן לתרום את הכסף. היוזמה מבוססת על מיזם בינלאומי The Awesome Foundation. זו הזדמנות לאנשים שרוצים לתרום, לעשות את זה יחד ולהשפיע. בראיה ארוכת טווח, קייט רואה מעגלים של נתינה פרושים בכל הארץ. 

התובנות שלי:
1. לקבוצה יש עוצמה. וזה גם נעים. קבוצה עשויה לקדם עשייה פילנתרופית.
2. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להיות פילנתרופ.. אפשר להתחיל בקטן.
3. שינוי תרבות הוא תהליך ארוך. אבל בנושא הנתינה, הכל מתחיל מרצון טוב.


ולסיום - סרטון קצר על מיזם המענקים הקטנים. The Awsesom Foundation

צחצחו את נאום המעלית ובואו לעבוד. יוזמת ישראל 2021

לפעמים מתחשק לנו ללכת לכנס כדי ללמוד משהו חדש, לפגוש עמיתים ולמעשה קצת לנוח.  תחשבו שוב.
כנסים תלת מגזריים מאפשרים למשתתפים בהם ובמיוחד למי שמחפש קשר עם עסקים, עם מקבלי החלטות מהמגזר הציבורי, או עם יזמים ותורמים - הזדמנות טובה למפגש בלתי אמצעי. לכן נראה לי כי הועידה השנתית של יוזמת ישראל 2021 שמתקיימת השבוע  ביוזמת עיתון TheMarker, בשיתוף עם מכון ראות ופעילי מחאת החינוך יכול, להיות מרחב עבודה יעיל. (בנוסף לכך שהוא כנס מעניין וחשוב מבחינה ציבורית).


לב הכנס השנה בנוי מעשרות הצגות של יוזמות חברתיות, של מיזמים עסקיים וחברתיים במגוון נושאים. עבודת תחקיר די פשוטה תעזור לכם להרשם לתחום הרלוונטי  לכם ולשבת בשולחן בו תוכלו להפגש עם מי שחשוב לכם.  ויש כמובן גם את ההפסקות...

אבל צריך להתכונן. בכנסים כאלה יש המון אנשים. לא תמיד יש להם סבלנות... בדרך כלל יהיה לכם "דקה וקצת " להעביר את המסר שלכם, לעניין, לסקרן ו- להשאר זכירים. אני יודעת שיש כאלה שירגישו לא בנוח להציג את עצמם ואת העשייה החברתית שלהם אבל - בשביל זה באתם.לא? העשייה שלכם הכי חשובה ויש כאלה שיתעניינו בדיוק בה.  הכנה ממוקדת יכולה לעזור.


אז איך תציגו את המסר שלכם ביעילות ותשיגו את המטרה שלכם?
קודם כל הגדירו את המטרה. את  מי הכי חשוב לכם לפגוש? ומה הכי חשוב לכם למסור.
אני למשל, לצורך ההדגמה, רוצה להציג את הפעילות המקצועית שלי לעשרה ארגונים חברתיים לפחות, וגם  להשיג הסכמה של מנהל/ת אחריות תאגידית של פירמה אחת לפחות, לכתוב עליה כתבה בבלוג שלי, במסגרת המדור "טרקלין עסקים".

מי יהיה שם?
. 

רשימת המציגים והמציגות. בדקו מי מהם מעניין אתכם.
חקרו על הפעילו שלהם, בואו מוכנים

עכשיו יש לחשוב על המסר שלכם. רבים מכירים את המושג "נאום המעלית" . מקור המושג מגיע ממצב מיוחל בו מזדמן ליזם היי טק לפגוש במעלית משקיע פוטנציאלי. ל 45 שניות.... אתם במצב דומה.

איך כדאי לפעול? 
לדבר בקיצור, להציג  מסר ממוקד במילים פשוטות.
למשל..."אני עוזרת לעמותות בקשר עם חברות עסקיות, לצורך יצירת שיתופי פעולה שטובים לשני הצדדים.  זה יכול להיות לקידום מודעות בציבור, שיווק, יצירת פרויקט משותף, צרוף מתנדבים מהעסק או אפילו גיוס מוצרים וכסף."

לעמיתים שלי מהמגזר העסקי יתכן ואוסיף כי " מעכשיו אני גם מתמחה בנושא של העסקה מגוונת כיוון שהתחלתי לעבוד גם בג'וינט ישראל, בפתוח ידע ובהדרכות בתכנית "תב"ת- תנופה בתעסוקה". (תתחדשי. תודה)

להגיד משהו זכיר.   ( או קיי. לא לשכוח להגיד שאני בלוגרית ...)
בהקשר הזה  נראה לי כי אם אתם ממוצא אתיופי, מהמגזר החרדי או הערבי - יש לכם יתרון. יזכרו אתכם...

דברו בהתלהבות, באסרטיביות והפגינו בטחון.  לחייך ולהסתכל בעיניים של השותף לשיחה.

היו מנומסים, השאירו מקום לבן השיח שלכם. שאלו שאלה / תנו זמן להגיב... הקשיבו...

חישבו על המטרה שלכם בסיכום. הציעו דרך והשאירו פתח להמשך הקשר.


טוב, אז אחרי שהכנתי את עצמי.... אני מוכנה לפגישה אתכם. להתראות בכנס! 

קשרי עסקים וקהילה ביריד האמנות צבע טרי

נכון שהולכים לתערוכת אמנות להתרשם ולהתרגש מעבודות אמנות. אבל אני כמובן, לא יכולה להתעלם מממדים נוספים שקשורים להפעלת אירועים משמחים כאלה.  פילנתרופיה - אמנות - עסקים הוא חיבור ותיק מאוד. אפילו הכרחי. אמנים תמיד חיפשו תומכים ופטרונים, כדי לממן את עצמם ובעלי ממון חיפשו את קרבת האמנים. גם בעידן שלנו האמנות היא שוק כלכלי ואי אפשר להתעלם מזה. ו"צבע טרי" הוא חלק מהתופעה. אבל מדובר בחגיגה. 

יריד האמנות צבע טרי ה- 5 התבגר ונראה השנה ממוסד יותר מתמיד. אולי בגלל הבחירה להשתמש במבנה של בית ספר. אפילו שמדובר במבנה מעוצב, מתוכנן "אחרת", בית ספר הוא בית ספר הוא מוסד . למי שלמדה ב"בית חרושת לציונים" , מבנה כזה לא עושה טוב... אבל הגעתי מוקדם, יכולתי להתרשם בנחת יחסית והיו לי כמה מפגשים ממש מעניינים.  בערך שני שלישים של היריד הם אולמות תצוגה של גלריות אמנות מסחריות. בקומה התחתונה מציגים אמנים עצמאיים. 

בכל אופן, הפעם אצביע  על כמה שיתופי פעולה חברתיים- עסקיים שעניינו אותי בצבע טרי

להצביע, להמר ולתרום. חגיגה של גלויות עם כוונות טובות

פרוייקט הגלויה הסודית. כאן בנוסף לרוכשים, גם האמנים הם התורמים. קיר מלא בגלויות המצוירות על ידי אמנים צעירים וותיקים. המבקרים יכולים לבחור גלויה ורק לאחר רכישתה (180 ש"ח), הם מתוודעים ליוצר. ההכנסות נתרמות למלגות עבור תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במסגרת נוער שוחר אמנות, תכנית למצטיינים של מרכז מאירהוף לאמנות במוזיאון תל אביב

רק להכנס למחשב ולנדוד לתוך הציורים. שפע של מידע. כמו שגוגל יודעת

Google Art Project  

הפרויקט המהפכני והיוצא מן הכלל של גוגל, לתיעוד אמנות, מוזיאונים ברחבי העולם. היריד מקדיש לו אולם וניתן להתנסות שם בצלילה מהפניטת לעולם הדיגיטילי. (אפשר גם מהבית - ממליצה!) 

המרכז לאמנות עכשווית  מקיים באמצעות היריד מכירה פומבית שקטה של עבודות אמנים בולטים וגם הגרלה של עבודות אחרות. הכל לצורך הגדלת תקציב, לצורך הפקת קטלוגים ותמיכה באמנים. 

גיבורי על אמת

מיזם מרשים ומרגש שמטרתו לצמצם סטיגמות חברתיות כלפי ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם קבלתם לחברה כשווים. התוצר - שלושה משחקי קופסא מקסימים לילדים ולמשפחה. כמובן שקניתי. מדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח (שנתיים!) בין עמותת שלווה, האקדמיה לאמנויות בצלאל, קבוצת פישמן וכמובן יריד האמנות צבע טרי. ההכנסות ממכירת המשחקים- תרומה לעמותת שלווה.  אסף  פינקלשטיין מנהל הסברה של ארגון שלווה (בתמונה מימין) סיפר לי כי חיפש דרך מקורית להעביר את המסר - שילדים ומבוגרים לא יפחדו מילדים עם צרכים מיוחדים. אסף הסביר לי כי שיתוף הפעולה עם ורד רז מקבוצת פישמן היה המנוע לפרויקט. תהליך ארוך ועמוק של שיח, דיאלוג וחשיבה.  בסופו של דבר נפתח קורס ייעודי בבצלאל והסטודנטים המוכשרים בהדרכה מעולה, יצרו סדרה של דמויות - גיבורי על שעושים שימוש דווקא במוגבלויות שלהם כדי להיות גיבורים. 

עוד על הפרויקט תוכלו לראות בסרטון כאן .

אסף פינקלשטיין והצוות משלווה מכינים את הדוכן למכירת משחקי גיבורי על אמת.
מעוצב, מקסים ומזמין

חדר משחקים "גיבורי על אמת" לילדים ביריד צבע טרי.
מעורבות חברתית בקבוצת פישמן פועלת  אסטרטגית.
מטרה טובה וביצוע יפיפה.

לא יכולתי לסיים את הפוסט הזה מבלי להתייחס ליוזמה של זויה צ'רקסקי. אמנית ידועה ומוערכת  אשר מציגה בכל העולם ומוכרת את העבודות שלה באלפי דולרים. ביציאה, מחוץ ליריד, ראיתי אותה ואת שתיים מחברותיה, יושבות כאמניות רחוב ומציירות פורטרטים ב 50 שקל. זויה לא מציגה הפעם ביריד צבע טרי, אבל היא מוסרת כאן מסר  (כפול?) על אמנות, על כסף ובוודאי על קשר של האמנים עם הקהילה.

מי זכה אתמול בפורטרט מידי זויה צ'רקסקי?. מסר חברתי מורכב.