חדר עבודה - מיזם עסקי מבוסס שיתופיות וקיימות

התלבטתי רבות - מה יהיה הפוסט הראשון שלי לשנת 2013 ?
בסופו של דבר החלטתי להכניס אתכם לחדר עבודה. אשתף אתכם במפגש מעניין  שהיה לי עם יזם עסקי שמציג תפיסה מעודכנת וחברתית  של ניהול עסקים.

תארו לעצמכם עלם צעיר, סטודנט לתקשורת ולפסיכולוגיה שעובד ומתפרנס מעסק קטן שהקים עידן חדש המספק שירותי תמלול. הוא זקוק למקום עבודה שקט.  בית קפה לא תמיד מתאים. בבית יש הסחות שונות. הוא לא יכול להרשות לעצמו לממן משרד פרטי. הוא יזם באופיו והוא מבין משהו חשוב: הצורך שלו הוא גם צורך של רבים אחרים.

עידן רני החליט להקים סביבת עבודה משותפת. מרחב אינטימי עירוני, כמו חנות, בה יש שולחנות עבודה, חיבור לאינטרנט , שירותי משרד, שקט וכיבוד. אנשים מגיעים לשעה, חמש שעות, תופסים שולחן ועובדים. זהו חדר עבודה - ספריית בופה & קפה. חלל עבודה משותף. שקט, מעוצב קטן, צבעוני, צעיר, מואר ונעים. 

חדר עבודה שיתופי בתל אביב

שולחן עבודה, חיבור לאינטרנט, חברה אנושית, אור ושקט. מה צריך יותר מזה?

מה שעניין אותי במיוחד זו העובדה שעידן רני הקים מיזם עסקי, שמדבר בשפת הדור הבא של מנהלי עסקים. מיזם עסקי שהשפה הניהולית שלו מדברת שיתופיות וקיימות. מכירים כבר את Car 2 go?  שימוש ברכב משותף על פי שעות, או תל אופן - שימוש באופניים עירוניות על פי שעות? 

עידן רני מציע שימוש בחלל עבודה משותף, בתשלום על פי שעות. אתם משלמים רק עבור הזמן שלכם, מקבלים שקט, כיבוד ומרחב נוח לעבודה. אתם לא צריכים לשכור משרד או לשלם מיסים. אף אחד לא יגיש לכם חשבונית או יבקש מכם לפנות את השולחן. אתם באתם לעבוד בסביבה אנושית ורני נותן לכם את המקום והתנאים.

ההבדל בין חדר עבודה לHub הוא שהחלל הזה פתוח לא רק ליזמים אלא גם לסטודנטים או למי שרוצה לעבוד בשקט. סטודנטים (באים בעיקר אחה"צ ובערב), והאחרים: אנשים כותבים, מתרגמים, וכל מי שמשתמש במחשב נייד כבסיס של העסק שלו - מגיעים בשעות העבודה הרגילות. המחיר נוח לכל.

אתם משלמים על הזמן ומקבלים נשנושים על חשבון הבית

מה חברתי בתפיסה העסקית והניהולית של המיזם הזה?
זהו כאמור מיזם עסקי, עסק קטן לכל דבר, אבל אלמנטים רבים בו מצביעים על ניהול בגישה חברתית.

1.  המטרה להתפרנס בכבוד. ממיזם כזה לא נעשים עשירים וגם אין ליזם כוונה כזו. 
2.  מיזם המאפשר מרחב חברתי בו נוצרים שיתופי פעולה. אנשים יכולים לקדם את עצמם על ידי  תליית מודעה על לוח המודעות. יש חיבורים עסקיים ובכלל- נוצרת קהילה.
3.  גישה ירוקה. נורות חסכוניות, מחזור ניירת , בקבוקים, ספרים.
4.  תרומה לקהילה. השכנים מוזמנים להביא ספרי קריאה משומשים לספריה. הספרים נמכרים במחיר מוזל וההכנסות נתרמות לאלו"ט מדי חודש. עידן רני בחר את האלו"ט בגלל חיבור ריגשי לנושא.
5. חלל תצוגה לאמנים. אחד הקירות מאפשר לאמנים נבחרים להציג עבודות למכירה.

עידן רני. יזם עסקי בעל גישה חברתית.  מזמין אורחים לחדר העבודה שיצר  

לסיום ביקשתי מעידן רני לתת כמה טיפים ליזמים עסקיים 
1. תכנון. לפני שיוצאים לדרך יש לקחת בחשבון ולהכיר דעת את כל ההוצאות הצפויות למיזם. ארנונה, מיסים, דמי פינוי, וכו'. לעשות תכנית עסקית רצינית ולעבוד עם רואה חשבון טוב.
2. להאמין בעצמך. "חשוב לפתח עור של פיל". לא להתבלבל מאנשים ספקנים או קטני אמונה. להאמין בדרך שלך ולחתור להצלחה. 
3. חסכון וייעול. לחשוב רזה וחסכוני. עידן רני עושה הכל בעצמו. העיצוב, הבניה, הקניות. הכל.
 On Man Show משימה לא פשוטה. עבורו ניהול בראייה של קיימות הוא ניהול חסכוני.

הכנסו לנסות: חדר עבודה| קינג ג'ורג' 105 תל אביב | 03-6006676

ספר ישראלי חדש בנושא אחריות תאגידית יצא לאור

ספר חדש על אחריות תאגידית הוא אירוע נדיר במקומותינו.

ספרו של עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודויז'ן, יועצים לאחריות תאגידית,  יצא לאור החודש, בעברית, כשהוא מעשיר מיד את מדף הספרים המקצועי שלנו. דרך הספר, שנקרא "אחריות תאגידית",  ניתן להתבונן על מצבה של האחריות התאגידית בישראל בשלהי 2012. על פי המחבר, הספר מיועד להגיש למנהלים, פרקטיקות וכלים יישומיים לניהול אחראי של ארגון, לסייע למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית לפעול בשקיפות ובאחריות מול מחזיקי העניין שלהם ולהראות לקוראים כיצד ניתן למנף את היכולות העסקיות, כך שיסייעו הן לצרכים חברתיים והן לשיפור התחרותיות של העסק.

ספר ישראלי חדש על מדף הספרים של אנשי המקצוע בתחום האחריות התאגידית

אחריות תאגידית בישראל – על פי חברת גודויז'ן

הספר משרטט פעילות חברתית ומקצועית בתחום האחריות התאגידית בישראל, כפי שהיא נראית כיום, לאחר יותר מעשר שנים בהן הנושא מוכר כאן.  עם זאת, "ספר זה לא בא לחנך" נכתב בו במספר הזדמנויות. לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, לאחר חשיפה של בעיות קשות בממשל התאגידי של חברות מובילות במשק הישראלי, ביקורת על תאגידים, גם כשהיא מופיעה בספר, היא מינימאלית ומרומזת. למשל, בעניין העדר פעילות רצינית של השקעות אחראיות בארץ. (עמ' 80). 

רוב הדוגמאות המובאות בספר הן של מניסיונה של חברת גודויז'ן, זאת אומרת דוגמאות מפעילות של עסקים בישראל, דבר שמגביל את הדיון לכאן, למרות שקיימות דוגמאות נפלאות של פעילות תאגידים בחו"ל. 

ספרו של עברי ורבין הוא ספר אישי, במובן הזה שהוא שוזר את התפיסה המקצועית של חברת ג'ודויז'ן, ניסיונה והשירותים שהיא נותנת, עם החוויה האישית של המחבר, מנכ"ל הארגון, בתחנות שונת בחייו - קורס במרכז השל לקיימות, עבודה במרכז פרס לשלום, לימודים על אחריות תאגידית בבריטניה ועוד. דרך הכתוב אנו נחשפים לתפיסות של חברת הייעוץ גודויז'ן ולכלים המקצועיים שהיא מציעה. תסכימו עם הכלים הללו, או לא, החשיפה הפומבית שלהם, מעשירה את השיח המקצועי שלנו בכל מקרה.

מה בספר?

הפרק הראשון של הספר הוא מעיין לקסיקון מורחב, אוטוסטרדה מסחררת של מושגים בתחום האחריות התאגידית. ניהול סיכונים, אמון, שקיפות, מחזיקי עניין, תקשור אחריות תאגידית, שיווק חברתי, שרשרת אספקה, השקעות אחראיות, דיווח חברתי וכו'. כל מושג מקבל הסבר קצר ופרקטי, הנסמך על מקורות תאורטיים מחו"ל: מחקר, מאמר או ציטוט מדברים של מומחה. לאחר מכן מוגשת הצעה למודל לשימוש בנושא בתוך החברה עסקית. בדרך כלל זהו מודל עבודה של חברת גודויז'ן, למשל בנושא דיאלוג עם מחזיקי עניין. לעיתים מופיע מודל של ארגון אחר – כך לדוגמא, בנושא ניהול רכש אחראי מובא מודל הפעולה שמציע ארגון מעלה. בתוך הטקסט משולבות דוגמאות של פעילות חברות בישראל, רובן המכריע הן חברות שנעזרות בשירותי  גודויז'ן.

יתרונו  המובהק של המבנה בחלק הזה הוא בהיותו נגיש, קריא וברור. דווקא משום שהכתיבה אינה אקדמית, היא מאפשרת לקורא הפוטנציאלי (מנהלים/ות וגם סטודנטים) לדגום מושגי יסוד בשפת האחריות התאגידית ולהבין את העיקר הדברים. כאן המקום לציין את עבודת הכתיבה המוצלחת של אילת אריאלי. איני מכירה אותה אישית, היא חתומה על התחקיר, על כתיבה ועל העריכה וזה המקום לפרגן.

החלק השני של הספר עוסק בארבעה מתוך התחומים של אחריות תאגידית . ורבין החליט להרחיב רק על הנושאים הללו. (אנסה להתייחס לחלקים הללו בהזדמנות אחרת)
1.אתיקה
2. אחריות סביבתית
3.אחריות חברתית (בין השאר: קהילה, התנדבות עובדים ותרומות)
4.סביבת עבודה

בסיום הספר מופיעה רשימת אתרים שימושיים (כולל הבלוג הזה...) ורשימת המקורות הביבליוגרפיים עליהם הספר מסתמך. רשימה שעשויה להיות מועילה בהחלט למי שנפגש לראשונה עם התחום.

אחריות תאגידית. כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה. מאת עברי ורבין. תשע"ג. הוצאת מטר.

 גילוי נאות: בחודשים האחרונים שימשתי יועצת בחברת גודויז'ן בעבודה עם אחד הלקוחות שלה, בנושא התנדבות עובדים. 

האתגר הגדול הבא של קשרי עסקים וקהילה

המפגש השנתי של קהיליית האחריות התאגידית, שהתקיים השבוע ביוזמת ארגון מעלה, תוכנן כמפגש עבודה סגור של מנהלי האחריות התאגידית בישראל, במטרה לעסוק בסוגיות מקצועיות של עבודתם. השתתפו בו גם מעט נציגים של ארגונים חברתיים.

המושבים בחלק הראשון של היום עסקו בהטמעת אחריות תאגידית בפירמה, בדרוג מעלה ובפיתוח כלכלי של קהילות ואזורים בפריפריה - האתגר הבא של העסקים הגדולים בישראל. בחלק השני - נחשפנו לדוברים מחו"ל. (אך על כך אולי בפעם אחרת)

לשמחתי הוזמנתי להשתתף במפגש. הפעם בחרתי להביא לכם תובנות ממושב  אחד שעניין אותי במיוחד: הערך של העסק לחברה ולקהילה. לפרט, לעיר לאזור למדינה. במושב זה שותפת התוכן של מעלה היתה חברת פרקסיס.

האם עסקים יכולים להשפיע על פיתוח אזורים?

התשובה היא כן. וגם מצפים מהם לעשות זאת. המושב בנושא פיתוח כלכלי של קהילות היה מדויק ומעניין מאוד. אמנם, זה לא נושא חדש, אבל במושב זה קבלנו ההזדמנות ללמוד מתהליכים שקורים כאן בפועל. יצירת ערך משותף לעסקים ולקהילה ופיתוח כלכלי של קהילות הם האתגרים הגדולים כיום של עסקים בישראל. הציפייה מעסקים גדולים לא מסתכמת בתרומות של מוצרים או כסף, או במעורבות חברתית והתנדבות עובדים. כיום מצפים מעסקים גדולים להיות שותפים ואף לחולל שינוי אמיתי באזור. להביא לקפיצת מדרגה. בחינוך, בכלכלה, בתעסוקה, בפיתוח תשתיות. 

תובנות מתהליכי פיתוח כלכלי של קהילות בפריפריה, שנעשו ונעשים בישראל כיום:

1. מדובר בתהליכים ארוכי טווח. 
2. מתחילים בבדיקה של הצרכים של המקום, האיזור. (למשל, אוכלוסייה ייחודית שזקוקה לעבודה) 

3. מגדילים את ההשפעה של העסק מתוך השפעה של החינוך.

שמענו על החזון הענק של התעשיין סטף ורטהיימר ומימושו במכלול של עשייה חינוכית, עסקית וחברתית: גן התעשייה בתפן, בתי הספר המקצועיים בו לומדים מקצוע תעשייתי  ועובדים בעיבוד שבבי, מרכזי הכשרה למבוגרים, מכינה  קדם צבאית תעשייתית. פעילות חינוך  בישראל ובטורקיה. החשיבה העסקית משלבת חזון של שלום - אנשים שיעבדו לא יילחמו, וגם - חינוך לעבודת כפיים בתעשייה יביא למפעל וגם יספק בסופו של דבר לאזור כולו אנשי מקצוע מיומנים. 

4. עוברים מחשיבה מקומית לחשיבה אזורית. 

5.תכנון הפעילות נעשה בגישה שילובית.

6.שמים דגש על פיתוח יזמות ומצוינות לעומת סגירת פערים.

לחברת אינטל נסיון רב שנים בפעילות באזור לכיש. (לא רק קרית גת אלא גם מועצות שפיר ויואב). בגישה השילובית משתפים את ההנהגה המקומית או האזורית והיא זו שמובילה את השינוי. הפירמה מכניסה עקרונות של ניהול תהליך כמו שחברה גדולה יודעת: ועדות היגוי, קביעת עקרונות פעולה. יעדים. השקעה לטווח ארוך, פעולה על פי סט צרכים שההנהגה הציבורית החליטה עליה. כשנכנסים לפעול באזור מסוים, בוחנים מה יש לאזור להציע ומנסים למנף את זה.

מה האזור עשוי להרוויח מפעילות של חברה עסקית גדולה?
- העסקה ישירה של תושבים
- הרחבת עבודה של נותני שירותים
- פיתוח פארק תעשייה חדש, כולל שירותים לעובדים ולילדיהם, כגון מעונות יום.
- הספקים משדרגים את עצמם.
- פיתוח תשתיות חדשות באיזור (למשל צנרת מים)
- קידום החינוך  באזור.
- מה חסר לעסק באזור פריפרי ?תשתיות לאירוח ברמה גבוה, בתי מלון ומסעדות...

מה האינטרס של מפעל / עסק גדול לפעול בפריפריה?
אינטרס עסקי. העסקים שעוברים לפריפריה עושים זאת בדרך כלל כי הם מקבלים מענקים מהמדינה. חייבים להבין שזה המניע והוא לגיטימי. עם המענק הכספי העצום, העסקים מקבלים על עצמם גם מחויבות לפיתוח אזורי. חשוב שזו תהיה מחויבות ברורה של ההנהלה הבכירה. 

עוד שמענו על פעילות משרד הביטחון בהעברה של בסיסי צה"ל לנגב, דני טרגן, מנכ"ל בגיר, שהנחה את המושב, סיפר על פעילות של תמי 4 בבית שמש. אודי שפון ונעמה שפירא מיוניליבר סיפרו על כניסה של מפעל בייגל בייגל לפעילות מלאה בצפת, על האתגרים בשילוב חרדים ועל שיתופי הפעולה שהם רוקמים עם הנהגת העיר ועם גורמים נוספים בקהילה. 

אז יש ממי ללמוד.  התהליכים שתוארו כאן נמשכים בחלקם עשרות שנים ובחלקם רק שנים אחדות. בכל אופן, הפירמות המנוסות מעוררות השראה ונותנות תקווה שניתן לחולל שינוי איזורי, רב מערכתי, לטובה. יחד עם זאת,
האתגרים הם עצומים. הפריפריה זקוקה לעוד עסקים שיביאו למינוף אזורי. בדיון עלתה בקשה ממעלה לרכז ולהניע את המהלך של החיבורים והתהליכים הללו. נקווה שיטלו על עצמם את האתגר.

מיזמים המשלבים תעסוקה וקהילה נכנסים למוזיאון

עכשיו, אחרי המלחמה, אפשר לחזור לפוסט נורמלי. מה זה נורמלי? עבורי - עבודה, קהילה, אמנות.

אז, כן, בחודשים האחרונים ביקרתי בתערוכות בהן הוצגו מיזמים חברתיים המשלבים קיימות, חברה ותעסוקה, כדרך לשמר תרבות או כדרך להעצים אוכלוסיות חלשות.  משום שהתופעה הזו חזרה על עצמה, גם במקומות שונים בעולם, נראה לי כי יש כאן משהו מעניין להביט בו.

מה פתאום מציגים מיזם חברתי - תעסוקתי כחלק מתערוכות עיצוב ואמנות?  לדעתי, משום ששילוב של תעסוקה, הוגנות וקידום קהילה, הופך להיות חלק מן התרבות שלנו. אז יש תקווה. הנה כמה דוגמאות מי, מה ואיך  עושים... 

סדנות Uusix בתערוכה על תולדות העיצוב של פינלנד

סדנאות Uusix הן פרויקט של יחידת השיקום של עיריית הלסינקי. הפרויקט משלב משימה חברתית של יצירת תעסוקה לאנשים שנאבקים למצוא עבודה, גישה של קיימות, ועיצוב - שהוא אחד מהחלונות הראווה של הלסינקי. המשתתפים במגוון הסדנאות משתמשים בחומרים ממוחזרים והופכים חומרי גלם שנתרמו למוצרים בעלי ייחוד ועיצוב. המיתוג של התוצרים הוא גבוה ומוצג כ"יצירת סיפורים חדשים על אנשים ועל מוצרים".

מלבד עיריית הלסינקי, מי שמאפשר את היצירה הן חברות עסקיות שתורמות את חומרי גלם. הפרוייקט מוצג כמיצג בחדר נפרד של תערוכה בנושא ההיסטורה של העיצוב של הלסינקי והצופים מוזמנים להתרשם ולקחת חוברת הסבר ואפילו לתמוך.  

בתערוכה - רצועות בד גולשות מהתקרה ועל הקיר מסביב -
תצלומים של האנשים מאחורי הסיפורים שיוצרת התכנית.
תעסוקה ואמנות במימון העירייה .ככה זה בפינלנד.

בבית העיר תל אביב, תערוכת אופנה, חברה, סביבה.  manoAmano.תערוכה שעוסקת באופנה ככלי לשיקום ולקידום חברתי.
1. פרויקט איטלקי. בית אופנה איטלקי, קנגיארי,  Cangiari,  הוא מותג אופנה יוקרתי המשמר עבודת טוויה ועיצוב טקסטיל המבוסס על מסורות עתיקות של קהילות בדרום איטליה.  המאמץ כאן הוא לשלב ערכים בני קיימא בתעשיית האופנה, לייצר בדים מחומרים אורגנים, לשמר מסורות עתיקות ולקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות. המיזם הזה הוא חלק מקואופרטיב גואל- איגוד עסקים בעלי אג'נדה חברתית באזור קלבריה, באיטליה. (הקישור לאתר באיטלקית...)

פרוייקט לשימור מסורות עתיקות וחיזוק קהילות מוחלשות בדרום איטליה. באמצעות מיתוג יוקרתי.
מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הבגדים הללו הם - העשירים. 

הפרויקט האיטלקי, בבית העיר בתל אביב,
כחלק מאירועי שנת האופנה. עד 17 בדצמבר 2012.

2. פרויקט ישראלי - עמותת הופכות את היוצרות - להכשרה,תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות. התכנית מיועדת לנשים בתהליך יציאה ממעגל הזנות. העמותה מפעילה סטודיו לאופנה, בו מוצע לנשים קורס מבוא לעיצוב אופנה. בסביבה תומכת, נורמטיבית, ולא טיפולית. המיזם שמאפשר למידה, פרנסה והסתגלות לסביבת עבודה הוגנת פועל כעמותה. יש שיתוף פעולה עם חברת גרטרוד ועם סטודיו העיצוב  6B.  לא הבחנתי במימון רשות ציבורית כלשהי.

הופכות את היוצרות - פרוייקט אופטימי לנשים בשולי החברה -
ללא השתתפות של גורם ציבורי או ממלכתי. ככה זה כרגע בישראל.

משלים את התמונה, מוזיאון העיצוב בחולון.
שם נפתחה בשבוע המלחמה, תערוכה מרתקת  שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטיים משתנים.
חלק אחד של התערוכה מעמיק ומאוד תאורטי, עוסק בהיסטוריה של תעשיית הטקסטיל ומתייחס להיבטים החברתיים שלה בישראל ובאירופה. בקומה השנייה, חגיגה מרהיבה של עיצוב ממרכז אירופה כיום. גם שם, בין השאר, ניתנת במה למהות ולפשר של תופעה של מיזמים המשלבים עיצוב, שימור וחידוש מסורות עתיקות של אומנות, ומרכזי תעסוקה לקידום אוכלוסיה. מומלץ בחום.

מנורות ומכלי "עוואטיף"(רגשות) 2011 קש קלוע, מתכת.
פרויקט שנעשה בשיתוף נשים ממרכז האריגה בכפר מנדה. עובדות סינדיאנת הגליל

קרן כהנוף נסגרת ומפרסמת תובנות משנים של השקעה בחברה הישראלית

למעשה, אנו יודעים מעט, מעט מדי, על  דרכי הפעולה של קרנות פילנתרופיות, על השיקולים שלהן בבחירת מוטבים ועל תוצאות ההשקעה החברתית שלהן. לכן, קרן כהנוף נותנת לנו כעת הזדמנות נדירה. בחודש הבא, סוגרת הקרן את פעילותה בקנדה ובישראל. לכבוד זאת ערכה הקרן במרכז פרס לשלום ביפו אירוע פרידה, בו הוזמנתי להשתתף.  

סגירה של קרן פילנתרופית הוא אירוע משמעותי לאנשי הקרן, למוטביה ולחברה הישראלית בכלל. לאחר למעלה משלושים שנה של פעילות,  אנחנו מוזמנים להתבונן בעשייה של קרן כהנוף ולבחון יחד עימם את התוצרים של השקעה החברתית שלה בישראל. נכון, אנו מביטים לאן שראשי הקרן מעוניינים שנביט. ובכל זאת, יחסית לעצמה, זהו חידוש, משום שמבחינת חשיפה ופרסום, הקרן פעלה כל השנים בצניעות רבה. 

ערב הפרידה והסיום היה מכובד ומרגש. בסופו חולקה חוברת דו"ח תחקיר - "פילנתרופיה תומכת בשינוי  חברתי ,מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל". (תחקיר וכתיבה: רותי סיני). עבורי זהו דובדבן אמיתי. שהרי מעבר לעשייה החברתית עצמה, אלה המילים שנשארות.  החוברת מתחילה בהסבר על פילנתרופיה, עוברת למבט על "יקום הפילנתרופיה הישראלית" וממריאה לעשייה של קרן כהנוף בישראל. בחלק השני, ארגון מידות הוזמן לבצע עבור הקרן ניתוח של האפקטיביות של הפעילות של הקרן בישראל. כאן מופיעות עיקר המלצות שלהם למשקיעים חברתיים.  וגם ניתוח של השקעות הקרן במספר ארגונים חברתיים לאורך השנים. מומלץ. קחו את הזמן. 

שירה הרצוג. נשיאת קרן כהנוף. הלב והפנים של הקרן בישראל כבר יותר מ 20 שנה.
לחולל שינוי חברתי באמצעות פילנתרופיה אסטרטגית וממוקדת.

קרן כהנוף השקיעה בארגונים חברתיים בישראל כ- 110 מליון דולר. הנדבן סידני כהנוף הקים את הקרן בקנדה בשנת 1980. לאחר פטירתו הנהיגה את הקרן אלמנתו פרן, עד שנפטרה בשנת 1990. בעשרים שנה האחרונות ניהלה את הקרן שירה הרצוג, בחלק מן הזמן יחד עם ג'ים היום. לשירה הרצוג זכויות רבות בקידום שינוי חברתי  בישראל. מעל הבמה באירוע הפרידה, היא זכתה להוקרה ולשבחים רבים מהמוטבים של הקרן. אני , האמת, הכרתי לאורך השנים, דווקא את נציגת הקרן בישראל דליה מגנט. אשת מקצוע רצינית, מנוסה ואהודה. 

דליה מגנט. נציגת קרן כהנוף בישראל.
אשת מקצוע אשר בדרך כלל מעדיפה להיות מאחורי הקלעים

מה לדעתי כדאי ללמוד מקרן כהנוף לגבי השקעה פילנתרופית ?

1.חשיבה אסטרטגית. הקרן בחנה לעומק תחומים בהם ראוי להשקיע ותחומים בהם כדאי להשקיע. "האתגר בפילנתרופיה חכמה הוא יצירת מתאם בין שלושה מרכיבים: ערכי הקרן, משאבי הקרן והצרכים בשטח" (שירה הרצוג, עמ' 11) . הקרן בחרה להיות מנוף להשפעה מערכתית.

2. התמקדות. "בחרנו תחומים שחשוב שיהיו אבני יסוד במדינה דמוקרטית מפותחת שיש בה מגזר פילנתרופי תוסס".(שירה הרצוג, עמ 21). חיזוק החברה הערבית, קידום זכויות אדם ואזרח, פיתוח תשתיות של המגזר השלישי והגדלת מקורות הפילנתרופיה בישראל. בשיח בערב הסיום אמרה שירה הרצוג כי בתחילת הדרך הקרן התפרשה על הרבה תחומים, גם כדי ללמוד וגם מתוך התפיסה כי גם מענק קטן עוזר, אך כיום היא בדעה כי לקרן רצוי להתמקד תוך שמירה על ראיה רחבה של התחום הנבחר. 

3. השקעה בתשתיות של ארגונים חברתיים.   קרן כהנוף היא בין הקרנות הבודדות שהשקיעו בחיזוק התשתיות של ארגונים חברתיים ולאו דווקא בפעילות פרוייקטלית של מתן שירותים. "הנהלת הקרן האמינה כי בלא מחויבות ארוכת טווח לבניית יכולות בעמותות ובמגזר השלישי, התמיכה שלה ושל גורמים אחרים בפרויקטים ספציפיים תהיה יעילה פחות ואף עלולה לרדת לטמיון "( עמ' 21). החברה הישראלית תחסר מאוד את הפעילות של הקרן בתחום הזה. 

הארגונים בהם תמכה קרן כהנוף פועלים ומשפיעים בחברה הישראלית. ביניהם: האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, מלגות מעוף, מפעלות חינוך וחברה, משפחה חדשה, סלע, רופאים לזכויות אדם, קו משווה, מעלה... ועוד ועוד. אני בטוחה כי השפעתה של הקרן תשמר בחברה הישראלית עוד שנים ארוכות. 

ספקים של ציוד משרדי יוצרים מודל חדש של קפיטליזם - 100% עסק חברתי

אתמול פגשתי אנשי עסקים מהפכנים. זוג בחורים צעירים, בעלי עסק קטן לאספקת ציוד משרדי אשר מציעים דרך חדשה לעשות עסקים, ובה בעת דרך בת קיימא לעשות פילנתרופיה.

טל גולדשטיין ואפי כהן חושבים בענק ופועלים צעד צעד, באחריות ובצניעות. לפני מספר חודשים הם הקימו עסק הבנוי על מודל כלכלי חדש בו 75% מהרווחים נתרמים וחוזרים לארגונים חברתיים בקהילה. לעסק קוראים 100% עסק חברתי. אבל למעשה זהו עסק (חברה בע"מ) לכל דבר, אשר פועל על מנת לחולל שינוי חברתי. 

100% עסק חברתי רוצים להיות הספק החברתי שלכם. 
בשיטה הזו כולם מרוויחים. נניח אתם בעלים של חברה קטנה, בינונית או גדולה. אתם זקוקים לציוד משרדי שוטף, נכון? טל ואפי מציעים לכם לרכוש את הציוד המשרדי מהחברה שלהם. 

ממחסן צנוע בדרום תל אביב משתמשים בקפיטליזם ומחוללים שינוי 

הם מבטיחים לכם כי 75% מהרווחים של העסק שלהם יופנו ישירות לתרומה לעמותות. אתם יכולים לבחור לאן תופנה התרומה שתיווצר מהפעילות העסקית שלכם.  באמצעות פעולה עסקית שגרתית של העסק שלכם, אתם תורמים לארגונים חברתיים מבלי שזה עולה לכם דבר! לא פלא שאני מתלהבת.

כספקים של ציוד,  100% עסק חברתי , מתחייבים לא להתפשר על שירות, איכות ומחיר אטרקטיבי ללקוחות שלהם. זה דבר ראשון. אבל הם מציעים לכם ערך מוסף. אתם קונים מספק שנותן לכם ערך חברתי.

מודל חדש של תרומה לקהילה פותח המון אפשרויות

1. עסקים יכולים בקלות להיכנס להתנהלות של נתינה. עסקים קטנים ובינוניים שעד כה התקשו להכנס לזירה של מעורבות חברתית, יכולים לתרום לארגונים חברתיים מבלי להתאמץ, מבלי להוציא שקל בסעיף תרומות .כעת הם תורמים תוך כדי העובדה שהם קונים ציוד משרדי.

2. לשכפל את המיזם. אפי וטל ישמחו אם הם יראו שספק גדול של ציוד משרדי יתחייב גם הוא לתרום באופן קבוע מהרווחים שלו לטובת ארגונים בקהילה. ככה הם השיגו את הייעוד שלהם, לא? הם גם ישמחו אם ארגונים חברתיים יפתחו עסקים כאלה, בו הארגונים ישמשו ספקים חברתיים לעסקים מקומיים. זה יתן בסיס כלכלי לתמהיל ההכנסות של העמותה. .

3. לעבור הלאה - מדובר בקשת עצומה של אפשרויות. בתי מלון יכולים לשלוח את הכביסה שלהם לספק חברתי. מפעל יכול להזמין קייטרינג מספק חברתי... תחשבו בעצמכם.

יש קפיטליזם בריא. 

טל ואפי החליטו להשתמש במודל הקפיטליסטי על מנת לחולל שינוי חברתי. לדבריהם, המודל הקפיטליסטי מדרבן יוזמה והתפתחות. לא נותן להם לשקוט על השמרים. המטרה שלהם היא להגדיל את העסק כל הזמן, כי ככל שהיקף המכירות שלהם יגדל, הם יוכלו לתרום יותר לארגונים חברתיים. הם אנשי עסקים ופילנתרופים מזן חדש. הם מתבססים על תכנית עסקית רצינית ועובדים קשה. הם חושבים ירוק, רזה וחסכוני. הם שקופים ב- 100% וגם מעסיקים בן נוער בסיכון. כבעלי העסק, הם פשוט מסתפקים בפחות רווח מאחרים. כי המניע שלהם הוא לחולל שינוי חברתי. אם המודל שלהם יעבוד  כמתוכנן - הם יצליחו. 

אפי כהן (מימין) וטל גולדשטיין -
בעלי החזון, אנשי עבודה. אנשי עסקים ופילנתרופים במודל חדש

מה אתם יכולים לעשות בינתיים? זה פשוט. אם אתם עמותה או עסק באזור המרכז אתם יכולים לפנות ולרכוש את הציוד המשרדי שלכם מספק חברתי. 100% עסק חברתי. ותעבירו את זה הלאה!

איך פלטפורמה לגיוס כספים באינטרנט תעבוד בשבילכם?

מזה זמן אני חושבת לעצמי שאני חייבת להכיר יותר טוב את הפלטפורמות החדשות של גיוס כספים באינטרנט.  

מימון חברתי: זה  עובד!
היום ברור שלא רק בחו"ל זה עובד, אלא גם בארץ.  מימון יוזמות על ידי הציבור הרחב, ברשת החברתית. כתבתי על כך בעבר וגם שמעתי על קמפיינים שהצליחו:  הקלע המצטיין סרגיי ריכטר שגייס ברשת מעל 50,00 ש"ח על מנת שיצליח לממן נסיעה לאולימפיאדה. הפלוג, הבלוג הפוליטי המעניין של טל שניידר,  היה הבלוג הראשון בישראל שגייס באינטרנט כספים מהציבור. טל שניידר מימנה כך סקר פוליטי וקיבלה תהודה אדירה בפייסבוק ובמדיה בכלל. 
כיוון שהכי כיף בכתיבת הבלוג זה לפגוש רעיונות ולראיין אנשים חדשים, לפני מספר ימים ישבתי לשיחה עם אריק מרמורשטיין, עורך דין צעיר ויזם עסקי שהגה את הקמת האתר לגיוס הכספים מימונה. מימונה היא "פלטפורמה אינטרנטית אשר מאפשרת ליזמים וליוצרים לגייס כספים מההמון בדרך להגשמת חלומם".הנה כמה תובנות מהשיחה הזו:

איך זה עובד?  
 יזמים עסקיים או חברתיים, שאין להם את האפשרות להקים מערך לקמפיין גיוס כספים עצמאי באינטרנט, יכולים לפתוח באתר מימונה עמוד ייעודי  ולפנות למשקיעים שיתמכו במיזם שלהם. האתר פתוח גם ליוזמות ולמיזמים של ארגונים חברתיים ובימים אלה יש עדנה גם לפוליטיקאים.  

תהליך גיוס המימון מחולק לשני חלקים:
1. בנייה נכונה של העמוד הקמפיין
2. שיווק של הפרוייקט.

קמפיין ייעודי עולה לתקופה מוגבלת של זמן (בארה"ב נמצא כי הזמן האופטימלי הוא  47 ימים) והוא תחום בסכום לגיוס שמחליטים עליו מראש. (סכום הגיוס הממוצע באתר מימונה, 18,000 ש"ח).  טיפים כיצד להערך לקמפיין ולבנות את העמוד נכון   ניתן לראות באתר עצמו. צוות האתר יעזור לכם בעצה ובהדרכה.

- הניסיון מראה כי תכנון חכם וכתיבה מדויקת של הפניה למשקיעים חשובים מאוד. צריך להיות מושכים, לשדר אמינות ורצוי להיות יצירתיים.
- סרטון הסבר כדאי מאוד להוסיף. זה אטרקטיבי ומקדם את הסיכוי שלכם לגייס מימון.
- היזמים יכולים להציע למשקיעים "תמורה". כאן היצירתיות באה לידי ביטוי. צילום, ארוחת בוקר עם האמן שמגייס, חולצה חתומה, שעור קליעה פרטי עם הקלע המצטין. ועוד ועוד.
- ארגונים חברתיים בעצם מגייסים בפלטפורמה הזו תורמים. אם יש  לכם אישור מתאים (46א), חברות עסקיות ומשקיעים פרטיים שיתרמו לכם יכולים כמובן לקבל החזר מס. ציינו את זה.
- המשקיעים מתחייבים ומממנים ישירות באתר עצמו. האתר מציג את שמם בעמוד ייעודי. אבל לצנועים ניתנת האפשרות להשקיע  ולהירשם כאנונימיים.

כמו תמיד, השיווק של הקמפיין תלוי בכם. 
אז אם תהיתם איך פלטפורמות לגיוס כספים באינטרנט יעבדו בשבילכם - התשובה היא: הן לא. אתם צריכים לעבוד בשבילן. הי, ככה זה בגיוס כספים, לא? . אין קיצורי דרך.
הכלל הראשון הוא - לא להתבייש. אם החלטתם לצאת למבצע הזה, אתם בוודאי עושים משהו משמעותי למען מטרה חשובה לכם. אנשים יעריכו את זה  ויש רבים שירצו שתצליחו ואף יסייעו לכם. רשימת המיילים שלכם, אנשי הקשר שלכם ושל הארגון שלכם בפייסבוק, כל הרשתות החברתיות שלכם הריאליות והוירטואליות הן כלי העבודה שיש להפעיל.
האתר לגיוס הכספים באינטרנט נותן למעשה את הפלטפורמה הנוחה והזמינה לגיוס הכסף, לפרוייקט ייעודי, קצר מועד, לסליקה שלו ולניהול של כל התהליך. אתם עושים את העבודה.

כמה זה עולה?
כמו כל שיטה בגיוס כספים רציני- זה כרוך בעלויות. מימונה מציעים שני מסלולים.
מסלול אחד הוא הכל או לא כלום: בו מימונה גובים 5% מכל השקעה שנכנסת לפרויקט שלכם + מע"מ, + % 3.5- 3  לכל סליקה, בתוספת מע"מ. במידה ולא הגעתם לסכום שהצבתם לעצמכם, אתם לא מקבלים את הכסף וגם המשקיעים לא מחויבים בדבר.
במסלול השני - פרויקט גמיש - העמלה של האתר היא 10% + מע"מ+עמלות סליקה ומע"מ. אבל אתם מקבלים בסופו של מועד הקמפיין כל סכום שהמשקיעים שלכם השקיעו (בניכוי העמלות...)

כדאי להשוות גם עם אתרים אחרים ולבדוק בדיוק את התנאים ולבחור בהתאם למה שמתאים לכם.

מי עוד פועל במרחב הזה?
בעולם וגם בארץ יש עוד אתרים. גם במקרה זה -כדאי לבדוק לפני שבוחרים ערוץ פעולה:
Headstart (פלטפורמה ישראלית)
Kickstarter.com

ולסיום:
1. מה העמוד הכי מעניין את הגולשים באתרים של גיוס כספים באינטרנט? עמוד התורמים. על פי אריק מרמורשטיין, במימונה עמוד זה רושם מספר מכובד של כניסות. כידוע תומכים ותורמים אוהבים להרגיש בטחון שהם לא היחידים שמשקיעים ושמחים לראות: מי עוד תרם....
2.למי שרוצה ללמוד יותר על גיוס כספים באינטרנט, יש הזדמנות לשמוע על כך במעבדה החברתית במאז"ה 9 תל אביב. ביום רביעי הקרוב. כאן הפרטים
3. אם כן, נראה שנגמר עידן הבלעדיות של גופי מימון יחידים. אנחנו בעידן העוצמה של ההמון. בואו ננצל את זה.