יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

עבודה קהילתית בארגז הכלים לניהול קשרי קהילה

עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי. כך אני מאמינה. לכן לדעתי, גוף הידע של עבודה קהילתית עשוי לשמש בסיס טוב לניהול אפקטיבי של קשרי קהילה בחברות עסקיות. ספרה החדש של אלישבע סדן "עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי" צריך להתווסף לארגז הכלים של כל מנהל/ת קשרי קהילה.

מי הם אנשי קשרי הקהילה בחברות העסקיות? רבים מהקולגות שלי נכנסו לתפקיד כהרחבה של תחומים אחרים בהם עסקו: משאבי אנוש, שיווק, תקשורת ואף מזכירות. ניהול קשרי עסקים וקהילה ובוודאי ניהול התחום הרחב של אחריות תאגידית, הם דיסציפלינות חדשות המתפתחות במהירות. התחום הזה נבנה תוך כדי תנועה ונראה כי בכל פירמה הוא מקבל את האופי של מי שמשמש בתפקיד. בבדיקה שנעשתה לפני מספר שנים בארגון מעלה נמצא כי רוב מנהלי קשרי הקהילה באו מתחום משאבי האנוש בחברה. כיום, עם התרחבות הפעילות לניהול כולל של אחריות תאגידית, אנו רואים אנשי מקצוע מתחומים פיננסיים, משפטיים, תקשורתיים וסביבתיים הפועלים גם הם בתחום.


אם כן, איזה ידע מקצועי דרוש כדי לשמש מנהל קשרי קהילה? בפועל לא הרבה, או להיפך - דרוש ידע מגוון מאוד. למעשה גוף הידע הישראלי המאורגן והמוכח מחקרית במקצוע הוא דל יחסית. בשלב זה אנו מסתמכים בעיקר על תיאורי מקרה, על נסיון עמיתים ועל סקרים של מכוני סקרים. מעט מדי מחקרים אקדמיים. יש את קורס מעלה למנהלי אחריות תאגידית, המהווה נקודת פתיחה לתחומי העיסוק, אך הוא רחוק מלהקיף ביסודיות את הידע הנדרש להבנת התחום. תכניות חדשות הנפתחות כעת בבתי הספר למנהל עסקים (למשל במסלול האקדמי של המכללה למנהל) בנושא אחריות תאגידית, עשויות להוות קפיצת מדרגה בתחום בסיס הידע של אנשי המקצוע והמנהלים בתחום. אף בהן, בהיותן מכוונות למנהלים, חשוב לתת מקום לגוף ידע מתחומי החברה והקהילה כמו גם לאסטרטגיות של שינוי חברתי. הרי לבד מהמבט המתבקש החוצה - לקהילה, הטמעת מושגים חדשים בתחומי האחריות התאגידית כמו גם מיומנויות ניהוליות חדשניות, לתוך הפירמה פנימה, מהווה שינוי תודעתי וחברתי מן המעלה הראשונה. תהליך אליו יש להערך.


מהי הפרקטיקה בה משתמש מנהל קשרי קהילה?

מנהל קשרי קהילה צריך לדעת:
1. לקרוא את הארגון שלו פנימה והחוצה: לזהות מה התחום או התחומים המהותיים לארגון, לזהות אינטרסים ומקורות כוח ארגוניים פנימיים להנעת התהליך.
2. להבין את הצרכים בקהילה: לזהות צרכים חברתיים, להכיר את הסביבה החברתית והפוליטית ואת השחקנים המשמעותיים בה. לזהות שותפים מתאימים בקהילה לצורך הפעלת ההשפעה החברתית הרצויה.
3. להשתמש במיומנויות מקצועיות מגוונות: למשל ניהול תהליכים, תכנון והערכה, מיתוג, תקשורת ויחסי ציבור.
וזה רק על קצה המזלג.

לצד מיומנויות ניהוליות, ארגוניות ותקשורתיות, אני מציעה למנהלי קשרי עסקים - קהילה להכיר את הדיסצפלינה של עבודה קהילתית ולהשתמש בה כאמצעי להבנת הקהילה ולשכלול מיומנויות מקצועיות.

ספרה החדש של אלישבע סדן "עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009) מאפשר מבט יסודי לעבודה הקהילתית כאמצעי לשינוי חברתי.

נסיוני מראה כי כדי לנהל קשרי קהילה בחברה עסקית יש לכוון את העשייה הן לקהילה הפנימית -הפירמה והן לקהילה או לקהילות החיצוניות בהן שואפים לפעול. השפה הנדרשת בשני המקרים היא - הנעת תהליך חברתי. ולכן הספר הזה רלוונטי.

מהי בעצם עבודה קהילתית? Community Organizing (בהסתמכות על עמ' 65)
עבודה קהילתית נותנת תשובה מעשית לשאלה התיאורטית כיצד יכולים אנשים להשפיע על החברה ולשפר את איכות החיים שלהם ושל הקהילות בהם הם חיים. עבודה קהילתית היא מכלול של תהליכים, שיטות ומיומנויות עשייה חברתית. נהוג לחלקם לארבעה תחומים: ארגון, תכנון, פתוח ושינוי חברתי. מושגים כגון סינגור, העצמה, מנהיגות, בניית קהילה ושינוי חברתי הם מושגי יסוד בעבודה קהילתית.


מדוע חשוב למנהלי קשרי קהילה לדעת מהם תהליכי שינוי חברתי ?
1. כדי להכיר את מהותם של הארגונים בקהילה. אין אני טוענת כי מנהל קשרי קהילה צריך להיות עובד קהילתי. כלל לא. אני לא מצפה ממנו לארגן מהלכים חברתיים או להניע אזרחים לפעול למען הזכויות שלהם. (למרות שנוכחנו כי יש העושים זאת. כל הכבוד להם) אבל בהחלט עליו להכיר ארגונים בקהילה ולהבין: האם הם ארגוני שירותים? האם הם ארגונים לשינוי חברתי? מה האג'נדה החברתית והפוליטית שלהם? עם מי מתאים לי, כעסק, לעבוד? אלה נקודות חשובות בבחירת השותפים בקהילה. חשוב כמובן גם ללמוד על צרכי הקהילה כדי להשכיל ולספק מענים מתאימים בשיתוף פעולה נכון עם גורמים בקהילה.
2. כדי לנהל סיכונים. זוכרים את ג'וליה רוברטס בסרט ארין ברקוביץ? היא מגייסת אנשים, קבוצות וקהילה שלמה למאבק בתאגיד מזהם. היא מיישמת תהליכים של בניית קהילה, תכנון מאבק חברתי ופועלת בדרך של עימות. כמובן זה לא קרה לאף אחד מכם ... אבל אם אתם מנהלי קשרי קהילה או אחריות תאגידית, כדאי שתכירו כיצד פועלים המהלכים הללו... לא?
3. כדי להניע תהליכים פנים ארגוניים. כמו גיוס מתנדבים, מנהיגים ומובילי התנדבות מתוך הפירמה
4. כדי לחולל שינוי חברתי! עסקים יכולים לעשות זאת... וכדי לעשות זאת היטב, מוטב להשתמש בכלים המקצועיים. לפני מספר שבועות כתבתי כאן על הפעילות של השף ג'יימי אוליבר לשינוי בהרגלי התזונה של קהילות בבריטניה והראיתי כיצד הוא משתמש בתהליכים של עבודה קהילתית.

אז מה ניתן למצוא בספר?
הפרקים הראשונים עוסקים בהגדרות הרבות של המושג "קהילה" ובתיאור תולדות הקהילה בישראל. הדברים כתובים בצורה קולחת וקריאה למרות שמשולבים בהם מבואות בבליוגרפיים רבים.
חלקים רבים בספר יכולים להוות כלי עבודה עבור מנהלי קשרי הקהילה: ראשית ניתן ללמוד על כניסה לקהילה: יצירת קשר עם הקהילה, היכרות עם הקהילה ואבחון מצב חברתי (בחלק ג'). חלק ד' עוסק בהתארגנות לבניית קהילה וכולל אף התייחסות ודוגמאות לפיתוח כלכלי קהילתי. בסיס מקצועי לפיתוח מנהיגות קהילתית (למשל לצורך הכשרת עובדים כמובילי התנדבות בקהילה) ניתן לקבל בחלק על מנהיגות קהילתית (חלק ו'). בספר התייחסות רצינית ובהירה גם לתהליכי הערכה וסיום החשובים מאוד בעבודה של איש המקצוע המניע תהליכים חברתיים. (חלק ח').

אם אתם רוצים שינוי חברתי או מעוניינים ללמוד כיצד לעשות את זה נכון - בטוחה שתמצאו בספרה של אלישבע סדן כלים חשובים, המוגשים בצורה מעניינת, נגישה ובהירה.

עוד על ד"ר אלישבע סדן ועל ספרה יהיה ניתן ללמוד באתר האינטרנט שלה. (בדקתי. אך נראה כי בשלב זה הוא לא פעיל) http://www.communitywork.co.il/

אילו ספרים בארגז הכלים שלכם כמנהלי קשרי קהילה ואחריות תאגידית?

3 תגובות:

  1. אתמול חולקו פרסי הקרן "תעשידע", המשותפת להתאחדות התעשיינים ולעמותה לטיפוח מורשת אילן רמון ל-8 תלמידים שהוגדרו כ"מצטיינם ביותר בארץ" בתחומי מדעי החיים. יוזמה זו מראה, אולי, שאכן בהתאחדות התעשיינים מפנימים את המסר שאת מנסה להעביר, שעתיד התעשיה בפרט והכלכלה בכלל טמון בטיפוח מצויינות, המשולבת במתן לקהילה - כמו שאילן ואסף רמון ז"ל הוכיחו בחייהם. כי מה בעצם היא מורשת אילן ואסף ז"ל? הצטיין והגשם את שאיפותיך האישיות ואין פסול בזה, אך זכור תמיד כי הנך חלק מהחברה ועליך לנצל את מצויינותך למען הכלל. כך, בשאיפתם להרקיע שחקים (שעליה שילמו בחייהם, לדאבון כולנו), פרצו וסללו דרך, שאילן רמון עצמו אמר בראיונות שנעשו עימו טרם עלייתו ל"קולומביה", כי היא מכוונת להנחיל לנוער הישראלי את הידיעה כי רק דרך השקעה, התמדה, צבירת השכלה וידע, יוכל לקדם גם את מדינת ישראל ואת האנושות כולה. אילן רמון ז"ל הדגיש כי חקר החלל אינו רק להגשמת תאווה פרטית לצאת לחלל ולראות את כדור הארץ ממרחק (דבר לגיטימי כשלעצמו), אלא שחקר החלל מקדם את האנושות כולה (בניגוד לצרות האופקים שמגלים, לצערי, רבים מהארגונים החברתיים שקצרה דעתם מלהבין זאת).
    מכאן שהדרך מובילה להבנה כי הדור הבא של התעשיינים הישראליים חייב לשנות כיוון - מהמירוץ המכוער לצבירת הון על חשבון הקהילה והעובדים, להבנה כי עתיד התעשיה טמון בהיותה חלק מהקהילה ותפקידה של התעשיה הוא לא למקסם רווחים של בעלי ההון אלא להיות המנוע של הקהילה כ ו ל ה לשגשוג ולהתקדמות. חלק מזה הוא, כמובן, הגברת המודעות והדאגה לאיכות הסביבה וגם זאת התלמידים המצטיינים צריכים להפנים, כדי שאם וכאשר יהיו הם בעלי מפעלים או עסקים, ייטמעו בתוכם ערכים אלה שלפיהם תרומה לקהילה איננה מתן צדקה פה ושם (תוך תרועה וצלצלי שמע) אלא מתן שכר הוגן לעובדים וע"י כך הגברת כח קנייתם, שילוב העובדים במערכת קבלת ההחלטות וראיית העסק או המפעל כחל מהמרקם החברתי בעיר או באיזור בו הוא שוכן.
    לצערנו, אנו רואים בימים האחרונים דוגמא לכיעור הנלוז שמלווה את עולם העסקים הישראלי בדמותם של אנשי עסקים שעסקי האוויר שלהם כשלו והם אינם בושים - לאחר שגרמו לאבטלה ותרמו תרומה נכבדה להמשך הדריכה במקום של הכלכלה הישראלית - לבקש את עזרת המדינה. ועוד: גם החקלאים, שאמורים להיות מופת לציונות ועבודת כפיים טהורה, מוכיחים כי תאוות בצע לשמה מניעה את רובם כשהם מתעקשים על "זכותם" להמשיך לעשוק פועלים זרים תוך כדי שהם משתמשים בטיעוני סרק המבזים הן אותם ואת העובד היהודי והערבי הישראליים (ואפשר עוד להרחיב בזה).
    כל אלה מנוגדים בתכלית לסולם הערכים שאת מנסה להנחיל (ושאני יודע שגדלת עליו עוד מילדות) שאין טהור ונכון ממנו.
    כבר כתבתי זאת בתגובה קודמת אך אחזור על כך שוב, כי רק בשינוי התפישה המכוננת של איש העסקים הישראלי מתאוות בצע לצבירת הון וכח על חשבון הקהילה לכיוון של ראיה כי אפשר להסתפק בפחות רווחים מיידיים ואפשר פחות לרצות את בעלי המניות (שרובם ככולם הם אנשים תאבי הון וכח לא פחות, ואף יותר, מבעלי העסקים) וכי מקומה של הכלכלה האמיתית שמשולבת במרקם החברתי אינו בחדרי עיסקאות של בנקים ובורסות אלא בקווי הייצור, במעגלים המשניים והשלישיים של ספקים, נותני שירותים ובעיקר - העובדים שעל גבם ובמחיר זמנם, זיעתם והידע שלהם נצבר אותו הון ומופקים אותם רווחים.
    אם אכן תונחל מורשת אילן ואסף רמון ז"ל והמיזם המבורך של התאחדות התעשיינים - ובעצם גם מורשתך שלך והרעיונות את מנסה לקדם - זו תהיה תרומה אדירה לקידום עתיד הכלכלה הישראלית ואף האנושות כולה.

    השבמחק
  2. ערן שלום, קול מן העבר...
    דבריך דברי טעם. (אם אתה כותב בלוג משל עצמך - שלח קישור). ארגונים שונים ובראשם ארגון מעלה מנסים לקדם את הרעיון של אחריות תאגידית של עסקים. הדברים נמצאים בתהליך ואני מעדיפה להתבונן על הצד המלא של הכוס ולכוון לעבר מילואה. ניתן לראות עוד ועוד עסקים בארץ ובעולם המקבלים על עצםם את הגישה הרואה בעסקים אחרים גם על זכויות עובדים, סביבה ואתיקה. צריך ללמד אותם איך לעשות זאת...

    השבמחק
  3. תודה לך, עפרה. צר לי עד היום שבעבר הקול הזה היה צורם מאד ופוגע, ועל כי לא אזרתי עוז כל אותן שנים להביע חרטתי והתנצלותי על כך (ומקווה אני כי לא חרגתי מהטעם הטוב בכתיבתי זו בפורום פומבי זה).
    רק בשנה האחרונה התוודעתי לעולם הבלוגים (דרך נושא שונה לגמרי שהתעמקתי בו מאד - פרשת "משפחת מנסון") ועדיין איני יודע האם כתיבתי תעורר השראה אצל מאן דהוא.
    משרד הפרסום בו אני עובד מקבל הזמנות לכנסי "מעלה" (וכך ראיתי גם את שמך כשהופעת שם לפני שנתיים) ואני מסכים עימך כי ליוזמה זו וליוזמות אחרות יש יד ורגל בתחילתו של שינוי.
    אני סבור כי זוהי שעת רצון של התפר שבין המשבר הגדול וטרם יחזרו העניינים "למסלולם" שעל הארגונים החברתיים לשלב ידיים עם אותם גורמים עסקיים שכן קשובים וכן רוצים להיות חלק ממרקם הקהילה.
    מתכוון אני לקרוא את הספר של הגב' דגן אך לפי מה שקראת, אני חושב שערכו רב הרבה יותר מספרות הניו-אייג' (העידן החדש) שמהותה מועטה וכל כוחה היה בטביעת מטבעות לשון כ"מי הזיז את הגבינה שלי" ו"הנזיר שמכר את הפרארי שלו". ספרים אלה האדירו את העולם הכלכלי שתפיסותיו הן שגרמו, לדעתי, למשבר הכלכלי הנוכחי ותרמו רבות להרס בתי גידול, הגברת זיהום האויר ולהגברת הפערים החברתיים ואף להנצחת מלחמות ומאבקים אתניים וגזעיים.
    לעומתם, אימוץ הדרך של אחריות תאגידית שלטעמי זו הגדרה קולעת, היא אכן כקרן אור באפילה, שכעת היא שעת הרצון להגדילה ולהופכה אם לא לשמש (ולא "שמש העמים"...)לפחות למגדלור מנחה ליצירת קהילה עסקית שאכן תהיה קהילה משולבת בקהילה הכללית שמסביבה.
    זוהי, אגב, גם גישתה של היהדות שתבעה מכל אדם שצובר רכוש שידאג גם לחברה שמסביבו, לעניים ולקהילה כולה (אם בתרומות של מעשרות, תרומות ואם בשמירה על זכויות העובדים; דבר זה נדון בהרחבה בתלמוד במסכת "בבא מציעא" שודאי זכורה לך מהתיכון).

    השבמחק