יום שני, 30 בנובמבר 2009

תרומת עסקים לארגונים חברתיים

אז פניתם לחברה עסקית. הגשתם בקשה לתרומה. ברור לכם כי לפירמה יש כסף. אתם צריכים אותו כדי להניע פעילות חברתית חשובה בארגון שלכם.
האם אתם יודעים כיצד מתקבלות ההחלטות לגבי תרומות העסק?
האם הפירמה מפרסמת את התחומים להם היא תורמת? מהם הקריטריונים לתרומה?
מי בכלל מחליט לגבי הענקת התרומה?
האם מעורבים בהחלטה אנשי מקצוע או שמא ההחלטה מתקבלת על פי תחושת בטן ואינטרסים פוליטיים?
ובכלל מה עדיף לכם, אנשי הארגונים החברתיים? תרומה בלבד או מעורבות נוספת של הפירמה?

על תרומת עסקים לארגונים חברתיים. מאמר ראשון בסדרה.

האם הפירמה מפעילה דפוסים של פילנתרופיה חדשה?
על הדפוסים החדשים במעורבות חברתית של תורמי העילית, כתבתי בפוסט קודם. דפוסים שהם שילוב של תרומה גבוהה במיוחד, מעורבות עמוקה של התורם, מדידה ורצון להשפיע על מהלכים בחברה הישראלית. כדאי להביט על דפוסי התרומה החדשים של הפילנתרופיה הפרטית בישראל. אני מעריכה כי דפוסים אלה יביאו לשינוי גם בדרכי המעורבות החברתית של המגזר העיסקי בישראל. אנחנו עדיין לא שם, אבל לציבור הישראלי יש בהחלט זכות לצפות לשינוי.

מודל התרומה של עסקים. חדש מול ישן
בדומה לדפוסי התרומה של פילנתרופים פרטיים, גם בעסקים ניתן להבחין במודל מסורתי של "מתן בסתר" - שהוא אקראי ואינטואיטיבי ולעומתו מודל חדש ומושכל, ממוקד מטרה ומשלב מעורבות גבוהה של התורם. התפיסה העכשווית בתחום המעורבות החברתית של עסקים גורסת כי בכדי לחולל שינוי חברתי ולתרום בצורה יעילה, על העסקים לעבור מתרומה אקראית לתרומה אסטרטגית ומחושבת. כזו הנמדדת על פי יעדים ותפוקות. רבים יודעים את זה. מעטים עושים את זה.

כיצד נדע מה מודל התרומה של הפירמה?
ראשית נדרשת שקיפות.
שקיפות הנה תנאי בסיסי לדיאלוג בין הפירמה לבין מחזיקי העניין שלה ובכלל זה לארגונים חברתיים. מתן בסתר הוא דפוס של פילנתרופיה הישנה. בעידן המידע והרשתות החברתיות הוירטואליות - אין סודות. מצופה מחברות "להוציא לאור" ולספק לציבור מידע רלוונטי הקשור לכלל תחומי אחריות התאגיד. תחום המעורבות החברתית והתרומות בתוכו, הוא כידוע רק אחד ממכלול תחומי האחריות של התאגיד. הפעם אתמקד בו.

כדי לדעת יותר על תחום התרומות של הפירמה - חשוב לנו כציבור לבדוק: למי העסק תורם? לאילו ארגונים ולאילו מטרות? מהם הקריטריונים לתרומה ומי מחליט למה תורמים וכמה תורמים? במידה ונרצה להעמיק נשאל גם: האם מודל התרומה של הפירמה מורכב מתרומה כספית בלבד או גם מתרומת מוצרים? ואולי הפירמה נוקטת גם בסגנון מעורבות אחר, כגון התנדבות או שותפויות ארוכות טווח?

בפועל קשה מאוד למצוא את המידע הזה. אם תגלשו באתרי האינטרנט של חברות גדולות בארץ, תראו כי הן לא מציינות את מלוא הנתונים הללו. יתרה מכך, אפילו חברות המפרסמות דו"חות חברתיים לא תמיד מפרטות בהם את כל רשימת הנהנים מהתרומות, את הקריטריונים לתרומה ובוודאי לא מידע מפורט לגבי הסכומים.

(בשנתיים האחרונות פורסמו בישראל רק 12 דו"חות חברתיים של עסקים! בהקשר זה - כדאי לעיין בסקירתה של איילין כהן את החברות שפרסמו בשנתיים האחרונות דו"ח חברתי על התנהלותן התאגידית. )

כיצד נדע מי מחליט בפירמה לאילו ארגונים יועדו התרומות?
בדרך כלל לא נדע
.
רוב החברות מעדיפות לשמור מידע זה עמום. כך גם בנושא הקריטריונים לקבלת התרומה. מבחינה ציבורית לדעתי זה בעייתי. מדובר בהרבה מאוד כסף. בחלק מהחברות מדובר במליונים. נכון, יש וארגונים גדולים יתארו לציבור את השותפויות האסטרטגיות שלהם עם ארגונים חברתיים. לגבי שאר הארגונים להם תרמו - לא תמיד נדע את הפרטים. מבחינה מוסרית ואתית בחברות ציבוריות וגם בחברות פרטיות, יש לדעתי לציבור זכות לקבל מידע על הקריטריונים לקבלת תרומה. מנסיוני, הדבר גם יוריד את העומס מועדת התרומות עצמה. ארגונים חברתיים שיבינו כי הם לא בתווך התחומים להם הפירמה תורמת, ימנעו מלהגיש בקשה.

מנגנונים לניהול נושא התרומות
לחברות העסקיות ישנם מספר מנגנונים לטיפול בתפוח האדמה הלוהט הזה. כל פירמה בוחרת לעצמה מנגנון לניהול התרומות. חלק מהמנגנונים מתאימים לדפוסי הפילנתרופיה הישנה, אחרים לדפוסי הפילנתרופיה החדשה. על ארבעה מהם אכתוב בפעם הבאה.

תגובה 1:

  1. היי עופרה
    פוסט מעניין ומדוייק. אין ספק שאת צודקת שיותר ששקיפות בהענקת תרומות ראויה. להערכתי, עדיין, גם אם קיימים מנגנונים וקריטריונים לחלוקה, הרבה מהנתינה נעשת על בסיב הכרויות אישיות וכימיה אישית.
    תודה רבה על האיזכור בבלוג שלי על דיווח!
    איליין
    www.b-yond.biz
    www.csr-reporting.blogspot.com

    השבמחק