יום שבת, 4 ביוני 2011

רשת חברתית וארגונים לשינוי חברתי. הרצאתה של אליסון פיין

אליסון פיין, מרצה ובלוגרית מארה"ב, אורחת השגרירות האמריקאית, ערכה בישראל מסע הרצאות בנושא תפקידה של הרשת החברתית בעולם החברתי. שמעתי אותה בבית מייקרוסופט בהרצליה פתוח, יחד עם עוד כ - 100 אנשי מקצוע מהעולם החברתי והעסקי שהוזמנו על ידי ארגון מתן ועל ידי השגרירות האמריקאית. הנה כמה תובנות משם.

ראשית , לגבי הצורה: אליסון פיין דיברה בעל פה, כשהיא נעה בחופשיות. המצגת שלה היתה בהירה, קצרה והכי חשוב – מורכבת בעיקר מדימויים גראפיים. היא השתמשה בסיפורים ובאנקדוטות ושתלה מספר דימויים זכירים. ואני חשבתי - ככה מעבירים הרצאה. אבל זו היתה רק המעטפת. לגבי התכנים: הם היו בסיסיים, מרעננים וניתן לומר שעשו סדר בדברים ובוודאי הועברו בצורה קליטה.

האם הארגון שלכם הוא מבצר או ספוג?
אליסון פיין מבחינה בין שני סוגי ארגונים: ארגוני מבצר – כאלה ששמים חומות גבוהות ביניהם לבין הסביבה. מקובעים במקום, לא שקופים ובטוחים שהם יודעים את כל התשובות. ארגוני "ספוג ימי" - כמו יצור ספוגי - ימי הקולט תעבורה ענקית של מים ומנצל את הדרוש לו ומחזיר את השאר לאוקיינוס. כך ארגונים שיש להם דיאלוג דו כיווני עם הסביבה, חשופים לקלוט הרבה ומנצלים מה שהם צריכים בחוכמה.

כוחו של הון חברתי. אין טעם לעבוד לבד
אנחנו חיים בעולם של רשתות חברתיות והקשרים בין הארגונים יוצרים הון חברתי. הון חברתי מבוסס על אמון ועל תלות הדדית. ארגונים המנסים לעשות את המשימה החברתית שלהם לבדם- יתקשו בכך מאוד. המתבססים על שיתופי פעולה מאמינים שיעשו עבור אחרים ואלה יעשו עבורם בבוא הזמן. אמון יוצר הון חברתי.

ארגז הכלים של המדיות החברתיות
מדובר בכלים שרובנו משתמשים בהם כבר כעת: טלפון נייד, מייל, בלוגים, פייסבוק, יו טיוב וטוויטר (בארץ פחות בשימוש). השימוש במדיות הללו אינו יקר, הוא
קל להפעלה, יוצר דו שיח ומועבר בצורה ויראלית. וזה יתרונו הגדול. החוכמה היא לגרום לאחרים לעבוד עבורנו: כאשר אנחנו מפרסמים סרטון ביו טיוב, הצופים משתפים אותו עם חבריהם ומעבירים את המסר שלנו הלאה.

שיחה היא ליבו של השינוי החברתי
ארגונים שעושים שימוש ברשתות חברתיות צרכים להבין מספר דברים:
1. להבין את עניין הרשתות. לא לפעול כמבצר, להבין שיש צורך לפעול יחד ולא לבד.
2. עליהם ליצור תרבות ארגונית של שיחה, שקיפות ודיאלוג
3. יצירת קשרים היא העיקר. חברים הופכים מגייסים.
4. אמון דורש שקיפות. שקיפות יוצרת אמון.
5. פשטות. צריך להיות ממוקדים, להציג מסר פשוט.

לא לפחד משקיפות
שקיפות מאפשרת להוריד חומות ולתקשר עם מחזיקי העניין. כך לדוגמא - מוזיאון לאמנות באינדיאנפוליס מציגים את כל המידע על הארגון באתר הארגון. המבקרים הופכים להיות שותפים לניהול. התורמים רואים שהתרומה שלהם עובדת והדבר הגביר את הנאמנות והשותפות של המבקרים והתרומים.


כך נראה עמוד המידע של המוזיאון. שקוף לציבור ולתורמים

שלב המעבר בין מדיות ישנות וחדשות

המחשבה להיכנס לעולם הרשתות החברתיות מפחידה הרבה ארגונים. מפחדים לאבד שליטה, לשמוע פידבקים שליליים, לטעות בפומביי או חוששים שהצוות הבכיר יהיה חשוף ונגיש מדי. רוצים להישאר מבצר. חשוב לדבר על זה בארגון. בכל אופן כדאי לזכור שאנשים המבקרים אותנו הם דווקא אלה שאנו חשוב עבורם. אחרים יישארו אדישים. הניסיון מראה שרוב המבקרים לא ינטשו את הארגון, אלא דווקא יראו לו דרך לשינוי ולתיקון דרכו.
אליסון פיין טוענת שהדור המבוגר, עדיין לא הטמיע את השימוש בכל המדיות החברתיות החדשות. אנו נמצאים בשלב מעבר. לכן, לא כדאי לנטוש את הכלים הישנים אבל זה הזמן לבחון את היעילות שלהם. האם ניוזלטר מודפס משיג את מטרתו? אולי כדאי להחליף מדיה ולעבור לניוזלטר אלקטרוני? בשלב המעבר מוטב להשתמש במספר כלים בו בזמן. גם בבלוג של קטיה אנדרסן, העוסק בשיווק לארגונים חברתיים תוכלו למצוא התייחסות ליתרונות בשימוש במגוון מדיות להעברת המסר של הארגון ולתרומה. קישור

קמפיין ברשת החברתית: זהו צורך אמיתי, הציבו מטרה ברורה, פשוטה ליישום ומשמעותית לאנשים
כדי ליצור קמפיין שיסחוף אנשים צריך שהמטרה שלו תהיה ברורה, המסר פשוט, שיהיה כיף להצטרף ומשימה שקל לעשות ובהחלט שהנושא יהיה משמעותי לרבים. דוגמא מעניינת היא הקמפיין של ארגון נט"ל שפתחה מספר עמודי פייסבוק יעודיים להתרמת דם, לפי סוגי דם. אנשים נרשמים ובעת הצורך – נשלחת בקשה לתרומת דם לדף האוהדים. לחיצת כפתור, ואתה חלק מרשת של אנשים שכמוך יכולים להיות משמעותיים, לתרום ואף להציל חיים. אהבתי. ממש שווה.

לאתר האינטרנט של אליסון פיין

לסרטון - הקלטה של אחת ההרצאות של אליסון פיין בישראל




2 תגובות:

  1. קראתי בעניין רב את תמצות הרצאתה של גב' פיין ומצאתי צדק רב בדבריה.
    רציתי להעיר שני דברים:
    1. דווקא בארץ אימצו ארגונים וחברות את אמצעי המדיה החדשים (קרי: פייסבוק, עלונים אלקטרוניים וכו') ומניסיון אישי אוכל לומר כי דווקא ארגונים בחו"ל (בעיקר בבריטניה ובאירופה) נוטים יותר לסמוך דווקא על אמצעי הקשר הישנים (טלפון בעיקר)ורואים באמצעי הקשר החדשים נחותים ביחס.
    2. שקיפות כמו זו שמפגין המוזיאון לאמנות באידיאנפוליס קשה להשגה בקרב ארגונים רבים בארץ בגלל שיש תורמים שלא מעוניינים להיחשף או כי חלק מהארגונים הללו הם בעצם כיסוי לפעילות או מימון שחברי הארגונים אינם חפצים כי יהיה גלוי (דוגמא מובהקת לכך הם הארגונים במימון ה"קרן לישראל חדשה" - שמשום מה שמה משובש בארץ ל"קרן החדשה לישראל").
    ארגונים מניחים בטעות כי שקיפות תפגע בשרידותם, ואין טעות גדולה מזו, משום שהשקיפות תקנה להם אמינות ותאפשר למעוניינים לתרום להם לדעת בדיוק להיכן זורמים כספם ומאמציהם ותעודד גיוס תורמים ותומכים חדשים, ממש כמו שגב' פיין מציינת.
    תודה לך, עפרה, על שהבאת את דבריה מעוררי העניין והנכונים של גב' פיין.
    ערן

    השבמחק
  2. "שקיפות מאפשרת להוריד חומות ולתקשר עם מחזיקי העניין" ואין לפחד מביקורת אפשרית דרך פרופילים של אירגוני הצדקה במדיה החברתית. פרופילים וזרימת מידע חופשית בין התורמים לבין הארגון תעודד פידבקים ושיפור של הארגון.התורמים לא ירגישו ניכור מול הארגון ומעשיו.
    ולכן פרופילים דקורטיביים הם פריט שלא כדאי לוותר עליו

    השבמחק