הציבור בישראל מאוד כועס כיום על חברת תנובה, על שטראוס ועל שאר המחלבות. זהו אתגר ענק לחברות שרוצות שנחשוב שהן "הבית", או תמצית הישראליות... ולאלה שממש עכשיו הזמינו דיאלוג. מתחם הפייסבוק של שטראוס מוצף בימים האחרונים במחאות צרכנים. מסתבר שהמחאה היא חלק מהדיאלוג. אני בטוחה כי השלכות המחאה יורגשו בטווח הארוך בקשר של הפירמות עם הצרכנים ולא רק בהורדת המחירים.
קהילה – אחד הנושאים של הדיווח והדיאלוג
אם כן, קהילה היא רק אחד הנושאים בשולחנות הדיאלוג מחזיקי העניין שקיימה שטראוס עם השקת הדו"ח שלה. העובדה שפירמה בוחרת להתמודד עם נושאים נוספים במערך האחריות שלה, היא זו שנותנת תוקף למעורבותה בתחום התרומות. אחרת מדובר רק באשליה. התנהלות הולמת כלפי ספקים, לקוחות, שיווק הוגן (וכיום - נושא התמחור), אתיקה בהתנהלות העסקית, ענייני איכות סביבה. כל אלה הם נושאים שמשפיעים על הסביבה בה פועלת הפירמה ועליה להתייחס אליהם ולטפל בהם בצורה ראויה. זה מה ששטראוס ניסתה לעשות בדיווח שלה.למרות שדווקא נושא המוצרים והתמחור הוא הנושא הבוער היום, אני מתמקדת הפעם בתיאור הדיווח בתחום הקהילה והדיון בשולחן העגול הזה. כיוון שהדיאלוג עם מחזיקי העניין היה שקוף לציבור אני מרשה לעצמי לתת לכם הצצה לשולחן העגול ולספר לכם מה אמרתי ומה היתה רוח הדברים.
מי השתתף?
אילת נבון מהזוית השלישית, עינת אברהם מציונות 2000, ענבל אבו- חוקרת המגזר השלישי ואחריות תאגידית באוניברסיטת בן גוריון, יניב קוממי ממכון דועת למדידה ולהערכת תכניות, ערן ווינטרוב מנכ"ל ארגון לתת, אתי אסא מאגף הרווחה עריית פתח תקווה, ליאת ארבל מנהלת סניף ידיד בפתח תקווה, גידי כרוך- מנכ"ל ארגון לקט ישראל, רובי נדור כסליו מארגון פידל, שרון בן שחר מנהלת אחריות תאגידית בבנק לאומי, דובי ארבל מנכ"ל מידות ואנוכי. כמו כן השתתפו משטראוס: גליה יצחק אחראית תרומות, כוכי נווה מנהלת בצפון, לילך שיבלי מנהלת לוגיסטיקה מש"א וכמובן דניאלה פרוסקי שיאון מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה. שטראוס מציגה בדו"ח את הפעילות שלה בתחום הקהילה
- הצהרה על תחום מרכזי שהפירמה בחרה לפעול בו: גיוון והכלה. הכוונה לגיוון בקליטת עובדים ובקידום אג'נדה חברתית של גיוון בהעסקה ובקליטה של עובדים ממגזרים מגוונים בחברה.
- תרומה למגוון תכניות חברתיות. חלקן בנושא גיוון והכלה וחלקן בנושא מזון. ללא פרוט סכומי התרומה.
- תהליכי הטמעת נושא התנדבות עובדים והצבעה על עלייה משמעותית בהתנדבות מנהלים ועובדים.
- סכום תרומת הפירמה 9,676,000 ₪. מתוך זה כחמישה מליון וחצי שקלים מגיעים לקהילה בצורה של שווה כסף, בעיקר תרומת מוצרי מזון. קישור לדו"ח.
מה אהבנו?
1. את הדיאלוג עצמו. את הפתיחות, החדשנות ואת האומץ להקשיב .2. בחירה של נושא מרכזי למעורבות. הדבר ממקד את הפירמה בנושא חברתי וכך מתקיים פוטנציאל של השפעה חברתית. זה מה שאני מצפה מחברות עסקיות ומאמינה כי בכוחן לעשות זאת.
3. נאה דורש – נאה מקיים. הפעילות של גיוון וכללה מתקיימת בתוך הפירמה פנימה באתרים השונים וגם החוצה כתמיכה בארגונים חברתיים שפועלים בתחום הזה.
4. תורמים לעמותה לאורך שלוש שנים.
מה רצוי שישתפר?
1. להציג יעד כמותי למדידת הצלחה.2. למדוד הצלחה על פי תוצאות ולא על פי תאור פעולות
3. לפעול ברצינות על מנת להשפיע חברתית – ולהראות את זה לכולם.
4. להגדיל משמעותית את התרומה לעמותות. תרומה כספית של 4 מליון ₪ בכל העולם היא תרומה שלא מכבדת את הפירמה. נמוך מדי!
5. שקיפות. לפרט את ערך התרומות לעמותות
6. להשקיע בתשתיות העמותה, על מנת להעצים את המגזר השלישי ולא לתרום רק לפעולות. (הם עושים את זה בחלק מן העמותות)
7. להציג בדו"ח את המנהיגות של שטראוס, את המהלכים שהפירמה עושה בתחום ניהול קשרי הקהילה, למשל ברתימת עובדים ומתנדבים מהפירמה. זה לא מובן מאיליו ומעניין את מי שעוסק בתחום.
וכעת נותרה השאלה: האם המעורבות החברתית של הפירמה איבדה מהרלוונטיות שלה בשל הכישלון של הפירמה בתמחור?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה