יום שני, 18 ביולי 2011

שוק הון ובנק למימון חברתי. בעקבות כנס כסף חדש

תארו לכם- אתם רוצים להקים ארגון חברתי, עמותה או מיזם חברתי עסקי. יש לכם כמה שותפים לדרך. אתם נפגשים, דנים ומחליטים מה תהיה המשימה החברתית שלכם, יש לכם כבר מספר דרכים להגיע לכך. יש תכנית "עסקית", יש מתנדבים, יש ציבור שזקוק לכם. ואז, על מנת לקבל מימון – אתם פונים לבנק!

כן. בנק. מצב זה אינו ישים היום בישראל. מקורות המימון המקובלים בעמותות בישראל כיום הם הממשלה והפילנתרופיה. בחלק מן העמותות עושים צעד נוסף ודורשים תשלום עבור שירותים ובמיעוט זניח של המקרים – יש המפעילים תכניות מניבות הכנסה. הבנקים לא במשחק בכלל. הם לא חושבים אפילו להשקיע כלכלית במיזמים חברתיים. (למעט תמיכה על ידי תרומות).

אבל באנגליה – אפשר לקבל מימון חברתי.

איך זה מתבצע? באמצעות בנק ייחודי. ייעודו של בנק הצדקהCharity Bank
לענות על צרכים חברתיים והוא עושה זאת על ידי מימון עמותות וארגונים חברתיים, הפועלים למען שינוי חברתי ותמיכה בקהילות. התשואה של ההשקעה נמדדת כלכלית וחברתית כאחד. כך לדוגמא: ארגון חברתי שרוצה לקדם העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות – יכול לקבל מהבנק החברתי הלוואה לצורך יצירת מקורות עבודה חדשים ולהוכיח לאחר מכן תשואה והצלחה במציאת מקומות עבודה עבורם. יש לכך רווח כלכלי לקהילה ולחברה כולה.

Charity Bank

מתמחה אם כן, במתן הלוואות למגזר החברתי. הוא פועל כארגון ללא כוונת רווח. המטרה המרכזית שלו אינה למקסם רווחים אלא למקסם השפעה חברתית. באתר האינטרנט של הבנק נכתב כי מאז פתיחתו בשנת 2002, העניק הלוואות בס"כ 130מליון לירות סטרלינג והשפיע על חייהם של 3.5 מליון אנשים. בבנק הזה לא בודקים סיבות מדוע לא להשקיע בארגון מסוים, אלה עסוקים בחיפוש "חיובי" במי כדאי להשקיע. ובנוסף, שקיפות ואנושיות – (תקבלו מענה טלפוני אנושי) הם ערכים מוצהרים לאורם פועל הבנק.

מה לגבי המשקיעים? - הציבור מוזמן להשקיע בבנק. מי שמשקיע – יודע שההשקעה שלו מיועדת לתמוך ביוזמות חברתיות. אתה לא רק תורם והכסף נעלם. אתה יודע מה קורה עם ההשקעה שלך. והריבית – לא בהכרח תיצור רווח אבל, לא גם תיצור הפסד.

מה שמעניין הוא שהרעיון הזה לא נותר רק עניין של המגזר השלישי. בבריטניה הכריז לפני כשנה , ראש הממשלה ג'יימס קמרון על הקמת Big Society Bank , ב
נק שמטרתו להיות זרז לצמיחת שוק השקעות חברתיות בר קיימא, להקל על נגישותם של יזמים חברתיים לאמצעי מימון ולייעוץ, בכל שלב בהתפתחות הארגונית בו הם נמצאים. מקור הכספים של הבנק הזה- חשבונות רדומים בריטניה וגם – מפעל הפיס שלהם.

ובארץ – עוד חזון למועד....

כנס כסף חדש שארגנה "מנהיגות אזרחית" , ארגון הגג של המגזר השלישי , בשיתוף עם BDO זיו אנד האפט, שהתקיים בתחילת החודש, עסק בחסמים הביורוקרטים הפוגעים באיתנות הפיננסית של ארגוני המגזר השלישי ושל העסקים חברתיים בישראל. הוא שרטט את החזון, את הדרך וזה בדיוק סוג המחשבה החדשה הנדרשת כעת.

ד"ר ניסן לימור
טען על הבמה כי בעשור הנוכחי נוצרת שחיקה במשאבי המלכ"רים. החל משנת 2004 , אנו נמצאים במגמת ירידה במימון. בשנת 2010 המגזר השלישי סיים בגרעון של 4 מיליארד שקל!

אילו חסמים קיימים כיום לעניין מימון המגזר השלישי?

1. תקציבן של העמותות הוא בדרך כלל לשנה. זה גורר חוסר יציבות
2. המגזר השליש תלוי ב- 80% בכספי ממשלה. בפועל , הממשלה בד"כ מאחרת בהעברת התשלומים שלה. זה גורם חוסר וודאות פיננסית. אין שום בנק שמוכן לסמוך על הביטחון הפיננסי של העמותות.
3. המגזר השליש נמצא בתת תמחור. ההפרטה של שרותי הממשלה היא למעשה – מסחור של שירותים אלה. הממשלה מוציאה את השירותים להפעלת השוק. התעריפים בחוזים שהיא מוציאה לשוק, לא מכסים את מחיר ההוצאה ואת מחיר ההון. הממשלה מכתיבה את התעריף לשירותים, הארגון הזוכה במכרז חייב להשיג השלמות מהפילנתרופיה. בנוסף, הממשלה מרוויחה גם בכך שהיא גובה מס, המלכ"ר משלם מס שכר מייד.

עו"ד דידי לחמן מסר, הציגה את הדו"ח שלה בנוגע לרעיון של שוק הון חברתי ובתוך כך הקמת ארגוני מימון חברתיים לצורך איתנות הארגונים. היא רואה את העמותות כתאגידים חברתיים. פירמות חברתיות. אני מסכימה איתה כי לארגונים הללו , לצד התאגידים העסקיים יש תפקיד חברתי וכלכלי בשגשוג המשק. והם זקוקים למימון.

3 תגובות:

  1. כרגיל, אם אני מחמיצה כנס חשוב, אני יכולה להיות שקטה בידיעה שהיית שם ושתביאי את עיקרי הדברים :)

    הקונספט של הבנק החברתי באנגליה ממש נפלא. מעניין מתי זה יקרה בישראל - אולי אפילו כמיזם חברתי של בנק גדול? היו קולות באולם של מישהו שדיבר על הרמת הכפפה?

    השבמחק
  2. לא, שירלי. התחושה היתה שהמרחק של הנושא ממה שקורה בארץ הוא גדול. שהחסמים הביורוקרטיים והפיננסים העומדים בפני העמותות והארגונים החברתיים בישראל גם הם משמעותיים ונדרשת פריצת דרך במתן יציבות פיננסית למגזר השלישי בישראל. אבל גם, שיש למה לשאוף!

    השבמחק
  3. תודה רבה עפרה,
    על הסיקור המעניין של הכנס.
    מוסיפה קישור לפוסט באתר שלנו.
    מקווה שנהנת (-:, נפגש בארועים עתידיים של מנהיגות אזרחית.

    עינת גלילי
    מנהיגות אזרחית

    השבמחק