יום שבת, 3 בדצמבר 2011

מפגש של חוקרים, יזמים ומשקיעים - כנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים חברתיים

אם אתם יזמים עסקיים המעוניינים לפתח את העסק שלכם לכיוון חברתי, או אם אתם יזמים חברתיים שמקימים מיזם עסקי, מקווה בשבילכם שהייתם בכנס הראשון של המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים, מרכז חדש במכללת בית ברל. משום שמעבר למידע התיאורטי, גולת הכותרת של הכנס היתה בעיניי, נגישות בלתי אמצעית למשקיעים במיזמים עסקיים – חברתיים.

משמאל לימין, אהובה ינאי, חיים אריאל, איציק דנציגר, ברנדה מורגנשטיין, מוטי נוי משוקונוי ופרופ' בנימים גדרון, ראש המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים

האולם האינטימי בספריית בית ברל היה מלא. בקלות יכולתם להתחיל שיחה עם המשקיע חנוך ברקת מקרן דואליס, לדבר עם איציק דנציגר מקרן
IVN או עם חיים אריאל מנתיבים יזמות חברתית, ואף עם ברנדה מורגנשטיין מנהלת האגף לפתוח שרותים (הקרן ) של הביטוח הלאומי. לו הייתם בכנס יכולתם לעניין במיזם שלכם את אילה מילר מנהלת אחריות תאגידית של חברת טבע, את מיכל הרצוג או את אהובה ינאי ממתן. ואולי לפגוש לשיחה את דני גל מ HubTLV , את ניר גורדון מבית הספר לעסקים חברתיים, את אפי טולדנו מעשינו עסק, שרי נוריאל מציונות 2000 ועוד עשרות חוקרים, אנשי אקדמיה, יועצים ויזמים בתחום.

הזדמנות לשוחח מקרוב עם אחד המשקיעים במיזמים עסקיים וחברתיים בישראל. חנוך ברקת מקרן דואליס

על מודל תלוי תרבות ועל ממדים של היברידיות. בדרך להבנת המושג מיזם עסקי חברתי
מבחינה תיאורטית הכנס התחיל בניסיון להגדיר את המושג מיזם עסקי חברתי. לאחר שהתגברו על קשיים טכניים חמורים בניסיון לקלוט את פרופסור יחזקאל האזנפלד הותיק בוידאו קונפרנס, החוקרת הבלגית
Marthe Nyssens הביאה בצורה חיה את הזוית האירופית ותארה את הגישה של רשת המחקר האירופאית EMES . הגישה שלהם בוחנת את הנושא משלושה כיוונים: מבנה המשילות של המיזם, הרעיון של הסיכון הכלכלי של ותפקיד המדיניות הציבורית. בסיכומו של דבר, לדבריה, הגיוון בתפיסות של יזמות חברתית עסקית נטוע בהקשר החברתי, כלכלי והתרבותי בו הוא נוצר. ללא החיבור לממד התרבותי המקומי, המיזמים הללו לא ישרדו מעבר לזמן בו הם יהיו אופנתיים. כך למשל בהתאם לתרבות הארגונית המקומית , באיטליה, הקואופרטיב הוא המודל השולט למיזמים חברתיים עסקיים. בארצות אחרות, למשל גרמניה, יש נוכחות חזקה של המדינה בפתוח התחום הזה, כתחום שיקומי או כמענה לבעיות חברתיות.

פרופסור
Volker Then מגרמניה חקר את ההשקעה הכספית במיזמים חברתיים עסקיים בגרמניה וגילה כי יש צורך בניהול היברידי של מיזמים אלה: יש להתבסס על הכנסות מגופים פרטיים ומנגד גם מתרומות מפרטיים ומקרנות. הוא מצא כי רמת המימון של הגורמים השונים משתנה עם הזמן:
בשלבים הראשוניים (מיזמים בני שנה – 4 שנים) המיזמים מתבססים על תרומות פילנתרופיות וספונסרים, בשלב שני (מיזמים בני 5- 19 שנה) הכנסות מלקוחות עולים ל- 24% ויש צימצום ההכנסות מפילנתרופיה במיזם, ובשלב מאוחר יותר (מיזמים בני 20- 30 )שנה המיזמים הללו מספקים שרותים למדינה. אם
כן, בגרמניה, המיזמים עסקיים חברתיים הם מעבדות המחקר והפיתוח של מערכת הרווחה הגרמנית.

מה המצב בישראל?

פרופסור בנימין גדרון והחוקרת הדוקטורנטית ענבל אבו הביאו ממצאים ראשוניים מסקר שערכו באוקטובר השנה בארץ. לאיסוף מאגר הנתונים על מיזמים, החוקרים נעזרו בארגונים התומכים במיזמים כאלה: מתן, בית הספר לעסקים חברתיים, ציונות 2000, IVN, ואתר האינטרנט עסק מוסף. הם ליקטו את הנתונים ופנו ל250 מיזמים שהיו במאגרים ובסופו של דבר נחקרו 102 מיזמים. מהבדיקה עולה בין השאר:
ותק – כל המיזמים קמו לאחר שנת 2000. (מהקהל נמסר כי ארגון אחד, עתיד ורוד, הוא ותיק יותר)
משילות – רוב המיזמים קשורים לארגון אם: 19 ארגונים עסקיים מפעלים מיזמים חברתיים עסקיים;69 מופעלים על ידי עמותות; 2 על ידי חל"צ ורק 22 הם מיזמים עסקיים חברתיים עצמאיים.
נושא מוביל- רוב המיזמים מטפלים בנוער בסיכון או בפגועי נפש.
יציבות פיננסית – רק מחצית מהמיזמים מניבים רווחים לאורך זמן.

הסקר והכנס מעלים למודעות סוגיות שעניינן עתיד המיזמים החברתיים עסקיים בישראל:

  • איזה מודל של מיזמים עסקיים – חברתיים מתאים לחברה הישראלית?
  • מה מקום הממשלה במימון? (חנוך ברקת קרא לממשלה לתקצב את הנושא כמו שתקצבה לפני 15 שנה את קרנות הון הסיכון וחברות ההי טק)
  • מה הסטטוס המשפטי והפיננסי המתאים להם? (עמותות חוששות לאבד את סעיף 46א, ואינן פועלות בתחום זה בגלוי)

    על כך נצטרך לדון עוד בעתיד...
    וכעת, ה
    ערה אישית שלי. למרות החגיגיות בכנס והראשוניות שלו, היה לדעתי פספוס בעובדה כי לא ניתן מקום לדיאלוג עם הקהל. באווירה הציבורית הנוכחית, כנס שלא מאפשר תקשורת דו סטרית עם הקהל משדר ריחוק ולא חדשנות. מי שכן הוצא פתק ופרש מעל הבמה את הציפיות שלו מתפקידי המרכז החדש בבית ברל היה היזם החברתי והמשקיע, מוטי נוי מחברת השוקולד שוקונוי. אלה הציפיות שלו ממרכז המחקר:

1. חינוך והטמעת חשיבות המיזם החברתי עסקי בציבור
2. לובי בכנת לקידום הנושא
3. פיתוח בסיס נתונים מתאים
4. הקמת מודלים שונים של עסקים חברתיים
5. פיתוח קוד אתי לנושא
6. תמיכה וליווי למרכזים חברתיים עסקיים

אני שותפה לציפיות הללו ומאחלת למרכז ולתחום הצעיר בארץ- הצלחה.


2 comments:

  1. תודה על הסיכום המצוין!
    אכן, היה דיון חשוב.
    מקווה שהמרכז בבית ברל יצליח לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל.

    השבמחק
  2. זהו אכן היה כנס חשוב.
    אנו בדואליס רואים בקיומו של כנס זה ובפעילות המרכז צעד חשוב שיעזור לשינוי התפיסתי ולהכרה הציבורית ,כי ניתן לחולל שינוי חברתי בישראל באמצעות עסקים חברתיים.
    http://www.facebook.com/Dualis

    השבמחק