מחקר ייחודי בישראל, שבדק קשרי עסקים וקהילה, מנקודת מבט של מלכ"ר, מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים, אך מחזיר לשיח שיתופי פעולה מסורתיים בין עסקים למלכ"רים כגון: תרומות, מתן חסות ושיווק מכוון מטרה וטוען כי אלה יעילים יותר עבור המלכ"ר.
המחקר שנחשפתי אליו במלואו השבוע (ועדיין לא יצא לפרסום בכתב עת) מעלה לדיון סוגיות מהותיות ביחסי עסקים וקהילה. הוא מנפץ פרות קדושות ויכול לסייע לנו להתכוונן ולהשתפר בבחירת פעילות המשלבת עסקים וקהילה.
רות שילר סיימה לפני מספר חודשים את התואר השני שלה בניהול מלכ"רים. בעבודת התזה שלה, שנערכה במסגרת תכנית שוורץ לניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים באוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר מיכל אלמוג – בר, היא חקרה לעומק את מערך קשרי העסקים של ארגון יד שרה. לדבריה, בעוד שרוב המחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הנושא מנקודת המבט של הפירמות, בחרה היא להציב את השאלה: "מה יוצא לארגון החברתי מזה?"
הממצאים של רות שילר מבוססים על מחקר עומק איכותני, במסגרתו בחנה את מגוון שיתופי הפעולה של ארגון המתנדבים יד שרה עם חברות עסקיות, כפי שבאו לידי ביטוי בין השנים 2000-2009. אלה דפוסי שיתופי הפעולה של יד שרה עם חברות העסקיות שנמצאו: תרומות (כספיות ושווה כסף), הנחות (על ציוד ומוצרים), חסות (בלוח שנה, בטאון ובאירועים), שיווק מונחה מטרה (מכירת מוצרים ותרומה בקופות), התנדבות עסקים.
בין השאר בחנה שילר מקרוב את שיתוף הפעולה של יד שרה עם חברת התרופות MSD, בתכנית "האדם במרכז", שנבנתה בתיווכה של ציונות 2000. שיתוף הפעולה הזה לא כלל תרומה כספית, אלא תרומת ידע והתנדבות עובדים מגוונת בעמותה. בערוץ הרפואי של התכנית, נציגי הפירמה משמשים מעיין שגרירים ליד שרה. הם מעלים את המודעות לשרותי העמותה בקרב רופאים עמם הם עומדים בקשר. ההשתתפות הכספית של הפירמה היתה רק לצורך תמיכה בהתנדבות העובדים, כגון הפקת חומרים כתובים. נמצא כי מערך היחסים בין הפירמה והמלכ"ר היה מורכב ולא מספק עבור המלכ"ר.
מתוך מסקנות המחקר:
" על אף הפופולאריות הגוברת בארץ ובעולם של שיתופי פעולה בין מלכ"רים לבין עסקים, הממצאים של עבודה זו מצביעים על כך שהתועלת המתקבלת משיתוף הפעולה לא בהכרח מצדיקה את המשאבים הרבים שנדרשים על מנת לקיימו ולתחזקו. במקרה של יד שרה, נמצא כי יותר משתלם לעסוק בשיתופי פעולה מסורתיים כגון תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה.
ממצא מרכזי נוסף של העבודה מראה כי יד שרה ממצבת את עצמה כשותפה נחותה בהתקשרויות עם עסקים וכי קיים חוסר הלימה בין המעמד, הגודל והעוצמה החברתית והפוליטית של יד שרה לבין ההתנהלות שלה עם עסקים".
מסקנה מעניינת נוספת התייחסה לתפקיד הגורם המתווך. במקרה זה ציונות 2000. מסקנות המחקר היו כי הגורם המתווך פעל כשבראש סדרי העדיפות שלו עמד הגוף העסקי. ציונות 2000 התעקשו על בניית מערך מגוון של התנדבות שהיה צורך של הפירמה, אבל לא התאים למלכ"ר.
בקשתי מרות שילר (בתמונה) לפרט עבור הבלוג מספר תובנות שלה מעבודת התזה – ואלו התובנות שציינה:
1. צרכי המלכ"ר תחילה - אם העסק באמת רוצה לסייע למלכ"ר, יש לגבש את שיתוף הפעולה, ראשית כל, על פי צורכי המלכ"ר. יתכן שהדבר ידרוש ויתור מבחינת רצונות העסק.
2.
חפשו את הערך המוסף למלכ"ר - כדאי לבנות שיתופי פעולה על סמך הערך המוסף שהשותף העסקי מביא לשולחן. ההגדרות של ערך מוסף צריכות להתבסס על נקודת המבט ועל הצרכים של המלכ"ר. הגדרות אלה צריכות לעמוד בבסיס קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. איך נזהה את הערך המוסף למלכ"ר? נבחן את צרכי המלכ"ר על פי תחומים - פעילות ייעודית, שיווק, למידה, תשתיות.
3.
התנדבות עובדי פירמה, עניין יקר למלכ"ר - שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדים של העסקים יכולים להיות מאד יקרים למלכ"ר ולא בהכרח שווים את המאמץ ואת המשאבים. על מנת להפיק מהן סינרגיות ותועלות משמעותיות, צריך להשקיע בהן משאבים רבים של זמן, מחשבה, תכנון, כוח אדם וכסף.4. התנדבות עסקים אפיזודית יכולה להיות מועילה יותר וזולה יותר (למלכ"ר ולעסק) מאשר התנדבות עסקים ארוכת טווח.
5. דפוסי שיתוף פעולה המסורתיים הם יותר יעילים למלכ"ר- על אף הטרנדיות של שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדי הפירמה, יתכן ששיתופי פעולה מסורתיים של תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה יותר כדאיים למלכ"ר.
6. מיקום המלכ"ר כשותף החלש בשיתוף פעולה עם עסק אינו בהכרח דבר שלילי. התנהלות מגיבה מאפשרת גמישות רבה, גישה לסוגים שונים של תורמים ושותפים וחוסכת משאבים.
7. מערכות יחסים בין הארגונים הן דינמיות. נטרו והגיבו לשינויים. מערכות יחסים בין עסקים למלכ"רים נתונים לעליות וירידות. כדאי לזהות שלבי מעבר של דעיכה והתחדשות במערכות היחסים ולהבין מה מניע שלבים אלה. כך ניתן מחד להיחלץ במהירות ממצבי דעיכה ומאידך למנף שלבי התחדשות לקידום שיתוף הפעולה.
8. תרומת תשתיות הפירמה – התנדבות עסקים כוללת את תשתיות הפירמה ולא רק את עובדיו. בעת גיבוש שיתוף .הפעולה כדאי לקחת בחשבון אפשרות זו ולחשוב כיצד תשתיות העסק יכולות להועיל למלכ"ר. (שירותים, מוצרים, מקום, יעוץ מקצועי וכדומה).
המחקר הוצג בכנס "תרבות הנתינה" באוניברסיטה העברית, במאי 2011.
המעוניינים לקרוא את המחקר המלא יכולים לפנות אלי או אל רות שילר. עפרה
השבמחקמחקר מעניין ומסקנות חשובות ביותר.
השבמחקמדגיש את הצורך במחקרים שיעזרו להבין בצורה אינטיליגנטית את האפקטיביות של המעורבות החברתית של עסקים בישראל. מושקעים כאן משאבים רבים מאוד בארגונים חברתיים, ולא תמיד זו השקעה אפקטיבית (ע"ע התנדבות עובדים), אם כי נדמה לי שדווקא במקרה של "האדם במרכז" יש ערך משמעותי מוסף לעובדה שתועמלני החברה מציגים לרופאים את פעילותה של עמותת יד שרה.
תודה לך עפרה על הבאת עיקרי המחקר, וישר כח לרות שילר על הבחירה בנושא זה.