איך להעביר מסר חברתי מורכב בצורה בהירה וקליטה?

עמותה הפועלת לשינוי חברתי אמורה להעביר מסר מורכב לציבור רחב.  זהו אתגר גדול. לא פשוט להתמודד עם שלל הגירויים שמסביבנו ובד בבד לגרום לציבור להתעניין בנושא כבד, לעיתים מאיים ומורכב.

אז איך מעבירים מסר  של תקווה, אופטימיות ואפשרות לשינוי חברתי בצורה ברורה וקליטה?

מאוד אהבתי את סדרת המודעות החדשה שיצאה לאור על ידי אדם טבע ודין. המודעות נוצרו תוך דיאלוג עם חברת הפרסום באומן, בר ריבנאי.

1. גרפיקה מקסימה. משהו מפתיע בדימוי. רואים את כל העולם. שקיפות. שום דבר לא נסתר. גם מתחת לאדמה. השקיפות היא אחד הערכים שהעמותה מעודדת. זה תופס גם לגבי הציפייה מהעמותה עצמה.
2. קריאה מתגמלת לפעולה. אם תעשו משהו פשוט (שלחו מייל על מפגע ) תקבלו  סביבה בריאה. יש תמורה  ואת/ה זה שתרמת לכולם! העמותה תפעל עבורך. זה נותן תקוה (מוחשית) ותחושה עוצמתית - שניתן להשפיע.

3. פשוט פשוט פשוט... מסר ויזואלי מסקרן שמעביר ללא מילים את העניין. ואיתו - הצגה נקייה של מייל ודרכי התקשרות. לוגו העמותה והכיתוב מתחתיו מעביר מסר ברור והחלטי- זה מה שאנו עושים: איכות הסביבה, בריאות הציבור וצדק סביבתי.

אני נחשפתי לפוסטרים המרהיבים הללו בפייסבוק. אבל הם הופיעו במקומון  תל אביבי ובעוד מספר הזדמנויות בעיתונות. העמותה מתכוונת להשתמש בהם גם בקמפיין גיוס התרומות אליו היא נערכת ויתחיל בחודש מרץ.

קצת על מאחורי הקלעים

שאלתי את חנה גרטנברג, מנהלת קשרי עסקים ופתוח משאבים של העמותה:  איך הגעתם לזה?

צריך לפנות. לחנה יש תעוזה ומעוף. היא יזמה פניה ליוסי לובטון מחברת באומן בר ריבנאי. הציגה את העמותה ואת פועלה. בסופו של דבר, חברת הפרסום נרתמה, בהתנדבות. שני הארגונים התחילו תהליך של הגדרת הצרכים והעלאת רעיונות . התהליך היה דיאלוג פורה, שאחד התוצרים שלו הן המודעות הללו.  בסופו של דבר יוסי כתב בפייסבוק שלו: " כשכשרון פוגש מטרה טובה". 

כולנו מחפשים את החיבור הזה. זה שילוב מנצח, אין ספק. לא רק העמותות נהנות מכך. אני מאמינה כי חברת הפרסום שמחה לתת לאנשיה הזדמנות ליצור משהו משמעותי, למען מטרות ממש טובות. 

אז מהו המוקד הירוק?

מוקד פניות ציבור  המספק מענה אישי ומקצועי לפניות של אזרחים מודאגים מכל הארץ המוטרדים ממפגעים סביבתיים ובריאותיים. ניתן לפנות במייל ואנשי אדם טבע ודין - נכנסים לפעולה.

ולסיום, מה שמגיע - מגיע: קרדיטים

השותפים ליצירה ממשרד באומן, בר ריבנאי : משנה למנכ"ל: יורם לוי , מנהל קריאייטיב: ערן ניר ,ארטדיירקטור: 
נאור יצחק, קופירייטר: שחר אילון, מעצב: יניב שחר, מנהל קבוצת לקוחות: ניר פדרבוש, סופרוויזרית: נטלי זיו, 
תקציבאית: ענת שדה, אופיר בלומשטיין, סמנכ"ל אסטרטגיה: גילי ששון, סופרווייזר פלנינג: ניר אברהם, פלנר: ניר 
לבלוביץ, מדיה: אורי הלוי, מנהל מסחרי: יורם (רוזי) רוזנבלום.  (נלקח מעמוד הפייסבוק בו התפרסמו הפוסטרים)

באומן ובקול - ניתוח שיתוף הפעולה. חלק א'

לאחרונה נחשפתי ברשת לסרטון מעניין בנושא מודעות לירידה בשמיעה. הסרטון הוא תעוד של קמפיין שנוצר בעקבות קשר מתמשך בין ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים בישראל למשרד הפרסום "באומן בר ריבנאי".
כיצד ארגון קטן מגיע לשיתוף פעולה מוצלח, ארוך טווח ויצירתי עם אחד ממשרדי הפרסום המובילים בארץ? ומה עמותות יכולות ללמוד מכך?

יצאתי לברר ולספר לכם. מנכ"ל ארגון בקול , עידו גרנות (גילוי נאות - יש קשר משפחתי. עידו גרנות הוא אחי) נתן את נקודת המבט שלו. מאיה סלומון סופרוויזרית בבאומן בר ריבנאי הוסיפה תובנות משלה.
וזה הניתוח שלי לשיתוף הפעולה. ראשית בקצרה. בהמשך, למתעמקים, הסיפור בהרחבה וגם שלושה טיפים למנהלי עמותות.

1. הכל מתחיל מקשר אישי
2. הפעילות למען הקהילה מוגדרת כחלק ממדיניות החברה. (משרד הפרסום) ומכאן נגזרת המחוייבות שלה ושל הצוותים בה. הם פועלים למען הקהילה כחלק מהמשימות המקצועיות שלהם.
3. קשר ארוך בין הארגונים מתחיל מפרוייקט ממוקד אחד ומתפתח עם השנים.
4. נדרש דיאלוג אמיתי ושיוויוני בין הארגונים על מנת להגיע לתוצרים נכונים מבחינת התוכן והצורה.
5. שותפות מוצלחת כשהיא טובה לשני הצדדים.
6. המעורבות החברתית מאפשרת לאנשי הפרסום "לתת משהו מעצמם", להתרענן ולהתקרב לנושאים חברתיים חדשים להם ולתרום לקהילה בצורה שאינה משלבת שיקולים מסחריים.

על מדידת ההצלחה ועל צללים שאני רואה בפרוייקט אכתוב בפעם הבאה.

וכעת לסיפור בהרחבה:

איך נוצר הקשר עם חברת הפרסום?
עדו גרנות: הכל מתחיל בקשר אישי. בשנת 2004 התכוננו לאירוע שירת האדם, אירוע שירה בציבור של כבדי שמיעה וחרשים שיזם אפי לנדאו. אפי פנה ליורם באומן, אותו הכיר באופן אישי. באומן התגייס ורתם את משרד הפרסום שלו "באומן, בר ריבנאי" לאירוע. הקשר עם המשרד התפתח ומתקיים עד היום. כל השירות ניתן בהתנדבות.

כיצד התפתח הקשר?
בתחילה, קמפיין הפרסום היה ממוקד לפרוייקט הספציפי "שירת האדם". לאחר כשנתיים, מתוך תחושת מיצוי והבנה של הצורך החברתי עברו להתמקד בהגברת המודעות לנושא הירידה בשמיעה. במהלך השנים באומן בר ריבנאי הפיקו מספר קמפיינים מצולמים שהנושא המרכזי שלהם היה "לא להתבייש בירידה בשמיעה". אלה שודרו בטלוויזיה בנישה המצומצמת יחסית של שידורי קהילה.
בשנת 2009 משרד הפרסום העלה רעיון חדש. מתוך כוונה להגביר את החשיפה למסרים החשובים של "בקול" ובהתחשב בצורך בצמצום עלויות, הם הפיקו שני קמפיינים להעלאת המודעות לבקול ולירידה בשמיעה שהוכנסו לתקשורת בצורה חדשנית. למשל בתכניות הבוקר, תכניות מומחים ובערוץ הספורט וקבלו חשיפה ותהודה מרשימה.

מה מסייע לכם לשמר את הקשר עם משרד הפרסום? וכיצד הוא מתנהל?
עדו גרנות: העובדה כי מתקיים אירוע שנתי ממוקד מסייעת לשמור את הקשר לטווח ארוך.
הקשר עם הצוות הגדול של המשרד מתחדש כל שנה לקראת האירוע. מבחינת התכנים אנחנו כעמותה מעלים את הצורך החברתי משרד הפרסום מביא את הרעיונות לקמפיינים. דנים ומחליטים יחד.

מה המטרות שלכם (בקול) ושלהם (חברת הפרסום) בשותפות?
עידו גרנות: המטרה שלנו היא להגביר מודעות לנושא לקות בשמיעה, בצורה מקצועית עד כמה שניתן ולנסות לעשות את המקסימום באפס תקציב.
לדעתי, המטרה של משרד הפרסום היא לחבר את העובדים והחברה לעשייה חברתית עם משמעות בתוך עולם פרסומי קר ומנוכר ומפוצץ בכסף. גם הם רוצים לעשות משהו עם משמעות והשפעה. בנוסף, כמובן לאנשי באומן רצון ליצר באזז ליכולות הקריאטיביות שלהם.

מאיה סלומון: משרד באומן בר ריבנאי מטפל במספר לא מבוטל של עמותות. המשרד מסייע לבקול להוציא את המסר התקשורתי שלה החוצה לקהל היעד בצורה מעניינת ונוגעת, במסגרת האילוצים בהם פועלת העמותה.

לסיום מנכ"ל בקול נותן 3 טיפים למנהלי עמותות לקראת יצירת שותפות דומה עם חברות עסקיות ובמיוחד עם משרדי פרסום.
1. כנות. תמיד לומר את האמת גם אם לא נעים. אם מציגים לך קמפיין עם מסרים שאינך אוהב - או קמפיין לא מוצלח - אל תהסס. כבר קרה שאמרנו את זה ובבאומן עשו חושבים מחדש. לפעמים הם מצליחים לשכנע אותך שהם יודעים את המלאכה אבל חשוב שתסמוך על הבטן שלך.
2. חשוב שיהיה איש קשר קבוע מטעם הארגון מול אנשי המשרד.
3. חשוב לשתף כמה שיותר אנשים בעמותה בחשיבה הרעיונית ולהביא אנשים נוספים לישיבות ההפקה. חשוב גם להביא לפחות נציג אחד מהועד המנהל.