תרומה. פרשה שהיא שעור בגיוס משאבים

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. ח וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ.

 שמות פרק כה

כן... השבוע בבתי הכנסת קוראים בפרשת תרומה. התרומה -  צורך בסיסי של עם, של קהילה. שלנו.
ומה יותר טוב מללמוד מהוותיקים והגדולים ביותר?
קראו שוב את הפסוקים....ואז, את הפענוח שלי לכללי היסוד בגיוס משאבים, על פי המבוא בפרק כה, ספר שמות. 

הגדרת משימה: גיוס הון לבניית מוסד ציבורי. (מקדש)

1. כלל ראשון בגיוס משאבים: צריך לבקש (אלוהים)
2. למנות איש מקצוע כריזמטי שיגייס (משה)
3. לפנות לתורמים פוטנציאליים (בני ישראל)
4. פניה לרגש         (איש אשר ידבנו ליבו)
5. תרומה וולונטרית (..ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ינדבנו ליבו)
6. תכנית פרויקט מסודרת ובה הגדרת צרכים מדויקת. (תבנית המשכן)
7. מגייסים כסף      (זהב,כסף, נחושת)
8. מגייסים שווה כסף (תכלת... תולעת שני....עיזים, עורות כאלה וכאלה. וכו'.)
9. שקיפות: התורמים יודעים למה מיועדת התרומה: שמן – למאור.... אבני שהם ואבני מלאים- לאפוד ולחושן.
10. תכנית עבודה מפורסמת לציבור. או לפחות לגייס המשאבים.
11. ניהול. ניהול. ניהול. (וכל אני מראה אותך... כן תעשו)
12. התורמים זוכים באמת.  (ושכנתי בתוכם).

ולאחר מכן, עוד מספר פרקים יפיפיים על מימוש הפרויקט עצמו. מקווה שנהניתם....שבת שלום.

חברת טבע מעניקה פרס מצוינות - השנה בנושא חינוך

לאחר יותר מ 18 שנה בהן טבע מעניקה פרסים יוקרתיים לחוקרים ולמדענים מצטיינים בישראל, משיקה החברה השנה תהליך מובנה נוסף, בסיומו תעניק פרס גם בנושא מצוינות בחינוך. זה הקישור לאתר הפרס

משנת 2002 היתה לי הזכות לקחת חלק בהקמה ובעיצוב מחלקת המעורבות החברתית של חברת טבע. התחומים שהיו במוקד בתחילת הדרך היו: חינוך מדעי וקידום בריאות. באתר האינטרנט של הפירמה תוכלו להתרשם ממספר תכניות חברתיות וחינוכיות שטבע מפעילה עד היום, בשיתוף עם ארגונים חברתיים. קישור
אני כבר יצאתי לאתגרים חדשים וטבע, כמו בעשייה העסקית שלה, לא מפסיקה להתחדש. בשנים האחרונות הוסיפה הפירמה נדבך לעשייה החברתית שלה. לצד העמקה של הפעילות ההתנדבותית בקרב העובדים בניצוחה של שגית פרכטר ברצלבסקי, התווספה עשייה המתמקדת בעידוד מצוינות. גם המסר החברתי - קהילתי עודכן - מ"מנהיגות לחברה בריאה" - עודכן ל"מנהיגות ומצוינות לחברה בריאה".

פרס טבע למצוינות

הפרס בסכום של 750 אלף ש"ח יוענק ליזמים חינוכיים או למפעלים חינוכיים שיוכיחו הצטיינות מיוחדת בעשייה שלהם והמדגימים השפעה חיובית על הקהילה בה הם פועלים. התקנון מאפשר לחלק את הפרס למספר יזמים ואני מעריכה בזהירות כי הפרס אכן יחולק בין מספר זוכים.

הענקת פרס היא דרך נהדרת להוקיר ולציין הערכה חברתית על עשייה חשובה לציבור ולחברה. אני מקווה כי הפירמה תמצא את הדרך לתמוך בפעילות המצוינת גם לטווח ארוך ובכך תסייע לקיימות שלה.

אחריות תאגידית
אם כן, פרס המצוינות שנחנך כעת הוא נדבך אחד בלבד מהעשייה הקהילתית ובכלל מתחומי האחריות הנוספים של הפירמה שעליהם היא נותנת דין וחשבון. את תחום האחריות התאגידית של טבע מנהלת אילה מילר. מי שמעוניין לקבל פרטים על דו"ח האחריות התאגידית שטבע מפרסמת, יכול להיכנס לקישור ולקרוא.

אז אם אתם בטוחים כי העשייה החינוכית שאתם מובילים היא מצוינת ואפקטיבית, כדאי לכם למהר ולהגיש מועמדות. המועד האחרון להגשה הוא 29 ליולי.

בהצלחה!

באומן ובקול - ניתוח שיתוף הפעולה. חלק א'

לאחרונה נחשפתי ברשת לסרטון מעניין בנושא מודעות לירידה בשמיעה. הסרטון הוא תעוד של קמפיין שנוצר בעקבות קשר מתמשך בין ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים בישראל למשרד הפרסום "באומן בר ריבנאי".
כיצד ארגון קטן מגיע לשיתוף פעולה מוצלח, ארוך טווח ויצירתי עם אחד ממשרדי הפרסום המובילים בארץ? ומה עמותות יכולות ללמוד מכך?

יצאתי לברר ולספר לכם. מנכ"ל ארגון בקול , עידו גרנות (גילוי נאות - יש קשר משפחתי. עידו גרנות הוא אחי) נתן את נקודת המבט שלו. מאיה סלומון סופרוויזרית בבאומן בר ריבנאי הוסיפה תובנות משלה.
וזה הניתוח שלי לשיתוף הפעולה. ראשית בקצרה. בהמשך, למתעמקים, הסיפור בהרחבה וגם שלושה טיפים למנהלי עמותות.

1. הכל מתחיל מקשר אישי
2. הפעילות למען הקהילה מוגדרת כחלק ממדיניות החברה. (משרד הפרסום) ומכאן נגזרת המחוייבות שלה ושל הצוותים בה. הם פועלים למען הקהילה כחלק מהמשימות המקצועיות שלהם.
3. קשר ארוך בין הארגונים מתחיל מפרוייקט ממוקד אחד ומתפתח עם השנים.
4. נדרש דיאלוג אמיתי ושיוויוני בין הארגונים על מנת להגיע לתוצרים נכונים מבחינת התוכן והצורה.
5. שותפות מוצלחת כשהיא טובה לשני הצדדים.
6. המעורבות החברתית מאפשרת לאנשי הפרסום "לתת משהו מעצמם", להתרענן ולהתקרב לנושאים חברתיים חדשים להם ולתרום לקהילה בצורה שאינה משלבת שיקולים מסחריים.

על מדידת ההצלחה ועל צללים שאני רואה בפרוייקט אכתוב בפעם הבאה.

וכעת לסיפור בהרחבה:

איך נוצר הקשר עם חברת הפרסום?
עדו גרנות: הכל מתחיל בקשר אישי. בשנת 2004 התכוננו לאירוע שירת האדם, אירוע שירה בציבור של כבדי שמיעה וחרשים שיזם אפי לנדאו. אפי פנה ליורם באומן, אותו הכיר באופן אישי. באומן התגייס ורתם את משרד הפרסום שלו "באומן, בר ריבנאי" לאירוע. הקשר עם המשרד התפתח ומתקיים עד היום. כל השירות ניתן בהתנדבות.

כיצד התפתח הקשר?
בתחילה, קמפיין הפרסום היה ממוקד לפרוייקט הספציפי "שירת האדם". לאחר כשנתיים, מתוך תחושת מיצוי והבנה של הצורך החברתי עברו להתמקד בהגברת המודעות לנושא הירידה בשמיעה. במהלך השנים באומן בר ריבנאי הפיקו מספר קמפיינים מצולמים שהנושא המרכזי שלהם היה "לא להתבייש בירידה בשמיעה". אלה שודרו בטלוויזיה בנישה המצומצמת יחסית של שידורי קהילה.
בשנת 2009 משרד הפרסום העלה רעיון חדש. מתוך כוונה להגביר את החשיפה למסרים החשובים של "בקול" ובהתחשב בצורך בצמצום עלויות, הם הפיקו שני קמפיינים להעלאת המודעות לבקול ולירידה בשמיעה שהוכנסו לתקשורת בצורה חדשנית. למשל בתכניות הבוקר, תכניות מומחים ובערוץ הספורט וקבלו חשיפה ותהודה מרשימה.

מה מסייע לכם לשמר את הקשר עם משרד הפרסום? וכיצד הוא מתנהל?
עדו גרנות: העובדה כי מתקיים אירוע שנתי ממוקד מסייעת לשמור את הקשר לטווח ארוך.
הקשר עם הצוות הגדול של המשרד מתחדש כל שנה לקראת האירוע. מבחינת התכנים אנחנו כעמותה מעלים את הצורך החברתי משרד הפרסום מביא את הרעיונות לקמפיינים. דנים ומחליטים יחד.

מה המטרות שלכם (בקול) ושלהם (חברת הפרסום) בשותפות?
עידו גרנות: המטרה שלנו היא להגביר מודעות לנושא לקות בשמיעה, בצורה מקצועית עד כמה שניתן ולנסות לעשות את המקסימום באפס תקציב.
לדעתי, המטרה של משרד הפרסום היא לחבר את העובדים והחברה לעשייה חברתית עם משמעות בתוך עולם פרסומי קר ומנוכר ומפוצץ בכסף. גם הם רוצים לעשות משהו עם משמעות והשפעה. בנוסף, כמובן לאנשי באומן רצון ליצר באזז ליכולות הקריאטיביות שלהם.

מאיה סלומון: משרד באומן בר ריבנאי מטפל במספר לא מבוטל של עמותות. המשרד מסייע לבקול להוציא את המסר התקשורתי שלה החוצה לקהל היעד בצורה מעניינת ונוגעת, במסגרת האילוצים בהם פועלת העמותה.

לסיום מנכ"ל בקול נותן 3 טיפים למנהלי עמותות לקראת יצירת שותפות דומה עם חברות עסקיות ובמיוחד עם משרדי פרסום.
1. כנות. תמיד לומר את האמת גם אם לא נעים. אם מציגים לך קמפיין עם מסרים שאינך אוהב - או קמפיין לא מוצלח - אל תהסס. כבר קרה שאמרנו את זה ובבאומן עשו חושבים מחדש. לפעמים הם מצליחים לשכנע אותך שהם יודעים את המלאכה אבל חשוב שתסמוך על הבטן שלך.
2. חשוב שיהיה איש קשר קבוע מטעם הארגון מול אנשי המשרד.
3. חשוב לשתף כמה שיותר אנשים בעמותה בחשיבה הרעיונית ולהביא אנשים נוספים לישיבות ההפקה. חשוב גם להביא לפחות נציג אחד מהועד המנהל.

תחרות סרטונים על אחריות תאגידית

שימו לב לתחרות סרטונים בנושא אחריות תאגידית, של המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' . (הקישור יוביל אתכם למכלול הסרטונים). המדיה החדשה, כמון סרטונים ביו טיוב, והחשיפה בבלוגים, מאפשרת לעסקים לתקשר את הפעילות שלהם בערוצים חדשים. מצד שני היא גם גורמת לנו, ללקוחות ולצרכנים, לבחון ולשפוט את העשייה של החברות בדרכים חדשות וביתר קלות.

במה מדובר? חברות עסקיות הפעילות בתחום האחריות התאגידית התבקשו לשלוח סרטונים המתארים את ההשפעות החברתיות שלהן על החברה והסביבה. לפי מה שהתרשמתי, רוב הסרטונים עוסקים בקשרי קהילה של התאגיד ולא במכלול האחריות התאגידית.

המרחק מהסרטונים הללו , שאורכם עד שלוש דקות האחד, לדו"חות עבי הכרס של אחריות תאגידית הוא עצום. עם זאת, הסרטונים נותנים הצצה ויזואלית לפעילות ולרוח של הפעילות ושל הפירמה. אין ספק שכל החברות השקיעו בהפקה, עשו עבודה מקצוענית גם אם מניפולטיבית. בין הפריימים ומתוך הבחירות שנעשו לקראת הגשת הוידאו, ניתן ללמוד הרבה על החברה.

בחרתי לצרף כאן סרטון של חברת בסט ביי. אהבתי את העובדה שבחרו להציג בחזית הסניף (והסרטון) פעילות חברתית של השמת עובדים עם מוגבלויות כנותני שירות. שילוב של משימה חברתית שמתחילה בעסק עצמו ויש לה השפעה רחבה על העובדים, על הקהילה ועל הלקוחות. החברה פיתחה שירותים חדשים שנותנים ערך מוסף לסניף המנגיש את עצמו לאוכלוסיות מיוחדות. הפרוייקט מצא חן בעיני. הסרטון ריגש אותי ולווא דווקא בשל עבודה קולנועית מיוחדת.

כדאי להציץ.

עידן חדש - קשרי קהילה 2.0

נראה כי השאלה: "האם קהילה וירטואלית היא באמת קהילה?" היא כבר שאלה מיושנת. אלישבע סדן מציינת בספרה החדש עבודה קהילתית כי למושג קהילה עשרות הגדרות שונות. לדעתה, אם תבחנו קהילה וירטואלית שאתם חברים בה ותנתחו אותה באמצעות ארבעה פרמטרים של תחושת קהילה: חברות, השפעה, אינטגרציה ומילוי צרכים וקשר רוחני (על פי מקמילן ושביס, 86) בוודאי תווכחו כי מדובר בקהילה של ממש.

רשת האינטרנט מלאה קהילות שונות ומשונות, רוגשות ורוחשות. חלקן מתארגנות במהירות שיא, לעיתים סביב נושא בוער והאמת, הן יכולות גם להיעלם בדיוק באותה מהירות. אבל לחלקן השפעה גדולה שבמקרים מסויימים עלולה להיות קשה ואף הרסנית.


לא מזמן פורסם ב Harvars Business Review מחקר של בוסטון קולג' שעסק בדיוק בענין הזה. הטענה היא כי בעידן המהיר של הרשתות החברתיות, הטוקבקים והתגובות המיידיות, חברות עסקיות צריכות להיות מודעות לכך כי הגישה הותיקה של קשר עם הציבור, באמצעות הודעות לעיתונות או מסרים חד כיווניים, איננה מספיקה עוד.
חברות עסקיות צריכות להיערך למפגש חדש עם הקהילות אותן הן משרתות.


כדור שלג
עוצמת המדיה החדשה בלטה במאבק האזרחי באירן שעשה שימוש במשלוחי סרטונים ביו טיוב ובמסרים קצרים דרך טלפונים סלולריים. אבל מעבר למאבקים ציבוריים, לא מעט חברות עסקיות בחו"ל חשו את נחת זרועה העוצמתית של הרשת. כך למשל מותג דומינו'ס פיצה בארה"ב נפגע באופן חזק בעקבות סרטון ביו טיוב של שני עובדים ש"לכלכו" תרתי משמע על האוכל שהכינו, על הלקוחות ועל הרשת, ממש מול המצלמות. החברה שמחזיקה בערוץ יו טיוב, בפרופיל בפייסבוק ובחשבון טוויטר, הזדעזעה ובין השאר יצאה גם היא בסרטון נגד באותו ערוץ.

גם חברת Comcast חברת כבלים ותקשורת, נאלצה לספוג את זעמו של צרכן לא מרוצה שפתח אתר אינטרנט נגדה ועורר סערה.

מעורבות בקהילה האינטרנטית
אנחנו צועדים בצעד בטוח לכיוון עידן חדש בקשרי עסקים קהילה. חברות עסקיות הפועלות מן הסתם באיזור, שכונה או סביבה מוגדרת אינם יכולים לצמצם את קשרי הקהילה שלהם לפעילות בשטח, בקהילה המקומית. עליהן לשים לב לקהילות הוירטואליות ולרשתות החברתיות הפועלות ברשת האינטרנט, להגיב עליהן ואליהן.
מאמרה של סוזן תומאס בבלוג של בוסטון קולג' טוען כי חברות צריכות להבין את המדיה החברתית החדשה, את יתרונותיה ואת הסיכונים שבה. היא מביאה דוגמא של ארגון שירותי בריאות Partners Healthcare שהבין את חשיבות הדיאלוג עם הציבור. רבים מרופאי הארגון הצטרפו ל "סרמו" Sermo.com רשת חברתית אינטרנטית שהיא קהילת רופאים עצמאית המייעצים בתחום מומחיותם. אלפים מעובדי פרטנרס חברים גם בקהילה של הארגון בפייסבוק. הארגון מודע לכך שרבים מלקוחותיו חברים ברשת חברתית אינטרנטית של חולים שנקראת: PatientsLikeMe .דרך מעורבות בה מתאפשרת לפרטנרס להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות ואולי כך אף יוכלו להתאים את השירותים שלהם לצרכים אלו.

כותבי המחקר טוענים עוד כי בחברות עסקיות חייבים להבין כי עליהם לנטר חידושים המופיעים במדיה החברתית באינטרנט ולהגיב עליהם במהירות, לא רק לצורך ניהול סיכונים אלא גם כדי למצוא שותפים לחזון העיסקי שלהם.

אילו חברות ישראליות כבר ערוכות לכך?