יום שלישי, 7 ביוני 2011

העידן הדיאלוגי בתקשורת בין עסקים וקהילה מתבסס בישראל

דיאלוג הוא הכלי החם ביותר כעת לתקשורת של ארגון עם מחזיקי העניין שלו. השבוע פורסם דרוג מעלה לאחריות תאגידית 2011 והתקיים שימוע של ארגון מעלה בנושא עדכון מדדי מדד מעלה לשנת 2012 . בשבוע הבא חברת שטראוס תחשוף את דו"ח האחריות התאגידית שלה ובמקביל תערוך מפגשי שולחנות עגולים כחלק מדיאלוג עם מחזיקי העניין שלה.

למעטים שעדיין לא שמעו על המושג, מחזיקי העניין שלכם הם אותם גופים ואנשים פרטיים שיש לארגון שלכם קשר עימם והם מושפעים ממנו או משפעים עליו. אם אתם רוצים לגלות מה חושבים מחזיקי העניין שלכם, אם חשוב לכם לזהות חוסר שביעות רצון על מנת לנהל סיכונים ואם אתם מעוניינים למקסם את ההשפעה של הארגון שלכם על הלקוחות, התורמים, העובדים וכו' חשוב שתכירו את הכלי של דיאלוג עם מחזיקי עניין.
בעבר, הכרנו סקר עמדות של עובדים, או של צר
כנים שהיה ממוקד וסגור, היום בעידן הדיאלוגי אנו מוצאים שימוש בשיח פתוח יותר, לעיתים רב ערוצי שעשוי להביא לנו מידע חדש שלא חשבנו עליו מראש.

ארגון מעלה חשף השבוע בבורסה לניירות ערך את דרוג מעלה 2011. זהו דרוג של החברות העסקיות בישראל בהקשר של תפקודם בתחומים המגוונים של האחריות התאגידית שלהם, בשנת 2010. קישור. מדדי מעלה הועלו לדיון ציבורי והשנה התקיים שימוע שהציע לציבור, לארגונים חברתיים ולאנשי מקצוע להביע דעתם על הקריטריונים החדשים שהוצגו. על התהליך של הדאלוג הזה תוכלו לקרוא בבלוג של שירלי קנטור שני.

בעוד כשבוע תחשוף חברת שטראוס
, שדורגה בדרוג מעלה במקום גבוה ביותר (אולי ה- גבוה ביותר...) את דו"ח האחריות התאגידית שלה לשנת 2010. זו לא הפעם הראשונה שהפירמה מפרסמת דו"ח אחריות תאגידית, אבל השנה נעשו מספר שינויים. ראשית הדו"ח יפורסם בפורמט דיגיטלי בלבד ושנית שטראוס מקיימת דיאלוג מתקדם עם מחזיקי העניין שלה.
הוז
מנתי על ידי מנהלת האחריות התאגידית של הפירמה דניאלה פרוסקי שיאון להשתתף בדיון השולחנות העגולים לקראת פרסום הדו"ח. השולחן העגול בו אשתתף יהיה, לא תופתעו, בנושא המעורבות בקהילה של הפירמה. התהליך יצולם וישודר בערוץ הפייסבוק של שטראוס וגם באתר החברה. אז הוא שקוף לכל וכולכם תוכלו לראות את התהליך בהתהוותו. לדעתי, הפתיחות הזו משקפת הפגנה של עוצמה ארגונית, אומץ ואמונה חזקה בדרך שלהם. זה מאוד מרשים.


אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לתהליך מעניין נוסף שהציגה חברת שטראוס בו היא מאפשרת לארגונים חברתיים לקחת חלק בשיח הבין ארגוני. מדובר בסקר בו אנו, מנהלים יו"רים, מנהלים ופעילים של ארגונים חברתיים, מתבקשים להביע דעתנו לגבי נושא האחריות התאגידית של חברות ולגבי עמדתנו בנוגע ליכולת של הארגונים להשפיע על השיח הזה. אהבתי את העובדה ששטראוס הוציאה את הסקר בשיתוף עם גוף, שאמנם הוא לא ארגון וולונטרי , אבל משמש במה מרכזית לארגוני המגזר השלישי – הזוית השלישית. (הזוית האזרחית).

כדאי לענות על 16 שאלות פשוטות ולהבין מה מנהלי אחריות תאגידית רוצים לדעת. קישור
חג שמח!

יום שבת, 4 ביוני 2011

רשת חברתית וארגונים לשינוי חברתי. הרצאתה של אליסון פיין

אליסון פיין, מרצה ובלוגרית מארה"ב, אורחת השגרירות האמריקאית, ערכה בישראל מסע הרצאות בנושא תפקידה של הרשת החברתית בעולם החברתי. שמעתי אותה בבית מייקרוסופט בהרצליה פתוח, יחד עם עוד כ - 100 אנשי מקצוע מהעולם החברתי והעסקי שהוזמנו על ידי ארגון מתן ועל ידי השגרירות האמריקאית. הנה כמה תובנות משם.

ראשית , לגבי הצורה: אליסון פיין דיברה בעל פה, כשהיא נעה בחופשיות. המצגת שלה היתה בהירה, קצרה והכי חשוב – מורכבת בעיקר מדימויים גראפיים. היא השתמשה בסיפורים ובאנקדוטות ושתלה מספר דימויים זכירים. ואני חשבתי - ככה מעבירים הרצאה. אבל זו היתה רק המעטפת. לגבי התכנים: הם היו בסיסיים, מרעננים וניתן לומר שעשו סדר בדברים ובוודאי הועברו בצורה קליטה.

האם הארגון שלכם הוא מבצר או ספוג?
אליסון פיין מבחינה בין שני סוגי ארגונים: ארגוני מבצר – כאלה ששמים חומות גבוהות ביניהם לבין הסביבה. מקובעים במקום, לא שקופים ובטוחים שהם יודעים את כל התשובות. ארגוני "ספוג ימי" - כמו יצור ספוגי - ימי הקולט תעבורה ענקית של מים ומנצל את הדרוש לו ומחזיר את השאר לאוקיינוס. כך ארגונים שיש להם דיאלוג דו כיווני עם הסביבה, חשופים לקלוט הרבה ומנצלים מה שהם צריכים בחוכמה.

כוחו של הון חברתי. אין טעם לעבוד לבד
אנחנו חיים בעולם של רשתות חברתיות והקשרים בין הארגונים יוצרים הון חברתי. הון חברתי מבוסס על אמון ועל תלות הדדית. ארגונים המנסים לעשות את המשימה החברתית שלהם לבדם- יתקשו בכך מאוד. המתבססים על שיתופי פעולה מאמינים שיעשו עבור אחרים ואלה יעשו עבורם בבוא הזמן. אמון יוצר הון חברתי.

ארגז הכלים של המדיות החברתיות
מדובר בכלים שרובנו משתמשים בהם כבר כעת: טלפון נייד, מייל, בלוגים, פייסבוק, יו טיוב וטוויטר (בארץ פחות בשימוש). השימוש במדיות הללו אינו יקר, הוא
קל להפעלה, יוצר דו שיח ומועבר בצורה ויראלית. וזה יתרונו הגדול. החוכמה היא לגרום לאחרים לעבוד עבורנו: כאשר אנחנו מפרסמים סרטון ביו טיוב, הצופים משתפים אותו עם חבריהם ומעבירים את המסר שלנו הלאה.

שיחה היא ליבו של השינוי החברתי
ארגונים שעושים שימוש ברשתות חברתיות צרכים להבין מספר דברים:
1. להבין את עניין הרשתות. לא לפעול כמבצר, להבין שיש צורך לפעול יחד ולא לבד.
2. עליהם ליצור תרבות ארגונית של שיחה, שקיפות ודיאלוג
3. יצירת קשרים היא העיקר. חברים הופכים מגייסים.
4. אמון דורש שקיפות. שקיפות יוצרת אמון.
5. פשטות. צריך להיות ממוקדים, להציג מסר פשוט.

לא לפחד משקיפות
שקיפות מאפשרת להוריד חומות ולתקשר עם מחזיקי העניין. כך לדוגמא - מוזיאון לאמנות באינדיאנפוליס מציגים את כל המידע על הארגון באתר הארגון. המבקרים הופכים להיות שותפים לניהול. התורמים רואים שהתרומה שלהם עובדת והדבר הגביר את הנאמנות והשותפות של המבקרים והתרומים.


כך נראה עמוד המידע של המוזיאון. שקוף לציבור ולתורמים

שלב המעבר בין מדיות ישנות וחדשות

המחשבה להיכנס לעולם הרשתות החברתיות מפחידה הרבה ארגונים. מפחדים לאבד שליטה, לשמוע פידבקים שליליים, לטעות בפומביי או חוששים שהצוות הבכיר יהיה חשוף ונגיש מדי. רוצים להישאר מבצר. חשוב לדבר על זה בארגון. בכל אופן כדאי לזכור שאנשים המבקרים אותנו הם דווקא אלה שאנו חשוב עבורם. אחרים יישארו אדישים. הניסיון מראה שרוב המבקרים לא ינטשו את הארגון, אלא דווקא יראו לו דרך לשינוי ולתיקון דרכו.
אליסון פיין טוענת שהדור המבוגר, עדיין לא הטמיע את השימוש בכל המדיות החברתיות החדשות. אנו נמצאים בשלב מעבר. לכן, לא כדאי לנטוש את הכלים הישנים אבל זה הזמן לבחון את היעילות שלהם. האם ניוזלטר מודפס משיג את מטרתו? אולי כדאי להחליף מדיה ולעבור לניוזלטר אלקטרוני? בשלב המעבר מוטב להשתמש במספר כלים בו בזמן. גם בבלוג של קטיה אנדרסן, העוסק בשיווק לארגונים חברתיים תוכלו למצוא התייחסות ליתרונות בשימוש במגוון מדיות להעברת המסר של הארגון ולתרומה. קישור

קמפיין ברשת החברתית: זהו צורך אמיתי, הציבו מטרה ברורה, פשוטה ליישום ומשמעותית לאנשים
כדי ליצור קמפיין שיסחוף אנשים צריך שהמטרה שלו תהיה ברורה, המסר פשוט, שיהיה כיף להצטרף ומשימה שקל לעשות ובהחלט שהנושא יהיה משמעותי לרבים. דוגמא מעניינת היא הקמפיין של ארגון נט"ל שפתחה מספר עמודי פייסבוק יעודיים להתרמת דם, לפי סוגי דם. אנשים נרשמים ובעת הצורך – נשלחת בקשה לתרומת דם לדף האוהדים. לחיצת כפתור, ואתה חלק מרשת של אנשים שכמוך יכולים להיות משמעותיים, לתרום ואף להציל חיים. אהבתי. ממש שווה.

לאתר האינטרנט של אליסון פיין

לסרטון - הקלטה של אחת ההרצאות של אליסון פיין בישראל




יום שני, 30 במאי 2011

איך תזהו אתר אינטרנט יעיל לגיוס תרומות?

האם תרמת פעם דרך האינטרנט? רבים בעולם עושים את זה יותר ויותר ונראה שערוץ ההתרמה הזה ילך ויתרחב גם בארץ. השירותים החדשים של תרומה באינטרנט ושל מערכות חדשות לניהול קשרי תורמים מתעדכנים כל העת. כתבתי על כך כאן בעבר, אבל התחום דינמי ומתפתח במהירות, ישנם חידושים רבים וכדאי לעקוב אחריהם.

לפני ימים אחדים נפגשתי בכפר סבא עם זאבי רוט מנכ"ל חברת תרמת.
תרמת היא חברה צעירה יחסית, חלק מקבוצת MRP bsd, המתמחה בפיתוח כלים טכנולוגיים מכווני התרמה לעמותות.


החברה
מספקת שלושה שירותים עיקריים לעמותות:
1. בניית אתר אינטרנט ייעודי לעמותות.
2. פתוח מערכת לגיוס תרומות (CRM)
3. פתוח מערכת לניהול עמותה

הנה כמה תובנות מהפגישה המרתקת ומחשבות שלי לאחריה – הפעם אתמקד בעניין אתר אינטרנט יעיל:

אז, איך נראה אתר האינטרנט של הארגון שלכם?
אתר אינטרנט הוא חלון הראווה של העמותה. נכון שכיום "כולם בפייסבוק" , אבל לדעתי לאתר אינטרנט לעמותה יש תפקיד חשוב. הוא עוגן לפעילים ולפעילות בכלל. עם זאת, אתר "סתם" לא מספיק. עליו להיות להיות יעיל, פעיל ומוצלח.

מה חשוב באתר אינטרנט של עמותה?
1. שיגיעו אליו
2. שיישארו בו
3.
שיתרגשו ממנו
4. שיתרמו בו
5. שיחזרו אליו

אז איך עושים את זה?
על מנת שיגיעו אליו, על האתר להיות מקושר היטב במערכות חיפוש אתרים. על כך לא ארחיב הפעם, אבל ברור לי כי לשם כך כדאי להעזר באנשי מקצוע.
על מנת שהמבקרים שהגיעו ישארו באתר הוא צריך להיות רלוונטי לפונים אליו, זאת אומרת לספק להם מידע שהם צריכים!
על מנת שירגש - מוקד ויזואלי חזק בעמוד הבית יעשה את העבודה. רצוי כזה שנוגע ללב, אבל גם משדר אופטימיות. למה חשוב לרגש? רק ככה זוכרים אותך, רק ככה תורמים לך...
לדעתי על האתר להיות פשוט ויזואלית, בהיר ונעים לעין. עליו להעביר מסר ברור לפעולה, למשל הצטרפות לפעילות, רישום לניוזלטר או תרומה.

באתר אקים, עמוד הפתיחה מרגש, מצוייד בתמונות חזקות ומתחלפות. שימוש בצבע לוגו אקים. מדור החדשות שומר את הקוראים מעודכנים. האתר מספק מידע רלוונטי למחזיקי העניין: יש קישור לאתר תמיכה להורים וגם קישור למדריך זכויות ושירותים. ומה לגבי תרומה? באתר הזה כנראה לא מצפים לתרומה. אין כל קישור בולט לתרומה מקוונת.

מה מטרת האתר שלכם?
האם האתר נבנה לצורך מתן מידע או שאתם משתמשים בו גם כפלטפורמה לגיוס מתנדבים או התרמה? זאבי רוט מספר כי תהליך פיתוח אתר הוא תהליך מורכב. מתחילים ממיצוי ההבנה של מטרות העמותה והמשימה החברתית שהיא ממלאת. בוחרים מסרים בקפידה, שיהיו ברורים וקליטים. ומשם ממשיכים.

איך מעלים את הסיכוי לתרומה?
ראו כיצד האתר של Feeding America, עושה את זה: מדובר בארגון אמריקאי ענק - בנק המזון הלאומי של ארה"ב, ארגון גג למאות עמותות מקומיות בכל רחבי ארה"ב. קישור

בפתיחה - מסר ברור: "מגיבים לאסונות" ומיד - קריאה לפעולה: עזרו לנו לעזור לאחרים... להגברת תחושת האמפטיה והסולידריות - נעשה שימוש בצבעים חמים, בשילוב תמונות אופטימיות של אנשים, בקישור לסיפורים אישיים מרגשים ומיד קריאה לפעולה (תרומה) בצד, אבל ממש בולט: כפתור קישור לתרומה, בכתום בוהק.

מצאתם כפתור תרומה גם בעמודים הנוספים של האתר? מדובר ביתרון משמעותי. בעמוד בו מציגים תכנית חברתית- טוב לשלב כפתור תרומה לתכנית הספציפית.
זאבי רוט טוען כי מוטב לאפשר תרומה ישירה באתר ולא כהפניה לאתר סליקה חיצוני. לדבריו, הדבר מעורר יותר אמון בקרב התורמים.

למתעניינים, חברת תרמת מציעה שירות של בניית אתר, במתכונת של תבנית קבועה (זול יותר) או בניה מן היסוד (כולל תהליך חשיבה ותכנון של המסרים באתר). אפשרות שלישית היא חיבור לדף התרמה שמשתלב באתר הקיים של העמותה. הנה דוגמא (במחשבה טובה).

יש לכם אתר יעיל ומרשים? ספרו לי.

יום חמישי, 19 במאי 2011

אגוד מקצועי של מפתחי המשאבים בישראל- כנס ארצי ראשון

כנס ארצי ראשון של האגוד המקצועי של מפתחי המשאבים בישראל התקיים אתמול ברמת גן. "אין מדובר בהקמת ארגון - מדובר ביצירת מקצוע" היתה סיסמת הכנס. לאחר התארגנות של כשנתיים ויסוד רשמי של האיגוד לפני כשנה, הצהיר שי בן מרדכי, יו"ר האיגוד והרוח החיה מאחורי ההתארגנות החדשה, כי מדובר בפריצת דרך: היום אנו מניחים את אבן הפינה במקצוע גיוס ופתוח משאבים בישראל. מכריזים על פתוח משאבים כדיסציפלינה מקצועית.

גיוס משאבים אינו תחום חדש בארץ, כמובן. הוא למעשה ותיק מאוד ואפשר את פתוח חיי היישוב החדש בארץ, עוד לפני קום המדינה. המקצוע הזה הוא מרכזי בחיי העם היהודי מדורי דורות, בארץ ובתפוצות. אבל יחסית למקצועות אחרים, התחום המקצועי של אנשי מקצוע מתחומי הפילנתרופיה היה תחום פרוץ. עד כה.

באולם בכפר המכבייה התכנסו כ 250 אנשי מקצוע, בייצוג גבוה יותר של נשים והקדישו בוקר שלם לדיון באתגר הראשון של האיגוד המקצועי של מפתחי המשאבים: עיצוב זהות המקצוע. בכינוס הזה, התוכן עסק במבנה. האיגוד החדש מברר את זהותו ואת מהותו: מהו איגוד למפתחי משאבים? מה תפקידו ומהם גבולות המקצוע? מהם כללי האתיקה של המקצוע הזה? כיצד יוחלטו ענייני ההכרה וההסמכה, וכו'. עד היום הדברים לא היו מוסדרים בצורה ברורה. האיגוד לוקח על עצמו לעצב את המקצוע ולפתח את זהותו.

הנושאים המרכזיים שנדונו:
1. איגוד מקצועי - מהות ורגולציה.
2. קוד אתי לאיגוד
3. סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
4. תפקידי האיגוד החדש
5. מעמדו של איגוד מפתחי המשאבים בעולם.
6. מקומו של מפתח המשאבים בארץ.

איגוד מקצועי - מהות ורגולציה
השופטת בדימוס דליה דורנר השוותה את המקצוע של מפתחי המשאבים למנהלי השקעות. בשניהם הדרישה לאתיקה מקצועית ולאמון הגורמים שבכספיהם מטפלים היא קריטית. היא הסבירה כי רגולציה מסוימת של המדינה תסייע לארגון למצב את עצמו כגוף משמעותי.
פרופ' אסא כשר טען כי הסדרה של הכנסת היא שיאו של תהליך הגדרת מקצוע ואין להסתפק ברגולציה עצמית. ההכרזה של הקמת הארגון היא רק ההתחלה. כעת יש לבנות את מוסדותיו ותפקידיו. לדבריו, כדי "להיות מקצוע" יש צורך במספר דברים: גוף ידע שיטתי, הנרכש בקורסים של הכשרה מקצועית, מיומנות- ארגז כלים שיעזור לאיש המקצוע לעסוק בעבודתו. רשת חברתית פעילה של אנשי מקצוע, יכולת להסביר את השיקולים הכרוכים בעבודה המסויימת, אתיקה וערכי מקצוע יחודיים.

קוד אתי לאיגוד
הוסכם כי נושא זה הנו אחד התפקידים החשובים של האיגוד. פמלה דוייטש, יו"ר ועדת הקוד האתי של האיגוד, הציגה את העשייה של הועדה. על השולחן עומדת הצעה לקוד אתי. קישור להצעה

סוגיות הכרה, הסמכה והתעדה
עו"ד ירון קידר, יו"ר ועדת ההסמכה הציג מסקנות ביניים של דיוני ועדת ההסמכה של האיגוד.
לרשות האיגוד יעמדו שלושה כלים להסדרה של התחום:
הכרה
Recognition. הצטרפות וולונטרית של ארגון או אדם פרטי לאיגוד.
הסמכה
Accreditation. שלב הסיום של מכלול מרכיבים מקצועיים ואתיים. גוף חיצוני מסמיך ומעיד על כשירותו המקצועית של האדם/ הארגון לבצע משימות באופן העומד בדרישות הייחוס ונותן מענה לצרכנים. יש צורך בתהליך הכשרה על מנת לקבל הסמכה.
התעדה – קבלת תעודה הנותנת אישור מקצועי ומעגנת את המעמד של ההסמכה וההכשרה.

חברי הועדה ממליצים, בעקבות סקר שהוצג בפני 100 מחברי הארגון, על מתווה פעולה דו שלבי: הכרה והסמכה. עד להסדרת מערכת ההסמכה מוצעות הדרישות הבאות לצרכי הכרה מקצועית במפתח המשאבים:
1. מחויבות לקוד האתיקה
2. השכלה של תואר ראשון
3. ותק מקצועי של שנתיים בתחום
4. המלצה חיובית לפחות משני ממליצים
5. ראיון אישי על ידי חברי ועדת ההסמכה.

תפקידי האיגוד החדש
חברי פאנל נשאלו על ידי המנחה חן אברהמס: מה המשימה החשובה ביותר של האיגוד?אלה היו התשובות: הקוד האתי, (אילנה דורפמן), הפרייה הדדית וחינוך לפילנתרופיה ( יוסי קליין ), בניית קהילה שתיצור תחושת יחד (רוברט קוואלקו), מנטורינג (שמעון ארבל), מקום להעשרה, להכשרה ולנטוורקינג (מוחמד דראוושה).


איגוד מפתחי המשאבים בעולם
אורח מקסים ומעניין היה רוברט קוואלקו, יו"ר האיגוד האירופי של מפתחי המשאבים.
Robert Kawalko
הוא הציג את תמונת המודעות למקצוע פתוח המשאבים באירופה. באיגוד האירופי חברים 797 ארגונים ו 8,145 אנשים פרטיים. בחלק מהארצות יש צורך ראש וראשונה בהכרות עם המושג "פתוח משאבים" במקומות אחרים, בריטניה למשל, המקצוע מבוסס מאוד. האיגוד האירופי פתחי המשאבים קבע, לאחר תהליך ארוך, את הנושאים שצריכים להיכלל בקורס של גייסי משאבים. האיגוד עוסק גם בכללי האתיקה ובעידוד ארגונים מקומיים לקדם קוד אתיקה והתמקצעות משלהם. לדבריו יש צורך להבחין בין מה שחייבים לעשות בפתוח משאבים, מה יכול להעשות ומה אסור שיעשה.

כמה תפיסות בסיסיות שהציג:

1. גייס המשאבים הוא השגריר של הארגון מול התורמים.
2. גיוס משאבים הוא עבודת צוות.
3. תקציב ארגוני צריך להיות מגוון. כמו ארבע רגליים של כיסא: תמיכות וכסף ציבורי, עסקים, הכנסות עצמיות, תרומות מאנשים פרטיים.

4. תחביב או מקצוע? בפתוח משאבים חשוב להיות מקצועיים אבל יש להיזהר ממסחור.
5. שמירה על איזון בחיים האישיים והמקצועיים. רבים באולם הסכימו בקול עם דבריו אלה.

מה מקומו של מפתח המשאבים בארץ?
פאנל בהנחיית אורנה אלשייך, מנכ"ל קרן גלנקור עסק בכך. חמוטל גורי , יועצת לקרן סמואל סבה ומנהלת שותפה בקרן דפנה יזרעאלי ובעבר בקרן החדשה לישראל, אמרה כי על מפתח המשאבים הוא הפנים הטובות ביותר של הארגון. לדעתה תכונה החשובה ביותר שלו היא אהבת האדם. התשוקה לעניין ולמשימה גם היא קריטית. משתתפים אחרים (יהודית יובל רקאנטי) דברו על אפקטיביות . דובי ארבל מנכ"ל ארגון מידות טען גם הוא כי חשוב ביותר עבור מפתח משאבים לוודא כי התרומה שהוא מגייס מחוללת השפעה, מטיבה עם אנשים ועושה את החברה בכלל טובה יותר.

זה היה אירוע מכונן. אבל רק שלב הפתיחה לתהליך ארוך. כעת יש מקום לבסס את ההתארגנות החדשה. על הפרק עומדות שאלות רבות: מה הופך את גיוס המשאבים למקצוע? למי נתונה הנאמנות של המגייס? האם לגייס יש אחריות לאפקטיביות של התרומה? מהו השכר הראוי? כיצד מודדים הצלחה? מה המינוח הראוי מגייסי משאבים/ מפתחי משאבים? הזהות המקצועית. מעמד היררכיה ארגונית. הכשרה והסמכה. המיומנויות האישיות הדרושות. ועוד ועוד.
הארגונים החברתיים, אנשי המקצוע והתורמים בעצמם , כולם ירוויחו מפעילות של ארגון מקצועי של מפתחי המשאבים. שתהיה דרך צלחה!

אם אתם גייסי משאבים , מפתחי משאבים או רוצים להיות כאלה - הכנסו לאתר האגוד והצטרפו.


יום חמישי, 28 באפריל 2011

עבודה בשבת. ברוח אחד במאי.

הפוסט הזה נכתב בעקבות לימודיי בבית מדרש מתקדם בארגון אלול. במהלך השנה עסקנו בהיבטים רבים של השבת, לאור תקופות היסטוריות שונות. בהגשת הסיכום, בחרתי להתייחס לתפקידים של שלושת מגזרי החברה בהקשר של עבודה בשבת. (אין כאן כוונה כלל וכלל להקיף את כל היבטי הנושא, אלא להביא נקודת מבט אישית כחלק מהתהליך הלימודי שלי ושל הקבוצה). פוסט ברוח אחד במאי.

ח
שֵׁשֶׁ
ת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.
ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ...(שמות כ')

נקודת המוצא שלי היא כי יום שבת משמש יום מנוחה, שהוא הכרחי לגוף ולנפש, לאדם ולעובד. אני רואה בו זכות סוציאלית מן המדרגה הראשונה. כיצד בא לידי ביטוי כיום תפקידם של שלושת מגזרי החברה שלנו: המגזר הציבורי, המגזר העסקי והמגזר הוולונטרי בהקשר של הציווי המקראי בעניין השבת?


המגזר הציבורי. חקיקה.
דרך ארוכה עברנו מימי המקרא. כיום, המדינה היא זו שמסדירה ומגדירה בחוק את זכויות העובדים ואת שעות עבודה והמנוחה שלהם. הנוסח שנקבע מעצב למעשה את דמותה של המדינה כמדינה יהודית.

שעות המנוחה השבועית הינן לפחות 36 שעות רצופות לשבוע. המנוחה השבועית תכלול לגבי יהודי את יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי יום שישי/שבת/ראשון לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו.
(מתוך אתר ההסתדרות החדשה). (לנוסח החוק)

על מטרתו של האיסור על העסקת יהודי בשבת כתב נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר.

בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל.

5073/91 תיאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה (מתוך ויקיפדיה).

יש המון מה לומר על סוגיית החוק ובמיוחד על משמעותו בנוגע לכך שליהודים לא ניתנת זכות בחירת יום החופש. אבל הפעם לא אתייחס לכך, אלא רק אצביע על מאזן הכוחות הבין מגזרי הכרוך בסוגיית העסקת עובדים בשבת.


המגזר העסקי. זכויות עובדים כחלק מאחריות התאגיד
הסוגיה של עבודה בשבת, מהווה חלק מסוגיות האחריות התאגידית של הפירמות. כידוע, ענינה של האחריות התאגיד היא האופן בו הפירמה לוקחת אחריות על הדרך בה היא עושה עסקים. אחריות חברתית של עסקים היא השילוב בין התנהלות עסקית וערכים חברתיים-סביבתיים. אחריות חברתית של התאגיד נוגעת במגוון רחב של נושאים ותחומים. המרכזיים ביניהם הינם: ניהול , אתיקה, סביבת עבודה, השקעה בקהילה, קיימות וסביבה, גיוון תעסוקתי, שיווק ומוצרים אחראיים, זכויות אדם ואזרח, ספקים ושרשרת האספקה, שותפויות ועוד. (מעובד מתוך אתר ארגון מעלה )

אם כן, הסוגיה של עבודה בשבת, או למעשה שמירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, כלול בתחום הרחב של סביבת עבודה, חוקי המגן וזכויות העובדים. הקוד של ארגון מעלה – הארגון של העסקים המנהיגים ומטמיעים אחריות תאגידית וגם דרוג מעלה המדרג עסקים לפי מידת האחריות התאגידית שהם מפגינים, אינם עוסקים בכך בצורה רחבה, אלא מציינים כי על עסקים לפעול בהתאם לחוק. אנחנו מצפים מעסקים לעמוד בדרישות החוק. האם העסקים נענים לציפייה הזו, לדרישת החוק? האם המדינה מפקחת? חוק שעות עבודה ומנוחה חשוב הן לאדם והן לחברה. הוא דואג בין השאר גם לשמירה על זכותם של בעלי עסקים מקומיים למנוחה. וזאת למשל, על רקע הלחץ של תאגידי הענק להפעיל מרכזי קניות בשבת. החוק הכתוב אינו מספיק. על מנת לשמור על זכויות העובדים יש צורך במנגנוני התראה ופקוח של גורמים ציבוריים וחברתיים.

המגזר השלישי. התראה על עוולות ושמירה על זכויות.
חלק מתפקידיו של המגזר השלישי הוא להצביע על עוולות חברתיות, להניע שינוי חברתי ולהציע דרכים חדשות לפעול. בהקשר שלנו, תפקידו של המגזר השלישי לשמור על זכויות העובדים מול המעסיקים, להתריע על אי שמירת החוק ובחלק מן המקרים לעודד ולדרבן גם את המגזר העסקי לשמור על זכויות העובדים המעוניינים ואלה שאינם מעוניינים לעבוד בשבת. וכך, ארגוני העובדים, כמו כוח לעובדים או הסתדרות העובדים החדשה, עושים את מלאכתם במתן מידע, במאבק על זכויות ובתמיכה משפטית. ארגון מעלה, מעודד עסקים לפעול מתוך אחריות תאגידית כוללת. תפקידם חשוב ביותר לשיח הציבורי בעניין השבת ובפרט וגם, ובעיקר בעניין זכויות עובדים בכלל. כדאי לשים לב לארגון מעניין - במעגלי צדק. הארגון מפעיל מערך בדיקה של "כשרות חברתית" בו עסקים העומדים בכללים של נגישות לאנשים עם מוגבלויות ושל הוגנות בהעסקה מקבלים "תו חברתי". הציבור מוזמן לתגמל עסקים אלה ולבקר אצלם יותר .


היום, ממש לקראת האחד במאי , אני מאמינה כי הדיאלוג בין המגזרים הוא המפתח לשינוי חברתי ובמיוחד לשמירה על זכויות העובדים. הפגנת אכפתיות ואף לחץ מצד צרכנים, לקוחות והציבור בכלל על העסקים ישפיע עליהם לציית לחוקי המגן ולשמור על זכויות העובדים אצלם.

יום חמישי, 14 באפריל 2011

המון כרטיסי ברכה לחג. נקודות למחשבה


חג שמח!
גם אתם, כמוני, קבלתם בוודאי ברכות במייל לקראת החג. מכרטיסי הברכה המודפסים לא נשאר זכר והפורמט המרכזי הוא המייל. המסורת משתנה אבל נמשכת. ממשיכים לשמור על קשר. ממשיכים לשלוח.

ברכה לחג היא אחד הכלים של ארגון בדיאלוג עם מחזיקי העניין שלו. היא מתאימה גם לארגון שתקציבו מצומצם. רצוי להתייחס לברכה האלקטרונית כחלק מהשיח הארגוני וכדאי שתהיה תואמת לשפת השיח הכוללת של הארגון ולמסרים שאנו רוצים להעביר במהלך השנה. היות ומדובר בברכה ארגונית, אנחנו לא מסתפקים רק במסירת איחולים חמימים ומשפחתיים לחג. לפני ששולחים כדאי להשקיע מחשבה במטרת הברכה, בצרכי קהל היעד וכמובן בעיצוב של הברכה ובתוכן.

מבחינת התוכן - זו ההזדמנות להעביר את המסר המדויק שלכם, (בטוחה שיש לכם כזה, ואם לא - מוטב שיהיה), להודיע על החידושים ולהזכיר שאתם קיימים ושאתם עושים דברים נפלאים.
מבחינת העיצוב - כדאי להתייחס לצבעים, למוטיבים הגרפיים ולסוג הכתב כחלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית ומהמיתוג של העמותה.
אבל האתגר הגדול בתוך השפע הגדול כיום הוא להפתיע, לא להיות שבלוניים, לבלוט, להיזכר ולעניין את הנמענים.
מה עושה את הברכה רלוונטית ומסקרנת? לדעתי הדברים האלה:
1. שתשמח
2. שתהיה יפה, מרעננת ונעימה לעין
3. שתתן ערך מוסף.

אהבתי את הברכה של ארגון מעלה. היא עונה על שלושת הקריטריונים.
קצרה באופן מפתיע, לא מעייפת , ונותנת מידע חדש לגבי תכניות הארגון להמשך השנה.


אהבתי גם את הברכה של הקרן החדשה לישראל, בשל ההצלחה שלה
לסכם עשייה רבה בדרך ויזואלית ומושכת

ומה לגבי העיתוי? יש את ההרגל ואת ציפיות המסורת. אבל חשבתם, שאולי אפשר לשלוח כרטיס ברכה גם במועד אחר בו תהיה לכם הזדמנות לבלוט?

אני מזמינה אתכם לספר לי ולשלוח אלי ברכות טובות שקבלתם. המוצלחות יפורסמו כאן.

וכפי שראיתם, לכבוד האביב ריעננתי את עיצוב הבלוג שלי. בשלב זה השתמשתי אמנם בסרגל הרגיל של הבלוגר, אבל ההרגשה היא של התחדשות. אשמח לשמוע דעתכם. חג אביב שמח!

יום חמישי, 31 במרץ 2011

אתם עמותה או ארגון? עניין של מיגדר

כתיבה לקרן פילנתרופית או בקשה לתרומה היא אומנות בפני עצמה. בפניה לעסקים, מוטב להיות ברורים, ממוקדים ותמציתיים במיוחד. בהנחה ועשיתם את הבדיקות המקדימות והחלטתם לנסח מכתב – אתם בוודאי מתייחסים לשאלות הללו:

  • · מה המטרה? מה אנחנו רוצים להשיג?
  • · איך נציג את עצמינו ואת המשימה החברתית שלנו בפיסקה אחת?
  • · איזה רגש נרצה לעורר?
  • · כיצד תראה הקריאה לפעולה...

כקוראי הבלוג הזה, אתם מבינים שאני אוהבת מילים, מתענגת על השפה העברית ובכלל מאמינה כי שפה משפיעה על התודעה. לכן, כאשר אני קוראת בקשות לתרומה או כשאני מתבקשת לייעץ לארגונים בנושא הכתיבה, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות בודקת האם המכתב מנוסח בזכר או בנקבה.

מה ההעדפה שלכם? האם אתם מציגים את עצמכם כעמותה או כארגון חברתי?

שימו לב כי
כאשר כותבים כעמותה, הניסוח הוא בנקבה: העמותה מפעילה, העמותה מארגנת, העמותה נותנת שירות....

כאשר כותבים כארגון או כארגון חברתי - הכתיבה בזכר. הארגון מעסיק, הארגון תומך הארגון מסייע....

האם אתם משוחחים על הארגון שלכם בזכר או בנקבה? משתמשים במונח ועד מנהל (זכר) או הנהלה ציבורית (נקבה)? בכלל, חשבתם האם לעמותה שלכם יש איכויות נשיות או גבריות? הכתיבה יכולה לשקף את זה.

כתיבה טובה תגוון ותשלב בין השפה הנשית והגברית. בין כתיבה על "העמותה שלנו" לבין הסבר על "הארגון שלנו". נכון, למילה "עמותה", יש גם קונוטציות אחרות שיש לקחת בחשבון, מלבד הנושא המגדרי ובכל זאת חשוב שנהיה מודעים גם לעניין המגדר.

ואני?
דווקא בשל העובדה שהשיח סביבנו הוא גברי בעיקרו, אני מעדיפה לקרוא על עשייה חברתית שכתובה ב"נקבה", לכן אוהבת שימוש במילה עמותה (וגם אגודה, התאחדות , הסתדרות ) שתורמת לשיח נשי בעשייה החברתית ובתרבות בכלל.