יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

מעטפות צהובות ומסרים שקופים. אמון ושקיפות בגיוס תרומות


רואים את האיש החביב הזה עם הצהוב בכיס?
מדובר במדריך סיורים בסן פרנסיסקו, הפעיל בארגון שנקרא City Guide. קישור . זהו ארגון התנדבותי המוציא מדי חודש, עשרות סיורים בשכונות העיר - ובחינם. בארגון עובד אחד בלבד מועסק בתשלום וכל שאר הפעילים והמדריכים עושים זאת בהתנדבות. הארגון נמצא בשטח שנים רבות ורמת הסיורים שלו גבוהה (בדוק).
ובכן, מה שיש למדריך הזה בכיס זו מעטפה צהובה. כאמור, הסיורים בחינם. אבל בתחילת הסיור המדריך מוציא מעטפה צהובה ואומר שבסיומו הוא יזמין את המשתתפים להכניס למעטפה כסף המיועד לתרומה לפעילות הארגון.

אתם הייתם תורמים?

כל האמריקאים תרמו. (3-5 דולר). גם אני. עם זאת, מיד
כמובן שאלתי את עצמי: האם זה תקין? התורמים לא מקבלים קבלה והמעטפה מועברת לידי המדריך. אמממ. תרומות במעטפות בארץ זה עניין עם קונוטציה מאוד מאוד שלילית...

הכל עניין של אמון
האמריקאים והתיירים תורמים כי הם מאמינים שההתנהלות של הארגון מוצלחת וחיובית. וגם כי הם אסירי תודה על הסיור.
(במאמר מוסגר אומר לגייסי המשאבים שביניכם, כי הפעילות של City Guide מתבססת על תמיכה של קרנות ושל אנשים פרטיים ויש להם גם שיתופי פעולה עם עסקים (מלונות). הם גם מייצרים הכנסה על ידי מכירת סיורים ב"תפירה אישית" לקבוצות ולאירועים מיוחדים. אז יש מה ללמוד מהם על תמהיל מקורות הכנסה).

נזכרתי בחוויה הזו השבוע כאשר ראיתי בפייסבוק את ההבהרה שהוציאה מנכ"ל עמותת עיגול לטובה דנה ארגוב טיקוצקי. בעקבות פרסום כתבה של ליאור דטל מעיתון The Marker . הכתבה בעיתון חשפה נתונים של שיאני השכר הגבוה מקרב ארגוני המגזר השלישי . דנה ארגוב טיקוצקי נכללה ברשימה. העובדה הזו הביאה לכך שעמותת עיגול לטובה קבלה מהציבור תגובות קשות ביותר.

למי שלא יודע, עיגול לטובה קמה במטרה לעודד ולאפשר תרומות קבועות על ידי הציבור, באמצעות עיגול תשלומים (המבוצעים באמצעות כרטיס אשראי) כלפי מעלה, לסכום עגול קרוב, ותרומת ההפרש בין סכום התשלום המקורי לבין הסכום העגול הקרוב לארגון ללא כוונת רווח על פי בחירת התורם. (מתוך האתר שלהם)

השקיפות היא המפתח
התקפה כזו של תורמים או חברים פוטנציאליים מהווה כמובן נזק לא מבוטל לאמינות של העמותה. במיוחד לעמותה הפועלת בתהודה תקשורתית גבוהה. מגייסת ידוענים מפרסמת ונוכחת במרחב הציבורי כדי לקדם את תרבות הפילנתרופית בישראל.
המנכ"ל פרסמה בבלוג הבהרה כי כספה משולם במלואו מתרומת המייסדים וכי 100% מהכספים הנתרמים על ידי הציבור מופנים כולם לארגונים המוטבים בלבד. טוב עשתה.

הדיון על גובה השכר בעמותות הוא דיון ציבורי חשוב. דעתי היא כי על מנת שיהיו ארגונים חברתיים שינוהלו בצורה מקצועית ואפקטיבית, יש להעסיק בהם מנהלים מקצועיים. למנהלים טובים יש לתת שכר טוב. גם במגזר השלישי.

עם זאת, זכותו המלאה של ציבור התורמים לדעת לאן מופנה הכסף שלו. זו גם חובתם של חברי העמותה. חשוב לדעת גם: האם גייסי המשאבים עובדים על עמלות?, מה גובה התקורה? לאן מופנים המשאבים? ואפילו כיצד מושקעים הכספים של העמותה? מידע שקוף יאפשר לנו התורמים לקבל החלטות מושכלות ולהשקיע את כספנו בתבונה.

ולכן נדרשת שקיפות.

אם אתם רוצים לפתח אמון בקרב התורמים לעמותה שלכם - גלו שקיפות מרבית.

1. ערכו בדק בית פנימי, בעצמכם או באמצעות גופים מקצועיים רלוונטיים למשל, מידות. או קמרון
2. פרסמו נתונים רחבים ככל היותר על פעילות הכספית שלכם באתר האינטרנט, בצורה בהירה.
3. היו גלויים עם התורמים שלכם ועם הקרנות אליהן אתם פונים.

שהרי בסופו של דבר - כולם רוצים לטובתכם - הצלחה במשימה החברתית שלקחתם על עצמכם.

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

להגדיר מחדש את מושג 'קשרי עסקים וקהילה'

אנו בעיצומו של שינוי מהותי במה שנהגנו לכנות "קשרי עסקים וקהילה". יתכן והמושג הזה אינו רלוונטי עוד, או משמעותו תשתנה. אם בעבר המושג הזה בשימוש לתיאור יחסים בהם העסקים הם אלה הבוחרים לתרום לארגונים החברתיים כסף, מתנדבים או שירותים, כיום התמונה אחרת לגמרי. הציבור דורש משהו אחר.

ביטול כנס מעלה לאחריות תאגידית, עליו נודע לפני מספר ימים, מצביע גם הוא על תמורה. ארגון מעלה – עסקים מנהיגים אחריות חברתית, החליט לבטל את הכנס המסורתי שלו בו תאגידים ישראליים נפגשים, לומדים ומציגים את הפעילות שלהם בתחום האחריות התאגידית, ואף מקבלים פרסים על כך. במעלה בחרו השנה חלופה של כינוס שולחנות עבודה דיאלוגיים.

מצד אחד, מהלך זה מעביר את "קשרי עסקים וקהילה" למישור דיאלוגי - הדדי שארגונים חברתיים ציפו לו כל הזמן. עם זאת, קיים חשש כי הוא יעצור את התנופה שנושא האחריות התאגידית הפומבית קבלה במהלך השנים. (וכן, בעיניי – מתוך המסגרות לדיון שהציעו, רק השולחן שעוסק בהוגנות בעסקים באמת עשוי לחדש משהו).

מדוע זה קרה? הסביבה הציבורית מחייבת שינוי.
העיסוק באחריות התאגידית עובר כעת, בצדק, למישור של שיחה, דיון ומאמץ להבנה מעמיקה. והארגונים החברתיים הם כרגע מחזיקי עניין בעלי עוצמה בתהליך. זו הכוונה המוצהרת. ואולי גם- העסקים וארגון מעלה, חוששים ממהומות שעלולות להיגרם בכנס עסקים שכזה, בו בדרך כלל יש גם נוכחות של ארגונים חברתיים.

במערכת היחסים החדשה של קשרי עסקים וקהילה, התאגידים אינם יודעים עדיין כיצד להגיב לדרישת הציבור ואינם מבינים עדיין (וגם הציבור לא) את עומק השינוי הנדרש והמצופה מהם. נכון, שטראוס, אסם ואולי גם אחרים הודיעו כי יורידו מחירים למספר מוצרים או ישמרו על המחיר הקיים, אולם, מנגד, הפעילים החברתיים יוצאים לרחובות בדרישה מהממשלה לעשות את תפקידה ולהיענות לרצון העם ועצומות בקריאה לחרמות על חברות דלק למשל, ממשיכות ומתפרסמות.

הציבור דורש אחריות תאגידית.
להבנתי, הציבור דורש מהעסקים את הדברים הבסיסים - התנהלות מתוך אחריות תאגידית:

  1. אחריות – של העסקים כלפי החברה וכלפי הסביבה.
  2. שקיפות - של הפעילות העסקית, כלפי הלקוחות וציבור בעלי המניות.
  3. הוגנות - לגבי הדרך בה התאגיד עושה את עסקיו. וכן כלפי העובדים והצרכנים שלו.
  4. הזדמנות – על ידי מניעת ריכוזיות ומונופולים.

זו דרישה לשינוי אמיתי שלמעשה נמצאת בשיח שלנו, אנשי המקצוע בתחום קשרי הקהילה והאחריות התאגידית, כבר למעלה מעשור. והנה כעת, הציבור עצמו דורש את זה. מוטב לעסקים להיערך לכך. לא רק משום שזה חשוב לחברה, אלא משום שזה חשוב לעסקים. על בעלי העסקים להבין כי אם בסופו של דבר לא ינהלו את עסקיהם מתוך אחריות תאגידית אמיתית, מלאה, שקופה והוגנת – הם יחטפו חזרה את מחאת הציבור. ורוב רובם של העסקים בישראל, לצערנו, עוד רחוקים מהתנהלות כזו מרחק רב.

אני מאמינה כי עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי, ואף לטפל בעוולות חברתיות.
אל להם להסתפק בהתנדבות העובדים או בתרומת שווה כסף. בארץ יש בהחלט עסקים הפועלים לחולל שינויים חברתיים. רשת פישמן למשל, מקדמת בעקביות, זה למעלה מעשר שנים אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. לחץ ציבורי ומאמץ של ארגונים חברתיים הביא לכך שיותר ויותר עסקים קולטים עובדים הנמנים עם אוכלוסיות מודרות. עשרות תאגידים חברים בקואליציות ייעודיות של עסקים כדוגמת קו משווה ( להעסקה של אקדמאים ערבים) ונגישות ישראל (להנגשת עסקים עבור אנשים עם מוגבלויות). חברות מפתחות שירותים ומוצרים חדשניים – ירוקים. ואנו רואים ניצנים של מיזמים וחברות כגון 'כל יכול', 'סיפור חוזר' וליליות, המשלבים מטרה עסקית עם מטרה חברתית. למעשה, השינוי כבר כאן. והדרך הישנה לעשות עסקים – היא של העולם הישן.

זה בדיוק הזמן בו עסקים צריכים לערוך שינוי עמוק בדרך בה הם משפיעים על הקהילה ובדרך בה הם תורמים לארגונים בקהילה.

לגבי תרומות, היום, מעט מדי עסקים תורמים מעט מדי כסף. (סקר של משרד התמ"ת משנת 2008, הראה כי רק כ-% 9 מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל תורמים לקהילה). לדעתי, חלק ניכר מהכסף שנתרם אינו יעיל ואינו מצליח לחולל שינוי חברתי.

אני רוצה להאמין כי בכוחם של התאגידים לשנות את זה, במידה ויתייחסו לכספים שהם מעבירים לקהילה בתור השקעה בשינוי חברתי. הדבר דורש חשיבה עמוקה, לטווח ארוך. מוטב שיעשו את המהלך הזה יחד עם המחלקות העסקיות או השיווקיות שלהם. לא במנותק.

וכך, על בסיס של התנהלות עסקית אחראית, לצד תרומה כספית משמעותית ואפקטיבית לארגונים חברתיים, עסקים שיפתחו שירותים ומוצרים חברתיים, מועילים לסביבה ולחברה יעשו טוב לקהילה ולעסק כאחד. זו ההשקעה המיטבית. ותהליך הפיתוח הזה– הוא חייב להיעשות בדיאלוג, יחד עם ארגונים חברתיים מומחים ורלוונטיים. זו הדרך הנכונה.

יום שני, 3 באוקטובר 2011

שנה טובה וגמר חתימה טובה


"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות. היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של יאוש; הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי; גן עדן ציפה לכולנו, או היפוכו הגמור - בקיצור, התקופה דמתה כל כך לזו הנוכחית... " צ'ארלס דיקנס, בין שתי ערים.

הבחירה בידינו.
עת הרהור ואופטימיות.

ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה
לכם, קוראי הבלוג שלי





עפרה
יוסמיטי פארק, קליפורניה.
ערב ראש השנה, תשע"ב

(צילום: ג. פלמר)

יום שבת, 1 באוקטובר 2011

הרחוב חוזר להולכי הרגל - מיזם עירוני משולב

מה הייתם אומרים אם במקום שלושה מקומות חנייה בתל אביב היתה קמה גינה? בודאי היתה נוצרת צעקה ציבורית. אין מספיק חניה. אבל בסן פרנסיסקו, הציבור מקדם בברכה מרחבים עירוניים לטובת התושבים, על חשבון מכוניות פרטיות. זה עניין של סדרי עדיפויות.

"אנו נתנו למכוניות מרחב בלתי פרופורציונאלי ברחובות שלנו והגיע העת להתחיל להחזיר משהו ממנו להולכי הרגל, מהם נגזל המרחב". William Whyte
The social life of small urban spaces1980
מתוך תערוכה ויוזמה עירונית של SPUR – studio for URBAN projects


תנועה עירונית המשלבת פעילים חברתיים, אמנים, מעצבים, אנשי מחקר ומתנדבים רבים, בתמיכת העירייה ועסקים מקומיים, פועלת בסן פרנסיסקו על מנת להחזיר חלקים מן הרחוב העירוני לשימוש הולכי הרגל.
SPUR הנו ארגון לתכנון ולמחקר עירוני, זהו ארגון חברים וולונטרי, הפועל על ידי מחקר, חינוך וסינגור לשיפור התכנון העירוני. הם פועלים בחמישה שלבים מובחנים:
1. חקירה ומחקר
2. הקמת צוות פעולה למחקר עומק
3. פרסום עמדה מבוססת
4. קריאה לפעולה
5. יישום

התנועה הזו קיימת שנים רבות בעיר. כעת הם מפרסמים בתערוכה הפתוחה לציבור, מגוון יוזמות עירוניות להחזרת המרחב הציבורי לציבור, יוזמות שהם עודדו ומתקיימות בערים שונות בארה"ב ובעולם ומציעות אלטרנטיבה לשימוש ברחוב העירוני.

אחד המיזמים הפועלים כבר מספר חודשים ברחובות סן פרנסיסקו נקרא PARKLET .
פארק לט יוצר כיסים של מרחב פתוח ברחובות העיר, מחייה את מדרכות העיר ונותן זריקת עידוד לעסקים המקומיים. המיזם מפקיע, בהיתר ובאישור העירייה, את צידי הכביש, במקום של שלושה מקומות חניה והופך אותם לפינות ירוקות לישיבה מנוחה ומרגוע. המרחב הזה, מעוצב היטב, משלב בסיס נאה על האספלט המרחיב את המדרכה, עציצים או שטח ירוק קטן המופרד באופן נאה מהכביש, כסאות ושולחנות או ספסלים, הפתוחים לישיבה לציבור. כמו כן ניתן לראות מס' מקומות חניה לאופניים. ככה זה נראה בשטח:

ההשראה ליוזמה העירונית הזו היא פעילות גרילה אמנותית שנקראה Park(ing) day, בה אמנים הפכו אזורי חניה לאזורים ירוקים, לתקופה מוגבלת. הפעילות אומצה על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות והפכה לתכנית עירונית. לא כל אחד יכול להפקיע מקום חנייה לטובת הציבור. העירייה עושה סדר ומקצה מקומות מיוחדים לכך. כיום ישנם 14 "פארקים" כאלה. זה נראה מקסים. בשנת 2011 יותר מ 70 אנשים ועסקים פרטיים פנו ליצירת המרחבים החדשים.

המתחמים הללו ממומנים ונבנים הודות להקצאת שטח ותקציב מטעם העירייה, תרומת ציוד של חברת הרכבות העירונית וחברות אחרות ותכנון בהתנדבות של אדריכלי נוף. העסקים המקומיים שמציבים את המרחב הזה מול העסק שלהם, מתחייבים לנקות ולסדר אותו. הציבור שיושב שם לא חייב להזמין מהמסעדה והוא יכול להינות מרגע עירוני של מנוחה, שיחה ושמש חורפית.

הנה הקישור לאתר המתאר את המרחבים הציבוריים החדשים הללו - ממדרכה לפארק
אני , כמובן אהבתי את השילוב של יוזמה אמנותית, הענות של העירייה ותמיכה של מתנדבים ועסקים. באמת כולם מרוויחים. מלבד הנהגים.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2011

התרמה בקופה - הגרסה המשודרגת. הישר מארה"ב.

אז זה מה שתעשי פה? שאלו אותי השותפים שלי למסע לארה"ב כשירדנו מהטיסה בשדה התעופה LAX. בוודאי , אי אפשר להתאפק. זה כל כך בולט. על שלטי הפרסום בשדה מופיעות במלוא הדרן מודעות המזמינות את המגיעים להיות מעורבים או לתרום לארגונים חברתיים מובילים. אתם יכולים למשל, לתרום את נקודות הטיסה, המיילים שלכם, או את הכסף שלכם לטובת חלומות של ילדים חולים. רק הגעתם ואתם יכולים לעזור.





אבל מה שמצא חן בעיניי במיוחד זה מבצע התרמה בקופות במספר חנויות בו זמנית. המבצע הזה, כמעט כמו מה שאנו מכירים, אבל קצת אחרת. הוא לוקח את מה שאנו מכירים מפייסבוק ומעביר אותו לעולם האמיתי. כן, מקיר הפייסבוק לקיר בעולם האמיתי ולא להיפך.
זה הולך ככה:
כולנו נתקלנו במבצעי התרמה בקופות. אנחנו מגיעים, מתבקשים להוסיף שקל לילדים נזקקים ובכך נגמר העניין. תרמת, או לא והמשכת הלאה. הפעם, נתקלתי בשידרוג של המהלך הזה.
תחילה ראינו צורה של בלון על קיר:


במבט נוסף גיליתי גלויה עם הסבר מול העיניים בעמדת התשלום.


מסתבר כי קרן המגייסת כספים עבור בתי חולים לילדים בצפון אמריקה, עורכת קמפיין לגיוס תרומות קטנות. הקונים בחנויות שדה התעופה מוזמנים לתרום דולר או חמישה דולר. אם תרמת - קבלת דף מעוצב וממותג בצורת בלון. גדול או קטן, בהתאמה. התרומות באזור לוס אנג'לס מיועדת לבית החולים המקומי לילדים. התורמים מוזמנים להוסיף אמירה או חתימה שלהם ולתלות את זה על הקיר של המסעדה. בסופו של דבר מתקבל הקיר הזה:



למה זה מצא חן בעיניי?
1. לתרומה יש אפקט חיובי מצטבר. אני משפיע/ה על דבר טוב, שמתרחב והולך.
2. התורם עושה משהו פעיל, אקטיבי ולכן זכיר.
3. תגמול מיידי. זו גאוה להיות חלק מתורמים ומברכים. לקיר מלא ברכות יש עוצמה.
4. התאמה מקסימה בין תרומה לבית חולים לילדים ולמתן בלונים וירטואלים לילדים.
5. הפירמות לא נמצאות על הבלונים בשום צורה. אין לוגו שלהן. הארגון החברתי, ממותג היטב, נמצא במרכז. העסקים נותנים את זמן הקופות ואת הבמה.
6. קמפיין משולב בחנויות של רשתות רבות גורם להרגיש את החוזק והסולידריות של הקהילה. שזה העיקר, למעשה.

נכון, מתן בסתר זה לא בטרנד. אבל המטרה היא הקובעת...
ואם שאלתם את עצמכם:"האם תרומות קטנות עובדות?", באתר הקרן מדוח כי משנת 1983 עד 2011 הקרן גייסה 4.3 מיליארד דולר שרובן בהצטברות תרומות של דולר אחד או דולרים בודדים. נקודה למחשבה.


קישור לאתר בית החולים בלוס אנג'לס עבורו מתפרסם הקמפיין המקומי שראיתי.

קישור לאתר הקרן- Children's Miracel Network Hospitals. כאן תוכלו לקרוא על עוד דרכים מדהימות של הקרן לגיוס כספים.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

הישראלים החדשים. שפה חדשה.


חברה אזרחית. צדק חברתי. פערים כלכליים. סדר יום ציבורי חדש. גבולות ההפרטה. תחרות. תחרותיות. ריכוזיות. שוק חופשי. מדינת רווחה. הזדמנויות שוות. סקטור ציבורי. ערכים. אחריות המדינה. גל מחאה.

TheMarker 2021 אורני פטרושקה. עולם עסקי. עולם חברתי. חזון. יושרה פנימית. סולידריות. חברת הזנק- אי סוציאליסטי. עידוד הנתינה. שילוב ושיויון לאזרחים הערבים. עתיד כחול לבן. יוזמות קרן אברהם. עיגול לטובה. לתמוך בעמותות – עניין תרבותי. תרומה מושכלת. לחבר בין צריכה לנתינה. משילות. מס ירושה. דן בן דויד. נתונים. חינוך. השכלה. תשתית תחבורה זמינה. רווחה צודקת. שירותי בריאות לכל. סדר מן היסוד. צומת דרכים בן-גוריונית. חלוקת הנטל. אכיפת חוקי המדינה. לשלם מיסים. חרדים. שרות אזרחי. מכון ראות. גידי גרינשטיין. אמנה ישראלית חדשה. צמיחה. הכללה. קהילתיות. איכות חיים. הכנסה פנויה. מרחב ציבורי. ציונות ערך ייחודי. אחריות תאגידית. מוסדות קהילתיים. בריאות. חינוך א- פורמאלי. תרבות. הכשרה. מכללה. צבא. מנועי הכללה. רשת קהילות. שיח ציבורי. מנהיגות אזרחית.

(המשך יבוא)

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

יוניון מוטורס חוגגת ומעניקה 20 מכוניות לעמותות

חברת יוניון מוטורס חוגגת 20 שנות פעילות בישראל ותורמת 20 מכוניות טויוטה לעמותות.
התחרות תהיה גדולה. הפעם לא בהצבעות הציבור. הועדה שגובשה להחליט על המענקים תידרש להכרעה קשה. קצת על המיזם וכמה הערות שלי , בהמשך.



אני בעד תרומה של חברות עסקיות לארגונים חברתיים. זו נקודת המוצא. אבל אני גם בעד השקעה של עסקים בקהילה לטווח ארוך ומתרשמת יותר מתרומה שמגיעה כחלק מאחריות כוללת של תאגיד כלפי החברה והסביבה.

אם כן, חברת יוניון חוגגת 20 שנות פעילות בישראל והחליטה לתרום 20 מכוניות לעמותות נבחרות. זה מבורך. אם אתם עמותה רשומה אתם בקלות יכולים לפנות דרך האתר הייעודי ולהגיש מועמדות.

אולי חלקכם ינשמו לרווחה. בניגוד למבצעים דומים שראינו, בארץ ובחו"ל, יוניון מוטורס לא יצאה בקמפיין דיגיטלי של בחירה באמצעות הצבעות הציבור. החברה הקימה ועדה.
חברי הועדה הם: השופט (בדימוס) אמנון שטרסנוב, יעקוב בורק , יו"ר מידות , רו"ח אבי ברגר ומנכ"ל יוניון מוטורס רן דנאי. לועדה שנבחרה תהיה משימה לא פשוטה. כיצד להכריע מי ראוי? אחד הקריטריונים שנבחרו הוא הוכחה של אפקטיביות ארגונית, לכן, שימו לב כי חלק מהשאלות בשאלון הן שאלות האפקטיביות של "מידות". כחלק מהתהליך תצטרכו להסביר מדוע מוטב ליוניון מוטורס להעניק את המכונית דווקא לכם. צפוי כי הועדה תתן עדיפות לעמותות שקבלו את "תו מידות לאפקטיביות".

מה הייתי מצפה מיוניון מוטורס?
1. להכריז כי הם יוצאים לדרך של אחריות תאגידית.
2. להכריז כי הם יתמכו בעמותות להם הם מעניקים את המכוניות גם בשנים הבאות.
3. להבטיח לעמותות מימון של דמי הביטוח ושל הדלק למכוניות גם בחמש שנים הבאות.

מתנות זה טוב , אבל העמותות זקוקות ליציבות ולהשקעה לטווח ארוך.

ולסיום, ראו סרטון שהופק על ידי טויוטה בארה"ב שהעניקה 100 מכוניות (בקמפיין ענק) והיוותה את ההשראה למיזם הנוכחי.
שיהיה בהצלחה!