יום שלישי, 23 בפברואר 2010

תחרות סרטונים על אחריות תאגידית

שימו לב לתחרות סרטונים בנושא אחריות תאגידית, של המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' . (הקישור יוביל אתכם למכלול הסרטונים). המדיה החדשה, כמון סרטונים ביו טיוב, והחשיפה בבלוגים, מאפשרת לעסקים לתקשר את הפעילות שלהם בערוצים חדשים. מצד שני היא גם גורמת לנו, ללקוחות ולצרכנים, לבחון ולשפוט את העשייה של החברות בדרכים חדשות וביתר קלות.

במה מדובר? חברות עסקיות הפעילות בתחום האחריות התאגידית התבקשו לשלוח סרטונים המתארים את ההשפעות החברתיות שלהן על החברה והסביבה. לפי מה שהתרשמתי, רוב הסרטונים עוסקים בקשרי קהילה של התאגיד ולא במכלול האחריות התאגידית
.

המרחק מהסרטונים הללו , שאורכם עד שלוש דקות האחד, לדו"חות עבי הכרס של אחריות תאגידית הוא עצום. עם זאת, הסרטונים נותנים הצצה ויזואלית לפעילות ולרוח של הפעילות ושל הפירמה. אין ספק שכל החברות השקיעו בהפקה, עשו עבודה מקצוענית גם אם מניפולטיבית. בין הפריימים ומתוך הבחירות שנעשו לקראת הגשת הוידאו, ניתן ללמוד הרבה על החברה.

בחרתי לצרף כאן סרטון של חברת בסט ביי. אהבתי את העובדה שבחרו להציג בחזית הסניף (והסרטון) פעילות חברתית של השמת עובדים עם מוגבלויות כנותני שירות. שילוב של משימה חברתית שמתחילה בעסק עצמו ויש לה השפעה רחבה על העובדים, על הקהילה ועל הלקוחות. החברה פיתחה שירותים חדשים שנותנים ערך מוסף לסניף המנגיש את עצמו לאוכלוסיות מיוחדות. הפרוייקט מצא חן בעיני. הסרטון ריגש אותי ולווא דווקא בשל עבודה קולנועית מיוחדת.

כדאי להציץ.



יום שישי, 12 בפברואר 2010

שנור בסופרמרקט

"רוצה לתרום 5 שקלים לחולי סרטן?"
" מעוניינת לרכוש כרטיס חיש גד? ולתרום 2 שקלים לנזקקים?"
"10 שקלים לילדים אוטיסטים?"

בשנים האחרונות אי אפשר לסיים קנייה בסופרמרקט או ברשת שיווק מבלי לשמוע את השאלות הללו. אני יודעת שהמטרה בדרך כלל טובה, ויודעת גם שעמותות נהנות מכספי התרומה הזו. מדובר בכסף "חופשי" ולא צבוע שמגיע כמו מים רעננים לתקציבה החרב של העמותה.


התמונה שצילמתי הבוקר בחנות של רשת ACE היתה שליפה תרתי משמע. שמעתי את הקופאית הנחמדה שואלת לקוחה לפני וראיתי מעל הקופה דף נייר קמוט עם לוגו של עמותת נגישות ישראל. עצרתי וקראתי כמה שורות לא כל כך ברורות. כל כך סתמי.

מה הקשר? למה דווקא לעמותה הזו?
האם ACE משתפת פעולה עם נגישות ישראל בעוד פרוייקטים?
האם הרשת תורמת גם מעצמה או רק מתרימה את הלקוחות?

חבל שבשום מקום לא מצויין זאת. אם הם היו תורמים בעצמם היה ראוי לציין כי הם עושים מצ'ינג או משהו דומה. כמובן המקרה של הרשת הזו היא רק דוגמא אחת. הנושא מעסיק אותי גם במקרים דומים.

יש ותאמרו כי העובדה שהרשת מאפשרת להשתמש במתקנים שלה לצורך גיוס התרומות היא התרומה שלה. זה נכון, אבל זה לא מספיק. דווקא ברגע שאני מוציאה כסף בקניה, יש בי משהו שרוצה לראות את העסקים מכניסים את היד לכיס ותורמים מזומנים בעצמם. זה גם יעודד אותי לתרום.

במקרה של ACE ניגשתי לקופה הראשית ושאלתי האם הם גם תורמים בעצמם. התשובה היתה שכן אבל לא ניתן היה לקבל פרטים נוספים . "זה מלמעלה" נאמר לי. הכוונה היתה לא לאלוהים... אלא להנהלה הבכירה. ברור כי הצוות לא מעורב בעניין. זה פיספוס מסוג מהותי אחר.

אז רשתות מסחר יקרות, אם אתן חושבות שהעמותה ראויה, אם אתם תורמים בעצמיכם, אל תתביישו לומר לנו את זה. ספרו לנו, היו גאים בכך. אנחנו נצטרף בשמחה.

ובכלל אל תסתפקו בשנור אלא עזרו לחולל שינוי חברתי.

שבת שלום

יום חמישי, 4 בפברואר 2010

עידן חדש - קשרי קהילה 2.0

נראה כי השאלה: "האם קהילה וירטואלית היא באמת קהילה?" היא כבר שאלה מיושנת. אלישבע סדן מציינת בספרה החדש עבודה קהילתית כי למושג קהילה עשרות הגדרות שונות. לדעתה, אם תבחנו קהילה וירטואלית שאתם חברים בה ותנתחו אותה באמצעות ארבעה פרמטרים של תחושת קהילה: חברות, השפעה, אינטגרציה ומילוי צרכים וקשר רוחני (על פי מקמילן ושביס, 86) בוודאי תווכחו כי מדובר בקהילה של ממש.

רשת האינטרנט מלאה קהילות שונות ומשונות, רוגשות ורוחשות. חלקן מתארגנות במהירות שיא, לעיתים סביב נושא בוער והאמת, הן יכולות גם להיעלם בדיוק באותה מהירות. אבל לחלקן השפעה גדולה שבמקרים מסויימים עלולה להיות קשה ואף הרסנית.


לא מזמן פורסם ב Harvars Business Review מחקר של בוסטון קולג' שעסק בדיוק בענין הזה. הטענה היא כי בעידן המהיר של הרשתות החברתיות, הטוקבקים והתגובות המיידיות, חברות עסקיות צריכות להיות מודעות לכך כי הגישה הותיקה של קשר עם הציבור, באמצעות הודעות לעיתונות או מסרים חד כיווניים, איננה מספיקה עוד.
חברות עסקיות צריכות להיערך למפגש חדש עם הקהילות אותן הן משרתות.



כדור שלג
עוצמת המדיה החדשה בלטה במאבק האזרחי באירן שעשה שימוש במשלוחי סרטונים ביו טיוב ובמסרים קצרים דרך טלפונים סלולריים. אבל מעבר למאבקים ציבוריים, לא מעט חברות עסקיות בחו"ל חשו את נחת זרועה העוצמתית של הרשת. כך למשל מותג דומינו'ס פיצה בארה"ב נפגע באופן חזק בעקבות סרטון ביו טיוב של שני עובדים ש"לכלכו" תרתי משמע על האוכל שהכינו, על הלקוחות ועל הרשת, ממש מול המצלמות. החברה שמחזיקה בערוץ יו טיוב, בפרופיל בפייסבוק ובחשבון טוויטר, הזדעזעה ובין השאר יצאה גם היא בסרטון נגד באותו ערוץ.


גם חברת Comcast חברת כבלים ותקשורת, נאלצה לספוג את זעמו של צרכן לא מרוצה שפתח אתר אינטרנט נגדה ועורר סערה.

מעורבות בקהילה האינטרנטית
אנחנו צועדים בצעד בטוח לכיוון עידן חדש בקשרי עסקים קהילה. חברות עסקיות הפועלות מן הסתם באיזור, שכונה או סביבה מוגדרת אינם יכולים לצמצם את קשרי הקהילה שלהם לפעילות בשטח, בקהילה המקומית. עליהן לשים לב לקהילות הוירטואליות ולרשתות החברתיות הפועלות ברשת האינטרנט, להגיב עליהן ואליהן.
מאמרה של סוזן תומאס בבלוג של
בוסטון קולג' טוען כי חברות צריכות להבין את המדיה החברתית החדשה, את יתרונותיה ואת הסיכונים שבה. היא מביאה דוגמא של ארגון שירותי בריאות Partners Healthcare שהבין את חשיבות הדיאלוג עם הציבור. רבים מרופאי הארגון הצטרפו ל "סרמו" Sermo.com רשת חברתית אינטרנטית שהיא קהילת רופאים עצמאית המייעצים בתחום מומחיותם. אלפים מעובדי פרטנרס חברים גם בקהילה של הארגון בפייסבוק. הארגון מודע לכך שרבים מלקוחותיו חברים ברשת חברתית אינטרנטית של חולים שנקראת: PatientsLikeMe .דרך מעורבות בה מתאפשרת לפרטנרס להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות ואולי כך אף יוכלו להתאים את השירותים שלהם לצרכים אלו.

כותבי המחקר טוענים עוד כי בחברות עסקיות חייבים להבין כי עליהם לנטר חידושים המופיעים במדיה החברתית באינטרנט ולהגיב עליהם במהירות, לא רק לצורך ניהול סיכונים אלא גם כדי למצוא שותפים לחזון העיסקי שלהם.

אילו חברות ישראליות כבר ערוכות לכך?