יום רביעי, 27 ביולי 2011

עוצמתו של הון חברתי

הימים האחרונים מביאים אותי לחשוב על עוצמתו של הון חברתי.

אנחנו רואים מול עינינו חברה אזרחית בפעולה. חברה אזרחית להבדיל ממגזר שלישי. אנשים מדברים במושגים של שינוי חברתי, של מדינת רווחה, של צרכים ושל זכויות. אנשים לוקחים אחריות, פועלים, מתקשרים ביניהם, יוזמים ומגלים אכפתיות.

בתחילת מחאת הקוטג' ומחאת הדיור נראה היה לי כי הציבור ברחובות עקף את הארגונים החברתיים. המחאה הספונטנית, לא מאורגנת מלמעלה. הצעירים לא חיכו לארגונים החברתיים כדי שידברו בשמם. לרגע היה נדמה כי הארגונים החברתיים שקופים, לא רלוונטיים או מפוספסים.

זה לא מפתיע.

על פי נתוני הלמ"ס שמביא דר' ניסן לימור, כ- 53% מתקציבי הארגונים החברתיים בחמש השנים האחרונות, מקורם בגורמים ממשלתיים. עוד כ- 30% מתקציבם מקורו משירותים אותם הארגונים החברתיים מוכרים לממשלה כחלק מתהליכי המסחור וההפרטה! אם כן, ארגוני המגזר השלישי ניזונים מתקציבי ממשלה וקול המחאה החברתית שלהם מושתק.


אבל, כעת נראה כי על מנת ששינוי אכן יתממש, נדרשת התארגנות, נדרשת חשיבה סדורה. ומשא ומתן עם הממסד יתרחש רק מול גופים מאורגנים כמו התאחדות הסטודנטים או ארגונים מקצועיים.


אז מהו הון חברתי?

פרופסור רוברט פוטנאם, חוקר בתחום מדעי המדינה ופרופסור באוניברסיטת הארווארד הכניס בעשורים האחרונים את המושג Social Capital לשיח החברתי. הוא אמנם לא היה הראשון שעסק בכך אבל הוא היה זה שלכד את תשומת הלב הציבורית באמריקה בכך שתאר את החברה האמריקאית, את הרשתות החברתיות בקהילות (למשל כשניתח השתתפות בליגות באולינג, מקהלות או כינוסים בכנסיות או ביקורי חברים) והתייחס ללכידות החברתית, לנורמות ההדדיות וליחסי האמון בקהילות.

להבדיל מהון כלכלי, מהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכם. (פוטנאם, 1995; 2000). מתוך אתר ויקיפדיה.

כשיש אמון בין חברי קבוצה, הדבר מקל על שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות. הדבר יוצר סביבה המתגברת אמון, יוצרת תחושת שייכות ומכאן מביאה לשיתוף פעולה נוסף. כך נוצר הון חברתי.

פוטנאם תאר בספריו מצב בו החברה האמריקאית מתדרדרת במדדי ההון החברתי שלה. בין המדדים שלו להון החברתי הם שעורי הצבעה בקלפי, השתתפות בפעילויות אגודות ספורט ומידת ארוח חברים באופן בלתי פורמאלי.


האם החברה הישראלית מאופיינת בהון חברתי גבוה?
השאלה דורשת מחקר.... אבל במבט אקראי הייתי רוצה להאמין כי לאחר תקופה לא קצרה של יאוש ואפטיה בציבור, אנחנו בסוג של התעוררות. אם תרצו תוכלו לבחון את מה שקורה בחברה כעת במונחי אמון הדדי, קיום של נורמות הדדיות (סולידריות?) ואף במונחים של תחושת שייכות. נראה לי כי המחאה הזו מגבירה את המדדים הללו. יש פעולה משותפת המעודדת את האנשים לקחת סיכונים ולבטוח זה בזה. זה אתגר גדול וחשוב לחברה הישראלית.

מסקרן לאן יובילו הדברים.


יום חמישי, 21 ביולי 2011

משחקים ותורמים ברשת החברתית

שני חבר'ה צעירים מסן פרנסיסקו האמינו כי עסקים והלקוחות שלהם מעוניינים להשפיע חברתית ואף לסייע לאחרים לחולל שינוי. אז הם הגו רעיון מדליק והקימו בשנת 2008 את הסטארטאפ "Game That Give"

מה שקרה בסופו של דבר ש
הם פיתחו ופתחו ערוץ חדש של גיוס תרומות ברשתות החברתיות. היוזמה החדשה משלבת משחק עם תרומה ויוצרת פלטפורמה שמובילה לנאמנות לקוחות ורותמת אותם לפעילות של תרומה.

אינטרסים משותפים
הפירמות רוצות אותנו במתחמים שלהם ברשת החברתית, כמה שיותר - מבחינתם יותר טוב... הצעירים רוצים לשחק. אז במקום סתם לשחק ולשרוף זמן , אפשר לשחק באתר הפייסבוק של הפירמה ובתמורה- הפירמה תתרום למטרה חברתית שבחרה.

לשחק בלי רגשי אשם. ככה זה עובד:

Innovative Fan Acquisition from GamesThatGive on Vimeo.


החברה הצליחה לרתום לפעילות הזו חברות מובילות ובינהן, פפסי, מסטרכארד, דומינו'ס פיצה ועוד ועוד. בימים אלה החברה נרכשה על ידי חברת Vitrue . נראה לי שאין מה לדאוג יותר ליזמים....

ראו איך הם עושים זאת: פפסי בפייסבוק

על כל דקה שאתם משחקים במתחם שלהם, פפסי תורמת 10 סנט למטרה חברתית. במקרה הזה- לפרוייקט שנקרא City Year. ספירת המזומנים - כל העת בראש העמוד.

נכון, זה ממכר.... אבל הפעם - אין תלונות.... מה דעתכם?

יום שני, 18 ביולי 2011

שוק הון ובנק למימון חברתי. בעקבות כנס כסף חדש

תארו לכם- אתם רוצים להקים ארגון חברתי, עמותה או מיזם חברתי עסקי. יש לכם כמה שותפים לדרך. אתם נפגשים, דנים ומחליטים מה תהיה המשימה החברתית שלכם, יש לכם כבר מספר דרכים להגיע לכך. יש תכנית "עסקית", יש מתנדבים, יש ציבור שזקוק לכם. ואז, על מנת לקבל מימון – אתם פונים לבנק!

כן. בנק. מצב זה אינו ישים היום בישראל. מקורות המימון המקובלים בעמותות בישראל כיום הם הממשלה והפילנתרופיה. בחלק מן העמותות עושים צעד נוסף ודורשים תשלום עבור שירותים ובמיעוט זניח של המקרים – יש המפעילים תכניות מניבות הכנסה. הבנקים לא במשחק בכלל. הם לא חושבים אפילו להשקיע כלכלית במיזמים חברתיים. (למעט תמיכה על ידי תרומות).

אבל באנגליה – אפשר לקבל מימון חברתי.

איך זה מתבצע? באמצעות בנק ייחודי. ייעודו של בנק הצדקהCharity Bank
לענות על צרכים חברתיים והוא עושה זאת על ידי מימון עמותות וארגונים חברתיים, הפועלים למען שינוי חברתי ותמיכה בקהילות. התשואה של ההשקעה נמדדת כלכלית וחברתית כאחד. כך לדוגמא: ארגון חברתי שרוצה לקדם העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות – יכול לקבל מהבנק החברתי הלוואה לצורך יצירת מקורות עבודה חדשים ולהוכיח לאחר מכן תשואה והצלחה במציאת מקומות עבודה עבורם. יש לכך רווח כלכלי לקהילה ולחברה כולה.

Charity Bank

מתמחה אם כן, במתן הלוואות למגזר החברתי. הוא פועל כארגון ללא כוונת רווח. המטרה המרכזית שלו אינה למקסם רווחים אלא למקסם השפעה חברתית. באתר האינטרנט של הבנק נכתב כי מאז פתיחתו בשנת 2002, העניק הלוואות בס"כ 130מליון לירות סטרלינג והשפיע על חייהם של 3.5 מליון אנשים. בבנק הזה לא בודקים סיבות מדוע לא להשקיע בארגון מסוים, אלה עסוקים בחיפוש "חיובי" במי כדאי להשקיע. ובנוסף, שקיפות ואנושיות – (תקבלו מענה טלפוני אנושי) הם ערכים מוצהרים לאורם פועל הבנק.

מה לגבי המשקיעים? - הציבור מוזמן להשקיע בבנק. מי שמשקיע – יודע שההשקעה שלו מיועדת לתמוך ביוזמות חברתיות. אתה לא רק תורם והכסף נעלם. אתה יודע מה קורה עם ההשקעה שלך. והריבית – לא בהכרח תיצור רווח אבל, לא גם תיצור הפסד.

מה שמעניין הוא שהרעיון הזה לא נותר רק עניין של המגזר השלישי. בבריטניה הכריז לפני כשנה , ראש הממשלה ג'יימס קמרון על הקמת Big Society Bank , ב
נק שמטרתו להיות זרז לצמיחת שוק השקעות חברתיות בר קיימא, להקל על נגישותם של יזמים חברתיים לאמצעי מימון ולייעוץ, בכל שלב בהתפתחות הארגונית בו הם נמצאים. מקור הכספים של הבנק הזה- חשבונות רדומים בריטניה וגם – מפעל הפיס שלהם.

ובארץ – עוד חזון למועד....

כנס כסף חדש שארגנה "מנהיגות אזרחית" , ארגון הגג של המגזר השלישי , בשיתוף עם BDO זיו אנד האפט, שהתקיים בתחילת החודש, עסק בחסמים הביורוקרטים הפוגעים באיתנות הפיננסית של ארגוני המגזר השלישי ושל העסקים חברתיים בישראל. הוא שרטט את החזון, את הדרך וזה בדיוק סוג המחשבה החדשה הנדרשת כעת.

ד"ר ניסן לימור
טען על הבמה כי בעשור הנוכחי נוצרת שחיקה במשאבי המלכ"רים. החל משנת 2004 , אנו נמצאים במגמת ירידה במימון. בשנת 2010 המגזר השלישי סיים בגרעון של 4 מיליארד שקל!

אילו חסמים קיימים כיום לעניין מימון המגזר השלישי?

1. תקציבן של העמותות הוא בדרך כלל לשנה. זה גורר חוסר יציבות
2. המגזר השליש תלוי ב- 80% בכספי ממשלה. בפועל , הממשלה בד"כ מאחרת בהעברת התשלומים שלה. זה גורם חוסר וודאות פיננסית. אין שום בנק שמוכן לסמוך על הביטחון הפיננסי של העמותות.
3. המגזר השליש נמצא בתת תמחור. ההפרטה של שרותי הממשלה היא למעשה – מסחור של שירותים אלה. הממשלה מוציאה את השירותים להפעלת השוק. התעריפים בחוזים שהיא מוציאה לשוק, לא מכסים את מחיר ההוצאה ואת מחיר ההון. הממשלה מכתיבה את התעריף לשירותים, הארגון הזוכה במכרז חייב להשיג השלמות מהפילנתרופיה. בנוסף, הממשלה מרוויחה גם בכך שהיא גובה מס, המלכ"ר משלם מס שכר מייד.

עו"ד דידי לחמן מסר, הציגה את הדו"ח שלה בנוגע לרעיון של שוק הון חברתי ובתוך כך הקמת ארגוני מימון חברתיים לצורך איתנות הארגונים. היא רואה את העמותות כתאגידים חברתיים. פירמות חברתיות. אני מסכימה איתה כי לארגונים הללו , לצד התאגידים העסקיים יש תפקיד חברתי וכלכלי בשגשוג המשק. והם זקוקים למימון.

יום חמישי, 7 ביולי 2011

מה כדאי לעשות לפני שבוחרים תוכנה לניהול ארגון ותרומות?

על מנת לענות על השאלה שבכותרת, וכחלק מהבחינה שלי את נושא תוכנות ניהול לעמותות , נפגשתי לשיחה עם מיכל בן הגיא. מיכל היא מנהלת איכות והיא מייעצת לארגונים בנושא של תהליכים אפקטיביים, מדידה ושיפור תהליכים. המטרה המקצועית שלה: להביא את הארגון החברתי לכך שיישם את יעדיו טוב יותר.

ובכן, לפני שבוחרים תוכנה לניהול תרומות או תוכנה לניהול עמותה נדרשת עבודת תשתית ארגונית. ראשית מנהל ומנהלת ארגון חברתי צריכים לשאול את עצמם מספר שאלות לפני שהם בוחרים תוכנה. אלה הן:

  1. מה המטרות שלי?
    מה אני רוצה שיקרה בעוד שנה שכדי שאוכל לומר לעצמי "הצלחתי!" ? האם אני רוצה להגדיל את מספר התורמים? האם אני מעוניינת להגדיל את סכום התרומה מכל תורם?

  2. אלו תהליכים אני רוצה להכניס לתוכנה?
    חשוב להבין אילו תהליכים יש בפתוח משאבים ולהחליט אילו מהם אני רוצה למכן. אולי לדוגמא, לתורם שיתרום מליון ₪ אני מעדיף לכתוב מכתב אישי, ולא ממוכן, אבל חשוב לי לקבל תזכורת מהמערכת לשלוח מכתב מסוים במועד ספציפי.

  3. מי יהיו המשתמשים שיפעילו את התוכנה?
    מי יהנה ממנה? האם רק אנשי המקצוע ישתמשו במערכת או אני רוצה שגם תורמים ישתמשו בה ? במצב כזה צריך להוסיף ממשק לשימוש חיצוני.

  4. מה הדרישות שלי מהתוכנה? אפיון המערכת.
    הנחת העבודה בשלב זה היא כי לארגון יש תהליכי עבודה ברמה סבירה. אם לא כך המצב, אזי ראשית כל יש להסדיר תהליכי עבודה ברורים. להתחיל להטמיעם באמצעות תוכנה פשוטה, כגון
    Excell , לעבוד איתה מספר חודשים ואז לבדוק את הצרכים שלנו.

    שאלות לדוגמא לצורך אפיון המערכת כוללות:
    אילו דו"חות אנו צריכים להפיק?
    כמה משתמשים יהיו למערכת?
    אילו הרשאות רוצים שיהיו? ז"א האם רק לגייס הכספים תהיה הרשאה לשימוש כולל במערכת? האם המנכ"ל יוכל רק לקבל דו"חות.
    מה מידת החשיפה של תורמים למערכת? האם יוכלו להיות חשופים למידע כלשהו?
    האם נרצה שהמערכת תתחבר למערכת ניהול כספים של הארגון?
    מהם השלבים של גיוס תרומה? ואילו פרטים נרצה לדעת על התורם...
    שם תורם, מטרותיו, פרטי התקשרות, תחומי עניין.

  5. אילו פתרונות קיימים? בחירת הפתרון.
    לאחר שלב אפיון המערכת (שגם אם נעשה על ידי איש מקצוע חייב להיעשות בשיתוף עם אדם אחד לפחות מהארגון), מחפשים פתרון מתאים. כיום יש כמה סוגי פתרונות:
    - פתרונות סגורים. מוצר מדף של תוכנה מוכנה. יתרונה מישהו כבר חשב על הדרישות. חסרונה - הארגון צריך להתאים עצמו למערכת ולכן יש חשש כי ההטמעה תעורר התנגדות בארגון.
    - פתרונות פתוחים. תשתית שמאפשרת להתאים את המערכת למידותיך ולתהליכי העבודה של הארגון שלך. למשל סיילספורס. או מערכת שניתנת על ידי מייקרוסופט לארגונים קטנים.
    - פיתוח ייעודי – פנימי. מערכת פתוחה עם התאמה לארגון . למשל על ידי חברת טאנדם וויז.

    שאלות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת בשלב בחירת התוכנה לניהול ארגון ולניהול תרומות הן:
    א. האם נוכל להמשיך לפתח את התוכנה גם בעתיד?
    ב. האם החברה מעניקה תמיכה?
    ג. האם ניתנים פתרונות לתחזוקה של המערכת?

6. מה מקדם את שלב ההטמעה של המערכת?
כל שינוי בארגון והכנסה של מערכת חדשה לארגון בפרט, צפויה לעורר התנגדויות. הנה מספר דברים שמקדמים את הטמעת המערכת ומצמצמים התנגדויות:

- מעורבות אנשי הארגון בתכנון המערכת.

- בכיר בארגון לוקח את הטמעת המערכת כיעד והוא נמדד עליו.

- תהליך האיפיון נערך יחד עם נציגי כל היחידות בארגון המעורבות בו.

- נציגי הארגון שותפים לכתיבה ולקריאה של מסמך הדרישות- אפיון המערכת

- נציגי המשתמשים נמצאים בשלב ההדגמה של המערכת לארגון

- נערכות הדרכות לצורך ההטמעה.

- מאפשרים מימשק לטפול בתלונות ובבקשות מיוחדות.


האקסיומה שהציגה מיכל בן הגיא היא שהארגון ישתנה כתוצאה מהטמעת מערכת לניהול ארגון. אז קחו את זה בחשבון.... לדעתי - אם עושים זאת נכון – השינוי יהיה לטובה.

אם אתם רוצים לדעת איך זה עובד, אתם יכולים לדבר עם מיכל או עם עמותת מחשבה טובה. העמותה הזו פועלת לצמצום הפער הדיגיטלי והיא נמצאת כעת בשלב השני של הטמעת מערכת ניהול כוללת. לעמותה מרכזי מחשבים נייחים וניידים בהם מועברים קורסים שונים.
בתחילת התהליך כל מרכז ניהל את המשתתפים שלו בקבצי אקסל, מחברות ורשימות ידניות, ועוד. לא היה שיתוף מידע, לא היה שיתוף בחומרי לימוד ועוד קשיים רבים נוספים. כיום, לאחר תהליך מובנה כמתואר למעלה, כש
העמותה נמצאת בחודשים בודדים לאחר תחילת העבודה עם המערכת, כל המשתתפים רשומים ומנוהלים בה, כל משתתף מקושר לקורס בו הוא רשום, כל חומרי הקורסים מנוהלים במערכת, והעמותה מוסיפה עוד ועוד מודולים למערכת, גם כאלו שלא היו מתוכננים כלל.
הפרויקט הוכתר כהצלחה בזכות שילוב של מספר גורמים - העמותה הקצתה מנהל לפרויקט, חברי העמותה היו שותפים בבחירת המערכת והנהלת העמותה מחויבת להטמעת המערכת.


תודה למיכל בן הגיא על התובנות שתרמה לכתבה זו. 03.9102495, 052.3800239

יום שישי, 1 ביולי 2011

חברת טבע מעניקה פרס מצוינות - השנה בנושא חינוך



לאחר יותר מ 18 שנה בהן טבע מעניקה פרסים יוקרתיים לחוקרים ולמדענים מצטיינים בישראל, משיקה החברה השנה תהליך מובנה נוסף, בסיומו תעניק פרס גם בנושא מצוינות בחינוך. זה הקישור לאתר הפרס

משנת 2002 היתה לי הזכות לקחת חלק בהקמה ובעיצוב מחלקת המעורבות החברתית של חברת טבע. התחומים שהיו במוקד בתחילת הדרך היו: חינוך מדעי וקידום בריאות. באתר האינטרנט של הפירמה תוכלו להתרשם ממספר תכניות חברתיות וחינוכיות שטבע מפעילה עד היום, בשיתוף עם ארגונים חברתיים. קישור
אני כבר יצאתי לאתגרים חדשים וטבע, כמו בעשייה העסקית שלה, לא מפסיקה להתחדש. בשנים האחרונות הוסיפה הפירמה נדבך לעשייה החברתית שלה. לצד העמקה של הפעילות ההתנדבותית בקרב העובדים בניצוחה של שגית פרכטר ברצלבסקי, התווספה עשייה המתמקדת בעידוד מצוינות. גם המסר החברתי - קהילתי עודכן - מ"מנהיגות לחברה בריאה" - עודכן ל"מנהיגות ומצוינות לחברה בריאה".

פרס טבע למצוינות
הפרס בסכום של 750 אלף ש"ח יוענק ליזמים חינוכיים או למפעלים חינוכיים שיוכיחו הצטיינות מיוחדת בעשייה שלהם והמדגימים השפעה חיובית על הקהילה בה הם פועלים. התקנון מאפשר לחלק את הפרס למספר יזמים ואני מעריכה בזהירות כי הפרס אכן יחולק בין מספר זוכים.
הענקת פרס היא דרך נהדרת להוקיר ולציין הערכה חברתית על עשייה חשובה לציבור ולחברה. אני מקווה כי הפירמה תמצא את הדרך לתמוך בפעילות המצוינת גם לטווח ארוך ובכך תסייע לקיימות שלה.

אחריות תאגידית
אם כן, פרס המצוינות שנחנך כעת הוא נדבך אחד בלבד מהעשייה הקהילתית ובכלל מתחומי האחריות הנוספים של הפירמה שעליהם היא נותנת דין וחשבון. את תחום האחריות התאגידית של טבע מנהלת אילה מילר. מי שמעוניין לקבל פרטים על דו"ח האחריות התאגידית שטבע מפרסמת, יכול להיכנס לקישור ולקרוא.

אז אם אתם בטוחים כי העשייה החינוכית שאתם מובילים היא מצוינת ואפקטיבית, כדאי לכם למהר ולהגיש מועמדות. המועד האחרון להגשה הוא 29 ליולי.

בהצלחה!