יום ראשון, 30 במאי 2010

תפקידם החשוב של ארגונים חברתיים בקידום קשרי עסקים קטנים וקהילה

איזה מזל שיש ארגונים חברתיים. איזה מזל שהם ממלאים את תפקידם ותורמים לשינוי חברתי. ללא פעילותם של ארגונים וולונטריים לקידום מחוייבות עסקים לחברה ולסביבה, לא היינו רואים כיום את תחילת התמורה החברתית במעורבות עסקים בקהילה ובאחריות התאגידית שלהם.


תחילה היו החלוצים
בתחילת דרכה של העשייה החברתית בתחום עסקים וקהילה בישראל, בעוד בועת ההי טק היתה בשיאה, באמצע שנות ה-90 של המאה העשרים, שני ארגונים עסקו בקשר בין עסקים וקהילה. מעלה וציונות 2000. בתקופה זו שרר חוסר בהירות בהבחנה בין שני הארגונים. במהלך השנים ארגון מעלה מיצב את עצמו כארגון של עסקים עמיתים והרחיב את תחומי העניין שלו לנושא אחריות תאגידית של עסקים, כאשר תחום קשרי הקהילה, כידוע, הוא רק אחד מהם. ציונות 2000 מצידה פועלת עד היום להגברת המעורבות החברתית של אזרחים ושל עסקים ומתמקדת במעורבות חברתית של עסקים ובדיאלוג תלת מגזרי.

- אחד הערוצים המרכזים לפעילות של ציונות 2000 בהקשר של עסקים בינוניים בקהילה הוא פרוייקט על"ה- עסקים למען החברה. באמצעותו ציונות 2000 מלווה כ- 110 ארגונים עסקיים גדולים וקטנים, בפיתוח המעורבות החברתית שלהם.
- בפרוייקט "עיר בשינוי", המוקד הוא עירוני. רכז מקצועי הממומן על ידי הרשות המקומית פועל על מנת לקדם שותפויות בין מגזריות ברמה מקומית. חלק גדול של הפעילות הזו מתמקדת מתוקף הדברים בעסקים בינוניים. הפעילות בעיקר בפריפריה (וטוב שכך, לדעתי). טירת הכרמל, עפולה, כפר סבא, שדרות ועוד כמה.

ציונות 2000 מפעילה עוד תכניות מעניינות - בינהן עשינו עסק, המרשימה, שעניינה מיזמים עסקיים של בני נוער בסיכון. העמותה שותפה גם בפורומים להנעת תהליכים חברתיים בנושא גיוון בתעסוקה, וזאת ברמה ארצית. זה משמח לפגוש ארגון שפועל לשינוי חברתי אמיתי. תוכלו לקרוא עוד על הפעילות שלהם באתר האינטרנט שלהם או הצטרפו לעמוד המרתק של עשינו עסק בפייסבוק.


חוזרת לעניינו - עסקים קטנים והקהילה. אני רואה, אם כן, את ציונות 2000 כגוף החלוץ המטפל בקשר בין עסקים קטנים וובינוניים והקהילה בישראל. במהלך השנים צברו שם נסיון רב וידע חשוב. אבל המהפיכה לא הושלמה. אם מבינים כי המגזר של העסקים הקטנים והבינוניים בארץ כולל מאות אלפי עסקים, מעלה וציונות 2000 מלווים מיעוט שבמיעוט. הציפייה כי התהליך יחלחל בדרך זו לשאר העסקים היא נכונה אם כי לא בטוח כי היא ריאלית.

תפקידן של הרשויות המקומיות
המפתח הוא אולי במעורבות של הרשויות המקומיות. הזכרתי זאת גם בפעם שעברה בהקשר האירופי. גם באירופה מבינים כי על הרשויות הציבוריות לבנות מנגנונים שיקדמו את הנושא. אחד המפתחות להצלחה על פי ציונות 2000 ואחרים היא הפעולה ברמה המקומית. כאשר רשות מקומית מקצה מתקציבה משרה לאדם שירכז את נושא עסקים וקהילה - רואים תוצאות: תוספת של עסקים מעורבים בקהילה, תוספת מתנדבים ותוספת ארגונים שנהנים מהשותפויות המתפתחות.

בדיוק בהקשר הזה כדאי להתבונן בפעילות של ארגון הג'וינט.
בפרוייקט מתו"ב (מערך תאום ותמיכה במשאבי קהילה) של הג'וינט, מבינים את הפוטנציאל של הנושא לקידום הרשויות המקומיות בפריפריה ופועלים להחדיר את המושגים והתכנים של אחריות חברתית ומעורבות חברתית של עסקים לדיאלוג התלת מגזרי שהם מקדמים. הפרוייקט פועל ב- 31 רשויות מקומיות אבל עדיין רוב השותפויות המתקיימות שם אינן כוללות את המגזר העסקי. נראה כי ברוב המקומות השיח הזה בחיתוליו.
אבל הוא מאוד חשוב.

ארגונים נוספים מניעים שינוי במגזר העסקי
ארגונים ירוקים כגון צלול ואחרים מגיעים לא פעם לכותרות כשהם פועלים לחייב עסקים להתייחס לאחריותם הסביבתית. מהידוע לי, בדרך כלל העשייה שלהם מגיעה לעימות עם העסקים ופחות מצטיינת בדיאלוג בונה עימם.
לעומת זאת, בתחום ההעסקה, ישנם מספר ארגונים שפועלים לקידום העסקה רב תרבותית בעסקים. הפעם הביטו בעשייה המרשימה של קו משווה - קואליציית מעסיקים לשיוויון לאקדמאים ערבים. העמותה הצעירה והדומיננטית, משתמשת במודל של קואליציה, מצליחה להניע שינוי חברתי בתחום שהיה מוזנח ולא מטופל. בין השאר, היא מקדמת בקרב העסקים מודעות לצורך במיון רב תרבותי ובתהליכי גיוון בקבלת אנשים לעבודה.
וגם על העשייה של תב"ת - תנופה בתעסוקה. פרוייקט של הג'וינט וממשלת ישראל במטרה לקדם העסקה של אוכלוסיות מודרות ועניות ולאפשר להן בטחון תעסוקתי. אמנם נקודת המוצא של הפרוייקט הזה הוא האזרחים ולא העסקים, אבל כדי להשיג את הייעדים המקצועיים - השמה בעבודה, על הארגון לפעול לשינוי בתודעה גם של העסקים כך שיקבלו לעבודה חרדים, נכים, עולים ומיעוטים.

לאור התהליכים עד היום, אני מאמינה שהמשך פעולה משותפת של מעלה, ציונות 2000 ושל ארגונים חברתיים נוספים הפועלים לשינוי חברתי בעסקים, כולל הקרנות התומכות בהם, תקדם את המעורבות החברתית של העסקים בישראל ואת האחריות תאגידית שלהם.

תודה לשרי נוריאל ולעינת אברהם מציונות 2000 שהשיחות איתן היו ההשראה לפוסט הזה.

יום חמישי, 27 במאי 2010

עסקים קטנים ואחריות חברתית באירופה

זה רק צירוף מקרים שבעודי כותבת סדרת פוסטים על עסקים קטנים ואחריות חברתית, נחנך בבריסל אתמול שבוע העסקים הקטנים באירופה. המגזר הזה נחשב בצדק מנוע הצמיחה של הכלכלה ונראה כי מושקעים בו ובמיוחד באירועי השבוע הנוכחי תשומת לב עצומה.

נתחיל בהגדרות. על פי פורטל העסקים הקטנים של אירופה, עסק אירופאי זעיר הוא כזה שלו עד עשרה עובדים (מחזור עד 2 מליון יורו) בעסק קטן עובדים עד חמישים אנשים (מחזור עד 10 יליון יורו) ובעסק בינוני - עד 250 עובדים (או עד 50 מליון יורו מחזור שנתי).

הפורטל קורא לעסקים הקטנים להתייחס לפיתוח בר קיימא של העסק בממדים הכלכליים, סביבתיים וחברתיים ומצביע על כך שהגישה זו כלולה במטרות האחוד האירופי.


האיחוד האירופי משקיע מאמצים לקדם את הנושא. כלךלמשל, בין השנים 2006 ל 2008 האיחוד מימן 14 פרוייקטים שמטרתם להטמיע את נושא ה
אחריות חברתית בעסקים קטנים. התוצאות מוצגות בנייר סיכום מפורט. ממליצה למי שמעוניין להתעמק בנושא.

אציין רק משפט מרכזי ממחקר של המרכז האוסטרי לחקר עסקים קטנים שחקר את הקשר בין אחריות חברתית לתחרותיות של עסקים קטנים, דרך בדיקה לעומק של 35 סיפור מקרה:
תדמית עסקית טובה יותר, נאמנות גבוהה יותר של לקוחות ויחסי עובד - מעביד משופרים הן התוצאות החשובות ביותר של אחריות תאגידית, התורמות לתחרותיות של העסק הקטן.

הטענה שעולה וחוזרת היא כי למידה מעמיתים, מקבוצת השווים, הוא גורם חשוב ביותר לעסקים הקטנים. לכן דוגמאות של אחריות תאגידית של עסקים קטנים הן חשובות ביותר עבורם.

טוב, לצערי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (ע.ר) והאתר שלהם רחוקים מרחק שנות אור מהפעילות המוצגת באיחוד האירופי. עצוב נכון? ובפרט, לא מצאתי שם כל התייחסות לנושא של אחריות חברתית של עסקים.

נחזור לאירופה.
הועדה האירופית - הדירקטוריון הכללי ליזמות ותעשיה פרסם לפני שלוש שנים מסמך עבודה העוסק בנושא אחריות תאגידית של עסקים קטנים. ובאופן יותר ממוקד הוא מנסה לתת תשובה לשאלה: כיצד לעזור ליותר עסקים קטנים לשלב נושאי סביבה וחברה בפעילות שלהם?

אלה המסרים המרכזיים במסמך:
1. אחריות חברתית של עסקים אינו דבר חדש בעסקים קטנים
. רבים עשו את זה למרות שלא קראו לכך בשם. אחריות חברתית בעסקים קטנים נעשית בצורה פחות פורמאלית ויותר אינטיאוטיבית מאשר בעסקים גדולים אבל זה לא עושה אותה פחות משמעותית. האתגר הוא להביא יותר עסקים קטנים לתחום האחריות החברתית.

2. גישת האחריות החברתית עשויה להביא תועלת לעסקים קטנים. יכולה להשתלם - במיוחד לטווח הארוך.
3. ערכים אישיים ואתיים חשובים גם הם. הם שמשפיעים על מוטיבציה האישית של הבעלים, המנהל והעובדים וכך על הנכונות של העסק לפעול בתחום.
4. אחריות חברתית היא הזדמנות לפתור בעיות אמיתיות. הגישה צריכה להיות פרקטית, מכוונת לפתרונות מעשיים.
5. יותר הגיוני לעבוד עם עסקים קטנים ברמה איזורית ומקומית. בעיקר משום שהבעיות שמעסיקות אותם ובהן הם נתקלים הן בדרך כלל מקומיות.
6. וכן דרך סקטורים ותחומי תעשייה ספציפים. עסקים מסקטור מסויים נתקלים בבעיות דומות ובאמצעות שיתוף פעולה לפיתרון ניתן לפתור אותן ביעילות ובעלות נמוכה יותר.
7. חשוב ביותר לקיים שותפויות בין מחזיקי עניין. הדוגמאות המוצלחות ביותר של אחריות חברתית בעסקים קטנים מגיעות מיוזמות בהן מעורבים מגזרים חברתיים שונים וגם ממגזרים עסקיים שונים.
8. לארגונים שתומכים בפעילות עסקים קטנים יש תפקיד משמעותי בהטמעת הנושא.
9. חשוב להשתמש בשפה וטרמינולוגיה מתאימה. בהקשר לעסקים קטנים - השימוש במונח אחריות תאגידית הוא מבלבל ולא מתאים. לעיתים מוטב להשתמש במונח יזמות אחראית.
10. יש לשלב בצורה טובה יותר את האחריות החברתית לתוך החינוך. במיוחד לחינוך מנהלים עתידיים ועובדים.
11. קיימת שונות עצומה בין העסקים הקטנים. יש להתאים במדויק ובאופן ספציפי את הגישות לטיפול בתחום האחריות החברתית לכל עסק וסקטור.
12. אחריות חברתית היא שונה בכל אחת ממדינות אירופה. והיא מושפעת ממסורות פוליטיות, מאופי הדיאלוג החברתי ומרמת הרגולציה שיש בכל מדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות. יש לנקוט עקרונות דומים אבל הפרקטיקה בכל מקום ראוי שתהיה שונה ותותאם למדינה.
13. תהייה דרישה גבוהה יותר לאחריות חברתית של עסקים קטנים. אבל בעדינות... יש צורך בסביבה מאפשרת שתתגמל עסקים קטנים על הפעילות שלהם בתחום. הציבור והלקוחות כמו גם עסקים גדולים שהעסקים הקטנים מהווים חלק משרשרת האספקה שלהם צריכים לקחת בחשבון את הקיבולת המוגבלת של עסקים קטנים במימוש בנושא.

טוב, חבר'ה. יצא לי קצת כבד הפעם. מקווה ששרדתם איתי את המסה.
נתראה בתובנות נוספות , בפעם הבאה.

יום חמישי, 20 במאי 2010

עסק קטן - גדול בעשייה חברתית. המקום של יפעת.

ראיון עם יפעת לשם ארגמן. צורפת ובעלת "המקום של יפעת"
ולקינוח - צרור תובנות לארגונים חברתיים

בעלת עסק, מנהיגה חברתית, הרוח החיה והמנהלת השותפה של עמותת נ.י.ב - עמותה של נשות עסקים במודיעין והסביבה. זאת יפעת לשם ארגמן. אנחנו מכירות שנים רבות. אבל מאז שפתחה את החנות והסטודיו שלה במודיעין - "המקום של יפעת", אני עוקבת אחרי הפעילות שלה כבעלת עסק קטן, היוצר לא רק תכשיטים, אלא גם ערכים.

כעת בקשתי לשמוע ממנה על המוטיבציות לפעילות למען הקהילה, על השליחות ובכלל על תפקידם של עסקים קטנים בתרומה לקהילה. יש לנו מה ללמוד.

יפעת, תארי את פעילות העסק שלך למען הקהילה:
המהות: עסק עם ערך רגשי
"הייעוד שלי הוא להגיע לאנשים. התכשיט המוחשי שאני יוצרת הוא לא רק חומר. למעשה הוא הכלי כדי להגיע ללב האנשים. כשהם קונים תכשיט הלקוחות שלי מקבלים ערך מוסף: קשר אישי, הקשבה לצרכים ולחלומות שלהם. יחד עם התכשיט או המתנה הם קונים רעיון, מסר, ערך. זה הסיפוק הגדול ביותר שלי בעבודה".
יפעת אומרת כי המניע לפעילות שלה מגיע מגרעין עמוק בלב. אני מאמינה לה. ובכל זאת, כדי שזה יהיה מובן היא מספרת לי על מגוון הפעילויות שלה למען הקהילה:

1. סיפור חוזר - יפעת "נותנת מדף" לפרוייקט של ספרים יד שניה.
2. מכירת מוצרים של אמנים עם צרכים מיוחדים.
3. ניהול של עמותת נ.י.ב - נשים יוזמות בעסקים. קבוצות למידה והשתייכות של נשות עסקים במודיעין והסביבה.
4. ניהול של מעגל עסקים במודיעין.

איך את בוחרת את הפרוייקטים החברתיים?
בדרך כלל מגיעים אלי. יש לקוחות שעושים את הקישורים ולעיתים אני פונה לעמותה. למשל, אני מוכרת מוצרים של אנשי אלו"ט ושל עמותת "שכולו טוב". חשוב לי לקחת מוצרים איכותיים שלא יירכשו מתוך רחמים אלא ישדרו איכות גבוהה והערכה.


במה תורמת הפעילות החברתית לעסק שלך?
1. מיצוב. הפעילות למען הקהילה ממצבת אותי במקום ערכי. הלקוחות רואים שיש 25 אמנים שמציגים כאן, חלקם אנשים עם צרכים מיוחדים. זה מתחבר למהות של העסק ומחזק את המסר הערכי שאני משדרת. הלקוחות מעריכים את זה. אני נותנת להם הזדמנות לתרום פעמיים: הם גם קונים מוצר עם ערך חברתי וגם נותנים אותו במתנה.
2. יתרון עסקי. לעשייה של סיפור חוזר הגעתי בעצמי. אהבתי את הפעילות שלהם שעניינה שימוש חוזר בספרים והעסקה של אנשים עם מוגבלויות. ראיתי שאין להם כל נקודת איסוף בעיר מודיעין. כאן זיהיתי יתרון עסקי, להיות נקודת מוקד באזור.
3. פרסום, נראות וחשיפה. עמותת שכולו טוב מוכרים מוצרים איכותיים שנעשו על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים. נוח לעבוד עם הגוף הזה כי יש להם חשיבה עסקית, יש מחירון ומחירים אחידים. שכולו טוב מפרסמים אותי. ובעצם שני הצדדים מרוויחים.
אני מקבלת נראות וחשיפה דרך פעילות שמתאימה לערכים שלי.
4. מובילות והתמקצעות.
שנים של הנחייה בהתנדבות "אילצו" אותי ללמוד, להתמקצע ולהעשיר את העשייה הפרטית שלי בד בבד עם קידום נשות עסקים החברות בעמותת נ.י.ב. כל זה הוביל לכך שכיום אני מנהלת את העמותה. קבלתי הכרה.

מהו לדעתך תפקידם של עסקים קטנים בתרומה לקהילה?
המעורבות בקהילה עושה את החברה שלנו ליותר טובה. אם אנשים יעשו מעשים טובים זה בסופו של דבר יעשה את החברה לטובה יותר. נכון, ההשפעה החברתית שעסקים קטנים עשויים לחולל אינה דומה להשפעה פוטנציאלית של פירמה גדולה שיש לה תקציבים לפרסום. ההד פחות גדול. עם זאת, אני מאמינה כי העשייה הזו משפיעה כמו מעגלים במים.

מה לדעתך היא הדרך הטובה ביותר לצרף עוד עסקים קטנים לעשייה החברתית?
1. דוגמא אישית
2. תקשורת. יש לדבר על זה. להפיץ
3. עידוד של הרשות המקומית. עליה לעודד את הנושא ולהפיצו במעגלים העסקיים
4. ללמוד וללמד. לקחת דוגמאות מעסקים גדולים, גם בנושא שיווק. ללמוד את המודל ולהתאימו לעסק קטן. להכניס את נושא הערכים כאחד הנושאים הנלמדים במנהל עסקים.

לעיתים יש חסמים בהצטרפות עסקים קטנים לפעילות למען הקהילה, מה הם ?
1. חוסר בשלות. מוטב להכנס לנושא רק כשיש בשלות עסקית.
2. חוסר עניין אישי. יש בעלי עסק שהנושא לא מדבר אליהם בכלל.

ולסיום ניסחתי מתוך הדברים תובנות לארגונים חברתיים המעוניינים ליצור קשר עם עסקים מקומיים:
1. ליזום פניה. אל תתביישו לפנות לעסקים מקומיים כדי שיהיו שותפים שלכם בעשייה החברתית.
2. לחפש את היתרון העסקי לשני הצדדים. העסק לא פועל חברתית רק לשם שמיים וזה לגיטימי.
3. לזהות את המניע האישי של בעל העסק הקטן. ליצור קשר אישי.
4. לשתף פעולה. לא להתחרות. במקרה של מכירת מוצרים יש להתנהל בצורה "עסקית" ולהבין שהעסק השותף הוא כמו סניף שלך וההפך.
5. סבלנות. התהליכים לוקחים זמן וגם היתרון העסקי והחברתי שלהם נוצר לאט לאט.


עד כאן להפעם. תודה ענקית ליפעת. אתם מוזמנים לבקר באתר שלה באינטרנט ולהציץ בסרטון.





בפעם הבאה - מה אומרים באירופה על עסקים קטנים והשפעה חברתית וסביבתית?


יום רביעי, 12 במאי 2010

הפוטנציאל - עסקים קטנים משפיעים לטובה

עסקים קטנים ובינוניים עומדים במוקד תשומת הלב שלי כעת. אני מתעניינת בפוטנציאל שלהם להשפיע לטובה על סביבתם. מה עסקים אלה יכולים לעשות בתוכם כדי לענות על צרכים חברתיים? מהי יכולתם לתרום למגזר השלישי או לשתף פעולה עם ארגונים חברתיים בסביבתם הקרובה?

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מונה 400,000 עסקים, המהווים 99.3% (!) מהעסקים בישראל. לעסקים זעירים (עד 5 עובדים), קטנים (עד 50 עובדים) וגם לבינוניים (עד 100 עובדים), נגישות גבוהה לקהילות המקומיות בהן הם פועלים. לדעתי, הפוטנציאל של המגזר הזה להשפיע לטובה ברמה המקומית הוא גדול אבל רחוק ממיצוי. הגיע הזמן לקדם את הנושא.

הצטרפו אלי להכרות עם הפוטנציאל
בתקופה הקרובה אציג זויות שונות של מכלול הנושאים הקשורים לעסקים קטנים ולסביבתם. בין השאר אבחן את האחריות החברתית שמצופה מהם, את המניעים שלהם לשפר את עצמם לטובת העובדים והסביבה, מודלים שונים של אחריות תאגידית ומעורבות חברתית של עסקים והיתרונות העסקיים שהם יכולים להשיג בעשייה למען החברה והסביבה. כיוון שאני מייעצת לארגונים חברתיים לגבי גיוס משאבים מהמגזר העסקי, אני מקווה כי גם ארגונים חברתיים יוכלו ללמוד משהו, יחד איתי, לגבי ההזדמנויות ביצירת שיתופי פעולה עם עסקים קטנים בקהילות בהן הם פועלים. אם יש לכם סיפור מעניין או דוגמא שתוסיף לידע של כולנו - אתם מוזמנים לכתוב לי:
ofrapalmer.blog@gmail.com

1. זה חשוב לנו
תכניות הסיוע והתרומה לקהילה של עסקים, הדאגה לעובדים והוגנות בהעסקתם נתפסים על ידי הציבור בישראל כמטרות העיקריות במחוייבות החברתית של עסקים בישראל. כך עולה מסקר גישוש של משרד התמ"ת שנערך ב 2005.
2. מעט מדי - מודעות ועשייה
רק 8.9% מהעסקים בישראל מעורבים בפעילות למען הקהילה. גישת האחריות התאגידית כאסטרטגיה עסקית כוללת טרם חלחלה למודעות רוב העסקים. חלק לא מבוטל מהעסקים (61.1%) אינו מכיר בחשיבות תרומת מעורבות חברתית של העסק להתנהלותו הכלכלית עסקית. כך עולה מסקר משרד התמ"ת 2008
3. מדוע עסקים בינוניים תורמים?
בעיקר מאלטרואיזם. זה אולי נשמע לכם טוב, אבל למעשה, טוענים גד שפר ומיכאל קריינדלר ב
בדיקה שערכו לאחרונה (2010), תרומות של עסקים בינוניים מוגבלות משום שאינן מונעות מההזדמנויות המשולבות הטמונות בפעילות זו עבורם וגם משום שהן מנוהלות בצורה לא אפקטיבית.

4. איך עושים את זה?
יש לא מעט מידע סביבנו. כאן ובעולם. ארגונים אירופיים מציעים את התייחסותם. ארגון מעלה וארגון ציונות 2000 הציגו יחדיו בכנס מעלה האחרון תובנות לגבי מודלים שונים של אחריות סביבתית וחברתית של עסקים קטנים ובינוניים. יש מה לגלות. לאט לאט.
5. ללמוד מאלה שעושים
הסתכלו סביבכם: בית קפה מעסיק ילדים בסיכון, משרד יועצים הופך עצמו ירוק, ממחזר ומפחית זיהום, מעצבת פנים כותבת מאמר מקצועי בהתנדבות לעמותה, מכולת מעסיקה עובדת עם מוגבלויות, עובדי חברת סטארט אפ חונכים ילדים... ועוד ועוד ועוד

טוב, עד כאן הפתיח. יש עוד המון שאלות וסוגיות: יתרונות עסקיים , מדידה של אפקטיביות, איך מלמדים את העסקים הקטנים לקחת אחריות ולעשות את זה?
אז פשוט נתחיל. בואו לבקר כאן שוב בקרוב והצטרפו אלי למסע.
בפעם הבאה אציג דוגמא של אשה מרשימה - בעלת עסק קטן שהיא גם מנהיגה חברתית.

יום שני, 3 במאי 2010

תעוד יוצר מציאות

פעם, הייתי גייסת משאבים של עמותה מקסימה ומרגשת שהיתה אז בראשית דרכה. העמותה קיימה פעילות חשובה ומוטיבציונית למען בני נוער. כחלק מהתהליך המדריכים העבירו שאלוני משוב לכל משתתפי הקבוצות. שאלונים רציניים וארוכים. זו נראתה לי פעולה מתקדמת עבור ארגון כה צעיר. מה הופתעתי כשראיתי בהזדמנות מסויימת ערימה ענקית של שאלונים מלאים מונחת מיותמת בארגזים. מיותר לציין כי אף אחד לא עשה בהם שימוש, אבל נאמר לי "אולי מתישהו מישהו יערוך מזה מחקר".

להעריך ולתעד
נזכרתי בכך כשביקרתי היום בבית העיריה הישן של תל אביב. בית העיר. הבניין המשופץ לעילא, ברחוב ביאליק היפהפה בתל אביב, נפתח לציבור לפני כשלושה חודשים. התערוכה המוצגת שם כעת נקראית העיר הנגלית לעין. מדובר בתעוד רחב היקף של תצלומים פרטיים של אנשים ונשים המרכיבים יחד את ההסטוריה של תל אביב. הפרוייקט הוא חלק מאירועי שנת המאה של תל אביב. המיוחד בו היא העובדה כי הפרוייקט בוצע על ידי עשרות מתנדבים ובשיתוף המרכזים הקהילתיים של העיר.


התמונות האישיות יוצרות פסיפס (לעיתים מרגש לעיתים מיגע, האמת) של אירועים, אתרים ובעיקר אוירה של עיר המתעוררת לחיים. (מרכז המולטימדיה בקומה התחתונה מאפשר טיול מסקרן והצצה מרתקת לאירועים של העיר בשבעים וחמש השנים האחרונות. באמצעות קולות, תמונות וסרטונים. מומלץ לגדולים ולקטנים).

מעניין היה לראות כי ברשימת הקרדיטים לא נמצאה ולו חברה עסקית אחת. המגזר הציבורי מחזיק את עצמו בכוחות עצמו. יפה. מה שכן נמצאה, זו רשימה מכובדת של מרכזים קהילתיים שהיו שותפים לפרוייקט. (בתמונה הג'וקים הצבעוניים למטה).

וזה המסר שלי להפעם:
אל תוותרו על התעוד. העשייה של הארגונים החברתיים (כמו גם עסקים הפעילים חברתית) יוצרת מציאות.
למרות שאנחנו לעיתים עמוסים ולא מתפנים לכך, אני מאמינה כי חשוב לתעד את הפעילות ותוצאותיה הן עבור התורמים והן למען עצמנו. בכל זאת, כל מי שפעיל חברתית יוצר בסביבתו דבר מה ומשפיע על התרבות שלנו, לעיתים בקטן ולעיתים בגדול. התעוד יישמר את העשייה הזו גם לדורות הבאים.


הצילומים- על ידי עפרה פלמר גרנות