מיזמים המשלבים תעסוקה וקהילה נכנסים למוזיאון

עכשיו, אחרי המלחמה, אפשר לחזור לפוסט נורמלי. מה זה נורמלי? עבורי - עבודה, קהילה, אמנות.

אז, כן, בחודשים האחרונים ביקרתי בתערוכות בהן הוצגו מיזמים חברתיים המשלבים קיימות, חברה ותעסוקה, כדרך לשמר תרבות או כדרך להעצים אוכלוסיות חלשות.  משום שהתופעה הזו חזרה על עצמה, גם במקומות שונים בעולם, נראה לי כי יש כאן משהו מעניין להביט בו.

מה פתאום מציגים מיזם חברתי - תעסוקתי כחלק מתערוכות עיצוב ואמנות?  לדעתי, משום ששילוב של תעסוקה, הוגנות וקידום קהילה, הופך להיות חלק מן התרבות שלנו. אז יש תקווה. הנה כמה דוגמאות מי, מה ואיך  עושים... 

סדנות Uusix בתערוכה על תולדות העיצוב של פינלנד

סדנאות Uusix הן פרויקט של יחידת השיקום של עיריית הלסינקי. הפרויקט משלב משימה חברתית של יצירת תעסוקה לאנשים שנאבקים למצוא עבודה, גישה של קיימות, ועיצוב - שהוא אחד מהחלונות הראווה של הלסינקי. המשתתפים במגוון הסדנאות משתמשים בחומרים ממוחזרים והופכים חומרי גלם שנתרמו למוצרים בעלי ייחוד ועיצוב. המיתוג של התוצרים הוא גבוה ומוצג כ"יצירת סיפורים חדשים על אנשים ועל מוצרים".

מלבד עיריית הלסינקי, מי שמאפשר את היצירה הן חברות עסקיות שתורמות את חומרי גלם. הפרוייקט מוצג כמיצג בחדר נפרד של תערוכה בנושא ההיסטורה של העיצוב של הלסינקי והצופים מוזמנים להתרשם ולקחת חוברת הסבר ואפילו לתמוך.  

בתערוכה - רצועות בד גולשות מהתקרה ועל הקיר מסביב -
תצלומים של האנשים מאחורי הסיפורים שיוצרת התכנית.
תעסוקה ואמנות במימון העירייה .ככה זה בפינלנד.

בבית העיר תל אביב, תערוכת אופנה, חברה, סביבה.  manoAmano.תערוכה שעוסקת באופנה ככלי לשיקום ולקידום חברתי.
1. פרויקט איטלקי. בית אופנה איטלקי, קנגיארי,  Cangiari,  הוא מותג אופנה יוקרתי המשמר עבודת טוויה ועיצוב טקסטיל המבוסס על מסורות עתיקות של קהילות בדרום איטליה.  המאמץ כאן הוא לשלב ערכים בני קיימא בתעשיית האופנה, לייצר בדים מחומרים אורגנים, לשמר מסורות עתיקות ולקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות. המיזם הזה הוא חלק מקואופרטיב גואל- איגוד עסקים בעלי אג'נדה חברתית באזור קלבריה, באיטליה. (הקישור לאתר באיטלקית...)

פרוייקט לשימור מסורות עתיקות וחיזוק קהילות מוחלשות בדרום איטליה. באמצעות מיתוג יוקרתי.
מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הבגדים הללו הם - העשירים. 

הפרויקט האיטלקי, בבית העיר בתל אביב,
כחלק מאירועי שנת האופנה. עד 17 בדצמבר 2012.

2. פרויקט ישראלי - עמותת הופכות את היוצרות - להכשרה,תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות. התכנית מיועדת לנשים בתהליך יציאה ממעגל הזנות. העמותה מפעילה סטודיו לאופנה, בו מוצע לנשים קורס מבוא לעיצוב אופנה. בסביבה תומכת, נורמטיבית, ולא טיפולית. המיזם שמאפשר למידה, פרנסה והסתגלות לסביבת עבודה הוגנת פועל כעמותה. יש שיתוף פעולה עם חברת גרטרוד ועם סטודיו העיצוב  6B.  לא הבחנתי במימון רשות ציבורית כלשהי.

הופכות את היוצרות - פרוייקט אופטימי לנשים בשולי החברה -
ללא השתתפות של גורם ציבורי או ממלכתי. ככה זה כרגע בישראל.

משלים את התמונה, מוזיאון העיצוב בחולון.
שם נפתחה בשבוע המלחמה, תערוכה מרתקת  שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטיים משתנים.
חלק אחד של התערוכה מעמיק ומאוד תאורטי, עוסק בהיסטוריה של תעשיית הטקסטיל ומתייחס להיבטים החברתיים שלה בישראל ובאירופה. בקומה השנייה, חגיגה מרהיבה של עיצוב ממרכז אירופה כיום. גם שם, בין השאר, ניתנת במה למהות ולפשר של תופעה של מיזמים המשלבים עיצוב, שימור וחידוש מסורות עתיקות של אומנות, ומרכזי תעסוקה לקידום אוכלוסיה. מומלץ בחום.

מנורות ומכלי "עוואטיף"(רגשות) 2011 קש קלוע, מתכת.
פרויקט שנעשה בשיתוף נשים ממרכז האריגה בכפר מנדה. עובדות סינדיאנת הגליל

תעוד יוצר מציאות

פעם, הייתי גייסת משאבים של עמותה מקסימה ומרגשת שהיתה אז בראשית דרכה. העמותה קיימה פעילות חשובה ומוטיבציונית למען בני נוער. כחלק מהתהליך המדריכים העבירו שאלוני משוב לכל משתתפי הקבוצות. שאלונים רציניים וארוכים. זו נראתה לי פעולה מתקדמת עבור ארגון כה צעיר. מה הופתעתי כשראיתי בהזדמנות מסויימת ערימה ענקית של שאלונים מלאים מונחת מיותמת בארגזים. מיותר לציין כי אף אחד לא עשה בהם שימוש, אבל נאמר לי "אולי מתישהו מישהו יערוך מזה מחקר".

להעריך ולתעד
נזכרתי בכך כשביקרתי היום בבית העיריה הישן של תל אביב. בית העיר. הבניין המשופץ לעילא, ברחוב ביאליק היפהפה בתל אביב, נפתח לציבור לפני כשלושה חודשים. התערוכה המוצגת שם כעת נקראית העיר הנגלית לעין. מדובר בתעוד רחב היקף של תצלומים פרטיים של אנשים ונשים המרכיבים יחד את ההסטוריה של תל אביב. הפרוייקט הוא חלק מאירועי שנת המאה של תל אביב. המיוחד בו היא העובדה כי הפרוייקט בוצע על ידי עשרות מתנדבים ובשיתוף המרכזים הקהילתיים של העיר.

התמונות האישיות יוצרות פסיפס (לעיתים מרגש לעיתים מיגע, האמת) של אירועים, אתרים ובעיקר אוירה של עיר המתעוררת לחיים. (מרכז המולטימדיה בקומה התחתונה מאפשר טיול מסקרן והצצה מרתקת לאירועים של העיר בשבעים וחמש השנים האחרונות. באמצעות קולות, תמונות וסרטונים. מומלץ לגדולים ולקטנים).

מעניין היה לראות כי ברשימת הקרדיטים לא נמצאה ולו חברה עסקית אחת. המגזר הציבורי מחזיק את עצמו בכוחות עצמו. יפה. מה שכן נמצאה, זו רשימה מכובדת של מרכזים קהילתיים שהיו שותפים לפרוייקט. (בתמונה הג'וקים הצבעוניים למטה).

וזה המסר שלי להפעם:
אל תוותרו על התעוד. העשייה של הארגונים החברתיים (כמו גם עסקים הפעילים חברתית) יוצרת מציאות.
למרות שאנחנו לעיתים עמוסים ולא מתפנים לכך, אני מאמינה כי חשוב לתעד את הפעילות ותוצאותיה הן עבור התורמים והן למען עצמנו. בכל זאת, כל מי שפעיל חברתית יוצר בסביבתו דבר מה ומשפיע על התרבות שלנו, לעיתים בקטן ולעיתים בגדול. התעוד יישמר את העשייה הזו גם לדורות הבאים.

הצילומים- על ידי עפרה פלמר גרנות