אזרחים עוקפים ממשלות ו- גייסי משאבים, באמצעות הרשת

טוב, חברים. ביומיים האחרונים קורה כאן משהו מדהים.
אזרחים עוקפים ממשלות. מדברים מעל הראש שלהן. שוב אנו רואים כי הרשתות החברתיות מאפשרות דיאלוג עוצמתי, מהיר וכן. לאחר שהציבור השתמש בפייסבוק להנעת מחאה חברתית ומחאה ממוקדת כנגד תאגידים, אנחנו רואים בשידור חי הפצה מהירה של מסר חברתי, שמתחילה ברשת האינטרנט, מתגברת, מקבלת תהודה ומתרחבת לאפיקי מדיה נוספים.  נראה כי גם כעת קובעי המדיניות יחשפו למסר ואולי (כך אני מקווה) לא יוכלו להתעלם ממנו.

לפני מספר ימים מעצב גרפי מתל אביב, רוני אדרי, יצא במסר גרפי לתושבים באירן. מסר של אהבה.

כן, זה נשמע תמים. אבל אנושי. הוא התחיל בפרסום בפייסבוק. אנשים הגיבו, השתתפו ושיתפו. והנה היום מעבר לחשיפה בעיתונים, באתרי החדשות הרישמיים בארץ ובחו"ל, אני רואה שהעלו בלוג בהחלט מושקע, סרטון ביו טיוב וגם - שימו לב- מתחם לגיוס תרומות.

גיוס תרומות מהיר ואינטנסיבי באמצעות הרשת
בלי להתבלבל, ישר חושבים תעכל'ס. אנשי הקמפיין השתמשו באתר Indiegogo . האתר הזה מצהיר שהוא פלטפורמה עולמית לגיוס כספים. כל בעל יוזמה יכול/ה  לפתוח ללא עלות, קמפיין התרמה באתר. מציבים  יעד כספי מוגדר בכסף ובזמן. רק לאחר שהתרומות מתחילות לזרום, היזם מחוייב להפריש אחוז מסוים מההכנסות לבעלי האתר. זה מוגדר מראש בשני ערוצים אפשריים.

תורמים ומקבלים תמורה
אפשר כמובן לתרום רק מרצון טוב ואפשר לקבל...
תמורת 5$ תקבלו חיבוק וירטואלי...
תמורת 100$ שמכם יצורף לקמפיין בליווי סלוגן שאומר שתרמתם למניעת מלחמה
תמורה 200$ לעומת זאת,תקבלו פוסטר מודפס של הקמפיין עם התמונה שלכם והסלוגן.... 


אז מסתבר שאפשר לגייס כך כסף. קצר מועד, אמנם.. מתי זה באמת  יעיל?
1. אם יש לכם חשיפה גבוהה, כמות ענקית של צופים ומתעניינים
2. אם אתם נוגעים רגשית באנשים
3. אם המסר שלכם ברור וחד
4. אם אתם אמיצים, יצירתיים וחדשניים

ואם אתם רוצים שלום ולא מלחמה. אני בעדכם.

ראשונים בטרקלין עסקים - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

מחיאות כפיים

אני מתכבדת לארח את נשר מפעלי מלט ישראליים, כאורחים הראשונים בטרקלין העסקים של הבלוג. 

מפעלי נשר הם שחקנים פעילים בתחומי האחריות התאגידית בישראל. פרסמו דו"ח אחריות תאגידית בשנת  2010, (ייעוץ, ליווי והכנה אסיף אסטרטגיות בע"מ) , פועלים במרץ בתחום הסביבתי, מקיימים דיאלוג מתמשך עם השכנים ועם מחזיקי עניין נוספים, פרסמו קוד אתי ומדיניות חברתית והם מעורבים בעשייה מגוונת בקהילה (ליווי אסטרטגי כולל שירלי קנטור שני).  עם זאת, בנשר מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בכל הכרוך בחשיפה תקשורתית. (אם אתם רוצים לקנטר אותי, תגידו שזה מה שהם עושים גם עכשיו...)

אבל יש מה ללמוד מנשר
נפגשתי עם קובי רבינוביץ' סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל אחריות תאגידית של מפעלי המלט, שגילה אומץ ופתיחות והבאתי לכם  מדבריו ולסיום - טיפים לעמותות...

כרטיס ביקור
1925 . היא השנה בה החלה נשר לפעול. החברה הותיקה נמצאת בבעלות חברת משאב. 75% ממניות משאב נמצאות בבעלות כלל תעשיות (IDB –   נוחי דנקנר). כל מערך הייצור של המפעלים נמצא בישראל. כדי לא לומר מונופול, אצטט את דו"ח האחריות התאגידית שלהם: " נשר מספקת את מרבית המלט לשוק הישראלי והפלסטיני". החברה יצרה 5.1 מליון טון מלט בשנת 2010. והיא מעסיקה כיום 500 עובדים, רובם גברים.   מפעליה נמצאים בחיפה, רמלה והר טוב.

מהי המדיניות החברתית שלכם?  

המדיניות החברתית של נשר הוגדרה בשנת 2010 בתהליך אסטרטגי. עיקר הפעילות כיום מחולקת לשלושה:
א. חיזוק החוסן האישי והלאומי.  חיזוק אוכלוסיות חלשות, בדגש על קשישים
ב. פעילות איכות הסביבה ואיכות החיים (בריאות וספורט עממי)
ג. קידום מצוינות טכנולוגית. למשל מלגות לסטודנטים נזקקים. 

נשר פועלת בקהילה בתחומים הללו בשיתוף עם רשויות מקומיות ועם ארגונים חברתיים מוכרים. בנוסף, הפעילות כוללת התנדבות עובדים ותמיכה בעמותות מקומיות. פרטים רבים על קשרי הקהילה של נשר תוכלו למצוא בקישור הזה. שימו לב כי כרגע את המידע המלא תוכלו לראות רק אם תגלשו באמצעות דפדפן  אקספלורר.

התנדבות עובדים – משאב לעובד ולמפעל
לא מפתיע לשמוע בלשכתו של סמנכ"ל משאבי אנוש, כי  מעורבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים בעשייה החברתית של נשר.  למרות שהפעילות ההתנדבותית של עובדי נשר התקיימה עד היום שלא על חשבון שעות העבודה, צוות האחריות התאגידית שם לו למטרה להגיע למצב בו  30% של העובדים יתנדבו בשנה הקרובה. (4 שעות בשנה, לפחות).  מה זה עושה למפעל? – העובדים גאים! אחד התמריצים להתנדבות היא תרומה כספית. חמש עמותות, הפועלות סביב מפעלי נשר, שאצלן מתנדב עובד נשר, נבחרו על ידי ועדה פנימית וזכו לתרומה כספית, בסכום כולל של 35,000 ₪.

"הבאתם לנו את האביב הביתה"
שאלתי את קובי רבינוביץ' - באילו תכניות  קהילתיות של נשר אתה הכי גאה?

 חוסן אישי - פעילות הגנה עצמית לקשישים

כמו אב אוהב, לא פשוט לענות על כך. אבל קובי ציין מספר תכניות. העובדים ברמלה הקימו והם מתחזקים גינות נוי במועדוני קשישים. בפעילות במועדון הקשישים הבוכרים, בהם 70 נשים, העובדים התקבלו בחום רב. ברמלה- מתקיימת גם פעילות המשלבת פעילות חברתית וסביבתית: העובדים יוצאים לבתי תושבים המוכרים ב"קהילה תומכת"  ומחליפים עבורם נורות חשמל לנורות חסכוניות. (הפעילות מתקיימת בשיתוף עם הרשות המקומית וגם עם אש"ל ג'וינט ישראל. באחת מהתכניות הללו שמעו העובדים את המשפט שבכותרת...)

גם פעילות של עובדי מפעל נשר בהר טוב, במועדון לעיוור בבית שמש,  משמעותית בעיניו. ובמיוחד – כאשר אחד העובדים הצטרף לעשייה ובאופן קבוע מתנדב להקריא לחברי מועדון העיוורים, דוברי הרוסית עיתונים בשפתם. אז קובי יודע שיש לפעילות המפעל בקהילה- השפעה.  

מייצרים מלט ומגננים לטובת הקשישים

מה יגידו השכנים - דיאלוג עם מחזיקי עניין
חלק חשוב בדיאלוג של נשר עם הציבור בסביבת המפעלים מתבצע מתוך הבנה כי יש ערך כלכלי, לדיאלוג ולפעילות הסביבתית. מתוך רצון לבנות אמון והכרה בחשיבות השקיפות, נשר מדווחת דו"ח חודשי על פליטות באתרים שלה. "אנו רוצים שהקהילה תבין שאנו לא מפעל מאיים, לכל מה שאנו עושים במפעל יש מרב ההגנות, בתחום בריאות וגהות. יידוע הציבור מוריד את חסמים. וכך, פעמיים בשנה מתקיימים במרכז המבקרים של נשר, מפגשים מובנים לדיון עם השכנים. מתקיים גם דיאלוג עם ארגוני סביבה על מנת שנוכל "לפתור בעיות יחד".

מדוע נשר מעורבים בקהילה?
נשר "לא תורמים לשם שמיים.... חשוב לנו לתרום לעמותות, בעיקר סביב המפעלים, שם יש אינטרס ישיר.... חשוב לנו להשפיע על ציבור רחב ולא  נרצה להשקיע בסקטור ספציפי". כאמור, לקובי רבינוביץ' חשוב מאוד גם מה העובדים בנשר מרגישים ולכן, התנדבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים במעורבות של הפירמה בקהילה, משום שלדבריו "אדם שמתנדב מקבל איכויות נוספות..."

תרומות
לנשר תקציב תרומות ייעודי.  החלטה למי לתרום מתגבשת בוועדת תרומות מפעלית. לשימוש  הועדה נבנו כלים לבחינת התכניות,  לצורך סינון והחלטה מושכלים. התרומות ניתנות לארגונים שנכללים בתחומים שנשר לקחה על עצמה לקדם. מה חשוב לנשר במתן התרומה?
"אנו רוצים להיות שותפים ולא לתת רק כסף. חשובה לנו שכנות טובה  ולכן נעדיף לפעול עם עמותות מקומיות ועם עמותות מוכרות". גם שקיפות העמותות – חשובה ביותר. עמותות שהוכיחו את עצמן ופעילותן איכותית (למשל כן לזקן, המפעילה מוקד זכויות טלפוני לקשישים) עשויות להנות מהרחבת התקציב לאחר זמן.

בבקשה לא להציף כעת את נשר בפניות לתרומה. עשו זאת בזהירות ובחוכמה. לשימושכם,  דרכי התקשרות לגבי קשרי הקהילה של חברת נשר תוכלו למצוא בתחתית עמוד אותו קישרתי כאן.

לסיום, בקשתי מקובי לתת  טיפים לעמותות שרוצות שיתוף פעולה עם נשר:
1. קראו את המדיניות החברתית שלנו. בדקו אם אתם עומדים בתנאי הסף.
2. פנו עם פרויקט ארוך טווח, שעשוי להשפיע על ציבור רחב ככל האפשר ולא לאוכלוסיית נישה מצומצמת.
3. מוטב לשלב בתכנית הזדמנות להתנדבות עובדים מהמפעלים שלנו.
4. היו צנועים בבקשות שלכם....

 ואני אומרת... אינטרסים היא לא מילה גסה. מצאו את האינטרס המשותף, ואתם בדרך הנכונה...

תודה רבה לקובי רבינוביץ'. 

לפני שנכנסים לטרקלין העסקים

תאום ציפיות לפני שמתחילים... בימים הקרובים תוכלו להיכנס לטרקלין העסקים – מדור חדש בבלוג הזה.

גבולות הדיון
ברור לי כי הסוגיות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות הן לב ליבן של השפעות המפעלים והעסקים על הציבור. מדובר ביריעה רחבה מאוד. עם זאת, לצורך הדיון בבלוג שלי, החלטתי להתמקד ולסקור את הקשרים של העסק עם הציבור עם הרשויות המקומיות ועם הארגונים החברתיים הפועלים סביבו. בייחוד אמקד בההיבטים של המעורבות בקהילה.

מה יצא לכם מזה?
לא אתפלא אם  גם אתם הרגשתם את החשדנות הדדית במערכת היחסים בין העסקים לבין העמותות. דבר ראשון, יש חוסר ידע. כיום אין בנמצא מאגר נתונים מלא שדרכו ניתן להגיע למידע אמין לגבי איזה עסק תורם למטרה מסוימת. אפילו אתר מעלה, שהיא העמותה של העסקים המנהיגים אחריות תאגידית, לא מאפשר להגיע לדרכי התקשרות  ישירות עם מנהלי אחריות תאגידית וקשריהקהילה. זה חבל מאוד.

חוסר הנגישות למידע מגבילה את הדיאלוג. רוב העסקים לא מפרסמים את התחומים שמעניינים אותם למעורבות חברתית. אולי משום שמרביתם לא פיתחו מדיניות מושכלת וברורה בנושא. לכן גם הם אינם מנצלים את מלוא הפוטציאל בקשר עם הקהילה. מצד שני, פעמים רבות מדי אני שומעת תלונות של עסקים שמהם עולה כי העמותות "מציקות להם".

חשוב לי

·         שעסקים יצליחו להסביר לעמותות את נקודת המבט שלהם בשיח של העשייה חברתית.

·         שעמותות תדענה למצות את מלוא הפוטנציאל בדיאלוג עם הפירמה.

אז במה יעסוק הטרקלין?
אני משוחחת עם מנהלי אחריות תאגידית ועם מנהלי עסקים ונותנת להם את הבמה להסביר

1. מה מטרת העסק  בפעילות בקהילה? מי קהל היעד?
2. מהי המדיניות החברתית/קהילתית ואיך היא באה לידי ביטוי?
3. מה חשוב לפירמה  בדיאלוג עם העמותות?
4. איך הם בוחרים את השותפים החברתיים ?
5. טיפים לעמותות לגבי פנייה לעסק.

אורחים מוזמנים
אם אתם מנהלי אחריות תאגידית, קשרי קהילה או מנהלים בעסקים ורוצים לחשוף את נקודת המבט שלכם בפני העמותות לגבי פנייה לתרומה, לפרויקטים משותפים או למיזם עסקי חדש,
אם אתם מעוניינים  להסביר לעמותות איך לפנות, או איך ממש לא לפנות - - -
אתם מוזמנים ליצרו עימי קשר   0frapalmer.blog@gmail.com

ראשונה - בימים הקרובים  תכנס לטרקלין העסקים, חברה ישראלית ותיקה ביותר. אתם מוזמנים לעקוב.