מחקר חדש חושף נתונים מדאיגים על מאפייני ההעסקה במגזר השלישי בעשור האחרון

האם המגזר השלישי עשוי להיות פתרון לתעסוקה בטוחה כיום?
מהם המאפיינים של משרות שכיר במגזר השלישי?
מה חשוב לכולנו לדעת על תעסוקה במגזר השלישי? 

מחקר חדש שנחשף כאן לראשונה ויתפרסם במלואו בקרוב, מביא נתונים וסוקר את המגמות של שוק העבודה של המגזר השלישי בין השנים 2009 – 2000

את המחקר ערכו ד"ר חגי כץ  וגב' הילה יוגב קרן מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי*, אוניברסיטת בן גוריון, הפקולטה לניהול ע"ש גלייזר והוא נחשף לראשונה בסמינר חוקרים שהשתתפתי בו אתמול. הסמינר התקיים במרכז לחקר הפילנתרופיה, בביה"ס לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית  בירושלים, בראשו עומד פרופ' הלל שמיד שגם ארח את המפגש.

זהו מחקר כמותי מקיף שמומן על ידי קרן כהנוב, שנסגרה כידוע. הדו"ח המלא יופץ בשבוע הבא. את המצגת יהיה אפשר לראות בקרוב בפייסבוק של דר' חגי כץ ובאתר המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. החוקרים במחקר הנוכחי ערכו ניתוח רב שנתי לנתונים מעשור שלם לגבי המאפיינים, ההרכב והדינמיקות על שוק העבודה במגזר השלישי.

נקודת המוצא של המחקר הוא ניסיון לבחון כיצד נראה שוק העבודה של המגזר השלישי. כאשר יש טענה שאחד מתפקידי  המגזר השלישי זה העסקה ויש להגביר את תפקידו של המגזר כגורם מעסיק.

ג'רמי ריפקין Jeremy Rifkin טוען בספרו: The End of Work   כי אנו צופים עולם בו המגזר הציבורי מתכווץ, המגזר העסקי מתייעל  והפתרון שהוא מציע הוא – עליה בתעסוקה במגזר השלישי. לטענתו, המגזר השלישי יוכל ליצור עבודות דחק על מנת למנוע מאנשים להיות באבטלה כרונית. במגזר השלישי תעסוקה יכולה להעניק זהות, משמעות. וכאן יש לה תועלות נוספות – הרחבת מערכת השירותים החברתיים.

מחקרים של הופקינס ומחקרים בארץ מעידים על גדילה מתמדת של המגזר השלישי משנות השמונים של המאה ה- 20.  בישראל, הנתונים של הלמ"ס בשנתיים האחרונות, מראים התייצבות במספר המשרות במגזר השלישי משנת 2008. 

כץ ויוגב קרן התבססו על מאגר נתונים עצום. חצי מליון רשומות על נתוני משרה בכל שנה בממוצע. נתוני משרת שכיר. הם נתחו את הממצאים, שהגיעו משלושה מקורות: 1. מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. 2. קבצי פרט של מס הכנסה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.3. נתוני מפקד האוכלוסין, 2008. מידע אודות משלח יד והשכלה.

הממצאים:

• מספר משרות: במהלך עשור, נראית מגמה יציבה של גידול במספר משרות שכיר במגזר השלישי. בשנת 2000 -  467,082 משרות שכיר , בשנת 2009 – 569,097 משרות שכיר. עם זאת, נתוני הלמ"ס מראים שקיימת דעיכה במספר המשרות במגזר השלישי החל משנת 2009, 2010. 
• העסקת צעירים. כוח האדם במגזר הופך בהדרגה ליותר צעיר. עולה שעור הצעירים המועסקים בו. 
•  מיקום. נמצאה ירידה קלה במספר המשרות בתל אביב ועליה מתונה בפריפריה. 
• השכלה של העובדים במגזר השלישי גבוהה. יותר מ 80% מהעובדים הם בעלי תעודת בגרות.
• תחלופה גבוהה.  61% מהעובדים הם עובדים במשרה פחות משנתיים. חציון הוותק הוא שנה ותשעה חודשים.
• ריבוי משרות זמניות. רק מעט יותר משליש מהמשרות נמשכות שנה שלמה.
• דפוסים עונתיות קבועים ויציבים. ירידה של 20% בהיקף העבודה בחודשי הקיץ וחגי תשרי. בולטת ביותר בתחומי החינוך מחקר, התרבות והפנאי.

שכר העובדים במגזר השלישי

נמצא כי השכר החודשי הממוצע למשרה  בשנת 2009 הוא 4,230 ש"ח. (לא מתוקנן למשרה מלאה) . לעומת זאת, על פי הלמ"ס השכר  החודשי הממוצע במשק למשרת שכיר בשנת 2009 הוא  8,131 ₪.

לפי תחומים: בתחום הבריאות – השכר במגזר השלישי קרוב לממוצע במשק.

לפי מאפיינים אישיים: נשים מרוויחות פחות מגברים. צעירים מרוויחים מעט מאוד. הנתונים המדייקים יופיעו מצגת שתופץ בקרוב.

לפי משלחי יד: ממוצע שכר למנכ"לים במגזר השלישי כ-  17,000 ש"ח ולעומת זאת, ממוצע השכר של עובדי שמירה וסדרנים:  2,800 ₪. 

עם זאת, לגבי פערי שכר בין מנהלים ועובדים זוטרים,  לטעת ד"ר כץ, במגזר השלישי אנחנו רחוקים מהמצב המדאיג שקיים במגזר העסקי.

היקף משרה: אנשים המועסקים במגזר השלישי, עובדים בממוצע 62% משרה.  אומדן השכר שלהם לו היו עובדים במשרה מלאה: 6,822 ₪

יחס שכר בין המשרות במגזר השלישי ביחס לכלל האוכלוסייה: במגזר השלישי עובדים חדשים וצעירים מועסקים במשרות חלקיות בשעור גבוה יותר מאשר בשאר המגזרים.  אנשים בעלי תואר אקדמי עובדים בדרך כלל בחלקיות משרה במגזר השלישי. 

מנבא שכר: ותק, מגדר. מנבא נוסף - מעמד סוציו אקונומי של הישוב. כל זאת בדומה לשירות הציבורי. 

מיעוטים: ממצא שעניין אותי במיוחד: שיעור עבודת מיעוטים במגזר השלישי היא נמוך ביותר.  רק 7%  מהעובדים המועסקים במגזר השלישי הם מוסלמים מהחברה הערבית. (91% יהודים) השאר דרוזים ואחרים. (ואני שואלת: האם המגזר השלישי עשוי להיות מנוע צמיחה להעסקה של עובדים מהחברה הערבית?)

לסיכום

למרות צמיחה יחסית במספר משרות במגזר השלישי בעשור האחרון, אופי התעסוקה אינו מעודד. המחקרים כמו גם המחקר הנוכחי מראים שהמגזר השלישי אינו מקור לתעסוקה בהכנסה גבוהה, ואינו נותן בטחון תעסוקתי לאורך זמן. קיימת תחלופה גדולה וקיימים פערי שכר בין המשרות במגזר השלישי למגזרים אחרים.

במיוחד היום,  ה- 1 למאי, חג הפועלים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה תפקידם של מנהלים מארגוני המגזר השלישי בהבטחת העסקה יציבה, בטוחה והוגנת לעובדים איתם?

* דר' חגי כץ פרש לאחרונה מניהול המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והוא כיום מרצה וחוקר כיום בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון. לפי מה שהבנתי, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי נמצא כיום למעשה במצב לא פעיל. 

שופרסל נשמה ונר ההנצחה של מחוברים לשואה

זה פוסט שיתחיל בטעם רע ויגמר במחשבה אחת פנימה.

מותג הבית זה משהו אחד ומותג הבית מוטבע על נרות נשמה זה כבר חוסר טעם. אני לא יודעת מה הם חשבו שם בשופרסל. אולי שאם מדליקים נרות נשמה והם דולקים 24 שעות הקהל השבוי יראה את הלוגו כל הזמן הזה ויתחבר למותג? אני מאמינה שהם לא חשבו על כך לעומק. מה שאני הרגשתי זה שפשוט מדובר בטעם רע. 





אבל תראו משהו אחר. 

לקראת יום השואה שחל בד"כ בכ"ז ניסן, קבלתי מאסנת אוליאל לימור מנהלת המתחם להנצחה, למורשת ולתרבות ברמת השרון נר זכרון שהוא למעשה נר הנצחה. ככה זה נראה: 

מדובר בפרויקט ייחודי שנקרא: נר אני זוכר של ארגון מחוברים לשואה. הארגון שפועל ללא כוונת רווח, שם לו למטרה " לפעול להנצחת זכרון השואה בחברה, באמצעות יוזמות חברתיות שונות המכוונות בעיקר לדור הצעיר".

השנה לקראת יום השואה יחולקו כ-7000 נרות זיכרון "נר אני זוכר". עיריית רמת השרון היא העירייה הראשונה שמפעילה את הפרויקט. על גבי פחית הנר מופיעים פרטיו האישיים של אדם שנספה בשואה והפנייה, באמצעות סריקת קוד, לאתר אינטרנט בו מופיע מידע נוסף המרחיב ומספר על דמותו. (כל הכבוד על העיצוב החכם והיפה).

הארגון מתחיל את הפיילוט עם תאור על גבי הנרות והפניה לסיפורם של 72 ניספים.  אבל כבר כעת באתר המיזם תוכלו להכין ולהדפיס מעטפת אישית להנצחת היקרים לכם.

בעיניי זו יוזמה חדשנית, מרגשת וחשובה. יש כאן שימוש במדיה עדכנית הקרובה לדור הצעיר וזמינה בעצם לכל. יש כאן אפשרות לחיבור אישי. יש כאן דרך חדשה ללמוד וללמד. ויש כאן הזדמנות לאפשר לילדים, לבני נוער ולמבוגרים מעורבות אישית במהלך ההנצחה.

                                                  

 מחשבה אחרונה: בשביל הנצחת הנספים בני המשפחה שלי אצטרך עשרות נרות. 

שיחה גלויה על מחזור החיים של ועד מנהל בארגון חברתי

זה היה מפגש מצומצם. ממש אינטימי ולכן, אתמול, היתה לנו הזדמנות מיוחדת. 

המארחים:  המרכז למנהיגות מתנדבת של המכון למנהיגות וממשל (אלכא) ג'וינט ישראל.
האורחים: יו"רים ומנכ"לים של ארגונים חברתיים מובילים ואנשי מקצוע בתחום.
הדוברת: אן כהן , Ann Cohen , יועצת בכירה של ארגון Board Source . הגיעה מארה"ב. הנושא: מחזור החיים של ועד מנהל: מארגון הזנק לבגרות ועד למשילות בשלה ולמידה מתמשכת

מימין-ד"ר רונן מיר מנהל מדעטק חיפה,  אבינועם ערמוני, יו"ר מידות יועץ ואיש עסקים|
ד"ר מייק נפתלי יזם חברתי ויו"ר ארגונים חברתיים, גב' אן כהן-עומדת.

הנה כמה תובנות שלי מההרצאה והדיון:

מה הופך ועד מנהל לועד מעולה?
1. חברי הועד מגלים כולם מחוייבות ותשוקה לארגון ולנושא החברתי שהוא מוביל
2. הועד מגלה אחריות ונותן דין וחשבון על פעילות הארגון
3. הועד מקרין תחושה של משילות (ולא ניהול)

תפקידי הועד:
1. צוות מוביל - חשיבה וחזון

על חברי הועד לשאול שאלות שמעוררות מבט קדימה, חשיבה ארגונית עתידית, שאלות שקשורות לחזון הארגון. עליהם לעסוק בשאלה: היכן נרצה להיות בעוד 5 שנים? 

2. הערכה ובקרה 

הועד אחראי על ההערכה כיצד הועד מתנהל וכן כיצד הארגון מתנהל, גם במובן הפיננסי. האם הארגון משיג את היעדים שהציב? האם הפעולות מובילות לחזון המיועד? על הועד לבחון את התוצאות. נדרשת שקיפות מרבית. אין צורך שהועד ירד לפרטים של הפעלת התכניות עצמן. 

העשייה של הועד המנהל כוללת גם:

1. דאגה לקיימות הארגון. הכוונה לגיוס משאבים ולייצוג העמותה בקהילה ובקרב תורמים ומחזיקי עניין

2. גיוס חברים חדשים לועד. זהו תהליך מתמשך וחשוב ביותר. 

חברי הועד אינם צריכים להיות מעורבים בעשייה היומיומית של הארגון. בהקשר הזה אן כהן ציינה את סינדרום המייסד. מדובר על נטייה של יו"ר מייסד להיות מעורב יתר על המידה בניהול הארגון, גם בשלבים שהארגון מפותח. היא ממליצה שחברי הועד יחזיקו בתפקיד הפיתוח והחשיבה קדימה ולא בתפקיד ביצועי. 

בחירת חברים לועד המנהל

רצוי שחברי הועד ישמשו בתפקידם לתקופה קצובה. שנתיים שלוש. אחר כך ניתן להעביר אותם לתפקיד אחר, למשל חברות ופעילות בוועדות. 

רצוי לגייס ועד שיהיה מגוון. אם יבחר ועד הומוגני, תהליך החשיבה הנדרש יהיה צפוי ואף מוגבל ולא יקדם את הארגון. 

תהליך פיטורין של יו"ר הוא תהליך קשה ולא נעים, אבל לעיתים הכרחי על מנת לקדם את הארגון.   יש לעשות זאת בעדינות, למשל באמצעות הפעלת אנשים מחוץ לארגון. 

מה תפקיד הועד המנהל בגיוס משאבים? אילו משאבים על הועד המנהל לגייס?

ד"ר מייק נפתלי  טען כי במחקר שעשה לפני כעשר שנים נמצא כי רק 5% מחברי הוועדים המנהלים של ארגוני החברה האזרחית בישראל תורמים כסף לארגונם. המשתתפים בשיחה חשבו שאולי המספר עלה קצת מאז, אבל לא בהרבה.... אתם בטח מכירים את המצב... 

- אין ספק כי גיוס כספים הוא תפקיד חשוב של ועד מנהל. אבל לא הבלעדי.

תפקידים נוספים של חברי ועד הם:

-בניית הארגון כמותג.

-בניית קיימות הארגון. מקורות פיננסיים, מקורות אנושיים להנהגה. 

-מינוף קרנות. קרנות מבקשות לדעת מי תורם לארגון, מי אחראי לארגון....

- טיפוח קשר ועניין אצל תורמים פוטנציאליים וקיימים

- חיזור, פגישה עם תורמים, פניה,  "פתיחת דלתות".

- דיווח לתורמים ותודה על תרומתם. 

אן כהן הקשיבה ל"מצוקת" המשתתפים שטענו שהישראלים לא תורמים.... היא טענה כי יש לארגונים תפקיד בחינוך החברה לתרום. יש לפנות לישראלים מתוך תשומת לב וזהירות ולא תוך כעס והאשמה... עוד נטען כי חשוב שמנהיגים ישראלים יעודדו  בפומבי תרומה לארגונים חברתיים. היא סיפרה על תכנית חינוך לפילנתרופיה שהובילה בקרב ילדי בית ספר יסודי. חשוב  לתקשר את זה בסטייל, אמרה.

אם הגעתם בקריאה עד כאן אז בוודאי תרצו לדעת כי הרבה מידע איכותי ניתן למצוא בחומרים של המרכז למנהיגות מתנדבת. חוברת שנקראת "המדריך למנהיגות מתנדבת - דרכי פעולה להנהגת ארגוני  החברה האזרחית בישראל, יצא לאור בינואר 2012 ומאוד מומלץ לעיין בה. 

זו אן כהן , היא הביאה איתה למפגש ידע משנים של ניסיון במגזר העסקי, הציבורי ועבודה התנדבותית במגזר השלישי.
משתתפים נוספים במפגש אתמול:
ד"ר מייק נפתלי, אבי ערמוני, רונן מיר, מרגריטה גרסדינסקי מארגון CIMI, משולם שפרן, תזמורת הסימפונט רעננה, יגאל ניסים יו"ר עמותת SOS אלימות, עדי מעמותת שעור אחר, ג'יל דרמון מייסד לקט ישראל, איציק זהבי אשלים ג'וינט ישראל, ומיכה הרצברג  יו"ר עמותת זיו נעורים. רונית לוי המנהלת המקצועית של המרכז למנהיגות מתנדבת,  ואסנת מהמרכז למנהיגות  מתנדבת ואנוכי... 

אזרחים עוקפים ממשלות ו- גייסי משאבים, באמצעות הרשת

טוב, חברים. ביומיים האחרונים קורה כאן משהו מדהים.
אזרחים עוקפים ממשלות. מדברים מעל הראש שלהן. שוב אנו רואים כי הרשתות החברתיות מאפשרות דיאלוג עוצמתי, מהיר וכן. לאחר שהציבור השתמש בפייסבוק להנעת מחאה חברתית ומחאה ממוקדת כנגד תאגידים, אנחנו רואים בשידור חי הפצה מהירה של מסר חברתי, שמתחילה ברשת האינטרנט, מתגברת, מקבלת תהודה ומתרחבת לאפיקי מדיה נוספים.  נראה כי גם כעת קובעי המדיניות יחשפו למסר ואולי (כך אני מקווה) לא יוכלו להתעלם ממנו.

לפני מספר ימים מעצב גרפי מתל אביב, רוני אדרי, יצא במסר גרפי לתושבים באירן. מסר של אהבה.

כן, זה נשמע תמים. אבל אנושי. הוא התחיל בפרסום בפייסבוק. אנשים הגיבו, השתתפו ושיתפו. והנה היום מעבר לחשיפה בעיתונים, באתרי החדשות הרישמיים בארץ ובחו"ל, אני רואה שהעלו בלוג בהחלט מושקע, סרטון ביו טיוב וגם - שימו לב- מתחם לגיוס תרומות.

גיוס תרומות מהיר ואינטנסיבי באמצעות הרשת
בלי להתבלבל, ישר חושבים תעכל'ס. אנשי הקמפיין השתמשו באתר Indiegogo . האתר הזה מצהיר שהוא פלטפורמה עולמית לגיוס כספים. כל בעל יוזמה יכול/ה  לפתוח ללא עלות, קמפיין התרמה באתר. מציבים  יעד כספי מוגדר בכסף ובזמן. רק לאחר שהתרומות מתחילות לזרום, היזם מחוייב להפריש אחוז מסוים מההכנסות לבעלי האתר. זה מוגדר מראש בשני ערוצים אפשריים.

תורמים ומקבלים תמורה
אפשר כמובן לתרום רק מרצון טוב ואפשר לקבל...
תמורת 5$ תקבלו חיבוק וירטואלי...
תמורת 100$ שמכם יצורף לקמפיין בליווי סלוגן שאומר שתרמתם למניעת מלחמה
תמורה 200$ לעומת זאת,תקבלו פוסטר מודפס של הקמפיין עם התמונה שלכם והסלוגן.... 


אז מסתבר שאפשר לגייס כך כסף. קצר מועד, אמנם.. מתי זה באמת  יעיל?
1. אם יש לכם חשיפה גבוהה, כמות ענקית של צופים ומתעניינים
2. אם אתם נוגעים רגשית באנשים
3. אם המסר שלכם ברור וחד
4. אם אתם אמיצים, יצירתיים וחדשניים

ואם אתם רוצים שלום ולא מלחמה. אני בעדכם.

ראשונים בטרקלין עסקים - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

מחיאות כפיים

אני מתכבדת לארח את נשר מפעלי מלט ישראליים, כאורחים הראשונים בטרקלין העסקים של הבלוג. 

מפעלי נשר הם שחקנים פעילים בתחומי האחריות התאגידית בישראל. פרסמו דו"ח אחריות תאגידית בשנת  2010, (ייעוץ, ליווי והכנה אסיף אסטרטגיות בע"מ) , פועלים במרץ בתחום הסביבתי, מקיימים דיאלוג מתמשך עם השכנים ועם מחזיקי עניין נוספים, פרסמו קוד אתי ומדיניות חברתית והם מעורבים בעשייה מגוונת בקהילה (ליווי אסטרטגי כולל שירלי קנטור שני).  עם זאת, בנשר מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בכל הכרוך בחשיפה תקשורתית. (אם אתם רוצים לקנטר אותי, תגידו שזה מה שהם עושים גם עכשיו...)

אבל יש מה ללמוד מנשר
נפגשתי עם קובי רבינוביץ' סמנכ"ל משאבי אנוש ומנהל אחריות תאגידית של מפעלי המלט, שגילה אומץ ופתיחות והבאתי לכם  מדבריו ולסיום - טיפים לעמותות...

כרטיס ביקור
1925 . היא השנה בה החלה נשר לפעול. החברה הותיקה נמצאת בבעלות חברת משאב. 75% ממניות משאב נמצאות בבעלות כלל תעשיות (IDB –   נוחי דנקנר). כל מערך הייצור של המפעלים נמצא בישראל. כדי לא לומר מונופול, אצטט את דו"ח האחריות התאגידית שלהם: " נשר מספקת את מרבית המלט לשוק הישראלי והפלסטיני". החברה יצרה 5.1 מליון טון מלט בשנת 2010. והיא מעסיקה כיום 500 עובדים, רובם גברים.   מפעליה נמצאים בחיפה, רמלה והר טוב.

מהי המדיניות החברתית שלכם?  

המדיניות החברתית של נשר הוגדרה בשנת 2010 בתהליך אסטרטגי. עיקר הפעילות כיום מחולקת לשלושה:
א. חיזוק החוסן האישי והלאומי.  חיזוק אוכלוסיות חלשות, בדגש על קשישים
ב. פעילות איכות הסביבה ואיכות החיים (בריאות וספורט עממי)
ג. קידום מצוינות טכנולוגית. למשל מלגות לסטודנטים נזקקים. 

נשר פועלת בקהילה בתחומים הללו בשיתוף עם רשויות מקומיות ועם ארגונים חברתיים מוכרים. בנוסף, הפעילות כוללת התנדבות עובדים ותמיכה בעמותות מקומיות. פרטים רבים על קשרי הקהילה של נשר תוכלו למצוא בקישור הזה. שימו לב כי כרגע את המידע המלא תוכלו לראות רק אם תגלשו באמצעות דפדפן  אקספלורר.

התנדבות עובדים – משאב לעובד ולמפעל
לא מפתיע לשמוע בלשכתו של סמנכ"ל משאבי אנוש, כי  מעורבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים בעשייה החברתית של נשר.  למרות שהפעילות ההתנדבותית של עובדי נשר התקיימה עד היום שלא על חשבון שעות העבודה, צוות האחריות התאגידית שם לו למטרה להגיע למצב בו  30% של העובדים יתנדבו בשנה הקרובה. (4 שעות בשנה, לפחות).  מה זה עושה למפעל? – העובדים גאים! אחד התמריצים להתנדבות היא תרומה כספית. חמש עמותות, הפועלות סביב מפעלי נשר, שאצלן מתנדב עובד נשר, נבחרו על ידי ועדה פנימית וזכו לתרומה כספית, בסכום כולל של 35,000 ₪.

"הבאתם לנו את האביב הביתה"
שאלתי את קובי רבינוביץ' - באילו תכניות  קהילתיות של נשר אתה הכי גאה?

 חוסן אישי - פעילות הגנה עצמית לקשישים

כמו אב אוהב, לא פשוט לענות על כך. אבל קובי ציין מספר תכניות. העובדים ברמלה הקימו והם מתחזקים גינות נוי במועדוני קשישים. בפעילות במועדון הקשישים הבוכרים, בהם 70 נשים, העובדים התקבלו בחום רב. ברמלה- מתקיימת גם פעילות המשלבת פעילות חברתית וסביבתית: העובדים יוצאים לבתי תושבים המוכרים ב"קהילה תומכת"  ומחליפים עבורם נורות חשמל לנורות חסכוניות. (הפעילות מתקיימת בשיתוף עם הרשות המקומית וגם עם אש"ל ג'וינט ישראל. באחת מהתכניות הללו שמעו העובדים את המשפט שבכותרת...)

גם פעילות של עובדי מפעל נשר בהר טוב, במועדון לעיוור בבית שמש,  משמעותית בעיניו. ובמיוחד – כאשר אחד העובדים הצטרף לעשייה ובאופן קבוע מתנדב להקריא לחברי מועדון העיוורים, דוברי הרוסית עיתונים בשפתם. אז קובי יודע שיש לפעילות המפעל בקהילה- השפעה.  

מייצרים מלט ומגננים לטובת הקשישים

מה יגידו השכנים - דיאלוג עם מחזיקי עניין
חלק חשוב בדיאלוג של נשר עם הציבור בסביבת המפעלים מתבצע מתוך הבנה כי יש ערך כלכלי, לדיאלוג ולפעילות הסביבתית. מתוך רצון לבנות אמון והכרה בחשיבות השקיפות, נשר מדווחת דו"ח חודשי על פליטות באתרים שלה. "אנו רוצים שהקהילה תבין שאנו לא מפעל מאיים, לכל מה שאנו עושים במפעל יש מרב ההגנות, בתחום בריאות וגהות. יידוע הציבור מוריד את חסמים. וכך, פעמיים בשנה מתקיימים במרכז המבקרים של נשר, מפגשים מובנים לדיון עם השכנים. מתקיים גם דיאלוג עם ארגוני סביבה על מנת שנוכל "לפתור בעיות יחד".

מדוע נשר מעורבים בקהילה?
נשר "לא תורמים לשם שמיים.... חשוב לנו לתרום לעמותות, בעיקר סביב המפעלים, שם יש אינטרס ישיר.... חשוב לנו להשפיע על ציבור רחב ולא  נרצה להשקיע בסקטור ספציפי". כאמור, לקובי רבינוביץ' חשוב מאוד גם מה העובדים בנשר מרגישים ולכן, התנדבות עובדים היא אחד הנדבכים החשובים במעורבות של הפירמה בקהילה, משום שלדבריו "אדם שמתנדב מקבל איכויות נוספות..."

תרומות
לנשר תקציב תרומות ייעודי.  החלטה למי לתרום מתגבשת בוועדת תרומות מפעלית. לשימוש  הועדה נבנו כלים לבחינת התכניות,  לצורך סינון והחלטה מושכלים. התרומות ניתנות לארגונים שנכללים בתחומים שנשר לקחה על עצמה לקדם. מה חשוב לנשר במתן התרומה?
"אנו רוצים להיות שותפים ולא לתת רק כסף. חשובה לנו שכנות טובה  ולכן נעדיף לפעול עם עמותות מקומיות ועם עמותות מוכרות". גם שקיפות העמותות – חשובה ביותר. עמותות שהוכיחו את עצמן ופעילותן איכותית (למשל כן לזקן, המפעילה מוקד זכויות טלפוני לקשישים) עשויות להנות מהרחבת התקציב לאחר זמן.

בבקשה לא להציף כעת את נשר בפניות לתרומה. עשו זאת בזהירות ובחוכמה. לשימושכם,  דרכי התקשרות לגבי קשרי הקהילה של חברת נשר תוכלו למצוא בתחתית עמוד אותו קישרתי כאן.

לסיום, בקשתי מקובי לתת  טיפים לעמותות שרוצות שיתוף פעולה עם נשר:
1. קראו את המדיניות החברתית שלנו. בדקו אם אתם עומדים בתנאי הסף.
2. פנו עם פרויקט ארוך טווח, שעשוי להשפיע על ציבור רחב ככל האפשר ולא לאוכלוסיית נישה מצומצמת.
3. מוטב לשלב בתכנית הזדמנות להתנדבות עובדים מהמפעלים שלנו.
4. היו צנועים בבקשות שלכם....

 ואני אומרת... אינטרסים היא לא מילה גסה. מצאו את האינטרס המשותף, ואתם בדרך הנכונה...

תודה רבה לקובי רבינוביץ'. 

עמותות, אפשר לשוחח איתכן?

אם אתם מתחזקים זוגיות – אתם יודעים שחייבים לדבר, נכון? זו כמעט קלישאה. אבל אם אתם עסק קטן, או עמותה?  גם במקרה הזה, הפרטנרים שלכם חשובים מאוד. לא מספיק לדבר, חד כיוונית,  אל "קהל היעד", חשוב לפתח שיחה. כיוון שאנו בעידן הדיאלוג, כדאי לחפש דרכים להקשיב כדי שנוכל להגיב.

לחפש דרכים להקשיב

נדמה שכולם מדברים היום בפייסבוק. הפלטפורמה של הרשתות החברתיות מקלה עלינו ביצירת שיחה עם מחזיקי העניין של הארגון שלנו.  אבל לעמותות, זו בהחלט אינה הדרך היחידה, גם לא בהכרח הראשונה או המועדפת. (לדעתי, ממש לא מומלץ  לעמותות להיכנס לפייסבוק , או לטוויטר ללא תכנון  והערכות רציניים).

הזמנה לשיחה. פנים אל פנים

שלל הטכנולוגיה, השימוש בדואר אלקטרוני, בעלונים מקוונים יכול לגרום לנו לשכוח כי מידע חשוב עשוי להגיע אלינו מתורמים, תומכים ולקוחות, פשוט באמצעות שיחה פנים אל פנים. עמותות שאני עובדת איתן ועשו שימוש בטכניקה הזו (בצורה מובנית) מדווחות על תוצאות טובות ביותר. ארחיב על דרכים לעשות זאת, בפעם אחרת.

לאפשר למקבלי השרות להביע דעה

כעת, ראו דוגמא של ארגון המשתמש בפלטפורמות מגוונות  לשיחה עם לקוחות וחברים.
 

זהו קיר במבואה של ה-  MoMA , מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.  על הקיר מוקרנים בזה אחר זה פתקים של מבקרים. איך זה עובד? בסיום הביקור במוזיאון, המבקרים מוזמנים לקחת פתק כזה:

על הפתק כתוב: "ביקרתי במומה ו.... "
ואת/ה מוזמן/נת להשלים בכתב או בציור... ואז- מכניסים את הפתק לפתח של סורק.  הפתק שלך נסרק . ובשלב מסויים מוקרן בתורו עם פתקים אחרים על הקיר. הפתקים הללו, למרות שהם בסיסיים  מאוד מאפשרים למבקרים לתת תהודה לחוויה שחוו במוזיאון. המסר הפשוט שנכתב בעיפרון, מהווה מעיין תיעוד של חוויה והמשך של יצירת האמנות. 


אין אלה פתקי ביקורת טכניים כמו שאנו רגילים לראות כשאנו מתבקשים להעיר ו"לשלשל את דף ההערות לתיבה". צוות המוזיאון עובר על הפתקים הללו ויכול להתרשם מהדברים שהשפיעו על המבקרים, גם אם לא נכתבו על סקאלה של 1-9.
בכל מקרה, בעידן השקיפות- כל המבקרים יכולים גם הם לראות את התגובה. כמובן שיש גרסת המשך לטכניקה הפשוטה. ה- MoMa הקימו אתר ייעודי בתוך אתר האינטרנט של המוזיאון ובו הם מציגים את הפתקים של המבקרים. זו ממש חגיגה.

ויש גם, כמובן, שאלון סקר "מסורתי" באתר המוזיאון

שיחה עם תומכים ומקבלי שרות – מה היא מאפשרת לעמותות?

בואו נבדיל בין שיחה לבין דיווח. דיווח על הפעילות שלנו לתומכים ולתורמים זה טוב מאוד. וכיום - ממש מתבקש.
אבל זה בהחלט לא מספיק. דיווח הוא בדרך כלל  חד כיווני. כאשר אנו פותחים הזדמנויות לשיחה ולדיאלוג,  אנו מאפשרים גם למקבלי השירותים שלנו, לתומכים  ולתורמים שלנו לדבר איתנו.

במה זה עשוי לעזור לנו?

1. שיפור. אנחנו מבינים טוב יותר מה המשתתפים בתכניות שלנו רוצים. מה מעניין אותם? מה מפריע להם?. ככה נוכל להתאים את השרותים שאנו נותנים, להשתפר. 

2. שימור. אנחנו נותנים לתורמים ולמקבלי השרות הזדמנות להביע דעתם. לאוורר רגשות. להרגיש שהם שייכים ומשמעותיים.

3. שקיפות ואמון. אם השיחה גלויה, אם המסר שמועבר לעמותה נקלט היטב וגם מטופל- אנו מעבירים למחזיקי העניין שלנו מסר  של אחריות ורצינות. התומכים שלנו, התורמים ומקבלי השרות יאמינו לנו .
ובתקווה - יעמיקו את הקשר.

 האם אתם מתקשרים עם התומכים שלכם? עם מקבלי השירותים, או אפילו המתנדבים? כיצד? ספרו לי על הדרכים שלכם לשוחח עם מחזיקי העניין שלכם.

איך להעביר מסר חברתי מורכב בצורה בהירה וקליטה?

עמותה הפועלת לשינוי חברתי אמורה להעביר מסר מורכב לציבור רחב.  זהו אתגר גדול. לא פשוט להתמודד עם שלל הגירויים שמסביבנו ובד בבד לגרום לציבור להתעניין בנושא כבד, לעיתים מאיים ומורכב.

אז איך מעבירים מסר  של תקווה, אופטימיות ואפשרות לשינוי חברתי בצורה ברורה וקליטה?

מאוד אהבתי את סדרת המודעות החדשה שיצאה לאור על ידי אדם טבע ודין. המודעות נוצרו תוך דיאלוג עם חברת הפרסום באומן, בר ריבנאי.

1. גרפיקה מקסימה. משהו מפתיע בדימוי. רואים את כל העולם. שקיפות. שום דבר לא נסתר. גם מתחת לאדמה. השקיפות היא אחד הערכים שהעמותה מעודדת. זה תופס גם לגבי הציפייה מהעמותה עצמה.
2. קריאה מתגמלת לפעולה. אם תעשו משהו פשוט (שלחו מייל על מפגע ) תקבלו  סביבה בריאה. יש תמורה  ואת/ה זה שתרמת לכולם! העמותה תפעל עבורך. זה נותן תקוה (מוחשית) ותחושה עוצמתית - שניתן להשפיע.

3. פשוט פשוט פשוט... מסר ויזואלי מסקרן שמעביר ללא מילים את העניין. ואיתו - הצגה נקייה של מייל ודרכי התקשרות. לוגו העמותה והכיתוב מתחתיו מעביר מסר ברור והחלטי- זה מה שאנו עושים: איכות הסביבה, בריאות הציבור וצדק סביבתי.

אני נחשפתי לפוסטרים המרהיבים הללו בפייסבוק. אבל הם הופיעו במקומון  תל אביבי ובעוד מספר הזדמנויות בעיתונות. העמותה מתכוונת להשתמש בהם גם בקמפיין גיוס התרומות אליו היא נערכת ויתחיל בחודש מרץ.

קצת על מאחורי הקלעים

שאלתי את חנה גרטנברג, מנהלת קשרי עסקים ופתוח משאבים של העמותה:  איך הגעתם לזה?

צריך לפנות. לחנה יש תעוזה ומעוף. היא יזמה פניה ליוסי לובטון מחברת באומן בר ריבנאי. הציגה את העמותה ואת פועלה. בסופו של דבר, חברת הפרסום נרתמה, בהתנדבות. שני הארגונים התחילו תהליך של הגדרת הצרכים והעלאת רעיונות . התהליך היה דיאלוג פורה, שאחד התוצרים שלו הן המודעות הללו.  בסופו של דבר יוסי כתב בפייסבוק שלו: " כשכשרון פוגש מטרה טובה". 

כולנו מחפשים את החיבור הזה. זה שילוב מנצח, אין ספק. לא רק העמותות נהנות מכך. אני מאמינה כי חברת הפרסום שמחה לתת לאנשיה הזדמנות ליצור משהו משמעותי, למען מטרות ממש טובות. 

אז מהו המוקד הירוק?

מוקד פניות ציבור  המספק מענה אישי ומקצועי לפניות של אזרחים מודאגים מכל הארץ המוטרדים ממפגעים סביבתיים ובריאותיים. ניתן לפנות במייל ואנשי אדם טבע ודין - נכנסים לפעולה.

ולסיום, מה שמגיע - מגיע: קרדיטים

השותפים ליצירה ממשרד באומן, בר ריבנאי : משנה למנכ"ל: יורם לוי , מנהל קריאייטיב: ערן ניר ,ארטדיירקטור: 
נאור יצחק, קופירייטר: שחר אילון, מעצב: יניב שחר, מנהל קבוצת לקוחות: ניר פדרבוש, סופרוויזרית: נטלי זיו, 
תקציבאית: ענת שדה, אופיר בלומשטיין, סמנכ"ל אסטרטגיה: גילי ששון, סופרווייזר פלנינג: ניר אברהם, פלנר: ניר 
לבלוביץ, מדיה: אורי הלוי, מנהל מסחרי: יורם (רוזי) רוזנבלום.  (נלקח מעמוד הפייסבוק בו התפרסמו הפוסטרים)

ספר חדש על מדף הספרים העברי של המגזר השלישי בישראל - רגולציה

זה בינתיים רק מדף. מדף אחד אבל חשוב. לכן כל ספר רציני שיוצא בעברית על המגזר השלישי, פתוח משאבים ועל אחריות תאגידית הוא חגיגה עבורי. אני מחכה בצימאון למחקרים, לתובנות שהן מעבר לכתבות מצומצמות (כמו שלי...) ברשת האינטרנט. נכון, בשנים האחרונות אנו מורגלים לרפרף על פסקאות קצרות, מסתפקים בעיקרי הדברים, בכותרות ורוצים לראות את השורה התחתונה. נכון גם שהמחקר בארץ בנושא אחריות תאגידית, קשרי קהילה ואפילו המגזר השלישי מפגר בהרבה אחרי העשייה בשטח. אבל דווקא בשל כך, כל מחקר שמתפרסם, כל ספר שיוצא לאור הוא חשוב ומהווה צעד אחד קדימה בדרך לצבירת ידע וניסיון שהם מקור של הון חברתי ותרבותי.

לפני זמן קצר יצא לאור ספר בעריכת ד"ר ניסן לימור – רגולציה. המגזר השלישי. ד"ר לימור הוא אחד המפרסמים המרכזיים של ספרות מקצועית בנושא המגזר השלישי ופתוח משאבים. הפעם ערך אסופה רצינית של מאמרים מהעולם העוסקים בסוגיה המורכבת של רגולציה, רגולציה עצמית ושקיפות בארגונים ללא כוונת רווח. הוא אף כתב את המאמר המסכם בספר – על רגולציה ופקוח על ארגוני המגזר השלישי.

נעניתי בשמחה להזמנה להשתתף בכנס להשקת הספר. זו הזדמנות לשיח ציבורי מלומד. בכנס, שנערך בתל אביב ב- 22 לפברואר, השתתפו כמה עשרות מובלי תחום המגזר השלישי וחקר המגזר השלישי בישראל. (למעוניינים - קצת ניים דרופינג - בסוף). אולי במבט ראשון זה נראה לכם אירוע עם פוטנציאל משמים אבל השיח היה ממש מרתק. הנה כמה מהסוגיות שעלו לדיון:

מהי רגולציה? בעברית – אסדרה.
רגולציה היא פעולה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח על פעילותו של נושא מסוים (עמ' 228). ביסודו של דבר הכוונה היא למגוון מנגנוני ביקורת שמטרתם למנוע כשלי שוק ומכשולים שעומדים בפניו ואין השוק יכול לזהות ולטפל בהם בעצמו. הרגולציה נעשית במספר כלים אפשריים: כללים ותנאים להתאגדות, מכסות ותעריפים, רישיונות, אגרות ותשלומים, דיווח, פקוח ובקורת. התפיסה הקלאסית היא כי המדינה מהווה את המנגנון המבקר, הרגולטור. כך גם לגבי רגולציה על פעילות המגזר השלישי. אבל, כאן למעשה מתחיל הדיון הציבורי.

אילו מנגנוני פיקוח יהיו על ארגוני המגזר השלישי?
ד"ר ניסן לימור טוען כי הגישה שהמדינה היא שומרת הסף, קובעת את הכללים היא גישה מיושנת. "אין ולא יהיה בעתיד רגולטור אחד מלמעלה". אנו בעידן של רגולציה רב כיוונית.
לדבריו, הרגולציה התגברה בשנים האחרונות בשל מדיניות ממשלתית של הפרטה ומיסחור של ארגונים חברתיים, בשל הקטנה של ממשלות ופעילותן ובשל התפתחות החברה אזרחית ומושגים כגון שלטון החוק.
התוצאה: אנו מקבלים רגולציית יתר, שהיא לטענתו, תת רגולציה. במקום לעודד חדשנות, הרגולציה קובעת כללים מקבעים, שמרניים וכופים. הארגונים החברתיים מתכווננים על פי הרגולטור והדבר מפריע לחיות שלהם.

רגולציה מבוזרת - רב כיוונית של המגזר השלישי בישראל
בשל מספרם הרב של ארגוני המגזר השלישי, הגיוון הרב של תחומי פעולתם, דרכיהם, פסיפס מקורות המימון ותחומי הפיקוח, אין ניתן להסתפק כיום במנגנון פיקוח אחד. וכך, בעולם פותחו כלי רגולציה ופיקוח הנשענים על חמש זרועות:
- החוק
- הארגון עצמו
- מנגנוני פיקוח עצמי של המגזר השלישי
- פיקוח על ידי הציבור
- מנגנוני הבקרה של גופים התומכים כלכלית (עמ' 238)

ובארץ, מעבר לרשם התאגידים, (רשם העמותות) שהוא הרגולטור הממשלתי, יש כיום מספר יוזמות של רגולציה עצמית של המגזר השלישי: (על כך דברו באירוע ההשקה ד"ר חגי כץ ועו"ד נטע זיו)
1. מיזם "נאות", של מנהיגות אזרחית. הם קובעים סטנדרטים של ניהול תקין, זהו מנגנון בו גוף "על" נותן קרדיטציה ומוודאי שהארגונים עומדים בקריטריונים. קישור.
2. ארגון מידות. זוהי חברה לתועלת הציבור. מדובר למעשה בסוג של רגולטור חדש, רגולציה פרטית. הם הכניסו את השיח של אפקטיביות ושל accountability,. הם מגדירים אמות מידה, מבקשים מארגונים אחרים להיות שקופים, לדווח לפי אמות המידה הללו ואז - מדרגים אותם. קישור.
3. גיידסטאר – מיזם אינטרנטי המשותף למשרד המשפטים, לקרן יד הנדיב ולחל"צ NPTechאן פי טק. בליבה של היוזמה הזו היא רגולציה של שקיפות. קישור.

סוגיות בנושא רגולציה ורגולציה עצמית, שעלו באירוע ההשקה.
1. חשש מעומס יתר ארגוני
2. חשש מרגולציה עריצה של המדינה (למשל בנושא הצעת חוק ביקורת מימון ארגוני השמאל)
3. ברגולציה פרטית – נשאלת השאלה - מי הרגולטור על הרגולטור? (נטע זיו)
4. חשוב לשמור על מנגנוני רגולציה מסורתית – ממלכתית. לדעתה של עו"ד זיו, עדיף להשתמש ברגולציה של המדינה כי כך יש לציבור כלים להתמודד איתה למשל באמצעות הפגנות. יותר קשה להתמודד עם רגולטורים פרטיים ועצמאיים.
5. והקהל, כחלק מהשיח הפתוח העלה הסתייגויות מהרגולציה העצמית והפרטית: מנכ"ל מילבת התרעם על כך שמידות דורש כסף על מנת לעבור תהליכי רגולציה, אהובה ינאי לא בטוחה שהארגונים רוצים תהליכי אנליסטיקה, וד"ר מייק נפתלי טוען כי דרוש קוד אתיקה חברתית.

עוד על מהותה של הרגולציה, גישות ביקורתיות כלפיה (ג'וליה בלאק), על רגולציה מדינתית, רגולציה מבוזרת, רגולציה עצמית (אנתוני אוגוס) ושקיפות במגזר השלישי - בספר רגולציה. המגזר השלישי. בעריכתו של ד"ר ניסן לימור. והכל בעברית! שימו לב לפרק מיוחד המוקדש לרגולציה של יזמות חברתית המעלה סוגיות הרלוונטיות לנושא המיזמים העסקיים בארגוני המגזר השלישי.(קווין א' דייויס). הספר יצא בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בן גוריון (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי) ושל הקיבוץ המאוחד (קו אדום). 2010. קישור

אז רוצים לדעת מי הגיע לאירוע ההשקה? קצת ניים דרופינג, בבקשה: שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, חבר הכנסת זבולון אורלב, ממנהיגות אזרחית - גיורא רוזן, מנכ"ל והיו"ר הפעיל יגאל בן שלום, אהובה ינאי מנכ"ל מתן, מיכל הרצוג, דליה מגנת, אלי(הו) הורוביץ מיד הנדיב, חגי כץ מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, טליה אהרוני מייסדת מעלה, ירון סוקולוב, שוקי טאובר, עו"ד נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, נירית רוסלר, איריס טייטלבאום, רועי בילר מגיידסטאר, אסנת אוליאל לימור מארגון מידות, עירית קינן, מירי זיו, העיתונאית החברתית רותי סיני, ד"ר מייק נפתלי, שמעון צוריאל מנכ"ל אילן, נחמן פלוטניצקי מנכ"ל מילבת... ועוד רבים וטובים, שבאו לחלוק כבוד לפועלו של ד"ר ניסן לימור.

כנס דה מרקר "ישראל 2021 " וסוגיית הובלת הדיון הציבורי

כנס "ישראל 2021 " של עיתון TheMarker שנערך בשבוע שעבר, הזמין את הציבור בארץ להביע דעה לגבי מכלול רחב של סוגיות ציבוריות וחברתיות. מדוע ארגון עסקי מזמין אותנו לעשות זאת ולא הממשלה? ומה הדבר אומר על יכולתו של המגזר השלישי להניע מהלכים חברתיים? על עשייה עסקית חברתית מבורכת, המרמזת לדאבוני על מקומם של המגזר הציבורי והמגזר השלישי בדיון החברתי והכלכלי.

מדוע עיתון דה מרקר יצא במהלך הסוחף של כנס ישראל 2021?
עורך TheMarker אונליין, איתן אבריאל, פתח את מפגש הבלוגרים אליו הוזמנתי על ידי חברת בלינק והסביר. לדבריו, דה מרקר מקבלים כל העת דרישות מהקוראים לעסוק בנושאים החשובים להם מעבר לנושאים העסקיים. העיתון, המודע כנראה למקומו המשמעותי בשיח הציבורי, הגיע למסקנה כי הוא רוצה לקחת על עצמו לחולל שינוי בשיח הציבורי. להוביל מהלך של חשיבה לטווח ארוך, חשיבה מקצועית ועמוקה. מתוך הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית ובעקבות סדרת פגישות עם אנשי עסקים, ממשל וחברה נבחרו שבעה נושאים לכנס. הנושאים, כך הובטח, ימשיכו להיות מסוקרים בעיתון בהמשך השנה. אלו הם: תעסוקה, ממשל, המיעוט הערבי, חרדים, תחרותיות של המשק הישראלי מול שאר העולם, חינוך ומסלול אחד בשיתוף עם מכון המחקר "ראות" בנושא קפיצת המדרגה של מדינת ישראל. הנושאים שהושארו מחוץ לדיון בשולחנות העגולים הם: תשתיות, פערים בחברה, איכות הסביבה. ותרשו לי להוסיף גם ריכוזיות המשק הישראלי, עובדים זרים, זכויות אדם, ועוד.

דיון ציבורי רב מגזרי הוא בעיני מהלך מבורך.
אבל שימו לב - מה בעצם קורה כאן? ארגון עסקי מוביל עיסוק בסוגיות חברתיות. אמנם, זה בהחלט משמח לראות ארגון עסקי עוצמתי בוחר לעסוק בסוגיות חברתיות וגם עושה זאת במקצועיות, אבל, חשבתם מה המשמעות שמהלך כל כך חשוב מובל על ידי ארגון מהמגזר העסקי? ומדוע אין הממשלה מובילה מהלך כזה אלא משתתפת בו כשחקן בלבד? ומה זה אומר על תפקידם של ארגוני החברה האזרחית ועל יכולתם להשפיע על סדר היום?

הייתי שמחה לראות מהלך בו המדינה מניעה מהלך של דיון ציבורי בין מגזרי כזה. זה קורה בבריטניה , באירלנד ובמקומות מתוקנים אחרים, במודלים מגוונים. להזכירכם גם אצלנו, בזמן ממשלת אולמרט החל דיון תלת מגזרי של "שולחנות עגולים". (לדעתי היה זה אחד המהלכים החיוביים של הממשלה בראשותו). התהליך הזה מתקיים גם כיום, אבל הוא מוגבל למשתתפים מעטים וכמעט אינו מקבל תהודה ציבורית מחוץ למגזר השלישי.

נכון, הדיון הציבורי חשוב בכל מקרה. אבל בעיניי, בהחלט יש משמעות לגורם שמוביל את הדיון. לגורם שקובע את הנושאים שמובאים על סדר היום ועל אלה שנשארים בחוץ. דווקא במציאות סוערת פוליטית בה אנו נמצאים היום, אני לא מתייאשת מלצפות מהמדינה למלא את תפקידה.

הפנים של המגזר השלישי

בכנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון עלתה בין השאר השאלה: מיהו המנהיג של המגזר השלישי? בשונה מהמגזר הציבורי בו בוחרים ומכתירים מנהיגים, המגזר השלישי מטבעו נעדר מנהיגות נבחרת. אמנם, קיימות מספר דמויות של יו"רים או מנהלים בולטים אבל אין הנהלה או החלטה חד משמעית לגבי זהות מנהיגי המגזר. זה היופי שבו. הגיוון מצד אחד וגם היכולת של כל אדם להביע את רצונו, להתאגד ולבצע את שליחותו החברתית.

בעידן הרשתות החברתיות, המגדירות מחדש את החברה האזרחית, יש פתאום המון מקום לפניו של האדם עצמו. לכל אחד, גם לאדם מן השורה, יש אותה תמונה מרובעת, קטנה המסמלת - אותך עצמך.

לכן לארגונים חברתיים המתכוננים למפגש עם חברות עסקיות כדאי להבליט את הפעילים עצמם ואת מנהיגי הארגונים. פעמים רבות אנשי הארגונים החברתיים באים בשם משימה חברתית, או מטרה חשובה מספרים עליה, לעיתים גם בבהירות, אבל שמים את עצמם קצת בצל. זה חבל.

נסיוני בטיפול בקרן הפילנתרופית של חברת טבע הפגיש אותי במהלך השנים עם עשרות נציגי ארגונים חברתיים. בעוד שעל הארגון החברתי עצמו ניתן לקרוא מחומרים כתובים, מאתר האינטרנט וכו', מה שבאמת היה חשוב לי בפגישה עם הארגון היה - המפגש האנושי.

מה שעשה את ההבדל היה האדם. הסיפור האישי. המשמעות שהפעיל נותן למשימה החברתית עבורה הוא מגייס את הכספים, תחושת השליחות שלו והיכולות האישיות.
תורם רוצה לדעת כי התרומה תגיע לאנשים הטובים ביותר, שהיא תביא תועלת במידה הרבה ביותר. הארגון התורם רוצה להיות בטוח שיש לו עסק עם אנשים נחושים, מחוייבים ומוכשרים.

זה מה שהיה לי, כנציגת הפירמה, חשוב לבחון ולהבין מהמפגש עם נציג הארגון החברתי (מעבר לדברים על הארגון ועל הפעילות עצמה):
1. מי את/ה? (לא רק מי הארגון שלך)
2. איך הגעת לארגון? מה המניעים שלך לפעילות? (רק משכורת? חבל שבאת לפגישה)
3. מה השליחות שלך?
4. מה מסעיר/ מרגש אותך בפעילות?
5. מה הכישורים שלך? מה השכלתך? מה הנסיון שלך?

הרבה משיתופי הפעולה קמים ונופלים על כימיה אישית. אבל אל תטעו, כריזמה וקסם אישי לא מספיקים. אם אין בתשתית הארגון עשייה עשירה, מדידה, מוכחת ומוצלחת, כדאי לחכות עם הפניה למגזר העסקי.

כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי

כנס "בר המצווה" של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון התקיים היום. הכנס הוקדש לציון תרומתו ולכבודו של פרופסור בנימין גדרון שפורש מהאוניברסיטה ומן המרכז. האוירה בבניין הסנאט היפהפה היתה חגיגית ומשפחתית. בתמונה: פרופ' בנימין גדרון (ולצידו ענבל אבו)

הכנס הפגיש כ- 80 - 100 חוקרים, נציגי קרנות, מנהלי ארגונים ואנשי מקצוע העוסקים בארגוני המגזר השלישי. הנושא המרכזי היה: אתגרים במחקר והכשרה במגזר השלישי. הכנס כצפוי היה אקדמי ותיאורטי מאוד.

מטשטוש גבולות לשרטוט גבולות בין המגזרים
את הכנס פתח פרופ' הלמוט אנהייר שסקר על ציר הזמן את השינויים בתפיסת הפילנתרופיה והתמקד במונח השקעה חברתית. Social Invesment . לדעתו, למרות השימוש העכשיווי במונח "כלכלי" (השקעה) לתיאור פעילות פילנתרופית, עלינו להגדיר השקעות חברתיות לא רק במונחים כלכליים ויש לבחון השקעות חברתיות במונחים חברתיים, שהם ארוכי טווח.

פרופסור מרגרט האריס דברה לקהל בבאר שבע ממקום מושבה בבריטניה ודבריה הועברו באמצעות צילום שהוקרן על מסך ענק. פרופ' האריס עסקה בטשטוש הגבולות בין המגזרים ובדפוסים שונים של שותפויות בין המגזרים. היא טענה כי יש להציג דוגמאות של שיתופי פעולה כאלה מהזוית של הארגונים החברתיים, לחקור את הציפיות של שני הצדדים מהשותפויות ולהביא את הממצאים לכדי מדיניות ממשלתית.
שאלה מעניינת שהעלתה היתה: מדוע יש כאלה המעוניינים בטשטוש הגבולות בין המגזרים? מי אלה המעוניינים בכך? לדעתה יש לכך מניע אידיאולוגי עמוק.

למרות הפתיחה שעסקה בטשטוש הגבולות בין המגזרים היה זה פרופסור גדרון שבהרצאה המרכזית של הכנס הציג הצעה לשרטוט מובנה וברור של מאפייני הארגונים החברתיים. המצגת היתה ניתוח תיאורטי של גישה הגורסת כי יש קשר בין התפקיד החברתי של המגזרים בחברה לבין המאפיינים של ארגונים המרכיבים אותם. המבנים של הארגונים מבטאים את התפקידים החברתיים של המגזר. לדבריו אלכ"רים יכולים לתרום לחברה האזרחית בדרך בה הם מבנים מספר מערכים:
1. מערך אספקת השירותים.
2. משילות
3. כוח אדם
4. משאבים כספיים
5. מדידות ותוצאות.
יש חשיבות לדרך בה הארגונים משתפים את הלקוחות שלהם ואת הציבור.
לדבריו קיום מלכ"רים לכשעצמו אינו מקדם את החברה האזרחית. יש להבנות ולנהל את הארגונים תוך פיתוח מערכי ניהול משתפים.

"מנהיג אקדמי", "מקים הקהילה האקדמית בתחום המגזר השלישי"
המצגת של פרופסור גדרון כמו סיכמה תקופה של מחקר ועשייה אותה הוביל במהלך העשורים האחרונים: תיאור המגזר השלישי וארגוניו, שרטוט גבולותיו ותכונותיו ביחס לשאר המגזרים. היא העמידה אותו, כראוי, בראש אנשי האקדמיה הבולטים בתחום הזה.
לחומר של הכנס צורף תקליטור עם פרסומים של בני גדרון ופרסום מודפס מלא וחדש בנושא חם ובוער: ארגונים חברתיים עסקיים בישראל. נתונים על תופעה חדשה. שפרסם יחד עם דקלה יוגב. עבורי - פרסום שהוא חגיגה אמיתית.

ולסיום ברכות לד"ר חגי כץ, (בתמונה) מנהל המרכז לחקר המגזר השלישי, שהוא אמנם ותיק בתחום אבל בהחלט נכנס לנעלים גדולות. בהצלחה!