זה באמת היה מפגש עם פוטנציאל לחיבורים. כנס של חיפוש דרך ולא של החלטות. מאחורי הקלעים - עניינה אותי הטכנולוגיה בשירות החברה שנעשה בה שימוש. מערכת תובנות שימשה לקליטת תובנות מהשולחנות העגולים, תוך כדי דיון. כיוון שאת תיאור הכנס תוכלו לקרוא באתר דה מרקר, אתייחס לנושא אחד שעניין אותי במיוחד- יוזמות פילנתרופים בישראל.
בדברים שנשא מעל במת המליאה ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הוא דיבר בעיקר על הישגיו בתחום החינוך בעיר. אבל לפני כן, כשתאר את הדרך שעשה מהיותו איש עסקים לעשייה ציבורית. אמר שבדרך עבר בפילנתרופיה. ברקת ציין כי " פילנתרופיה זה "טעויות עיגול" בהשוואה לקבלת ההחלטות של אנשי הסקטור הציבורי". הוא הגיע למסקנה כי פילנתרופיה לא יכולה לעשות שינוי. אלא רק מעורבות ציבורית.
אבל יש אנשים שחושבים אחרת.
בחרתי להשתתף בשולחן עגול שהוביל שוקי ארליך, יו"ר מיזם "יכולים נותנים". את השולחן הנחתה יעל קפלן, יזמת בתחום האחריות התאגידית, (בתמונה משמאל). "יכולים נותנים" היא יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל. פועלת בשיתוף פעולה עם שיתופים ועם JFN: מדובר בקבוצה של בעלי ממון ישראליים שלקחו על עצמם לקדם את תרבות הנתינה בקרב בעלי ממון נוספים בישראל.
שוקי ארליך, איש היי טק (אמדוקס, גיזה וכו'), פעיל כיום בעיקר בעולם החברתי. הוא משקיע ותורם מזמנו, מניסיונו וגם מכספו. חבר בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים רבים, למשל אור ירוק, צבע - צעירים בונים עתיד, JFN וכאמור מוביל את יוזמת יכולים תורמים, אותה הציג.
![]() |
| יכולים תורמים. לקדם את הפילנתרופיה בישראל. שוקי ארליך, יו"ר היוזמה (שני משמאל) |
| כן ירבו. מובילי היוזמה "יכולים נותנים" (התמונה מאתר המיזם) |
התובנות שלי:
1. לקבוצה יש עוצמה. וזה גם נעים. קבוצה עשויה לקדם עשייה פילנתרופית.
2. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להיות פילנתרופ.. אפשר להתחיל בקטן.
3. שינוי תרבות הוא תהליך ארוך. אבל בנושא הנתינה, הכל מתחיל מרצון טוב.
ולסיום - סרטון קצר על מיזם המענקים הקטנים. The Awsesom Foundation



