‏הצגת רשומות עם תוויות מכון ראות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכון ראות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 24 במאי 2012

פילנתרופיה מקדמים בקבוצה. בעקבות כנס ישראל 2021

כנס יוזמת ישראל 2021 של מגזין דה מרקר התקיים אתמול בבנייני האומה בירושלים, כשהוא מציע דרך חדשה לשיח ציבורי בישראל. השנה, בלב הכנס התקיימו עשרות דיונים בשולחנות עגולים ובהם הוצגו מאות תיאורי מקרה, יוזמות חברתיות  של ארגונים ושל יזמים חברתיים משלושת המגזרים. נציגות עיקרית בכנס היתה של המגזר החברתי. הרבה יזמים חברתיים פילנתרופיים ונציגי קרנות. היו גם נציגים של המגזר הציבורי (השתתפו בעיקר מסלול קפיצת מדרגה בהנהגת מכון ראות).


זה באמת היה מפגש עם פוטנציאל לחיבורים. כנס של חיפוש דרך ולא של החלטות. מאחורי הקלעים - עניינה אותי הטכנולוגיה בשירות החברה שנעשה בה שימוש. מערכת תובנות שימשה לקליטת תובנות מהשולחנות העגולים, תוך כדי דיון. כיוון שאת תיאור הכנס תוכלו לקרוא באתר דה מרקר, אתייחס לנושא אחד שעניין אותי במיוחד- יוזמות פילנתרופים  בישראל. 
בדברים שנשא מעל במת המליאה ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, הוא דיבר בעיקר על הישגיו בתחום החינוך בעיר. אבל לפני כן, כשתאר את הדרך שעשה מהיותו איש עסקים לעשייה ציבורית. אמר שבדרך עבר בפילנתרופיה.  ברקת ציין כי " 
פילנתרופיה זה "טעויות עיגול" בהשוואה לקבלת ההחלטות של אנשי הסקטור הציבורי". הוא הגיע למסקנה כי פילנתרופיה לא יכולה לעשות שינוי. אלא רק מעורבות ציבורית. 


אבל יש אנשים שחושבים אחרת. 
בחרתי להשתתף בשולחן עגול שהוביל שוקי ארליך, יו"ר מיזם "יכולים נותנים". את השולחן הנחתה יעל קפלן, יזמת בתחום האחריות התאגידית, (בתמונה משמאל). "יכולים נותנים" היא יוזמה לקידום הפילנתרופיה בישראל. פועלת בשיתוף פעולה עם שיתופים ועם JFN: מדובר בקבוצה של בעלי ממון ישראליים שלקחו על עצמם לקדם את תרבות הנתינה בקרב בעלי ממון  נוספים בישראל.  
שוקי ארליך, איש היי טק (אמדוקס, גיזה וכו'), פעיל כיום בעיקר בעולם החברתי. הוא משקיע ותורם מזמנו, מניסיונו וגם מכספו. חבר בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים רבים, למשל אור ירוק, צבע - צעירים בונים עתיד, JFN וכאמור מוביל את יוזמת יכולים תורמים, אותה הציג.
יכולים תורמים. לקדם את הפילנתרופיה בישראל. שוקי ארליך, יו"ר היוזמה (שני משמאל)
במיזם "יכולים נותנים" חברים כיום 20 פילנתרופים התורמים לא פחות מ 100,000 ש"ח בשנה. הם התאגדו בקבוצה ושמו להם למטרה " להפיץ וירוס של נתינה". כחלק מפיתוח היוזמה עברו תהליך ארוך של למידה, של איתור חסמים והגדרת יעדים ברורים.  אחד היעדים שלהם - להכפיל את מספר המשפחות בישראל שתורמות יותר מ 100,000 ש"ח בשנה-  מ 1,000 משפחות ל- 2,000 משפחות וזאת תוך שלוש שנים.
כן ירבו. מובילי היוזמה "יכולים נותנים" (התמונה מאתר המיזם)

לא במקרה, בשולחן העגול שלנו ישבה  גם צעירה בשם קייט רוזנברג, עולה מאוסטרליה ועובדת בבית התפוצות. קייט (בתמונה העליונה, יושבת מימין) ספרה על מיזם אישי חדש שלה שנקרא "קרן בקטנה". מדובר במיזם בו צעירים ישראליים מתארגנים בקבוצה קטנה, במטרה לארגן קבוצת נתינה. כל חבר מתחייב לתרום 200 ש"ח בחודש. הקבוצה, שמתגבשת בימים אלה,  דנה בינה לבין עצמה ומחליטה לאן לתרום את הכסף. היוזמה מבוססת על מיזם בינלאומי The Awesome Foundation. זו הזדמנות לאנשים שרוצים לתרום, לעשות את זה יחד ולהשפיע. בראיה ארוכת טווח, קייט רואה מעגלים של נתינה פרושים בכל הארץ. 


התובנות שלי:
1. לקבוצה יש עוצמה. וזה גם נעים. קבוצה עשויה לקדם עשייה פילנתרופית.
2. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להיות פילנתרופ.. אפשר להתחיל בקטן.
3. שינוי תרבות הוא תהליך ארוך. אבל בנושא הנתינה, הכל מתחיל מרצון טוב.



ולסיום - סרטון קצר על מיזם המענקים הקטנים. The Awsesom Foundation

יום ראשון, 20 במאי 2012

צחצחו את נאום המעלית ובואו לעבוד. יוזמת ישראל 2021

לפעמים מתחשק לנו ללכת לכנס כדי ללמוד משהו חדש, לפגוש עמיתים ולמעשה קצת לנוח.  תחשבו שוב.
כנסים תלת מגזריים מאפשרים למשתתפים בהם ובמיוחד למי שמחפש קשר עם עסקים, עם מקבלי החלטות מהמגזר הציבורי, או עם יזמים ותורמים - הזדמנות טובה למפגש בלתי אמצעי. לכן נראה לי כי הועידה השנתית של יוזמת ישראל 2021 שמתקיימת השבוע  ביוזמת עיתון TheMarker, בשיתוף עם מכון ראות ופעילי מחאת החינוך יכול, להיות מרחב עבודה יעיל. (בנוסף לכך שהוא כנס מעניין וחשוב מבחינה ציבורית).


לב הכנס השנה בנוי מעשרות הצגות של יוזמות חברתיות, של מיזמים עסקיים וחברתיים במגוון נושאים. עבודת תחקיר די פשוטה תעזור לכם להרשם לתחום הרלוונטי  לכם ולשבת בשולחן בו תוכלו להפגש עם מי שחשוב לכם.  ויש כמובן גם את ההפסקות...

אבל צריך להתכונן. בכנסים כאלה יש המון אנשים. לא תמיד יש להם סבלנות... בדרך כלל יהיה לכם "דקה וקצת " להעביר את המסר שלכם, לעניין, לסקרן ו- להשאר זכירים. אני יודעת שיש כאלה שירגישו לא בנוח להציג את עצמם ואת העשייה החברתית שלהם אבל - בשביל זה באתם.לא? העשייה שלכם הכי חשובה ויש כאלה שיתעניינו בדיוק בה.  
הכנה ממוקדת יכולה לעזור.


אז איך תציגו את המסר שלכם ביעילות ותשיגו את המטרה שלכם?
קודם כל הגדירו את המטרה. את  מי הכי חשוב לכם לפגוש? ומה הכי חשוב לכם למסור.
אני למשל, לצורך ההדגמה, רוצה להציג את הפעילות המקצועית שלי לעשרה ארגונים חברתיים לפחות, וגם  להשיג הסכמה של מנהל/ת אחריות תאגידית של פירמה אחת לפחות, לכתוב עליה כתבה בבלוג שלי, במסגרת המדור "טרקלין עסקים".

מי יהיה שם?

רשימת המציגים והמציגותבדקו מי מהם מעניין אתכם.
חקרו על הפעילו שלהם, בואו מוכנים


עכשיו יש לחשוב על המסר שלכם. רבים מכירים את המושג "נאום המעלית" . מקור המושג מגיע ממצב מיוחל בו מזדמן ליזם היי טק לפגוש במעלית משקיע פוטנציאלי. ל 45 שניות.... אתם במצב דומה.

איך כדאי לפעול? 
לדבר בקיצור, להציג  מסר ממוקד במילים פשוטות.
למשל..."אני עוזרת לעמותות בקשר עם חברות עסקיות, לצורך יצירת שיתופי פעולה שטובים לשני הצדדים.  זה יכול להיות לקידום מודעות בציבור, שיווק, יצירת פרויקט משותף, צרוף מתנדבים מהעסק או אפילו גיוס מוצרים וכסף."

לעמיתים שלי מהמגזר העסקי יתכן ואוסיף כי " מעכשיו אני גם מתמחה בנושא של העסקה מגוונת כיוון שהתחלתי לעבוד גם בג'וינט ישראל, בפתוח ידע ובהדרכות בתכנית "תב"ת- תנופה בתעסוקה". (תתחדשי. תודה)

להגיד משהו זכיר.   ( או קיי. לא לשכוח להגיד שאני בלוגרית ...)
בהקשר הזה  נראה לי כי אם אתם ממוצא אתיופי, מהמגזר החרדי או הערבי - יש לכם יתרון. יזכרו אתכם...

דברו בהתלהבות, באסרטיביות והפגינו בטחון.  לחייך ולהסתכל בעיניים של השותף לשיחה.

היו מנומסים, השאירו מקום לבן השיח שלכם. שאלו שאלה / תנו זמן להגיב... הקשיבו...

חישבו על המטרה שלכם בסיכום. הציעו דרך והשאירו פתח להמשך הקשר.



טוב, אז אחרי שהכנתי את עצמי.... אני מוכנה לפגישה אתכם. להתראות בכנס! 

יום שני, 27 בספטמבר 2010

יומולדת ראשון לבלוג! מוקדש לקולגות שלי

השבוע הבלוג שלי חוגג שנה. והפעם, אני מקדישה את הפוסט הזה לקולגות שלי.

כשהתחלתי לכתוב, בספטמבר 2009, הייתי בין היחידים שכתבה בארץ בלוג מקצועי על עסקים וקהילה. היתה כאן איליין כהן ששלטה כבר אז בעולם הבלוגים ביד רמה, כשהיא כותבת בשפה האנגלית. עד היום היא משמשת לרבים מאיתנו מצפן לעולם האחריות התאגידית ולעולם המדיות החדשות בכלל. היה גם הבלוג של עברי ורבין שעוסק בעיקר בעניינים ירוקים. בכנס של המכון ליזמות בחינוך בבית ברל, פגשתי את אסף שטיין שסיפר על הבלוג שלו שעוסק ביזמות חברתית. ממש שמחתי לפגוש אדם שמכריז על עצמו שהוא בלוגר. מייד הרגשתי אחוות בלוגרים והתעניינתי אצלו איך הדבר הזה עובד.

לאט לאט נכנסו עוד כותבים לרשימת הקריאה שלי. שירלי קנטור שני, חברה וקולגה מאירה תמיד את עיניי בבלוג מרהיב בנושא שיווק חברתי ואחריות תאגידית בכלל. לאט לאט נחשפתי לבלוגים מקצועיים נוספים שחלקם היו שם קודם וחלקם נפתחו לא מכבר. למדתי להכירם דרך קולגות או דרך חיפוש וחקירה.


במהלך השנה הזו התוודעתי לבלוגים של ארגונים, השונים באופיים מבלוגים של אנשים פרטיים. הבלוג של ארגון מעלה, הבלוג של הזוית השלישית, הבלוג של מכון ראות, הם מעניינים לרוב, אבל פחות אישיים ולכן בדרך כלל פחות כיף לקרוא אותם.


מתוקף הצורך להיות מעודכנת, נוספו לרשימת הקריאה שלי בלוגים בנושאים טכנולוגים שקשורים למגזר השלישי ובלוגים בנושא שיווק. טל פרנקפורטר למשל חי בעננים וכותב על השימוש בכלים אינטרנטים לניהול יעיל של ארגונים, כך גם הבלוג של חברת NPTech, בו הבלוגרית מרב היא בעצם קולגה שלי אפילו שאנחנו לא מכירות אישית והיא לא יודעת את זה.

כקולגות אני מחשיבה גם כותבים אחרים שאותם אני קוראת בקביעות. בלוגרים מארגונים מחו"ל וגם אנשי מקצוע אחרים שכותבים מעבר לים בנושאים של אחריות תאגידית, גיוס משאבים, המגזר השלישי ויזמות חברתית. חלק מהרשימה תראו מצד שמאל. (סוף סוף למדתי איך מכניסים את הרשימה הזו לבלוג שלי).
כל אלה הפכו לקולגות שלי כי אני קוראת אותם, מתעדכנת דרכם ולומדת מהם. הישראלים מבינהם, אני מקווה שגם מקבלים ממני משהו בחזרה.

למעשה, כל מי שקורא, מתראיין, מגיב או משתף בפייסבוק מהווה חלק ממעגל הקולגות שלי. הנה כבר ניכסתי אתכם...הדבר חשוב לי במיוחד כמי שעובדת כעצמאית. לכן, אני תמיד שמחה לשמוע תגובות והערות ועדיין מופתעת לגלות בשיחות פנים אל פנים אנשים שאני לא מכירה שאומרים לי: קראנו אותך!

קראתם? נהדר!
מקווה שנהניתם ולמדתם. אני לומדת מכם.