פרופסור הלל שמיד יוצא לגמלאות

פרופסור הלל שמיד היה ראש התכנית לניהול מלכ"רים כאשר בחרתי ללמוד לתואר שני בתכנית הזו באוניברסיטה העברית בירושלים. היתה זו לי החלטה משמעותית לצאת מעולם העבודה הסוציאלית בה התחלתי את הקריירה שלי וללמוד ניהול בתחומים חברתיים רחבים יותר. 

באותה עת, זו היתה התכנית היחידה בנושא הזה בישראל. תכנית מרתקת, משותפת לביה"ס לעבודה סוציאלית, חינוך ומנהל צבורי. למדתי שם על המגזר השלישי, על מדיניות רווחה, קורסים בניהול חברתי  כולל ניהול המשאב האנושי וגם מקצוע חדש עבורי: גיוס משאבים.

משמאל: פרופ' הלל שמיד, השפיע משמעותית על דרכי המקצועית, פרופ' אליעזר יפה שלימד אותי גיוס משאבים

פגשתי שם חברים ללימודים שגם עבורם התכנית פתחה דרך חדשה ורבים מהם משמשים כיום בתפקידים מרכזיים במגזר השלישי , הציבורי ובאקדמיה.  בעקבות הלימודים הללו, אני עצמי התחלתי לעסוק בגיוס משאבים ולאחר מכן עשיתי ביקור של כמה שנים במגזר העסקי (קשרי קהילה של חברת טבע) ומשם חזרה למגזר השלישי....

אין ספק שהיתה לתכנית הזו השפעה על חיי. בשבוע שעבר התקיים אירוע פרידה מראש התכנית בעבר, פרופ' הלל שמיד, שפורש לגימלאות. הדבר הנכון לעשות מבחינתי היה לברך אותו. נושא המפגש: המדינה, החברה האזרחית והפילנתרופיה.

זו היתה הזדמנות מיוחדת גם עבור אנשי המקצוע בישראל, אנשי המגזר השלישי, מנהלים בכירים במגזר הציבורי , סטודנטים ועמיתים להביע את הערכה לפועלו של שמיד ובהזדמנות זו לדון בסוגיות שונות הקשורות לחברה האזרחית. 

מימין, באו לברך: ד"ר ניסן לימור וד"ר חגי כץ - אנשי מפתח בלימודי המגזר השלישי והחברה האזרחית

אתחיל במרצה המבריקה ד"ר מיכל אלמוג בר. בצורה תמציתית ובהירה שרטטה שתי מגמות בהתפתחות היחסים בין המדינה למגזר השלישי. שני צירים שסותרים זה את זה:

1. ציר גלוי ומוכר  ציר השותפות ושיח משותף. ציר זה לדבריה הוא הישג המשמעותי ביחסים בין שני המגזרים. המגזר השלישי קבל הכרה פורמאלית על ידי הממשלה המושג מוכר, ועדות הכנסת מזמינות את ארגוני החברה האזרחית להביע דעה ולקחת חלק בשיח. נושא נוסף בציר הזה הוא השקיפות. מיזם גיידסטאר  מאפשר לכולם להגיע לנתונים על עמותות שונות והתנהלותן בלחיצת כפתור. 

2. הציר השני הוא סמוי. ההפרטה מתחזקת. יש שימוש בארגוני המגזר השלישי כקבלני משנה של הממשלה. זה גורר תפיסה חשדנית כלפי המגזר השלישי המשמש כקבלן ביצוע. בנוסף, אנו רואים יוזמות חקיקה, תיקונים לחוק העמותות ותקנות שמקשים כולם על חייהן של העמותות. מדובר בתהליכי דהלגיטימציה לעמותות. ראינו התנהגות אלימה של הממשלה והמשטרה כלפי פעילי המחאה החברתית ב - 2011. 

הטענה המרכזית של מיכל אלמוג בר היא כי המפתח למשטר איתן היא חברה אזרחית חופשית דינמית וויטאלית. בפועל, לדבריה, יש לנו חברה אזרחית חלשה, חסרת הנהגה, ללא ארגון גג חזק ורוב העמותות הן קטנות ופועלות ללא תמיכה ממשלתית.

עוד דובר באירוע על עתיד הפילנתרופיה בישראל (שיתוף פעולה בין פילנתרופים) על רגולציה, ניהול, פיקוח ומשילות של הממשלה וגם על נוכחות הפילנתרופיה בתקשורת. עוד על האירוע באתר הזוית השלישית. 

ולצד כל אלה, בצדק - היו הרבה מילים טובות על הקריירה של הלל שמיד ועל האישיות שלו.  פרופ' שמיד פורש לגימלאות אבל לא מתנתק מהאוניברסיטה ונוכל להמשיך ולפגוש אותו בפרויקטים שונים באקדמיה ובמגזר השלישי. 

לפניכם: דבריו של פרופ' שמיד ”הזהות המטשטשת של הארגונים ללא כוונת ריווח - ארגונים מעין ממשלתיים, עסקיים או שניהם? השלכות על שליחותם האזרחית והחברתית ” צילום : אתר הזוית השלישית. 

U-Bank בטרקלין עסקים: מציעים שרות מיוחד למלכ"רים

מה הייתם אומרים על בנקאי שעונב עניבה ועליה דמויות ממלחמת הכוכבים?

מעט לפני פורים נפגשתי לשיחה עם יהושוע (שועי) פוגל, אחראי פתרונות למגזר השלישי ב- U-Bank. העניבה הצבעונית שענב היתה עוד המחשה לאופיו המיוחד של הבנקאי שקורא לבלוג שפתח -  The Nonprofit Banker .

אבל בואו נתחיל מהתחלה....

בנק לאמידים

U-Bank  הינו בנק הנותן שרותי בנקאות פרטית. הבנק שייך כיום לקבוצת הבנק הבינלאומי, אך מקפיד לשמור על עצמאות מקסימלית. הבנק מתפקד כמעין בנק בוטיק ומכוון למתן שירותים ללקוחות בעלי הון עצמי גבוה. (בקיצור, לעשירים).

אז מה פתאום הבנק מציע שירותים לעמותות?
 שועי פוגל מספר כי הכניסה לעולם העמותות התחילה באופן טבעי. לקוחות הבנק האמידים, שהם בעצמם תורמים, תומכים או פעילים בועדים מנהלים של ארגונים חברתיים, ביקשו מהבנק לספק שירותים עבור העמותות בהן הם פעילים. לאחר כשלושים שנה בהן נתנו לעמותות אלה שירותים בנקאיים, הגיעו בבנק למסקנה כי יש מקום לפתח התמחות של ממש לארגוני המגזר השלישי ולספק להם פתרונות בנקאיים ייחודיים. (דרך אגב, גם בנק ירושלים ובנק מרכנתיל מפעילים תכניות ייעודיות לעמותות).

בראש המיזם הוצב בנקאי מומחה למגזר השלישי

תפקידיו של שועי פוגל בU-Bank  הם פיתוח עסקי ופיתוח שירותים ייחודיים. כאמור, הבנק מציע שירותים לעמותות, לקרנות, לפדרציות לתורמים פרטיים. המטרה שלו:  לחסוך ללקוחות הבנק כסף, זמן וטרחה. ראשית כל, חשוב לשועי פוגל לתת שרות בנקאי טוב. כל לקוח מהמגזר השלישי מקבל מהבנק נגישות גבוהה ביותר לצוות הבנק וזמינות מרבית. כיום הבנק נותן שרותים לכ- 150 ארגונים חברתיים. כיוון שיש חשדנות בסיסית של לקוחות וארגונים כלפי בנקים, המשימה של פוגל בפעילות מול העמותות היא לשנות את דעתם ביחס האפשרי בין בנק לעמותה. ולתת ערך מוסף. 

בפניה של מנהלי עמותות בבקשה לאשראי -"חשוב לי לראות ניהול טוב ובקשה אחראית, תזרים מזומנים וכו'. כל בקשה עומדת בפני עצמה". 

השירותים והפתרונות למגזר השלישי שהבנק מעניק למלכ"רים הם:
1. מידע. טיפים ומידע אודות רגולציה בנושאים הרלוונטיים לעמותות. הבנקאי לא מחליף את רואה החשבון שלכם, או את עורך הדין, אבל מספק מידע מעודכן, חשוב ורלוונטי.
2. שרות טוב והכרות עמוקה. מתן יחס אישי, נגיש ובזמינות גבוהה, עמלות תחרותיות ביחס לשוק. (לא בדקתי בעצמי, אבל שועי פוגל מספר כי הוא אישית, מספק ללקוחות שלו וללקוחות הפוטנציאליים הסברה מלאה והדרכה בסבך ההשוואה בתנאים בין הבנקים). אחד העקרונות שלו זה להיפגש עם צוות העמותה, להכיר אותם, את מטרות העמותה ואת דרכי העבודה.
3. התאמת ההטבות לצרכים הייחודיים של העמותות. (למשל בתחום האשראי, בתחום מט"ח והמרות שער).
4. הפנייה לאנשי מקצוע מעולים. שועי רוצה לראות את עצמו כמספק פורטל שירותים. המפנה לאנשי מקצוע מתאימים (למשל עו"ד, רו"ח) בהתאם לצורך.
5. סמינרים – אחת לחודש חודשיים מתקיים במשרדי הבנק בעיר ירושלים סמינר בתחומי העניין של העמותות.  בנושאים משפטיים, טכנולוגים ואחרים.

בלוג אישי של בנקאי ללא כוונות רווח
על מנת להתמקצע, שועי פוגל חוקר את התחום של המגזר השלישי וכותב על כך בקביעות בבלוג הפרטי שלו  (באנגלית, בדגש על התחום הפיננסי והמשפטי של המגזר השלישי )  יש שם מידע רב ועשיר ביותר. כדאי לעקוב.

הבלוג הפרטי של שועי פוגל מנוגד לעובדה כי אתר האינטרנט הרשמי של UBank  בעצמו, כיום, מאוד פושר. יש רושם שהוא לא שקוף ולא נגיש. כמובן אין כל נוכחות לפעילות של אחריות תאגידית, שאנו רגילים לראות בעשייה של בנקים גדולים. (לבד מהצהרות על תחומים המחויבים על פי חוק). לא הצלחתי למצוא באתר מידע כתוב לגבי הפעילות בקהילה או התרומות של הבנק. בקרוב יעלה אתר עם קישורים למאמרים , כלים וחדשות בנושא המגזר השלישי. כדאי לעקוב. 

האם כדאי לפנות לבנק בבקשה לתרומה?
בשלב זה נראה לי שלא. משיחה עם שועי פוגל אני מבינה כי לבנק סל תרומות קטן. אמנם, נבחר נושא חברתי - נוער. אך הבנק תורם רק לארגון מרכזי אחד בשנה.  השנה הוחלט לתרום לעמותת ליל"ך. בנוסף, קיימת גם פעילות של עובדי הבנק המעבירים תרומות  לנזקקים לקראת פסח, בשיתוף עם ארגון לתת. הבנק מכפיל את תרומתם.

ובכן, ניסיתי לפתוח עבורי ועבורכם צוהר והתברר לי כי יש עדיין תחומים רבים חסומים בפנינו. (על מחשבותיי לגבי הפער בין הציפיות שלנו לגבי אחריות תאגידית ושקיפות עסקים לבין נכונותם ללכת באומץ בכיוון הזה- אקדיש בעתיד כתבה נפרדת)

אבל בינתיים, אם תפנו לשועי פוגל תמצאו בנקאי אישי מזן אחר.
ליצירת קשר ישיר עם יהושוע (שועי ) פוגל:
טלפון : 02-5600218 נייד :  054-7722-686 
דוא"ל: jfogel@u-bank.net 

(אין לראות בכתוב כאן המלצה להתקשרות עם בנק זה או אחר. הדברים מובאים כחלק מהמדור טרקלין עסקים במטרה לחשוף את הקוראים למידע רלוונטי בתחום העמותות) 

לפני שנכנסים לטרקלין העסקים

תאום ציפיות לפני שמתחילים... בימים הקרובים תוכלו להיכנס לטרקלין העסקים – מדור חדש בבלוג הזה.

גבולות הדיון
ברור לי כי הסוגיות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות הן לב ליבן של השפעות המפעלים והעסקים על הציבור. מדובר ביריעה רחבה מאוד. עם זאת, לצורך הדיון בבלוג שלי, החלטתי להתמקד ולסקור את הקשרים של העסק עם הציבור עם הרשויות המקומיות ועם הארגונים החברתיים הפועלים סביבו. בייחוד אמקד בההיבטים של המעורבות בקהילה.

מה יצא לכם מזה?
לא אתפלא אם  גם אתם הרגשתם את החשדנות הדדית במערכת היחסים בין העסקים לבין העמותות. דבר ראשון, יש חוסר ידע. כיום אין בנמצא מאגר נתונים מלא שדרכו ניתן להגיע למידע אמין לגבי איזה עסק תורם למטרה מסוימת. אפילו אתר מעלה, שהיא העמותה של העסקים המנהיגים אחריות תאגידית, לא מאפשר להגיע לדרכי התקשרות  ישירות עם מנהלי אחריות תאגידית וקשריהקהילה. זה חבל מאוד.

חוסר הנגישות למידע מגבילה את הדיאלוג. רוב העסקים לא מפרסמים את התחומים שמעניינים אותם למעורבות חברתית. אולי משום שמרביתם לא פיתחו מדיניות מושכלת וברורה בנושא. לכן גם הם אינם מנצלים את מלוא הפוטציאל בקשר עם הקהילה. מצד שני, פעמים רבות מדי אני שומעת תלונות של עסקים שמהם עולה כי העמותות "מציקות להם".

חשוב לי

·         שעסקים יצליחו להסביר לעמותות את נקודת המבט שלהם בשיח של העשייה חברתית.

·         שעמותות תדענה למצות את מלוא הפוטנציאל בדיאלוג עם הפירמה.

אז במה יעסוק הטרקלין?
אני משוחחת עם מנהלי אחריות תאגידית ועם מנהלי עסקים ונותנת להם את הבמה להסביר

1. מה מטרת העסק  בפעילות בקהילה? מי קהל היעד?
2. מהי המדיניות החברתית/קהילתית ואיך היא באה לידי ביטוי?
3. מה חשוב לפירמה  בדיאלוג עם העמותות?
4. איך הם בוחרים את השותפים החברתיים ?
5. טיפים לעמותות לגבי פנייה לעסק.

אורחים מוזמנים
אם אתם מנהלי אחריות תאגידית, קשרי קהילה או מנהלים בעסקים ורוצים לחשוף את נקודת המבט שלכם בפני העמותות לגבי פנייה לתרומה, לפרויקטים משותפים או למיזם עסקי חדש,
אם אתם מעוניינים  להסביר לעמותות איך לפנות, או איך ממש לא לפנות - - -
אתם מוזמנים ליצרו עימי קשר   0frapalmer.blog@gmail.com

ראשונה - בימים הקרובים  תכנס לטרקלין העסקים, חברה ישראלית ותיקה ביותר. אתם מוזמנים לעקוב.

גיוון אנושי במקומות עבודה - משימה חברתית כדאית לעסקים

העסקת מגוון אנושי של עובדים בחברות עסקיות היא כדאית הן לפירמה והן לציבור.

הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, מיסודה של תב"ת (תנופה בתעסוקה), מיזם של ג'וינט ישראל הוא פורום תלת מיגזרי , שקם על מנת לקדם תרבות של העסקת עובדים ממגוון אוכלוסיות בחברות ובארגונים. אתגר עצום ומשימה מורכבת וארוכת טווח ללא ספק. 


התפיסה המניעה את העשייה של הפורום גורסת כי קיימת נחיצות חברתית לשילובם בשוק העבודה של עובדים מהמגזר הערבי, החרדי,  של יוצאי אתיופיה, של אנשים עם מוגבלויות ושל עובדים מעל גיל 45. בה בעת, לגיוון בכוח העבודה יתרונות עסקיים והוא מאפשר לעסקים לכונן סביבת עבודה פתוחה, שיויונית עם פוטנציאל גבוה לחדשנות.

במפגש יועצים לאחריות תאגידית שהתקיים היום במכללה האקדמית תל אביב - יפו, הציגו רות שבח גטריידה, מנהלת הפורום, (בתמונה מימין, בחזית) תמי אבנד  (במרכז) ויעל סלבין  מתב"ת, את מטרותיו של הפורום, את פעילויותיו  ואת האתגרים שלו.

אלה מהתובנות שלי מהמפגש. גיוון בתעסוקה הוא:

1. עניין של שיוויון הזדמנויות לעובדים
2. חלק מהשיח של אחריות תאגידית
3. מכשיר לחדשנות וליצירתיות בארגונים עסקיים
4. צורך בכלכלה הישראלית - נותן יתרון כלכלי לעסקים וכלי להגדלת העסקה של אוכלוסיות מודרות
5. במהותו נושא של זכויות אדם (על פי  דר' יונתן מנוחין שהשתתף במפגש)
6. נושא מורכב. לא פשוט ליישום ואף בעל היבטים רגישים מבחינת העובדים והפירמות. 
7. חשוב ומאתגר.

נושא טרי במגזר החברתי
ארגונים  חברתיים החלו לפני מספר שנים שיח על העסקה של אנשים עם מוגבלויות (והנגשת מקומות העבודה עבורם), או העסקה של אקדמאים ערבים (קו משווה),  וגם העסקה של אנשים מעל גיל 50 (50 +-) ועוד.
המדינה חוקקה חוקי מגן ואף ייסדה בשנת 2008 את נציבות שיווין הזדמנויות בעבודה, שעוסקת במניעת אפליה במקומות עבודה. (הנציבה עו"ד ציונה קניג- יאיר) ונותנת, בחלק מן המקרים, סעד משפטי. 


תעלומה במגזר העסקי
למרות מחקרים המראים כי להעסקה של עובדים מאוכלוסיות מגוונות יתרונות עסקיים, בארץ, הנושא עדיין לא נמצא על סדר היום של מרבית החברות העסקיות. העובדה הזו צפויה להשתנות גם משום שבדרוג מעלה נוסף השנה משקל לא מבוטל של תשומת לב (וניקוד) לנושא של גיוון בתעסוקה. עסקים יצטרכו לדווח ולהראות כי יש להם מדיניות ברורה לגבי הנושא וכי הם מתייחסים אליו בצורה פרואקטיבית.

שבח לחלוצים בעשייה



כאמור, הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה קם על ידי הג'וינט ובשיתוף עם מספר גופים מייסדים, משלושת המגזרים. כיום, חברות במליאת הפורום חברות עסקיות שלקחו על עצמן להיכנס לתהליך של הטמעת הנושא אצלן בארגון. בין השאר, צוות המיזם סיפר כי כיום רוב חברות ההשמה מודעות לאתגרים של השמת עובדים מאוכלוסיות מודרות ונערכות להתאים את עצמן לנושא. התהליך החל. 


לדעת יותר 
באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה תמצאו מידע שימושי רב , בין אם אתם מעוניינים בקישור לארגונים שיעזרו לכם למצוא עבודה, או באם אתם רוצים להעסיק בעסק שלכם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות. כך למשל:  תוכלו להגיע לרשימת הארגונים החברתיים שעוסקים בתעסוקה מגוונת.
הדרך לשינוי התודעה הציבורית (והעסקית) היא ארוכה... אבל היתרונות שלה הם מובהקים לכולנו בחברה הישראלית. דרך צלחה. 

לבחור מערכת ניהול תרומות לארגון, עם NPTech

ארגונים חברתיים רבים שואלים את עצמם ואותי:  איזו מערכת לניהול תרומות מתאימה עבורנו?

החלטתי לפנות הפעם למומחים בחברת NPTech. הצוות מאיר פנים. נפגשתי עם עודד שגב, מנתח מערכות מצוות הארגון, שהקדיש לי זמן איכות ונתן מענה לשאלה: כיצד בוחרים מערכת מתאימה לניהול תורמים ותרומות בארגון? 
NPTech  הינו מיזם לפיתוח טכנולוגיות במגזר השלישי, שהוקם על ידי יד הנדיב וג'וינט ישראל,  מתוך ההבנה כי לארגוני המגזר השלישי חסרים הידע ואנשי המקצוע בתחומי הטכנולוגיה. מדובר בחברה לתועלת הציבור אשר מציעה מגוון שירותים לארגונים חברתיים:

1. מאגר מידע של עמותות – גיידסטאר ישראל.מאגר מידע עם פוטנציאל אדיר. מי שעוד לא השתמש או ארגון שלא הכניס מידע על עצמו- – מוזמן בהחלט. האתר עומד לקבל מתיחת פנים בקרוב.
2. שרות להנגשת תוכנות- הכלבו - דרכו ניתן להזמין ולקבל תכנות בחינם או בהנחה –השרות הזה בשיתוף פעולה עם מייקרוסופט, סיילספורס, ריווחית.
3. ייעוץ טכנולוגי לעמותות.שרות שניתן בתשלום,לצורך כיסוי הוצאות החל"צ.

 הארגון גם מפעיל בלוג.

בתחום הייעוץ הטכנולוגי לעמותות NPTech  מציע כיום שירותים בשלוש גישות:
1. קורסים קצרים. למשל, קורס Salesforce למתחילים,  יפתח בתחילת מרץ. שימו לב.
2. הדרכות.  ליווי של איש מתוך הארגון שלכם הלוקח על עצמו את הטמעת התכנה. מס' מצומצם של שעות.
3. תהליך יעוץ , הדרכה, ליווי והטמעת תוכנות בארגון. 

השלב הראשון של הקשר עם NPTech  הוא תהליך אפיון צרכים בתחום הטכנולוגיה. השאלות שנשאלות בתהליך זה:
- האם הארגון מעוניין ולהוט להטמיע תכנה חדשה?
- האם יש איש צוות מהעמותה שמתחייב לקחת על עצמו את ניהול הפרויקט ואת ההטמעה? נקודה קריטית.
- מה הצרכים הארגוניים בנוסף לניהול תורמים ותרומות?

בארגון קטן, או בכזה בו יהיו עד עשרה משתמשים במערכת לניהול תרומות,  תהליך האפיון קצר יחסית. העמותה מונחית בדרך כלל לפנות בבקשה לקבל  תוכנת  ,  Saleforce שהיא מערכת CRM    מובילה בעולם, מבוססת ענן. העמותה מקבלת עשרה רישיונות חינם. סיילספורס  פיתחה מערכת ייעודית לארגונים חברתיים והיא מוגשת בעברית ומאפשרת:
א. ניהול אנשי קשר – מתנדבים, תורמים, ארגונים וספקים.
ב. ניהול הכנסות - תרומות.
למשל תדעו מה הסטטוס של התרומה מתי הוגשה בקשה, האם התקבלה או נדחתה. לכל איש קשר יש כרטיס בו מידע על היסטוריה של התרומות שלו,  מאיזה ארגון נמצא התורם ורשימת הקשרים שלו. בנוסף תדעו לזהות לאיזה יעוד נתרם הכסף. המערכת תספק גם מערך לניהול קמפיין גיוס תרומות ספציפי .

אפליקציה חינמית נוספת שניתן להשתמש בה היא מערכת לניוזלטר (ניתן לשלוח דרכה 10,000  מיילים בחינם כל חודש). עוד ועוד.

עמותות גדולות יותר, או כאלה עם צרכים מורכבים יחסית, עוברות תהליך  כזה:
א. תהליך איפיון שאורך כחודש. בסופו העמותה מקבלת מסמך הכולל המלצות לפעולה.
ב. בהתאם לצרכים העמותה מופנית לקבל הצעות מחיר מחברות כגון: תרמת, טנדם וויז, מייקרוסופט, סיילספורס ועוד, שנותנות פתרונות טכנולוגיים ייעודיים.

בעמותות גדולות מאוד מאתר צוות NPTech  לעיתים, צורך בתכנית אב למחשוב הארגון. לבד מניהול תרומות יש לעיתים צורך במערכת ניהול כוח אדם, ניהול  IT, בדיקת תשתיות שרתי מחשב, הנהלת חשבונות.. צוות אנפיטק מאפיין הצרכים ומלווה בתהליך הבחירה וההטמעה של התכנות.

אם כן, זו המסקנה שלי מהשיחה עם עודד שגב: לפני שבוחרים תוכנה לניהול תורמים עבור הארגון שלכם, כדאי להתייעץ עם מומחים!

קישורים רלוונטיים:
NPTech
טל פרנקפורט מספק ייעוץ וליווי בעניין סיילספורס.    Cloud for Good 

מה לעשות לפני שבוחרים תוכנה לניהול ארגון ותרומות?  מיכל בן הגיא מנתחת שלבי התהליך בבלוג שלי.

אפקטיביות ומדידה חברתית. רשמים מכנס מידות 2011

איך היה נראה העולם לו הארגון בו אתם פועלים לא היה קיים? זו השאלה שיו"ר מידות יעקב בורק הציג בפתח כנס מידות 2011 שהתקיים השבוע . תחשבו על זה.

רוב רובם של התורמים עושים זאת ממניע אלטרואיסטי, ריגשי או דתי ולאו דווקא מניע רציונאלי. אבל במודל הפילנתרופיה החדשה התורם, הוא למעשה משקיע חברתי, המצפה לראות החזר על ההשקעה שלו. הוא מעוניין להשקיע בתבונה. זאת אומרת, לדעת בצורה ברורה ומוכחת באם ההשקעה החברתית שלו יעילה ואכן פותרת בעיות חברתיות. הטענה של מידות היא כי על המשקיעים החברתיים, כמו גם הארגונים החברתיים עצמם, להיות מחויבים לאפקטיביות.

איך נדע אם הארגון שלנו הוא אפקטיבי? (יעיל ומועיל). כיצד נדע אם הארגון שלנו מצליח להשיג את המטרות והיעדים שלו? לממש את ייעודו? ארגון מידות מציע לנו לענות על כך דרך סדרה של חמש שאלות.

בפאנל מנכ"לי עמותות ניסו גם כן לענות על השאלות הללו. אורלי סילבינגר, מנכ"ל בטרם, הציגה מישנה סדורה הכוללת יעדים ומדדים במגוון ערוצי פעולה להטמעת תרבות של בטיחות ילדים בחברה הישראלית. דבריה הרשימו אותי מאוד. ב'בטרם' נעשית הערכה בכמה רמות: בודקים נתונים על מצב היפגעות ילדים ברמה הלאומית, מודדים את הדרך: התנהגויות בטוחות, סוקרים את כוחות השוק: בודקים עליה לביקושים באביזרי בטיחות, מנטרים את נוכחות של הנושא בתקשורת וכן - מעריכים את התכניות עצמן. עוד השתתפו בפאנל בני ועקנין, מנכ"ל זיו נעורים, דפנה ליפשיץ, שחידשה לי לגבי התכניות הבינלאומיות של עמותת תפוח (Apple Seeds), וירון בראון מנכ"ל ילדים בסיכוי. הנחתה את הפאנל: עדי בלדרמן מחברת דיבייט.

מימין לשמאל: ירון בראון, דפנה ליפשיץ, אורלי סילבינגר, בני ועקנין והמנחה: עדי בלדרמן

כל עמותה המעוניינת להציג את הצלחתה, חשוב שתדע לענות על חמש השאלות הללו:

1.מהי הסוגיה החברתית שאתם מנסים לפתור?

2. מה אתם עושים על מנת לפתור את הבעיה?

3. מהם ההישגים שלכם?
יש לענות לא רק במונחים של תפוקות (כמה קורסים הפעלנו), אלא במונחים של תוצאות (למשל, 60% מהמשתתפים בתכניות של עמותת זיו נעורים, מגיעים לתעודת בגרות).

4. איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג?

הדגש הוא במעבר בין תאור הצלחה של פרט למהלך של בקרה ואיסוף נתונים מובנה שיציג את הסיפור המלא שלכם. בהחלט סביר שארגון יתחיל למדוד תחום אחד שלו או שניים ומשם - להתקדם הלאה.

5. כיצד אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם?

אפקטיביות היא תהליך. מתמשך. ילדים בסיכוי נעזרים בייעוץ ארגוני (פרו בונו) של חברת לוטם, לעמותת תפוח יש מועצה של מתנדבים ובבטרם זיהו צורך חברתי ספציפי (היפגעות ילדים ותינוקות), נתנו לו מענה (הדרכת יולדות בנושא בטיחות ילדים) וכיום הארגון רואה את ההצלחה שלו בכך שהצורך מקבל מענה ממשרד הבריאות. זה נקרא לחולל שינוי חברתי.

להגדיר הצלחה = לבדוק מהן התוצאות של הפעילות שלנו

הרצאתה הבהירה של דברה נתנזון, המנהלת בארה"ב ארגון בשם What works The center for, עסקה במדידה חברתית (Social Impact). לדבריה, מדידה של השפעה חברתית (Social Impact) היא תהליך מורכב ולכן עלינו להתמקד בתוצאות. באיסוף המידע יש להתמקד ולאסוף בצורה סיסטמטית, רק מידע שיכול לעזור לנו לספר את הסיפור שלנו, כך שנצליח להמחיש את השינוי שאנו יוצרים. אין צורך לעסוק בהערכת הבעיות אלא בהערכת התוצאות של הפעילות שלנו.

מה עוד חשוב?

1. בהירות של הגדרת ההצלחה.

2. לעבור מתפיסה עצמית של ארגון "נותן שירותים" – לארגון "מצליח בעשייה". High Performance

3. כשמספרים את "הסיפור שלנו" לא לדבר רק על הדברים שאנו עושים (מספקים שרותים) – אלא, על התוצאות של העשייה, על דברים שהצלחנו לעשות.

4. הוכחת החזר על השקעה חברתית (SROI) הוא צורך משותף למשקיעים ולארגונים. דווקא בתקופה של צמצום משאבים אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא למדוד את העשייה שלנו ולא להעריך את ההצלחות!

השפה החדשה שמציעה נתנזון כוללת מושגים כגון: ביצועים, הצלחות, תמיכה שימוש בנתונים ולמידה. היא מציעה לוותר על שימוש בשפה המורכבת ממילים מאיימות כגון: מתן דין וחשבון, ציות לחוקים, ניטור, דיווח והערכה.

עוד על הרצאה זו אפשר לקרוא במצגת של דברה נתנזון, דרך אתר מידות.

כיצד המשקיעים החברתיים רואים את חשיבות המדידה וההערכה?

אבנק סטפק (מבעלי מיטב) בוחר ארגון לתמוך בו לאחר שהוא מתחבר לרעיון, לאנשים. חשוב לו מאוד לדעת מיהם אנשי

הועד המנהל, (ועד טוב, לדעתו, מורכב מעקרון 40 - 40- 20: 40% אנשי עסקים, 40% אנשי מקצוע ו20% לקוחות. ) סטפק תומך ב 32 ארגונים שעברו את דרוג מידות, על ידי מימון התקורות שלהם.

רעיה שטראוס בן דרור בודקת את האפקטיביות של העמותות בהן היא מעורבת. (אצלה המימון הכספי מגיע עם מעורבות אישית גבוהה ביותר והיא מצפה לשקיפות מקסימלית). חשוב לה החזון, עבודה אסטרטגית של הארגון האפקטיביות שלו. היא בודקת את המתחרים ומודדת את התרומות הגדולות שלה.

הרב יחיאל אקשטיין, יו"ר הקרן לידידות, שמשקיעה 70 מליון דולר בישראל, מממנים יותר מ 250 ארגונים ו 160 רשויות מקומיות. הקרן משלמת עבור ההערכה. חשוב להם להשפיע על הנושא/ התחום בו הם משקיעים.

יאיר טל, סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר סיפר על פיילוט של המשרד עם מידות: שילוב קודים של אפקטיביות בהחלטות של משרדי הממשלה לגבי תמיכה בארגונים.

המראיינת, אורלי וילנאי , כמו חלק מהקהל, היתה סקפטית לגבי מהלך ארוך הטווח שהממשלה מניעה. אבל –נקווה לטוב. אם מדדים של אפקטיביות יכנסו לסל השיקולים של תמיכות ממשלתיות בעמותות – נהיה במצב טוב בהרבה מאשר המצב הנוכחי.

***

בכנס חולקו אותות מידות לאפקטיביות

לאבי נאור כתורם פרטי אפקטיבי,

לקבוצת פישמן, כתאגיד אפקטיבי בתחום החברתי.

לבית איזי שפירא כעמותה אפקטיבית

ולארגון צעיר ואפקטיבי - עולים ביחד.

יהודית יובל רקנטי וטליה אהרוני מעניקות את אות מידות לאפקטיביות לעמותת עולים ביחד. מימין אורלי וילנאי

נשיא ועדת האותות היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. מה היו הקריטריונים של הבחירה בזוכים? לא ברור. למרות הנכבדות הציבורית של השופט והועדה בכלל, מן הראויה היה לספק יותר שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האותות הללו.

***

בחלק השלישי של הכנס האלגנטי, התכנסו סביב עשרה שולחנות עגולים אנשי המגזר השלישי, משקיעים, ואנשי תאגידים לדיון ולחשיבה משותפת סביב מספר היבטים של אפקטיביות. תוצאות הדיונים יפורסמו באתר מידות בהמשך. על כך בפעם אחרת.

משמאל: דובי ארבל, מנכ"ל מידות, יעקוב בורק, יו"ר, בגבה לואיז דרורי ואסנת אוליאל לימור, מנהלת קשרי תאגידים

וכעת, אחרי החגיגיות והחגיגות, יש צורך אדיר להדריך את העמותות שבשלות לכך, בחלק המעשי: לחשוב אפקטיבי, ללמוד כיצד להגדיר הצלחה, להציב יעדים ומדדים להצלחה. אני בטוחה כי כל זה יקדם מאוד את העשייה של המגזר השלישי ושל המשקיעים בו.

לאתר מידות

לאתר what works

אירוע מוזיקלי לגיוס תרומות. סודות להצלחה.

איך נראית הצלחה של מופע התרמה?

כיצד מארגנים אירוע לגיוס תרומות שהוא "נכון" לעמותה וגם מוצלח מבחינה כלכלית?

לאחרונה השתתפתי באירועי התרמה של שתי עמותות בהן אני פעילה, באופנים שונים, כבר מספר שנים. מדובר בארגונים קטנים יחסית, אך ותיקים, שארגנו אירועי התרמה מוזיקליים מכובדים ומוצלחים. חזרתי אל המארגנות על מנת ללמוד מהתובנות שלהן לגבי הפקת אירוע כזה.

שוחחתי עם ורדית דנציגר, גייסת המשאבים הנמרצת והמוכשרת של ארגון בקול ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים בישראל. בקול פועל למען זכויות אנשים כבדי השמיעה בישראל. הוא מספק שירותים מגוונים כגון קבוצות לעזרה עצמית, יעוץ אודיולוגי ועוד ומצד שני פועל כארגון סנגור. אירוע ההתרמה היה הופעה מוזיקלית מיוחדת במינה, שנערכה באולם רידינג 3 בתל אביב, והביאה משיריה של עדית פאנק. בערב השתתפו מיטב האמנים והנחה אותו צביקה הדר.

אירוע ההתרמה של מרכז מנו, נערך באולם פיס ברחובות. היה זה קונצרט של תזמורת מקומית שנגנה מוזיקה קלאסית. האולם היה מלא והאוירה משפחתית. מרכז מנו הנו עמותה קטנה ואיכותית המעניקה לילדי בית ספר יסודי

ברחובות, טיפול רגשי באמצעות אמנות, מוזיקה ובעלי חיים. שוחחתי עם פטריצ'ה סונינו שהיא הרוח החיה מאחורי המרכז הזה, הפועל למעלה משש עשרה שנים.

התזמורת הקלאסית של רחובות במופע התרמה למרכז מנו. צילום: יורה סונינו

ש: מה חשוב בארגון אירוע גיוס תרומות מוצלח?

קשרים, קשרים, קשרים
קשרים. זו המילה הראשונה שאמרה ורדית מבקול כתשובה לשאלתי. זהו הסוד הראשון שמסביר כיצד ארגון קטן ולא

מאוד מוכר בציבור הרחב, מגיע למצב בו צביקה הדר מנחה את ערב ההתרמה. ארוע בו שרים מיטב האמנים כגון: רמי קליינשטיין, שלומי שבת, דין דין אביב, גלי עטרי, חנן יובל, רונית שחר, לאה שבת, אריק סיני ואחרים. קשרים!

האמנים שהתנדבו למופע משירי עדית פאנק (במרכז), ערב התרמה לארגון בקול

איך מאתרים את האנשים הנכונים? האוצר נמצא אצלכם
מסתבר שזה עובד. אם מביטים פנימה, לתוך הארגון, ניתן לאתר את אנשי הקשר. התחילו קרוב. פנו לפעילים ולחברי הארגון ושאלו אותם. אחת החברות ב"ארגון בקול" היא הציירת, המשוררת והאשה מלאת הקסם - עדית פאנק, שהתחרשה כבוגרת והיא כבדת שמיעה. ורדית: "ברגע מסויים עלה הרעיון לקיים ערב התרמה המבוסס על שירים שכתבה". הקליק היה מהיר ועדית התגייסה לעניין. יש כאן שילוב של אינטרסים ממקום ממש טוב. עדית היתה שותפה לרעיון, לארגון ולביצוע. היא זכתה במופע חד פעמי משיריה והארגון קיבל נגישות לאנשים שהיא עובדת איתם מעולם הבמה. זו היתה נקודת ההתחלה. טלפון אחד שלה לצביקה הדר, שהוא חבר קרוב, ומכאן הכל התחיל לרוץ. הנסיון מראה כי דווקא אנשים שמכירים אתכם יתחברו לפעילות של העמותה שלכם ביתר קלות. חפשו את החיבור האישי. צביקה הדר, למשל, סיפר על הבמה בהתרגשות כי אביו הרכיב מכשירי שמיעה.

צביקה הדר מנחה בהתנדבות את ערב ההתרמה לבקול. צילום: דניאל בבצ'יק, באדיבות בקול

גם לדעת פטריצ'ה סונינו ממרכז מנו "הכי חשוב זה למצוא את האנשים הנכונים, שיהיו מוכנים לעבוד יחד איתך באירוע". מבחינתה, החיפוש אחר אנשי הקשר הרלוונטיים מתחיל בבני המשפחה, שגילו מעורבות רבה, בחברים,
שהפנו אותה לתזמורת העירונית ברחובות. ובכלל- היתרון בעיר קטנה יחסית כמו רחובות, שכולם מכירים את כולם. וזה מנוף להתגייסות.

להציב מטרה - ולהתמקד בה
אירוע גיוס תרומות חייב להכניס כסף לארגון. זו המטרה המרכזית. עליו להניב רווח גם לאחר שלוקחים בחשבון את עלויות ההפקה וכל ההוצאות האחרות, כולל עלות זמן עבודת הצוות הפעיל. אחרת אין ממש טעם. עם זאת, לפעמים יש לערב התרמה יותר ממטרה אחת. בשני המקרים, של ארגון בקול ושל מרכז מנו, המטרה העיקרית היתה גיוס תרומות לפעילות. המטרה המשנית היתה הגדלת התהודה הציבורית.

תכנון טוב מתחיל בהקמת צוות חשיבה

הכל מתחיל בתכנון. בבקול הקימו צוות חשיבה לקראת האירוע. לישיבות הם הזמינו אנשים שהעריכו שיוכלו לקשר אותם לאנשים בעלי השפעה וממון. לא רק המתנדבים, גם צוות העמותה בשכר אותגר להביא קשרים: כך הגיעו לערן מיטלמן, המפיק המוזיקלי, למפיק בהתנדבות של הערב- אלירן ברדוגו, לחברה שסיפקה את היין בתרומה ועוד. העמותה נעזרה גם בחברת פרסום שתורמת להם פרו בונו.

מנוע טורבו לצוות ההפקה

"חשוב מאוד לשים לב לפרטים הקטנים". אומרת פטריצ'ה סונינו ממרכז מנו. "כולל הצד הטכני. חשוב שיהיה אדם אחד מצוות ההפקה שירכז את כל הקצוות."

הצוות המרכזי שהפעיל את כל המערך הארגוני של הפקת ערב ההתרמה של ארגון בקול כלל שלושה אנשים בשכר מתוך הארגון: גייסת המשאבים, המנכ"ל* וחברת צוות נוספת. ורדית דנציגר (בתמונה), גייסת המשאבים, היתה המנוע (טורבו). העשייה המקצועית שלה, שכוללת החלטיות , הנהגה, תמיכה, הפקה וביצוע , היא לדעתי, אחד המפתחות המרכזיים להצלחה של הערב.

לבחור תוכן הרלוונטי לעמותה

לדעתי זהו אחד הסודות של אירוע מוצלח ו"נכון". מרכז מנו מעניק טיפול במוזיקה. אירוע ההתרמה עליו הוחלט כלל ערב נגינה של תזמורת מוזיקה קלאסית מהעיר. גם בקול בחרו להתרים באמצעות הופעה מוזיקלית משיריה של משוררת שהיא בעצמה כבדת שמיעה. זה מעצים את האמירה של הארגון שכבדי שמיעה הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. וכי על החברה לספק גם לכבדי שמיעה, נגישות לכל השירותים והחוויות, כמו כל אזרח.

תרומה של עסקים
כאשר מדובר בחסויות, ניתן לגייס תרומה מעסקים בקלות יחסית. בבקול הציעו לחברות עימן הם בקשרים מקצועיים (יבואני מכשירי שמיעה ) לקחת חסות על האירוע ולקבל: מודעה בחוברת ייעודית, נוכחות במצגת מתחלפת על הבמה ושני כרטיסים לאירוע. הצוות פנה גם לחברות אחרות והשיג הצלחה לא מבוטלת. הפרסום בחוברת היה ריווחי ביותר. החברות העסקיות רכשו גם כרטיסים למופע כצ'ופר לעובדים ולמנהלים שלהן. מחברות אחרות גייסו אנשי בקול מוצרים (למשל, יין מעולה) או שרותים בהנחה (קייטרינג איכותי ביותר).

מינוף על ידי פעילות התרמה נלווית
1. קמפיין התרמה סלולרי. בקול השיגו,ללא עלות, מספר טלפון ייעודי. הם השקיעו מאמץ בהתקשרות עם חברות האשראי והסלולר (הכל ללא עלות). המספר ישמש אותם בתקופה הקרובה, גם כחלק מקמפיין בנק לאומי שני מליון סיבות טובות.
2. מוצר מניב הכנסה - לרגל אירוע בקול, הופק דיסק מיוחד משירי עדית פאנק. המוצר משמר את הזיכרון של האירוע החד פעמי. הדיסק נמכר גם כעת. כל ההכנסות הנן תרומה לבקול.

אפקט "אחרי האירוע"
ש: מלבד הכנסה כספית, מה נשאר לארגון בסופו של דבר? ומה התובנות להמשך?

1. נשארה תחושה של כיף! בבקול הארוע יצר גאוות יחידה בקרב העובדים.

2. תהודה תקשורתית – שתי העמותות קבלו תהודה תקשורתית נאה במדיה הכתובה והאלטרונית. (כתבות בעיתון המקומי, ראיונות עם עדית פאנק, עם מנכ"ל בקול והעלאה למודעות של הנושא שלהם).

3. קשרים חדשים. אנשים חדשים שמעו על העמותה. התקשרו ובהתעניינו בעשייה.

זכרו: חשוב לשמר את הקשרים הללו!. הכניסו את אנשי הקשר החדשים למאגר המידע שלכם, שילחו מכתבי תודה לפעילים, הפיצו מייל תודה בתפוצה רחבה, תמונה מהאירוע . תהיו יצירתיים ואל תזלזלו בדברים הבסיסיים הללו.

4. הזדמנויות לפרויקטים חדשים – כחלק מארגון האירוע התחברו חברי בקול למשקיע החברתי גדעון פישר שהקים קרן פילנתרופית על שם הוריו. מתוך ההיכרות עם בקול, הוא יזם מיזם תעסוקה ארצי לשילוב אנשים כבדי שמיעה בעבודה. המיזם המשלב תקציבים ממלכתיים, הוצג בחגיגיות בערב ההתרמה על ידי התורם עצמו. וכן, בעקבות פנייה לתאגיד IDB בבקשת חסות, זכה בקול לתמיכה משמעותית דווקא להפעלת אחת התכניות שלהם בנגב. גם במרכז מנו מספרים על חיבור עם תורמים חדשים ועל תחושה של תנופה ארגונית, שתחולל פרויקט חדש ואירוע ציבורי נוסף ממש בקרוב.

***

אם אתם מעוניינים במידע וברעיונות נוספים לגבי ארגון אירוע התרמה מקומי, אני ממליצה מאוד לחזור לחוברת של שתי"ל - גיוס משאבים מהקהילה, שכתב מומו מהדב. בליווי ובעריכת נירית רוסלר. קישור .

* מנכ"ל ארגון בקול הוא אחי.

מעטפות צהובות ומסרים שקופים. אמון ושקיפות בגיוס תרומות

רואים את האיש החביב הזה עם הצהוב בכיס?

מדובר במדריך סיורים בסן פרנסיסקו, הפעיל בארגון שנקרא City Guide. קישור . זהו ארגון התנדבותי המוציא מדי חודש, עשרות סיורים בשכונות העיר - ובחינם. בארגון עובד אחד בלבד מועסק בתשלום וכל שאר הפעילים והמדריכים עושים זאת בהתנדבות. הארגון נמצא בשטח שנים רבות ורמת הסיורים שלו גבוהה (בדוק).
ובכן, מה שיש למדריך הזה בכיס זו מעטפה צהובה. כאמור, הסיורים בחינם. אבל בתחילת הסיור המדריך מוציא מעטפה צהובה ואומר שבסיומו הוא יזמין את המשתתפים להכניס למעטפה כסף המיועד לתרומה לפעילות הארגון.

אתם הייתם תורמים?

כל האמריקאים תרמו. (3-5 דולר). גם אני. עם זאת, מיד כמובן שאלתי את עצמי: האם זה תקין? התורמים לא מקבלים קבלה והמעטפה מועברת לידי המדריך. אמממ. תרומות במעטפות בארץ זה עניין עם קונוטציה מאוד מאוד שלילית...

הכל עניין של אמון

האמריקאים והתיירים תורמים כי הם מאמינים שההתנהלות של הארגון מוצלחת וחיובית. וגם כי הם אסירי תודה על הסיור.

(במאמר מוסגר אומר לגייסי המשאבים שביניכם, כי הפעילות של City Guide מתבססת על תמיכה של קרנות ושל אנשים פרטיים ויש להם גם שיתופי פעולה עם עסקים (מלונות). הם גם מייצרים הכנסה על ידי מכירת סיורים ב"תפירה אישית" לקבוצות ולאירועים מיוחדים. אז יש מה ללמוד מהם על תמהיל מקורות הכנסה).

נזכרתי בחוויה הזו השבוע כאשר ראיתי בפייסבוק את ההבהרה שהוציאה מנכ"ל עמותת עיגול לטובה דנה ארגוב טיקוצקי. בעקבות פרסום כתבה של ליאור דטל מעיתון The Marker . הכתבה בעיתון חשפה נתונים של שיאני השכר הגבוה מקרב ארגוני המגזר השלישי . דנה ארגוב טיקוצקי נכללה ברשימה. העובדה הזו הביאה לכך שעמותת עיגול לטובה קבלה מהציבור תגובות קשות ביותר.

למי שלא יודע, עיגול לטובה קמה במטרה לעודד ולאפשר תרומות קבועות על ידי הציבור, באמצעות עיגול תשלומים (המבוצעים באמצעות כרטיס אשראי) כלפי מעלה, לסכום עגול קרוב, ותרומת ההפרש בין סכום התשלום המקורי לבין הסכום העגול הקרוב לארגון ללא כוונת רווח על פי בחירת התורם. (מתוך האתר שלהם)

השקיפות היא המפתח

התקפה כזו של תורמים או חברים פוטנציאליים מהווה כמובן נזק לא מבוטל לאמינות של העמותה. במיוחד לעמותה הפועלת בתהודה תקשורתית גבוהה. מגייסת ידוענים מפרסמת ונוכחת במרחב הציבורי כדי לקדם את תרבות הפילנתרופית בישראל.

המנכ"ל פרסמה בבלוג הבהרה כי כספה משולם במלואו מתרומת המייסדים וכי 100% מהכספים הנתרמים על ידי הציבור מופנים כולם לארגונים המוטבים בלבד. טוב עשתה.

הדיון על גובה השכר בעמותות הוא דיון ציבורי חשוב. דעתי היא כי על מנת שיהיו ארגונים חברתיים שינוהלו בצורה מקצועית ואפקטיבית, יש להעסיק בהם מנהלים מקצועיים. למנהלים טובים יש לתת שכר טוב. גם במגזר השלישי.

עם זאת, זכותו המלאה של ציבור התורמים לדעת לאן מופנה הכסף שלו. זו גם חובתם של חברי העמותה. חשוב לדעת גם: האם גייסי המשאבים עובדים על עמלות?, מה גובה התקורה? לאן מופנים המשאבים? ואפילו כיצד מושקעים הכספים של העמותה? מידע שקוף יאפשר לנו התורמים לקבל החלטות מושכלות ולהשקיע את כספנו בתבונה.

ולכן נדרשת שקיפות.

אם אתם רוצים לפתח אמון בקרב התורמים לעמותה שלכם - גלו שקיפות מרבית.

1. ערכו בדק בית פנימי, בעצמכם או באמצעות גופים מקצועיים רלוונטיים למשל, מידות. או קמרון

2. פרסמו נתונים רחבים ככל היותר על פעילות הכספית שלכם באתר האינטרנט, בצורה בהירה.
3. היו גלויים עם התורמים שלכם ועם הקרנות אליהן אתם פונים.

שהרי בסופו של דבר - כולם רוצים לטובתכם - הצלחה במשימה החברתית שלקחתם על עצמכם.

שנה טובה וגמר חתימה טובה

"היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות. היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של יאוש; הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי; גן עדן ציפה לכולנו, או היפוכו הגמור - בקיצור, התקופה דמתה כל כך לזו הנוכחית... " צ'ארלס דיקנס, בין שתי ערים.

הבחירה בידינו.
עת הרהור ואופטימיות.

ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה
לכם, קוראי הבלוג שלי

עפרה
יוסמיטי פארק, קליפורניה.
ערב ראש השנה, תשע"ב

(צילום: ג. פלמר)

התרמה בקופה - הגרסה המשודרגת. הישר מארה"ב.

אז זה מה שתעשי פה? שאלו אותי השותפים שלי למסע לארה"ב כשירדנו מהטיסה בשדה התעופה LAX. בוודאי , אי אפשר להתאפק. זה כל כך בולט. על שלטי הפרסום בשדה מופיעות במלוא הדרן מודעות המזמינות את המגיעים להיות מעורבים או לתרום לארגונים חברתיים מובילים. אתם יכולים למשל, לתרום את נקודות הטיסה, המיילים שלכם, או את הכסף שלכם לטובת חלומות של ילדים חולים. רק הגעתם ואתם יכולים לעזור.

אבל מה שמצא חן בעיניי במיוחד זה מבצע התרמה בקופות במספר חנויות בו זמנית. המבצע הזה, כמעט כמו מה שאנו מכירים, אבל קצת אחרת. הוא לוקח את מה שאנו מכירים מפייסבוק ומעביר אותו לעולם האמיתי. כן, מקיר הפייסבוק לקיר בעולם האמיתי ולא להיפך.
זה הולך ככה:
כולנו נתקלנו במבצעי התרמה בקופות. אנחנו מגיעים, מתבקשים להוסיף שקל לילדים נזקקים ובכך נגמר העניין. תרמת, או לא והמשכת הלאה. הפעם, נתקלתי בשידרוג של המהלך הזה.
תחילה ראינו צורה של בלון על קיר:

במבט נוסף גיליתי גלויה עם הסבר מול העיניים בעמדת התשלום.

מסתבר כי קרן המגייסת כספים עבור בתי חולים לילדים בצפון אמריקה, עורכת קמפיין לגיוס תרומות קטנות. הקונים בחנויות שדה התעופה מוזמנים לתרום דולר או חמישה דולר. אם תרמת - קבלת דף מעוצב וממותג בצורת בלון. גדול או קטן, בהתאמה. התרומות באזור לוס אנג'לס מיועדת לבית החולים המקומי לילדים. התורמים מוזמנים להוסיף אמירה או חתימה שלהם ולתלות את זה על הקיר של המסעדה. בסופו של דבר מתקבל הקיר הזה:

למה זה מצא חן בעיניי?
1. לתרומה יש אפקט חיובי מצטבר. אני משפיע/ה על דבר טוב, שמתרחב והולך.
2. התורם עושה משהו פעיל, אקטיבי ולכן זכיר.
3. תגמול מיידי. זו גאוה להיות חלק מתורמים ומברכים. לקיר מלא ברכות יש עוצמה.
4. התאמה מקסימה בין תרומה לבית חולים לילדים ולמתן בלונים וירטואלים לילדים.
5. הפירמות לא נמצאות על הבלונים בשום צורה. אין לוגו שלהן. הארגון החברתי, ממותג היטב, נמצא במרכז. העסקים נותנים את זמן הקופות ואת הבמה.
6. קמפיין משולב בחנויות של רשתות רבות גורם להרגיש את החוזק והסולידריות של הקהילה. שזה העיקר, למעשה.

נכון, מתן בסתר זה לא בטרנד. אבל המטרה היא הקובעת...
ואם שאלתם את עצמכם:"האם תרומות קטנות עובדות?", באתר הקרן מדוח כי משנת 1983 עד 2011 הקרן גייסה 4.3 מיליארד דולר שרובן בהצטברות תרומות של דולר אחד או דולרים בודדים. נקודה למחשבה.

קישור לאתר בית החולים בלוס אנג'לס עבורו מתפרסם הקמפיין המקומי שראיתי.

קישור לאתר הקרן- Children's Miracel Network Hospitals. כאן תוכלו לקרוא על עוד דרכים מדהימות של הקרן לגיוס כספים.

יוניון מוטורס חוגגת ומעניקה 20 מכוניות לעמותות

חברת יוניון מוטורס חוגגת 20 שנות פעילות בישראל ותורמת 20 מכוניות טויוטה לעמותות.
התחרות תהיה גדולה. הפעם לא בהצבעות הציבור. הועדה שגובשה להחליט על המענקים תידרש להכרעה קשה. קצת על המיזם וכמה הערות שלי , בהמשך.

אני בעד תרומה של חברות עסקיות לארגונים חברתיים. זו נקודת המוצא. אבל אני גם בעד השקעה של עסקים בקהילה לטווח ארוך ומתרשמת יותר מתרומה שמגיעה כחלק מאחריות כוללת של תאגיד כלפי החברה והסביבה.

אם כן, חברת יוניון חוגגת 20 שנות פעילות בישראל והחליטה לתרום 20 מכוניות לעמותות נבחרות. זה מבורך. אם אתם עמותה רשומה אתם בקלות יכולים לפנות דרך האתר הייעודי ולהגיש מועמדות.

אולי חלקכם ינשמו לרווחה. בניגוד למבצעים דומים שראינו, בארץ ובחו"ל, יוניון מוטורס לא יצאה בקמפיין דיגיטלי של בחירה באמצעות הצבעות הציבור. החברה הקימה ועדה.

חברי הועדה הם: השופט (בדימוס) אמנון שטרסנוב, יעקוב בורק , יו"ר מידות , רו"ח אבי ברגר ומנכ"ל יוניון מוטורס רן דנאי. לועדה שנבחרה תהיה משימה לא פשוטה. כיצד להכריע מי ראוי? אחד הקריטריונים שנבחרו הוא הוכחה של אפקטיביות ארגונית, לכן, שימו לב כי חלק מהשאלות בשאלון הן שאלות האפקטיביות של "מידות". כחלק מהתהליך תצטרכו להסביר מדוע מוטב ליוניון מוטורס להעניק את המכונית דווקא לכם. צפוי כי הועדה תתן עדיפות לעמותות שקבלו את "תו מידות לאפקטיביות".

מה הייתי מצפה מיוניון מוטורס?
1. להכריז כי הם יוצאים לדרך של אחריות תאגידית.
2. להכריז כי הם יתמכו בעמותות להם הם מעניקים את המכוניות גם בשנים הבאות.
3. להבטיח לעמותות מימון של דמי הביטוח ושל הדלק למכוניות גם בחמש שנים הבאות.

מתנות זה טוב , אבל העמותות זקוקות ליציבות ולהשקעה לטווח ארוך.

ולסיום, ראו סרטון שהופק על ידי טויוטה בארה"ב שהעניקה 100 מכוניות (בקמפיין ענק) והיוותה את ההשראה למיזם הנוכחי.
שיהיה בהצלחה!

מועידת האזרחים לחכמת העם. מהפכה בהשתתפות הציבור

לפני כעשר שנים השתתפתי בוועידת אזרחים הראשונה בישראל. ועידת אזרחים היא טכניקה שבאמצעותה אזרחים מן השורה יכולים ללמוד נושא ציבורי לעומק, לגבש דעה (בקונצנזוס) , ולהעביר אותה למקבלי ההחלטות. הועידה היא טכניקה לשיתוף אזרחים, היא "יובאה" מדנמרק על ידי המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי. הייתי בן 20 המשתתפים שנבחרו לועידה הראשונה. זה היה מרתק. נפגשנו, למדנו ודנו בנושא עתיד התחבורה בישראל. הגשנו מסמך המלצות לקובעי המדיניות. זו היתה חוויה אינטנסיבית ומעניינת ביותר. אבל מה נעשה עם הדו"ח? למעשה אני לא יודעת.

היום אזרחים לא מחכים שמישהו יארגן אותם. השבועות האחרונים הם שעור מאלף לרבים שכמוני חיים את המגזר השלישי, את הפעילות הקהילתית. מרגש אותי לראות חברה אזרחית בפעולה. אני כותבת את הפוסט הזה על מנת לתעד, עבור עצמי. מקווה שיעניין גם אתכם.

אז מה מרשים אותי במחאה הזו?
1. הלהט המאופק והיצירתי של ההמון.

2. הטכנולוגיה שמאפשרת שיח חדש, שקיפות והפצה רב ערוצית- משולבת, של מסרים ושל ידע
3. גיבוש של יחסי כוחות חדשים. עוצמה ברחוב.
4. מעגלים של שיח. מעגלים של פעולה.
5. התגייסות של מומחים. תמיכה של העיתונות.

מה הפתיע אותי?
המחאה עקפה את העמותות, את ארגוני המגזר השלישי. היא לא התחילה שם. אלה אצל אנשים פרטיים, אזרחים מן השורה. היא גם לא מחכה לעמותות. רק עכשיו, בדיוני המומחים, העמותות נכנסות למשחק. בהחלט לא כולן. בעיניי, העמותות יכולות להביא כעת לידי ביטוי גוף ידע שצברו בעשרות השנים האחרונות. גוף ידע, מומחיות, נתונים ונסיון. עכשיו הזמן להשתמש בכך.
אם כן, בעניין הזה שימו לב לאתר הדיונים - חכמת העם. האתר הזה מאפשר לציבור להביע דעתו בנושאים שעל סדר היום. במקביל נערכים דיונים של מומחים . צוות יונה - ספיבק מורכב ממספר צוותים של מומחים. הם מתכנסים, ערכו שימוע ציבורי והם מרכזים מידע רלוונטי ונעזרים בידע שמביאים ארגוני המגזר השלישי. מתוך הדיונים הללו צפויים לצאת ולהתפרסם בימים הקרובים ניירות עמדה שיובילו את הדיון הציבורי ולא ישתרכו מאחור. לא ישאירו במה בלעדית לצוות הממשלתי - צוות מנואל טרכטנברג.
שימו לב, למשל, לצוות דיור ותחבורה. אני מביאה אותו כדוגמא, כמחווה לעובדה שהייתי שותפה לחשיבה על נושא התחבורה לפני כעשור. כיום הצוות האזרחי הזה, בראשותה של ד"ר אמילי סילברמן מהטכניון ובריכוזה של עמיתתי יעל גרינברג, מפרט מגוון ניירות עמדה, נתונים וידע והוא שקוף לכולם!.

הנוכחות ברשת של הצוות הזה חזקה פחות מהנוכחות האינטרנטית של צוות הממלכתי של ועדת טרכטנברג - צוות מנואל 2011. (ראו ניתוח של חורים ברשת) . אלה פעילים בטוייטר, בבלוג, בפייסבוק . אך בעצם גם צוות מנואל מזמין אזרחים ועמותות לתת תובנות בנושאים הרלוונטיים.

החברה האזרחית המבעבעת שאנו רואים מול עינינו לא יכולה היתה לפרוח ללא העשייה בת עשרות השנים של הארגונים החברתיים. ובהחלט הדיון הציבורי לא יהיה שלם כעת אם התובנות של העמותות לא ישמעו. אבל על מנת להישאר רלוונטיות, העמותות יצטרכו להתרגל ולהסתגל במהירות לשיח ולטכניקות החדשות של מעורבות ושל שיתוף הציבור.

מפגש עם הקדש ציבורי. המרכז לקרמיקה עכשווית

אחרי כנס כסף חדש צעדתי בתל אביב וראיתי בית לבן משופץ. מספר דגלים מתנפנפים, עליהם כתוב "בית בנימיני מרכז לקרמיקה עכשווית" גרמו לי להסתקרן ולהיכנס. "מה המקום הזה?" שאלתי את מרסל קליין שקבלה את פני. כאן התחיל המפגש שלי עם יוזמה מרשימה שכדאי שתשמעו עליה.

פגשתם פעם הקדש ציבורי?
הקדש ציבורי הוא מוסד משפטי, חוקי, המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בעלות אופי הומניטרי בתחום החינוך, התרבות, המדע, הבריאות, הדת, הצדקה, הבטחון והספורט. על מנת להקים הקדש ציבורי יש צורך במקדיש (בעל הנכס), בנכס (מקרקעין או כספים), ובנאמן. כמו כן צריכה להיות מוגדרת מטרה ציבורית .)ויקיפדיה )

ובכן, אני פגשתי.
באותו יום זכיתי להכיר את הסיפור מאחורי ההקמה של הקדש ציבורי. המרכז לקרמיקה עכשווית הוקם כהקדש בשנת 2001 , לזכרם של יששכר ויהודית בנימיני. בני הזוג בנימיני התגוררו בשכונת מגורים צפונית בתל אביב. הם אהבו אמנות, עסקו בקרמיקה ולימדו את התחום. בצוואתה הקדישה יהודית בנימיני את כל נכסיהם במטרה להקים מרכז לפעילות חינוכיות ואמנותיות בתחום הקרמיקה.

הנאמנים והמנהלים שמונו להקדש הם אילן מאיר, שלומית באומן ומרסל קליין (שאותה פגשתי). מסתבר שהתהליך עד הקמת המרכז ארך יותר מעשר שנים. השכנים בצפון תל אביב התנגדו להקמת מרכז לקרמיקה בשכונת המגורים ולכן, הנאמנים נאלצו למכור את הבית ובמקום זה נרכש נכס ברחוב העמל 17 בתל אביב. הוא שופץ להפליא.

תהליך פיתוח
אבל השיפוץ הפיזי היה רק פן אחד מהתהליך של עיצוב המטרות היעדים והבסיס הפיננסי של המרכז. הוחלט שהמרכז יקום כמרכז ארצי לעיצוב ולאמנות הקרמיקה, שיהווה בית לקרמיקאים ולאמנים ובו בזמן יהווה מוקד תרבות לתושבי העיר ולתיירים. המקום מהווה גם בית לאגודת הקרמיקאים בישראל. בשלב זה במרכז (קומותיים וגג) שתי גלריות, סדנאות לעבודה ולחוגים, מרחב ספריה מקצועית, אזור תצוגה למכירה וכמובן, משרדים. כמובן שהקימו גם אתר אינטרנט.

מי שקורא אותי לאורך זמן מבין כבר שאני אוהבת אמנות. אז כמובן שבקרתי בתערוכה. זו שראיתי היתה מסקרנת ביותר. קרמיקה לא כמו שחשבתם. מדובר באמנות עכשווית. אני ממש ממליצה. על שאר התכניות אתם יכולים לקרוא כאן.

מקורות מימון
אסיים במבט על מקורות מימון של מרכז כזה. נכון, במקרה של מרכז בנימיני, ההתחלה היתה בטוחה. יש הקדש כספי ייעודי. מקור יציב (אם מנוהל נכון מבחינה פיננסית). רבים מאיתנו היו חולמים על זה... אבל זה לא מספיק לטווח ארוך.

כמו כל עמותה, כדאי לקחת בחשבון ארבעה מקורות מימון מרכזיים:
1. מימון ציבורי וממשלתי
2. מקורות פילנתרופיים (קרנות, תורמים גדולים, תורמים בסכומים קטנים, עסקים וכו')
3. השתתפות לקוחות
4. הכנסות עצמיות (למשל מכירה של מוצרים או שירותים)

רק שילוב מקורות מימון יחזק את הקיימות של המרכז לאורך זמן.
בהצלחה!

תודה למרסל קליין על הארוח הספונטני והלבבי, החומרים לכתבה והתמונות.