איך היה נראה העולם לו הארגון בו אתם פועלים לא היה קיים? זו השאלה שיו"ר מידות יעקב בורק הציג בפתח כנס מידות 2011 שהתקיים השבוע . תחשבו על זה.
רוב רובם של התורמים עושים זאת ממניע אלטרואיסטי, ריגשי או דתי ולאו דווקא מניע רציונאלי. אבל במודל הפילנתרופיה החדשה התורם, הוא למעשה משקיע חברתי, המצפה לראות החזר על ההשקעה שלו. הוא מעוניין להשקיע בתבונה. זאת אומרת, לדעת בצורה ברורה ומוכחת באם ההשקעה החברתית שלו יעילה ואכן פותרת בעיות חברתיות. הטענה של מידות היא כי על המשקיעים החברתיים, כמו גם הארגונים החברתיים עצמם, להיות מחויבים לאפקטיביות.
איך נדע אם הארגון שלנו הוא אפקטיבי? (יעיל ומועיל). כיצד נדע אם הארגון שלנו מצליח להשיג את המטרות והיעדים שלו? לממש את ייעודו? ארגון מידות מציע לנו לענות על כך דרך סדרה של חמש שאלות.
בפאנל מנכ"לי עמותות ניסו גם כן לענות על השאלות הללו. אורלי סילבינגר, מנכ"ל בטרם, הציגה מישנה סדורה הכוללת יעדים ומדדים במגוון ערוצי פעולה להטמעת תרבות של בטיחות ילדים בחברה הישראלית. דבריה הרשימו אותי מאוד. ב'בטרם' נעשית הערכה בכמה רמות: בודקים נתונים על מצב היפגעות ילדים ברמה הלאומית, מודדים את הדרך: התנהגויות בטוחות, סוקרים את כוחות השוק: בודקים עליה לביקושים באביזרי בטיחות, מנטרים את נוכחות של הנושא בתקשורת וכן - מעריכים את התכניות עצמן. עוד השתתפו בפאנל בני ועקנין, מנכ"ל זיו נעורים, דפנה ליפשיץ, שחידשה לי לגבי התכניות הבינלאומיות של עמותת תפוח (Apple Seeds), וירון בראון מנכ"ל ילדים בסיכוי. הנחתה את הפאנל: עדי בלדרמן מחברת דיבייט.
מימין לשמאל: ירון בראון, דפנה ליפשיץ, אורלי סילבינגר, בני ועקנין והמנחה: עדי בלדרמן
כל עמותה המעוניינת להציג את הצלחתה, חשוב שתדע לענות על חמש השאלות הללו:
1.מהי הסוגיה החברתית שאתם מנסים לפתור?
2. מה אתם עושים על מנת לפתור את הבעיה?
3. מהם ההישגים שלכם?
יש לענות לא רק במונחים של תפוקות (כמה קורסים הפעלנו), אלא במונחים של תוצאות (למשל, 60% מהמשתתפים בתכניות של עמותת זיו נעורים, מגיעים לתעודת בגרות).
4. איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג? הדגש הוא במעבר בין תאור הצלחה של פרט למהלך של בקרה ואיסוף נתונים מובנה שיציג את הסיפור המלא שלכם. בהחלט סביר שארגון יתחיל למדוד תחום אחד שלו או שניים ומשם - להתקדם הלאה.
5. כיצד אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם?
אפקטיביות היא תהליך. מתמשך. ילדים בסיכוי נעזרים בייעוץ ארגוני (פרו בונו) של חברת לוטם, לעמותת תפוח יש מועצה של מתנדבים ובבטרם זיהו צורך חברתי ספציפי (היפגעות ילדים ותינוקות), נתנו לו מענה (הדרכת יולדות בנושא בטיחות ילדים) וכיום הארגון רואה את ההצלחה שלו בכך שהצורך מקבל מענה ממשרד הבריאות. זה נקרא לחולל שינוי חברתי.
להגדיר הצלחה = לבדוק מהן התוצאות של הפעילות שלנו
הרצאתה הבהירה של דברה נתנזון, המנהלת בארה"ב ארגון בשם What works The center for, עסקה במדידה חברתית (Social Impact). לדבריה, מדידה של השפעה חברתית (Social Impact) היא תהליך מורכב ולכן עלינו להתמקד בתוצאות. באיסוף המידע יש להתמקד ולאסוף בצורה סיסטמטית, רק מידע שיכול לעזור לנו לספר את הסיפור שלנו, כך שנצליח להמחיש את השינוי שאנו יוצרים. אין צורך לעסוק בהערכת הבעיות אלא בהערכת התוצאות של הפעילות שלנו. 1. בהירות של הגדרת ההצלחה.
2. לעבור מתפיסה עצמית של ארגון "נותן שירותים" – לארגון "מצליח בעשייה". High Performance
3. כשמספרים את "הסיפור שלנו" לא לדבר רק על הדברים שאנו עושים (מספקים שרותים) – אלא, על התוצאות של העשייה, על דברים שהצלחנו לעשות.
4. הוכחת החזר על השקעה חברתית (SROI) הוא צורך משותף למשקיעים ולארגונים. דווקא בתקופה של צמצום משאבים אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא למדוד את העשייה שלנו ולא להעריך את ההצלחות!
השפה החדשה שמציעה נתנזון כוללת מושגים כגון: ביצועים, הצלחות, תמיכה שימוש בנתונים ולמידה. היא מציעה לוותר על שימוש בשפה המורכבת ממילים מאיימות כגון: מתן דין וחשבון, ציות לחוקים, ניטור, דיווח והערכה.
עוד על הרצאה זו אפשר לקרוא במצגת של דברה נתנזון, דרך אתר מידות. כיצד המשקיעים החברתיים רואים את חשיבות המדידה וההערכה?
אבנק סטפק (מבעלי מיטב) בוחר ארגון לתמוך בו לאחר שהוא מתחבר לרעיון, לאנשים. חשוב לו מאוד לדעת מיהם אנשי הועד המנהל, (ועד טוב, לדעתו, מורכב מעקרון 40 - 40- 20: 40% אנשי עסקים, 40% אנשי מקצוע ו20% לקוחות. ) סטפק תומך ב 32 ארגונים שעברו את דרוג מידות, על ידי מימון התקורות שלהם.
רעיה שטראוס בן דרור בודקת את האפקטיביות של העמותות בהן היא מעורבת. (אצלה המימון הכספי מגיע עם מעורבות אישית גבוהה ביותר והיא מצפה לשקיפות מקסימלית). חשוב לה החזון, עבודה אסטרטגית של הארגון האפקטיביות שלו. היא בודקת את המתחרים ומודדת את התרומות הגדולות שלה.
הרב יחיאל אקשטיין, יו"ר הקרן לידידות, שמשקיעה 70 מליון דולר בישראל, מממנים יותר מ 250 ארגונים ו 160 רשויות מקומיות. הקרן משלמת עבור ההערכה. חשוב להם להשפיע על הנושא/ התחום בו הם משקיעים.
יאיר טל, סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר סיפר על פיילוט של המשרד עם מידות: שילוב קודים של אפקטיביות בהחלטות של משרדי הממשלה לגבי תמיכה בארגונים.
המראיינת, אורלי וילנאי , כמו חלק מהקהל, היתה סקפטית לגבי מהלך ארוך הטווח שהממשלה מניעה. אבל –נקווה לטוב. אם מדדים של אפקטיביות יכנסו לסל השיקולים של תמיכות ממשלתיות בעמותות – נהיה במצב טוב בהרבה מאשר המצב הנוכחי.
בכנס חולקו אותות מידות לאפקטיביות
לאבי נאור כתורם פרטי אפקטיבי,
לקבוצת פישמן, כתאגיד אפקטיבי בתחום החברתי.
לבית איזי שפירא כעמותה אפקטיבית
ולארגון צעיר ואפקטיבי - עולים ביחד.
יהודית יובל רקנטי וטליה אהרוני מעניקות את אות מידות לאפקטיביות לעמותת עולים ביחד. מימין אורלי וילנאי
נשיא ועדת האותות היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. מה היו הקריטריונים של הבחירה בזוכים? לא ברור. למרות הנכבדות הציבורית של השופט והועדה בכלל, מן הראויה היה לספק יותר שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האותות הללו.
בחלק השלישי של הכנס האלגנטי, התכנסו סביב עשרה שולחנות עגולים אנשי המגזר השלישי, משקיעים, ואנשי תאגידים לדיון ולחשיבה משותפת סביב מספר היבטים של אפקטיביות. תוצאות הדיונים יפורסמו באתר מידות בהמשך. על כך בפעם אחרת. משמאל: דובי ארבל, מנכ"ל מידות, יעקוב בורק, יו"ר, בגבה לואיז דרורי ואסנת אוליאל לימור, מנהלת קשרי תאגידים
וכעת, אחרי החגיגיות והחגיגות, יש צורך אדיר להדריך את העמותות שבשלות לכך, בחלק המעשי: לחשוב אפקטיבי, ללמוד כיצד להגדיר הצלחה, להציב יעדים ומדדים להצלחה. אני בטוחה כי כל זה יקדם מאוד את העשייה של המגזר השלישי ושל המשקיעים בו.
