‏הצגת רשומות עם תוויות כנס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כנס. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 ביוני 2012

מחשבות על אחריות תאגידית, לקראת ועידת הנשיא 2012


יותר משנתיים של תחזוק בלוג בענייני קהילה ועסקים הביאו אותי לקבל הזמנה* לועידת הנשיא היוקרתית שנפתחת מחר. השיח על אחריות מדינות, תפקיד העסקים ומקום האזרחים בעיצוב החיים שלנו כאן, יהווה בוודאי חלק משמעותי מרוח הועידה.


בשבועות האחרונים אני עסוקה בכניסה לעבודה חדשה בג'וינט ישראל.  אולי לא הרגשתם, אבל מדינת ישראל (באמצעות תבת- תנופה בתעסוקה,של ג'וינט ישראל) מקדישה מאמצים רבים לטפל בבעיות העוני, על ידי השקעה בנושא התעסוקה. מדובר בתהליכים של הכשרה וסיוע לאוכלוסיות שנמצאות בשוק העבודה בשעורים נמוכים, להצטרף למעגל העובדים. תכניות ייעודיות מופעלות בקרב גברים חרדים, נשים ערביות , בוגרים  ממשפחות יוצאי אתיופיה וצעירים חסרי עורף משפחתי.  

אני פוגשת אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ שעוסקים בקידום קשרי מעסיקים. האתגר שלהם - להביא להעסקה ולצד זה - לפתח מערכות קהילתיות שיקדמו את המשימה הזו. המדינה לוקחת אחריות ופועלת בתהליכי עומק ארוכי טווח. כך למשל,  בחמש שנים הקרובות יקומו 20 מרכזים של הכוון וליווי תעסוקתי לאוכלוסייה הערבית. יש אתגרים ויש גם תוצאות.  


אבל המציאות היא לא כל כך פשוטה. במציאות קיימים פערים בין המצוי לרצוי. כך למשל, 
אנחנו רואים כי במשפחות רבות, למרות ששני ההורים עובדים, המשפחה נשארת ענייה. וגם, למרות חוק שכר מינימום אנחנו מוצאים, בעיקר בחברה  הערבית,  העסקה פוגענית של נשים וגברים המקבלים שכר נמוך מדי.  יש עוד הרבה מה לעשות.


יקח זמן עד שהשיח של אחריות תאגידית יחלחל לכל העסקים שסביבנו. לכן, אני לא מסכימה עם האמירה 
אותה קראנו בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית, בעקבות חשיפת דרוג מעלה לשנת 2012,  כי דרוג מעלה אינו רלוונטי או שהוא בעייתי.  לפני שמחסלים את השיח של אחריות תאגידית, לפני שנמאס לכם ממדד מעלה, חשוב להבין כי הכלי הזה משקף את תחילת תהליך ולא את סופו.  נכון, יש מה לשפר. שירלי קנטור שני הציעה מספר מהלכים כדי לקדם את הרלוונטיות של הדרוג. אני מאמינה כי סטנדרטים וקריאת כיוון של ארגונים חברתיים ושל הציבור עצמו לגבי הציפיות שלהם מעסקים- יסייעו לעסקים לנווט את הספינות שלהם לכיוון הרצוי.

צעירים דורשים אחריות תאגידית
הציבור לא מוותר לעסקים, במיוחד לא הדור הצעיר. שימו לב לתביעת ענק של 47 צעירים נגד חברת סופר דוש, שפורסמה היום. הנערים תובעים את רשת הסופרמרקטים לאחר שהועסקו תקופות ארוכות כשליחים ללא קבלת שכר. שכרם היה טיפים בלבד. הנערים התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד והגישו תביעה בבית הדין לעבודה. נעקוב ונראה מה יקרה עם התהליך הזה - בכל אופן זהו תמרור אזהרה משמעותי.


נכנסים לעידן החברתי

יניב קוממי, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקר החברתי דו- עת. טוען בכתבת דעה שפרסם  בעיתון דהמרקר כי אנו נכנסים כעת לעידן החברתי. הציבור משמיע את קולו, פועל בזירה הציבורית - חברתית ויש לו כוח להשפיע.   "עסקים יצטרכו לנהל סיכונים בהקשר חברתי, בכל ממשק שלהם עם הציבור" אמר לי. העסקים, כמו גם נבחרי הציבור צריכים להיערך לעידן החדש.

עם המחשבות הללו אני אגיע לוועידת הנשיא ביומיים הקרובים. תובנות נוספות לאחריה, בוודאי אביא לכאן.*המלצה חמה מקולגה עזרה גם. (נחשו מי? שירלי קנטור שני). 

יום שני, 9 בינואר 2012

שיכפוליות ויצוא חברתי. על המרפסת: עמותת המודל החברתי ישראלי

בשבוע הבא יתקיים בתל אביב יום עיון מסקרן בנושא ייצוא חברתי. מיזמים ישראליים במציאות גלובלית: יצוא פרויקטים חברתיים לחו"ל.

לקראת הכנס, הציג היזם החברתי ניר שריג (בתמונה שצולמה מהנייד שלי...) הערב בHubTLV , את עמותת המודל החברתי ישראלי שהקים ואת המשימה החברתית שלה. מדובר ביוזמה שמטרתה  לסייע לעמותות לשכפל את המודלים החברתיים שלהן בארץ ובעולם. ניר מאמין כי מדינת ישראל יכולה להיות מדינת סטארטאפ חברתי, מדינה שתייצא מודלים מוצלחים של עשייה חברתית.
אנחנו רגילים לראות מודלים חברתיים מיובאים מחו"ל - מתנ"סים, הם מודל של מרכזי JCC ,  אפילו ה- HUB הבית ליזמים בתל אביב נבנה על פי מודל מוכר בחו"ל. ניר מאמין כי מדינת ישראל והעמותות עצמן יכולים להרוויח ולהתפתח מייצוא של המודל שלהן לארצות אחרות.

לדוגמא- פרוייקט פר"ח מפעילה את מודל החונכות הישראלי בארצות שונות בעולם.  עמותת תפוח מייצאת את המודל שלה לחו"ל (ונקראת עכשיו Apple seeds).



לאחר תהליך ארוך של גיבוש ההמשגה, עמותת המודל הישראלי חברתי חתמה הסכמי ייצוג עם מספר עמותות שחושבות על האפשרות של ייצוא הפעילות שלהן לחו"ל: פעמונים, שעור אחר, מפעלות חינוך, אופנים ועוד.

המודל שהוצג היום נמצא בפיתוח, בתהליך. בשלב זה ניר שריג מפתח את המודל ועוסק בשכפול מודלים בתוך ישראל. למשל עם עמותת למרחב.

למי מתאים מהלך של שיכפוליות? לעמותות יציבות ומנוסות

למעשה מועמדים לשיכפוליות הם כל תכנית או שרות המופעלים בהצלחה לאורך זמן, המשיג מטרות חברתיות. מובחן ומאופיין היטב, בעל מודל עבודה שלם, בעל פרוטוקול הפעלה כזה המשוכפל מעבר לאב טיפוס.
בקיצור. צריך נסיון והוכחות להצלחה. (אה... איך מודדים הצלחה? נושא מורכב... )

+++

אם אתם רוצים לדעת עוד על המודל, לשמוע מארגונים שעשו את המהלך ומייצאים את המודלים החברתיים שלהם לחו"ל, כדאי לכם להרשם ליום העיון שיתקיים בבית התפוצות בתל אביב, ב- 18 לינואר. לטופס הרשמה באתר "עמותות"

על Hub Tel Aviv בתל אביב חלל עבודה משותף,  מרחב ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית, שארח הערב את המפגש, אולי אכתוב בפעם אחרת. בינתיים, תעשו לעצמכם טובה וכנסו לקישור. ממש כדאי.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

אפקטיביות ומדידה חברתית. רשמים מכנס מידות 2011

איך היה נראה העולם לו הארגון בו אתם פועלים לא היה קיים? זו השאלה שיו"ר מידות יעקב בורק הציג בפתח כנס מידות 2011 שהתקיים השבוע . תחשבו על זה.

רוב רובם של התורמים עושים זאת ממניע אלטרואיסטי, ריגשי או דתי ולאו דווקא מניע רציונאלי. אבל במודל הפילנתרופיה החדשה התורם, הוא למעשה משקיע חברתי, המצפה לראות החזר על ההשקעה שלו. הוא מעוניין להשקיע בתבונה. זאת אומרת, לדעת בצורה ברורה ומוכחת באם ההשקעה החברתית שלו יעילה ואכן פותרת בעיות חברתיות. הטענה של מידות היא כי על המשקיעים החברתיים, כמו גם הארגונים החברתיים עצמם, להיות מחויבים לאפקטיביות.

איך נדע אם הארגון שלנו הוא אפקטיבי? (יעיל ומועיל). כיצד נדע אם הארגון שלנו מצליח להשיג את המטרות והיעדים שלו? לממש את ייעודו? ארגון מידות מציע לנו לענות על כך דרך סדרה של חמש שאלות.

בפאנל מנכ"לי
עמותות ניסו גם כן לענות על השאלות הללו. אורלי סילבינגר, מנכ"ל בטרם, הציגה מישנה סדורה הכוללת יעדים ומדדים במגוון ערוצי פעולה להטמעת תרבות של בטיחות ילדים בחברה הישראלית. דבריה הרשימו אותי מאוד. ב'בטרם' נעשית הערכה בכמה רמות: בודקים נתונים על מצב היפגעות ילדים ברמה הלאומית, מודדים את הדרך: התנהגויות בטוחות, סוקרים את כוחות השוק: בודקים עליה לביקושים באביזרי בטיחות, מנטרים את נוכחות של הנושא בתקשורת וכן - מעריכים את התכניות עצמן. עוד השתתפו בפאנל בני ועקנין, מנכ"ל זיו נעורים, דפנה ליפשיץ, שחידשה לי לגבי התכניות הבינלאומיות של עמותת תפוח (Apple Seeds), וירון בראון מנכ"ל ילדים בסיכוי. הנחתה את הפאנל: עדי בלדרמן מחברת דיבייט.
מימין לשמאל: ירון בראון, דפנה ליפשיץ, אורלי סילבינגר, בני ועקנין והמנחה: עדי בלדרמן

כל עמותה המעוניינת להציג את הצלחתה, חשוב שתדע לענות על חמש השאלות הללו:
1.מהי הסוגיה החברתית שאתם מנסים לפתור?
2. מה אתם עושים על מנת לפתור את הבעיה?
3. מהם ההישגים שלכם?
יש לענות לא רק במונחים של תפוקות (כמה קורסים הפעלנו), אלא במונחים של תוצאות (למשל, 60% מהמשתתפים בתכניות של עמותת זיו נעורים, מגיעים לתעודת בגרות).
4. איך אתם יודעים מה אתם מצליחים להשיג?
הדגש הוא במעבר בין תאור הצלחה של פרט למהלך של בקרה ואיסוף נתונים מובנה שיציג את הסיפור המלא שלכם. בהחלט סביר שארגון יתחיל למדוד תחום אחד שלו או שניים ומשם - להתקדם הלאה.
5. כיצד אתם לומדים וכיצד אתם משפרים את פעילותכם?
אפקטיביות היא תהליך. מתמשך. ילדים בסיכוי נעזרים בייעוץ ארגוני (פרו בונו) של חברת לוטם, לעמותת תפוח יש מועצה של מתנדבים ובבטרם זיהו צורך חברתי ספציפי (היפגעות ילדים ותינוקות), נתנו לו מענה (הדרכת יולדות בנושא בטיחות ילדים) וכיום הארגון רואה את ההצלחה שלו בכך שהצורך מקבל מענה ממשרד הבריאות. זה נקרא לחולל שינוי חברתי.

להגדיר הצלחה = לבדוק מהן התוצאות של הפעילות שלנו
הרצאתה הבהירה של דברה נתנזון, המנהלת בארה"ב ארגון בשם What works The center for, עסקה במדידה חברתית (Social Impact). לדבריה, מדידה של השפעה חברתית (Social Impact) היא תהליך מורכב ולכן עלינו להתמקד בתוצאות. באיסוף המידע יש להתמקד ולאסוף בצורה סיסטמטית, רק מידע שיכול לעזור לנו לספר את הסיפור שלנו, כך שנצליח להמחיש את השינוי שאנו יוצרים. אין צורך לעסוק בהערכת הבעיות אלא בהערכת התוצאות של הפעילות שלנו.
מה עוד חשוב?
1. בהירות של הגדרת ההצלחה.
2. לעבור מתפיסה עצמית של ארגון "נותן שירותים" – לארגון "מצליח בעשייה". High Performance
3. כשמספרים את "הסיפור שלנו" לא לדבר רק על הדברים שאנו עושים (מספקים שרותים) – אלא, על התוצאות של העשייה, על דברים שהצלחנו לעשות.
4. הוכחת החזר על השקעה חברתית (SROI) הוא צורך משותף למשקיעים ולארגונים. דווקא בתקופה של צמצום משאבים אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא למדוד את העשייה שלנו ולא להעריך את ההצלחות!

השפה החדשה שמציעה נתנזון כוללת מושגים כגון: ביצועים, הצלחות, תמיכה שימוש בנתונים ולמידה. היא מציעה לוותר על שימוש בשפה המורכבת ממילים מאיימות כגון: מתן דין וחשבון, ציות לחוקים, ניטור, דיווח והערכה.

עוד על הרצאה זו אפשר לקרוא במצגת של דברה נתנזון, דרך אתר מידות.

כיצד המשקיעים החברתיים רואים את חשיבות המדידה וההערכה?
אבנק סטפק (מבעלי מיטב) בוחר ארגון לתמוך בו לאחר שהוא מתחבר לרעיון, לאנשים. חשוב לו מאוד לדעת מיהם אנשי
הועד המנהל, (ועד טוב, לדעתו, מורכב מעקרון 40 - 40- 20: 40% אנשי עסקים, 40% אנשי מקצוע ו20% לקוחות. ) סטפק תומך ב 32 ארגונים שעברו את דרוג מידות, על ידי מימון התקורות שלהם.
רעיה שטראוס בן דרור בודקת את האפקטיביות של העמותות בהן היא מעורבת. (אצלה המימון הכספי מגיע עם מעורבות אישית גבוהה ביותר והיא מצפה לשקיפות מקסימלית). חשוב לה החזון, עבודה אסטרטגית של הארגון האפקטיביות שלו. היא בודקת את המתחרים ומודדת את התרומות הגדולות שלה.
הרב יחיאל אקשטיין, יו"ר הקרן לידידות, שמשקיעה 70 מליון דולר בישראל, מממנים יותר מ 250 ארגונים ו 160 רשויות מקומיות. הקרן משלמת עבור ההערכה. חשוב להם להשפיע על הנושא/ התחום בו הם משקיעים.
יאיר טל, סגן בכיר לחשכ"ל במשרד האוצר סיפר על פיילוט של המשרד עם מידות: שילוב קודים של אפקטיביות בהחלטות של משרדי הממשלה לגבי תמיכה בארגונים.

המראיינת, אורלי וילנאי , כמו חלק מהקהל, היתה סקפטית לגבי מהלך ארוך הטווח שהממשלה מניעה. אבל –נקווה לטוב. אם מדדים של אפקטיביות יכנסו לסל השיקולים של תמיכות ממשלתיות בעמותות – נהיה במצב טוב בהרבה מאשר המצב הנוכחי.
***
בכנס חולקו אותות מידות לאפקטיביות
לאבי נאור כתורם פרטי אפקטיבי,
לקבוצת פישמן, כתאגיד אפקטיבי בתחום החברתי.
לבית איזי שפירא כעמותה אפקטיבית
ולארגון צעיר ואפקטיבי - עולים ביחד.
יהודית יובל רקנטי וטליה אהרוני מעניקות את אות מידות לאפקטיביות לעמותת עולים ביחד. מימין אורלי וילנאי

נשיא ועדת האותות היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. מה היו הקריטריונים של הבחירה בזוכים? לא ברור. למרות הנכבדות הציבורית של השופט והועדה בכלל, מן הראויה היה לספק יותר שקיפות לגבי הקריטריונים של חלוקת האותות הללו.

***
בחלק השלישי של הכנס האלגנטי, התכנסו סביב עשרה שולחנות עגולים אנשי המגזר השלישי, משקיעים, ואנשי תאגידים לדיון ולחשיבה משותפת סביב מספר היבטים של אפקטיביות. תוצאות הדיונים יפורסמו באתר מידות בהמשך. על כך בפעם אחרת.
משמאל: דובי ארבל, מנכ"ל מידות, יעקוב בורק, יו"ר, בגבה לואיז דרורי ואסנת אוליאל לימור, מנהלת קשרי תאגידים

וכעת, אחרי החגיגיות והחגיגות, יש צורך אדיר להדריך את העמותות שבשלות לכך, בחלק המעשי: לחשוב אפקטיבי, ללמוד כיצד להגדיר הצלחה, להציב יעדים ומדדים להצלחה. אני בטוחה כי כל זה יקדם מאוד את העשייה של המגזר השלישי ושל המשקיעים בו.


יום שבת, 3 בדצמבר 2011

מפגש של חוקרים, יזמים ומשקיעים - כנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים חברתיים

אם אתם יזמים עסקיים המעוניינים לפתח את העסק שלכם לכיוון חברתי, או אם אתם יזמים חברתיים שמקימים מיזם עסקי, מקווה בשבילכם שהייתם בכנס הראשון של המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים, מרכז חדש במכללת בית ברל. משום שמעבר למידע התיאורטי, גולת הכותרת של הכנס היתה בעיניי, נגישות בלתי אמצעית למשקיעים במיזמים עסקיים – חברתיים.

משמאל לימין, אהובה ינאי, חיים אריאל, איציק דנציגר, ברנדה מורגנשטיין, מוטי נוי משוקונוי ופרופ' בנימים גדרון, ראש המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים

האולם האינטימי בספריית בית ברל היה מלא. בקלות יכולתם להתחיל שיחה עם המשקיע חנוך ברקת מקרן דואליס, לדבר עם איציק דנציגר מקרן
IVN או עם חיים אריאל מנתיבים יזמות חברתית, ואף עם ברנדה מורגנשטיין מנהלת האגף לפתוח שרותים (הקרן ) של הביטוח הלאומי. לו הייתם בכנס יכולתם לעניין במיזם שלכם את אילה מילר מנהלת אחריות תאגידית של חברת טבע, את מיכל הרצוג או את אהובה ינאי ממתן. ואולי לפגוש לשיחה את דני גל מ HubTLV , את ניר גורדון מבית הספר לעסקים חברתיים, את אפי טולדנו מעשינו עסק, שרי נוריאל מציונות 2000 ועוד עשרות חוקרים, אנשי אקדמיה, יועצים ויזמים בתחום.

הזדמנות לשוחח מקרוב עם אחד המשקיעים במיזמים עסקיים וחברתיים בישראל. חנוך ברקת מקרן דואליס

על מודל תלוי תרבות ועל ממדים של היברידיות. בדרך להבנת המושג מיזם עסקי חברתי
מבחינה תיאורטית הכנס התחיל בניסיון להגדיר את המושג מיזם עסקי חברתי. לאחר שהתגברו על קשיים טכניים חמורים בניסיון לקלוט את פרופסור יחזקאל האזנפלד הותיק בוידאו קונפרנס, החוקרת הבלגית
Marthe Nyssens הביאה בצורה חיה את הזוית האירופית ותארה את הגישה של רשת המחקר האירופאית EMES . הגישה שלהם בוחנת את הנושא משלושה כיוונים: מבנה המשילות של המיזם, הרעיון של הסיכון הכלכלי של ותפקיד המדיניות הציבורית. בסיכומו של דבר, לדבריה, הגיוון בתפיסות של יזמות חברתית עסקית נטוע בהקשר החברתי, כלכלי והתרבותי בו הוא נוצר. ללא החיבור לממד התרבותי המקומי, המיזמים הללו לא ישרדו מעבר לזמן בו הם יהיו אופנתיים. כך למשל בהתאם לתרבות הארגונית המקומית , באיטליה, הקואופרטיב הוא המודל השולט למיזמים חברתיים עסקיים. בארצות אחרות, למשל גרמניה, יש נוכחות חזקה של המדינה בפתוח התחום הזה, כתחום שיקומי או כמענה לבעיות חברתיות.

פרופסור
Volker Then מגרמניה חקר את ההשקעה הכספית במיזמים חברתיים עסקיים בגרמניה וגילה כי יש צורך בניהול היברידי של מיזמים אלה: יש להתבסס על הכנסות מגופים פרטיים ומנגד גם מתרומות מפרטיים ומקרנות. הוא מצא כי רמת המימון של הגורמים השונים משתנה עם הזמן:
בשלבים הראשוניים (מיזמים בני שנה – 4 שנים) המיזמים מתבססים על תרומות פילנתרופיות וספונסרים, בשלב שני (מיזמים בני 5- 19 שנה) הכנסות מלקוחות עולים ל- 24% ויש צימצום ההכנסות מפילנתרופיה במיזם, ובשלב מאוחר יותר (מיזמים בני 20- 30 )שנה המיזמים הללו מספקים שרותים למדינה. אם
כן, בגרמניה, המיזמים עסקיים חברתיים הם מעבדות המחקר והפיתוח של מערכת הרווחה הגרמנית.

מה המצב בישראל?

פרופסור בנימין גדרון והחוקרת הדוקטורנטית ענבל אבו הביאו ממצאים ראשוניים מסקר שערכו באוקטובר השנה בארץ. לאיסוף מאגר הנתונים על מיזמים, החוקרים נעזרו בארגונים התומכים במיזמים כאלה: מתן, בית הספר לעסקים חברתיים, ציונות 2000, IVN, ואתר האינטרנט עסק מוסף. הם ליקטו את הנתונים ופנו ל250 מיזמים שהיו במאגרים ובסופו של דבר נחקרו 102 מיזמים. מהבדיקה עולה בין השאר:
ותק – כל המיזמים קמו לאחר שנת 2000. (מהקהל נמסר כי ארגון אחד, עתיד ורוד, הוא ותיק יותר)
משילות – רוב המיזמים קשורים לארגון אם: 19 ארגונים עסקיים מפעלים מיזמים חברתיים עסקיים;69 מופעלים על ידי עמותות; 2 על ידי חל"צ ורק 22 הם מיזמים עסקיים חברתיים עצמאיים.
נושא מוביל- רוב המיזמים מטפלים בנוער בסיכון או בפגועי נפש.
יציבות פיננסית – רק מחצית מהמיזמים מניבים רווחים לאורך זמן.

הסקר והכנס מעלים למודעות סוגיות שעניינן עתיד המיזמים החברתיים עסקיים בישראל:

  • איזה מודל של מיזמים עסקיים – חברתיים מתאים לחברה הישראלית?
  • מה מקום הממשלה במימון? (חנוך ברקת קרא לממשלה לתקצב את הנושא כמו שתקצבה לפני 15 שנה את קרנות הון הסיכון וחברות ההי טק)
  • מה הסטטוס המשפטי והפיננסי המתאים להם? (עמותות חוששות לאבד את סעיף 46א, ואינן פועלות בתחום זה בגלוי)

    על כך נצטרך לדון עוד בעתיד...
    וכעת, ה
    ערה אישית שלי. למרות החגיגיות בכנס והראשוניות שלו, היה לדעתי פספוס בעובדה כי לא ניתן מקום לדיאלוג עם הקהל. באווירה הציבורית הנוכחית, כנס שלא מאפשר תקשורת דו סטרית עם הקהל משדר ריחוק ולא חדשנות. מי שכן הוצא פתק ופרש מעל הבמה את הציפיות שלו מתפקידי המרכז החדש בבית ברל היה היזם החברתי והמשקיע, מוטי נוי מחברת השוקולד שוקונוי. אלה הציפיות שלו ממרכז המחקר:

1. חינוך והטמעת חשיבות המיזם החברתי עסקי בציבור
2. לובי בכנת לקידום הנושא
3. פיתוח בסיס נתונים מתאים
4. הקמת מודלים שונים של עסקים חברתיים
5. פיתוח קוד אתי לנושא
6. תמיכה וליווי למרכזים חברתיים עסקיים

אני שותפה לציפיות הללו ומאחלת למרכז ולתחום הצעיר בארץ- הצלחה.