פוסט אורח מאת: דולב גוטליב, מנהל מיזם "סיפור חוזר".
כשעפרה שאלה אותי מהם הדברים החשובים ביותר שלמדתי בשנתיים האחרונות, כמנהל המיזם, גלשנו לשיחה בת שעתיים. בסופה, התבקשתי על ידה למנות שלושה עקרונות מרכזיים שאני מקפיד עליהם בהקמה ובניהול המשאבים של "סיפור חוזר".
במה מדובר?
סיפור חוזר הנו שירות סביבתי וחברתי מיסודה של עמותת "שכולו טוב" והיזם עירד אייכלר. המיזם מעודד 
שימוש חוזר בספרים ומאפשר תהליכי שיקום תעסוקתיים איכותיים לבעלי קשיים נפשיים. אנחנו עוסקים באנשים, בספרים, בקהילה ובסביבה. אתם יכולים לרכוש את הספרים של סיפור חוזר ממדף ייעודי ב- 150 בתי קפה וחנויות. כל ספר (משומש, במצב טוב) נמכר ב- 20 ₪. הרווח מוחזר למיזם. חמישים העובדים, סוכני המכירות, הם אנשים עם צרכים מיוחדים. תקציב הארגון כמיליון ₪.
אלה שלושת העקרונות לניהול עסק חברתי כפי שאני רואה אותם:
1. כולם מנצחים
המושג win – win נשמע לי תמיד כמו פרפרזה למסכת בבא קמה בנושא "זה נהנה וזה לא חסר" ולא באמת משיג הנאה לכולם. אבל, ב"סיפור חוזר" ניסינו כבר בתחילת הדרך לבחון את מכלול ההיבטים החיוביים ולמנף מהם משמעות שתועיל למישהו, או בעצם לרבים.
- ענינו על צורך ממשי. מצד אחד אנשים רוצים לרכוש ספרים. מצד שני- רבים מעוניינים למסור את הספרים לאחר השימוש.
- אנו מאפשרים התנסות ייחודית והזדמנות תעסוקתית לאנשים בעלי קשיים תעסוקתיים העובדים במיזם.
- אנו מקדמים את מוקדי המכירה. בתי הקפה, משפרים את תדמיתם, מטייבים את השירות שהם נותנים ללקוחות ומייצרים עבור עצמם הכנסה נוספת.
- שומרים על הסביבה. על ידי צמצום ייצור ספרים חדשים ושימוש חוזר - מקטינים נזקים סביבתיים וכריתת עצים. בקיצור... כולם נהנים!
2. גישה עסקית
זכות הקיום של סיפור חוזר נובעת מהישגיו.
אנו בודקים לעומק את התוצאות שלנו, בכלים עסקיים ומקצועיים. בכדי לעשות זאת, הצבנו מטרה וחזון וגיבשנו יעדים ברורים הניתנים למדידה. עסק חברתי, חשוב ומשמעותי ככל שיהיה, לא יכול להתקיים יום אחד בלי שיהיו לו המשאבים לכך. ומכאן - חשוב ללמוד מהניסיון בעולם העסקים.
השעות הראשונות שלנו בהקמה של סיפור חוזר היו בכתיבת תוכנית עסקית ברורה המאפשרת איזון תקציבי ותהליכי מימון. אם יזם עסקי לא מרשה לעצמו להשקיע הון ללא תוכנית עסקית ברורה, על אחת כמה וכמה יזם חברתי שהמימון והכסף הם עבורו רק כלי לקדם מטרות חברתיות. כי הרי מה ערכה של מטרה חברתית, חשובה ככל שתהיה, ללא המשאבים הנדרשים לה?
3. עצמאות
בהנחה שסיפור חוזר, באמת מניב רווח לכל הצדדים, חשוב לנו לבחון אותו בכלי השוק. בנינו לסיפור חוזר תוכנית מימון על בסיס הכנסות עצמיות. אנו מאמינים כי על שיקום איכותי שווה לשלם. על ספרים טובים בוודאי. מכאן הדרך ברורה – עלינו להתמקד באפיקי הכנסה עצמאיים ללא תרומות. לשמחתנו הרבה הצלחנו בזה עד כה.
האמת היא שההימנעות שלנו מתרומות לא נבעה ממניעים כלכליים בלבד. התשתית לכך היא עמוקה יותר ובסיסית:
אחד ממדדי ההצלחה שלנו היא כמות העובדים שיוצאים לתעסוקה בשוק החופשי ומצליחים להחזיק שם מעמד לאורך זמן. אם כך, ברור לנו כי אנחנו חייבים מערכת שתתמודד עם השוק ותשחק לפי הכללים שלו.
זאת ועוד, חשוב לנו לשדר איכות ועוצמה: אי אפשר להעביר מסר של איכות ועוצמה מבלי להיות כאלה. לכן, נשמח להתקין מדפי ספרים רק במקומות שרואים בכך יתרון עסקי ולא מתוך רחמים. נרצה שאנשים יקנו ספרים שלנו רק אם הם שווים את המחיר. חשוב לנו שמשתקמים יעברו אצלנו תהליכי שיקום רק אם אנו מספיק טובים בכך.
כמו שכתבתי בהתחלה, פה אי אפשר להפסיד, כולם חייבים לנצח!
*** *** ***
עוד על עמותת שכולו טוב ועל מיזם סיפור חוזר וליצירת קשר עם דולב גוטליב – הכנסו לאתר המיזם.
למעוניינים להוסיף ולקרוא על מודלים שונים של עסק חברתי, או ארגונים עסקיים חברתיים מומלץ לעיין במיפוי המעמיק של רחל בנזימן.
השאלה החשובה ביותר לא נשאלה לגבי המיזם הזה - מעבר למלים היפות (וכאלה לא ממש קשה למצוא), כמה ב א מ ת מרוויחים האנשים בעלי המוגבלויות המועסקים בידי ארגונים מסוג זה? אם משלמים להם שכר מוגבל (וזה, בד"כ, המקרה בארגונים וחברות שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות) ומגוחך ומסתפקים בהתפעלות מ"איזה כיף להם שיש להם לאן ללכת בבוקר" - הרי שמדובר פה לעניות לדעתי בניצול לשמו שמתלווה אליו צביעות של יצירת תדמית "חברתית" ובעלת חמלה בה בשעה שבעלי החברה או מנכ"לי הארגונים גורפים לכיסם את כל הרווחים שמגיעים מהמוצרים שאותם אנשים מייצרים (או מסייעים לייצר) ואילו האחרונים חוזרים למאבק היומיומי של הקיום הבסיסי.
השבמחקאשמח מכל הלב לדעת שלא כך המצב ב"סיפור חוזר".
מעבר למיזם שתואר בכתבה, ישנם עוד סוגים של עסקים חברתיים של עמותות שכבר פועלות, אשר החליטו כי עליהן ליצור מרכזי הכנסה שונים. בכל מקרה מרכז הכנסה רווחי לאורך זמן (שיסבסד סבסוד צולב פעילויות אחרות) - רצוי שיהיה מקושר לפעילויות הליבה של העמותה.
השבמחקשלום אנונימי
השבמחקהשאלה הזאת חשובה מאוד והיא טומנת בחובה את העניין כולו. המטרה המרכזית בסיפור חוזר אינה הכנסה. סיפור חוזר במהותו הוא מקום לתהליכי שיקום איכותיים שצריך לתת כלים ליציאה לתעסוקה בשוק החופשי. נח לבחון תהליכים אלה רק לפי גובה השכר, שאגב גבוה מאוד ביחס לתעסוקות שיקומיות אחרות, אך אין זה המבחן כלל ועיקר. אנו לא באים להחליף את ביטוח לאומי, אנו באים להכשיר לתעסוקה.
זה נכון שאיננו מוגבלים לשכר מינימום בשל היותנו מפעל מוגן. אך רבים מהסוכנים בסיפור חוזר מרוויחים מעל לשכר מינימום, מה שמעלה שאלה נוספת, אם אין זה מעכב אותם ביציאה לשוק החופשי, ללא ה"מוגנות" הקיימת בתעסוקה שכזו.
לגבי שכר מנהלי הארגון, אין לי בעיה להצהיר כאן באופן ברור שכול ההכנסה ממכירת הספרים נחלק בין הסוכנים לבין חלקם של המקומות המאפשרים את המכירה אצלהם, כפי שציינתי. שום חלק מזה לא מגיע למשכורות.
תודה על השאלה החשובה
מיזם נהדר ודוגמא טובה לעסק חברתי מוצלח.
השבמחקשאלת העצמאות הפיננסית היא קריטית, בעיניי. יש מיזמים המגדירים עצמם כעסקים חברתיים, אך ממשיכים להשען על תרומות, בשיעור כזה או אחר. לכן, לדעתי, הנקודה השלישית שציינת, דולב, היא זו שבסופו של דבר מבחינה בין עמותה לעסק חברתי.
תודה עפרה ודולב על הפוסט המענין.
השבמחקכתף חמה הוקמה כעמותה אך מתפקדת לאור העקרונות שהוזכרו. מחד כי אין מנוס(-אנחנו לא רואים את התורמים עומדים בתור) ומאידך כי התנהלות של win-win אכן הרבה יותר מוסרית וגם אטרקטיבית לבעלי ענין.אנו פועלים במציאות של חיפוש פתרונות ושיפור מתמיד וזה בדיוק מה ששומר עלינו "בחיים".
אני שמח על תשובתך, דולב, משום שלראשונה אני שומע על מקום שמקפיד לשלם שכר הוגן לאנשים בעלי מוגבלויות שמועסקים בו, וגם שמנהלי המקום מתחלקים ברווחים עם המועסקים ולא לוקחים אותם לעצמם. יש לברך על כך ולקרוא לכך שזו תהיה נורמה מחייבת לכל הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות.
השבמחקצדקת כי לגבי האדם בעל המוגבלות עצם התעסוקה חשובה, אבל גם תשלום הוגן הוא חלק מההתייחסות בכבוד של החברה כלפיו, כי בכך אומרים לו (וגם למשפחתו), כי הוא שווה לכל אדם אחר ויש בזה מעין הבעת כבוד לו ולעבודתו, דבר שלצערי, לא קיים בגופים אחרים (בהם ממשלתיים כ"המשקם", למי שזוכר, שהיה מופת שלילי לניצול אנשים בעלי מוגבלויות).
אשר לשאלתך האם אין בתשלום שכר הוגן מעין "כבילה" של העובד שיפחד לצאת מהחממה של "סיפור חוזר" לשוק החופשי, אשמח לדעת האם כבר יש ממצאים שמאששים הנחה זו אם לאו. לדעתי, השוק החופשי של היום אינו מקום מזמין גם לעובד ה"נורמלי" כי גם הוא בנוי ברובו על ניצול וחוסר הוגנות מצד מעסיקים, ולכן אולי לא צריך לעודד את העובדים לצאת אליו אלא להרחיב את פעילות "סיפור חוזר" לכל רחבי הארץ ובכך בעצם להוות מופת ודוגמא למקום שמעניק גם כבוד וגם שכר הוגן לאנשים שבמקומות אחרים מזלזלים בהם ובכישוריהם. על כל פנים, לך, דולב, מגיע יישר כוח!