יום ראשון, 6 בפברואר 2011

אלול על המרפסת. האתגר - פרויקט מניב הכנסה

ראשון על המרפסת שלי -
המרכז לתרבות יהודית, בית המדרש הפלורליסטי - אלול

ההתחדשות היהודית בישראל הביאה לכך כי בשנים האחרונות, מופעלים בארץ מספר גדול של בתי מדרש פלורליסטיים. ברוב המקרים תקציבם מתבסס על תמיכות של יהודי חו"ל. האתגר הכלכלי של הארגונים ושל בתי המדרש הללו מתעצם בד בבד עם הקטנת מעורבותן של קרנות שונות ועם צמצום תמיכתם של יהודי ארה"ב. נדרשים מקורות הכנסה חדשים, מגוונים ויצירתיים.
ביחד עם צוות העמותה*, נביא כאן דוגמא להתמודדות עם האתגר ונשאל אתכם: האם זה יכול לעבוד?


אלול, חלוץ
בתחומו בשדה התרבות בישראל, פועל מזה למעלה מעשרים שנה בירושלים וב- 25 "קהילות לומדות" ברחבי הארץ. הוא רואה את ייעודו ופועלו ביצירת מרחב ללימוד, ברור הזהות היהודית, יצירה וחידוש התרבות היהודית בהשראת מקורות ישראל, והטמעתה של השפה היהודית המתחדשת בחיי היומיום ובשיח הציבורי בישראל.

מעל 10,000 אישה ואיש למדו עד היום בבתי המדרש של אלול והשתתפו בערבי תרבות ושיח ועוד. קהל מגוון הכולל דתיים וחילוניים, נשים וגברים, אנשי ימין ושמאל, אנשי חינוך, עולים חדשים, אנשי צבא, סופרים ואמנים, קבוצות צעירים מחו"ל, ראשי קהילות יהודיות בארץ ובעולם פוקד את הפעילויות השונות ומקיים שיח בלתי אמצעי ומפרה. כיום, בכל שנה לומדים במסגרות של אלול כ- 2000 איש. מתוך אלו צמחו וצומחים מובילי תרבות, מחנכים ואמנים, כותבים ויוצרים, אנשי מעש הפזורים בכל קשת העשייה בישראל ובעולם. עוד על פעילות אלול ועל דרכו כמודל ליהדות פלורליסטית וסובלנית ראו באתר הארגון.

ויהי היום – בית מדרש למספרי סיפורים – פוטנציאל לפרויקט מניב הכנסה
כך כותבים לי מאלול: בית המדרש למספרי סיפורים הוא רעיון חדש יחסית הפועל מזה שלוש שנים. רצינו להחיות את מסורת התרבות היהודית ארוכת השנים של הסיפורים התלמודיים שהועברו בעל פה והשמורים כיום בעיקר בין הדפים הכתובים. בית המדרש פועל להשבת הסיפורים היהודיים לתודעת הקהל הישראלי.

לשם כך הוקמה באלול תכנית לימודים שנתית להכשרת מספרי סיפורים, בדגש על התמחות בטקסטים יהודיים. ללומדים (מעל 50 עד היום), ניתנת אפשרות יחידה במינה לשלב לימוד בית מדרשי עם רכישת כלים מעשיים לביצוע מופעי סיפורים מסוג זה, מתוך כוונה שיוצגו לקהל מגוון של ילדים ושל מבוגרים.


המופעים שנוצרים
מבוססים על סיפורי התנ"ך, מדרשי חז"ל, סיפורי חסידים ואגדות עממיות. הם מאפשרים לילדים להכיר את ההיסטוריה, את הערכים המוסריים ואת העולם התרבותי של העם היהודי, באופן נינוח ומהנה, במסגרת פתוחה ובגישה פלורליסטית. במופעים משולבים בובות, כלים מוזיקליים, או סדנאות יצירה.

שיווק - אלול מסיע בחשיפת בוגריו וביצירת שיתופי הפעולה בקהילות השונות. המופעים יכולים להשתלב במערך שעות הסיפור בספרייה, בהפנינג קהילתי או בפעילות בגנים ובבתי הספר לקראת חגים ובכל ימות השנה.

חממה - חלק נוסף המוצע בתכנית, מאפשר לבוגרים לקבל ליווי אמנותי ותכני לפיתוח ולהעלאת הסיפור - מופע, כמו גם סיוע בשיווקו.

אתנחתא קומית. הציצו בסרטון על מנת להתרשם מרוח המספרים והסיפורים (למבוגרים).

התלבטות ושאלות לדיון
תכנית אמנותית, כפי שהוצגה כאן, מכניסה לשיח הארגוני מושגים הקשורים לכדאיות כלכלית, שיווק, היצע, ביקוש, מכירה וכו'. בהרבה מקרים מדובר בשפה שהיא זרה לארגון וולונטרי. שימוש בתכניות מניבות הכנסה כאמצעי לעצמאות כלכלית הוא חשוב מאוד, אך משפיע באופן ישיר על השיח בארגון. אין אנו יכולים להתעלם מהשפעת שיח במושגים "עסקיים" על התרבות הארגונית. ראו גם את דבריה של אסתר זיכלינסקי שחקרה את נושא המיסחור במגזר השלישי. לדעתי, אין לפסול את האופציה של תכנית מניבת הכנסה, במקום שהיא מתאימה. יש להערך אליה מבחינה עסקית בצורה נכונה. בה בעת חשוב להביא את הנושא לדיון ערכי פתוח בעמותה ולדאוג שהגישה החדשה לא תשתלט על שליחותה החברתית של עמותה. (באלול אין סכנה כזו...).

השאלה לדיון - בשלב זה התכנית להכשרת מספרי סיפורים מכסה את עצמה מבחינה כלכלית, בזכות סיוע של קרנות פילנתרופיות. נשאלת השאלה - כיצד תוכניות של יהדות פלורליסטית יכולות להיות מקור הכנסה מניב לעמותה?

*תודה לרני יבין, מנכ"ל אלול , למיכל באום, מנהלת פתוח המשאבים ולברכי ליפשיץ, ראש התכנית להכשרת מספרי סיפורים, על נכונותן לצאת למרפסת. תגובות ורעיונות יתקבלו בשמחה.
הצילום התקבל מאלול. לפרטים נוספים על התכנית הזו ועל אחרות - אלול אלו ואלו (ע"ר) www.elul.org.il

4 תגובות:

  1. שלום עפרה
    אני חושב שנושאים שקשורים בתרבות ובחינוך אין להם מקום לחשיבה עסקית. הקשיים של האמנים בישראל ממחישים את הבעיה לעומקה. לצערי אלה שירותים שלמדינה יש אחריות לממן אותם. אבל בגלל שבתוך עמנו אנו חיים וסביר שכל עוד זה לא אורתודוקסי כסף לא יגיע! אז כדאי להמשיך ולשלב בין פילנטרופיה לבין הכנסות מפעילות.
    קורסים בנושאים ממוקדים בהחלט יכולים להיות מנוע הכנסה (בתור מי ששילם מאות שקלים לקורס הכנה לנשואים)
    אלול עושים פעילות מבורכת, הלוואי וימשיכו עוד שנים רבות.

    פוסט מעניין
    תודה

    השבמחק
  2. עפרה יקרה,
    בתור פילוט ראשוני ב "על המרפסת" הבאת דוגמא נפלאה ומרתקת. אכן, קשה לנו בישראל לקבל את העובדה שעבור חינוך בבתי מדרש צריך לשלם. זוהי תפיסה חו"לניקית לחלוטין.
    דרך אחת מעניינת שמיושמת באלול לאפשר את הנגישות של האנשים בקהילות קטנות לארון הספרים היהודי-פלורליסטי נעשית ע"י שיתופי פעולה ואיגום משאבים עם קהילות מקומיות בפריפריה. נדמה לי שלמשל במבשרת פועל אלול בשיתוף עם בית המדרש של הקהילה הרפורמית במקום.

    רעיון נוסף שאולי יכול לעזור בגיוס משאבים הוא הפקת פרסומים בעלי רלוונטיות לאוכלוסיות מסוימות (אפילו הייתי מרחיקה עד אגדות ומדרשים לילדים) בתוספת ביאורים/הצעות דידקטיות/ורעיונות לקירוב התכנים לרלוונטיות של החיים של קהל הקוראים. בדר"כ מוצאים ריבוי הפקות כאלה בכל מה שקשור להגדות של פסח בוואריציות שלהן.
    ואחרון: מנסיוני בתנועה הרפורמית, מצאתי שהרבה מיכולותיי לגייס קהל שמוכן לשלם עבור שירותים היה קשור לתכנים לילדים ונוער. אולי כדאי לביהמד"ש אלול לבחון את האפשרות להיכנס ל "מגרש" חדש בעל פוטנציאל מניב רווחים.
    ליאת נבו-פלדות

    השבמחק
  3. עפרה יקרה,
    בתור פילוט ראשוני ב "על המרפסת" הבאת דוגמא נפלאה ומרתקת. אכן, קשה לנו בישראל לקבל את העובדה שעבור חינוך בבתי מדרש צריך לשלם. זוהי תפיסה חו"לניקית לחלוטין.
    דרך אחת מעניינת שמיושמת באלול לאפשר את הנגישות של האנשים בקהילות קטנות לארון הספרים היהודי-פלורליסטי נעשית ע"י שיתופי פעולה ואיגום משאבים עם קהילות מקומיות בפריפריה. נדמה לי שלמשל במבשרת פועל אלול בשיתוף עם בית המדרש של הקהילה הרפורמית במקום.

    רעיון נוסף שאולי יכול לעזור בגיוס משאבים הוא הפקת פרסומים בעלי רלוונטיות לאוכלוסיות מסוימות (אפילו הייתי מרחיקה עד אגדות ומדרשים לילדים) בתוספת ביאורים/הצעות דידקטיות/ורעיונות לקירוב התכנים לרלוונטיות של החיים של קהל הקוראים. בדר"כ מוצאים ריבוי הפקות כאלה בכל מה שקשור להגדות של פסח בוואריציות שלהן.
    ואחרון: מנסיוני בתנועה הרפורמית, מצאתי שהרבה מיכולותיי לגייס קהל שמוכן לשלם עבור שירותים היה קשור לתכנים לילדים ונוער. אולי כדאי לביהמד"ש אלול לבחון את האפשרות להיכנס ל "מגרש" חדש בעל פוטנציאל מניב רווחים.
    ליאת נבו-פלדות

    השבמחק
  4. עד כמה שידוע לי, "אלול" לא הוקם לכתחילה כארגון חינמי שאסר על עצמו לגבות כסף או אפילו, רחמנא ליצלן, להרוויח מפעילויות שהוא מארגן ויוזם.
    מכאן, שכל עוד שמחיריו מאפשרים נגישות לתכניו ולימודיו לכל שכבות האוכלוסיה (ולא רק ליאפים תל אביביים שזמנם הפנוי וכיסם הרחב מאפשר להם להרחיב את יתרונם ההתחלתי על פני אלה שלא זמנם ולא כיסם מאפשר להם פעילות זו) - כל יוזמה שמטרתה להגביר את הכנסתו של הארגון (שמופנית, כך נראה לי, להשקעה חוזרת בתוך הארגון ולא לתשלום שכר מופרז לראשיו), הינה מבורכת ורצויה.
    יתרונו של "אלול" הוא בשניים: מיקומו במקום קל-נגישות בתל אביב (ביחוד למי שאין לו רכב) ויכולתו לשלב בתוכו חילוניים כדתיים שפתוחים הן לרעיונות שנובעים אחד מהשני והן בכלל אחד כלפי השני.
    מכאן, שהפרוקייטים שתוארו בכתבתך, הם לא רק רצויים אלא אפילו הכרחיים לארגון שמבקש להגיע לקהל רחב ככל האפשר (הן מבחינת שייכותו הדתית והן מבחינת גיל ורקע לימודי). יש לברך על כי הארגון לא מעמיד עצמו לחסדיהם של פילנתרופים (נדבנים) שעלולים גם לרצות להשפיע על דרכו ובכך לסכן את מעמדו היחודי, אלא מנסה בכוחות עצמו למצוא דרכים למימונו והרחבת פעילותו.

    השבמחק