יום שלישי, 24 בינואר 2012

עמותות, אפשר לשוחח איתכן?

אם אתם מתחזקים זוגיות – אתם יודעים שחייבים לדבר, נכון? זו כמעט קלישאה. אבל אם אתם עסק קטן, או עמותה?  גם במקרה הזה, הפרטנרים שלכם חשובים מאוד. לא מספיק לדבר, חד כיוונית,  אל "קהל היעד", חשוב לפתח שיחה. כיוון שאנו בעידן הדיאלוג, כדאי לחפש דרכים להקשיב כדי שנוכל להגיב.

לחפש דרכים להקשיב
נדמה שכולם מדברים היום בפייסבוק. הפלטפורמה של הרשתות החברתיות מקלה עלינו ביצירת שיחה עם מחזיקי העניין של הארגון שלנו.  אבל לעמותות, זו בהחלט אינה הדרך היחידה, גם לא בהכרח הראשונה או המועדפת. (לדעתי, ממש לא מומלץ  לעמותות להיכנס לפייסבוק , או לטוויטר ללא תכנון  והערכות רציניים).

הזמנה לשיחה. פנים אל פנים
שלל הטכנולוגיה, השימוש בדואר אלקטרוני, בעלונים מקוונים יכול לגרום לנו לשכוח כי מידע חשוב עשוי להגיע אלינו מתורמים, תומכים ולקוחות, פשוט באמצעות שיחה פנים אל פנים. עמותות שאני עובדת איתן ועשו שימוש בטכניקה הזו (בצורה מובנית) מדווחות על תוצאות טובות ביותר. ארחיב על דרכים לעשות זאת, בפעם אחרת.

לאפשר למקבלי השרות להביע דעה
כעת, ראו דוגמא של ארגון המשתמש בפלטפורמות מגוונות  לשיחה עם לקוחות וחברים.
 


זהו קיר במבואה של ה-  MoMA , מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.  על הקיר מוקרנים בזה אחר זה פתקים של מבקרים. איך זה עובד? בסיום הביקור במוזיאון, המבקרים מוזמנים לקחת פתק כזה:
על הפתק כתוב: "ביקרתי במומה ו.... "
ואת/ה מוזמן/נת להשלים בכתב או בציור... ואז- מכניסים את הפתק לפתח של סורק.  הפתק שלך נסרק . ובשלב מסויים מוקרן בתורו עם פתקים אחרים על הקיר. הפתקים הללו, למרות שהם בסיסיים  מאוד מאפשרים למבקרים לתת תהודה לחוויה שחוו במוזיאון. המסר הפשוט שנכתב בעיפרון, מהווה מעיין תיעוד של חוויה והמשך של יצירת האמנות



אין אלה פתקי ביקורת טכניים כמו שאנו רגילים לראות כשאנו מתבקשים להעיר ו"לשלשל את דף ההערות לתיבה". צוות המוזיאון עובר על הפתקים הללו ויכול להתרשם מהדברים שהשפיעו על המבקרים, גם אם לא נכתבו על סקאלה של 1-9.
בכל מקרה, בעידן השקיפות- כל המבקרים יכולים גם הם לראות את התגובה. כמובן שיש גרסת המשך לטכניקה הפשוטה. ה- MoMa הקימו אתר ייעודי בתוך אתר האינטרנט של המוזיאון ובו הם מציגים את הפתקים של המבקרים. זו ממש חגיגה.

ויש גם, כמובן, שאלון סקר "מסורתי" באתר המוזיאון


שיחה עם תומכים ומקבלי שרות – מה היא מאפשרת לעמותות?
בואו נבדיל בין שיחה לבין דיווח. דיווח על הפעילות שלנו לתומכים ולתורמים זה טוב מאוד. וכיום - ממש מתבקש.
אבל זה בהחלט לא מספיק. דיווח הוא בדרך כלל  חד כיווני. כאשר אנו פותחים הזדמנויות לשיחה ולדיאלוג,  אנו מאפשרים גם למקבלי השירותים שלנו, לתומכים  ולתורמים שלנו לדבר איתנו.

במה זה עשוי לעזור לנו?
1. שיפור. אנחנו מבינים טוב יותר מה המשתתפים בתכניות שלנו רוצים. מה מעניין אותם? מה מפריע להם?. ככה נוכל להתאים את השרותים שאנו נותנים, להשתפר. 
2. שימור. אנחנו נותנים לתורמים ולמקבלי השרות הזדמנות להביע דעתם. לאוורר רגשות. להרגיש שהם שייכים ומשמעותיים.
3. שקיפות ואמון. אם השיחה גלויה, אם המסר שמועבר לעמותה נקלט היטב וגם מטופל- אנו מעבירים למחזיקי העניין שלנו מסר  של אחריות ורצינות. התומכים שלנו, התורמים ומקבלי השרות יאמינו לנו .
ובתקווה - יעמיקו את הקשר.

 האם אתם מתקשרים עם התומכים שלכם? עם מקבלי השירותים, או אפילו המתנדבים? כיצד? ספרו לי על הדרכים שלכם לשוחח עם מחזיקי העניין שלכם.

יום ראשון, 15 בינואר 2012

איך להעביר מסר חברתי מורכב בצורה בהירה וקליטה?

עמותה הפועלת לשינוי חברתי אמורה להעביר מסר מורכב לציבור רחב.  זהו אתגר גדול. לא פשוט להתמודד עם שלל הגירויים שמסביבנו ובד בבד לגרום לציבור להתעניין בנושא כבד, לעיתים מאיים ומורכב.

אז איך מעבירים מסר  של תקווה, אופטימיות ואפשרות לשינוי חברתי בצורה ברורה וקליטה?


מאוד אהבתי את סדרת המודעות החדשה שיצאה לאור על ידי אדם טבע ודין. המודעות נוצרו תוך דיאלוג עם חברת הפרסום באומן, בר ריבנאי.

1. גרפיקה מקסימה. משהו מפתיע בדימוי. רואים את כל העולם. שקיפות. שום דבר לא נסתר. גם מתחת לאדמה. השקיפות היא אחד הערכים שהעמותה מעודדת. זה תופס גם לגבי הציפייה מהעמותה עצמה.
2. קריאה מתגמלת לפעולה. אם תעשו משהו פשוט (שלחו מייל על מפגע ) תקבלו  סביבה בריאה. יש תמורה  ואת/ה זה שתרמת לכולם! העמותה תפעל עבורך. זה נותן תקוה (מוחשית) ותחושה עוצמתית - שניתן להשפיע.
3. פשוט פשוט פשוט... מסר ויזואלי מסקרן שמעביר ללא מילים את העניין. ואיתו - הצגה נקייה של מייל ודרכי התקשרות. לוגו העמותה והכיתוב מתחתיו מעביר מסר ברור והחלטי- זה מה שאנו עושים: איכות הסביבה, בריאות הציבור וצדק סביבתי.







































אני נחשפתי לפוסטרים המרהיבים הללו בפייסבוק. אבל הם הופיעו במקומון  תל אביבי ובעוד מספר הזדמנויות בעיתונות. העמותה מתכוונת להשתמש בהם גם בקמפיין גיוס התרומות אליו היא נערכת ויתחיל בחודש מרץ.

קצת על מאחורי הקלעים
שאלתי את חנה גרטנברג, מנהלת קשרי עסקים ופתוח משאבים של העמותה:  איך הגעתם לזה?
צריך לפנות. לחנה יש תעוזה ומעוף. היא יזמה פניה ליוסי לובטון מחברת באומן בר ריבנאי. הציגה את העמותה ואת פועלה. בסופו של דבר, חברת הפרסום נרתמה, בהתנדבות. שני הארגונים התחילו תהליך של הגדרת הצרכים והעלאת רעיונות . התהליך היה דיאלוג פורה, שאחד התוצרים שלו הן המודעות הללו.  בסופו של דבר יוסי כתב בפייסבוק שלו: " כשכשרון פוגש מטרה טובה". 


כולנו מחפשים את החיבור הזה. זה שילוב מנצח, אין ספק. לא רק העמותות נהנות מכך. אני מאמינה כי חברת הפרסום שמחה לתת לאנשיה הזדמנות ליצור משהו משמעותי, למען מטרות ממש טובות. 

אז מהו המוקד הירוק?
מוקד פניות ציבור  המספק מענה אישי ומקצועי לפניות של אזרחים מודאגים מכל הארץ המוטרדים ממפגעים סביבתיים ובריאותיים. ניתן לפנות במייל ואנשי אדם טבע ודין - נכנסים לפעולה.



ולסיום, מה שמגיע - מגיע: קרדיטים
השותפים ליצירה ממשרד באומן, בר ריבנאי : משנה למנכ"ל: יורם לוי , מנהל קריאייטיב: ערן ניר ,ארטדיירקטור: 
נאור יצחק, קופירייטר: שחר אילון, מעצב: יניב שחר, מנהל קבוצת לקוחות: ניר פדרבוש, סופרוויזרית: נטלי זיו, 
תקציבאית: ענת שדה, אופיר בלומשטיין, סמנכ"ל אסטרטגיה: גילי ששון, סופרווייזר פלנינג: ניר אברהם, פלנר: ניר 
לבלוביץ, מדיה: אורי הלוי, מנהל מסחרי: יורם (רוזי) רוזנבלום.  (נלקח מעמוד הפייסבוק בו התפרסמו הפוסטרים)

יום שני, 9 בינואר 2012

שיכפוליות ויצוא חברתי. על המרפסת: עמותת המודל החברתי ישראלי

בשבוע הבא יתקיים בתל אביב יום עיון מסקרן בנושא ייצוא חברתי. מיזמים ישראליים במציאות גלובלית: יצוא פרויקטים חברתיים לחו"ל.

לקראת הכנס, הציג היזם החברתי ניר שריג (בתמונה שצולמה מהנייד שלי...) הערב בHubTLV , את עמותת המודל החברתי ישראלי שהקים ואת המשימה החברתית שלה. מדובר ביוזמה שמטרתה  לסייע לעמותות לשכפל את המודלים החברתיים שלהן בארץ ובעולם. ניר מאמין כי מדינת ישראל יכולה להיות מדינת סטארטאפ חברתי, מדינה שתייצא מודלים מוצלחים של עשייה חברתית.
אנחנו רגילים לראות מודלים חברתיים מיובאים מחו"ל - מתנ"סים, הם מודל של מרכזי JCC ,  אפילו ה- HUB הבית ליזמים בתל אביב נבנה על פי מודל מוכר בחו"ל. ניר מאמין כי מדינת ישראל והעמותות עצמן יכולים להרוויח ולהתפתח מייצוא של המודל שלהן לארצות אחרות.

לדוגמא- פרוייקט פר"ח מפעילה את מודל החונכות הישראלי בארצות שונות בעולם.  עמותת תפוח מייצאת את המודל שלה לחו"ל (ונקראת עכשיו Apple seeds).



לאחר תהליך ארוך של גיבוש ההמשגה, עמותת המודל הישראלי חברתי חתמה הסכמי ייצוג עם מספר עמותות שחושבות על האפשרות של ייצוא הפעילות שלהן לחו"ל: פעמונים, שעור אחר, מפעלות חינוך, אופנים ועוד.

המודל שהוצג היום נמצא בפיתוח, בתהליך. בשלב זה ניר שריג מפתח את המודל ועוסק בשכפול מודלים בתוך ישראל. למשל עם עמותת למרחב.

למי מתאים מהלך של שיכפוליות? לעמותות יציבות ומנוסות

למעשה מועמדים לשיכפוליות הם כל תכנית או שרות המופעלים בהצלחה לאורך זמן, המשיג מטרות חברתיות. מובחן ומאופיין היטב, בעל מודל עבודה שלם, בעל פרוטוקול הפעלה כזה המשוכפל מעבר לאב טיפוס.
בקיצור. צריך נסיון והוכחות להצלחה. (אה... איך מודדים הצלחה? נושא מורכב... )

+++

אם אתם רוצים לדעת עוד על המודל, לשמוע מארגונים שעשו את המהלך ומייצאים את המודלים החברתיים שלהם לחו"ל, כדאי לכם להרשם ליום העיון שיתקיים בבית התפוצות בתל אביב, ב- 18 לינואר. לטופס הרשמה באתר "עמותות"

על Hub Tel Aviv בתל אביב חלל עבודה משותף,  מרחב ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית, שארח הערב את המפגש, אולי אכתוב בפעם אחרת. בינתיים, תעשו לעצמכם טובה וכנסו לקישור. ממש כדאי.

יום שלישי, 3 בינואר 2012

קמפיין התרמה באינטרנט - גיוס תומכים ותורמים

אין כמו להתחיל את השנה באחת השיטות המרעננות ביותר לגיוס כספים, תומכים ותורמים. שיטה שעדיין לא נעשה בה שימוש מספיק בארץ.  הפוסט הזה מיועד לעמותות המעוניינות להדק את הקשר שלהן עם מסה של תומכים, להניע אותם לפעולה ולגייס מהם תרומות.


גיוס כספים באינטרנט הוא לא חדש בעולם. למלוא עוצמתו נתודענו כמובן בקמפיין המבריק של ברק אובמה שגייס מליוני דולרים, השיג תהודה ציבורית בשלל פלטפורמות ברשת וכמובן, נבחר לנשיאות ארצות הברית. נכון, גם בארץ ראינו כבר קמפיינים של התרמה במיוחד של תרומות לרכישת מזון,  לפני החגים. יש ממה וממי ללמוד.


היום אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לשני קמפיינים ישראליים של גיוס תומכים ותורמים שעניינו אותי במיוחד.
הראשון -
הקמפיין של שלי יחימוביץ'. חברת הכנסת, העומדת בראש מפלגת העבודה, פעילה כבר זמן רב ברשת החברתית ומתקשרת עם התומכים והתומכים הפוטנציאלים שלה במגוון פלטפורמות. אתר אינטרנט, אינטראקטיבי כמובן, שהוא רק הבסיס לערוץ ביו טיוב, מתחם פייסבוק ועוד. כעת שימו לב לקמפיין התרמה המקסים שלה.



שלי יחימוביץ' קוראת לתומכים בה לבחור את התחום שמעניין אותם וחשוב להם.  זה נותן לתומכים תחושה שמקשיבים להם, שהנציגה שלהם במפלגה ובכנסת תשמש שופר של התחומים שמעסיקים ואתם. ומבחינת המנהיגה  - הקמפיין  יכול לסייע לה להבין מה מעניין את אותם התומכים. ומי שתורם, גם תרומה קטנה וחד פעמית, יש לו הזכות להשפיע. התורם או התורמת יכולים להחליט אם להציג את עצמם בשמם המלא (וזה יופיע בפסיפס) או להשאר באנונימיות. כל נושא מיוצג בריבוע צבעוני והצירוף של הריבועים יותר פסיפס מרהיב ומעורר תקווה.
מה עושה את זה "נכון"? 
קלות, פשטות ומערכת משלימה, מפיגת חששות 

1. סרטון המסביר איך עושים את זה ומפיג חששות.
2. אדם להזדהות איתו - במקרה הזה - השחקן תומר שרון שמעודד את ההשתתפות ועושה אותה עממית ו"מגניבה". (אם מותר עוד להשתמש במילה הזו)
3. מהלך פשוט וקל לביצוע.

הקמפיין השני-
של עמותת לקט ישראל

לקט ישראל  תקיים במוצאי שבת אירוע התרמה - דינר חגיגי, בו היא מתעדת לגייס סכומים נכבדים. (שיהיה בהצלחה!) במקביל, היא מפעילה ולא בפעם הראשונה קמפיין התרמה ברשת. 

כאן, הקמפיין כולל סרטון המסביר את הצורך, העזרה בה התורמים יכולים לעזור, קישור לפיסבוק, מונה הסופר כמה משתתפים תרמו ואף אפשרות לתת תרומה רב פעמית. 


תודה לחנה גרטנברג על הפנית תשומת ליבי לקמפיין של שלי יחימוביץ'.