איך פלטפורמה לגיוס כספים באינטרנט תעבוד בשבילכם?

מזה זמן אני חושבת לעצמי שאני חייבת להכיר יותר טוב את הפלטפורמות החדשות של גיוס כספים באינטרנט.  

מימון חברתי: זה  עובד!
היום ברור שלא רק בחו"ל זה עובד, אלא גם בארץ.  מימון יוזמות על ידי הציבור הרחב, ברשת החברתית. כתבתי על כך בעבר וגם שמעתי על קמפיינים שהצליחו:  הקלע המצטיין סרגיי ריכטר שגייס ברשת מעל 50,00 ש"ח על מנת שיצליח לממן נסיעה לאולימפיאדה. הפלוג, הבלוג הפוליטי המעניין של טל שניידר,  היה הבלוג הראשון בישראל שגייס באינטרנט כספים מהציבור. טל שניידר מימנה כך סקר פוליטי וקיבלה תהודה אדירה בפייסבוק ובמדיה בכלל. 
כיוון שהכי כיף בכתיבת הבלוג זה לפגוש רעיונות ולראיין אנשים חדשים, לפני מספר ימים ישבתי לשיחה עם אריק מרמורשטיין, עורך דין צעיר ויזם עסקי שהגה את הקמת האתר לגיוס הכספים מימונה. מימונה היא "פלטפורמה אינטרנטית אשר מאפשרת ליזמים וליוצרים לגייס כספים מההמון בדרך להגשמת חלומם".הנה כמה תובנות מהשיחה הזו:

איך זה עובד?  
 יזמים עסקיים או חברתיים, שאין להם את האפשרות להקים מערך לקמפיין גיוס כספים עצמאי באינטרנט, יכולים לפתוח באתר מימונה עמוד ייעודי  ולפנות למשקיעים שיתמכו במיזם שלהם. האתר פתוח גם ליוזמות ולמיזמים של ארגונים חברתיים ובימים אלה יש עדנה גם לפוליטיקאים.  

תהליך גיוס המימון מחולק לשני חלקים:
1. בנייה נכונה של העמוד הקמפיין
2. שיווק של הפרוייקט.

קמפיין ייעודי עולה לתקופה מוגבלת של זמן (בארה"ב נמצא כי הזמן האופטימלי הוא  47 ימים) והוא תחום בסכום לגיוס שמחליטים עליו מראש. (סכום הגיוס הממוצע באתר מימונה, 18,000 ש"ח).  טיפים כיצד להערך לקמפיין ולבנות את העמוד נכון   ניתן לראות באתר עצמו. צוות האתר יעזור לכם בעצה ובהדרכה.

- הניסיון מראה כי תכנון חכם וכתיבה מדויקת של הפניה למשקיעים חשובים מאוד. צריך להיות מושכים, לשדר אמינות ורצוי להיות יצירתיים.
- סרטון הסבר כדאי מאוד להוסיף. זה אטרקטיבי ומקדם את הסיכוי שלכם לגייס מימון.
- היזמים יכולים להציע למשקיעים "תמורה". כאן היצירתיות באה לידי ביטוי. צילום, ארוחת בוקר עם האמן שמגייס, חולצה חתומה, שעור קליעה פרטי עם הקלע המצטין. ועוד ועוד.
- ארגונים חברתיים בעצם מגייסים בפלטפורמה הזו תורמים. אם יש  לכם אישור מתאים (46א), חברות עסקיות ומשקיעים פרטיים שיתרמו לכם יכולים כמובן לקבל החזר מס. ציינו את זה.
- המשקיעים מתחייבים ומממנים ישירות באתר עצמו. האתר מציג את שמם בעמוד ייעודי. אבל לצנועים ניתנת האפשרות להשקיע  ולהירשם כאנונימיים.

כמו תמיד, השיווק של הקמפיין תלוי בכם. 
אז אם תהיתם איך פלטפורמות לגיוס כספים באינטרנט יעבדו בשבילכם - התשובה היא: הן לא. אתם צריכים לעבוד בשבילן. הי, ככה זה בגיוס כספים, לא? . אין קיצורי דרך.
הכלל הראשון הוא - לא להתבייש. אם החלטתם לצאת למבצע הזה, אתם בוודאי עושים משהו משמעותי למען מטרה חשובה לכם. אנשים יעריכו את זה  ויש רבים שירצו שתצליחו ואף יסייעו לכם. רשימת המיילים שלכם, אנשי הקשר שלכם ושל הארגון שלכם בפייסבוק, כל הרשתות החברתיות שלכם הריאליות והוירטואליות הן כלי העבודה שיש להפעיל.
האתר לגיוס הכספים באינטרנט נותן למעשה את הפלטפורמה הנוחה והזמינה לגיוס הכסף, לפרוייקט ייעודי, קצר מועד, לסליקה שלו ולניהול של כל התהליך. אתם עושים את העבודה.

כמה זה עולה?
כמו כל שיטה בגיוס כספים רציני- זה כרוך בעלויות. מימונה מציעים שני מסלולים.
מסלול אחד הוא הכל או לא כלום: בו מימונה גובים 5% מכל השקעה שנכנסת לפרויקט שלכם + מע"מ, + % 3.5- 3  לכל סליקה, בתוספת מע"מ. במידה ולא הגעתם לסכום שהצבתם לעצמכם, אתם לא מקבלים את הכסף וגם המשקיעים לא מחויבים בדבר.
במסלול השני - פרויקט גמיש - העמלה של האתר היא 10% + מע"מ+עמלות סליקה ומע"מ. אבל אתם מקבלים בסופו של מועד הקמפיין כל סכום שהמשקיעים שלכם השקיעו (בניכוי העמלות...)

כדאי להשוות גם עם אתרים אחרים ולבדוק בדיוק את התנאים ולבחור בהתאם למה שמתאים לכם.

מי עוד פועל במרחב הזה?
בעולם וגם בארץ יש עוד אתרים. גם במקרה זה -כדאי לבדוק לפני שבוחרים ערוץ פעולה:
Headstart (פלטפורמה ישראלית)
Kickstarter.com

ולסיום:
1. מה העמוד הכי מעניין את הגולשים באתרים של גיוס כספים באינטרנט? עמוד התורמים. על פי אריק מרמורשטיין, במימונה עמוד זה רושם מספר מכובד של כניסות. כידוע תומכים ותורמים אוהבים להרגיש בטחון שהם לא היחידים שמשקיעים ושמחים לראות: מי עוד תרם....
2.למי שרוצה ללמוד יותר על גיוס כספים באינטרנט, יש הזדמנות לשמוע על כך במעבדה החברתית במאז"ה 9 תל אביב. ביום רביעי הקרוב. כאן הפרטים
3. אם כן, נראה שנגמר עידן הבלעדיות של גופי מימון יחידים. אנחנו בעידן העוצמה של ההמון. בואו ננצל את זה.

אזרחים עוקפים ממשלות ו- גייסי משאבים, באמצעות הרשת

טוב, חברים. ביומיים האחרונים קורה כאן משהו מדהים.
אזרחים עוקפים ממשלות. מדברים מעל הראש שלהן. שוב אנו רואים כי הרשתות החברתיות מאפשרות דיאלוג עוצמתי, מהיר וכן. לאחר שהציבור השתמש בפייסבוק להנעת מחאה חברתית ומחאה ממוקדת כנגד תאגידים, אנחנו רואים בשידור חי הפצה מהירה של מסר חברתי, שמתחילה ברשת האינטרנט, מתגברת, מקבלת תהודה ומתרחבת לאפיקי מדיה נוספים.  נראה כי גם כעת קובעי המדיניות יחשפו למסר ואולי (כך אני מקווה) לא יוכלו להתעלם ממנו.

לפני מספר ימים מעצב גרפי מתל אביב, רוני אדרי, יצא במסר גרפי לתושבים באירן. מסר של אהבה.

כן, זה נשמע תמים. אבל אנושי. הוא התחיל בפרסום בפייסבוק. אנשים הגיבו, השתתפו ושיתפו. והנה היום מעבר לחשיפה בעיתונים, באתרי החדשות הרישמיים בארץ ובחו"ל, אני רואה שהעלו בלוג בהחלט מושקע, סרטון ביו טיוב וגם - שימו לב- מתחם לגיוס תרומות.

גיוס תרומות מהיר ואינטנסיבי באמצעות הרשת
בלי להתבלבל, ישר חושבים תעכל'ס. אנשי הקמפיין השתמשו באתר Indiegogo . האתר הזה מצהיר שהוא פלטפורמה עולמית לגיוס כספים. כל בעל יוזמה יכול/ה  לפתוח ללא עלות, קמפיין התרמה באתר. מציבים  יעד כספי מוגדר בכסף ובזמן. רק לאחר שהתרומות מתחילות לזרום, היזם מחוייב להפריש אחוז מסוים מההכנסות לבעלי האתר. זה מוגדר מראש בשני ערוצים אפשריים.

תורמים ומקבלים תמורה
אפשר כמובן לתרום רק מרצון טוב ואפשר לקבל...
תמורת 5$ תקבלו חיבוק וירטואלי...
תמורת 100$ שמכם יצורף לקמפיין בליווי סלוגן שאומר שתרמתם למניעת מלחמה
תמורה 200$ לעומת זאת,תקבלו פוסטר מודפס של הקמפיין עם התמונה שלכם והסלוגן.... 


אז מסתבר שאפשר לגייס כך כסף. קצר מועד, אמנם.. מתי זה באמת  יעיל?
1. אם יש לכם חשיפה גבוהה, כמות ענקית של צופים ומתעניינים
2. אם אתם נוגעים רגשית באנשים
3. אם המסר שלכם ברור וחד
4. אם אתם אמיצים, יצירתיים וחדשניים

ואם אתם רוצים שלום ולא מלחמה. אני בעדכם.

היער החברתי של קק"ל - מבצע התרמה ברשת

לכבוד ט"ו בשבט קרן קיימת לישראל יצאה בקמפיין בו היא מזמינה אותנו לטעת באופן וירטואלי יער של ממש.
השם היומרני, היער החברתי הראשון בעולם, הוא למעשה שם לקמפיין לגיוס תרומות.

מדובר בקמפיין התרמה ברשת. אנחנו מוזמנים לתרום, סכום של  36 ש"ח לעץ, באמצעות קישור לאתר הנטיעות האינטרנטי של קק"ל,  במתחם קק"ל בפייסבוק. קרן קיימת לישראל מתחייבת לטעת בפועל את העצים. מסתבר שהיום כבר לא מצפים מאיתנו לצאת מהבית, "רון בלב ואת ביד"... אפשר לטעת הישר מהמחשב. מה חברתי בזה?

אם אתם רוצים לקבל תעודה על הנטיעה תצטרכו להוסיף עוד סכום קטן. דווקא זה נחמד: פעם, לכבוד כל תינוק שנולד, נטעו עץ בחורשת קק"ל. הרך הנולד ומשפחתו קיבלו תעודה על כך שהיה חלק מבניין הארץ. לפני מספר שנים תרמתי גם אני מספר עצים לרגל חתונה של חברה. היא ובן זוגה קבלו תעודה חגיגית ושמחו מאוד על המחווה הסימלית.

על המודעה של קק"ל באינטרנט חתומה חברת הפרסום מקאן אריקסון(3.0). למען האמת, מדובר בקמפיין התרמה שנראה די בסיסי: עמוד בפייסבוק, קישור לאתר האינטרנט ונוכחות במדיה. הוא לא שונה בהרבה מאפשרויות ההתרמה הרגילות של קק"ל שראינו, לאחר השריפה בכרמל, למשל. רק האריזה חדשה. גימיק נחמד.

וזה עובד? אתם תחליטו.
עד היום ניטעו 1404 עצים שזה כ-  50,000 ש"ח.

לקריאה על קמפיינים נוספים של גיוס תורמים, תומכים וכספים באינטרנט, עליהם כתבתי בעבר, לחצו כאן

 ט"ו בשבט שמח!

קמפיין התרמה באינטרנט - גיוס תומכים ותורמים

אין כמו להתחיל את השנה באחת השיטות המרעננות ביותר לגיוס כספים, תומכים ותורמים. שיטה שעדיין לא נעשה בה שימוש מספיק בארץ.  הפוסט הזה מיועד לעמותות המעוניינות להדק את הקשר שלהן עם מסה של תומכים, להניע אותם לפעולה ולגייס מהם תרומות.


גיוס כספים באינטרנט הוא לא חדש בעולם. למלוא עוצמתו נתודענו כמובן בקמפיין המבריק של ברק אובמה שגייס מליוני דולרים, השיג תהודה ציבורית בשלל פלטפורמות ברשת וכמובן, נבחר לנשיאות ארצות הברית. נכון, גם בארץ ראינו כבר קמפיינים של התרמה במיוחד של תרומות לרכישת מזון,  לפני החגים. יש ממה וממי ללמוד.


היום אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לשני קמפיינים ישראליים של גיוס תומכים ותורמים שעניינו אותי במיוחד.
הראשון -
הקמפיין של שלי יחימוביץ'. חברת הכנסת, העומדת בראש מפלגת העבודה, פעילה כבר זמן רב ברשת החברתית ומתקשרת עם התומכים והתומכים הפוטנציאלים שלה במגוון פלטפורמות. אתר אינטרנט, אינטראקטיבי כמובן, שהוא רק הבסיס לערוץ ביו טיוב, מתחם פייסבוק ועוד. כעת שימו לב לקמפיין התרמה המקסים שלה.

שלי יחימוביץ' קוראת לתומכים בה לבחור את התחום שמעניין אותם וחשוב להם.  זה נותן לתומכים תחושה שמקשיבים להם, שהנציגה שלהם במפלגה ובכנסת תשמש שופר של התחומים שמעסיקים ואתם. ומבחינת המנהיגה  - הקמפיין  יכול לסייע לה להבין מה מעניין את אותם התומכים. ומי שתורם, גם תרומה קטנה וחד פעמית, יש לו הזכות להשפיע. התורם או התורמת יכולים להחליט אם להציג את עצמם בשמם המלא (וזה יופיע בפסיפס) או להשאר באנונימיות. כל נושא מיוצג בריבוע צבעוני והצירוף של הריבועים יותר פסיפס מרהיב ומעורר תקווה.
מה עושה את זה "נכון"? 
קלות, פשטות ומערכת משלימה, מפיגת חששות 
1. סרטון המסביר איך עושים את זה ומפיג חששות.
2. אדם להזדהות איתו - במקרה הזה - השחקן תומר שרון שמעודד את ההשתתפות ועושה אותה עממית ו"מגניבה". (אם מותר עוד להשתמש במילה הזו)
3. מהלך פשוט וקל לביצוע.

הקמפיין השני-
של עמותת לקט ישראל
לקט ישראל  תקיים במוצאי שבת אירוע התרמה - דינר חגיגי, בו היא מתעדת לגייס סכומים נכבדים. (שיהיה בהצלחה!) במקביל, היא מפעילה ולא בפעם הראשונה קמפיין התרמה ברשת. 
כאן, הקמפיין כולל סרטון המסביר את הצורך, העזרה בה התורמים יכולים לעזור, קישור לפיסבוק, מונה הסופר כמה משתתפים תרמו ואף אפשרות לתת תרומה רב פעמית. 

תודה לחנה גרטנברג על הפנית תשומת ליבי לקמפיין של שלי יחימוביץ'.

עוצמתו של הון חברתי

הימים האחרונים מביאים אותי לחשוב על עוצמתו של הון חברתי.

אנחנו רואים מול עינינו חברה אזרחית בפעולה. חברה אזרחית להבדיל ממגזר שלישי. אנשים מדברים במושגים של שינוי חברתי, של מדינת רווחה, של צרכים ושל זכויות. אנשים לוקחים אחריות, פועלים, מתקשרים ביניהם, יוזמים ומגלים אכפתיות.

בתחילת מחאת הקוטג' ומחאת הדיור נראה היה לי כי הציבור ברחובות עקף את הארגונים החברתיים. המחאה הספונטנית, לא מאורגנת מלמעלה. הצעירים לא חיכו לארגונים החברתיים כדי שידברו בשמם. לרגע היה נדמה כי הארגונים החברתיים שקופים, לא רלוונטיים או מפוספסים.

זה לא מפתיע.

על פי נתוני הלמ"ס שמביא דר' ניסן לימור, כ- 53% מתקציבי הארגונים החברתיים בחמש השנים האחרונות, מקורם בגורמים ממשלתיים. עוד כ- 30% מתקציבם מקורו משירותים אותם הארגונים החברתיים מוכרים לממשלה כחלק מתהליכי המסחור וההפרטה! אם כן, ארגוני המגזר השלישי ניזונים מתקציבי ממשלה וקול המחאה החברתית שלהם מושתק.

אבל, כעת נראה כי על מנת ששינוי אכן יתממש, נדרשת התארגנות, נדרשת חשיבה סדורה. ומשא ומתן עם הממסד יתרחש רק מול גופים מאורגנים כמו התאחדות הסטודנטים או ארגונים מקצועיים.

אז מהו הון חברתי?

פרופסור רוברט פוטנאם, חוקר בתחום מדעי המדינה ופרופסור באוניברסיטת הארווארד הכניס בעשורים האחרונים את המושג Social Capital לשיח החברתי. הוא אמנם לא היה הראשון שעסק בכך אבל הוא היה זה שלכד את תשומת הלב הציבורית באמריקה בכך שתאר את החברה האמריקאית, את הרשתות החברתיות בקהילות (למשל כשניתח השתתפות בליגות באולינג, מקהלות או כינוסים בכנסיות או ביקורי חברים) והתייחס ללכידות החברתית, לנורמות ההדדיות וליחסי האמון בקהילות.

להבדיל מהון כלכלי, מהון פיזי המתייחס לערכם של חפצים, הון אנושי ותרבותי המתייחסים לנכסים לא מוחשיים של הפרט, הון חברתי מתייחס לקשרים שבין יחידים – לרשתות חברתיות ולנורמות ההדדיות והאמון הנובעות מתוכם. (פוטנאם, 1995; 2000). מתוך אתר ויקיפדיה.

כשיש אמון בין חברי קבוצה, הדבר מקל על שתוף פעולה ביניהם, בעיקר בתנאי אי-ודאות. הדבר יוצר סביבה המתגברת אמון, יוצרת תחושת שייכות ומכאן מביאה לשיתוף פעולה נוסף. כך נוצר הון חברתי.

פוטנאם תאר בספריו מצב בו החברה האמריקאית מתדרדרת במדדי ההון החברתי שלה. בין המדדים שלו להון החברתי הם שעורי הצבעה בקלפי, השתתפות בפעילויות אגודות ספורט ומידת ארוח חברים באופן בלתי פורמאלי.

האם החברה הישראלית מאופיינת בהון חברתי גבוה?
השאלה דורשת מחקר.... אבל במבט אקראי הייתי רוצה להאמין כי לאחר תקופה לא קצרה של יאוש ואפטיה בציבור, אנחנו בסוג של התעוררות. אם תרצו תוכלו לבחון את מה שקורה בחברה כעת במונחי אמון הדדי, קיום של נורמות הדדיות (סולידריות?) ואף במונחים של תחושת שייכות. נראה לי כי המחאה הזו מגבירה את המדדים הללו. יש פעולה משותפת המעודדת את האנשים לקחת סיכונים ולבטוח זה בזה. זה אתגר גדול וחשוב לחברה הישראלית.

מסקרן לאן יובילו הדברים.

משחקים ותורמים ברשת החברתית

שני חבר'ה צעירים מסן פרנסיסקו האמינו כי עסקים והלקוחות שלהם מעוניינים להשפיע חברתית ואף לסייע לאחרים לחולל שינוי. אז הם הגו רעיון מדליק והקימו בשנת 2008 את הסטארטאפ "Game That Give"

מה שקרה בסופו של דבר שהם פיתחו ופתחו ערוץ חדש של גיוס תרומות ברשתות החברתיות. היוזמה החדשה משלבת משחק עם תרומה ויוצרת פלטפורמה שמובילה לנאמנות לקוחות ורותמת אותם לפעילות של תרומה.

אינטרסים משותפים
הפירמות רוצות אותנו במתחמים שלהם ברשת החברתית, כמה שיותר - מבחינתם יותר טוב... הצעירים רוצים לשחק. אז במקום סתם לשחק ולשרוף זמן , אפשר לשחק באתר הפייסבוק של הפירמה ובתמורה- הפירמה תתרום למטרה חברתית שבחרה.

לשחק בלי רגשי אשם. ככה זה עובד:

Innovative Fan Acquisition from GamesThatGive on Vimeo.

החברה הצליחה לרתום לפעילות הזו חברות מובילות ובינהן, פפסי, מסטרכארד, דומינו'ס פיצה ועוד ועוד. בימים אלה החברה נרכשה על ידי חברת Vitrue . נראה לי שאין מה לדאוג יותר ליזמים....

ראו איך הם עושים זאת: פפסי בפייסבוק

על כל דקה שאתם משחקים במתחם שלהם, פפסי תורמת 10 סנט למטרה חברתית. במקרה הזה- לפרוייקט שנקרא City Year. ספירת המזומנים - כל העת בראש העמוד.

נכון, זה ממכר.... אבל הפעם - אין תלונות.... מה דעתכם?

שרשרת משפחתית ורשתות חברתיות

בתמונה - שורשיי: שלושה דורות במשפחת גמוש. רזקנה, לטביה 1932

שרשרת משפחתית קדומה ועמוקה מתקיימת בחיי לצד רשת חברתית חדשה ותמנונית.
לשרשרת המשפחתית היקרה שלי אין תחליף וטוב שכך. בענווה, אני מציעה לכל מי שקורא את הבלוג הזה לעצור רגע ולחשוב על השרשרת המשפחתית האישית שלו/ שלה. נראה לי כי לפני שאנחנו מפליגים בעולם הוירטואלי חשוב לשמור ולהעריך את השרשרת המשפחתית האישית ולראות את הטוב שניתן לקחת ממנה - אלינו.

לצד השרשרת המשפחתית שלי, נפתחת לפני כיום ומתפתחת, לאט לאט אך במהירות, רשת חברתית וירטואלית. ואפילו יותר מאחת. בזמן האחרון קראתי מספר התייחסויות לגבי השפעת הרשתות החברתיות על אספקטים שונים בחיינו. אותי מסקרן הגבול העדין בין יצירת קהילות וירטואליות ועיצוב של תחושת קהילה לבין אינטרסים כלכליים. כרגיל, קהילה ועסקים.... הנה כמה תובנות:

1. רשתות חברתיות ותוכן גולשים באינטרנט משמשים כיום את התאגידים לצורך הפקת רווחים. את הדברים הללו מביא רותם חרמון במאמר מרתק בגליון מס' 5 של כתב העת אודיסאה. חרמון מביא מדבריו של ראשקוף כותב הספר Life inc. בו נטען כי רשתות חברתיות יוצרות תחושה מזוייפת של השתייכות לקהילה. למעשה אלו הן תוכנות שמעצבות מידע אישי ואופי של קשרים חברתיים לתבניות שניתנות לניצול כלכלי ומסחרי. אנחנו נדרשים ומזינים נתונים אישיים, תחביבים ותחומי עניין. בכל המידע הזה נעשה שימוש לצורך שיווק ממוקד אלינו. פס מהעולם עידן האינטרנט הפתוח, הדמוקרטי, הלא ממוסחר. מטריד, לא?

2. רשת האינטרנט מערערת על אמיתות חברתיות מוכרות. לפרט, לפירמה ולארגון וולונטרי מופע דומה ברשת החברתית. כולם מופיעים כמותג. מכאן, יחסים חברתיים הופכים לשיח של שיווק. יחד עם זאת, רשתות חברתיות ובלוגים מאפשרים לכל אדם או ארגון ליצור אמירה ולהביע את עצמו. מדובר בתופעה של השטחת מעמדות. שינוי ביחסי העוצמה בין חזקים לחלשים כפי שהכרנו אותם בעבר. (לא אני המצאתי.... טום פרידמן). אשר שכטר כותב בדמרקר וויק, על מייסדת אתר הבלוגים האפינגטון פוסט. באתר אלפי בלוגרים כותבים מאמרי דעות וחדשות ובכך לוקחים חלק בעיצוב התודעה. הויכוח על איכות ועל שליטה לא נגמר, הוא רק מתחיל.
אבל אותי מעניינת השאלה: מה משמעות כל זה לגבי כוחם של ארגונים חברתיים להשיג את מטרותיהם החברתיות?

3. טכנולוגיות אינטרנטיות לשיווק ולמכירה הן חלק מעוצמות הרשת. האינטרנט מלא בסרטונים ומאמרים על שיווק ברשת ועל מיתוג ברשת. היות ונפתחה זירה חדשה כזו - גם ארגונים חברתיים יכולים ללמוד את השפה, לקדם את מטרותיהם, ואף לגייס כסף באמצעות רשתות חברתיות. כזכור לכולם, ברק אובמה הדהים את העולם בשימוש גאוני ברשת האינטרנט. עד להצלחה פוליטית, חברתית וכלכלית. מאז, אנשי מקצוע בתחום הארגונים החברתיים מנסים לפצח את השיטה לטובת קמפיינים חברתיים. אולי ארחיב על כך בהזדמנות.
בינתיים כדאי לקרוא תאור מקרה מעמיק של קמפיין פייסבוק המכוון למניעת קיצוץ תקציבי שעלול היה להוביל לסגירת 220 פארקים במדינת קליפורניה. התהליך עבד כך: מיד כשהבינו את עומק הבעיה ואת דחיפותה, התגייסו אנשי "הקרן למען הפארקים בקליפורניה" לפעולה נרחבת לצורך העלאת המודעות לגזירה. הפעולה כללה בין השאר, שדרוג דף התומכים שלהם בפייסבוק וקמפיין "חבר מביא חבר". תוך חודשיים וחצי עלה מספרם של התומכים מ 517 ליותר מ 45,000 . דרך הרשת הם קראו לפעולה ויצרו לחץ ציבורי. יותר מ 5,000 תומכים יצאו לפארקים בסוף שבוע מסויים כחלק מהקמפיין. התהודה העצומה הביא להתעניינות המדיה שסיקרה בטלויזיה ובכתבות בעיתונות.
ניתוח אותו קמפיין בבלוג באתר " ON Philanthropy " מציע את מודל כדור השלג לשימוש ברשת החברתית כמנוף לפעולה. עיקרי המודל: הגדרת מטרות ברורות לקמפיין --- הבהרת הבהילות/ נחיצות לפעולה --- תקשורת עקבית תוך שימוש במירב הערוצים --- הגעה לפעולת תרומה.
נתקלתם בדוגמא דומה בארץ?

כעת, אחרי כל המסעות האינטרנטיים, אני חוזרת לשרשרת המשפחתית שלי. בכל זאת גשם ותחושה של חורף בחוץ.