‏הצגת רשומות עם תוויות קשרי עסקים קהילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קשרי עסקים קהילה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 27 בנובמבר 2011

חקר מקרה ישראלי מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים של קשרי עסקים וקהילה

מחקר ייחודי בישראל, שבדק קשרי עסקים וקהילה, מנקודת מבט של מלכ"ר, מטיל ספק ביעילות דפוסים מסוימים, אך מחזיר לשיח שיתופי פעולה מסורתיים בין עסקים למלכ"רים כגון: תרומות, מתן חסות ושיווק מכוון מטרה וטוען כי אלה יעילים יותר עבור המלכ"ר.

המחקר שנחשפתי אליו במלואו השבוע
(ועדיין לא יצא לפרסום בכתב עת) מעלה לדיון סוגיות מהותיות ביחסי עסקים וקהילה. הוא מנפץ פרות קדושות ויכול לסייע לנו להתכוונן ולהשתפר בבחירת פעילות המשלבת עסקים וקהילה.

רות שילר סיימה לפני מספר חודשים את התואר השני שלה בניהול מלכ"רים. בעבודת התזה שלה, שנערכה במסגרת תכנית שוורץ לניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים באוניברסיטה העברית, בהנחיית ד"ר מיכל אלמוג – בר, היא חקרה לעומק את מערך קשרי העסקים של ארגון יד שרה. לדבריה, בעוד שרוב המחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הנושא מנקודת המבט של הפירמות, בחרה היא להציב את השאלה: "מה יוצא לארגון החברתי מזה?"

הממצאים של רות שילר מבוססים על מחקר עומק איכותני, במסגרתו בחנה את מגוון שיתופי הפעולה של ארגון המתנדבים יד שרה עם חברות עסקיות, כפי שבאו לידי ביטוי בין השנים 2000-
2009. אלה דפוסי שיתופי הפעולה של יד שרה עם חברות העסקיות שנמצאו: תרומות (כספיות ושווה כסף), הנחות (על ציוד ומוצרים), חסות (בלוח שנה, בטאון ובאירועים), שיווק מונחה מטרה (מכירת מוצרים ותרומה בקופות), התנדבות עסקים.

בין השאר בחנה שילר מקרוב את שיתוף הפעולה של יד שרה עם חברת התרופות MSD, בתכנית "האדם במרכז", שנבנתה בתיווכה של ציונות 2000. שיתוף הפעולה הזה לא כלל תרומה כספית, אלא תרומת ידע והתנדבות עובדים מגוונת בעמותה. בערוץ הרפואי של התכנית, נציגי הפירמה משמשים מעיין שגרירים ליד שרה. הם מעלים את המודעות לשרותי העמותה בקרב רופאים עמם הם עומדים בקשר. ההשתתפות הכספית של הפירמה היתה רק לצורך תמיכה בהתנדבות העובדים, כגון הפקת חומרים כתובים. נמצא כי מערך היחסים בין הפירמה והמלכ"ר היה מורכב ולא מספק עבור המלכ"ר.

מתוך מסקנות המחקר:

" על אף הפופולאריות הגוברת בארץ ובעולם של שיתופי פעולה בין מלכ"רים לבין עסקים, הממצאים של עבודה זו מצביעים על כך שהתועלת המתקבלת משיתוף הפעולה לא בהכרח מצדיקה את המשאבים הרבים שנדרשים על מנת לקיימו ולתחזקו. במקרה של יד שרה, נמצא כי יותר משתלם לעסוק בשיתופי פעולה מסורתיים כגון תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה.

ממצא מרכזי נוסף של העבודה מראה כי יד שרה ממצבת את עצמה כשותפה נחותה בהתקשרויות עם עסקים וכי קיים חוסר הלימה בין המעמד, הגודל והעוצמה החברתית והפוליטית של יד שרה לבין ההתנהלות שלה עם עסקים".

מסקנה מעניינת נוספת התייחסה לתפקיד הגורם המתווך. במקרה זה ציונות 2000. מסקנות המחקר היו כי הגורם המתווך פעל כשבראש סדרי העדיפות שלו עמד הגוף העסקי. ציונות 2000 התעקשו על בניית מערך מגוון של התנדבות שהיה צורך של הפירמה, אבל לא התאים למלכ"ר.


בקשתי מרות שילר (בתמונה) לפרט עבור הבלוג מספר תובנות שלה מעבודת התזה – ואלו התובנות שציינה:

1. צרכי המלכ"ר תחילה - אם העסק באמת רוצה לסייע למלכ"ר, יש לגבש את שיתוף הפעולה, ראשית כל, על פי צורכי המלכ"ר. יתכן שהדבר ידרוש ויתור מבחינת רצונות העסק.

2.
חפשו את הערך המוסף למלכ"ר - כדאי לבנות שיתופי פעולה על סמך הערך המוסף שהשותף העסקי מביא לשולחן. ההגדרות של ערך מוסף צריכות להתבסס על נקודת המבט ועל הצרכים של המלכ"ר. הגדרות אלה צריכות לעמוד בבסיס קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות. איך נזהה את הערך המוסף למלכ"ר? נבחן את צרכי המלכ"ר על פי תחומים - פעילות ייעודית, שיווק, למידה, תשתיות.

3.
התנדבות עובדי פירמה, עניין יקר למלכ"ר - שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדים של העסקים יכולים להיות מאד יקרים למלכ"ר ולא בהכרח שווים את המאמץ ואת המשאבים. על מנת להפיק מהן סינרגיות ותועלות משמעותיות, צריך להשקיע בהן משאבים רבים של זמן, מחשבה, תכנון, כוח אדם וכסף.

4. התנדבות עסקים אפיזודית יכולה להיות מועילה יותר וזולה יותר (למלכ"ר ולעסק) מאשר התנדבות עסקים ארוכת טווח.

5. דפוסי שיתוף פעולה המסורתיים הם יותר יעילים למלכ"ר- על אף הטרנדיות של שיתופי פעולה ארוכי טווח שכוללים התנדבות עובדי הפירמה, יתכן ששיתופי פעולה מסורתיים של תרומות, חסות ושיווק מונחה מטרה יותר כדאיים למלכ"ר.

6. מיקום המלכ"ר כשותף החלש בשיתוף פעולה עם עסק אינו בהכרח דבר שלילי. התנהלות מגיבה מאפשרת גמישות רבה, גישה לסוגים שונים של תורמים ושותפים וחוסכת משאבים.

7. מערכות יחסים בין הארגונים הן דינמיות. נטרו והגיבו לשינויים. מערכות יחסים בין עסקים למלכ"רים נתונים לעליות וירידות. כדאי לזהות שלבי מעבר של דעיכה והתחדשות במערכות היחסים ולהבין מה מניע שלבים אלה. כך ניתן מחד להיחלץ במהירות ממצבי דעיכה ומאידך למנף שלבי התחדשות לקידום שיתוף הפעולה.

8. תרומת תשתיות הפירמה – התנדבות עסקים כוללת את תשתיות הפירמה ולא רק את עובדיו. בעת גיבוש שיתוף .הפעולה כדאי לקחת בחשבון אפשרות זו ולחשוב כיצד תשתיות העסק יכולות להועיל למלכ"ר. (שירותים, מוצרים, מקום, יעוץ מקצועי וכדומה).

המחקר הוצג בכנס "תרבות הנתינה" באוניברסיטה העברית, במאי 2011.

יום חמישי, 21 ביולי 2011

משחקים ותורמים ברשת החברתית

שני חבר'ה צעירים מסן פרנסיסקו האמינו כי עסקים והלקוחות שלהם מעוניינים להשפיע חברתית ואף לסייע לאחרים לחולל שינוי. אז הם הגו רעיון מדליק והקימו בשנת 2008 את הסטארטאפ "Game That Give"

מה שקרה בסופו של דבר ש
הם פיתחו ופתחו ערוץ חדש של גיוס תרומות ברשתות החברתיות. היוזמה החדשה משלבת משחק עם תרומה ויוצרת פלטפורמה שמובילה לנאמנות לקוחות ורותמת אותם לפעילות של תרומה.

אינטרסים משותפים
הפירמות רוצות אותנו במתחמים שלהם ברשת החברתית, כמה שיותר - מבחינתם יותר טוב... הצעירים רוצים לשחק. אז במקום סתם לשחק ולשרוף זמן , אפשר לשחק באתר הפייסבוק של הפירמה ובתמורה- הפירמה תתרום למטרה חברתית שבחרה.

לשחק בלי רגשי אשם. ככה זה עובד:

Innovative Fan Acquisition from GamesThatGive on Vimeo.


החברה הצליחה לרתום לפעילות הזו חברות מובילות ובינהן, פפסי, מסטרכארד, דומינו'ס פיצה ועוד ועוד. בימים אלה החברה נרכשה על ידי חברת Vitrue . נראה לי שאין מה לדאוג יותר ליזמים....

ראו איך הם עושים זאת: פפסי בפייסבוק

על כל דקה שאתם משחקים במתחם שלהם, פפסי תורמת 10 סנט למטרה חברתית. במקרה הזה- לפרוייקט שנקרא City Year. ספירת המזומנים - כל העת בראש העמוד.

נכון, זה ממכר.... אבל הפעם - אין תלונות.... מה דעתכם?

יום חמישי, 31 במרץ 2011

אתם עמותה או ארגון? עניין של מיגדר

כתיבה לקרן פילנתרופית או בקשה לתרומה היא אומנות בפני עצמה. בפניה לעסקים, מוטב להיות ברורים, ממוקדים ותמציתיים במיוחד. בהנחה ועשיתם את הבדיקות המקדימות והחלטתם לנסח מכתב – אתם בוודאי מתייחסים לשאלות הללו:

  • · מה המטרה? מה אנחנו רוצים להשיג?
  • · איך נציג את עצמינו ואת המשימה החברתית שלנו בפיסקה אחת?
  • · איזה רגש נרצה לעורר?
  • · כיצד תראה הקריאה לפעולה...

כקוראי הבלוג הזה, אתם מבינים שאני אוהבת מילים, מתענגת על השפה העברית ובכלל מאמינה כי שפה משפיעה על התודעה. לכן, כאשר אני קוראת בקשות לתרומה או כשאני מתבקשת לייעץ לארגונים בנושא הכתיבה, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות בודקת האם המכתב מנוסח בזכר או בנקבה.

מה ההעדפה שלכם? האם אתם מציגים את עצמכם כעמותה או כארגון חברתי?

שימו לב כי
כאשר כותבים כעמותה, הניסוח הוא בנקבה: העמותה מפעילה, העמותה מארגנת, העמותה נותנת שירות....

כאשר כותבים כארגון או כארגון חברתי - הכתיבה בזכר. הארגון מעסיק, הארגון תומך הארגון מסייע....

האם אתם משוחחים על הארגון שלכם בזכר או בנקבה? משתמשים במונח ועד מנהל (זכר) או הנהלה ציבורית (נקבה)? בכלל, חשבתם האם לעמותה שלכם יש איכויות נשיות או גבריות? הכתיבה יכולה לשקף את זה.

כתיבה טובה תגוון ותשלב בין השפה הנשית והגברית. בין כתיבה על "העמותה שלנו" לבין הסבר על "הארגון שלנו". נכון, למילה "עמותה", יש גם קונוטציות אחרות שיש לקחת בחשבון, מלבד הנושא המגדרי ובכל זאת חשוב שנהיה מודעים גם לעניין המגדר.

ואני?
דווקא בשל העובדה שהשיח סביבנו הוא גברי בעיקרו, אני מעדיפה לקרוא על עשייה חברתית שכתובה ב"נקבה", לכן אוהבת שימוש במילה עמותה (וגם אגודה, התאחדות , הסתדרות ) שתורמת לשיח נשי בעשייה החברתית ובתרבות בכלל.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

אינדקס מבואר "קהילה, עסקים ואנחנו" 2010

מה העסיק אותי השנה, ובתקווה שגם אתכם, בתחומי עסקים - קהילה ומה שביניהם?
כתיבה רצופה של בלוג היא ספונטנית ביסודה. לכן, המועד של סוף השנה האזרחית מאתגר אותי להביט במכלול הנושאים עליהם כתבתי ולנתח את מה שקרה השנה, המגמות החשובות לארגונים החברתיים, ובכלל הדברים בהם בחרתי לעסוק. מנקודת המבט שלי, כמובן. קיבצתי את הפוסטים לאינדקס של תשעה נושאים עיקריים. אתם מוזמנים לחזור אליהם, לעיין בקישורים ולהיזכר.

קשרי עסקים וקהילה
  • קשרי קהילה 2.0 . בתחילת השנה כתבתי כי עסקים נכנסים לעידן חדש של קשרי קהילה. עליהם להיערך לזירת מפגש חדשה עם הקהילות שלהם. האינטרנט והרשתות החברתיות הן קהילה חדשה. לקשר כזה סיכונים ויתרונות. כדאי ללמוד אותן. (בסוף השנה, בנק לאומי הראה איך הוא עושה את זה)...
  • תרומות של עסקים
    א. התרמה של לקוחות. חברות עסקיות ומבקשות מהצרכנים לתרום לעמותות בדיוק ברגע שהם מגיעים לקופה. העמותות מאוד נהנות מזה. הציבור – כבר לא כל כך. והעסק- האם הוא נותן מצ'ינג?
    ב. חברות תעופה מבקשות מהציבור להכניס למעטפות כסף קטן. השוואה בין תכניות בהן פונים לנוסעים בבקשה לתרום למען ילדים נזקקים, בטיסות של חברות התעופה אל על, Emirates Airlines ו British Airways.
    ג. חברת הממתקים השבדית Cloetta, מציינת חתונה מלכותית ותורמת לקרן למען ילדים.
    ד. בנק לאומי תורם מליון שקל באמצעות קמפיין סרטונים של עמותות. מליון סיבות טובות.

כלי עבודה וטיפים לארגונים חברתיים
  • יצירת שותפות משמעותית עם חברה עסקית. תאור מקרה (עמותה עם חברת יחסי ציבור) וטיפים: מתחילים מקשר אישי, מפרויקט ממוקד אחד. שואפים למצב בו הקשר עם הקהילה הוא חלק ממדיניות העסק. יוצרים דיאלוג שיוויוני כנה ומכוונים למצב בו השותפות תהיה מועילה לשני הצדדים.
  • פלטפורמות חדשות להתרמה באינטרנט. ישראל תורמת, לתרום. קום ועוד. כדאי לכם להכיר אותן.
  • הערכה ומדידה של שותפויות בין עמותה לחברה עסקית. השותפים מגדירים הצלחה.
  • הסיפור האישי ככלי בגיוס משאבים – המפתח לקשר אישי במפגש עם עסק ו/או עם תורם פוטנציאלי. להבליט את הפנים שלכם, לספר את הסיפור האישי ו"לגעת".
  • קמפיין גיוס משאבים כמראה של תרבות. אורות התקווה של עלם בישראל והנרקיס של ארגון למלחמה בסרטן בבריטניה. הקמפיין שלכם צריך להתאים לאופי של הארגון שלכם.
  • חשיבות התיעוד לקיימות של ארגונים חברתיים
  • ליצור קשר אמיץ עם עסק קטן. תובנות לארגונים חברתיים
  • השפעתם של תהליכי מיסחור על ארגוני המגזר השלישי. רוצים לדעת מה יקרה לאופיו של הארגון שלכם אם עיקר הכנסתו תהיה ממכירת שירותים? מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • מתחמי עבודה משותפים ליזמים חברתיים. חלל עבודה משותף, אנרגיה ולמידה משותפת. ובאנגליה, גם תמיכה של קרנות. Pears Foundation , למשל.לינק
המגזר השלישי
  • כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קישור
  • תפקידם של ארגונים חברתיים בקידום אחריות תאגידית. ציונות 2000, מעלה ואחרים. קישור
  • הצדעה לפעילות ארגונים חברתיים ומשפיעים לטובה על דמותה של החברה בישראל. לרגל יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות. קישור
  • סמינר Paideia בסטוקהולם. תכנית לפתוח יכולות של יזמים חברתיים מקהילות יהודיות באירופה. קישור
אחריות תאגידית
  • באמצעות תחרות סרטונים, המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' יוצר חשיפה לתכניות האחריות התאגידית של עסקים החברים במרכז.
  • כנס על אחריות חברתית ושקיפות – ביונד ביזנס.
  • כנס מעלה 2010. הזירה המרכזית לענייני האחריות התאגידית בישראל.
  • בלוגרים וקולגות בתחום אחריות תאגידית. לרגל שנה לבלוג שלי.
עסקים קטנים ואחריות חברתית. פרויקט מיוחד שעסקתי בו בצורה מרוכזת.
  • אירופה. מסמך של הועדה האירופית – הדירקטוריון הכללי ליזמות ותעשיה. מפרט כיצד ניתן לעזור ליותר עסקים קטנים להטמיע נושאי סביבה וחברה.
  • ישראל. מצב המעורבות החברתית של עסקים קטנים. נתונים ומבוא לנושא
  • התועלות, החסמים ומקומו של בעל העסק הקטן במעורבות חברתית. סיפורו של עסק קטן ויצירתי בעיר מודיעין
עסק כלכלי חברתי. פוטנציאל המגזר הרביעי
  • תופעת המיזמים החברתיים – עסקיים. מחקר גישוש של פרופ' בנימין גדרון וגב' דקלה יוגב.
  • עסק חברתי : "אחותי – חנות סחר הוגן" בתל אביב חוגגת שנה. איך זה עובד באמת?
  • השפעתם של מיסחור והפרטה חלקית על אופיים של ארגוני המגזר השלישי. מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • המודל העסקי של נעלי Toms. ככל שתקנו יותר נעלים – העסק יתרום יותר זוגות נעלים. מחשבות על פילנתרופיה עכשיווית.

רשויות מקומיות, עסקים ואחריות חברתית

  • לונדון - כדאי לבקר וללמוד מהם. לינק
  • בת ים. תושבים ומעט עסקים חותמים על אמנה עירונית למען איכות חיים. תהיות על קמפיין עירוני שנבנה במטרה לעורר שיח ומודעות לאיכות חיים.
  • כפר סבא. על תפקיד אחראית תחום קשרי עסקים וקהילה. סימה בן שמואל מנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות מספרת על העשייה שלהם ומחפשת את הניצוץ.
  • סטוקהולם, שבדיה. בקיץ הכל אופטימי.

קמפיינים של שיווק חברתי
  • יקבי רמת הגולן יצאו בקמפיין נפלא המשלב פעולה למען מטרה סביבתית – אקולוגית: שימור אוכלוסיית הנשרים בגולן, ותקשורת עם הלקוחות ומחזיקי העניין וביניהם - מסעדות ברחבי הארץ . לשתות יין ולתרום למטרה טובה. לינק
  • סונול. נהיגה בטוחה. מחשבות על תפקידם של ארגונים עסקיים בקידום סוגיות חברתיות ועל הצורך במקרה כזה בשיתוף פעולה עם המגזר השלישי. לינק
  • נייקי נערכת למונדיאל. יוצאת בקמפיין מדליק, מורכב ומושקע הקשור לכדורגל ולמלחמה באיידס באפריקה. פוסט שקבל מספר רב ביותר של כניסות.
  • בנק לאומי מגלה חדשנות ומתקשר עם הלקוחות באמצעים עדכניים: אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות. הבנק מציג קמפיין שיווקי הנותן חשיפה לבנק ומאפשר חשיפה נאה גם למאות ארגונים חברתיים קטנים. מליון סיבות טובות.
  • חברת הממתקים השבדית Cloetta, מוכרת שוקולדים ממותגים לכבוד חתונת יורשת העצר השבדית ותורמת לקרן למען ילדים.

אמנות וחברה - חיבור שהוא אהבה אישית שלי. סוכריה לסיום.
  • אמנות מטפלת בבעיות חברתיות. תערוכה על עיצוב המטפל בבעיות חברתיות, (טיהור מים , אסונות טבע). על כלכלת אמנות : יזמות עסקית של אומנים מאזורים חלשים, מעצימה אותם ואת חברי הקהילה שלהם. קישור
  • עמותות בספרות יפה. סייד קשוע ואשכול נבו משלבים בכתיבתם הכרה חברתית והיכרות עם פעילות של עמותות. קישור
  • אמנות רדיקלית. האם עסקים יהיו מוכנים לתמוך בה? על תפקידו של מרכז אמנותי – פוליטי בסביבה עירונית. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. קישור
  • התארגנות של אמנים במתחמי יצירה דומה להתארגנות של יזמים חברתיים במתחם עבודה משותף. HubTLV ובבריטניה- JHub . קישור

עד כאן לשנת 2010 . מה עניין אתכם במיוחד? על מה תרצו לקרוא בשנה הבאה?
להתראות מעבר לפינה, בשנה הבאה.

יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

התרומה למירוק המצפון

ראשית, ברכות לכל הנרשמים כעוקבים לבלוג שלי. כן ירבו. ברוכים הבאים. תדעו לכם כי זה מאוד כיף לדעת למי אני כותבת. לדעת שיש פנים מאחורי הבלוג הזה. והדברים מגיעים לאן שהוא ולא רק לחלל הרשת. אשמח לקבל תגובות.
___________________________________________

בית המשפט המחוזי החליט לאשר את הסדר ההסתלקות ולמחוק את התביעה הייצוגית שהוגשה ב- 2007 כנגד בנק הפועלים. (נורית רוט, The Marker). הצדדים הודיעו כי הבנק תיקן את הפרקטיקה הקודמת שלו בה גבה עמלות באופן לא הוגן. בנוסף הודיע הבנק כי יתרום את רווחיו מהעמלות הנ"ל.

הציבור צריך להיות מרוצה: "רוח הזמן", הלחץ הציבורי והמשפטי הצליחו לגרום לבנק לתקן את דרכיו ולפעול בצורה אתית והוגנת כלפי הלקוחות. הבנק גם יעביר תרומה לא מבוטלת (4.1 מליון שקלים) לארגונים חברתיים. אך האם אנו "סולחים" לבנק שסרח רק בזכות תרומתו לקהילה? האם התרומה ממרקת את מוסריותו של הבנק?

בנק הפועלים הוא אחד הגופים העסקיים המובילים בישראל בתרומה כספית למגזר השלישי. (דיווח כי הוא תורם כ- 45 מליון שקלים מדי שנה). הבנק מכריז שהוא פועל מתוך אחריות
תאגידית, ואף הוציא דו"ח אחריות תאגידית מקיף (גם כן בשנת 2007). בכל פורום רלוונטי מכריזים ראשי הבנק כי הבנק פועל מתוך עקרונות אתיים ומוסריים. באתר האינטרנט נכתב שמנכ"ל הבנק אמר כי "קיימות ואחריות חברתית חייבים להיות ערכי יסוד בפעילותינו. בטווח הארוך, מימושם ייצור סביבה יפה, ערכית וטובה יותר- לקהילה, לעסקים ולאנשים שבתוכם".


נאה דורש. אבל, האם נאה מקיים?

עוד לא שכחנו כי השנה הבנק היה מעורב במחדלים חמורים (שרובם נסתרים מעין הציבור) בנושא ממשל תאגידי, ועתה התביעה הייצוגית הנוכחית.

בנק הפועלים חבר במנהיגות של ארגון מעלה - ארגון העסקים המובילים אחריות תאגידית בישראל. ככזה, הציבור מצפה ממנו באופן מיוחד, לבדוק את עצמו ואת התנהלותו בכל תחום בו הוא פועל. כלפי העובדים, כלפי הלקוחות וכמובן כלפי החברה והסביבה. חשוב שחברות עסקיות יפנימו כי תרומות לקהילה, גם אם גדולות, לא מהוות תחליף להתנהלות אתית והוגנת כלפי הלקוחות.

בנק הפועלים אכן פועל בקהילה. הוא גם משקיע סכומים עצומים בתקשור הפעילות הזו במדיה הכתובה והאלקטרונית. כעת נותר לבדוק להיכן מיועדות התרומות שהבנק התחייב להעביר בשל התנהלות הכושלת שלו בנושא העמלות, ואם לא יהוו חלק מתקציב הפרסום של הבנק.


יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

עבודה קהילתית בארגז הכלים לניהול קשרי קהילה

עסקים יכולים לחולל שינוי חברתי. כך אני מאמינה. לכן לדעתי, גוף הידע של עבודה קהילתית עשוי לשמש בסיס טוב לניהול אפקטיבי של קשרי קהילה בחברות עסקיות. ספרה החדש של אלישבע סדן "עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי" צריך להתווסף לארגז הכלים של כל מנהל/ת קשרי קהילה.

מי הם אנשי קשרי הקהילה בחברות העסקיות? רבים מהקולגות שלי נכנסו לתפקיד כהרחבה של תחומים אחרים בהם עסקו: משאבי אנוש, שיווק, תקשורת ואף מזכירות. ניהול קשרי עסקים וקהילה ובוודאי ניהול התחום הרחב של אחריות תאגידית, הם דיסציפלינות חדשות המתפתחות במהירות. התחום הזה נבנה תוך כדי תנועה ונראה כי בכל פירמה הוא מקבל את האופי של מי שמשמש בתפקיד. בבדיקה שנעשתה לפני מספר שנים בארגון מעלה נמצא כי רוב מנהלי קשרי הקהילה באו מתחום משאבי האנוש בחברה. כיום, עם התרחבות הפעילות לניהול כולל של אחריות תאגידית, אנו רואים אנשי מקצוע מתחומים פיננסיים, משפטיים, תקשורתיים וסביבתיים הפועלים גם הם בתחום.


אם כן, איזה ידע מקצועי דרוש כדי לשמש מנהל קשרי קהילה? בפועל לא הרבה, או להיפך - דרוש ידע מגוון מאוד. למעשה גוף הידע הישראלי המאורגן והמוכח מחקרית במקצוע הוא דל יחסית. בשלב זה אנו מסתמכים בעיקר על תיאורי מקרה, על נסיון עמיתים ועל סקרים של מכוני סקרים. מעט מדי מחקרים אקדמיים. יש את קורס מעלה למנהלי אחריות תאגידית, המהווה נקודת פתיחה לתחומי העיסוק, אך הוא רחוק מלהקיף ביסודיות את הידע הנדרש להבנת התחום. תכניות חדשות הנפתחות כעת בבתי הספר למנהל עסקים (למשל במסלול האקדמי של המכללה למנהל) בנושא אחריות תאגידית, עשויות להוות קפיצת מדרגה בתחום בסיס הידע של אנשי המקצוע והמנהלים בתחום. אף בהן, בהיותן מכוונות למנהלים, חשוב לתת מקום לגוף ידע מתחומי החברה והקהילה כמו גם לאסטרטגיות של שינוי חברתי. הרי לבד מהמבט המתבקש החוצה - לקהילה, הטמעת מושגים חדשים בתחומי האחריות התאגידית כמו גם מיומנויות ניהוליות חדשניות, לתוך הפירמה פנימה, מהווה שינוי תודעתי וחברתי מן המעלה הראשונה. תהליך אליו יש להערך.


מהי הפרקטיקה בה משתמש מנהל קשרי קהילה?

מנהל קשרי קהילה צריך לדעת:
1. לקרוא את הארגון שלו פנימה והחוצה: לזהות מה התחום או התחומים המהותיים לארגון, לזהות אינטרסים ומקורות כוח ארגוניים פנימיים להנעת התהליך.
2. להבין את הצרכים בקהילה: לזהות צרכים חברתיים, להכיר את הסביבה החברתית והפוליטית ואת השחקנים המשמעותיים בה. לזהות שותפים מתאימים בקהילה לצורך הפעלת ההשפעה החברתית הרצויה.
3. להשתמש במיומנויות מקצועיות מגוונות: למשל ניהול תהליכים, תכנון והערכה, מיתוג, תקשורת ויחסי ציבור.
וזה רק על קצה המזלג.

לצד מיומנויות ניהוליות, ארגוניות ותקשורתיות, אני מציעה למנהלי קשרי עסקים - קהילה להכיר את הדיסצפלינה של עבודה קהילתית ולהשתמש בה כאמצעי להבנת הקהילה ולשכלול מיומנויות מקצועיות.

ספרה החדש של אלישבע סדן "עבודה קהילתית - שיטות לשינוי חברתי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009) מאפשר מבט יסודי לעבודה הקהילתית כאמצעי לשינוי חברתי.

נסיוני מראה כי כדי לנהל קשרי קהילה בחברה עסקית יש לכוון את העשייה הן לקהילה הפנימית -הפירמה והן לקהילה או לקהילות החיצוניות בהן שואפים לפעול. השפה הנדרשת בשני המקרים היא - הנעת תהליך חברתי. ולכן הספר הזה רלוונטי.

מהי בעצם עבודה קהילתית? Community Organizing (בהסתמכות על עמ' 65)
עבודה קהילתית נותנת תשובה מעשית לשאלה התיאורטית כיצד יכולים אנשים להשפיע על החברה ולשפר את איכות החיים שלהם ושל הקהילות בהם הם חיים. עבודה קהילתית היא מכלול של תהליכים, שיטות ומיומנויות עשייה חברתית. נהוג לחלקם לארבעה תחומים: ארגון, תכנון, פתוח ושינוי חברתי. מושגים כגון סינגור, העצמה, מנהיגות, בניית קהילה ושינוי חברתי הם מושגי יסוד בעבודה קהילתית.


מדוע חשוב למנהלי קשרי קהילה לדעת מהם תהליכי שינוי חברתי ?
1. כדי להכיר את מהותם של הארגונים בקהילה. אין אני טוענת כי מנהל קשרי קהילה צריך להיות עובד קהילתי. כלל לא. אני לא מצפה ממנו לארגן מהלכים חברתיים או להניע אזרחים לפעול למען הזכויות שלהם. (למרות שנוכחנו כי יש העושים זאת. כל הכבוד להם) אבל בהחלט עליו להכיר ארגונים בקהילה ולהבין: האם הם ארגוני שירותים? האם הם ארגונים לשינוי חברתי? מה האג'נדה החברתית והפוליטית שלהם? עם מי מתאים לי, כעסק, לעבוד? אלה נקודות חשובות בבחירת השותפים בקהילה. חשוב כמובן גם ללמוד על צרכי הקהילה כדי להשכיל ולספק מענים מתאימים בשיתוף פעולה נכון עם גורמים בקהילה.
2. כדי לנהל סיכונים. זוכרים את ג'וליה רוברטס בסרט ארין ברקוביץ? היא מגייסת אנשים, קבוצות וקהילה שלמה למאבק בתאגיד מזהם. היא מיישמת תהליכים של בניית קהילה, תכנון מאבק חברתי ופועלת בדרך של עימות. כמובן זה לא קרה לאף אחד מכם ... אבל אם אתם מנהלי קשרי קהילה או אחריות תאגידית, כדאי שתכירו כיצד פועלים המהלכים הללו... לא?
3. כדי להניע תהליכים פנים ארגוניים. כמו גיוס מתנדבים, מנהיגים ומובילי התנדבות מתוך הפירמה
4. כדי לחולל שינוי חברתי! עסקים יכולים לעשות זאת... וכדי לעשות זאת היטב, מוטב להשתמש בכלים המקצועיים. לפני מספר שבועות כתבתי כאן על הפעילות של השף ג'יימי אוליבר לשינוי בהרגלי התזונה של קהילות בבריטניה והראיתי כיצד הוא משתמש בתהליכים של עבודה קהילתית.

אז מה ניתן למצוא בספר?
הפרקים הראשונים עוסקים בהגדרות הרבות של המושג "קהילה" ובתיאור תולדות הקהילה בישראל. הדברים כתובים בצורה קולחת וקריאה למרות שמשולבים בהם מבואות בבליוגרפיים רבים.
חלקים רבים בספר יכולים להוות כלי עבודה עבור מנהלי קשרי הקהילה: ראשית ניתן ללמוד על כניסה לקהילה: יצירת קשר עם הקהילה, היכרות עם הקהילה ואבחון מצב חברתי (בחלק ג'). חלק ד' עוסק בהתארגנות לבניית קהילה וכולל אף התייחסות ודוגמאות לפיתוח כלכלי קהילתי. בסיס מקצועי לפיתוח מנהיגות קהילתית (למשל לצורך הכשרת עובדים כמובילי התנדבות בקהילה) ניתן לקבל בחלק על מנהיגות קהילתית (חלק ו'). בספר התייחסות רצינית ובהירה גם לתהליכי הערכה וסיום החשובים מאוד בעבודה של איש המקצוע המניע תהליכים חברתיים. (חלק ח').

אם אתם רוצים שינוי חברתי או מעוניינים ללמוד כיצד לעשות את זה נכון - בטוחה שתמצאו בספרה של אלישבע סדן כלים חשובים, המוגשים בצורה מעניינת, נגישה ובהירה.

עוד על ד"ר אלישבע סדן ועל ספרה יהיה ניתן ללמוד באתר האינטרנט שלה. (בדקתי. אך נראה כי בשלב זה הוא לא פעיל) http://www.communitywork.co.il/

אילו ספרים בארגז הכלים שלכם כמנהלי קשרי קהילה ואחריות תאגידית?