כתיבה לקרן פילנתרופית או בקשה לתרומה היא אומנות בפני עצמה. בפניה לעסקים, מוטב להיות ברורים, ממוקדים ותמציתיים במיוחד. בהנחה ועשיתם את הבדיקות המקדימות והחלטתם לנסח מכתב – אתם בוודאי מתייחסים לשאלות הללו:
- · מה המטרה? מה אנחנו רוצים להשיג?
- · איך נציג את עצמינו ואת המשימה החברתית שלנו בפיסקה אחת?
- · איזה רגש נרצה לעורר?
- · כיצד תראה הקריאה לפעולה...
כקוראי הבלוג הזה, אתם מבינים שאני אוהבת מילים, מתענגת על השפה העברית ובכלל מאמינה כי שפה משפיעה על התודעה. לכן, כאשר אני קוראת בקשות לתרומה או כשאני מתבקשת לייעץ לארגונים בנושא הכתיבה, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות בודקת האם המכתב מנוסח בזכר או בנקבה.
מה ההעדפה שלכם? האם אתם מציגים את עצמכם כעמותה או כארגון חברתי?
שימו לב כי
כאשר כותבים כעמותה, הניסוח הוא בנקבה: העמותה מפעילה, העמותה מארגנת, העמותה נותנת שירות....
כאשר כותבים כארגון או כארגון חברתי - הכתיבה בזכר. הארגון מעסיק, הארגון תומך הארגון מסייע....
האם אתם משוחחים על הארגון שלכם בזכר או בנקבה? משתמשים במונח ועד מנהל (זכר) או הנהלה ציבורית (נקבה)? בכלל, חשבתם האם לעמותה שלכם יש איכויות נשיות או גבריות? הכתיבה יכולה לשקף את זה.
כתיבה טובה תגוון ותשלב בין השפה הנשית והגברית. בין כתיבה על "העמותה שלנו" לבין הסבר על "הארגון שלנו". נכון, למילה "עמותה", יש גם קונוטציות אחרות שיש לקחת בחשבון, מלבד הנושא המגדרי ובכל זאת חשוב שנהיה מודעים גם לעניין המגדר.
ואני?
דווקא בשל העובדה שהשיח סביבנו הוא גברי בעיקרו, אני מעדיפה לקרוא על עשייה חברתית שכתובה ב"נקבה", לכן אוהבת שימוש במילה עמותה (וגם אגודה, התאחדות , הסתדרות ) שתורמת לשיח נשי בעשייה החברתית ובתרבות בכלל.
פוסט מצויין וקולע לנקודה מאוד חשובה!
השבמחקעפרה, שמת את האצבע על נושא קטן, לכאורה, אך משמעותי. העסיק אותי רבות כשכתבתי חומרי הסברה לארגונים/עמותות בהם עבדתי... דילמה שהוכרעה לא אחת בזכות האופי של הארגון. למשל בארגון מעלה עבדו בעיקר נשים, והמילה "מעלה" היא נקבית. אז התייחסנו למעלה כאל נקבה. אני לא בטוחה שהיום ההגדרה המגדרית הזו עדיין תקפה במעלה...
השבמחקשפה העברית בהחלט מאתגרת את נושא הזכר נקבה. ונראה שבהמון רמות הצד הנקבי חסר בתוך השיח הציבורי ולא רק בשפה. ועד שלא יהיה איזון בין הנקבי לזכרי תמיד נהיה חסרים בצורה זו אחרת.
השבמחק