על המרפסת - נגישות ישראל. מודל הקמת פורום עסקים מקדמי נגישות

אני מאמינה כי עסקים יכולים להיות חלק מהפתרון של בעיות חברתיות. בארץ פועלים בשנים האחרונות פורומים אחדים של עסקים המניעים שינוי חברתי. על כך כתבתי בפעם הקודמת. הפעם ארחיב אודות יצירת פורום של עסקים המקדמים תרבות של נגישות. כאמצעי לשינוי חברתי. לאחרונה פגשתי לשיחה את סיגל רצאבי, מנהלת פורום עסקים מקדמי נגישות, של עמותת נגישות ישראל על מנת לקבל ממנה תובנות על הצעדים הדרושים בפיתוח פורום של עסקים המובילים לשינוי חברתי.

אך לפני שנגיע לצעדים המעשיים – קצת רקע.

איך הכל התחיל?

המשימה שלקח על עצמו המייסד והיו"ר של עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר, היא לשנות את פני החברה הישראלית ולהפוך אותה לנגישה עבור ציבור האנשים הזקוקים לכך. 12 שנים לאחר שהוקמה, כבר אי אפשר לראות

את החיים בישראל ללא פעילות העמותה. מגוון תכניות המופעלות על ידי העמותה הוא רב. בתקציב לא גבוה, הם מקדמים חקיקה, מודעות, מעקב וחינוך בנושא נגישות של מבני ציבור, אתרי טבע ותרבות, אתרי אינטרנט ובכלל תרבות של נגישות.

ואכן, בשנים האחרונות עברו בכנסת חוקים ותקנות המחייבים שיפור בנגישות במסגרת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. במקביל, התפתחות המודעות של חברות עסקיות לאחריות התאגידית שלהן, מביאה לכך שיותר ויותר עסקים מגלים מחויבות ארגונית לקידום הנגישות בעסק ומבינים כי עסק נגיש הוא עסק מרוויח.

פורום

עסקים מקדמי נגישות הוקם לפני כשנה בעמותת נגישות ישראל על מנת להעלות את המודעות בקרב חברות עסקיות לנוש

א ההנגשה. הוא נועד לתת ייעוץ אסטרטגי וליווי בתהליך ההטמעה של מדיניות של נגישות ב

עס

ק ושל תהליכי הנגשה בפועל. יו"ר הפורום הוא יונה פוגל מנכ"ל פז. עד היום הצטרפו לפורום 33 חברות עסקיות מהמובילות במשק. אלה מצהירות כי הן מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השירות והמוצר ללקוחות עם מוגבלויות, למתקשים ולקשישים לפי מודל נגישות ישראל.

יצירת פורום עסקים מקדמי נגישות. אבני דרך למודל.

1. נתונים

הבסיס לכל שינוי חברתי הוא הגדרת הצורך החברתי. יש לאסוף נתונים על הבעיה החברתית ולזהות במקביל את המענה שהארגון וההתארגנות כפורום יכולה לתת. במקרה הזה הפורום משמש כמניע להצהרה על מחויבות לעניין וגם מציע ליווי מקצועי בהטמעה של השינוי המתחייב ברמה הפנים ארגונית.

2. תכנון מוקדם

נכנסים לתהליך של תכנון מובנה ומקצועי של המענה לצורך החברתי. (במקרה הזה – הצורך של הנגשת מבני ציבור ושל עסקים, כמתחייב בחוק והנגשת השרות ובכלל זה אתר האינטרנט, המוקד הטלפוני, טפסים, פרסום, הדרכת עובדים ועוד). מומלץ להתחיל בקטן, עדיף ללא פרסום מסיבי. בנגישות ישראל הסתמכו על תשתית של קשרים עם עסקים שנבנתה במהלך יותר מעשור. מגדירים מטרות, מבנה של פורום ותכנית עבודה. מגדירים מה השירותים המוצעים, מה העסקים מקבלים מהעמותה, מה הם נותנים ועוד. לפרוט הגדרת מטרות הפורום ומידע נוסף כדאי להציץ בקישור.

3. גמישות

יש להתאים את המענה בהתאם לצורך הספציפי של כל עסק. חשוב לקיים דיאלוג עם העסק המצטרף על מנת להתאים עבורו את שיטות העבודה והשירותים שיקבל (למשל צורך בהנגשת מבנים לעומת צורך בהנגשת שירות), עיצוב הקשר והתהליכים של היחסים בין שני הגופים. וכו'.

4. מיצוב ומיתוג

• חשוב לדבר בשפה של העסקים: להדגיש מה התועלות עבורם מהצטרפות לפורום. (במקרה הזה - הדרכה של אנשי מקצוע, עדכון מקצועי , מיצוב ונראות, וכו'.)
• להציב יו"ר לפורום מהמגזר העסקי. זהו תפקיד ייצוגי חשוב, אשר פותח דלתות עבור העמותה במגזר העיסקי.
• לבחור את מובילי המהלך בפירמה: נדרשת החלטת מנכ"ל הפירמה שמתחייב לתהליך. בנוסף, העסק מתחייב למנות סמנכ"ל ייעודי לתחום הטמעת הנגישות בפירמה ולהקים צוות עבודה חוצה ארגון. היות והנושא של נגישות הוא מורכב, חוצה ארגון, בנגישות ישראל לא מסתפקים בעבודה מול מנהלת קשרי קהילה או אחריות תאגידית. נדרשת מחויבות רחבה, למשל בתחום בינוי, משאבי אנוש, שיווק, מכירות והנהלה בכלל.
• ליצור לוגו לפורום. הלוגו מזכיר את הלוגו של העמותה ומוענק לשימוש רק לעסקים המחוייבים לו.

5. מסגרת החברות בפורום

כל פירמה המתחייבת לנושא הנגישות משלמת דמי חבר (2,500 ₪ בשנה) ומתחייבת לקבל גם סל שירותים:

א. השתתפות במפגשים מקצועיים. חשיפה לתיאורי מקרה, מחקרים וניסיון של חברים בפורום.

ב. זכות להשתמש בלוגו הפורום.

ג. מידע עדכני. מקבלים עלון עדכונים אחת לחודש על חידושי חקיקה, פעילות העמות הוכו.

ד. ייעוץ מקצועי וליווי פרטני וליווי ישיבות הועדה הפנימית לנושא הנגישות בארגון, לצורך הכנת תכנית עבודה רב שנתית להטמעת הנגישות בארגון. מוצע בתשלום נוסף.

ה. יצירת מודעות ארגונית. אפשרות לחומרי פרסום לקמפיין פנים ארגוני ולהעלאת המודעות לנושא בקרב העובדים והלקוחות.

* בתשלום נוסף מוצעים שירותים נוספים. לדוגמא ביצוע סקר נגישות, הכנת פרוגרמה על פי החוקים והתקנות.

6. מדידה והערכה

העמותה מכינה שאלון base line של מצב הנגישות ומודעות לנגישות בכל פירמה. בהמשך מועבר שאלון הבודק את התקדמות התהליך. ( כמובן, במקביל נדרש גם תהליך מדידה של השגת ייעדי הפורום עצמו.)

7. הוכרה

עסקים המתקדמים בהטמעת התהליך זוכים לקבל אות פורום העסקים.

עד כאן מודל יצירת הפורום של סיגל רצאבי בנגישות ישראל. המודל הזה מניח כי עסקים הם שותפים לשינוי חברתי. הם יכולים להניע אותו. תודה ענקית לסיגל על הנכונות לפתוח את הלב ולחלוק את הידע והנסיון שלה עם כולנו. ליצירת קשר תוכלו לפנות אליה בעמותת נגישות ישראל. 09-7451126 , sigal@aisrael.org או לאתר העמותה www.aisrael.org.

לסיום, לא יכולתי בלי שאלה אחת נוספת בנושא פתוח המשאבים. שאלתי את סיגל:

האם את מצפה מהעסקים החברים בפורום לתרום כסף לארגון, בנוסף לדמי החברות?

תשובתה ותשובת הארגון- בשלב זה, קיימת הפרדה בארגון בין בקשת התרומה ושיתופי פעולה לבין הפעילות בפורום. העמותה פועלת במישורים שונים עם חברות וארגונים בשיטת ה"כולם נהנים, כולם מרוויחים". הפורום לא משמש כעת באופן ישיר כלי לגיוס תרומות.

מה דעתכם, האם העסקים שיצטרפו למהלך ומכירים את החשיבות של העשייה של העמותה יתרמו לה מיוזמתם? האם בכלל ראוי לצפות שעסקים החברים בפורום יעלו גם תרומה כספית משמעותית לארגון? או האם יש להסתפק במחויבות החברתית שלהם בלבד? והכי חשוב, איך עושים את זה נבון?