מחקר חדש חושף נתונים מדאיגים על מאפייני ההעסקה במגזר השלישי בעשור האחרון

האם המגזר השלישי עשוי להיות פתרון לתעסוקה בטוחה כיום?
מהם המאפיינים של משרות שכיר במגזר השלישי?
מה חשוב לכולנו לדעת על תעסוקה במגזר השלישי? 

מחקר חדש שנחשף כאן לראשונה ויתפרסם במלואו בקרוב, מביא נתונים וסוקר את המגמות של שוק העבודה של המגזר השלישי בין השנים 2009 – 2000

את המחקר ערכו ד"ר חגי כץ  וגב' הילה יוגב קרן מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי*, אוניברסיטת בן גוריון, הפקולטה לניהול ע"ש גלייזר והוא נחשף לראשונה בסמינר חוקרים שהשתתפתי בו אתמול. הסמינר התקיים במרכז לחקר הפילנתרופיה, בביה"ס לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית  בירושלים, בראשו עומד פרופ' הלל שמיד שגם ארח את המפגש.

זהו מחקר כמותי מקיף שמומן על ידי קרן כהנוב, שנסגרה כידוע. הדו"ח המלא יופץ בשבוע הבא. את המצגת יהיה אפשר לראות בקרוב בפייסבוק של דר' חגי כץ ובאתר המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. החוקרים במחקר הנוכחי ערכו ניתוח רב שנתי לנתונים מעשור שלם לגבי המאפיינים, ההרכב והדינמיקות על שוק העבודה במגזר השלישי.

נקודת המוצא של המחקר הוא ניסיון לבחון כיצד נראה שוק העבודה של המגזר השלישי. כאשר יש טענה שאחד מתפקידי  המגזר השלישי זה העסקה ויש להגביר את תפקידו של המגזר כגורם מעסיק.

ג'רמי ריפקין Jeremy Rifkin טוען בספרו: The End of Work   כי אנו צופים עולם בו המגזר הציבורי מתכווץ, המגזר העסקי מתייעל  והפתרון שהוא מציע הוא – עליה בתעסוקה במגזר השלישי. לטענתו, המגזר השלישי יוכל ליצור עבודות דחק על מנת למנוע מאנשים להיות באבטלה כרונית. במגזר השלישי תעסוקה יכולה להעניק זהות, משמעות. וכאן יש לה תועלות נוספות – הרחבת מערכת השירותים החברתיים.

מחקרים של הופקינס ומחקרים בארץ מעידים על גדילה מתמדת של המגזר השלישי משנות השמונים של המאה ה- 20.  בישראל, הנתונים של הלמ"ס בשנתיים האחרונות, מראים התייצבות במספר המשרות במגזר השלישי משנת 2008. 

כץ ויוגב קרן התבססו על מאגר נתונים עצום. חצי מליון רשומות על נתוני משרה בכל שנה בממוצע. נתוני משרת שכיר. הם נתחו את הממצאים, שהגיעו משלושה מקורות: 1. מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. 2. קבצי פרט של מס הכנסה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.3. נתוני מפקד האוכלוסין, 2008. מידע אודות משלח יד והשכלה.

הממצאים:

• מספר משרות: במהלך עשור, נראית מגמה יציבה של גידול במספר משרות שכיר במגזר השלישי. בשנת 2000 -  467,082 משרות שכיר , בשנת 2009 – 569,097 משרות שכיר. עם זאת, נתוני הלמ"ס מראים שקיימת דעיכה במספר המשרות במגזר השלישי החל משנת 2009, 2010. 
• העסקת צעירים. כוח האדם במגזר הופך בהדרגה ליותר צעיר. עולה שעור הצעירים המועסקים בו. 
•  מיקום. נמצאה ירידה קלה במספר המשרות בתל אביב ועליה מתונה בפריפריה. 
• השכלה של העובדים במגזר השלישי גבוהה. יותר מ 80% מהעובדים הם בעלי תעודת בגרות.
• תחלופה גבוהה.  61% מהעובדים הם עובדים במשרה פחות משנתיים. חציון הוותק הוא שנה ותשעה חודשים.
• ריבוי משרות זמניות. רק מעט יותר משליש מהמשרות נמשכות שנה שלמה.
• דפוסים עונתיות קבועים ויציבים. ירידה של 20% בהיקף העבודה בחודשי הקיץ וחגי תשרי. בולטת ביותר בתחומי החינוך מחקר, התרבות והפנאי.

שכר העובדים במגזר השלישי

נמצא כי השכר החודשי הממוצע למשרה  בשנת 2009 הוא 4,230 ש"ח. (לא מתוקנן למשרה מלאה) . לעומת זאת, על פי הלמ"ס השכר  החודשי הממוצע במשק למשרת שכיר בשנת 2009 הוא  8,131 ₪.

לפי תחומים: בתחום הבריאות – השכר במגזר השלישי קרוב לממוצע במשק.

לפי מאפיינים אישיים: נשים מרוויחות פחות מגברים. צעירים מרוויחים מעט מאוד. הנתונים המדייקים יופיעו מצגת שתופץ בקרוב.

לפי משלחי יד: ממוצע שכר למנכ"לים במגזר השלישי כ-  17,000 ש"ח ולעומת זאת, ממוצע השכר של עובדי שמירה וסדרנים:  2,800 ₪. 

עם זאת, לגבי פערי שכר בין מנהלים ועובדים זוטרים,  לטעת ד"ר כץ, במגזר השלישי אנחנו רחוקים מהמצב המדאיג שקיים במגזר העסקי.

היקף משרה: אנשים המועסקים במגזר השלישי, עובדים בממוצע 62% משרה.  אומדן השכר שלהם לו היו עובדים במשרה מלאה: 6,822 ₪

יחס שכר בין המשרות במגזר השלישי ביחס לכלל האוכלוסייה: במגזר השלישי עובדים חדשים וצעירים מועסקים במשרות חלקיות בשעור גבוה יותר מאשר בשאר המגזרים.  אנשים בעלי תואר אקדמי עובדים בדרך כלל בחלקיות משרה במגזר השלישי. 

מנבא שכר: ותק, מגדר. מנבא נוסף - מעמד סוציו אקונומי של הישוב. כל זאת בדומה לשירות הציבורי. 

מיעוטים: ממצא שעניין אותי במיוחד: שיעור עבודת מיעוטים במגזר השלישי היא נמוך ביותר.  רק 7%  מהעובדים המועסקים במגזר השלישי הם מוסלמים מהחברה הערבית. (91% יהודים) השאר דרוזים ואחרים. (ואני שואלת: האם המגזר השלישי עשוי להיות מנוע צמיחה להעסקה של עובדים מהחברה הערבית?)

לסיכום

למרות צמיחה יחסית במספר משרות במגזר השלישי בעשור האחרון, אופי התעסוקה אינו מעודד. המחקרים כמו גם המחקר הנוכחי מראים שהמגזר השלישי אינו מקור לתעסוקה בהכנסה גבוהה, ואינו נותן בטחון תעסוקתי לאורך זמן. קיימת תחלופה גדולה וקיימים פערי שכר בין המשרות במגזר השלישי למגזרים אחרים.

במיוחד היום,  ה- 1 למאי, חג הפועלים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה תפקידם של מנהלים מארגוני המגזר השלישי בהבטחת העסקה יציבה, בטוחה והוגנת לעובדים איתם?

* דר' חגי כץ פרש לאחרונה מניהול המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והוא כיום מרצה וחוקר כיום בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון. לפי מה שהבנתי, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי נמצא כיום למעשה במצב לא פעיל.