מהגמ"חים לגישת Servicizing - פתרונות עתיקים וחדשים לשינוי בדפוסי צריכה

אחריות תאגידית עדיין לא הוטמעה בשדרה המרכזית של החברות העסקיות בישראל. המגמה החשובה של נטילת אחריות התאגיד על כל ההשלכות החברתיות והסביבתיות של פעילותו, היא התפיסה שרבים מנסים לקדם כאן בשני העשורים האחרונים.

הדרך עוד ארוכה להטמעת הגישה הזו בקרב עסקים בפריפריה, עסקים בינוניים וקטנים. בעסקים הישראלים הגדולים, הגלובליים, אנו מבחינים במאמצים ראויים בחלק מן המקרים. אבל גם אצלם המצב רחוק מלהשביע רצון, במיוחד כשהמטרה העומדת בפנינו היא צמצום ההשפעות השליליות בהתנהלות (הסביבתי) של תאגיד.

בה בעת, מסתבר כי המגמה האזרחית סביבתית של Reduce  Reuse Recycle (צמצום צריכה, שימוש חוזר ומיחזור) לא מספיקה על מנת למנוע פגיעה סביבתית, בחברה שבה הצריכה הקמעונאית רק גדלה והולכת. 

אם כן, מה ניתן לעשות? 

צפריר רינת  עיתונאי חברתי סביבתי של עיתון הארץ פרסם היום (9 למאי 2013) מאמר (לצערי עדיין לא עלה לרשת) המדבר על הצורך לחולל שינוי עמוק יותר בדפוסי הצריכה לשם צמצום הנזקים הסביבתיים. במאמר הוא כותב על מעבר לשימוש בשירותים כתחליף לרכישת מוצרים. אנחנו מכירים כבר את Car to Go ואת פרויקט תל אופן בתל אביב. במקרים אלה ובאחרים - הכוונה היא כי במקום שכל אחד מאיתנו ירכוש מוצר לעצמו - נוכל לעשות שימוש במוצר אחד שיכול לשמש עוד אנשים. (ולשלם רק בעבור השירות). הגישה הזו נקראת Servicizing.  הגישה הזו מניחה כי בדרך זו נחסוך מעצמינו רכישה של מוצרים מיותרים, נפחית גם את הייצור וגם את האשפה הנגרמת מייצור רב ועודף ונציל את כדור הארץ מהררי אשפה. 

הכל נשמע חדשני ומקורי, אבל פתאום חשבתי שהגישה הזו מוכרת לי מאיפשהו....

בוודאי שמעתם על גמ"ח - גמילות חסדים . זהו מושג המשקף את חובתו של כל יהודי, על פי ההלכה, להטיב עם זולתו ללא כל חשבון וללא קבלת תמורה.  בחברה החרדית המושג התרחב. הגמ"חים הם מוסדות להשאלת ציוד, בגדי כלה, בגדי ילדים, אביזרים לתינוקות ועוד סוגים שונים של מוצרים ומשאילים אותם ללא תמורה לאלה הזקוקים לכך.

אז הנה לפנינו מנהג או בעצם מוסד חברתי, במסגרתו חברי קהילה עושים שימוש במוצר אחד שעומד לרשות כולם. במקרה שלהם, ללא תשלום. החברה החרדית נותנת פתרון לצורך בשימוש במוצר שלא כולם יכולים לרכוש אותו, ואולי גם לא צריכים....

ומה הגמ"ח שאליו אני משתוקקת? גמ"ח לעבודות אמנות מקוריות. אני כמובן הייתי מסכימה להשתמש בשירות במודל ה- Servicizing. אל תקראו לי אליטיסטית. כל אחד לפי הצרכים שלו....

בסרטון תוכלו ללמוד יותר על גישת ה- Servicizing כפי שמתואר באתר של פרויקט SPREE
(Servicizing Policy  for Resource Efficient Economy)

הממומן על יד האחוד האירופי ובו מעורבות גם חוקרות ממרכזי מחקר בישראל. גב' יעל מרום וד"ר ורד בלאס. הפרויקט מכוון להפעיל מדיניות ותכניות שיתנו פתרונות למעבר לתשלום על שירות במקום רכישת מוצרים. כאשר המטרה היא מעבר לכלכלה שעושה שימוש יעיל במשאבים... כאן בתחומים קצת יותר פרוזאים: מים, תחבורה וייצור מזון.