מחקר חדש חושף נתונים מדאיגים על מאפייני ההעסקה במגזר השלישי בעשור האחרון

האם המגזר השלישי עשוי להיות פתרון לתעסוקה בטוחה כיום?
מהם המאפיינים של משרות שכיר במגזר השלישי?
מה חשוב לכולנו לדעת על תעסוקה במגזר השלישי? 

מחקר חדש שנחשף כאן לראשונה ויתפרסם במלואו בקרוב, מביא נתונים וסוקר את המגמות של שוק העבודה של המגזר השלישי בין השנים 2009 – 2000

את המחקר ערכו ד"ר חגי כץ  וגב' הילה יוגב קרן מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי*, אוניברסיטת בן גוריון, הפקולטה לניהול ע"ש גלייזר והוא נחשף לראשונה בסמינר חוקרים שהשתתפתי בו אתמול. הסמינר התקיים במרכז לחקר הפילנתרופיה, בביה"ס לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית  בירושלים, בראשו עומד פרופ' הלל שמיד שגם ארח את המפגש.

זהו מחקר כמותי מקיף שמומן על ידי קרן כהנוב, שנסגרה כידוע. הדו"ח המלא יופץ בשבוע הבא. את המצגת יהיה אפשר לראות בקרוב בפייסבוק של דר' חגי כץ ובאתר המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. החוקרים במחקר הנוכחי ערכו ניתוח רב שנתי לנתונים מעשור שלם לגבי המאפיינים, ההרכב והדינמיקות על שוק העבודה במגזר השלישי.

נקודת המוצא של המחקר הוא ניסיון לבחון כיצד נראה שוק העבודה של המגזר השלישי. כאשר יש טענה שאחד מתפקידי  המגזר השלישי זה העסקה ויש להגביר את תפקידו של המגזר כגורם מעסיק.

ג'רמי ריפקין Jeremy Rifkin טוען בספרו: The End of Work   כי אנו צופים עולם בו המגזר הציבורי מתכווץ, המגזר העסקי מתייעל  והפתרון שהוא מציע הוא – עליה בתעסוקה במגזר השלישי. לטענתו, המגזר השלישי יוכל ליצור עבודות דחק על מנת למנוע מאנשים להיות באבטלה כרונית. במגזר השלישי תעסוקה יכולה להעניק זהות, משמעות. וכאן יש לה תועלות נוספות – הרחבת מערכת השירותים החברתיים.

מחקרים של הופקינס ומחקרים בארץ מעידים על גדילה מתמדת של המגזר השלישי משנות השמונים של המאה ה- 20.  בישראל, הנתונים של הלמ"ס בשנתיים האחרונות, מראים התייצבות במספר המשרות במגזר השלישי משנת 2008. 

כץ ויוגב קרן התבססו על מאגר נתונים עצום. חצי מליון רשומות על נתוני משרה בכל שנה בממוצע. נתוני משרת שכיר. הם נתחו את הממצאים, שהגיעו משלושה מקורות: 1. מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. 2. קבצי פרט של מס הכנסה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.3. נתוני מפקד האוכלוסין, 2008. מידע אודות משלח יד והשכלה.

הממצאים:

• מספר משרות: במהלך עשור, נראית מגמה יציבה של גידול במספר משרות שכיר במגזר השלישי. בשנת 2000 -  467,082 משרות שכיר , בשנת 2009 – 569,097 משרות שכיר. עם זאת, נתוני הלמ"ס מראים שקיימת דעיכה במספר המשרות במגזר השלישי החל משנת 2009, 2010. 
• העסקת צעירים. כוח האדם במגזר הופך בהדרגה ליותר צעיר. עולה שעור הצעירים המועסקים בו. 
•  מיקום. נמצאה ירידה קלה במספר המשרות בתל אביב ועליה מתונה בפריפריה. 
• השכלה של העובדים במגזר השלישי גבוהה. יותר מ 80% מהעובדים הם בעלי תעודת בגרות.
• תחלופה גבוהה.  61% מהעובדים הם עובדים במשרה פחות משנתיים. חציון הוותק הוא שנה ותשעה חודשים.
• ריבוי משרות זמניות. רק מעט יותר משליש מהמשרות נמשכות שנה שלמה.
• דפוסים עונתיות קבועים ויציבים. ירידה של 20% בהיקף העבודה בחודשי הקיץ וחגי תשרי. בולטת ביותר בתחומי החינוך מחקר, התרבות והפנאי.

שכר העובדים במגזר השלישי

נמצא כי השכר החודשי הממוצע למשרה  בשנת 2009 הוא 4,230 ש"ח. (לא מתוקנן למשרה מלאה) . לעומת זאת, על פי הלמ"ס השכר  החודשי הממוצע במשק למשרת שכיר בשנת 2009 הוא  8,131 ₪.

לפי תחומים: בתחום הבריאות – השכר במגזר השלישי קרוב לממוצע במשק.

לפי מאפיינים אישיים: נשים מרוויחות פחות מגברים. צעירים מרוויחים מעט מאוד. הנתונים המדייקים יופיעו מצגת שתופץ בקרוב.

לפי משלחי יד: ממוצע שכר למנכ"לים במגזר השלישי כ-  17,000 ש"ח ולעומת זאת, ממוצע השכר של עובדי שמירה וסדרנים:  2,800 ₪. 

עם זאת, לגבי פערי שכר בין מנהלים ועובדים זוטרים,  לטעת ד"ר כץ, במגזר השלישי אנחנו רחוקים מהמצב המדאיג שקיים במגזר העסקי.

היקף משרה: אנשים המועסקים במגזר השלישי, עובדים בממוצע 62% משרה.  אומדן השכר שלהם לו היו עובדים במשרה מלאה: 6,822 ₪

יחס שכר בין המשרות במגזר השלישי ביחס לכלל האוכלוסייה: במגזר השלישי עובדים חדשים וצעירים מועסקים במשרות חלקיות בשעור גבוה יותר מאשר בשאר המגזרים.  אנשים בעלי תואר אקדמי עובדים בדרך כלל בחלקיות משרה במגזר השלישי. 

מנבא שכר: ותק, מגדר. מנבא נוסף - מעמד סוציו אקונומי של הישוב. כל זאת בדומה לשירות הציבורי. 

מיעוטים: ממצא שעניין אותי במיוחד: שיעור עבודת מיעוטים במגזר השלישי היא נמוך ביותר.  רק 7%  מהעובדים המועסקים במגזר השלישי הם מוסלמים מהחברה הערבית. (91% יהודים) השאר דרוזים ואחרים. (ואני שואלת: האם המגזר השלישי עשוי להיות מנוע צמיחה להעסקה של עובדים מהחברה הערבית?)

לסיכום

למרות צמיחה יחסית במספר משרות במגזר השלישי בעשור האחרון, אופי התעסוקה אינו מעודד. המחקרים כמו גם המחקר הנוכחי מראים שהמגזר השלישי אינו מקור לתעסוקה בהכנסה גבוהה, ואינו נותן בטחון תעסוקתי לאורך זמן. קיימת תחלופה גדולה וקיימים פערי שכר בין המשרות במגזר השלישי למגזרים אחרים.

במיוחד היום,  ה- 1 למאי, חג הפועלים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה תפקידם של מנהלים מארגוני המגזר השלישי בהבטחת העסקה יציבה, בטוחה והוגנת לעובדים איתם?

* דר' חגי כץ פרש לאחרונה מניהול המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והוא כיום מרצה וחוקר כיום בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון. לפי מה שהבנתי, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי נמצא כיום למעשה במצב לא פעיל. 

פרופסור הלל שמיד יוצא לגמלאות

פרופסור הלל שמיד היה ראש התכנית לניהול מלכ"רים כאשר בחרתי ללמוד לתואר שני בתכנית הזו באוניברסיטה העברית בירושלים. היתה זו לי החלטה משמעותית לצאת מעולם העבודה הסוציאלית בה התחלתי את הקריירה שלי וללמוד ניהול בתחומים חברתיים רחבים יותר. 

באותה עת, זו היתה התכנית היחידה בנושא הזה בישראל. תכנית מרתקת, משותפת לביה"ס לעבודה סוציאלית, חינוך ומנהל צבורי. למדתי שם על המגזר השלישי, על מדיניות רווחה, קורסים בניהול חברתי  כולל ניהול המשאב האנושי וגם מקצוע חדש עבורי: גיוס משאבים.

משמאל: פרופ' הלל שמיד, השפיע משמעותית על דרכי המקצועית, פרופ' אליעזר יפה שלימד אותי גיוס משאבים

פגשתי שם חברים ללימודים שגם עבורם התכנית פתחה דרך חדשה ורבים מהם משמשים כיום בתפקידים מרכזיים במגזר השלישי , הציבורי ובאקדמיה.  בעקבות הלימודים הללו, אני עצמי התחלתי לעסוק בגיוס משאבים ולאחר מכן עשיתי ביקור של כמה שנים במגזר העסקי (קשרי קהילה של חברת טבע) ומשם חזרה למגזר השלישי....

אין ספק שהיתה לתכנית הזו השפעה על חיי. בשבוע שעבר התקיים אירוע פרידה מראש התכנית בעבר, פרופ' הלל שמיד, שפורש לגימלאות. הדבר הנכון לעשות מבחינתי היה לברך אותו. נושא המפגש: המדינה, החברה האזרחית והפילנתרופיה.

זו היתה הזדמנות מיוחדת גם עבור אנשי המקצוע בישראל, אנשי המגזר השלישי, מנהלים בכירים במגזר הציבורי , סטודנטים ועמיתים להביע את הערכה לפועלו של שמיד ובהזדמנות זו לדון בסוגיות שונות הקשורות לחברה האזרחית. 

מימין, באו לברך: ד"ר ניסן לימור וד"ר חגי כץ - אנשי מפתח בלימודי המגזר השלישי והחברה האזרחית

אתחיל במרצה המבריקה ד"ר מיכל אלמוג בר. בצורה תמציתית ובהירה שרטטה שתי מגמות בהתפתחות היחסים בין המדינה למגזר השלישי. שני צירים שסותרים זה את זה:

1. ציר גלוי ומוכר  ציר השותפות ושיח משותף. ציר זה לדבריה הוא הישג המשמעותי ביחסים בין שני המגזרים. המגזר השלישי קבל הכרה פורמאלית על ידי הממשלה המושג מוכר, ועדות הכנסת מזמינות את ארגוני החברה האזרחית להביע דעה ולקחת חלק בשיח. נושא נוסף בציר הזה הוא השקיפות. מיזם גיידסטאר  מאפשר לכולם להגיע לנתונים על עמותות שונות והתנהלותן בלחיצת כפתור. 

2. הציר השני הוא סמוי. ההפרטה מתחזקת. יש שימוש בארגוני המגזר השלישי כקבלני משנה של הממשלה. זה גורר תפיסה חשדנית כלפי המגזר השלישי המשמש כקבלן ביצוע. בנוסף, אנו רואים יוזמות חקיקה, תיקונים לחוק העמותות ותקנות שמקשים כולם על חייהן של העמותות. מדובר בתהליכי דהלגיטימציה לעמותות. ראינו התנהגות אלימה של הממשלה והמשטרה כלפי פעילי המחאה החברתית ב - 2011. 

הטענה המרכזית של מיכל אלמוג בר היא כי המפתח למשטר איתן היא חברה אזרחית חופשית דינמית וויטאלית. בפועל, לדבריה, יש לנו חברה אזרחית חלשה, חסרת הנהגה, ללא ארגון גג חזק ורוב העמותות הן קטנות ופועלות ללא תמיכה ממשלתית.

עוד דובר באירוע על עתיד הפילנתרופיה בישראל (שיתוף פעולה בין פילנתרופים) על רגולציה, ניהול, פיקוח ומשילות של הממשלה וגם על נוכחות הפילנתרופיה בתקשורת. עוד על האירוע באתר הזוית השלישית. 

ולצד כל אלה, בצדק - היו הרבה מילים טובות על הקריירה של הלל שמיד ועל האישיות שלו.  פרופ' שמיד פורש לגימלאות אבל לא מתנתק מהאוניברסיטה ונוכל להמשיך ולפגוש אותו בפרויקטים שונים באקדמיה ובמגזר השלישי. 

לפניכם: דבריו של פרופ' שמיד ”הזהות המטשטשת של הארגונים ללא כוונת ריווח - ארגונים מעין ממשלתיים, עסקיים או שניהם? השלכות על שליחותם האזרחית והחברתית ” צילום : אתר הזוית השלישית. 

מיזמים עסקיים באלכ"רים משנים את ה"גנטיקה" של הארגון

האם זה טוב או לא? אתם תגידו. 

בשנים האחרונות אנחנו עדים להקמתם של עשרות מיזמים חברתיים – עסקיים בישראל. חלק מהמיזמים הללו פועלים בעמותות, חלק באגודות שיתופיות ואחרים הם מיזמים חברתיים בחברות עסקיות.

על מיזמים חברתיים – עסקיים כתבתי בכמה הזדמנויות. אבל הנושא ממשיך לעניין אותי: האם הם אפקטיביים? האם הם מהווים מקור מימון יעיל לעמותה? מה ההשפעות שלהם על העמותה? על המגזר השלישי ועל החברה הישראלית בכלל?  

לכן, שמחתי לקרוא את המאמר החדש* של פרופ' הלל שמיד ושל נעמי שרון. המאמר דן בהשפעתה של יזמות חברתית עסקית בעמותות על חזון הארגון החברתי, על ערכיו ועל התרבות הארגונית שלו וכן על תהליכי הניהול הנהוגים בו. אלה ממצאי המחקר כפי שמופיעים במאמר: 

למיזמים העסקיים בעמותות יש השפעה מסוימת על הארגון.

הכותבים מצאו כי בארגונים חברתיים המפעילים מיזמים עסקיים חלו מספר שינויים:
1. התרבות הניהולית של הארגון הושפעה. הארגון החברתי אימץ גישות ניהול הלקוחות מהעולם העסקי, במיוחד גישות שיווקיות.
2. סגנון הניהול השתנה:  העמותות אימצו סגנון ניהול מכוון תוצאות.
3. מצבת כוח האדם השתנתה: מיזם חברתי דורש הרבה עובדים.
4. המיזמים תורמים להגדלת הכנסות הארגון – רק במידה בינונית.
5.  החזון של העמותה וערכי הארגון לא השתנו.


אז בואו תראו איך הגיעו למסקנות הללו. המידע מבוסס על נתונים מ 37 ארגונים. אוכלוסיית המחקר כללה ארגונים המפעילים מיזמים שמטרתם חברתית ועסקית יחדיו. החוקרים התבססו על מיפוי שנערך בישראל על ידי בנימין גדרון ויוגב בשנת 2010. 49 מתוך 124 מיזמים שהיו במיפוי מופעלים על ידי עמותות, ורק אלה נכללו במדגם במחקר הנוכחי.  על השאלון ענו מנהלים/ יו"רים מ 37   ארגונים חברתיים.
נמצא כי 61% מהארגונים המפעילים מיזם עסקי הם ותיקים( בני 11 שנה ומעלה). אבל המיזמים – ברובם צעירים.( 63% מהם פעילים עד 6 שנים)  שליש מהמיזמים מופעלים בארגונים המטפלים בנוער בסיכון, שליש בארגונים המטפלים בנכים ויתר הארגונים- משרתים נשים/קשישים ואחרים. 

על הממצאים בהרחבה

החוקרים מצאו כי הארגונים החברתיים נשארו נאמנים לחזון שלהם. חזון הארגון לא השתנה כתוצאה מהפעלת המיזם העסקי. אבל הרבה דברים כן הושפעו:

1. התרבות הארגונית השתנתה. בעקבות הפעלת מיזם עסקי בעמותה, נוצרה בארגון כולו תרבות חדשנית ויזמית.
2. תנאי תחרות בהם פועלים המלכ"רים, תחרות על משאבים והצורך לחפש קהל לקוחות, גורמים לאלכ"ר לאמץ שיטות ניהול ושיווק מהעולם העסקי.
3.מנהלים דיווחו כי בעקבות הפעלת המיזם אימצו שיטות ניהול עסקיות ברמה בינונית ומעלה.(3.7 בסולם של 5).  שינויים כאלה נתפסים בעיניהם כשינויים חיוביים התורמים לאפקטיביות ניהולית ולמימוש היעדים הארגוניים.
4. הפעלת מיזם עסקי הביאה לשינויים במבנה הארגוני- רוב מנהלי המיזמים העסקיים הם שכירים והם בעלי רקע ונסיון מהעולם העיסקי. רוב הארגונים גייסו כוח אדם נוסף בעקבות ולצורך הפעלת המיזם. 

מה לגבי התרומה הכלכלית? נדרש אורך נשימה

אחת הסיבות להפעלת מיזמים עסקיים בעמותות היא יצירת עצמאות כלכלית ומקור הכנסה בר קיימא. המחקר הזה בדק גם נקודה זו . הממצאים מראים כי קיימת תרומה מסויימת של המיזמים להכנסות ולרווחי הארגון אך ברוב המקרים מדובר בתרומה קטנה, יחסית לתקציבו השנתי של הארגון. רק 23% מהמשיבים דיווחו  כי המיזם תורם לרווחי הארגון. החוקרים טוענים כי במקרה הישראלי המיזמים אינם מביאים ליציבות ולעצמאות כלכלית המיוחלת. וכי נדרשים זמן ומשאבים ארגוניים אחרים שיביאו להפעלת מיזמים רווחיים ולחיזוק היציבות הפיננסית של האלכ"רים. 

אבל יש נקודת אור החוקרים טוענים כי ככל שהמיזם ותיק יותר, כך התרומה ליכולת הקיימות של הארגון גדולה יותר. לכן, ארגון צריך לדעת כי בטווח הקצר אין לצפות לרווחים מהמיזם העסקי שהוא מפעיל, אבל לאחר שהמיזם הוכיח את ערכו המוסף ואת תרומתו וממצב את עצמו מבחינה מקצועית וארגונית- ניתן לצפות לרווחים ולהכנסות.

והמסקנה שלי - התחום כל כך חדש  בארץ ויש לתת לו זמן. מבחינה ארגונית נראה לי כי עמותה המפעילה מיזם עסקי, נהנית מתועלות שונות. הארגון מאמץ דרכי ניהול עסקיות אפקטיביות, קולט אנשים שיודעים לחשוב עסקית והדבר עשוי  לסייע לו בהתנהלותו הכללית. אבל חשוב שיחד עם החתירה ל"עסקיות" הארגון לא יוותר בדרך על האופי החברתי שלו ועל החתירה להשיג את ייעדיו החברתיים. לדעתי, אם המיזם העסקי מקדם את המטרות החברתית של העמותה (למשל העסקה של אנשים מאוכלוסיות מודרות או כל מטרה חברתית מוגדרת) הוא כבר בדרך הנכונה.
ולגבי הכנסות כספיות  - זו סוגיה חשובה. מיזם עסקי צריך להיות רווחי. מחקר שנעשה בגרמניה הראה כי מיזמים עסקיים נעזרים בשלבים הראשונים בתמיכה של פילנתרופיים ובשלב מאוחר יותר בתמיכה של רשויות המדינה. יש להמשיך ולחפש את המודל הנכון והיעיל להצלחה ארוכת טווח של המיזמים העסקיים - חברתיים גם אצלנו. 

המאמר התפרסם בגליון אפריל  2012, בכתב העת בטחון סוציאלי. נעמי שרון (ארגון פעמונים) פרופר הלל שמיד (אוניברסיטה העברית) המאמר מתבסס על עבודת התיזה לתואר שני של נעמי שרון. על המחקר המלא ואף על מגבלותיו ניתן לקרוא בקישור:
https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon88/Pages/11shmid.aspx