פרופסור הלל שמיד היה ראש התכנית לניהול מלכ"רים כאשר בחרתי ללמוד לתואר שני בתכנית הזו באוניברסיטה העברית בירושלים. היתה זו לי החלטה משמעותית לצאת מעולם העבודה הסוציאלית בה התחלתי את הקריירה שלי וללמוד ניהול בתחומים חברתיים רחבים יותר.
אתחיל במרצה המבריקה ד"ר מיכל אלמוג בר. בצורה תמציתית ובהירה שרטטה שתי מגמות בהתפתחות היחסים בין המדינה למגזר השלישי. שני צירים שסותרים זה את זה:
1. ציר גלוי ומוכר ציר השותפות ושיח משותף. ציר זה לדבריה הוא הישג המשמעותי ביחסים בין שני המגזרים. המגזר השלישי קבל הכרה פורמאלית על ידי הממשלה המושג מוכר, ועדות הכנסת מזמינות את ארגוני החברה האזרחית להביע דעה ולקחת חלק בשיח. נושא נוסף בציר הזה הוא השקיפות. מיזם גיידסטאר מאפשר לכולם להגיע לנתונים על עמותות שונות והתנהלותן בלחיצת כפתור.
2. הציר השני הוא סמוי. ההפרטה מתחזקת. יש שימוש בארגוני המגזר השלישי כקבלני משנה של הממשלה. זה גורר תפיסה חשדנית כלפי המגזר השלישי המשמש כקבלן ביצוע. בנוסף, אנו רואים יוזמות חקיקה, תיקונים לחוק העמותות ותקנות שמקשים כולם על חייהן של העמותות. מדובר בתהליכי דהלגיטימציה לעמותות. ראינו התנהגות אלימה של הממשלה והמשטרה כלפי פעילי המחאה החברתית ב - 2011.
הטענה המרכזית של מיכל אלמוג בר היא כי המפתח למשטר איתן היא חברה אזרחית חופשית דינמית וויטאלית. בפועל, לדבריה, יש לנו חברה אזרחית חלשה, חסרת הנהגה, ללא ארגון גג חזק ורוב העמותות הן קטנות ופועלות ללא תמיכה ממשלתית.
עוד דובר באירוע על עתיד הפילנתרופיה בישראל (שיתוף פעולה בין פילנתרופים) על רגולציה, ניהול, פיקוח ומשילות של הממשלה וגם על נוכחות הפילנתרופיה בתקשורת. עוד על האירוע באתר הזוית השלישית.
ולצד כל אלה, בצדק - היו הרבה מילים טובות על הקריירה של הלל שמיד ועל האישיות שלו. פרופ' שמיד פורש לגימלאות אבל לא מתנתק מהאוניברסיטה ונוכל להמשיך ולפגוש אותו בפרויקטים שונים באקדמיה ובמגזר השלישי.
באותה עת, זו היתה התכנית היחידה בנושא הזה בישראל. תכנית מרתקת, משותפת לביה"ס לעבודה סוציאלית, חינוך ומנהל צבורי. למדתי שם על המגזר השלישי, על מדיניות רווחה, קורסים בניהול חברתי כולל ניהול המשאב האנושי וגם מקצוע חדש עבורי: גיוס משאבים.
 |
| משמאל: פרופ' הלל שמיד, השפיע משמעותית על דרכי המקצועית, פרופ' אליעזר יפה שלימד אותי גיוס משאבים |
פגשתי שם חברים ללימודים שגם עבורם התכנית פתחה דרך חדשה ורבים מהם משמשים כיום בתפקידים מרכזיים במגזר השלישי , הציבורי ובאקדמיה. בעקבות הלימודים הללו, אני עצמי התחלתי לעסוק בגיוס משאבים ולאחר מכן עשיתי ביקור של כמה שנים במגזר העסקי (קשרי קהילה של חברת טבע) ומשם חזרה למגזר השלישי....
אין ספק שהיתה לתכנית הזו השפעה על חיי. בשבוע שעבר התקיים אירוע פרידה מראש התכנית בעבר, פרופ' הלל שמיד, שפורש לגימלאות. הדבר הנכון לעשות מבחינתי היה לברך אותו. נושא המפגש: המדינה, החברה האזרחית והפילנתרופיה.
זו היתה הזדמנות מיוחדת גם עבור אנשי המקצוע בישראל, אנשי המגזר השלישי, מנהלים בכירים במגזר הציבורי , סטודנטים ועמיתים להביע את הערכה לפועלו של שמיד ובהזדמנות זו לדון בסוגיות שונות הקשורות לחברה האזרחית.
 |
| מימין, באו לברך: ד"ר ניסן לימור וד"ר חגי כץ - אנשי מפתח בלימודי המגזר השלישי והחברה האזרחית |
אתחיל במרצה המבריקה ד"ר מיכל אלמוג בר. בצורה תמציתית ובהירה שרטטה שתי מגמות בהתפתחות היחסים בין המדינה למגזר השלישי. שני צירים שסותרים זה את זה:
1. ציר גלוי ומוכר ציר השותפות ושיח משותף. ציר זה לדבריה הוא הישג המשמעותי ביחסים בין שני המגזרים. המגזר השלישי קבל הכרה פורמאלית על ידי הממשלה המושג מוכר, ועדות הכנסת מזמינות את ארגוני החברה האזרחית להביע דעה ולקחת חלק בשיח. נושא נוסף בציר הזה הוא השקיפות. מיזם גיידסטאר מאפשר לכולם להגיע לנתונים על עמותות שונות והתנהלותן בלחיצת כפתור.
2. הציר השני הוא סמוי. ההפרטה מתחזקת. יש שימוש בארגוני המגזר השלישי כקבלני משנה של הממשלה. זה גורר תפיסה חשדנית כלפי המגזר השלישי המשמש כקבלן ביצוע. בנוסף, אנו רואים יוזמות חקיקה, תיקונים לחוק העמותות ותקנות שמקשים כולם על חייהן של העמותות. מדובר בתהליכי דהלגיטימציה לעמותות. ראינו התנהגות אלימה של הממשלה והמשטרה כלפי פעילי המחאה החברתית ב - 2011.
הטענה המרכזית של מיכל אלמוג בר היא כי המפתח למשטר איתן היא חברה אזרחית חופשית דינמית וויטאלית. בפועל, לדבריה, יש לנו חברה אזרחית חלשה, חסרת הנהגה, ללא ארגון גג חזק ורוב העמותות הן קטנות ופועלות ללא תמיכה ממשלתית.
עוד דובר באירוע על עתיד הפילנתרופיה בישראל (שיתוף פעולה בין פילנתרופים) על רגולציה, ניהול, פיקוח ומשילות של הממשלה וגם על נוכחות הפילנתרופיה בתקשורת. עוד על האירוע באתר הזוית השלישית.
ולצד כל אלה, בצדק - היו הרבה מילים טובות על הקריירה של הלל שמיד ועל האישיות שלו. פרופ' שמיד פורש לגימלאות אבל לא מתנתק מהאוניברסיטה ונוכל להמשיך ולפגוש אותו בפרויקטים שונים באקדמיה ובמגזר השלישי.
לפניכם: דבריו של פרופ' שמיד ”הזהות המטשטשת של הארגונים ללא כוונת ריווח - ארגונים מעין ממשלתיים, עסקיים או שניהם? השלכות על שליחותם האזרחית והחברתית ” צילום : אתר הזוית השלישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה