לפני זמן קצר יצא לאור ספר בעריכת ד"ר ניסן לימור – רגולציה. המגזר השלישי. ד"ר לימור הוא אחד המפרסמים המרכזיים של ספרות מקצועית בנושא המגזר השלישי ופתוח משאבים. הפעם ערך אסופה רצינית של מאמרים מהעולם העוסקים בסוגיה המורכבת של רגולציה, רגולציה עצמית ושקיפות בארגונים ללא כוונת רווח. הוא אף כתב את המאמר המסכם בספר – על רגולציה ופקוח על ארגוני המגזר השלישי.
נעניתי בשמחה להזמנה להשתתף בכנס להשקת הספר. זו הזדמנות לשיח ציבורי מלומד. בכנס, שנערך בתל אביב ב- 22 לפברואר, השתתפו כמה עשרות מובלי תחום המגזר השלישי וחקר המגזר השלישי בישראל. (למעוניינים - קצת ניים דרופינג - בסוף). אולי במבט ראשון זה נראה לכם אירוע עם פוטנציאל משמים אבל השיח היה ממש מרתק. הנה כמה מהסוגיות שעלו לדיון:
מהי רגולציה? בעברית – אסדרה.
רגולציה היא פעולה הנסמכת על כללים שכוונתם לכוון, לווסת ולפקח על פעילותו של נושא מסוים (עמ' 228). ביסודו של דבר הכוונה היא למגוון מנגנוני ביקורת שמטרתם למנוע כשלי שוק ומכשולים שעומדים בפניו ואין השוק יכול לזהות ולטפל בהם בעצמו. הרגולציה נעשית במספר כלים אפשריים: כללים ותנאים להתאגדות, מכסות ותעריפים, רישיונות, אגרות ותשלומים, דיווח, פקוח ובקורת. התפיסה הקלאסית היא כי המדינה מהווה את המנגנון המבקר, הרגולטור. כך גם לגבי רגולציה על פעילות המגזר השלישי. אבל, כאן למעשה מתחיל הדיון הציבורי.
אילו מנגנוני פיקוח יהיו על ארגוני המגזר השלישי?
ד"ר ניסן לימור טוען כי הגישה שהמדינה היא שומרת הסף, קובעת את הכללים היא גישה מיושנת. "אין ולא יהיה בעתיד רגולטור אחד מלמעלה". אנו בעידן של רגולציה רב כיוונית.
לדבריו, הרגולציה התגברה בשנים האחרונות בשל מדיניות ממשלתית של הפרטה ומיסחור של ארגונים חברתיים, בשל הקטנה של ממשלות ופעילותן ובשל התפתחות החברה אזרחית ומושגים כגון שלטון החוק.
התוצאה: אנו מקבלים רגולציית יתר, שהיא לטענתו, תת רגולציה. במקום לעודד חדשנות, הרגולציה קובעת כללים מקבעים, שמרניים וכופים. הארגונים החברתיים מתכווננים על פי הרגולטור והדבר מפריע לחיות שלהם.
רגולציה מבוזרת - רב כיוונית של המגזר השלישי בישראל
בשל מספרם הרב של ארגוני המגזר השלישי, הגיוון הרב של תחומי פעולתם, דרכיהם, פסיפס מקורות המימון ותחומי הפיקוח, אין ניתן להסתפק כיום במנגנון פיקוח אחד. וכך, בעולם פותחו כלי רגולציה ופיקוח הנשענים על חמש זרועות:
- החוק
- הארגון עצמו
- מנגנוני פיקוח עצמי של המגזר השלישי
- פיקוח על ידי הציבור
- מנגנוני הבקרה של גופים התומכים כלכלית (עמ' 238)
ובארץ, מעבר לרשם התאגידים, (רשם העמותות) שהוא הרגולטור הממשלתי, יש כיום מספר יוזמות של רגולציה עצמית של המגזר השלישי: (על כך דברו באירוע ההשקה ד"ר חגי כץ ועו"ד נטע זיו)
1. מיזם "נאות", של מנהיגות אזרחית. הם קובעים סטנדרטים של ניהול תקין, זהו מנגנון בו גוף "על" נותן קרדיטציה ומוודאי שהארגונים עומדים בקריטריונים. קישור.
2. ארגון מידות. זוהי חברה לתועלת הציבור. מדובר למעשה בסוג של רגולטור חדש, רגולציה פרטית. הם הכניסו את השיח של אפקטיביות ושל accountability,. הם מגדירים אמות מידה, מבקשים מארגונים אחרים להיות שקופים, לדווח לפי אמות המידה הללו ואז - מדרגים אותם. קישור.
3. גיידסטאר – מיזם אינטרנטי המשותף למשרד המשפטים, לקרן יד הנדיב ולחל"צ NPTechאן פי טק. בליבה של היוזמה הזו היא רגולציה של שקיפות. קישור.
סוגיות בנושא רגולציה ורגולציה עצמית, שעלו באירוע ההשקה.
1. חשש מעומס יתר ארגוני
2. חשש מרגולציה עריצה של המדינה (למשל בנושא הצעת חוק ביקורת מימון ארגוני השמאל)
3. ברגולציה פרטית – נשאלת השאלה - מי הרגולטור על הרגולטור? (נטע זיו)
4. חשוב לשמור על מנגנוני רגולציה מסורתית – ממלכתית. לדעתה של עו"ד זיו, עדיף להשתמש ברגולציה של המדינה כי כך יש לציבור כלים להתמודד איתה למשל באמצעות הפגנות. יותר קשה להתמודד עם רגולטורים פרטיים ועצמאיים.
5. והקהל, כחלק מהשיח הפתוח העלה הסתייגויות מהרגולציה העצמית והפרטית: מנכ"ל מילבת התרעם על כך שמידות דורש כסף על מנת לעבור תהליכי רגולציה, אהובה ינאי לא בטוחה שהארגונים רוצים תהליכי אנליסטיקה, וד"ר מייק נפתלי טוען כי דרוש קוד אתיקה חברתית.
עוד על מהותה של הרגולציה, גישות ביקורתיות כלפיה (ג'וליה בלאק), על רגולציה מדינתית, רגולציה מבוזרת, רגולציה עצמית (אנתוני אוגוס) ושקיפות במגזר השלישי - בספר רגולציה. המגזר השלישי. בעריכתו של ד"ר ניסן לימור. והכל בעברית! שימו לב לפרק מיוחד המוקדש לרגולציה של יזמות חברתית המעלה סוגיות הרלוונטיות לנושא המיזמים העסקיים בארגוני המגזר השלישי.(קווין א' דייויס). הספר יצא בהוצאה משותפת של אוניברסיטת בן גוריון (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי) ושל הקיבוץ המאוחד (קו אדום). 2010. קישור
אז רוצים לדעת מי הגיע לאירוע ההשקה? קצת ניים דרופינג, בבקשה: שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, חבר הכנסת זבולון אורלב, ממנהיגות אזרחית - גיורא רוזן, מנכ"ל והיו"ר הפעיל יגאל בן שלום, אהובה ינאי מנכ"ל מתן, מיכל הרצוג, דליה מגנת, אלי(הו) הורוביץ מיד הנדיב, חגי כץ מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, טליה אהרוני מייסדת מעלה, ירון סוקולוב, שוקי טאובר, עו"ד נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב, נירית רוסלר, איריס טייטלבאום, רועי בילר מגיידסטאר, אסנת אוליאל לימור מארגון מידות, עירית קינן, מירי זיו, העיתונאית החברתית רותי סיני, ד"ר מייק נפתלי, שמעון צוריאל מנכ"ל אילן, נחמן פלוטניצקי מנכ"ל מילבת... ועוד רבים וטובים, שבאו לחלוק כבוד לפועלו של ד"ר ניסן לימור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה