קרן כהנוף נסגרת ומפרסמת תובנות משנים של השקעה בחברה הישראלית

למעשה, אנו יודעים מעט, מעט מדי, על  דרכי הפעולה של קרנות פילנתרופיות, על השיקולים שלהן בבחירת מוטבים ועל תוצאות ההשקעה החברתית שלהן. לכן, קרן כהנוף נותנת לנו כעת הזדמנות נדירה. בחודש הבא, סוגרת הקרן את פעילותה בקנדה ובישראל. לכבוד זאת ערכה הקרן במרכז פרס לשלום ביפו אירוע פרידה, בו הוזמנתי להשתתף.  

סגירה של קרן פילנתרופית הוא אירוע משמעותי לאנשי הקרן, למוטביה ולחברה הישראלית בכלל. לאחר למעלה משלושים שנה של פעילות,  אנחנו מוזמנים להתבונן בעשייה של קרן כהנוף ולבחון יחד עימם את התוצרים של השקעה החברתית שלה בישראל. נכון, אנו מביטים לאן שראשי הקרן מעוניינים שנביט. ובכל זאת, יחסית לעצמה, זהו חידוש, משום שמבחינת חשיפה ופרסום, הקרן פעלה כל השנים בצניעות רבה. 

ערב הפרידה והסיום היה מכובד ומרגש. בסופו חולקה חוברת דו"ח תחקיר - "פילנתרופיה תומכת בשינוי  חברתי ,מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל". (תחקיר וכתיבה: רותי סיני). עבורי זהו דובדבן אמיתי. שהרי מעבר לעשייה החברתית עצמה, אלה המילים שנשארות.  החוברת מתחילה בהסבר על פילנתרופיה, עוברת למבט על "יקום הפילנתרופיה הישראלית" וממריאה לעשייה של קרן כהנוף בישראל. בחלק השני, ארגון מידות הוזמן לבצע עבור הקרן ניתוח של האפקטיביות של הפעילות של הקרן בישראל. כאן מופיעות עיקר המלצות שלהם למשקיעים חברתיים.  וגם ניתוח של השקעות הקרן במספר ארגונים חברתיים לאורך השנים. מומלץ. קחו את הזמן. 

שירה הרצוג. נשיאת קרן כהנוף. הלב והפנים של הקרן בישראל כבר יותר מ 20 שנה.
לחולל שינוי חברתי באמצעות פילנתרופיה אסטרטגית וממוקדת.

קרן כהנוף השקיעה בארגונים חברתיים בישראל כ- 110 מליון דולר. הנדבן סידני כהנוף הקים את הקרן בקנדה בשנת 1980. לאחר פטירתו הנהיגה את הקרן אלמנתו פרן, עד שנפטרה בשנת 1990. בעשרים שנה האחרונות ניהלה את הקרן שירה הרצוג, בחלק מן הזמן יחד עם ג'ים היום. לשירה הרצוג זכויות רבות בקידום שינוי חברתי  בישראל. מעל הבמה באירוע הפרידה, היא זכתה להוקרה ולשבחים רבים מהמוטבים של הקרן. אני , האמת, הכרתי לאורך השנים, דווקא את נציגת הקרן בישראל דליה מגנט. אשת מקצוע רצינית, מנוסה ואהודה. 

דליה מגנט. נציגת קרן כהנוף בישראל.
אשת מקצוע אשר בדרך כלל מעדיפה להיות מאחורי הקלעים

מה לדעתי כדאי ללמוד מקרן כהנוף לגבי השקעה פילנתרופית ?

1.חשיבה אסטרטגית. הקרן בחנה לעומק תחומים בהם ראוי להשקיע ותחומים בהם כדאי להשקיע. "האתגר בפילנתרופיה חכמה הוא יצירת מתאם בין שלושה מרכיבים: ערכי הקרן, משאבי הקרן והצרכים בשטח" (שירה הרצוג, עמ' 11) . הקרן בחרה להיות מנוף להשפעה מערכתית.

2. התמקדות. "בחרנו תחומים שחשוב שיהיו אבני יסוד במדינה דמוקרטית מפותחת שיש בה מגזר פילנתרופי תוסס".(שירה הרצוג, עמ 21). חיזוק החברה הערבית, קידום זכויות אדם ואזרח, פיתוח תשתיות של המגזר השלישי והגדלת מקורות הפילנתרופיה בישראל. בשיח בערב הסיום אמרה שירה הרצוג כי בתחילת הדרך הקרן התפרשה על הרבה תחומים, גם כדי ללמוד וגם מתוך התפיסה כי גם מענק קטן עוזר, אך כיום היא בדעה כי לקרן רצוי להתמקד תוך שמירה על ראיה רחבה של התחום הנבחר. 

3. השקעה בתשתיות של ארגונים חברתיים.   קרן כהנוף היא בין הקרנות הבודדות שהשקיעו בחיזוק התשתיות של ארגונים חברתיים ולאו דווקא בפעילות פרוייקטלית של מתן שירותים. "הנהלת הקרן האמינה כי בלא מחויבות ארוכת טווח לבניית יכולות בעמותות ובמגזר השלישי, התמיכה שלה ושל גורמים אחרים בפרויקטים ספציפיים תהיה יעילה פחות ואף עלולה לרדת לטמיון "( עמ' 21). החברה הישראלית תחסר מאוד את הפעילות של הקרן בתחום הזה. 

הארגונים בהם תמכה קרן כהנוף פועלים ומשפיעים בחברה הישראלית. ביניהם: האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, מלגות מעוף, מפעלות חינוך וחברה, משפחה חדשה, סלע, רופאים לזכויות אדם, קו משווה, מעלה... ועוד ועוד. אני בטוחה כי השפעתה של הקרן תשמר בחברה הישראלית עוד שנים ארוכות.