הביקור בסטוקהולם, ממנו חזרתי זה עתה, כלל סמינר של ארגון פאידאה, בו הנחיתי בנושא פתוח ארגוני וגיוס משאבים ולאחריו - חופשה קצרה. רשמים מהסמינר ליזמים חברתיים מקהילות יהודיות באירופה, תוכלו לקרוא בפוסט קודם שלי.
שבדיה באוגוסט מצטיירת כמדינה נינוחה ורגועה. מדובר בחברה סוציאליסטית במובן הטוב של המילה. אחת מעשר המדינות השיוויוניות ביותר בעולם. אוכלוסייתה מונה 9.5 מליון נפש והתל"ג לנפש הוא מן הגבוהים באירופה ונמצא במקום הרביעי בעולם. שבדיה היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הקלינטק ואיכות הסביבה. והשנה, סטוקהולם נבחרה לעיר הירוקה באירופה. (יוסי אקרמן, TheMarker 115)
האם מרגישים את זה ברחובות?מה שמרגישים בסטוקהולם זו רווחה. העיר נקייה, הבניינים מתוחזקים וצבועים לעילא, אין קבצנים. יש תחבורה ציבורית מגוונת ויעילה. קיימת נגישות במרחב הציבורי לעגלות ילדים, לנכים ולעוורים. מערך מסלולים מסועף לרוכבי אפניים ואף שירותי דרך יעודיים, כגון מתקני ניפוח גלגלים מצויים בכיכרות. ובכלל, זו עיר שצועדים ורוכבים בה. עיר של אנשים. חוץ מזה מזג האויר (בקיץ) - נפלא. דבר המוסיף לרווחה, תסכימו איתי.
שבדיה פתוחה ליזמות חברתית ולארגונים חברתיים, בהשוואה למדינות מסויימות באירופה. מסתבר כי אם יזם חברתי פולני (למשל אחד שבנה אתר אינטרנט - מילון לשפת היידיש) רוצה לרשום עמותה בפולין הוא צריך לגייס סכום גבוה מאוד, דבר המשמש חסם. בשבדיה הרישום בחינם. גם המדינות הסקנדינביות האחרות מטפחות תרבות של יזמות חברתית. על כך כותב אסף שטיין שביקר הקיץ בדנמרק.
לצד כל זאת, השבדים מצידם ממשיכים במסורת ומחזיקים במוסד המלוכה. שני דברים השתנו בהקשר למוסד הזה בשנים האחרונות: האחד - המלך הפך לדמות ייצוגית בלבד, ללא סמכויות שלטוניות. כך למשל, המלך שבעבר פתח את מושב בית המחוקקים אצלו בארמון, צריך כעת להגיע אל בית המחוקקים בעצמו. הסימליות הזו משמעותית. עוד משהו, לאחרונה עבר חוק שמסמיך את העברת המלוכה לבכור/ה בילדי המלך. וכך, יורשת העצר, הבת הבכורה, הנסיכה ויקטוריה לא תאלץ לוותר על המלוכה בשל היותה אשה. היא, דרך אגב, נראית כמו סופר מודל.
בכלל, השבדים עדיין בעננים מהחתונה המלכותית שנערכה ביוני השנה. הנסיכה ויקטוריה האהודה ובחיר ליבה, מדריך הטניס, פשוט העם נישאו ברוב טכס. מי שלא פספסה את החגיגה היא חברת הממתקים Cloetta שנבחרה להיות אחת מ 17 הספקיות לחתונה. לכבוד האירוע, הפירמה יצאה במבחר של בונבונירות מלכותיות. השוקולדים טעימים, העיצוב מהודר, עם תמונות רישמיות של הזוג המלכותי. אבל למה זה צריך לעניין אתכם בבלוג הזה? משום שחלק מההכנסות ממכירת הבונבונירות נתרמות על ידי החברה ל"קרן חתונת יורשת העצר" שהשיק הזוג המלכותי לכבוד האירוע. הקרן מיועדת לרווחתם ולבריאותם של ילדים וצעירים בשבדיה.
והרי לכם קמפיין שיווקי עם מטרה חברתית מתוקה שכזו.... מזל טוב.
ברוכה השבה, עפרה (אגב, מדוע באתר של פאידיאה לא היה עדכון שוטף של הסמינר?).
השבמחקצריך להוסיף כי עד שנות ה-70, ואעז להוסיף עד אמצע שנות ה-80, שבדיה היוותה מופת גם לישראל בקביעת מדיניות רווחה ושיוויוניות (אם כי, כמובן, בגלל הצורך להקצות לביטחון כ-30 אחוז מהתקציב השנתי לא הגענו לשיוויון הזה וכמובן שנשכח מלב כי מדיניות רווחה שבדית מוצלחת זו מתבססת בראש ובראשונה על גביית מיסים נרחבת; שיעור המס הגבוה בשבדיה הגיע בשנות ה-80 לכ-80 אחוז(!) דבר שסייע אמנם להקצאת כספים רבים לרווחת התושבים כולם, אך הבריח כמה מיליונרים, בהם אגב חברי להקת "אבבא" המפורסמים, לארצות אירופה בהן שיעור המס היו נמוכים בהרבה).
שבדיה הצטרפה לאיחוד האירופי רק ב-1995 (עד אז היתה חברה בארגון מתחרה שכונה "הנחש האירופי" - כנראה בגלל שבמפות שצויירו אז נראו שטחי מדינות החברות בו כמרכיבות צורת נחש) אך התגברות כלכלת השוק הגלובלית והתמוטטות ברית המועצות, חיזקו אצל השבדים את ההכרה כי עתידם מצוי במסגרת אירופית מאוחדת, ושבדיה הפכה להיות מרכיב משמעותי באיחוד.
עוד דבר שרציתי להזכיר הוא (ואני בטוח שתאהבי את זה - ובצדק) כי שגשוגה הכלכלי המתמשך של שבדיה נגרם לא רק בגלל שצמחו בתוכה ענקיות רב-לאומיות כ"איקיאה" ו"אריקסון" (וכמובן "וולבו"...) אלא בראש ובראשונה רמת השותפות הרבה של נשים בכח העבודה השבדי (70% - הרמה הגבוהה בעולם).
הבוקר התפרסם מאמר ב"הראלד טריביון" שמעלה על נס את תרומת כח העבודה הנשי לשגשוג של מדינות כשבדיה וספרד. מסתבר כי כשיש שוויון פוליטי, משיגים גם שוויון בתעסוקה (אם כי, חשוב לזכור, גם בשבדיה אין שוויון מלא ברמות השכר; עדיין גברים מרוויחים יותר מנשים), וגם מסתבר כי השגשוג תורם לכך שרמת הילודה בשבדיה היא הגבוהה באיחוד האירופי - 2.3 ילדים, לעומת מדינות לא שיוויוניות כאיטליה בה יש רק 1.6 ילדים למשפחה, או גרמניה שבה רק 0.9 ילדים) ולכך תורמת בוודאי מדיניות השיוויון במתן חופשות לידה (שוב -הארוכות והשיוויוניות בעולם) הן לנשים והן לגברים.
שבדיה, למרות עוינותה הגלויה לישראל, בכל זאת צריכה בנושאים אלה להיות מודל ודוגמא עבור ישראל.
מרתק!
השבמחקהיי עופרה,
השבמחקבאישורך אני מפרסם את ההערה הבאה:
הכרתי את שוודיה קצת לפני עבודתי מול פאידאיה וכמו כן מכנסים בהם השתתפתי שם לפני כן:
כל מה שכתבת על שוודיה הוא נכון אבל:
- זוהי מדינה מצוינת עבור מי שנמצא בצד הטוב של הקו, וליתר דיוק בעל גוון העור הנכון (ועדיף שגם יהיה במפלגה הנכונה): האם ראית הרבה אנשים שחומי עור ברחובות? משיחות רבות שניהלתי עם אנשים, מתברר כי מהגרי עבודה/ פליטים אינם רצויים שם, מקבלים במקרה הטוב יחס משפיל וזכויותיהם כמעט ואינן קיימות.
- כמו כן, שוודיה עדיין מקיימת את תוכנית "הווילות הצהובות": כל מי שחפץ יכול לפנות למשטרה ולהצהיר שאיש/ה החיי/ה עם HIV מתנהג/ת שלא באופו מוסרי, וניתן לעשות זאת ללא צורך בהוכחה, ואותו בן אדם יוכנס לווילה, בו יקבל את כל הטיפולים החדשניים ביותר אך לא יזכה לצאת ממנה כל עוד לא יוכיח את חפותו/ שינוי התנהגותו. שוחחתי על כך אשתקד עם מישהו שחווה זאת על בשרו חודשים לפני שנפגשתי אתו. לצערי אותו האיש כמו רבים בשוודיה רואה זאת כמובן מאליו ומקובל ואינו מבין את הבעיה. ארגוני זכויות אשר נאבקים לשינוי מדיניות זו (בתוקף כמעט מתחילת המגיפה) אינם מצליחים לשנות את המצב.
שוודיה ארץ נהדרת, יפה, נקייה, שקטה אך ישנם לא מעט דברים מאחורי הווילון שדורשים התייחסות, וחשוב לדעתי שאנשי המגזר השלישי שהחופש והדמוקרטיה חשוב להם ידעו על כך.
פטריק לוי
Patric@netvision.net.il
פטריק, תודה על הדברים החשובים שלך.
השבמחקישנם עניינים שלא נתקלים בהם ברגע הראשון כתיירים, אלא רק כתושבים במקום.
לגבי הגבלות הכניסה למדינה - אכן ראינו מעט מאוד שחומי עור וכד' ברחובות. מעניין כי בסיור מודרך שערכנו בעיר העתיקה הובהר כי גם במהלך המאות הקודמות, היו מחסומים כלכליים משמעותיים לתושבי חוץ שרצו להתגורר באופן קבוע בשבדיה... כך שנראה כי עולם כמנהגו נוהג.
עוד דבר בהקשר של מיעוטים, ברור שנחשפנו למצב הרגיש והמורכב של הקהילה היהודית במקום, גם בהקשר של יחסה של שבדיה לישראל.
מצער כי אין מציאות פשוטה גם אם הייתי רוצה אותה כזו.
עפרה פלמר