השפעתם של תהליכי מסחור על ארגונים חברתיים

בתקופה האחרונה אני עוסקת בנסיון לגבש ולמצוא דרכים יעילות וחדשות לפיתוח משאבים עבור ארגוני המגזר השלישי עימם אני עובדת. מתוקף נסיוני אני מתמקדת ביחסיהם עם המגזר העיסקי.

המציאות הכלכלית והשינויים ביחסים בין המגזרים מאלצים אותנו לחשוב באופן חדש לא רק על פתרונות לבעיות חברתיות אלא גם לפעול בדרכים יצירתיות למימון פעילותם של ארגונים חברתיים. ואכן, גיוון במקורות הכנסה הוא כלי בסיסי בגיוס משאבים.

אבל חשבתם מה יקרה לאופיו של ארגון וולונטרי אם עיקר הכנסתו תהיה ממכירת שירותים? מה יקרה לארגון וולונטרי אם נגביר אצלו את השימוש במכירת שירותים?

הפעם חזרתי למאמרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי שבדקה בדיוק את זה. המאמר שלה התפרסם בכתב העת "ביטחון סוציאלי" במארס 2010, והוא נקודת המוצא שלי לפוסט הזה. כותרתו: "השפעת תהליכי ההפרטה החלקית והמסחור על תכונות ארגוני המגזר השלישי בישראל".

המציאות
כאמור, בעשורים האחרונים אנו עדים לבלימה של מדיניות "מדינת רווחה" ולהתחזקות עקרונות כלכלת שוק. זיכלינסקי מתייחסת במחקרה למציאות בה שירותי הרווחה של מדינת ישראל אימצו מדיניות של הפרטה חלקית, ז"א שגופים ממשלתיים ורשויות מקומיות מתקשרים עם ארגונים חברתיים או עסקיים ורוכשים מהם שירותים חברתיים, על מנת לספקם לציבור. אנו רואים ארגונים במגזר השלישי המפתחים תלות במקורות ממשלתיים ובמקביל כאלה המפתחים מקורות הכנסה בעלי אופי עסקי (אלה תהליכי מיסחור). לפי זיכלינסקי לתופעה של הפרטה חלקית ומיסחור ישנה השפעה על מקורות ההכנסה של הארגונים החברתיים ועל דרכי ההתנהגות שלהם.

מהו מסחור ? על פי זכליינסקי (עמ' 85)
המונח תהליכי מיסחור מתייחס לפעילות המוגברת של ארגונים עסקיים בשוק הרווחה ולהשפעתם על אופי פעולתם של ארגוני המגזר השלישי. מדובר בשתי מגמות:

האחת - כניסה של ארגונים עסקיים לתחום אספקת שירותים חברתיים.
השניה- חדירת ארגוני המגזר השלישי לזירות המסורתיות של הארגונים העסקיים.

אתייחס הפעם למגמה השניה - זו מעסיקה אותי מתוקף העניין שלי בגבולות המשתנים בין המגזר השלישי והמגזר העיסקי ובהקשר של קשרי עסקים וקהילה. מדובר בארגונים וולונטריים מסחריים - ארגונים שמקור ההכנסה העיקרי שלהם הן מכירת שירותים (מסוגים שונים) ללקוחות פרטיים.

(דרך אגב, זיכלינסקי מחלקת את הארגונים לשלושה סוגים ומציינת שני דפוסים נוספים של ארגונים: ארגונים וולונטריים ממסדיים אצלם מימון ממשלתי משמש מקור ההכנסה העיקרי, ואילו ארגונים וולונטריים מסורתיים - אצלם תרומות המגזר השלישי הן מקור הההכנסה העקרי).

אז מה ההשפעה של תהליכים אלה על אופיים של הארגונים החברתיים?

השפעות המסחור.
אז זה מה שקורה: אסתר זיכלינסקי מצאה כי תהליכי המיסחור (עמ' 103)

• מייצרים ארגוני מגזר שלישי המשרתים בעיקר אוכלוסיות ממעמד הביניים ומעודדים יצירתה של מערכת שירותים כפולה בתוך המגזר השלישי. (מגמה זו עלולה לפגוע במידת השיוויון האזרחי במדינה)


• אינם שוחקים את מעמדם של המתנדבים והם מעודדים הון חברתי מלכד.


• משפיעים על הועד המנהל או הרכבו: בועדים של ארגונים וולונטריים מסחריים יש ייצוג רב יותר של מקבלי שירותים. (ממעמד הביניים). ייצוגם גבוה יותר מאשר בארגון וולונטרי מימסדי או מסורתי.
  

אם זה כל מה שקורה- זה נראה לי מחיר ברור.
האם זה מחיר סביר? תלוי את מי רצו הארגונים לשרת.
לדעתי כן. (המציאות שלנו היא כי גם שכבות הביניים משתמשות בשירותי המגזר השלישי.)
בכל דפוס ארגוני כנ"ל יש יתרונות וחסרונות. עלינו לקחת בחשבון שארגונים וולונטריים מסחריים, להערכתי, מאבדים את התפקיד שלהם בתחום הסינגור. במחקר נמצא למשל כי בארגונים וולונטריים ממסדיים השפעת המתנדבים פחותה מאשר בארגונים משני הדפוסים האחרים.

בכל אופן, בדרכנו לאיתור מקורות הכנסה חדשים למלכ"רים, עלינו להיות מודעים להשפעות אפשריות של שימוש במכירת שירותים על אופיה של העמותה שלנו ולקחת את ההשפעות הללו בחשבון.

לקרוא עוד על מחקרה של זכלינסקי.