על עסקים חברתיים ופילנתרופיה עיסקית

בעבר הדיכוטומיה היתה ברורה: יש עסקים ויש פילנתרופיה. שני עולמות נפרדים, שתי תרבויות שונות לגמרי. אלה, מטרתם להרוויח כסף, אלה מטרתם לפעול למען החברה. בשנים האחרונות הגבולות אינם כה ברורים. עסקים חדרו לעולם החברתי, ארגונים חברתיים פועלים גם ליצירת רווחים. מתפתחים מודלים חדשים של ארגונים. האם אלה יצורי כלאיים או מבנים מועילים?
מודלים ארגוניים הממזגים את העסקי והחברתי מתקיימים סביבנו בתצורות מגוונות. אתייחס לשלושה מהם:

מודל ראשון שכולנו מכירים הוא תרומת עסקים לקהילה. זה בעיניי המודל המפתה והנאיבי. בת הים הקטנה. עסקים קטנים וגדולים מנדבים חלק (בד"כ מזערי) מרווחיהם לפעולות למען החברה. הם עושים זאת בעיקר באמצעות תרומות כספיות, תרומות ציוד או מוצרים ובאמצעות התנדבות עובדים. ידעתם כי בישראל רק 8.9% מהעסקים מעורבים בפעילות של תרומה לקהילה? (כך עולה מסקר שערך משרד התמ"ת ופרסם בינואר 2008 ומייצג אוכלוסייה של 125 אלף עסקים, רובם קטנים ובינוניים.) למודל הזה, המכונה לעיתים עסקים פילנתרופיים (ולא בצדק), יש עוד הרבה לאן לצמוח ולהתפתח. ונקווה שכך יהיה. אבל זה לא הכל, אנחנו לא כל כך נאיבים. אנו מצפים לראות מעורבות חברתית של עסקים בהקשר רחב יותר - כחלק מהתנהלות אחראית של תאגיד ולא להסתנוור מתרומה קטנה כגדולה. נכון, ארגונים חברתיים הזוכים לתרומות העסקים, נהנים מאוד מהכספים הללו, אך בכל אופן חשוב לזכור כי מדובר בתחום הבסיסי ביותר של קשרי קהילה ועסקים.

מודל שני, אותו אני הכי אוהבת לראות, היא יזמות עסקית בעלת ערך חברתי סביבתי. "זו ציפור? זה מטוס? זה סופרמן!" מודל זה מאפשר לי להיות אופטימית. יתכן עולם בו לא רק רווחים מניעים את בני האדם ובפרט את אנשי העסקים, אלא גם רצון טוב ומטרות טובות. בואו נשאיר בצד את הציניות ונקווה שהמודל הזה יעבוד. זו לדעתי הרמה הגבוהה, העוצמתית והמשמעותית יותר של קשרי עסקים קהילה. מדובר בעסקים (או חטיבה בתאגיד) המוקמים כחברה לכל דבר. פירמות המפתחות מוצר (למשל: נורה חסכונית באנרגיה, מכונית חשמלית) או שירות (למשל: הלוואות לעסקים זעירים), שמטרתן לא רק להרוויח אלא גם לתת מענה חדש לצורך חברתי (צמצום הנחשלות בארצות מתפתחות) או סביבתי (זיהום, התחממות כדור הארץ). נראה כי תפקידם של העסקים החברתיים האלה חשוב במיוחד במקרים בהם יש כשל שוק או כשל ממשלה. זאת אומרת - כאשר עסקים אחרים, ארגונים או ממשלות, לא מספקים צרכים חבריים בסיסיים של אנשים. בעולם השלישי ואפילו אנחנו באמת זקוקים לסופרמן, לא?

והמודל הזה משגשג. מדובר ממש בשוק חדש. תנועה של חברות עסקיות ויזמים חברתיים בכל רחבי הגלובוס. לפני חודשיים התקיים בקליפורניה בפעם השנייה, כנס בינלאומי בנושא שוק הון חברתי.
Social Capital Markets. בכנס ששמו SOCAP09 , התכנסו 800 משתתפים מ 26 מדינות. הם מעוניינים להרוויח ועם זאת ליצור תמורה חברתית. הכנס אפשר שיתופי פעולה בין יזמים, משקיעים, קרנות ואף ממשלות. דוגמא למיזמים שהוצגו בכנס: פתוח וייצור מתקני טיהור מים אישיים באפריקה, הלוואות למיזמי סטארטאפ המיועדים לבניה ירוקה, הלוואות לעסקים ולאנשים בעלי הכנסה נמוכה באיזורים נחשלים. ועוד ועוד. (במידה והקישור לא עובד: הנה הכתובת: www.socialcapitalmarkets.net )

גם כנס מעלה 2009 שהתקיים באמצע אוקטובר, עסק לא מעט ביזמות עסקית חברתית. מושב מעניין הוקדש לנושא אחריות תאגידית של עסקים קטנים ובינוניים, הונחה ביצירתיות על ידי בועז ישראלי מחברת פרקסיס. שם, בין השאר, הציגו עצמם יזמים מכמה עסקים חברתיים מסקרנים. אחד היה אמיר בר נתן, מנכ"ל Call יכול, מנהל מוקד טלפוני המאוייש כולו על ידי אנשים עם מוגבלויות. השני - פינקי רוז, מנכ"ל חברה בע"מ בשם Ecommunity, הפועלת לקדם שתי מטרות: חברתית וסביבתית. מיחזור פסולת אלקטרונית על ידי אנשים עם מוגבלויות.
המיזמים הללו מכוונים ליצירת רווח. זו לא פילנתרופיה, אבל הפוטנציאל שלהם ליצירת שינוי חברתי הוא בהחלט גדול. השאלה החשובה היא האם הם מצליחים להרוויח? ואם כן, כיצד? עוד מקדם לומר באם הבסיס העסקי שלהם יוכל להחזיק את היוזמה ללא השקעה חיצונית, מסיבית ומתמשכת.

מודל שלישי המשלב עסקים וקהילה אותו אזכיר כאן, נמצא בקצה השני של הסקאלה, (אם נצייר את הדברים באופן לינארי). בעיניי משול למינוטאור. במודל זה ארגונים חברתיים חודרים למגזר העסקי. למה מינוטאור? כי לפי המיתולוגיה היוונית זהו יצור שהוא חצי אדם וחצי שור, לפעמים מתואר כאכזר ולעיתים כמאהב. מיתוס המינוטאור וקטילתו על ידי תסאוס, נושא הדים לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. בינתיים, עבורי, מודל זה - קצת מפחיד ומאיים.
כנס פראדלר, יערך בשבוע הבא, 2 בנובמבר, במלון דניאל בהרצליה ומציין עשור לקרן פראט וחמש שנים לתכנית פראדלר, המנחה ומאמנת ארגונים חברתיים. הכנס יעסוק בסוגיות הקשורות בפיתוח יוזמות עסקיות כמקור נוסף של הכנסה לארגונים חברתיים. יוזמות שלאו דווקא מכוונות כמענה לאוכלוסית היעד של הארגונים החברתיים.
מהן השלכות מודל זה על המגזר הוולונטרי? עד כמה המדינה תתן ליוזמות הללו להתקיים? מה זה יעשה לדימוי ולתפקיד של הארגונים החברתיים? מקווה שבכנס אקבל נקודת מבט מעניינת על הסוגיות הללו. אני אהיה שם...

# התמונות ממאגר תמונות ויקישיתוף